כאבי גב תחתון - הנחיה קלינית

מתוך ויקירפואה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Ambox warning blue.svg
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
מניעה וטיפול בכאבי גב תחתון
הוועדה המקצועית קבוצת העבודה הישראלית לכתיבת ההנחיות הקליניות לכאבי גב תחתון
עריכה ד"ר שמואל רייס, ד"ר אמנון להד
קישור באתר ההסתדרות הרפואית
תאריך פרסום 2007
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – כאב, כאב גב


ראו גםכאבי גב תחתון


מטרתן של הנחיות קליניות היא להתוות גישה אחידה, המבוססת על ראיות מחקריות מהימנות (evidence-based). ארצות רבות פרסמו הנחיות לטיפול בכאב גב תחתון, ביניהן ארה"ב,[ביבליוגרפיה 1] אוסטרליה,[ביבליוגרפיה 2] ניו זילנד,[ביבליוגרפיה 3] אנגליה,[ביבליוגרפיה 4] צרפת,[ביבליוגרפיה 5] והולנד.[ביבליוגרפיה 6]

ההנחיות הישראליות המובאות כאן, מבוססות על המלצות הועדה האירופאית (European Commission, COST Action B13)[ביבליוגרפיה 7] שדנה וגיבשה גירסה אירופאית משותפת. ניתן לקרוא הנחיות אלו ב־www.backpaineurope.org. ההנחיות משמשות בסיס לקביעת מדיניות בכל אחת מהמדינות (כולל ישראל) החברות בועדה האירופאית.

מסגרת עבודה נוספת הראויה לציון (שכן הרבה מעבודתה תורמת להמלצות המובאות כאן) הינה http://www.update software.com/cochrane) The Cochrane Collaboration), ובתוכה קבוצת הגב, אשר עד כה פרסמה כ־25 סקירות שיטתיות (systematic reviews), העוסקות בהתערבויות שונות למניעה ולטיפול בכאב גב תחתון לא סגולי (ספציפי). הסקירות הרלוונטיות להנחיות המוצגות כאן עוסקות בגישת הטיפול הביו־פסיכו־סוציאלית לעובדים,[ביבליוגרפיה 8] הדרכה נכונה לפעילות,[ביבליוגרפיה 9] בתי ספר לבעיות גב (back schools),[ביבליוגרפיה 10] טיפול התנהגותי,[ביבליוגרפיה 11] תרגול אקטיבי,[ביבליוגרפיה 12] חגורות גב,[ביבליוגרפיה 13] ותנאי עבודה.[ביבליוגרפיה 14]

ככלל, ישנה העדפה לבסס המלצות על סמך מחקרים קליניים מבוקרים (Randomized Clinical Trials, RCTs).

תוכן עניינים

הגדרות[ביבליוגרפיה 15]

  • כאב גב תחתון (כג"ת) מוגדר ככאב או חוסר נוחות הממוקמים באיזור שבין קו הצלעות התחתונות לקפלי הישבנים, עם או בלי הקרנה לרגליים.
  • כאב גב תחתון לא סגולי (ספציפי) (non-specific low back pain), שהוא השכיח ביותר, מוגדר ככזה שאינו משוייך לפתולוגיה ידועה ומוגדרת כמו זיהום, גידול, שבר, הקרנה עצבית או תסמונת זנב סוס (cauda equina syndrome).
  • כג"ת חד (אקוטי) מוגדר ככאב הנמשך פחות מ־6 שבועות,
  • כג"ת חריר (סב-אקוטי) מוגדר ככאב הנמשך בין 6 ל־12 שבועות.
  • כג"ת ברוני מוגדר ככאב הנמשך 12 שבועות או יותר.
  • כג"ת חוזר מוגדר כאפיזודה חדשה לאחר תקופה ללא סימפטומים, ולא התגברות של כאב קיים.

אפידמיולוגיה

שכיחות הופעת כג״ת במהלך החיים גדולה מ־70% בארצות המתועשות, כאשר השכיחות עולה במהלך גילאי בית הספר,[ביבליוגרפיה 16][ביבליוגרפיה 17][ביבליוגרפיה 18] עד שמגיעה לשיאה בגילאי 35-55.[ביבליוגרפיה 19]

לא נמצאה התאמה בין התלונות, הפתולוגיה והממצאים בדימות. בנוסף, בכ־85% מהסובלים מכג"ת לא ניתן לשייך את הכאב לפתולוגיה סגולית או הפרעה עצבית. כג"ת חוזר או כרוני מוכר כגורם לאובדן ימי עבודה. כמחצית ימי ההיעדרות מעבודה בעקבות כג"ת, הם באלו הנעדרים יותר מחודש המהווים רק 15% מהנעדרים. כתוצאה מכך, 80% מההוצאות הרפואיות והחברתיות מושקעות באותם 15% - המקרים הכרוניים והחוזרים.[ביבליוגרפיה 20]

גורם הסיכון החזק ביותר להתקף כג"ת חדש הינו היסטוריה קודמת של כג"ת. התקף קודם בטווח של 12 חודשים מכפיל את הסיכון.[ביבליוגרפיה 21] גורמי סיכון נוספים שזוהו כוללים גורמים ביומכניים הקשורים בעומסים גופניים חוזרים כמו הרמה, כיפוף ופיתול חוזרים,[ביבליוגרפיה 22] וגורמים פסיכוסוציאלים כמו מצוקות נפשיות, חרדה, דיכאון והתנהגות חולי.[ביבליוגרפיה 23][ביבליוגרפיה 24]

שיטה

כדי לאשר את ההנחיות לטיפול בכג"ת, נפגשה קבוצת עבודה של קלינאים מתחומים שונים בספטמבר 2004, בחסות ההסתדרות הרפואית בישראל, ליומיים מרוכזים כדי להגיע להסכמה משותפת לגבי ההמלצות.

משתתפי הפורום
  • ד"ר ש. רייס: יו"ר הפורום, רופא משפחה
  • ד"ר א. להד: יו"ר שותף, רופא משפחה
  • גב' ה. שריג-בהט: נציגת החוג לפיזיותרפיה, אוניברסיטת חיפה והעמותה לקידום הפיזיותרפיה בישראל
  • ד"ר מ. סקולסקי: רפואה תעסוקתית, ביטוח לאומי
  • מר ג. בצלאל: נציג העמותה לקידום הפיזיותרפיה בישראל
  • גב' א. פרג: הפיזיותרפיסיטית הראשית, משרד הבריאות
  • ד"ר י. רוזנר: ראומטולוגיה, מרכז רפואי בני ציון, חיפה
  • ד"ר י. מור: שיקום, האגודה לרפואה מוסקולוסקלטלית
  • ד"ר ס. וולפסון: רופא פנימי, מומחה לכאב, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, הטכניון
  • ד"ר א. וונדי: רופא משפחה, האגודה לרפואה מוסקולוסקלטלית
  • ד"ר א. שמאי: אחות, הפורום הסיעודי לטיפול בכאב, והאגודה הישראלית לכאב
  • ד"ר א. פיינסטון: אורתופד, צה"ל
  • ד"ר י. טרגר: רפואה פיזיקלית ושיקום, בית לוינשטיין, רעננה
  • ד"ר נ. לירם: כירופרקטיקה, בי"ח האוניברסיטאי הדסה, ירושלים

איסוף מידע

מקור עיקרי למידע שימשו המלצות קבוצת ה־813 COST. קבוצה זאת ביססה את המלצותיה קודם כל על סקירות שיטתיות (systematic reviews) אשר התפרסמו במאגרי המידע הבאים: COCHRANE, MEDLINE, EMBASE, ושימוש נוסף במסדי נתונים אלקטרוניים לצורך מספר נושאים בתחום ספציפי.

החיפוש בספרות של הקבוצה האירופאית כיסה את התקופה מ־1966 עד דצמבר 2003.

חיפוש אחר הנחיות קליניות בוצע ב-MEDLINE. כיוון שהנחיות מתפרסמות בעיתונים רפואיים רק לעיתים רחוקות, הרחבנו את החיפוש באינטרנט (השתמשנו במונחים "כאב גב" "הנחיות קליניות" וחיפשנו באתרים של איגודים מקצועיים הקשורים לבריאות לאומית וצרכנים). כמו כן זוהו הנחיות והמלצות ע"י קשר אישי עם מומחים בתחום.

בשלב ראשון, המלצות הוצאו מסקירות שיטתיות. בהמשך נעשתה השוואה בין הנחיות קיימות וההמלצות. בשלב שלישי, נעשתה סקירת ספרות באותם מאגרי מידע בחיפוש אחר מאמרים מקוריים אשר התפרסמו לאחר סוף תקופת החיפוש בסקירה השיטתית האחרונה באותו תחום. לבסוף ההמלצות נידונו על ידי הקבוצה. ההמלצות הסופיות הועברו לביקורת של מספר מומחים עולמיים בתחום לצורך הוספת מקורות מידע חדשים.

דירוג רמת הראיות (Levels of evidence)

כלל ההנחיות וההמלצות דורגו בהתאם לרמת הראיות התומכות בכל הנחייה/המלצה. רמת הראיות דורגה כדלקמן:

  • רמה A: ממצאים עקביים מתוך סקירה שיטתית של מחקרים קליניים מבוקרים באיכות גבוהה (Radomized Controlled Trials - RCTs).
  • רמה B: ממצאים עקביים מתוך סקירה שיטתית של מחקרים קליניים מבוקרים באיכות נמוכה או מחקרים מבוקרים שאינם רנדומליים (מחקרים השוואתיים מבוקרים) Comparative Clinical Trials, CCTs.
  • רמה C: מחקר קליני מבוקר(באיכות גבוהה או נמוכה) או ממצאים שאינם עקביים מתוך סקירה שיטתית של מחקרים קליניים מבוקרים או מחקרים השוואתיים מבוקרים.
  • רמה D: ללא ביסוס ראיות מתוך RCTS או CCTS אלא דעת מומחים בלבד.

מניעת כאבי גב תחתון

מבוסס על סקירות שיטתיות והנחיות קליניות קיימות, המלצות קבוצת העבודה האירופאית COST 13B, וקונצנזוס קבוצת העבודה הישראלית.

