אסטרטגיות תזונה למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה

מתוך ויקירפואה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבהמלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות
תחום קרדיולוגיה, תזונה
האיגוד המפרסם האיגוד הקרדיולוגי בישראל,
עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל
תאריך פרסום אפריל 2015
יוצר הערך האיגוד הקרדיולוגי: ד"ר סיגל אילת-אדר, פרופ' יעקב הנקין, פרופ' חיים יוספי, ד"ר דב גביש, פרופ' אורי גולדבורט, ד"ר נסטור ליפובצקי
עמותת עתיד: ד"ר טלי סיני, ד"ר מיכל גילאון קרן, פרופ' איריס שי
כותבים נוספים: פרופ' מיכאל שכטר, גיא שלמון
מג"ר רונית מינקוב, פרופ' צופיה איש שלום

ראו גם #מחברי המסמך

ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – מחלת לב, טרשת עורקים ומחלות כלי דם, תזונה

הרגלי אורח החיים, הכוללים הרגלי תזונה, מהווים גורם חשוב באטיולוגיה של מחלות קרדיווסקולריות. נייר עמדה זה נכתב בשיתוף פעולה בין האיגוד הקרדיולוגי בישראל לעמותת התזונאים והדיאטנים בישראל, בחסות משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י). המסמך מסכם את הספרות המקצועית העדכנית על הקשר בין תזונה למחלות קרדיווסקולריות תוך שימת דגש על רמת ההוכחה וחוזק ההמלצה היישומית לאנשים בריאים או לאנשים עם גורמי סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית.

תוכן עניינים

דיאטה דלת שומן וכולסטרול

בעבר, ההמלצות התזונתיות האמריקאיות[1][2] והאירופאיות[3] להפחתת רמות הכולסטרול בדם ולמניעת מחלות קרדיווסקולריות, היו באופן חד-משמעי להקפיד על דיאטה דלת שומן, הכוללת הגבלה של צריכת השומן, בעיקר של השומן הרווי, ושל צריכת הכולסטרול מהמזון.

מאפייני הדיאטה דלת השומן[1][2]:

  • סך השומן: 35%-25% מהאנרגיה.
  • חומצות שומן רוויות (SFA ,‏Saturated Fatty Acids): עד 10%-7% מהאנרגיה.
  • חומצות שומן רב-בלתי-רוויות (PUFA ,‏Polyunsaturated Fatty Acids): עד 10% מהאנרגיה.
  • חומצות שומן חד-בלתי-רוויות (MUFA ,‏Monunsaturated Fatty Acids): עד 20% מהאנרגיה.
  • כולסטרול: עד 300-200 מיליגרם (מ"ג) ליום.
  • חומצות שומן טרנס (TFA ,‏Trans Fatty Acids): להפחית את הצריכה ככל שניתן.

אולם, המלצות אלה השתנו בשנים האחרונות. אחת הסיבות לכך היא ההבנה שהכולסטרול במזון הוא וסת פחות חזק לריכוז הכולסטרול בנסיוב מאשר חומצות שומן[4].

תגובת כולסטרול ה-‏LDL-C בנסיוב לצריכת הכולסטרול וחומצות השומן במזון יכולה להיות מושפעת מגורמים גנטיים, כמו הגנוטיפ ApoE ‏(Apolipoprotein E). לנשאי האלל ε4 יש קצב ספיגה גבוה של כולסטרול, והם מגיבים בירידה גבוהה יותר ברמות LDL-C בתגובה לדיאטה דלת שומן[5]. לפיכך, בההמלצות האמריקאיות משנת 2013, מוזכר שאין ראיות מספיקות על מנת לקבוע האם הפחתת כולסטרול בדיאטה מורידה רמות LDL-C‏[6].

בדוח המדעי החדש מ-2015 של הועדה המייעצת למשרד החקלאות האמריקאי נאמר כי הוועדה אינה תומכת בהמלצה הקודמת להגביל כולסטרול בדיאטה כיוון שאין ראיות לקשר בין צריכתו לבין רמות הכולסטרול בנסיוב. אולם, המלצות אלו אינן מתייחסות לאוכלוסיות חולות, כמו חולי סוכרת וחולי לב[7]. המלצות לגבי צריכת ביצים נמצאות בפרק נפרד בהמשך מסמך זה.

למרות חילוקי דעות אלה, כאשר מבצעים את ההנחיות להפחתת SFA בדיאטה, כפועל יוצא תהיה גם הפחתה של צריכת הכולסטרול, שכן רוב הכולסטרול נמצא במזונות המכילים שומן רווי. יוצאי הדופן הם מאכלי ים (Sea food) כדוגמת חסילונים וביצים, שמכילים כולסטרול למרות תכולה נמוכה יחסית של שומן רווי, אולם השפעתם של אלה לא נבדקה מספיק[8]. לפיכך נראה כי בהנחיות לדיאטה בריאה אין צורך לתת הנחייה ספציפית על צריכת כולסטרול, אלא להתייחס לסוג השומן.

המלצות הוועדה חוזק המלצה רמת הוכחה
מומלץ לצרוך שומן בתזונה בכמות של 40%-25% מהאנרגיה I A
מומלץ להעדיף צריכת שומן חד-בלתי-רווי ממקור צמחי או חומצות שומן רב-בלתי-רוויות מסוג אומגה-3 על פני שומן רווי I A
יש להימנע ככל האפשר מצריכת חומצות שומן טרנס משמנים צמחיים מוקשים I B
לא מומלץ לצרוך פחמימות פשוטות במקום שומן רווי במטרה להפחית את הסיכון הקרדיווסקולרי III B
מומלץ להעלות צריכת שומן מסוג אומגה-3 בעיקר ממקור דגים למניעה ראשונית של מחלת לב כלילית. היחס המיטבי בין חומצות שומן אומגה-3 לאומגה-6 עדיין לא הוגדר I B
אין המלצה להעדיף חומצת שומן רוויה אחת על פני האחרת למניעה קרדיווסקולרית III B

דיאטה דלת פחמימות

בדיאטה דלת פחמימות מגבילים את כמות הפחמימות בתזונה ברמות שונות. ההגדרות המקובלות הן:

  • דיאטה מופחתת פחמימות: מכילה מעל 130 גרם פחמימות ביום, ועד 45% מסך הקלוריות.
  • דיאטה דלת פחמימות: מכילה 130-30 גרם פחמימות ליום.
  • דיאטה קטוגנית דלה מאוד בפחמימות: מכילה פחות מ-30 גרם פחמימות ביום[9].

מחקרי התערבות

ניסויי הזנה מטבוליים מראים כי עבור כל 1% של הפחתה איזוקלורית של פחמימות לטובת שומן צמחי ישנה הפחתה של 2%-1% ברמות טריגליצרידים (TG ,‏Triglycerides)‏[10][11].

במטה-אנליזה של 17 מחקרי התערבות, שכללו 1,141 משתתפים ומרביתם ארכו עד שנה, נמצא כי לדיאטה דלת פחמימות היה יתרון במספר תחומים: הפחתה במשקל, היקף מותניים, לחץ דם, רמות TG, גלוקוז בצום, HbA1C, אינסולין ו-CRP‏ (C-Reactive Protein) ועלייה מובהקת ברמות כולסטרול מסוג HDL-C, בעוד לא ניכרה השפעה משמעותית על רמות LDL-C ועל קריאטינין[12].

במטה-אנליזה של 23 מחקרי התערבות, שכללו 2,788 משתתפים, דווח כי בהשוואה לדיאטה דלת שומן, לדיאטה דלת פחמימות היה יתרון מובהק בהפחתה של TG (הבדל של 14 מיליגרם לדציליטר - מ"ג/ד"ל - בין הדיאטות) ובהעלאה של רמות HDL-C (הבדל של 3.3 מ"ג/ד"ל). במקביל נצפתה עלייה מתונה ברמות LDL-C (הבדל של 3.7 מ"ג/ד"ל)[13]. במטה-אנליזה חדשה יותר של מחקרי התערבות, שכללו 3,492 משתתפים ונמשכו מעל לשנה, נמצא יתרון לדיאטה דלת פחמימות/עתירת חלבונים בהפחתה במסת השומן, ב-TG ובאינסולין[14].

