רמת פרולקטין - Prolactin

מתוך ויקירפואה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
     מדריך בדיקות מעבדה      
רמת פרולקטין
Prolactin
 שמות אחרים  PRL
מעבדה אנדוקרינולוגיה בדם
תחום הערכת רמת ההורמון פרולקטין הקשור למגוון תפקודי פוריות, ובעיקר לייצור חלב באם המיניקה
Covers bdikot.jpg
יחידות מדידה ננוגרם למיליליטר
 
טווח ערכים תקין בדם טבורי ערכי פרולקטין הם הגבוהים ביותר, 45-539 ננוגרם למיליליטר; ביילודים עד גיל 7 ימים, 30-495 ננוגרם למיליליטר; בתינוקות עד גיל חודש, 3-95 ננוגרם למיליליטר; תינוקות עד גיל שנה, 2.1-29.3 ננוגרם למיליליטר;, תינוקות עד גיל 3 שנים, 2.5-22.0 ננוגרם למיליליטר; תינוקות בגיל 4-6 שנים, 2.8-11.0 ננוגרם למיליליטר (ילדים); 3.2-20.0 ננוגרם למיליליטר (ילדות); בנים בגיל 7-15 שנה, 2.3-11.8 ננוגרם למיליליטר; בנות בגיל 7-15 שנה, 1.3-13.1 ננוגרם למיליליטר; גברים, 2.8-15.8 ננוגרם למיליליטר; נשים, 3.4-26.1 ננוגרם למיליליטר; נשים בשליש ההיריון האחרון, 27.0-293.0 ננוגרם למיליליטר; נשים בגיל המעבר, 2.1-23.1 ננוגרם למיליליטר.

ערכי פרולקטין במי השפיר: ריכוז נמוך ביותר ב-12 השבועות הראשונים, עולה במהירות מהשבוע ה-12 לערכי שיא של 3,000 עד 2,000 ננוגרם למיליליטר בין השבועות 15-20, ורמת פרולקטין דועכת בהדרגה בשליש ההיריון האחרון.

יוצר הערך פרופ' בן-עמי סלע

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםפרולקטין

תוכן עניינים

מטרת הבדיקה

אבחון בעיות פוריות והפרעה במחזור הווסת, אבחון סיבה להיפו-גונאדיזם, הפרעה בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה), אבחון בעיות בהיפותלאמוס, ברור הסיבות להפרשת חלב מפטמות השדיים בגברים ובנשים (galactorrhea) שלא בתקופת ההנקה, ברור סיבות לאין-אונות בגברים, במקרים של כאבי ראש והפרעות בראיה, או במקרים של אוסטאופורוזיס או ליבידו בשני המינים.

בסיס פיזיולוגי

פרולקטין ידוע גם כהורמון לוּטֶאוֹטרופי (LTH), הוא הורמון לקטוגני פפטידי חד-שרשרתי בעל 198 חומצות אמיניות, שמשקלו המולקולארי 24,000דלטון. ב-16% מהרצף שלו פרולקטין מראה אנלוגיה לרצף של הורמון הגדילה (GH), וכן יש לו דמיון להורמון המופרש מהשליה- placental lactogen, ששלושתם מהווים משפחת הורמונים אחת. מולקולת פרולקטין מקופלת בהכילה 3 קשרים די-סולפידיים, אך יש הטרוגניות בין המולקולות של הורמון זה בגלל דרגות גליקוזילציה ופוספורילציה שונות.

פרולקטין מופרש מהאונה הקדמית של יותרת המוח (ההיפופיזה), מתאים המפרישים פרולקטין (lactotrophs) שמהווים 10-30% מכלל תאי ההיפופיזה. יש פחות תאים מפרישי-פרולקטין בגברים מאשר בנשים, ומספר תאים אלה מתרבה בהיריון, וכן בעקבות טיפול באסטרוגנים, בתת פעילות של בלוטת התריס ובמקרים מסוימים של מחלת Cushing או יצור יתר של קורטיזול. בנשים הרות מופרש פרולקטין גם מרירית הרחם, ואכן הוא נמצא במי השפיר שם הוא מגיע לשיא באמצע תקופת ההיריון.