המלצות למניעת כאב גב תחתון

(המובאות מתייחסות לביבליוגרפיה בנושא מניעה, עמ׳ 34-30)

תמצית המידע הקשור למניעת כאב גב תחתון (כג"ת):

  • אין מידע מהימן בספרות לגבי מניעה של התקף כג"ת ראשון. המלצות אלה מתרכזות בהפחתת השפעתו ותוצאותיו של כאב גב תחתון.
  • הגורמים לכאב גב תחתון נשארו עדיין לא ברורים. שינוי גורמי סיכון לא בהכרח יביא למניעת כג"ת.
  • יש מקום למניעת התוצאות של התקף כג"ת: מניעת הישנות (אירועים חוזרים), נכות והפסד ימי עבודה.
  • התערבויות שונות מתאימות לאוכלוסיות שונות, אולם ישנה חפיפה בין המלצות של תת-קבוצות (עובדים וילדים).
  • התערבויות שהינן למעשה טיפול בתסמינים קיימים - לא נחשבות כמניעה.

אוכלוסייה

ההנחיות מתייחסות לאוכלוסייה הכללית שהיא הרחבה והמקיפה ביותר, שבתוכה הוגדרו שתי קבוצות־משנה, עובדים וילדים.

  • האוכלוסייה הכללית: מחקרים בהם נבדקו התערבויות ייחודיות למקום העבודה כמו התאמת תחנת עבודה (ארגונומיה), שויכו להמלצות תת קבוצת "העובדים". לצורך ההמלצות לאוכלוסייה הכללית נסקרו רק התערבויות אשר ניתנות ליישום גם מחוץ למסגרת מקום העבודה.
  • עובדים: קבוצה זו באוכלוסייה כוללת מבוגרים (מעל גיל 18) עובדים, עם או ללא כג"ת קודם.

מטרת הגדרת קבוצת אוכלוסייה זו היא לספק המלצות למניעת כאבי גב, או סיבוכים של כג"ת במסגרת כוח העבודה. מחקרים בהם נבדקו עובדים אשר הגיעו לטיפול עקב כג"ת ועובדים הנמצאים בחופשת מחלה לא נכללו. מחקרים בהם נבדקו אפיזודות חוזרות של כג"ת נכללו בסקירה וכך גם לגבי מחקרים בהם נבדקה התאמת העבודה (modified work). מחקרים בהם מדדו שינוי בגורמי סיכון או מדדים רכים (עייפות גב, אי נוחות וכף) לא נכללו בסריקה זאת.

  • תלמידי בית ספר: בשנים האחרונות, סקרים מרובים מצאו ששכיחות כג"ת בקרב תלמידים גבוהה בהרבה משחשבו בעבר. כמו כן נמצא שכג"ת בילדות מנבא כג"ת במבוגרים.

הנושאים שנסקרו

תוצאות החיפוש במאגרי המידע שהובאו לסקירה בהמלצות האירופאיות כללו התייחסות לנושאים הבאים:

  • באוכלוסייה הכללית: מתן מידע, בתי ספר לגב, פעולות גופנית, חגורות גב, ארגונומיה, מזרנים ומיטות, כיסאות ומושבים, מדרסים, מניפולציה, ועיסוי למניעת כג"ת. בנוסף, נכללו מחקרים שעסקו במניעת כג"ת בהריון. מחקרים על שינוי גורמי סיכון בהם לא נבדקה ההשפעה על תוצאי בריאות (כגון: שינוי במספר ההתקפים של כאבי גב תחתון) לא נכללו.
  • באוכלוסיית העובדים: הושם דגש על הארגונומיה והשפעתה על העובד. ההתערבות למניעת כג"ת בקרב העובדים מתייחסת לארגונמיה המשנה את החשיפה הביומכנית של העובד, ולארגונומיה המשנה את ארגון העבודה.
  • בתלמידי בית ספר: רוב המחקר מתרכז בגורמי סיכון. כמעט ואין מחקר התערבותי לשינוי גורמי סיכון אלו תוך מדידת ההשפעה על שכיחות כג"ת.

ההמלצות מבוססות על סקירות שיטתית, המלצות קיימות ומחקרים.

הערות כלליות
  • יש מעט ראיות מהימנות לגבי מניעה של כג"ת.
  • יש ראיות שמניעת התוצאות של כג"ת אפשרית.
  • התערבויות להן יש הוכחה ליעילות - עוצמת ההשפעה בינונית. התערבות בודדת לא תמנע הופעת כג"ת.
  • השיטות המבטיחות ביותר כוללות פעילות גופנית/תרגילים ותוכנית חינוכית בכל קבוצות המטרה.
  • יש צורך במחקר, באיכות טובה, תוך שיתוף של גורמים שונים.

עיקרי ההמלצות לאוכלוסייה הכללית

  • פעילות גופנית מומלצת להקטנת מספר ימי מחלה, מניעת הישנות וקיצור משך ההתקף של כג"ת (רמה A).
    - אין ראיות משכנעות התומכות או שוללות סוג מסוים של פעילות גופנית.
  • לפעילות חינוך והדרכה המבוססות על מודל ביו־פסיכו־סוציאלי יש השפעה מוגבלת (רמה C).
    - חינוך והדרכה מבוססים על מודל ביו־מדיקלי או ביו־מכני אינם מומלצים.
  • "בתי ספר לגב" המבוססים על גישה ביומכנית אינם מומלצים (רמה A) תכניות המבוססות על המודל הביו־פסיכו־סוציאלי יכולות להינתן לחולים עם אירועים חוזרים או כג"ת כרוני.
  • "בית ספר לגב" מוגדר כהתערבות קבוצתית הכוללת חינוך והדרכה משולבים בתירגול ופעילות פיזית.
  • פעילות גופנית במים אפשרית (גם במשך ההריון ולאחר הלידה) לצורך מניעה כג"ת (רמה C).
  • חגורות גב אינן מומלצות (רמה A).
  • אין מספיק ראיות להמלצה בעד/נגד שימוש בכיסאות או במזרנים מיוחדים (רמה D).
  • אין מספיק ראיות להמלצה בעד/נגד טיפול במניפולציה ידנית (כולל כירופרקטיקה) (רמה D).
  • מדרסים לנעליים אינם מומלצים(רמה A). אין מספיק ראיות בעד/נגד תיקון הבדלי אורך בין הרגלים (רמה D).

עובדים

ההתערבות למניעת כג"ת בקרב העובדים מתחלקת ל:

  1. מרוכזת בעובד הבודד.
  2. ארגונומיה המשנה את החשיפה הביומכנית של העובד.
  3. ארגונומיה המשנה את ארגון העבודה.
עיקרי ההמלצות לעובדים
  • פעילות גופנית מומלצת למניעת כג"ת, למניעת הישנות וקיצור משך ההתקף(רמה A); יכולת מניעת היעדרויות חוזרות עקב כג"ת נמוכה יותר (רמה C).
  • חינוך והדרכה מבוססים על מודל ביו־מדיקלי או ביו־מכני אינם ממולצים (רמה A).
    - אין מספיק ראיות למידת השפעתן של חוברות המכילות מידע ביו־פסיכו־סוציאלי (רמה C)
    - הדרכה והסברה של כג"ת ודרך ההתמודדות איתו יכולות להיות יעילות (רמה C).
  • חגורות גב אינן מומלצות (רמה A).
  • מדרסים לנעליים אינם מומלצים (רמה A).
  • אין מספיק ראיות בעד/נגד רפידות נעליים, נעליים רכות, רצפות רכות או שטיחונים (רמה D).
  • שינויים בעבודה ושינויים ארגונומיים במקום העבודה עשויים לעודד חזרה לעבודה לאחר התקף כג"ת (רמה B).
  • שינויים ארגונומיים יכולים להקטין הופעת התקף, חומרתו ומספר ההתקפים (רמה C).
  • אין מספיק ראיות בעד/נגד התערבות אימונית במקום העבודה (רמה C).

תלמידים

  • התערבויות חינוכיות למניעת כג"ת נראות מבטיחות. אין עדיין מחקרים וראיות לצורך מתן המלצות.

סיכום

הנחיות אלו מיועדות לכלל קהילת חברי מקצועות הבריאות בישראל המטפלת ומדריכה את האוכלוסייה הכללית, ובתוכה ילדי בתי הספר ועובדים. ההמלצות במסמך זה באות לתת מכנה משותף לכל העוסקים בכאבי גב תחתון, ולשקף את הראיות הקיימות כיום בנוגע למניעת כאבי גב.

עיקר ההמלצות תומכות בפעילות גופנית ותרגול אקטיבי, מעודדות את המטפל להדריך ולהסביר למטופל על הידוע כבר בנושא כג"ת. הראיות שנסקרו אינן תומכות בעידוד מנוחה או חופשה, ואינן ממליצות על שימוש בחגורות גב או מדרסים.

קיים עדיין חסר משמעותי בהבנתנו את גורמי הסיכון לכג"ת ולכן אין ההמלצות שלמות, וישנו מקום רב למחקר עתידי בנושא.

טיפול בכאב גב תחתון חד (אקוטי)

מבוסס על סקירות שיטתיות והנחיות קליניות קיימות, המלצות קבוצת העבודה האירופאית COST 13B, וקונצנזוס קבוצת העבודה הישראלית.

מבוא

מטרות

המטרה העיקרית של הנחיות אלה היא לשפר את הטיפול בכג"ת חד לא ספציפי ברפואה ראשונית בישראל ע"י:

  1. מתן הנחיות לטיפול בכאב גב תחתון לא סגולי (ספציפי).
  2. מתן הנחיות מקובלות ומוסכמות בדרך כלל ע"י כל המקצועות הרלוונטיים.
  3. העצמת גישה רב־מקצועית, עידוד שיתוף פעולה בין הקלינאים ברפואה ראשונית וצמצום שונות טיפולית.
קהל היעד

רופאים ראשוניים, פיזיותרפיסטים, יועצים מקצועיים לרפואה ראשונית (אורתופדיה, ראומטולוגיה, כאב, תעסוקה ושיקום), מטפלים אחרים (כירופרקטיקה, אוסאופטיה, שיטת אלכסנדר וכיו"ב), ומנהלים. הנחיות אלו מיועדות גם לקהל הרחב, מטופלים הסובלים מכג"ת ומקבלי החלטות במערכת הבריאות.