במטה-אנליזה של מחקרי התערבות, שכללו 3,073 חולי סוכרת מסוג 2 עם משך מעקב למעלה משנה, נמצא כי דיאטה דלת-פחמימות הייתה אחת מהאסטרטגיות המומלצות למניעת מחלות קרדיווסקולריות בקרב חולי סוכרת[15].

במחקר ה-DIRECT הישראלי, נערכה התערבות במשך שנתיים בקרב מאות נחקרים מאזור דימונה[16] ומעקב לאורך 4 שנים נוספות[17]. נמצא כי בהשוואה לדיאטה דלת-שומן, לדיאטה דלת פחמימות היה יתרון בהפחתה במשקל ובמיוחד בשיפור רמות HDL-C, אפוליפופרוטאין A ו-TG ונטייה לשיפור רמות האינסולין[16][18]. בשלוש הדיאטות הייתה הפחתה משמעותית ומובהקת בנפח הדופן של עורק הקרוטיד, כל עוד נשמרה ירידה במשקל של לפחות 5.5 קילוגרם (ק"ג) לאורך שנתיים והפחתה של כ-5 יחידות בלחץ הדם הסיסטולי, ללא הבדל משמעותי בין הדיאטות[18]. דיאטה דלת פחמימות נמצאה במחקר זה בטוחה ויעילה מבחינת סמני תפקוד כלייתי[19] ומדדי כבד ודלקת[16]. לאחר ארבע שנות מעקב נוספות, היתרון בשיפור פרופיל שומני הדם נשמר בדיאטה דלת פחמימות ובדיאטה ים-תיכונית למרות שנצפתה עלייה חלקית במשקל[17].

מנגנונים אפשריים

ממחקרי התערבות שנערכו בעשור האחרון עולה כי דיאטה דלת פחמימות מהווה אסטרטגיה יעילה ובטוחה בהפחתת משקל ובשיפור גורמי סיכון קרדיווסקולרים.

הפחתת צריכת פחמימות לטובת תוספת חלבונים ושומנים, במיוחד מהצומח, עשויה לתרום להפחתת משקל ו-TG ולהעלאת HDL-C, אך לא להפחתת LDL-C באופן ישיר[20][21].

המלצות הוועדה חוזק המלצה רמת הוכחה
דיאטות דלות פחמימות עדיפות על פני דיאטות דלות שומן בהפחתת רמות TG והעלאת רמות HDL-C בדם. עדיף להחליף את הפחמימות בשמנים בלתי-רוויים מן הצומח I A
דיאטות דלות פחמימות, שמכילות 40%-30% מהקלוריות מפחמימות, דלות בשומן רווי ועשירות בשומן חד-בלתי-רווי, בטוחות לצריכה באנשים בריאים בעודף משקל, במשך מעקב של עד 4 שנים I A
דיאטות דלות פחמימות מובילות לירידה גדולה יותר במשקל בהשוואה לדיאטות דלות שומן (במשך מעקב עד שנתיים) I A

דיאטה ים-תיכונית

התזונה הים-תיכונית מתבססת על מזון מהצומח, ועל מזון עונתי, מקומי, טרי וכמעט לא מעובד. התזונה עשירה בירקות, בפירות, בלחם ודגנים מלאים, בקטניות, באגוזים וגרעינים ובשמן זית. מוצרי חלב נצרכים בכמות מתונה, וכך גם ביצים, דגים ועוף. בשר אדום נצרך בכמות מעטה. הארוחות מלוות בשתיית יין בכמות קטנה עד מתונה[22][23]. התזונה הים-תיכונית מאופיינת בצריכה גבוהה יחסית של שומן (40%-30% מסך האנרגיה), אולם הרכב השומן בה שונה מהתזונה המערבית הרגילה: תכולת השומן הרווי נמוכה יחסית ומהווה פחות מ-8% מהאנרגיה ותכולת השומן החד-בלתי-רווי גבוהה ומהווה 25%-15% מסך האנרגיה. התזונה הים-תיכונית מתאפיינת גם בצריכה גבוהה של חומצות שומן מסוג אומגה-3 מדגים וממקורות צמחיים, המתבטאת ביחס נמוך של חומצות שומן מסוג אומגה-6 לאומגה-3, העומד על 1:1-1:2 לעומת 1:14 בתזונה האופיינית באירופה[22][23].

מחקרי תצפית

במטה-אנליזה של 8 מחקרים, שכללו 514,816 משתתפים, נמצא כי היצמדות לתזונה הים-תיכונית קשורה בשיעורים נמוכים ב-9% לסך התמותה וב-10%-9% לתמותה ממחלות לב וכלי דם[24][25].

היצמדות לדיאטה הים-תיכונית נמצאה קשורה בסיכון נמוך למחלת לב כלילית, כפי שנצפה במטה-אנליזה של מחקרי עוקבה (RR=0.63; ‏0.53-0.72 :‏CI 95%)‏[26].

במחקרי עוקבה נוספים נמצא כי קיים קשר הפוך בין תזונה ים-תיכונית לגורמי הסיכון למחלות קרדיווסקולריות, ובעיקר ליתר לחץ דם, להשמנה, לתסמונת מטבולית[27] ולסוכרת מסוג 2‏[28].

נמצא קשר בין תזונה ים-תיכונית לאיכות חיים טובה יותר, לתוחלת חיים ארוכה יותר ולמניעה ראשונית ושניונית של מחלות כרוניות נוספות: סרטן, אלצהיימר, פרקינסון, מחלת ריאות חסימתית כרונית, דלקת מפרקים שגרונית ואוסטאופורוזיס[29].

מחקרי התערבות

במחקרים התערבותיים, הדיאטה נמצאה יעילה בהפחתת גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם: השמנה[30][31], עמידות לאינסולין וסוכרת[32], פרופיל שומני הדם[31][33][34], יתר לחץ דם[33][35], תהליכי חמצון ודלקת[36][37] והתסמונת המטבולית[38][39]. במטה-אנליזה של מחקרי התערבות, בהם נערכה השוואה בין דיאטה ים-תיכונית לדיאטה דלת שומן בקרב אנשים הסובלים מעודף משקל או השמנה, הדיאטה הים-תיכונית נמצאה יעילה יותר בהפחתת משקל, לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי, רמות גלוקוז בצום, כולסטרול כללי ו-CRP‏[40].

במטה-אנליזה של מחקרי התערבות נמצא כי היצמדות לדיאטה הים-תיכונית קשורה בסיכון נמוך למחלת לב כלילית (RR=0.32; ‏0.15-0.48 :‏95% CI)‏[26]. במחקר PREDIMED השתתפו גברים ונשים בגילאי 80-55 שנים, שהיו בסיכון גבוה למחלות קרדיווסקולריות. הם חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות דיאטה: דלת שומן; ים-תיכונית עם שמן זית; ים-תיכונית עם אגוזים. הדיאטה הים-תיכונית לא כללה הגבלה קלורית או המלצה לפעילות גופנית. במחקר, שכלל 7,447 משתתפים (57% נשים), חלה ירידה של כ-30% בסיכון לתחלואה או לתמותה קרדיווסקולרית במהלך מעקב חציוני של 4.8 שנים (בקבוצת שמן הזית HR=0.70; ‏0.54-0.92 :‏CI 95%, ובקבוצת האגוזים HR=0.72; ‏0.54-0.96 :‏CI 95%)‏[41]. במחקרי התערבות נוספים הוכח כי התזונה הים-תיכונית יעילה גם במניעה שניונית של מחלות קרדיווסקולריות[27][42].

במחקר Lyon Diet Heart, הסיכון לתמותה לבבית או לאירוע לבבי ירד ב-50% עד 70% בקרב חולי מחלת לב כלילית, שאימצו את הדיאטה הים-תיכונית (מועשרת בחומצת שומן אלפא-לינולנית) במשך 4 שנות מעקב[43]. היצמדות לדיאטה ים-תיכונית קשורה לסיכון נמוך לפתח LVSD ‏(Left Ventricular Systolic Dysfunction) במהלך האשפוז ולסיכון נמוך להישנות אירועים לבביים במשך שנתיים (OR=0.88; ‏0.80-0.98 :‏95% CI)‏[44].