תפקידו הבולט ביותר של פרולקטין קשור בעיקר לתהליכי הרבייה. בנשים הוא מעודד ייצור חלב בבלוטות החלב לאחר הלידה, ולכך אף מסייע לפעולת הההנקה הייצור המוגבר של oxytocin, המעורר את רפלקס שפיעת החלב לפטמות. רמות פרולקטין גבוהות גורמות לדיכוי מחזור הביוץ, כתוצאה מעיכוב של ייצור ההורמון מגרה הזקיק (FSH) וההורמון משחרר הגונדוטרופינים (GnRH).הפרשת פרולקטין מבלוטת יותרת המוח, מוֻוסתת על ידי נוירונים אנדוקריניים בהיפותלאמוס, בעיקר אלה הממוקמים ב- arcuate nucleus, המפרישים דופאמין הפועל על קולטני D-2 של דופאמין בתאי ה-lactotroph, שנמצאים בקדמת בלוטת יותרת המוח ומייצרים פרולקטין בתגובה לאותות כמו דופאמין, אסטרוגן, פרוג'סטרון, וכן TRH. לדופאמין כאמור השפעה מעכבת על הפרשת פרולקטין. כאשר תאי lactroph אלה עוברים התמרה סרטנית, נוצרת אדנומה, המפרישה כמות הורמון ניכרת, פרולקטינומה.

הורמון נוסף המשחק תפקיד בהפרשת פרולקטין, ידוע כ "הורמון מעכב שחרור פרולקטין" (prolactin release inhibitory factor או PRIF). אותו גרוי להפרשת ההורמון המגרה הפרשת GnRH או LHRH, ההורמון הגורם לשחרור LH ו- FSH המשפיעים על בלוטות המין, משפיע גם על ייצור PRIF. דהיינו, בעת שחרור הורמונים המשפיעים על יצירת הורמונים במערכת המין, מעוכבת הפרשת הפרולקטין, והיא מעוכבת גם ע"י הורמון בלוטת התריס- T4 או תירוקסין. גם חומר חלבוני המשפיע על המעי ונקרא VIP או vasoactive intestinal peptide, משפיע על הפרשת פרולקטין.

גירוי להפרשה של פרולקטין נעשית גם על ידי ההורמון אסטרוגן, שמכין את השד להנקת תינוק. גם הפרשה של ההורמון TRH מביאה להפרשה של פרולקטין. במהלך היממה מופרש פרולקטין במתווה פעימתי, אחת ל-95 דקות לערך, מה שנותן כ-15 שיאי ריכוז שלו בדם ביממה. מרבית ההפרשה היא בלילה, ואכן ריכוזי פרולקטין הגבוהים ביותר הם בזמן השינה, בעיקר שינה עמוקה, וכן לפנות בוקר, ועל כן בדיקת דם לזיהוי רמות פרולקטין צריכה להיעשות לפחות שלוש שעות לאחר הקימה. מצבים פיזיולוגיים שונים מביאים להפרשה מוגברת של פרולקטין, כמו אכילה, פעילות גופנית מוגברת, לאחר קיום יחסי מין, וכן מצבי לחץ נפשי או לאחר התקפים אפילפטיים.

הפרולקטין יכול להופיע בדם כמולקולה בודדת או כמולקולת פרולקטין "קטן" כתוצאה מהידרוליזה של מספר חומצות אמיניות, או אף כחלקיק המכיל שתיים או יותר מולקולות ואז הוא נקרא מאקרופרולקטין או Big prolactin. תפקיד המולקולות הגדולות כנראה מוגבל, בשל הפרעה לקשירתן לקולטן של ההורמון. קולטנים לפרולקטין ניתן למצוא בבלוטות השד, בשחלות, בלב, ריאות, טימוס, טחול, כבד, לבלב, כליות, בלוטת האדרנל, רחם, שרירי השלד, תאי עור ואף באזורים מסוימים של מערכת העצבים המרכזית.

בנשים שאינן הרות ובגברים, רמות הפרולקטין בדם נמוכות. במהלך הריון עולות רמות הורמון זה, באופן בו פרולקטין והורמונים נוספים ממריצים את התפתחות השדיים, ומיד לאחר הלידה, מחיש ההורמון יצירת חלב. באלה שאינן מיניקות, רמות פרולקטין דועכות לרמתן טרם ההיריון. רמות הפרולקטין תשארנה גבוהות כל עוד האם ממשיכה להניק. בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד פי-8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.

במהלך ההיריון רמות גבוהות של אסטרוגן ושל פרוגסטרון מעכבות את פעילות פרולקטין להגברת ייצור חלב, אך מיד לאחר הלידה ייצור מופחת של אסטרוגן ופרוגסטרון מאפשר לפרולקטין להשרות ייצור חלב. אמנם לאחר הלידה, רמת פרולקטין באם פוחתת, אך עצם יניקת התינוק וגירוי הפטמות מעודד שחרור נוסף של פרולקטין, ואת המשך תהליך ייצור החלב. תהליך היניקה משפעל קולטנים מכניים סביב הפטמות, והגירוי של קולטנים אלה מועבר על ידי תאי עצב דרך חוט השדרה להיפותלאמוס, שמביא לשחרור נוסף של פרולקטין. במצב סדיר, תהליך ייצור החלב פוסק כשבוע עד שבועיים מקץ ההנקה.