שיטת העבודה

ההנחיות נוסחו ע"י קבוצת עבודה אירופית שפעלה מ־1999 עד 2004 וכללה ייצוג נרחב של מקצועות ומדינות. הנחיות אלו פורסמו ב־2002 ועברו עדכון ב־2004 והתבססו על סקירות שיטתיות והנחיות מבוססי ראיות. בספטמבר 2004 התכנסה קבוצת עבודה ישראלית שהתאימה את ההנחיות הללו לישראל.

הגדרות

כאב גב תחתון (כג"ת) מוגדר ככאב או אי־נוחות, מתחת לקו הצלעות התחתון ומעל לקפלים הגלוטיאליים, עם או בלי כאב קורן לרגל.

כאב גב תחתון חד מוגדר בדרך כלל כאירוע הנמשך פחות מ־6 שבועות, כאב גב תחתון חדיד (סוב־אקוטי) נמשך בין 6 ל־12 שבועות. כאב גב תחתון כרוני נמשך כ־12 שבועות או יותר.

בהנחיות אלה ההמלצות מתייחסות לכאב גב תחתון חד וחדיד, אלא אם הוגדר אחרת.

סמני סיכון

1. דגלים אדומים
מטרת קבלת ההיסטוריה הקלינית הראשונית היא לזהות "דגלים אדומים" המרמזים על פתולוגיה אפשרית של עמוד השדרה.[ביבליוגרפיה לכאב אקוטי 1] "דגלים אדומים" הם סמני סיכון המתגלים בחולים עם אנמנזה של כאב גב תחתון וקשורים בסיכון גבוה לסיבות מוגדרות הגורמות לכאב גב תחתון בהשוואה לחולים ללא "דגלים אדומים". אם אחד מהם אכן קיים, בירור נוסף (בחשד לפתולוגיה נסתרת) יידרש כדי לשלול מצב מוסתר כגון: זיהום, מחלה דלקתית ראומטית, שבר או סרטן.


"דגלים אדומים" הינם:[ביבליוגרפיה לכאב אקוטי 2]

  • גיל ההתחלה: צעיר מ־18 שנה או מבוגר מ־55 שנה
  • חבלה משמעותית
  • כאב מתקדם, כאב לא מכני(ללא הקלה במנוחה במיטה)
  • כאב בחזה
  • היסטוריה רפואית בעבר של גידול ממאיר
  • שימוש ממושך בסטרואידים
  • שימוש בסמים, דיכוי חיסוני (כולל HIV)
  • חולה עם סימנים למחלה כללית
  • ירידה לא מוסברת במשקל
  • סימנים נוירולוגים נרחבים (כולל CAUDA EQUINA SYNDROME)
  • מום מבני
  • חום

תסמונת זנב הסוס (CAUDA EQUINA SYNDROME), קיימת בסבירות גבוהה בחולים המתארים חוסר שליטה בדרכי השתן (בדרך כלל עצירת שתן, לעיתים אי שליטה) הפרעה בסוגרים, חוסר תחושה באזור החייץ בצורת אוכף (saddle anaesthesia), חולשה כללית או מתקדמת באברים התחתונים, או הפרעה בהליכה. מצב זה דורש הפניה דחופה לגורם מקצועי ברפואה שניונית או שלישונית.

2. דגלים צהובים
גורמים פסיכוסוציאליים המגבירים את הסיכון להתפתחות או המשך כאב כרוני ונכות, כולל אבדן ימי עבודה בגין כג"ת.[ביבליוגרפיה לכאב אקוטי 3] זיהוי "דגלים צהובים" אמור להוביל לטיפול קוגניטיבי והתנהגותי מתאים. אולם, אין הוכחה ליעילות ההערכה הפסיכו־סוציאלית או התערבות בתחום זה בכאב גב תחתון חד.


"דגלים צהובים" הינם:[ביבליוגרפיה לכאב אקוטי 4]

  • גישות ואמונות לא מתאימות לכאב גב(לדוגמה: הסברה שכאב גב הינו מזיק או גורם לנכות קשה, ציפייה גבוהה מטיפולים פסיביים והעדפתם במקום אמונה שהתערבות פעילה אכן תעזור).
  • התנהגות כאב לא מתאימה(לדוגמה הימנעות וירידה בתפקוד בגלל פחד).
  • בעיות הקשורות לעבודה(לדוגמה: שביעות רצון נמוכה מהעבודה).
  • בעיות רגשיות (כגון דיכאון, חרדה, לחץ, נטייה למצבי רוח ירודים, פרישה מפעילות חברתית).

אפידמיולוגיה

כאב גב תחתון מדווח על ידי למעלה מ־70% מהאוכלוסייה במדינות מתועשות (הימצאות לשנה 15% עד 45%, היארעות אצל מבוגרים 5% לשנה) שיא ההימצאות מופיע בגילאים בין 35 ל־55.[ביבליוגרפיה לכאב אקוטי 5]

המתאם בין תסמינים, פתולוגיה, וממצאי הדמיה קטן. הכאב אינו מיוחס לפתולוגיה או פגיעה עצבית בכ־85% מהחולים. בערך 4% מהאנשים הנבדקים במרפאות ראשוניות בגלל כאב גב תחתון סובלים משברי דחיסה ופחות מ־1% סובלים מגידול. מחלת עמוד שידרה וזיהומים בו נדירים יותר. הימצאות בלט או פריצת דיסק חולייתי היא בערך בין 1% ל־3%.[ביבליוגרפיה לכאב אקוטי 6]

כאב גב תחתון חד בדרך כלל חולף מעצמו. (ההחלמה של 90% בתוך 6 שבועות) אבל 2%־7% מהאנשים מפתחים כאב כרוני. כאב חוזר וכאב כרוני אחראים ל־75% עד 85% מהיעדרויות של עובדים.[ביבליוגרפיה לכאב אקוטי 7][ביבליוגרפיה לכאב אקוטי 8]

מטרות הטיפול בכאבי גב תחתון חד הינן להקל על הכאב, לשפר את יכולת התיפקוד, למנוע הישנות הכאב והופעת הכאב הכרוני.

אבחון של כאב גב תחתון חד

ברוב החולים הסובלים מכאב גב תחתון חד די באנמנזה יסודית ובדיקה קלינית קצרה. המטרה הראשונית של הבדיקה היא לזהות "דגלים אדומים" כלשהם ולהגיע לאבחנה ספציפית. אעפ״כ, יש הוכחות ברורות שברוב המקרים של כאב גב תחתון חד אי אפשר להגיע לאבחנה על בסיס שינויים פתולוגיים. לכן, הוצעו כמה שיטות אבחנה עם מיון לפי פיזור הכאב, התנהגות הכאב, ההפרעה התפקודית, סימנים קליניים וכיו"ב. אף אחת משיטות סיווג אלה לא תוקפה מחקרית. סיווג פשוט ופרקטי אשר זכה להכרה בינלאומית הינו בחלוקת כאב גב תחתון חד לשלוש קטגוריות של "מיון אבחנתי":

  • פתולוגיה חמורה של עמוד השדרה
  • כאב שורש העצב / כאב שורשי (רדיקולרי)
  • כאב גב תחתון לא סגולי (ספציפי)

שלבי התהליך האבחנתי עוקבות אחרי קו זה של חשיבה קלינית: בשלב ראשון יש להבטיח שהבעיה היא מוסקולו סקלטלית (מכנית) במקורה ולשלול פתולוגיה שאינה מעמוד השדרה.
הצעד הבא הוא לשלול נוכחות פתולוגיה חדה ממקור עמוד השדרה. שלילת/אישור חשד שכזה נעשה באמצעות האנמנזה ו/או הבדיקה הגופנית וניתן לאימות על ידי בדיקות נוספות.
השלב הבא הוא להחליט האם החולה סובל מכאב עקב לחץ על שורש העצב. פיזור הכאב אצל החולה ותבניתו יצביעו על כך, והבדיקה הגופנית לרוב תתמוך בכך.

באין ממצא ממוקד, הכאב מסווג ככאב גב תחתון בלתי סגולי (ספציפי).

הבדיקה הראשונית משרתת מטרות חשובות אחרות פרט לקביעת "האבחנה". דרך בניית אנמנזה וביצוע הבדיקה הגופנית, אפשר להעריך את דרגת הכאב וחוסר התפקוד. בנוסף משמשת הבדיקה הראשונית הקפדנית כבסיס למתן מידע למטופל אודות אבחון, טיפול ופרוגנוזה ויש לה גם תפקיד טיפולי.

טיפול בכאב גב תחתון חד

קלינאים שונים יהיו מעורבים בטיפול בכאב גב תחתון חד ברפואה ראשונית. רופאים ראשונים, פיזיותרפיסטים, ורופאים מקצועים כמו אורתופדיים, ראומטולוגים, מומחים ברפואה פיזיקלית ושיקום ואחרים, יכולים להיות מעורבים במתן טיפול ראשוני לאנשים הסובלים מכג"ת חד.

חשוב שהמידע והטיפול יהיו עקביים בכל המקצועות, ושכל נותני השירות ישתפו פעולה.

טיפול ראשוני בכג"ת חד כולל

  • שליטה מרבית בתסמינים (סימפטומים).
  • מתן מידע מתאים למטופל, שכג"ת לרוב אינו מחלה חמורה, ושיש לצפות להחלמה מהירה ברוב המקרים.
  • המלצה על פעילות עד כמה שאפשר, וחזרה מוקדמת לפעילויות נורמליות, כולל עבודה. גישה פעילה הינה החלופה הטיפולית הטובה ביותר בכג"ת. יש להימנע מטיפול בשיטות פסיביות (לדוגמה - מנוחה במיטה, מסאז'/ על־שמע (אולטרסאונד), טיפול חשמלי, לייזר ומתיחה) כטיפול יחידי, מכיוון שהם מגבירים את הסכנה של התנהגות חולי ומחלה כרונית.

ההמלצות הכלולות בהנחיות אלה מתייחסות בעיקר לכאב הגורם להגבלה בפעילות או לחולים המבקשים טיפול.

הפנייה (REFFERAL) לטיפול רפואי שניוני (או שלישיוני) צריכה להיות מוגבלת לחולים אשר בהם קיים חשד לפתולוגיה חמורה(ראה "מיון אבחנתי").