מנגנונים אפשריים

מנגנון הפעולה מיוחס להשפעה הסינרגטית של מכלול רכיבי התזונה המאפיינים את הדיאטה: סיבים תזונתיים, נוגדי חמצון (ויטמינים ‏A, ‏‏C, ‏‏E), קרוטנואידים (בטא-קרוטן, ליקופן, לוטאין ועוד) שמקורם בירקות ופירות, חומצות שומן חד-בלתי-רוויות משמן הזית וחומצות שומן מסוג אומגה-3 מדגים. במספר מחקרים נמצאה השפעה מיטיבה של התזונה הים-תיכונית (במיוחד שמן זית) על ביטוי גנים הקשורים בטרשת וברגישות לאינסולין[41].

המלצות הוועדה חוזק המלצה רמת הוכחה
תזונה ים-תיכונית מומלצת למניעת מחלות קרדיווסקולריות I A
תזונה ים-תיכונית מומלצת למניעת גורמי הסיכון למחלות קרדיווסקולריות: סוכרת, תסמונת מטבולית, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה והשמנה I A

דיאטת DASH‏ (Dietary Approaches to Stop hypertension)

דיאטת DASH היא תוכנית תזונתית שהורכבה במטרה להפחית את לחץ הדם כגורם סיכון קרדיווסקולרי.

דיאטת DASH עשירה בירקות ובפירות, ומשלבת מוצרי חלב דלי שומן, דגנים מלאים, עוף, דגים ואגוזים. מנגד, היא דלה בשומן, בבשר בקר, בממתקים ובמשקאות ממותקים. בהשוואה לדיאטה מערבית, דיאטת DASH מספקת יותר סידן, אשלגן, מגנזיום וסיבים תזונתיים, ופחות שומן, שומן רווי, כולסטרול ונתרן[45] (ראו טבלה 1).

טבלה 1. הרכב דיאטת DASH[46]
שומן 27% מסך הקלוריות
שומן רווי 6% שומן מסך הקלוריות
כולסטרול 150 מ"ג ביממה
פחמימות 55% מסך הקלוריות
חלבונים 18% מסך הקלוריות
סיבים תזונתיים 31 גרם ביממה
אשלגן 4700 מ"ג ביממה
מגנזיום 500 מ"ג ביממה
סידן 1240 מ"ג ביממה

מחקרי תצפית

במטה-אנליזה של 3 מחקרי עוקבה תצפיתיים עם 144,337 משתתפים, שבוצעה לאחרונה, נמצא כי אימוץ דפוסי DASH היה קשור לירידה של 21% בסיכון למחלת לב כלילית באוכלוסיה ללא יתר לחץ דם[47].

מחקרי התערבות

במחקר שנערך בקרב 459 משתתפים עם יתר לחץ דם ללא טיפול תרופתי, נבדקה ההשפעה של דיאטת DASH לעומת דיאטה עשירה בירקות ופירות בלבד או דיאטה אמריקאית טיפוסית. דיאטת DASH הביאה לירידה בלחץ דם סיסטולי ודיאסטולי של 11.4 ו-5.5 מילימטר (מ"מ) כספית בהתאמה, לעומת 7.2 ו-2.8 מ"מ כספית בדיאטה העשירה בירקות ופירות, בהשוואה לדיאטה האמריקאית הטיפוסית[46][48]. שילוב דיאטת DASH עם תוכנית המתמקדת באורח חיים בריא הפחיתה עוד יותר את לחץ הדם[49]. בחישוב לפי נוסחת פרמינגהם למדידת הסיכון לתמותה ממחלת לב כלילית ב-10 שנות מעקב, דיאטת DASH נמצאה קשורה לסיכון מופחת ב-11% בהשוואה לדיאטה עשירה בפירות וירקות וב-18% בהשוואה לדיאטה אמריקאית טיפוסית[50]. במשתתפים עם מדד מסת גוף (BMI ,‏Body Mass Index) ממוצע של 33.1 ולחץ דם התחלתי ממוצע של 138/86 מ"מ כספית, נמצאה ירידה משמעותית בלחץ הדם[51], ללא קשר לנוכחות התסמונת המטבולית[52]. בקרב סוכרתיים, נצפו בנוסף להפחתה ברמת לחץ הדם, שיפור ברמות הגלוקוז וה-HbA1c, שיפור ברמת הכולסטרול (הורדת LDL-C‏ ב-17.2 מ"ג/ד"ל (0.001=p) ועליית HDL-C‏ ב-4.3 מ"ג/ד"ל (0.02=p)) וירידה בסמנים דלקתיים[53][54].

במטה-אנליזה עדכנית של 9 מחקרי התערבות, שנערכו בקרב 1239 משתתפים, רובם לא סוכרתיים, לא נמצאה השפעה של דיאטת DASH על רמת הגלוקוז בצום[55]. בשילוב רמות שונות של נתרן דיאטת DASH הפחיתה את לחץ הדם בכל רמות הנתרן בהשוואה לקבוצת ביקורת. ההפחתה הבולטת ביותר בלחץ הדם נצפתה כשצריכת הנתרן הייתה הנמוכה ביותר (1200 מ"ג ליום)[56]. דיאטת DASH דלת נתרן מנעה את העלייה הטיפוסית בלחץ הדם המתרחשת עם הגיל[57]. הוכח, שדיאטת DASH דלה בנתרן, תורמת בנוסף להורדת לחץ הדם לתפקוד החדר השמאלי[58], לשיפור בתפקוד האוטונומי והווסקולרי ולירידה במסת חדר שמאל אצל הסובלים מיתר לחץ דם ומעודף משקל. השפעה זו הייתה בולטת יותר בתוספת פעילות גופנית והורדה במשקל[59]. שיעורי ההיענות לדיאטת DASH היו גבוהים בעיקר בתחום מוצרי החלב ואחוז השומן בתפריט: 34% מהנחקרים עמדו ביעד צריכת הפירות והירקות, 59% ביעד צריכת דברי חלב, 59% ביעד הגבלת סך שומן מתחת ל-25% מהקלוריות היומיות ו-46.5% ביעד הגבלת צריכת השומן הרווי מתחת ל7% מסך כל צריכת הקלוריות היומית[51]. ההיענות לדיאטה הייתה טובה גם כשהמשתתפים הכינו את הארוחות בעצמם[53].

מנגנונים אפשריים

דיאטת DASH עשירה בסיבים תזונתיים, במיוחד סיבים מסיסים, בפולאט, בוויטמין C ובפיטוכימיקלים כמו פלאבנואידים, קרוטנואידים, ופיטוסטרולים. כל אלה יכולים להגביר פעילות נוגדת חמצון, להפחית את לחץ הדם, לשפר את פרופיל שומני הדם, להעלות את הרגישות לאינסולין ולצמצם את הדחק החמצוני[60].

המלצות הועדה חוזק המלצה רמת הוכחה
דיאטת DASH מומלצת למניעה ולטיפול ביתר לחץ דם I A
דיאטת DASH מומלצת להפחתת הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים באנשים עם יתר לחץ דם I B

צמחונות וטבעונות

צמחונים נמנעים מאכילת בעלי חיים וטבעונים נמנעים מאכילת כל מזון שמקורו מהחי (בשר, דגים, ביצים ומוצרי חלב). תזונה צמחונית או טבעונית נובעת לרוב ממניעים אידאולוגיים של אי פגיעה בבעלי חיים ו/או ממניעים בריאותיים[61].