תפקיד אחר של פרולקטין הוא להעניק לגוף את תחושת הסיפוק שלאחר קיום יחסי מין: בכך מגלה פרולקטין פעילות הפוכה מזו של דופאמין, האחראי דווקא להתעוררות המינית המקדימה יחסי המין. תפקיד נוסף של פרולקטין הוא לעורר שגשוג של תאים המשמשים ליצירת אוליגודנדרוציטים המשמשים ליצירת מיאלין המצפה אקסונים במערכת העצבים המרכזית. השפעות נוספות של פרולקטין הם במעורבותו בסינתזה של ה-surfactant הנוצר בריאות העובר לקראת סוף ההיריון, וכן מעורבותו בסיבולת החיסונית המתחוללת באישה בתקופת ההיריון בכל הקשור להתייחסות אל העובר כאל "גוף שאינו זר", למרות שאין לו זהות אנטיגנית מלאה עם זו של האם. אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע הריון נוסף סמוך מדי ללידה. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של LH, אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.

התסמין מוקדם ונפוץ ביותר להפרשת יתר של פרולקטין אצל נשים, הוא הפרעות במחזור החודשי. ההפרעה יכולה להיות חמורה עד כדי הפסקה מוחלטת של הווסת, או קלה יותר בצורה של מחזור לא סדיר או מחזור סדיר עם פגיעה בפוריות (Forbes-Albright syndrome). סממן נוסף הוא גלקטוריאה, הפרשת חלב מהשד שאינה קשורה בהנקה שלאחר לידה, אך לרוב אין מדובר בתופעה יחודית להיפר-פרולקטינמיה (30% בלבד), כאשר ברוב המקרים קיימת גלקטוריאה שאינה קשורה ליתר פרולקטין.

בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. פרולקטין מעודד את פעילות הקולטנים ל-LH על פני תאי Leydig, ובכך מעודדים הפרשת טסטוסטרון וייצור זרע. לעומת זאת, גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בדחף המיני (Libido) ובקשיי זקפה.

קיימים מספר מבחני אתגר שנועדו לפרש מצבי אי-סדירות בהפרשת פרולקטין:

  1. Prolactin stimulation test after chlorpromazine - באנשים בריאים כלורפרומאזין מגביר הפרשת פרולקטין מיותרת המוח על ידי עיכוב תחרותי של הקולטנים לדופאמין. מבצעים עירוי ורידי של 25-50 מיליגרם כלורפרומאזין, כאשר רמות פרולקטין בדם נמדדות בזמן 0, ובשתי נקודות זמן 60 ו-120 דקות לאחר העירוי: באופן סדיר רמת פרולקטין עולה פי-2-3 מעל רמת ההורמון לפני מתן כלורפרומאזין. לעומת זאת בנבדקים עם מחלה בבלוטת ההיפותלאמוס, או באלה עם פרולקטינומות, לא תימצא עליה ברמת פרולקטין.
  2. Prolactin stimulation test after TRH- באנשים בריאים מתן ההורמון TRH מעודד הפרשת פרולקטין באופן משמעותי: 30 דקות לאחר עירוי של 100 מיקרוגרם TRH, תימדד במצב תקין בגברים רמת פרולקטין הגבוהה פי-3-5 מאשר רמת הבסיס, ובנשים אמורה להימצא רמת פרולקטין הגבוהה פי-6-20 מרמת הבסיס. עלייה מתונה בהרבה של פי-2 פרולקטין תימצא ב-90% מהנבדקים עם פרולקטינומה, ואילו באלה עם תת-פעילות של בלוטת יותרת המוח, יימצאו ערכי בסיס נמוכים, ועלייה מתונה והדרגתית של פרולקטין. בנבדקים עם מחלת היפותלאמוס תימצא השהיה משמעותית בתגובת העלייה ברמת פרולקטין.
  3. Prolactin suppression test after L-dopa- נטילה פומית של 250-500 מיליגרם של L-dopa אמורה לדכא ב-50% את רמת פרולקטין הנמדדת 2-3 שעות לאחר נטילת L-dopa, בהשוואה לרמת הבסיס של ההורמון הנמדד. אי תגובה לאתגר של L-dopa, רומז לפעילות אוטונומית של התאים יוצרי פרולקטין ביותרת המוח.

פענוח תוצאות הבדיקה

רמות גבוהות של פרולקטין בנשים בהיריון מתקדם, מייד לאחר הלידה או בתקופת הנקה. רמות פרולקטין מעל 300 ננוגרם למיליליטר מרמזות לשאת בבלוטת יותרת המוח. מפגעים בהיפותלאמוס כרוכים בהגברת רמות פרולקטין, ולעומת זאת הרס ניכר של יותרת המוח או אוטם בבלוטה זו (מחלת Sheehan), יפחיתו את רמת פרולקטין בדם. במאקרואדנומות בבלוטת יותרת המוח ניתן למצוא רמות פרולקטין שמעל 1,000 ננוגרם למיליליטר, ובמיקרואדנומות רמות ההורמון הנמדד מעל 150 ננוגרם למיליליטר. תסמונת ה-empty sella בה יש השטחה ניכרת של בלוטת יותרת המוח, והיא מתבטאת בעליה ממוצעת של 25-30% ברמות פרולקטין בדם.