עיקרי ההמלצות לאבחון של כאב גב תחתון חד בלתי סגולי (ספציפי)
  • קבל/י אנמנזה מלאה (רמה A) ובצע/י בדיקה גופנית רלוונטית (רמה C).
  • אם תוך כדי בירור ניתן לזהות "דגלים אדומים" או תיסמונת שורשית, רצוי לבצע בדיקה גופנית נרחבת הכוללת בדיקה עצבית מתאימה (רמה A).
  • בצע/י מיון אבחנתי כבסיס ראשוני להחלטות (רמה D).
  • שים/י לב לגורמים פסיכוסוציאליים. אם תוך כדי הראיון הראשוני, ניתן לזהות "דגלים צהובים", ניתן להתחיל להתייחס אליהם. יש לסקור אותם בפירוט, בהמשך, אם אין שיפור בתלונות (רמה A).
  • אין מקום לבדיקות דימות (הכוללות צילומי רנטגן, סריקה ממוחשבת, MRI ומיפוי עצם) באופן שגרתי בבירור כג"ת בלתי סגולי (ספציפי) (רמה A).
  • המלצות הצוות הישראלי בקונצנזוס (רמה D) :
    1. בבדיקה הגופנית: לבקש מהמטופל להצביע על המקום שכואב לו ולגעת במסגרת הבדיקה בנקודת הכאב.
    2. לאנמנזה ולבדיקה גם תפקיד ביצירת קשר, אמון, הרגעה ונירמול האפיזודה אשר

תורמים לריפויה. יש להשתמש, לפתח וללמד תקשורת המשתמשת בעקרונות CBT) Cognitive Behavioral Therapy) ברפואה ראשונית. רצוי שכל המפגשים באותה אפיזודה יהיו עם מטפל עיקרי אחד.

  • הערך מחדש חולים שמצבם לא השתפר או החמיר לאחר ביקורם הראשון (רמה D).
עיקרי ההמלצות לטיפול של כאב גב תחתון חד בלתי סגולי (ספציפי)
  • יש לתת מידע הולם ולסייע בהפחתת חרדת החולה (רמה C).
  • אל תמליצ/י על מנוחה במיטה כטיפול (רמה A).
  • המלצ/י לחולים להיות פעילים ולהמשיך בפעילות יומית רגילה, כולל עבודה, אם זה אפשרי (רמה A).
  • אל תמליצ/י על תרגילים גופנים ספציפיים (רמה A).
  • רשום תרופות, אם יש צורך, להרגעת כאב, ללקיחה בהפסקות קבועות: קו ראשון פאראצטמול, קו שני NSAIDS (רמה A).
  • יש מקום לטיפול בחימום מקומי (למשך 8 שעות ביממה למספר ימים) (רמה C).
  • שיקלו הפנייה למניפולציה של עמוד השדרה עבור חולים אשר אינם מצליחים לחזור לפעילות רגילה (רמה C).
  • אל תשתמשו בזריקות סטירואידיות אפידורליות (רמה C), בית ספר גב (רמה B), טיפול התנהגותי (רמה B), מתיחות (רמה C), עיסוי (רמה B) ו-TENS לטיפול בכאב גב חריף (רמה C).
  • תכניות טיפול רב תחומית במסגרות תעסוקתית יכולות להיות אפשרות לעובדים עם כאב גב תחתון חדיד והעדרות של יותר מ־84 שבועות (רמה B).

המלצות למחקר עתידי

  • קיים צורך דחוף לדאוג לכלים תקפים, להערכת גורמי סיכון פסיכוסוציאלים.
  • קיים צורך בסקירות שיטתיות לגבי דיוק אבחנתי של בדיקת הדמייה (MRIO CT).
  • צריך לזהות את ההשפעה של מרכיבים שונים בטיפול התנהגותי.
  • יש צורך לזהות תת קבוצות של חולים בסיכון פסיכוסוציאלי גבוה, או עם סיכון גבוה לכרוניות.
  • RCTS עתידיים הנוגעים לאסטרטגיות טיפוליות צריכים להתמקד בהתחלה בהתערבויות עם גישה פעילה, ובמניעת מצבים כרוניים, כאחת מהתוצאות העיקריות.
  • יש למצוא דרכים להטמעה של הנחיות לטיפול בכאבי גב.


הערה: הסיבה שכאב שורשי מובדל מכאב בלתי סגולי (ספציפי) היא במיעוט הראיות המהימנות במצב זה. למרות זאת, מרבית צוות כותבי ההנחיות סבור שהטיפול בכאב שורשי אינו שונה מזה שבכאב גב בלתי סגולי ושמרבית החולים בקטגוריה זו מקומם אצל המטפל הראשוני.


ראו נספח: כאב גב ועבודה

טיפול בכאב גב כרוני בלתי סגולי (ספציפי)

מבוסס על סקירות שיטתיות והנחיות קליניות קיימות, המלצות קבוצת העבודה האירופאית COST 13B, וקונצנזוס קבוצת העבודה הישראלית.

תמצית ההנחיות לטיפול בכאב גב כרוני

הערכת חולה

  1. יש לקבל אנמנזה רפואית מלאה כדי לזהות פתולוגיה ספציפית אפשרית של עמוד השדרה וכאב שורשי (רמה A). זאת למרות שאין עדיין בדיקה אחת בעלת רגישות גבוהה וספציפיות לרדיקולופתיה, ANKYLOSING SPONDYLITIS וסרטן בחוליות (רמה B).
  2. אם האנמנזה מצביעה על פתולוגיה ספציפית או על כאב שורשי, יש לבצע בדיקה גופנית הכוללת בדיקה עצבית מתאימה (רמה A).
  3. מישוש המעורר את הכאב מהימן יותר מממצאים אחרים (רמה B). מהימנות SLR לא נקבעה (רמה B).
  4. יש לבצע מיון אבחנתי בהערכה ראשונה במטרה לשלול פתולוגיה סגולית של עמוד השדרה וכאב שורשי(רמה D). אנו ממליצים על בדיקה לגורמים מנבאים פסיכו־סוציאלים (ראה לעיל: "דגלים צהובים").
  5. איננו ממליצים על דימות עבור חולים הסובלים מכאב גב תחתון לא סגולי (ספציפי) (רמה B). אנו ממליצים ביצוע של MRI לחולים השוקלים ניתוח, או כאלה שקיים אצלם חשד גבוה למחלה סיסטמית (דגלים אדומים) (רמה B). צילום רגיל מתאים בנסיבות אלה לאבחון עוות מבני. איננו ממליצים על MRI או דיסקוגרפיה לאבחון כאב דיסקוגני או כאב ממקור של facetes.
    מיפוי עצם עשוי לסייע במקרי שבר מאמץ, לאחר ניתוח (לקביעת איחוי) ובשלילת ממאירות (רמה C) אך בדרך־כלל אינו נחוץ ומלווה בקרינה.
  6. תפקיד האלקטרומיוגרפיה ברצף האבחנתי של כגת"כ לא נקבע (רמה B).
  7. קיימת עדות חזקה שגורמים פסיכו־סוציאליים הם מנבאים חשובים של כאב גב (רמה A). קלינאים חייבים להיות ערים לעובדה שלגורמי סיכון פסיכו־סוציאליים תפקיד חשוב בהתפתחות כאב גב תחתון כרוני ונכות, כך שזיהוי מוקדם של גורמי הסיכון, יכול להוות חלק מהטיפול בחולים הסובלים מכאב גב תחתון.
  8. קיימת ראייה מתונה (רמה B) שהגורמים הבאים מנבאים מצב כרוני של כג"ת: מצוקה פסיכוסציאלית, מצב רוח דכאוני, תקופת חוסר יציבות בעבודה, עבודה פיזית ללא אפשרות הפחתה בעומס, איחור בדיווח, עוצמת כאב והשפעתו התפקודית, אפיזודות קודמות, ממצאים שורשיים ודיווח על תסמינים קשים.

גורמי סיכון, מנבאי כאב גב, פרוגנוזה

  1. משקל גוף, עישון, צריכת אלכוהול, ישיבה בעבודה, וויברציות של כל הגוף, אינם קשורים לכאב גב תחתון (רמה A). כאב פיזי קודם, גורמים פסיכו־סוציאליים, אך לא עומס מכני, הינם גורמי סיכון בתלמידי בית ספר (רמה D).
  2. תמיכה חלשה במקום העבודה הינה מנבא לכרוניות בחולים הסובלים מכאב גב חד (רמה A).
  3. היסטוריה של כאב דומה מנבאת את חזרת הכאב, אך לא את משכו (רמה B).
  4. לממצאים בבדיקה גופנית יש ערך פרוגנוסטי חלש בחולים הסובלים מכאב גב תחתון כרוני (רמה B).