קיימים סוגים שונים של צמחונות וטבעונות[62]:

  • Lacto-ovo vegetarian diet: נמנעים מבשר, דגים ועופות, אך אוכלים מוצרי חלב וביצים.
  • Lacto vegetarians: נמנעים מבשר, עופות, דגים וביצים, אך אוכלים מוצרי חלב.
  • Ovo vegetarians: נמנעים מבשר, עופות, דגים ומוצרי חלב, אך אוכלים ביצים.
  • Vegan diet: דיאטה טבעונית. נמנעים מבשר, עופות, דגים, מוצרי חלב, ביצים, ג'לטין, דבש ותוספי מזון שמקורם מבעלי חיים.
  • Macrobiotic diet: נמנעים מבשר, עופות, ביצים, מוצרי חלב, פירות טרופיים, ממתיקים, עגבניות ותפוחי אדמה. אוכלים דגים.
  • Fruitarian diet: דיאטה טבעונית המבוססת על צריכת פירות טריים או מיובשים.

מחקרי תצפית

במחקרי עוקבה נמצא כי בהשוואה לאוכלי כל, לצמחונים ולטבעונים משקל גוף נמוך יותר[63][64], כמות קטנה יותר של רקמת שומן[65], לחץ דם נמוך יותר, רמות סך כולסטרול נמוכות ב-32% ורמות LDL-C ב-44%[63].

במחקר סיני נמצא כי ככל שמשך ההיצמדות לצמחונות היה ארוך יותר, שומני הדם היו מאוזנים יותר ושכבת הטרשת על עורק הקרוטיד הייתה קטנה יותר[66].

במטה-אנליזה של 7 מחקרי עוקבה, שכללו 124,706 משתתפים, הסיכון היחסי בקרב צמחונים בהשוואה ללא צמחונים לסך תמותה היה RR=0.91 ‏(0.66-1.16 :‏95% CI), ולתמותה ממחלת לב כלילית - RR=0.71 ‏(0.56-0.87 :‏95% CI)‏[67].

לעומת זאת, במחקר EPIC Oxford ‏(Prospective Investigation into Cancer and Nutrition-Oxford), שכלל 46,562 משתתפים, מתוכם כ-32% צמחונים, במשך מעקב של 5.6 שנים, לא נמצא הבדל בין צמחונים ללא צמחונים בתמותה ממחלת לב כלילית (Death Rate Ratio=0.75; ‏0.41-1.37 :‏95% CI) ובסך התמותה (Death Rate Ratio=1.05; ‏0.86-1.27 :‏95% CI)‏[68].

במטה-אנליזה של 12 מחקרים התערבותיים או תצפיתיים, שכללו 1,300 משתתפים, נמצא כי במדינות מתפתחות נמצא קשר בין דיאטה צמחונית/טבעונית לרמות TG נמוכות יותר. קשר כזה לא נמצא בקרב המשתתפים ממדינות מפותחות[69].

מחקרי התערבות

במטה-אנליזה שכללה 27 מחקרי התערבות, נמצא כי הירידה הגדולה ביותר ברמות LDL-C (עד 35%) היתה בקרב אנשים שעברו לדיאטה צמחונית או טבעונית[70].

בקרב חולי סוכרת, דיאטה טבעונית הביאה לשיפור גדול יותר בשומני הדם בהשוואה לדיאטה שוות קלוריות על פי הנחיות ה-ADA ‏(American Diabetes Association). רמות LDL-C ירדו בדיאטה הטבעונית ב-13.5 מ"ג/ד"ל (10%-) לעומת 3.4 מ"ג/ד"ל (3%-) בדיאטה הרגילה[71]. במחקרים נוספים נמדדה ירידה גדולה יותר ב-HbA1C‏ (1.23 מ"ג/ד"ל לעומת 0.38 מ"ג/ד"ל) ובמשקל (6.5 ק"ג לעומת 3.1 ק"ג) בדיאטה הטבעונית לעומת דיאטת ה-ADA, בהתאמה[72][73], וכן שיפור בתנגודת לאינסולין ובעקה החמצונית. השיפור הגדול יותר באיזון הסוכרת, סייע להורדת תרופות בקרב 53% מקבוצת ההתערבות לעומת 5% מקבוצת הביקורת[74].

מנגנונים אפשריים

באופן כללי, לצמחונים ולטבעונים יש אורח חיים בריא יותר הכולל פחות עישון ויותר פעילות גופנית, המשפיעים על הסיכון למחלות קרדיווסקולריות.

דיאטות צמחוניות וטבעוניות מאוזנות הן עשירות בפירות, בירקות, בדגנים מלאים, בקטניות ובאגוזים ועל כן מכילות יותר סיבים תזונתיים, מגנזיום, חומצה פולית, ויטמין C, ויטמין E ופיטוכימיקלים, בהשוואה לדיאטה מערבית. דיאטות אלו מכילות מעט, אם בכלל, מזונות מעובדים; כתוצאה מכך הן דלות יותר בקלוריות, בשומן רווי ובכולסטרול.

גורמים תזונתיים אלה משפיעים לטובה על גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם כמו משקל גוף, לחץ דם, רבדים טרשתיים בכלי הדם ועקה חמצונית[61][75][76].

דיאטות טבעוניות וצמחוניות מאוזנות יכולות לשפר גורמי סיכון קרדיווסקולריים.

חשוב לוודא שהדיאטות אכן מאוזנות, כדי למנוע חסרים בוויטמין B12, בוויטמין D, בחומצות שומן מסוג אומגה-3, ובסידן (במיוחד באנשים הנמנעים ממוצרי חלב), ברזל ואבץ[76].

המלצות הוועדה חוזק המלצה רמת הוכחה
דיאטה טבעונית או צמחונית מאוזנת משפרת את הפרופיל המטבולי, באנשים בריאים ובאנשים עם סוכרת I A
דיאטה טבעונית או צמחונית מאוזנת תורמת להפחתת הסיכון לתחלואה ולתמותה כללית וקרדיווסקולרית I B

מזון מעובד ומתועש

מזונות מעובדים, המכונים לעיתים "מהירי הכנה" או "מוכנים לחימום" (Ready to heat), ומשקאות מעובדים, אינם מאוגדים תחת קטגוריית מזון אחת ולכן קשה לנתח את השפעתם הקרדיווסקולרית[77].

ניתן לחלק את המזונות המעובדים ל-3 קבוצות: מזונות לא מעובדים או מעובדים באופן מינימלי, מזונות מבוססי רכיבים מעובדים ומזונות "אולטרה-מעובדים"; אולם תחת הגדרה זו קיימים הבדלים תרבותיים בין מדינות[78].

  • קבוצה 1: מזונות לא מעובדים; כוללים מוצרים מהחי שנצרכים קרוב לזמן שחיטתם או מזונות מהצומח שנצרכים בצורתם הטבעית. מזונות מעובדים באופן מינימלי כוללים מזונות שלא עברו שינוי פיזיקלי ורכיבי התזונה המקוריים שלהם לא השתנו. תהליכי העיבוד המינימליים כוללים הוצאת חלקים לא אכילים, ניקוי, חיתוך, ייבוש, הקפאה, קירור, פיסטור, התססה, הפחתת שומן, אריזת ואקום, סחיטה ועטיפה.
  • קבוצה 2: מזונות ממרכיבים מעובדים; כוללים מזונות שעברו שינוי פיזיקלי או כימי כמו הידרוליזציה, זיקוק או טחינה והם שונים מהמזון המקורי, למשל: שומן מהחי, סוכרוז, קמחים ופסטות. הם לכשעצמם בדרך כלל לא אכילים, אך משמשים לבישול ביתי כדי להעשיר ארוחות שמכינים ממזונות לא מעובדים.
  • קבוצה 3: מזונות "אולטרה-מעובדים"; כוללים מזונות מוכנים לאכילה, שעברו הכנה מתועשת מרכיבי תזונה מקבוצה 2 או מחלקים זולים של בשר. לצורך עיבוד הבשר מוספים כימיקלים רבים לצורך עיבוד ושימור ושיפור הנפח, המרקם, הצבע והטעם. והם כמעט ואינם מכילים מזון מלא. בקבוצה זו נכללים נקניקיות, המבורגרים, טוגנים בשקית, שניצלים מעובדים ומשקאות קלים ממותקים. חיי המדף שלהם ארוכים והם בדרך כלל עתירי אנרגיה, שומן, שומן רווי ושומן טרנס, סוכרים פשוטים ונתרן[77].