כששים אחוז מהמקרים של הפסקת ווסת עם ללא galactorrhea ותסמונת Chiari-Frommel, מקורם בהיפר-פרולקטינמיה ובנשים עם amenorrhea ב15-עד 25% מהמקרים יימצאו רמות פרולקטין מוגברות; ליקוי בתפקוד הכליות מראה עליה מתונה בפרולקטין; רמת הורמון גבוהה נמצא באי-ספיקה של האדרנל כמו מחלת אדיסון, במקרים של שחלות פוליציסטיות, בתת-פעילות ראשונית של בלוטת התריס עם רמת TSH גבוהה; לעתים נמצא רמות פרולקטין גבוהות בקרצינומה של הכליה, או ב-oat cell carcinoma של הריאה; בסוגים שונים של מחלות של בלוטות ההיפותלאמוס ויותרת המוח, כמו סרקואידוזיס ובמחלות גרנולומטיות. מצבים כאנורקסיה נרבוזה או היפוגליקמיה על רקע הפרשת יתר של אינסולין כרוכים אף הם בהיפר-פרולקטינמיה. מצבים הקשורים בהפרשת-יתר של דופאמין, וגם מצב של בולימיה כרוכים ברמות נמוכות של פרולקטין.

מספר תרופות או תכשירים משפיעים על הרמה הנמדדת של פרולקטין בדם. היפרפרולקטינמיה יכולה להיגרם מחוסמי הקולטן לדופאמין כמו phenothiazines ו-metoclopramide, וגם על ידי תרופות אנטי דופאמינרגיות נוספות כגון מתילדופה ורזרפין. תרופות אנטי-פסיכוטיות דוגמת chlorpromazine ,haloperidol ,loxapine ,molindone ,pimozide ,sulpiride ו-thiothixene המשפיעות בדיכוי פעילות דופאמין מעלות רמת פרולקטין. תרופות אנטגוניסטיות של היסטמין דוגמת cimetidine, וכן benserazide או carbidopa מגבירות רמת פרולקטין. נוגד דיכאון טריציקלי דוגמת amoxapine, נמצא גורם להפרשת חלב שלא בעיתה ב-2 המינים, כמו להפרעות במחזור החודשי, על רקע היפר-פרולקטינמיה. חוסם אלפא- ביתא כ-labetalol, חוסמי מונו-אמינאוקסידאזות (MAO) וכן verapami, מתילדופה, אופייאטים, procainamide, isoniazide, ארגינין, טיפול באסטרוגנים או בגלולות למניעת הריון, ו-TRH או thyrotropin-releasing hormone, ידועים אף הם בהשפעתם להעלאת רמת פרולקטין.

תרופות ותכשירים הידועים בהשפעתם המפחיתה רמות פרולקטין: דופאמין, קלונידין ותכשרי הפרקינסון השונים כגון האגוניסט לקולטן לדופאמין-אפומורפין, וכן L-dopa, ותכשירי ארגוט דוגמת ברומוקריפטין היעיל במיוחד להפחית רמות פרולקטין.

הוראות לביצוע הבדיקה

אין צורך בצום. יש לקחת דם לאחר לפחות 2-3 שעות מההשכמה, שכן רמת פרולקטין בשינה עולה. רצוי לדגום את הנבדק לאחר השעה 1000 כיון שיש לרמות הורמון זה נטייה להגיע לשיא בשעות הלילה והבוקר המוקדמות. ניתן לקחת את בדם במבחנה כימית (פקק אדום או צהוב) או במבחנת הפארין (פקק ירוק), בתלות בשיטת הבדיקה הנהוגה במעבדה. הנבדק חייב להיות נקי מרדיו-איזוטופים המשמשים למטרות אבחוניות או טיפוליות.עקה פיזית או נפשית עלולה להעלות את רמת פרולקטין, לכן רצוי שהנבדק יהיה במצב מנוחה של ישיבה 20-30 דקות לפני נטילת הדם פרולקטין מושפע ממצבי דחק, ורמתו עולה במצבים אלה כגון פחד מזריקה, כאב, והקאות מרובות. כדי לוודא שרמת הפרולקטין גבוהה מסיבות אמיתיות, במידה וקיים חשש שהפחד מזריקה מעלה את רמת הפרולקטין, יש להשכיב את הנבדק לשעה עם מחט תקועה בווריד לשם הרגעה, ורק לאחר מכן לדגום את הדם.


המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' בן-עמי סלע (יוצר\י הערך)


ראו גם