טיפול

תרופות
  1. NSAID מומלצים לטיפול בכאב גב תחתון כרוני (רמה B). אין מידע מהימן על אנלגטיקה בכגת״כ(מתבקש מחקר על פרצטמול מול NSAID).
  2. OPIOIDS: שיקלו את השימוש באופיאטים חלשים (כמו טרמדול), אם טיפולים אחרים לא היו יעילים (רמה C). קיימת עדיפות לתרופות עם פעילות ממושכת ועדיף שימוש סדיר משימוש לפי הצורך.
  3. נוגדי דכאון: שיקלו שימוש בנוגדי דכאון מסוג - NORADRENERGIC או NORADRENERGIC-SEROTONERGIC כטיפול משולב בחולים הסובלים מכאב גב תחתון כרוני ללא הוריות נגד (רמה C). אל תשתמשו בנוגדי דיכאון כטיפול בלעדי בכאב גב תחתון כרוני (רמה D). קיימת עדות סותרת (רמה B) שנוגדי דיכאון מקטינים את עוצמת הכאב, אבל לא מגדילים את התפקוד. נוגדי דכאון מסוג SEROTONERGIC-ADRENERGICS NORADRENERGIC יעילים יותר SEROTONERGICS (רמה A).
  4. אל תשתמשו ב-GABAPENTIN בחולים הסובלים מכאב גב תחתון כרוני לא סגולי (ספציפי). GABAPENTIN אינו משפר כאב כרוני בכאב גב תחתון (רמה C).
טיפולים פיזיקאליים ותרגילים לכאב גב תחתון כרוני
  1. טיפול בתרגילים תחת פיקוח מומלץ כטיפול ראשון בכגת"כ. אנו ממליצים שימוש בתרגילים שאינם דורשים מכונות אימון יקרות או צוות מאומן במיוחד לכך. מומלץ השימוש בגישה התנהגותית קוגניטיבית, שבה תרגילים ברמות שונות מבוצעים בהדרגה. תרגילים קבוצתיים מהווים חלופה טובה. סוג התרגילים המבוצע (חיזוק/התניית השריר תרגילים אירוביים, וכף), אינו חשוב (רמה A).
  2. שיקלו מניפולציה/הנעה כטיפול לטווח קצר בכאב גב תחתון כרוני (רמה B).
  3. טיפול התנהגותי קוגניטיבי משפר את רמות התפקוד, משפר התנהגות בכאב, משפר התנהגות בריאותית, הכרה בכאב, ומוריד עוצמת כאב בהשוואה למקרים שלא מקבלים טיפול שכזה, כולל טיפול בתרופות (רמה A). פחד מכאב וההימנעות ממנו (FEAR AVOIDANCE) בנוסף לדכאון ומצוקה, הם היבטים הכרחיים של התפתחות בעיה כרונית בחולים הסובלים מכאב גב תחתון כרוני(רמה A).
  4. שיקלו הפניה להדרכה ולחינוך קבוצתי בהן ניתן מידע לפי המודל הפסיכו־סוציאלי, לצורך הקלה בכאב ושיפור במצב התפקודי קצרת מועד (>6 שבועות) (רמה B ו-C). אולם, אין מספיק ראיות להמלצה על סוג זה של טיפול בכגת"כ, כאשר מדובר בהשפעות לטווח ארוך (< 12 חודשים) (רמה B ו-C).
  5. מומלץ שימוש בהתערבות חינוכית קצרה, לרוב ע"י פיזיותרפיסט ורופא, בדגש של מתן מידע ועידוד לפעילות רגילה. סוג ההתערבות (פנים אל פנים, באינטרנט, באמצעות ספרון הדרכה, בקבוצה או בקבוצת תמיכה וכיו"ב) אינו משמעותי ונקבע בד"כ ע"י זמינות.
  6. אל תמליצו שימוש ב: אולטרסאונד כטיפול בכגת"כ (רמה C), טיפול בחימום (רמה D), גלים קצרים או "חשמל" (רמה C), מתיחות מותניות (רמה B), חגירת תומכי עמוד שדרה מותני (רמות A־C) או עיסוי (רמה C).
  7. אין מספיק ראיות להמלצה על TENS לטיפול בכאב גב תחתון כרוני(רמה A), ולטיפול בלייזר.
פרוצדורות שונות
  1. שיקלו את השימוש בהזרקות לנקודות רגישות בחולים הסובלים מכאב MYOFASCIAL, להקלת הכאב הסימפטומטי לפרק זמן קצר.
    קיימות ראיות מוגבלות (רמה C) על היעילות לטווח קצר של הסננה מקומית של חומרי אלחוש בכגת"כ.
  2. אל תמליצו על אקופונקטורה לטיפול בכגת"כ (רמה B), זריקות סטירואידים אפידורליים במקרים של כאב גב תחתון לא מוגדר, ללא כאב שורשי מותני (רמה D), בהסננת סטירואידים לחסימת עצב (בלוק) או ל-facetes או לפרק הסקרואיליאק, לטיפול בכגת"כ (רמה C), הזרקת PROLOTHERAPY) SCLEROSANTS) (רמה B) או BOTULINUM TOXIN. למרות הראיות המוגבלות (רמה C) המצביעות על יעילות השימוש BOTULINUM TOXINS בכאב גב תחתון, הסיכונים מהווים משקל נגד ליעילות.
  3. אל תמליצו על זריקות לתוך הדיסק בטיפול בכגת"כ (רמה B), או על intradiscai radiofrequency and electrothermal coagulation (רמה C), טיפולי radiofrequency שונים או גירוי עמוד שדרה חשמלי (רמה D-C).
כירורגיה

לא ניתן להמליץ על טיפול ניתוחי לכגת"כ אלא לאחר חלוף שנתיים לפחות בטיפול שמרני. טיפול כירורגי מומלץ רק לאחר שנכשלו תוכניות משולבות של פעילות גופנית וטיפול קוגניטיבי או שאינן זמינות. יש לזכור את אחוז הסיבוכים המשמעותי, העלות והסבל של כשלון ניתוחי. אנו ממליצים לשקול כירורגיה רק לאחר שיקול זהיר ורק במקרים ספורים עם כאב חמור. (רמות A-C).

קיימים מספר ניתוחים מקובלים לטיפול בכג"ת ממקור שורשי (לא בלתי ספציפי) או על בסיס חוסר יציבות. אנו מדגישים כי בהנחיות אלה לא מדובר במצבים שיש להם אטיולוגיה ספציפית.

שיקום

שיקלו שיקום רב מקצועי ביופסיכו־סוציאלי בחולים עם כאב גב תחתון כרוני וחסרים פסיכולוגיים משמעותיים. אל תתנו טיפול יתר, בתכניות טיפול יקרות ואינטנסיביות, לחולים עם פרוגנוזה טובה. תכניות המשפיעות על הכושר הגופני הכוללות גישה קוגניטיבית התנהגותית וקשר הדוק עם מקום העבודה, יכולות להקטין את תקופת ההעדרות של עובדים הסובלים מכאב גב תחתון כרוני (רמת ראיות B).

קיימת עדות חזקה ששיקום אינטנסיבי רב מקצועי ביופסיכו־סוציאלי, עם החזרה לתפקוד, משפרים תפקוד, נכות, ומקטינים השימוש בשירותי בריאות בהשוואה לחולים בשיקום שאינו רב־מקצועי (רמת ראיות A).

יש ראיות סותרות בקשר לתוצאות תעסוקתיות (חזרה לעבודה) של שיקום אינטנסיבי ביופסיכו־סוציאלי (רמת ראיות C). הבדל זה כנראה תלוי במערכת הבריאות הלאומית.

ביבליוגרפיה

ביבליוגרפיה כללית

  1. Anonymous. Philadelphia panel evidence-based clinical practice guidelines on selected rehabilitaion interventions for low back pain. Physical Therapy 2001;81(10):1641-1674.
  2. Bogduk N. Draft evidence based clinical guidelines for the management of acute low back pain. In: National Health and Medical Research Council, Australia; 2000..
  3. ACC tNHC New Zealand Acute Low Back Pain Guide. Wellington, New Zealand: ACC, the National Health Committee; 1997.
  4. Anonymous. Acute and Chronic Low Back Pain. Effective Health Care 2000;6(5).
  5. Abenhaim L, Rossignol M, J-P. V, al. e. The role of activity in the therapeutic management of back pain. Report of the International Paris Task Force on Back Pain. Spine 2000; 25(Suppl4S): 1S-33S.
  6. Medicine DAoO. Dutch guideline for the management of occupational physicians of employees with low back pain.; 1999 April.
  7. Burton AK, Balagu f, Cardon G, Eriksen HR, Henrotin Y, Lahad A, et al. European Guidelines for Prevention in Low Back Pain. In: COST B13 Working Group on Guidelines for Prevention in Low Back Pain; 2004.
  8. Karjalainen K, Malmivaara A, van Tulder M, Roine R, Jauhiainen M, Hurri H, et al. Multidisciplinary biopsychosocial rehabilitation for subacute low-back pain among working age adults. The Cochrane Database of Systematic Reviews 2001 (3)..
  9. Hilde G, Hagen KB, Jamtvedt G, Winnem M. Advice to stay active as a single treatment for low-back pain and sciatica. The Cochrane Database of Systematic Reviews 2001 (4).
  10. Heymans MW, van Tulder MW, Esmail R, Bombardier C, Koes BW. Back schools for non¬specific low-back pain. The Cochrane Database of Systematic Reviews 2004; 2.
  11. van Tulder MW, Ostelo RWJG, Vlaeyen JWS, Linton SJ, Morley SJ, Assendelft WJJ. Behavioural treatment for chronic low-back pain. The Cochrane Database of Systematic Reviews 2000 (2).
  12. van Tulder MW, Malmivaara A, Esmail R, Koes BW. Exercise therapy for low-back pain. The Cochrane Database of Systematic Reviews 2000 (2).
  13. van Tulder MW, Jellema P, van Poppel MNM, Nachemson AL, Bouter LM. Lumbar supports for prevention and treatment of low-back pain. The Cochrane Database of Systematic Reviews 2000 (3).
  14. .Schonstein E, Kenny DT, Keating J, Koes BW. Work conditioning, work hardening and functional restoration for workers with back and neck pain. The Cochrane Database of Systematic Reviews 2002 (4).
  15. de Vet HC, Heymans MW, Dunn KM, Pope DP, van der Beek AJ, Macfarlane GJ, et al. Episodes of low back pain: a proposal for uniform definitions to be used in research. Spine 2002; 27(21): 2409-16.
  16. Watson KD, Papageorgiou AC, Jones GT, Taylor S, Symmons DPM, Silman AJ, et al. Low back pain in schoolchildren: occurance and characteristics. Pain 2002; 97: 87-92.
  17. Taimela S, Kujala UM, Salminen JJ, Viljanen T. The prevalence of low back pain among children and adolescents: A nationwide, cohort-based questionnaire survey in Finland. Spine 1997; 22: 1132-1136.
  18. Balague F, Troussier B, Salminen JJ. Non-specific low back pain in children and adolescents: risk factors. European Spine Journal 1999; 8 (438-429).
  19. Andersson GBJ. The epidemiology of spinal disorders. In: Frymoyer JW, editor. The Adult Spine: Principles and Practice. Philadelphia: Lippincott-Raven; 1997. p. 93-141.
  20. Hestbaek L, Iachine IA, Leboeuf-Yde C, Kyvik KO, Manniche C Heredity of low back pain in a young population: A classical twin study. Twin Research 2004; 7: 16-26.
  21. Hestbaek L, Leboeuf-Yde C, Manniche C Low back pain: what is the long-term course? A review of studies of general patient populations. European Spine Journal 2003b; 12:149-165.
  22. Andersson GBJ. The epidemiology of spinal disorders. In: Frymoyer JW, editor. The Adult Spine: Principles and Practice. Philadelphia: Lippincott-Raven; 1997. p. 93-141.
  23. Andersson GBJ. The epidemiology of spinal disorders. In: Frymoyer JW, editor. The Adult Spine: Principles and Practice. Philadelphia: Lippincott-Raven; 1997. p. 93-141.
  24. Hoogendoorn WE, van Poppel MNM, Bongers PM, Koes BW, Bouter LM. Systematic review of psychosocial factors at work and in private life as risk factors for back pain. Spine 2000; 25: 2114-2125.