מחקרי תצפית

במחקרי חתך נמצא קשר בין צריכת דפוס אכילה של אוכל מתועש, לגורמי סיכון קרדיווסקולריים כמו השמנה[78][79] יתר לחץ דם[79], דיסליפידמיה[80] וסוכרת[81].

במטה-אנליזה של מחקרי עוקבה, צריכת בשר מעובד, כדוגמת נקניקיות, המבורגרים ושניצלים מעובדים, נמצאה קשורה להיארעות גבוהה יותר של מחלות קרדיווסקולריות וסוכרת[82][83][84] ושל סוגי סרטן שונים[85][86][87].

מנגנונים אפשריים

בין המנגנונים המוצעים להשפעה של דיאטה מעובדת על הבריאות נכללים השפעה של שומן טרנס, שומן רווי, ניטריטים, פוספטים, מלחים ו-AGEs ‏(Advanced Glycation End-products) על המערכת הקרדיווסקולרית, על הרגישות לאינסולין, על שינוי במיקום צבירת השומן ועל שינויים אפיגנטיים, כגון מתילציה של DNA‏[78].

המלצות הוועדה חוזק המלצה רמת הוכחה
מומלץ להימנע מאכילת מזונות מעובדים ומתועשים, ובעיקר בשר מעובד III B

מחברי המסמך

מחברי המסמך:

האיגוד הקרדיולוגי בישראל
  • ד"ר סיגל אילת-אדר[88], המכללה האקדמית בוינגייט ע"ש זינמן והחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א
  • פרופ' יעקב הנקין, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי סורוקה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
  • ד"ר נסטור ליפובצקי[88], מכבי שירותי בריאות
  • פרופ' חיים יוספי - היחידה לקרדיולוגיה לא פולשנית, המרכז הרפואי ברזילי, אשקלון ואוניברסיטת בן גוריון בנגב
  • פרופ' איריס שי[88], המרכז הבינ'ל לבריאות ותזונה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
  • ד"ר דב גביש, הפקולטה לרפואה אוניברסיטת ת"א ומח' פנימית, המרכז הרפואי ע"ש וולפסון, חולון
  • פרופ' מיכאל שכטר, מרכז הלב ע"ש לבייב, מרכז רפואי ע"ש שיבא, תל השומר הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א
  • פרופ' אורי גולדבורט, החוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א המכון לחקר הלב ע"ש נויפלד, תל השומר ואוניברסיטת תל אביב
עמותת התזונאים והדיאטנים בישראל (עתיד)
  • ד"ר מיכל גילאון קרן, המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת והיחידה לתזונה, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל המכללה האקדמית לישראל
  • ד"ר שירה זלבר-שגיא, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה המכון למחלות דרכי העיכול והכבד, המרכז הרפואי ת"א
  • ד"ר נוהא זיידאן-יונס, מחוז שרון-שומרון, שירותי בריאות כללית
  • ד"ר טלי סיני, בית הספר לתזונה, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית
  • ד"ר רונית אנדוולט, המחלקה לתזונה משרד הבריאות ובית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה
  • ד"ר ורד קאופמן-שריקי, בית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית ע"ש בראון, הדסה עין כרם ירושלים ו-Center for Research on Inner City Health (CRICH), St. Michael's Hospital, Toronto, Canada .
  • מר גיא שלמון, MSc , החוג למדעי התזונה, המכללה האקדמית תל-חי
מומחים שאינם חברים באיגודים

מג"ר רונית מינקוב, שפר (מ.נ ) שרותי פרמקולוגיה ורפואה בע"מ פרופ' צופיה איש שלום, סיו"ר העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם. ומרכז מחקר אנדוקריני לין, חיפה, בית חולים אלישע, חיפה.

עריכה
  • צרי בריקנר, BSc, פורום הצעירים, עמותת עתיד
תודה לחוג לאפידמיולוגיה ומניעה קרדיוואסקולרית
  • יו"ר- פרופ' יוסף שמש - המרפאה לסיקור הלב - מרכז רפואי ע"ש שיבא, תל השומר, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א
  • מזכיר- ד"ר אופיר אביזוהר - המכון לבדיקות תקופתיות רמב"ם, הקריה הרפואית לבריאות האדם
תודה לעמותת עתיד
  • מנכ"לית: גב' עמית גנור, MSc
  • יו"ר: גב' טל פלג, MSc
גילוי נאות- 3 שנים אחרונות
  • ד"ר סיגל אילת-אדר[88] - ייעוץ מדעי ליוניליוור, מועצת החלב, מחלבות רמת הגולן, עוף טוב,טבע, אלטמן
  • פרופ' יעקב הנקין - ייעוץ מדעי לתה ויסוצקי
  • ד"ר נסטור ליפובצקי[88] - ייעוץ מדעי ליוניליוור
  • פרופ' חיים יוספי - אין ניגוד עניינים
  • פרופ' איריס שי[*] - אין ניגוד עניינים
  • ד"ר דב גביש - אין ניגוד עניינים
  • פרופ' מיכאל שכטר - ייעוץ מדעי לרוב חברות המגנזיום בארץ ובעולם. יועץ לוועדת הכנסת בנושא מגנזיום למי השתיה
  • פרופ' אורי גולדבורט - אין ניגוד עניינים

עמותת התזונאים והדיאטנים בישראל (עתיד):

  • ד"ר מיכל גילאון קרן - אין ניגודל עניינים
  • ד"ר שירה זלבר-שגיא - אין ניגוד עניינים
  • ד"ר נוהא זיידאן-יונס - אין ניגוד עניינים
  • ד"ר טלי סיני - אין ניגוד עניינים
  • ד"ר רונית אנדוולט - אין ניגוד עניינים
  • ד"ר ורד קאופמן-שריקי - אין ניגוד עניינים
  • מר גיא שלמון, MSc - אין ניגוד עניינים

מומחים שאינם חברים באיגודים

  • מג"ר רונית מינקוב- אין ניגוד עניינים
  • פרופ' צופיה איש שלום ייעוץ מדעי לחברת כצ"ט, MSD , מועצת החלב