ביבליוגרפיה בנושא מניעה

  1. Hoogendoorn WE, van Poppel MNM, Bongers PM et al. Systematic review of psychosocial factors at work and in private life as risk factors for back pain. Spine 2000; 25: 2114-2125.
  2. Linton SJ. A review of psychological risk factors in back and neck pain. Spine 2000; 25:1148¬1156.
  3. Ihlebak C & Eriksen HR. Are the 'myths' of low back pain alive in the general Norwegian population? Scand J Public Health 2003; 31: 395-398.
  4. Scheel IB, Hagen KB, Herrin J et al. Blind faith? The effects of promoting active sick leave for back pain patients: a cluster-randomized controlled trial. Spine 2002; 27: 2734-2740.
  5. Linton SJ & van Tulder MW. Preventive interventions for back and neck pain problems: what is the evidence? Spine 2001; 26: 778-787.
  6. Lahad A, Malter A, Berg AO & Deyo R. The effectiveness of four interventions for the prevention of low back pain. JAMA 1994; 272: 1286-1291.
  7. US Preventive Services Task Force. Primary Care Interventions to Prevent Low Back Pain in Adults: Recommendation Statement. Rockville, MD: Agency for Healthcare Research and Quality, 2004. Online Available at: www.ahrq.gov/clinic/3rduspstf/10wback/10wbackrs.htm.
  8. Young G & Jewell D, Interventions for Preventing and Treating Pelvic and Back Pain in Pregnancy (Cochrane Review) The Cochrane Library, Issue 4. Chichester: Wiley; 2003.
  9. van Poppel MN, Koes BW, Smid T & Bouter LM. A systematic review of controlled clinical trials on the prevention of back pain in industry. Occup Environ Med 1997; 54: 841-847.
  10. Buchbinder R, Jolley D & Wyatt M. Population based intervention to change back pain beliefs and disability: three part evaluation. BMJ 2001; 322: 1516-1520.
  11. Heymans MW, van Tulder MW, Esmail R, Bombardier C et al, Back schools for non-specific low back pain (Cochrane Review) The Cochrane Library. Chichester: Wiley; 2004.
  12. Kovacs FM, Abraira V, Pena A et al. Effect of firmness of mattress on chronic non-specific low-back pain: randomised, double-blind, controlled, multicentre trial. Lancet 2003; 362: 1599-1604.
  13. Fauno P, Kalund S, Andreasen I & Jorgensen U. Soreness in lower extremities and back is reduced by use of shock absorbing heel inserts. Int J Sports Med 1993; 14: 288-290.
  14. Tooms RE, Griffin JW, Green S & Cagle K. Effect of viscoelastic insoles on pain. Orthopedics 1987; 10: 1143-1147.
  15. Gebhardt WA. Effectiveness of training to prevent job-related back pain: a meta-analysis. Br J Clin Psych 1994; 33(571): 574.
  16. Maher CG. A systematic review of workplace interventions to prevent low back pain. Aust J Physiother 2000; 46: 259-269.
  17. Tveito TH, Hysing M & Eriksen HR. Low back pain interventions at the workplace: a systematic literature review. Occup Med 2004; 54: 3-13.
  18. Waddell G & Burton AK. Occupational health guidelines for the management of low back pain at work: evidence review. Occup Med 2001; 51: 124-135.
  19. Kool J, de Bie R, Oesch P et al. Exercise reduces sick leave in patients with non-acute non¬specific low back pain: a meta-analysis. J Rehabil Med 2004; 36: 49-62.
  20. Maier-Riehle B & Harter M. The effects of back schools—a meta-analysis. Int J Rehabil Res 2001; 24: 199-206.
  21. Symonds TL, Burton AK, Tillotson KM & Main CJ. Absence resulting from low back trouble can be reduced by psychosocial intervention at the work place. Spine 1995; 20: 2738¬2745.
  22. Leclaire R, Esdaile JM, Suissa S et al. Back school in a first episode of compensated acute low back pain: a clinical trial to assess efficacy and prevent relapse. Arch Phys Med Rehabil 1996; 77: 673-679.
  23. Indahl A, Haldorsen EH, Holm S et al. Five-year follow-up study of a controlled clinical trial using light mobilization and an informative approach to low back pain. Spine 1998; 23: 2625¬2630.
  24. Verbeek JH, van derWeideWE & van Dijk FJ. Early occupational health management of patients with back pain: a randomized controlled trial. Spine 2002; 27: 1844-1851.
  25. Jellema P, van Tulder MW, van Poppel MNM et al. Lumbar supports for prevention and treatment of low back pain. Spine 2001; 26: 377-386.
  26. Kraus JF, Schaffer KB, Rice T et al. A field trial of back belts to reduce the incidence of acute low back injuries in New York City home attendants. Int J Occup Environ Health 2002; 8:97¬104.
  27. Miindermann A, Stefanyshyn DJ & Nigg BM. Relationship between footwear comfort of shoe inserts and anthropometric and sensory factors. Med Sci Sports Exerc 2001; 33: 1939¬1945.
  28. Larsen K,Weidich F & Leboeuf-Yde C Can custom-made biomechanic shoe orthoses prevent problems in the back and lower extremities? A randomized, controlled intervention trial of 146 military conscripts. J Manipulative Physiol Ther 2002; 25: 326-331.
  29. Westgaard RH & Winkel J. Ergonomic intervention research for improved musculoskeletal health: a critical review. Int J Ind Ergon 1997; 20: 463-500.
  30. Evanoff BA, Bohr PC & Wolf LD. Effects of a participatory ergonomics team among hospital orderlies. Am J Ind Med 1999; 35: 358-365.
  31. Brisson C, Montreuil S & Punnett L. Effects of ergonomics training program on workers with video display units. Scand J Work Environ Health 1999; 25: 255-263.
  32. Yassi A, Cooper JE, Tate RB et al. A randomized controlled trial to prevent patient lift and transfer injuries of health care workers. Spine 2001; 26: 1739-1746.
  33. Fredriksson K, Bildtc C, Hagga G & Kilboma A °. The impact on musculoskeletal disorders of changing physical and psychosocial work environment conditions in the automobile industry. Int J Ind Ergon 2001; 28: 31-45.
  34. Smedley J, Trevelyan F, Inskip H et al. Impact of ergonomic intervention on back pain among nurses. Scand J Work Environ Health 2003; 29: 117-123.
  35. Marras WS, Allread WG, Burr DL & Fathallah FA. Prospective validation of a low-back disorder risk model and assessment of ergonomic interventions associated with manual materials handling tasks. Ergonomics 2000; 43: 1866-1886.
  36. Brophy MO, Achimore L & Moore-Dawson J. Reducing incidence of low-back injuries reduces costs. AIHAH 2001; 62: 508-511.
  37. Koda S, Nakagiri S, Yasuda N & Ohara H. A follow-up study of preventive effects on low back pain at worksites by providing a participatory occupational safety and health program. Ind Health 1997; 35: 243-248.
  38. Owen BD, Keene K & Olson S. An ergonomic approach to reducing back/shoulder stress in hospital nursing personnel: a five year follow up. Int J Nursing Studies 2002; 39: 295-302.
  39. CharneyW. The lift team method for reducing back injuries: a 10 hospital study. AAOHN 1997; 45: 300-304.
  40. Wergeland EL, Veiersted B, Ingre M et al. A shorter workday as a means of reducing the occurrence of musculoskeletal disorders. Scand J Work Environ Health 2003; 29: 27-34.
  41. Gatty CM, Turner M, Buitendorp DJ & Batman H. The effectiveness of back pain and injury prevention programs in the workplace. Work 2003; 20: 257-266.
  42. Krause N, Dasinger LK & Neuhauser F. Modified work and return to work: a review of the literature. J Occup Rehabil 1998; 8: 113-139.
  43. van der Beek AJ, Frings-Dresen MHW& Elders LAM. Effectiviteit van werkaanpassingen bij werhervatting na klachten aan het bewegingsapparaat. Tijdschrift voor Bedrijfs-en Verzekeringsgeneeskunde 2000; 8: 137-143.
  44. van der Beek AJ. In van Mechelen W & Twisk JWR (eds.) Werkaanpassingen vanwege klachten aan het bewegingsapparaat. Maarsen: Elsevier Gezondheidszorg, 2004, pp. 14-22.
  45. Hadler NM. Back pain in the workplace. What you lift or how you lift matters far less than whether you lift or when. Spine 1997; 22: 935-940.
  46. Waddell G & Burton AK. Concepts of Rehabilitation for the Management of Common Health Problems. London: The Stationery Office; 2004.
  47. Harreby M, Neergaard K, Hesselsoe G & Kjer J. Are radiologic changes in the thoracic and lumbar spine of adolescents risk factors for low back pain in adults? A 25-year prospective cohort study of 640 school children. Spine 1995; 20: 2298-2302.
  48. Mendez FJ & Gomez-Conesa A. Postural hygiene program to prevent low back pain. Spine 2001; 26: 1280-1286.
  49. Cardon GM, De Clercq DLR & De Bourdeaudhuij IMM. Back education efficacy in elementary schoolchildren: a 1-year follow-up study. Spine 2002; 27: 299-305.

50# Feingold AJ & Jacobs K. The effect of education on backpack wearing and posture in a middle school population. Work 2002; 18: 287-294.

  1. Storr-Paulsen A. The body-consciousness in school—a back pain school. Ugeskr Laeger 2002; 165: 3741.
  2. Balague F, Nordin M, Dutoit G &Waldburger M. Primary prevention, education, and low back pain among school children. Bull Hosp Jt Dis 1996; 55: 130-134.

53# Goubert L, Crombez G & De Bourdeaudhuij I. Low back pain, disability and back pain myths in a community sample: prevalence and interrelationships. Eur J Pain 2004; 8: 385-394.

  1. Milgrom C, Finestone A, Lubovsky 0, Zin D, Lahad A. A Controlled Randomized Study of the Effect of Training with Orthoses on the Incidence of Weight Bearing Induced Back Pain among Infantry Recruits. Spine. 2005; 30: 272-5.

ביבליוגרפיה בנושא כאב גב חד (אקוטי)

  1. Bigos S, Bowyer 0, Braen G et al. Acute low back problems in adults. Clinical practice guideline no. 14. AHCPR publication no. 95-0642. Rockville, MD: Agency for Health Care Policy and Research, Public Health Service, U.S. Department of health and Human Services. December 1994. [USA]
  2. Van Tulder MW, Furlan A, Bouter LM, Bombardier C and the Editorial Board of the Cochrane Back Review Group. Updated Method Guidelines for Systematic Reviews in the Cochrane Collaboration Back Review Group. Spine 2003; 28: 1290-9.
  3. Royal College of General Practitioners. Clinical Guidelines for the Management of Acute Low Back Pain. London, Royal College of General Practitioners, 1996 and 1999. [UK]
  4. Kendall NAS, Linton SJ, Main CJ. Guide to assessing psychosocial yellow flags in acute low back pain: risk factors for long-term disability and work loss. Accident Rehabilitation & Compensation Insurance Corporation of New Zealand and the National Health Committee. Wellington, New Zealand, 1997. [New Zealand]
  5. Andersson GBJ. The epidemiology of spinal disorders. In: Frymoyer JW, ed. The adult spine: principles and practice. 2nd ed. New York: Raven Press, 1997: 93-141.
  6. Deyo RA, Rainville J, Kent DL. What can the history and physical examination tell us about low back pain? JAMA 1992; 268: 760-5.
  7. Hoogendoorn WE, van Poppel MNM, Bongers PM, Koes BW, Bouter LM. Systemic review of psychosocial factors at work and private life as risk factors for back pain. Spine 2000; 25: 2114-25.
  8. Linton SJ. A review of psychological risk factors in back and neck pain. Spine 2000; 25:1148¬56.
  9. Frymoyer JW. Back pain and sciatica. N Engl J Med 1988; 318: 291-300.
  10. Deyo RA, Battie M, Beurskens AJ, Bombardier C, Croft P, Koes B, Malmivaara A, Roland M, Von Korff M, Waddell G. Outcome measures for low back pain research. A proposal for standardized use. Spine 1998; 23: 2003-13.
  11. Van den Hoogen HMM, Koes BW, van Eijk JThM, Bouter LM. On the accuracy of history, physical examination and erythrocyte sedimentation rate in diagnosing low back pain in general practice. A criteria-based review of the literature. Spine 1995; 20: 318-27.
  12. Deville WL, van der Windt DA, Dzaferagic A, Bezemer PD, Bouter LM. The test of Lasegue: systematic review of the accuracy in diagnosing herniated discs. Spine 2000; 25: 1140-7.
  13. ACC and the National Health Committee. New Zealand Acute Low Back Pain Guide. Wellington, New Zealand, 1997. [New Zealand]
  14. Linton SJ, Hallden K. Can we screen for problematic back pain? A screening questionnaire for predicting outcome in acute and subacute back pain. Clin J Pain 1998; 14: 209-15.
  15. Van Tulder MW, Assendelft WJJ, Koes BW, Bouter LM. Spinal radiographic findings and nonspecific low back pain: a systematic review of observational studies. Spine 1997; 22: 427¬34.
  16. Jarvik JG, Deyo RA. Diagnostic evaluation of low back pain with emphasis on imaging. Ann Intern Med 2002; 137: 586-97.
  17. Jarvik JG, Hollingworth W, Martin B, Emerson SS, Gray DT, Overman S, Robinson D, Staiger T, Wessbecher F, Sullivan SD, Kreuter W, Deyo RA. Rapid magnetic resonance imaging vs radiographs for patients with low back pain: a randomized controlled trial. JAMA 2003; 289: 2810-8.
  18. Borkan J, Reis S, Werner S, Ribak J, Prath A. Guidelines for treating low back pain in primary care (Hebrew; available in English). The Israeli Low Back Pain Guideline Group. Harfuah 1996; 130: 145-151. [Israel]
  19. Danish Institute for Health Technology Assessment: Low back pain. Frequency, management and prevention from an HTA perspective. Danish Health Technology Assessment 1999. [Denmark]
  20. Kendrick D, Fielding K, Bentley E, Kerslake R, Miller P, Pringle M. Radiography of the lumbar spine in primary care patients with low back pain: randomised controlled trial. Br Med J 2001; 322: 400-5.
  21. Faas A, Chavannes AW, Koes BW, Van den Hoogen JMM, Mens JMA, Smeele IJM, Romeijnders ACM, Van der Laan JR. Clinical practice guidelines for low back pain. (Dutch, available in English). Huisarts Wet 1996; 39: 18-31. [the Netherlands]
  22. Turner JA. Educational and behavioral interventions for back pain in primary care. Spine 1996; 21: 2851-9.
  23. Burton AK, Waddell G, Tillotson KM, Summerton N. Information and advice to patients with back pain can have a positive effect. A randomized controlled trial of a novel educational booklet in primary care. Spine 1999; 24: 2484-91.
  24. Keel P, Perini Ch, Schutz-Petitjean D, et al Chronicisation des douleurs du dos: problematique, issues. Rapport final du Programme National de Recherche No 26B. Bale: Editions EULAR 1996. [Switzerland]
  25. Keel P, Weber M, Roux E, et al. Kreuzschmerzen: Hintergriinde, prevention, behandlung. Basisdokumentation. Verbindung der Schweizer Arzte (FMH), Bern, 1998. [Switzerland]
  26. Malmivaara A, Kotilainen E, Laasonen E, Poussa M, Rasmussen M, Clinical Practice Guidelines: diseases of the low back. (Finnish, available in English) The Finnish Medical Association Duodecim 1999. [Finland]
  27. Evans G, Richards S. Low back pain: an evaluation of therapeutic interventions. Bristol: Health Care Evaluation Unit, University of Bristol, 1996.
  28. Hagen KB, Hilde G, Jamtvedt G, Winnem M. Bed rest for acute low back pain and sciatica (Cochrane Review). In: The Cochrane Library, Issue 4, 2000. Oxford: Update Software.
  29. Koes BW, van den Hoogen HMM. Efficacy of bed rest and orthoses of low back pain. A review of randomized clinical trials. Eur J Phys Med Rehabil 1994; 4: 86-93.
  30. Van Tulder MW, Koes BW, Bouter LM. Conservative treatment of acute and chronic nonspecific low back pain: a systematic review of randomized controlled trials of the most common interventions. Spine 1997; 22: 2128-56.
  31. Waddell G, Feder G, Lewis M. Systematic reviews of bed rest and advice to stay active for acute low back pain. Br J Gen Pract 1997; 47: 647-52.
  32. Nachemson AL, Jonsson E. (Eds.) Neck and back pain: the scientific evidence of causes, diagnosis, and treatment. Lippincott Williams & Wilkins, Philadelphia, 2000. [Sweden]
  33. Victorian Workcover Authority. Guidelines for the management of employees with compensable low back pain. Melbourne, Victorian Workcover Authority. 1993 and revised edition 1996. [Australia]
  34. Handlungsleitlinie - Ruckenschmerzen. Empfehlungen zur Therapie von Riickenschmerzen, Artzneimittelkommission der deutschen Arzteschaft. (Treatment guideline - backache. Drug committee of the German Medical Society). Zeitschrift fur Artzliche Fortbildung und Qualitatssicherung Aug 1997; 91(5): 457460. [Germany]
  35. Hilde G, Hagen KB, Jamtvedt G, Winnem M. Advice to stay active as a single treatment for low back pain and sciatica (Cochrane Review). In: The Cochrane Library, Issue 1, 2004. Chichester, UK: John Wiley & Sons, Ltd.
  36. Hagen EM, Eriksen HR, Ursin H. Does early intervention with a light mobilization program reduce long-term sick leave for low back pain? Spine 2000; 25: 1973-6.
  37. Rozenberg S, Delval C, Rezvani Y, et al. Bed rest or normal activity for patients with acute low back pain: a randomized controlled trial. Spine 2002; 27: 1487-93.
  38. Bekkering GE, van Tulder MW, Hendriks HJM, Oostendorp RAB, Koes BW, Ostelo RWJG, Thomassen J. Dutch physiotherapy guideline for low back pain. (KNGF richtlijn lage rugpijn) Ned Tijdschr Fysiother 2001;111 (Suppl. 3): 1-24. [the Netherlands]
  39. Nasjonalt ryggnettverk - Formidlingsenheten. Akutte korsryggsmerter. Tverrfaglige, kliniske retningslinjer. Oslo, 2002: Nasjonalt ryggnettverk. [Norway]
  40. Abenhaim L, Rossignol M, Valat JP, Nordin M, Avouac B, Blotman F, Chariot J, Dreiser RL, Legrand E, Rozenberg S, Vautravers P. The role of activity in the therapeutic management of back pain. Report of the International Paris Task Force on Back Pain. Spine 2000; 25 (Suppl): 1S-33S.
  41. Van Tulder MW, Malmivaara A, Esmail R, Koes BW. Exercise therapy for non-specific low back pain (Cochrane Review). In: The Cochrane Library, Issue 4, 2000. Oxford: Update Software.
  42. De Craen AJM, Di Giulio G, Lampe-Schoenmaeckers AJEM, Kessels AGH, Kleijnen J. Analgesic efficacy and safety of paracetamol-codeine combinations versus paracetamol alone: a systematic review. Br Med J 1996; 313: 321-325.
  43. Koes BW, Scholten RJPM, Mens JMA, Bouter LM. Efficacy of non-steroidal anti-inflammatory drugs for low back pain: a systematic review of randomised clinical trials. Ann Rheum Dis 1997; 56: 214-23.
  44. Van Tulder MW, Scholten RJPM, Koes BW, Deyo RA. Non-steroidal anti-inflammatory drugs (NSAIDs) for non-specific low back pain (Cochrane Review). In: The Cochrane Library, Issue 4, 2000. Oxford: Update Software.
  45. Pohjalainen T, Jekunen A, Autio L, Vuorela H. Treatment of acute low back pain with the COX-2-selective anti-inflammatory drug Nimesulide: results of a randomized, double-blind comparative trial versus ibuprofen. Spine 2000; 25: 1579-85.
  46. Van Tulder MW, Touray T, Furlan AD, Solway S, Bouter LM. Muscle relaxants for non¬specific low back pain (Cochrane Review). In: The Cochrane Library, Issue 1, 2004. Chichester, UK: John Wiley & Sons, Ltd.
  47. Henry D, Lim LLY, Rodriguez LAG, et al. Variability in risk of gastrointestinal complications with individual non-steroidal anti-inflammatory drugs: results of a collabora-five meta-analysis. Br Med J 1996; 312: 1563-6.
  48. Koes BW, Scholten RJPM, Mens JMA, Bouter LM. Epidural steroid injections for low back pain and sciatica: an updated systematic review of randomized clinical trials. Pain Digest 1999; 9: 241-7.
  49. Nelemans PJ, de Bie RA, de Vet HCW, Sturmans F. Injection therapy for subacute and chronic benign low back pain. In: The Cochrane Library, Issue 4, 2001. Oxford: Update Software.
  50. Watts RW, Silagy CA. A meta-analysis on the efficacy of epidural corticosteroids in the treatment of sciatica. Anaesth Intensive Care 1995; 23: 564-9.
  51. Koes BW, Assendelft WJJ, van der Heijden GJMG, Bouter LM. Spinal manipulation for low back pain. An updated systematic review of randomized clinical trials. Spine 1996; 21: 2860¬71.