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 Expert Panel on Detection, Evaluation, and Treatment of High Blood Cholesterol in Adults. Executive Summary of The Third Report of The National Cholesterol Education Program (NCEP) Expert Panel on Detection, Evaluation, And Treatment of High Blood Cholesterol In Adults (Adult Treatment Panel III). JAMA 2001;285:2486-97.
  2. 2.0 2.1 American Heart Association Nutrition Committee, Lichtenstein AH, Appel LJ, Brands M, Carnethon M, Daniels S, Franch HA, Franklin B, Kris-Etherton P, Harris WS, Howard B, Karanja N, Lefevre M, Rudel L, Sacks F, Van Horn L, Winston M, Wylie-Rosett J. Diet and lifestyle recommendations revision 2006: a scientific statement from the American Heart Association Nutrition Committee. Circulation 2006 ;114:82-96.
  3. Catapano AL, Reiner Z, De Backer G, et al. ESC/EAS Guidelines for the management of dyslipidaemias The Task Force for the management of dyslipidaemias of the European Society of Cardiology (ESC) and the European Atherosclerosis Society (EAS). Atherosclerosis 2011;217:3-46.
  4. Perk J, De Backer G, Gohlke H, Graham I, Reiner Z, Verschuren WM, Albus C, Benlian P, Boysen G, Cifkova R, Deaton C, Ebrahim S, Fisher M, Germano G, Hobbs R, Hoes A, Karadeniz S, Mezzani A, Prescott E, Ryden L, Scherer M, Syvanne M, Scholte Op Reimer WJ, Vrints C, Wood D, Zamorano JL, Zannad F; Fifth Joint Task Force of the European Society of Cardiology and Other Societies on Cardiovascular Disease Prevention in Clinical Practice; European Association for Cardiovascular Prevention and Rehabilitation. Atherosclerosis 2012;223:1-68.
  5. Schaefer EJ. Lipoproteins, nutrition, and heart disease. Am J Clin Nutr 2002;75:191-212.
  6. Eckel RH, Jakicic JM, Ard JD, de Jesus JM, Houston Miller N, Hubbard VS, Lee IM, Lichtenstein AH, Loria CM, Millen BE, Nonas CA, Sacks FM, Smith SC Jr,Svetkey LP, Wadden TA, Yanovski SZ, Kendall KA, Morgan LC, Trisolini MG, Velasco G, Wnek J, Anderson JL, Halperin JL, Albert NM, Bozkurt B, Brindis RG,Curtis LH, DeMets D, Hochman JS, Kovacs RJ, Ohman EM, Pressler SJ, Sellke FW, Shen WK, Smith SC Jr, Tomaselli GF; American College of Cardiology/American Heart Association Task Force on Practice Guidelines. 2013 AHA/ACC guideline on lifestyle management to reduce cardiovascular risk: a report of the AmericanCollege of Cardiology/American Heart Association Task Force on Practice Guidelines. Circulation 2014;129:S76-99.
  7. U.S. Department of Health and Human Services and U.S. Department of Agriculture. Scientific Report of the 2015 Dietary Guidelines Advisory Committee (Advisory Report). http://health.gov/dietaryguidelines/2015-scientific-report/PDFs/Scientific-Report-of-the-2015-Dietary-Guidelines-Advisory-Committee.pdf Accessed March 24th 2015.
  8. Oehlenschlager J. Cholesterol content in seafood, data from the last decade: A review.1st ed. In: Seafood research from fish to dish. 1st ed. Washington Academic Publishers, The Netherlands 2006: pp 41-57.
  9. Hite AH, Berkowitz VG, Berkowitz K. Low-carbohydrate diet review: Shifting the paradigm. Nutr Clin Pract 2011;26:300-8.
  10. Panel on Macronutrients, Panel on the Definition of Dietary Fiber, Subcommittee on Upper References Levels of Nutrients, Subcommittee on Interpretation and Uses of Dietary Reference Intakes, and the Standing Committee on the Scientific Evaluation of Dietary Reference Intakes, Food and Nutrition Board, Institute of Medicine. Dietary Reference Intakes for Energy, Carbohydrate, Fiber, Fat, Fatty Acids, Cholesterol, Protein, and Amino Acids. Washington, DC: National Academies Press; 2005.
  11. Mensink RP, Zock PL, Kester AD, Katan MB. Effects of dietary fatty acids and carbohydrates on the ratio of serum total to HDL cholesterol and on serum lipids and apolipoproteins: a meta-analysis of 60 controlled trials. Am J Clin Nut 2003;77: 1146¬1155.
  12. Santos FL, Esteves SS, da Costa Pereira A, Yancy WS Jr, Nunes JP. Systematic review and meta-analysis of clinical trials of the effects of low carbohydrate diets on cardiovascular risk factors. Obs Rev 2012;13: 1048-1066.
  13. Hu T, Mills KT, Yao L, Demanelis K, Eloustaz M, Yancy WS Jr, Kelly TN. Effects of low-carbohydrate diets versus low-fat diets on metabolic risk factors: a meta-analysis of randomized controlled clinical trials. Am J Epi 2012; 176: S44-S54.
  14. Clifton PM, Condo D, Keogh JB. Long term weight maintenance after advice to consume low carbohydrate, higher protein diets-A systematic review and meta analysis. Nut Met Card Dis 2014;24: 224-235.
  15. Ajala O, English P, Pinkney J. Systematic review and meta-analysis of different dietary approaches to the management of type 2 diabetes. Am J Clin Nut 2013;97: 505-516.
  16. 16.0 16.1 16.2 Shai I, Schwarzfuchs D, Henkin Y, Shahar DR, Witkow S, Greenberg I, Golan R, Fraser D, Bolotin A, Vardi H, Tangi-Rozental O, Zuk-Ramot R, Sarusi B,Brickner D, Schwartz Z, Sheiner E, Marko R, Katorza E, Thiery J, Fiedler GM, Bluher M, Stumvoll M, Stampfer MJ. Weight loss with a low-carbohydrate, Mediterranean, or low-fat diet. N Engl J Med 2008 ; 359:229-241.
  17. 17.0 17.1 Schwarzfuchs D, Golan R, Shai I. Four-year follow-up after two-year dietary interventions. N Engl J Med 2012; 367:1373-1374.
  18. 18.0 18.1 Shai I, Spence JD, Schwarzfuchs D, Henkin Y, Parraga G, Rudich A, Fenster A, Mallett C, Liel-Cohen N, Tirosh A, Bolotin A, Thiery J, Fiedler GM, Bluher M,Stumvoll M, Stampfer MJ. Dietary intervention to reverse carotid atherosclerosis. Circulation 2010;121: 1200-1208.
  19. Tirosh A, Golan R, Harman-Boehm I, Henkin Y, Schwarzfuchs D, Rudich A, Kovsan J, Fiedler GM, Bluher M, Stumvoll M, Thiery J, Stampfer MJ, Shai I. Renal function following three distinct weight loss dietary strategies during 2 years of a randomized controlled trial. Diabetes Care 2013 ; 36:2225-2232.
  20. Hu T, Bazzano LA2. The low-carbohydrate diet and cardiovascular risk factors: Evidence from epidemiologic studies. Nutr Metab Cardiovasc Dis 2014;24:337-343.
  21. Nordmann AJ, Nordmann A, Briel M, Keller U, Yancy WS, Jr, Brehm BJ, Bucher HC. Effects of low-carbohydrate vs. low-fat diets on weight loss and cardiovascular risk factors. A meta-analysis of randomized controlled trials. Arch Intern Med 2006;166: 285¬293.
  22. 22.0 22.1 Trichopoulou A, Lagiou P. Healthy traditional Mediterranean diet: an expression of culture, history, and lifestyle. Nutr Rev, 1997;55:383-9.
  23. 23.0 23.1 Kris-Etherton P, Eckel RH, Howard BV, St Jeor S, Bazzarre TL; Nutrition Committee Population Science Committee and Clinical Science Committee of the American Heart Association. AHA Science Advisory: Lyon Diet Heart Study. Benefits of a Mediterranean-style, National Cholesterol Education Program/American Heart Association Step I Dietary Pattern on Cardiovascular Disease. Circulation. 2001;103:1823-5.
  24. Sofi F, Cesari F, Abbate R Gensini GF, Casini A. Adherence to Mediterranean diet and health status: meta-analysis. BMJ, 2008;337:a1344.
  25. Sofi F, Abbate R, Gensini GF, Casini A. Accruing evidence on benefits of adherence to the Mediterranean diet on health: an updated systematic review and meta-analysis. Am J Clin Nutr. 2010;92:1189-96.