52# Shekelle PG, Adams AH, Chassin MR, Hurwitz EL, Brook RH. Spinal manipulation for low back pain. Ann Intern Med 1992; 117: 590-8.

  1. Bronfort G. Spinal manipulation: current state of research and its indications. Neurol Clin 1999; 17: 91-111.
  2. Assendelft WJJ, Morton SC, Yu Emily I, Suttorp MJ, Shekelle PG. Spinal manipulative therapy for low back pain (Cochrane Review). In: The Cochrane Library, Issue 1, 2004. Chichester, UK: John Wiley & Sons, Ltd.
  3. Assendelft WJJ, Bouter LM, Knipschild PG. Complications of spinal manipulation: a comprehensive review of the literature. J Fam Pract 1996; 42: 475-80.
  4. Van Tulder MW, Esmail R, Bombardier C, Koes BW. Back schools for non-specific low back pain (Cochrane Review). In: The Cochrane Library, Issue 4,2000. Oxford: Update Software.
  5. Van Tulder MW, Ostelo RWJG, Vlaeyen JWS, Linton SJ, Morley SJ, Assendelft WJJ. Behavioural treatment for chronic low back pain (Cochrane Review). In: The Cochrane Library, Issue 4, 2000. Oxford: Update Software.
  6. Van der Heijden GJMG, Beurskens AJHM, Koes BW, de Vet HCW, Bouter LM. The efficacy of traction for back and neck pain: a systematic, blinded review of randomized clinical trial methods. Phys Ther 1996; 75: 93-103.
  7. Furlan AD, Brosseau L, Welch V, Wong J,. Massage for low back pain (Cochrane Review). In: The Cochrane Library, Issue 4, 2000. Oxford: Update Software.
  8. Karjalainen K, Malmivaara A, van Tulder M, Roine R, Jauhiainen M, Hurri H, Koes B. Multidisciplinary biopsychosocial rehabilitation for subacute low back pain among working age adults. (Cochrane Review). In: The Cochrane Library, Issue 4, 2000. Oxford: Update Software.

61. Araki S, Kawamura 0, Mataka T, et al. RCT ni yoru kyusei yotsu-sho ni taisuru shishin-gun to gishin-gun no tiryou koka [Randomized controlled trial comparing manual acupuncture and sham acupuncture for acute low back pain]. J Japan Soc Acupuncture Moxibustion 2001; 51: 382.

  1. He RY. The effect of acupuncture with moxibustion plus herb on lumbago. Chinese Acupuncture 1997; 5: 279-80.
  2. Kittang G, Melvaer T, Baerheim A. [Acupuncture contra antiphlogistics in acute lumbago]. Tidsskr Nor Laegeforen 2001; 121: 1207-10.
  3. Wu YC ea. Acupuncture for 150 cases of acute lumbago. Shanghai J Acupuncture Moxibustion 1991; 10: 18-9.
  4. Chrubasik S, Zimpfer C, Schtt U, Ziegler R. Effectiveness of Harpagophytum procumbens in treatment of acute low back pain. Phytomedicine 1996; 3: 1-10.
  5. Chrubasik S, Junck H, Breitschwerdt H, Conradt C, Zappe H. Effectiveness of Harpagophytum extract WS 1531 in the treatment of exacerbation of low back pain: a randomized, placebo-controlled, double- blind study. Eur J Anaesthesiol 1999; 16: 118-29.
  6. Chrubasik S, Eisenberg E, Balan E, Weinberger T, Luzzati R, Conradt C Treatment of low back pain exacerbations with willow bark extract: a randomized double-blind study. Am J Med 2000; 109: 9-14.
  7. Chrubasik S, Kunzel O, Model A, Conradt C, Black A. Treatment of low back pain with a herbal or synthetic anti-rheumatic: a randomized controlled study. Willow bark extract for low back pain. Rheumatology (Oxford) 2001; 40: 1388-93.
  8. Ginsberg F, Mingard P, Weber T. Double-blind study on antitissue immunoglobulin injections versus placebo in the treatment of acute lumbar pain with muscular spasms. Int J Clin Pharmacol Res 1987; 7: 401-5.
  9. Stam C, Bonnet MS, van Haselen RA. The efficacy and safety of a homeopathic gel in the treatment of acute low back pain: a multi-centre, randomised, double-blind comparative clinical trial. Br Homeopath J 2001; 90: 21-28.
  10. Hurley DA, Minder PM, McDonough SM, Walsh DM, Moore AP, Baxter DG. Interferential therapy electrode placement technique in acute low back pain: a preliminary investigation. Arch Phys Med Rehabil 2001; 82: 485-93.
  11. Nadler SF, Steiner DJ, Erasala GN, Hengehold DA, Abeln SB, Weingand KW. Continuous low-level heatwrap therapy for treating acute nonspecific low back pain. Arch Phys Med Rehabil 2003a; 84: 329-34.
  12. Nadler SF, Steiner DJ, Petty SR, Erasala GN, Hengehold DA, Weingand KW. Overnight use of continuous low-level heatwrap therapy for relief of low back pain. Arch Phys Med Rehabil 2003b; 84: 335-42.
  13. Nadler SF, Steiner DJ, Erasala GN, Hengehold DA, Hinkle RT, Goodale MB, Abeln SB, Weingand KW. Continuous low-level heatwrap therapy provides more efficacy than ibuprofen and acetaminophen for acute low back pain. Spine 2002; 27: 1012-7.
  1. Royal College of General Practitioners. Clinical Guidelines for the Management of Acute Low Back Pain. London, Royal College of General Practitioners, 1996 and 1999. [UK]
  2. Royal College of General Practitioners. Clinical Guidelines for the Management of Acute Low Back Pain. London, Royal College of General Practitioners, 1996 and 1999. [UK]
  3. Kendall NAS, Linton SJ, Main CJ. Guide to assessing psychosocial yellow flags in acute low back pain: risk factors for long-term disability and work loss. Accident Rehabilitation & Compensation Insurance Corporation of New Zealand and the National Health Committee. Wellington, New Zealand, 1997. [New Zealand]
  4. Kendall NAS, Linton SJ, Main CJ. Guide to assessing psychosocial yellow flags in acute low back pain: risk factors for long-term disability and work loss. Accident Rehabilitation & Compensation Insurance Corporation of New Zealand and the National Health Committee. Wellington, New Zealand, 1997. [New Zealand]
  5. Andersson GBJ. The epidemiology of spinal disorders. In: Frymoyer JW, ed. The adult spine: principles and practice. 2nd ed. New York: Raven Press, 1997: 93-141.
  6. Deyo RA, Rainville J, Kent DL. What can the history and physical examination tell us about low back pain? JAMA 1992; 268: 760-5.
  7. Andersson GBJ. The epidemiology of spinal disorders. In: Frymoyer JW, ed. The adult spine: principles and practice. 2nd ed. New York: Raven Press, 1997: 93-141.
  8. Frymoyer JW. Back pain and sciatica. N Engl J Med 1988; 318: 291-300.

ביבליוגרפיה בנושא כאב גב חד (אקוטי) בעובדים

  1. Research on work related low back disorders. Luxembourg Office for Official Publications of the European Union (2000), ISBN 92 95007 02 6.
  2. Nederlandse Vereniging voor Arbeids- en Bedrijfsgeneeskunde. Handelen van de bedrijfsarts bij werknemers met lage rugklachten. Geautoriseerde richtlijn, 2 april 1999./Dutch Association for Occupational Medicine. Management by the occupational physician of employees with low back pain. Authorised Guidelines, April 2,1999, ISBN 90 76721 01 7. [the Netherlands]
  3. Carter JT, Birrell LN. Occupational Health Guidelines for the Management of Low Back Pain at Work: recommendations. Faculty of Occupational Medicine, London 2000, ISBN 1 86016 131 6 (also on www.facoccmed.ac.uk) [UK]
  4. Waddell G, Burton AK. Occupational Health Guidelines for the Management of Low Back Pain at Work: evidence review. Faculty of Occupational Medicine, London 2000, ISBN 1 86016 131 6 (also on www.facoccmed.ac.uk) [UK]
  5. Waddell G, Burton AK. Occupational Health Guidelines for the Management of Low Back Pain at Work: evidence review. Occup Med 2001; 51: 124-35. [UK]
  6. Steven ID (Ed) Guidelines for the management of back-injured employees. Adelaide: South Australia Workcover Corporation. 1993 [Australia]
  7. Victorian Workcover Authority.. Guidelines for the management of employees with compensable low back pain. Melbourne, Victorian Workcover Authority. 1993 and revised Edition 1996 [Australia]
  8. Yamamoto S. Guidelines on Worksite Prevention of Low Back Pain Labour Standards Bureau Notification N0.57. Industrial Health 1997; 35:143-172. [Japan]
  9. Fordyce WE (Ed). Back Pain in the Workplace: Management of Disability in Nonspecific Conditions. Seattle, IASP Press. 1995 [US - International]

לגבי מראי מקומות בכאב גב כרוני, עקב מספרם הגדול, ניתן לראות ישירות באתר: www.backpaineurope.org