  26. 26.0 26.1 Mente A, de Koning L, Shannon HS, Anand SS. A systematic review of the evidence supporting a causal link between dietary factors and coronary heart disease. Arch Intern Med, 2009;169:659-69.
  27. 27.0 27.1 Grosso G, Mistretta A, Frigiola A, Gruttadauria S, Biondi A, Basile F, Vitaglione P, D'Orazio N, Galvano F. Mediterranean diet and cardiovascular risk factors: a systematic review. Crit Rev Food Sci Nutr. 2014;54:593-610.
  28. Koloverou E, Esposito K, Giugliano D, Panagiotakos D. The effect of Mediterranean diet on the development of type 2 diabetes mellitus: A meta-analysis of 10 prospective studies and 136,846 participants. Metabolism. 2014;63:903-911.
  29. Serra-Majem L, Roman B, Estruch R. Scientific evidence of interventions using the Mediterranean diet: a systematic review. Nutr Rev. 2006;64:S27-47.
  30. Buckland G, Bach A, Serra-Majem L .Obesity and the Mediterranean diet: a systematic review of observational and intervention studies. Obes Rev, 2008;9:582-93.
  31. 31.0 31.1 Shai I, Schwarzfuchs D, Henkin Y. Shahar DR, Witkow S, Greenberg I, Golan R, Fraser D, Bolotin A, Vardi H, Tangi-Rozental O, Zuk-Ramot R, Sarusi B, Brickner D, Schwartz Z, Sheiner E, Marko R, Katorza E, Thiery J, Fiedler GM, Bluher M, Stumvoll M, Stampfer MJ; Dietary Intervention Randomized Controlled Trial (DIRECT) Group. Weight loss with a low-carbohydrate, Mediterranean, or low-fat diet. N Engl J Med, 2008;359:229-41.
  32. Salas-Salvado J, Bullo M, Estruch R, Ros E, Covas MI, Ibarrola-Jurado N, Corella D, Aros F, Gomez-Gracia E, Ruiz-Gutierrez V, Romaguera D, Lapetra J, Lamuela-Raventos RM, Serra-Majem L, Pinto X, Basora J, Munoz MA, Sorli JV, Martinez-Gonzalez MA. Prevention of diabetes with Mediterranean diets: a subgroup analysis of a randomized trial. Ann Intern Med. 2014;160:1-10.
  33. 33.0 33.1 Rees K, Hartley L, Flowers N, Clarke A, Hooper L, Thorogood M, Stranges S. 'Mediterranean' dietary pattern for the primary prevention of cardiovascular disease. Cochrane Database Syst Rev. 2013;8:CD009825. doi.10.1002/14651858:CD009825.
  34. Fito M, Guxens M, Corella D, Saez G, Estruch R, de la Torre R, Frances F, Cabezas C, Lopez-Sabater Mdel C, Marrugat J, Garcia-Arellano A, Aros F, Ruiz-Gutierrez V, Ros E, Salas-Salvado J, Fiol M, Sola R, Covas MI; PREDIMED Study Investigators. Effect of a traditional Mediterranean diet on lipoprotein oxidation: a randomized controlled trial. Arch Intern Med. 2007;167:1195-203.
  35. Estruch R, Martinez-Gonzalez MA, Corella D, Salas-Salvado J, Ruiz-Gutierrez V, Covas MI, Fiol M, Gomez-Gracia E, Lopez-Sabater MC, Vinyoles E, Aros F, Conde M, Lahoz C, Lapetra J, Saez G, Ros E; PREDIMED Study Investigators. Effects of a Mediterranean-style diet on cardiovascular risk factors: a randomized trial. Ann Intern Med, 2006;145:1-11.
  36. Mena MP, Sacanella E, Vazquez-Agell M, Morales M, Fito M, Escoda R, Serrano-Martinez M, Salas-Salvado J, Benages N, Casas R, Lamuela-Raventos RM, Masanes F, Ros E, Estruch R. Inhibition of circulating immune cell activation: a molecular antiinflammatory effect of the Mediterranean diet. Am J Clin Nutr. 2009;89:248-56.
  37. Chrysohoou C, Panagiotakos DB, Pitsavos C, Das UN, Stefanadis C. Adherence to the Mediterranean diet attenuates inflammation and coagulation process in healthy adults: The ATTICA Study. J Am Coll Cardiol, 2004;44:152-8.
  38. Esposito K, Giugliano D. Mediterranean diet and the metabolic syndrome: the end of the beginning. Metab Syndr Relat Disord, 2010;8:197-200.
  39. Salas-Salvado J, Fernandez-Ballart J, Ros E, Martinez-Gonzalez MA, Fito M, Estruch R, Corella D, Fiol M, Gomez-Gracia E, Aros F, Flores G, Lapetra J, Lamuela-Raventos R, Ruiz-Gutierrez V, Bullo M, Basora J, Covas MI; PREDIMED Study Investigators. Effect of a Mediterranean diet supplemented with nuts on metabolic syndrome status: one-year results of the PREDIMED randomized trial. Arch Intern Med. 2008;168:2449-58.
  40. Nordmann AJ, Suter-Zimmermann K, Bucher HC, Shai I, Tuttle KR, Estruch R, Briel M. Meta-analysis comparing Mediterranean to low-fat diets for modification of cardiovascular risk factors. Am J Med. 2011;124:841-51.
  41. 41.0 41.1 Estruch R, Ros E, Salas-Salvado J, Covas MI, Corella D, Aros F, Gomez-Gracia E, Ruiz-Gutierrez V, Fiol M, Lapetra J, Lamuela-Raventos RM, Serra-Majem L, Pinto X, Basora J, Munoz MA, Sorli JV, Martinez JA, Martinez-Gonzalez MA; PREDIMED Study Investigators. Primary prevention of cardiovascular disease with a Mediterranean diet. N Engl J Med. 2013;368:1279-90.
  42. de Lorgeril M, Salen P. Mediterranean diet in secondary prevention of CHD. Public Health Nutr. 2011;14:2333-7.
  43. de Lorgeril M, Salen P, Martin JL, Monjaud I, Delaye J, Mamelle N. Mediterranean diet, traditional risk factors, and the rate of cardiovascular complications after myocardial infarction: final report of the Lyon Diet Heart Study. Circulation, 1999;99:779-85.
  44. Chrysohoou C, Panagiotakos DB, Aggelopoulos P, Kastorini CM, Kehagia I, Pitsavos C, Stefanadis C. The Mediterranean diet contributes to the preservation of left ventricular systolic function and to the long-term favorable prognosis of patients who have had an acute coronary event. Am J Clin Nutr, 2010;92:47-54.
  45. http://www.nhlbi.nih.gov/health/public/heart/hbp/dash/new_dash.pdf. Accessed 13/3/14
  46. 46.0 46.1 Sacks FM, Obarzanek E, Windhauser MM, Svetkey LP, Vollmer WM, McCullough M, Karanja N, Lin PH, Steele P, Proschan MA, et al.. Rationale and design of the Dietary Approaches to Stop Hypertension trial (DASH): a multicenter controlled feeding study of dietary patterns to lower blood pressure. Ann Epidemiol 1995;5: 108-18.
  47. Salehi-Abargouei A, Maghsoudi Z, Shirani F, Azadbakht L. Effects of Dietary Approaches to Stop Hypertension (DASH)-style diet on fatal or nonfatal cardiovascular diseases-¬incidence: a systematic review and meta-analysis on observational prospective studies. Nutrition. 2013 ;29:611-8.
  48. Appel LJ, Moore TJ, Obarzanek E, Vollmer WM, Svetkey LP, Sacks FM, Bray GA, Vogt TM, Cutler JA, Windhauser MM, Lin PH, Karanja N.. The effect of dietary patterns on blood pressure: results from the Dietary Approaches to Stop Hypertension trial. New Eng J Med 1997; 336: 1117-24.
  49. Appel LJ, Champagne CM, Harsha DW, Cooper LS, Obarzanek E, Elmer PJ, Stevens VJ, Vollmer WM, Lin PH, Svetkey LP, Stedman SW, Young DR. Effects of Comprehensive Lifestyle Modification on Blood Pressure Control: Main Results of the PREMIER Clinical Trial. JAMA. 2003;289:2083-2093.
  50. Chen ST, Maruthur NM, Appel LJ. The effect of dietary patterns on estimated coronary heart disease risk: results from the Dietary Approaches to Stop Hypertension (DASH) trial. Circ Cardiovasc Qual Outcomes. 2010 ;3:484-9.
  51. 51.0 51.1 Hinderliter AL, Sherwood A, Craighead LW, Lin PH, Watkins L, Babyak MA, Blumenthal JA et al. The long-term effects of lifestyle change on blood pressure: One-year follow-up of the ENCORE study. Am J Hypertens. 2014 ;27:734-41
  52. Hikmat F, Appel LJ. Effects of the DASH diet on blood pressure in patients with and without metabolic syndrome: results from the DASH trial. J Hum Hypertens. 2014;28:170-5 .
  53. 53.0 53.1 Azadbakht L, Fard NR, Karimi M, Baghaei MH, Surkan PJ, Rahimi M, Esmaillzadeh A, Willett WC. Effects of the Dietary Approaches to Stop Hypertension (DASH) eating plan on cardiovascular risks among type 2 diabetic patients: a randomized crossover clinical trial. Diabetes Care. 2011 ;34:55-7.
  54. Azadbakht L, Surkan PJ, Esmaillzadeh A, Willett WC. The Dietary Approaches to Stop Hypertension eating plan affects C-reactive protein, coagulation abnormalities, and hepatic function tests among type 2 diabetic patients. J Nutr. 2011 ;141:1083-8.
  55. Shirani F, Salehi-Abargouei A, Azadbakht L. Effects of Dietary Approaches to Stop Hypertension (DASH) diet on some risk for developing type 2 diabetes: a systematic review and meta-analysis on controlled clinical trials. Nutrition. 2013 ;29:939-47.
  56. Sacks FM, Svetkey LP, Vollmer WM, Appel LJ, Bray GA, Harsha D, Obarzanek E, Conlin PR, Miller ER 3rd, Simons-Morton DG, Karanja N, Lin PH. Effects on blood pressure of reduced dietary sodium and the Dietary Approaches to Stop Hypertension (DASH) diet. New Eng J Med 2001;344:3-10.
  57. Bray GA, Vollmer WM, Sacks FM, Obarzanek E, Svetkey LP, Appel LJ. A further subgroup analysis of the effects of the DASH diet and three dietary sodium levels on blood pressure: results of the DASH-Sodium Trial. Am J Cardiol 2004; 94:222-7.
  58. Nguyen HT, Bertoni AG, Nettleton JA, Bluemke DA, Levitan EB, Burke GL.. DASH eating pattern is associated with favorable left ventricular function in the multi-ethnic study of atherosclerosis. J Am Coll Nutr. 2012 ;31:401-7.
  59. Blumenthal JA, Babyak MA, Hinderliter A, Watkins LL, Craighead L, Lin PH, Caccia C, Johnson J, Waugh R, Sherwood A.l. Effects of the DASH diet alone and in combination with exercise and weight loss on blood pressure and cardiovascular biomarkers in men and women with high blood pressure: the ENCORE study. Arch Intern Med. 2010;170:126-35.
  60. Azadbakht L, Mirmiran P, Esmaillzadeh A, Azizi T, Azizi F. Beneficial effects of a Dietary Approaches to Stop Hypertension eating plan on features of the metabolic syndrome. Diabetes Care 2005;28:2823-31.
  61. 61.0 61.1 Dominique Ashen M. Vegetarian diets in cardiovascular prevention. Curr Treat Options Cardiovasc Med 2013;15:735-45.
  62. Venderley AM, Campbell WW. Vegetarian diets: Nutritional considerations for athletes. Sports Med 2006;36: 293-305. Craig WJ. Health effects of vegan diets. Am J Clin Nutr. 2009;89:1627S-1633S.
  63. 63.0 63.1 Fraser GE. Vegetarian diets: what do we know of their effects on common chronic diseases? Am J Clin Nutr 2009;89:1607S-1612S.
  64. Zhang Z, Ma G, Chen S, Li Z, Xia E, Sun Y, Yang F, Zheng L, Feng X. Comparison of plasma triacylglycerol levels in vegetarians and omnivores: a meta-analysis. Nutrition 2013;29:426-30.
  65. Yang SY, Zhang HJ, Sun SY, Wang LY, Yan B, Liu CQ, Zhang W, Li XJ.Relationship of carotid intima-media thickness and duration of vegetarian diet in Chinese male vegetarians. Nutr Metab (Lond) 2011;8:63.
  66. Clifton PM. Protein and coronary heart disease: the role of different protein sources. Curr Atheroscler Rep 2011; 3:493-8.
  67. Key TJ, Appleby PN, Davey GK, Allen NE, Spencer EA, Travis RC. Mortality in British vegetarians: review and preliminary results from EPIC-Oxford. Am J Clin Nutr 2003;78:533S-538S.
  68. Neal D Barnard, Joshua Cohen, David JA Jenkins, Gabrielle Turner-A low-fat vegan diet and a conventional diabetes diet in the treatment of type 2 diabetes: a randomized, controlled, 74-wk clinical trial. Am J Clin Nutr 2009; 89:1588S-1596S.
  69. Ferdowsian HR, Barnard ND. Effects of Plant-Based Diets on Plasma Lipids. Am J Cardiol 2009;104:947-56.
  70. Huang T, Yang B, Zheng J, Li G, Wahlqvist ML, Li D. Cardiovascular disease mortality and cancer incidence in vegetarians: a meta-analysis and systematic review. Ann Nutr Metab 2012;60:233-40.
  71. Neal D Barnard, Joshua Cohen, David JA Jenkins, Gabrielle Turner-A low-fat vegan diet and a conventional diabetes diet in the treatment of type 2 diabetes: a randomized, controlled, 74-wk clinical trial. Am J Clin Nutr 2009; 89:1588S-1596S.
  72. Ajala O, English P, Pinkney J. Systematic review and meta-analysis of different dietary approaches to the management of type 2 diabetes. American Journal of Clinical Nutrition 2013;97:505-516.
  73. Kahleova H, Matoulek M, Malinska H, Oliyarnik O, Kazdova L, Neskudla T, Skoch A, Hajek M, Hill M, Kahle M, Pelikanova T. Vegetarian diet improves insulin resistance and oxidative stress markers more than conventional diet in subjects with Type 2 diabetes. Diabet Med 2011;28:549-59.
  74. Lilli B. Link, Najeeb S. Hussaini, Judith S. Jacobson. Change in quality of life and immunemarkers after a stay at a raw vegan institute: a pilot study. Complement Ther Med 2008;16:124-130.
  75. 15. Mi Kyung Kim, Sang Woon Cho, Yoo Kyoung Park. Long-term vegetarians have low oxidative stress, body fat, and cholesterol levels. Nutr Res Pract 2012;6:155-161.
  76. 76.0 76.1 Craig WJ.Nutrition concerns and health effects of vegetarian diets. Nutr Clin Pract 2010;25:613-20.
  77. 77.0 77.1 Moubarac JC, Martins AP, Claro RM, Levy RB, Cannon G, Monteiro CA.Consumption of ultra-processed foods and likely impact on human health. Evidence from Canada. Public Health Nutr 2013;16:2240-8.
  78. 78.0 78.1 78.2 Popkin BM1, Adair LS, Ng SW. Global nutrition transition and the pandemic of obesity in developing countries. Nutr Rev 2012;70:3-21.
  79. 79.0 79.1 Sun J, Buys N, Shen S. Dietary patterns and cardiovascular disease-related risks in chinese older adults. Front Public Health. 2013;1:48.
  80. Eilat-Adar S, Mete M, Noebmann ED, Xu J Fabsitz RR, Obbesoon SOE, Howard BV. Dietary patterns are linked to cardiovascular risk factors but not to inflammatory markers in Alaska Eskimos. J Nutr 2009;139:2322-8.
  81. Fretts, A, Howard, BV, McKnight B, Duncan GE, Beresford, SAA, Mete M, Eilat-Adar S, Zhang Y, Siscovick DS. The associations of processed meat and unprocessed red meat intake with incident diabetes: the strong heart family study Am J Clin Nutr 2012; 95:752¬8.
  82. Micha R, Wallace SK, Mozaffarian D. Red and processed meat consumption and risk of incident coronary heart disease, stroke, and diabetes mellitus: a systematic review and meta-analysis. Circulation 2010;121:2271-83.
  83. Micha R, Michas G, Mozaffarian D. Unprocessed red and processed meats and risk of coronary artery disease and type 2 diabetes--an updated review of the evidence. Curr Atheroscler Rep 2012;14:515-24.
  84. Kim Y, Keogh J, Clifton P. A review of potential metabolic etiologies of the observed association between red meat consumption and development of type 2 diabetes mellitus. Metabolism 2015 Mar 19. pii: S0026-0495(15)00086-4.
  85. Li F, An S, Hou L, Chen P, Lei C, Tan W. Red and processed meat intake and risk of bladder cancer: a meta-analysis. Int J Clin Exp Med 2014;7:2100-10.
  86. Alexander DD, Morimoto LM, Mink PJ, Cushing CA. A review and meta-analysis of red and processed meat consumption and breast cancer. Nutr Res Rev 2010;23:349-65.
  87. Alexander DD, Mink PJ, Cushing CA, Sceurman B. A review and meta-analysis of prospective studies of red and processed meat intake and prostate cancer. Nutr J 2010;9:50.
  88. 88.0 88.1 88.2 88.3 88.4 שיוך משותף לאיגוד הקרדיולוגי ולעמותת עתיד