הצגת המקור של הדף "מפרצת אבי העורקים הבטני - חשיבות הגילוי המוקדם - Abdominal aortic aneurysm - importance of early detection"

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=מפרצת אבי העורקים הבטני - בדיקת סקר לגילוי מוקדם
|שם לועזי=Abdominal aortic aneurysm - screening for early detection
|שמות נוספים=
|ICD-10={{ICD10|I|71|3|i|70}}, {{ICD10|I|71|4|i|70}}
|ICD-9={{ICD9|441.3}}, {{ICD9|441.4}} 
|MeSH={{MeSH|D017544}}
|יוצר הערך= האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם{
|אחראי הערך=
}}
{{הרחבה|מפרצת אבי העורקים}}
'''מפרצת''' (Aneurysm) היא התרחבות מקומית או שק הנוצר בכלי דם, בדרך כלל בעורק. מפרצת מתפתחת בעקבות הֵחָלְשׁוּת של דופן העורק וירידה בגמישות (Elasticity) שלו וקשורה לגיל, [[עישון]], נטייה משפחתית, מחלות גנטיות נדירות יחסית וגורמים נוספים. 

מפרצת עורקית נוטה להתרחב עם הזמן ועשויה לגרום לקרע ודמם או לסתימה של העורק בעקבות קריש בהתאם למיקומה.

מפרצת עורקית קיימת בשכיחות הגבוהה ביותר ב[[אאורטה|אבי העורקים]] (ותין - Aorta) הבטני, מתחת למוצא עורקי הכליות. מפרצת במיקום זה מוגדרת ככזו כאשר הקוטר הרוחבי המקסימלי של האאורטה הוא 3 ס"מ (סנטימטר) או יותר. כאשר קוטרה של מפרצת אאורטה בטנית גדול מ-5 ס"מ יש סכנת קרע (Rupture) ודמם מאסיבי, שהוא קטלני במרבית המקרים. 

==חשיבות גילוי מוקדם==

מפרצת אבי העורקים הבטני עשויה להסתמן לראשונה בדמם מאסיבי על רקע קרע של המפרצת ללא סימנים מקדימים קודם לכן.

מספר החולים בארץ החיים עם מפרצת בטנית מוערך ביותר מ-10,000‏{{כ}}{{הערה\שם=הערה2|Prevalence of AAA in men – 3%-6%, in women – 0.5%-1% (The Multicentre Aneurysm Screening Study (MASS) into the effect of AAA screening on mortality in men: a randomized controlled trial, the Lancet 2002); ~5000 CABG per year (Israeli Society of Cardio-Thoracic Surgeons, 2007), Prevalence of ~9% AAA (EPICs study)}}. באשר לנתונים לגבי קרע ומוות ממפרצת בטנית - אין בארץ מספרים מדויקים, ובהערכה זהירה מדובר ביותר מ-500 מקרי מוות בשנה בישראל.

מדי שנה מטופלים בארץ כ-400 מקרים. בהקבלה למספרים מארצות אחרות (עוד לפני החלת תוכניות לגילוי מוקדם) וגם בהשוואה לנתוני [[מחלות לב]], היה צפוי שמספר המטופלים יהיה פי 2!
לנוכח הערכות אלו ניתן לקבוע, כי בארץ קיים תת-טיפול במחלה זו ותת-אבחון שלה. כיום, מרבית המקרים של מפרצת אבי העורקים הבטני, מתגלים באקראי במהלך בדיקות דימות לבעיה אחרת. כל זאת כאשר בדיקת [[אולטרסאונד|על-קול]] (Ultrasound) בטנית רגילה ונטולת כל תופעות לוואי נמצאה כיעילה ביותר לאבחון מפרצות אלו.

מכאן ברורה חשיבות הגילוי המוקדם.

==סקירת אוכלוסיות סיכון - ארה"ב ובריטניה==

מפרצת אבי העורקים הבטני נחשבת למחלה מסוכנת במיוחד. במרבית המקרים היא מופיעה ללא סימנים מקדימים, ולעתים קרובות מסתמנת לראשונה כקרע של אבי העורקים בבטן, דמם ומוות. לא בִּכְדִי אישרו רשויות הבריאות האמריקאיות בינואר 2007 את כניסתו לתוקף של חוק חדש - SAAAVE Act{{כ}} (Screening Abdominal Aortic Aneurysms Very Efficiently) – {{כ}} <ref>Based on US preventive services task force recommendations. Ann Int Med 2005;142:198-202 & Society for Vascular Surgery (SVS)</ref> המחייב סקירה של אוכלוסיות הסיכון לגילוי מוקדם של המחלה על ידי בדיקת על-קול בטנית, חד-פעמית. מדובר בתוכנית לאומית המאפשרת לכל הנמצאים בקבוצות הסיכון (מאות אלפים) לעבור את תהליך האבחון הלא-פולשני, ולהציל את חייהם. קבוצת הזכאים לבדיקה זו כוללת את כל הגברים מגיל 65 ומעלה עם היסטוריה של עישון ונשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת באבי העורקים. היוזמה הזו צפויה להציל את חייהם של עשרות אלפי אזרחים אמריקאים מדי שנה.

תוכנית דומה הונהגה גם בבריטניה ונכנסה לתוקף בינואר 2008, אז הכריז ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, על תוכנית לאומית לסקירת אוכלוסיית הגברים בני 65 ומעלה במטרה ברורה להקטין משמעותית את מקרי המוות בשל מפרצות בטניות.

==אוכלוסיות בסיכון==

*גברים בגילאי 65+, מעשנים או שעישנו בעבר ולו מעט
*נשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת אאורטה
*חולי לב
*חולי [[טרשת עורקים|טרשת העורקים]]
*חולים עם [[יתר לחץ דם]]

==בדיקת על-קול בטנית (Quick scan)==

בדיקת על-קול בטנית מהירה, ממוקדת וחד פעמית, יעילה ביותר באבחון של מפרצת אאורטה בטנית (רגישות 95-100%, ספציפיות 98-100% ונטולת תופעות לוואי).

בדיקת על-קול אחת שוללת במרבית המקרים את האפשרות להתפתחות מפרצת גם בהמשך, ולפיכך מדובר בבדיקה בודדת שאליה יופנו גברים מגיל 65 ונשים בגיל זה עם היסטוריה משפחתית של המחלה.

יוזמה פשוטה ובת יישום זו צפויה להציל מאות רבות של חולים ממוות מדי שנה.

==הכללה בסל הבריאות ב-2015==

לאחר הכללת בדיקות הסקר במדינות מפותחות בעולם המערבי כגון ארה"ב ובריטניה ופעילות נרחבת של איגוד כירורגיית כלי הדם הישראלי בתמיכת איגוד רופאי המשפחה, אישרה ועדת סל הבריאות בדצמבר 2014 את הכללת בדיקות הסקר לגילוי מוקדם של המפרצת הבטנית בסל הבריאות.

החל מינואר 2015 נכללות בדיקות הסקר למפרצת הבטנית בסל הבריאות. 

קבוצת הזכאים להפניה לבדיקה זו בסל הבריאות החל מ־2015 כוללת את הגברים בגילאי 65-74 בעלי היסטוריה של עישון. כלומר, מעשנים כיום או שעישנו בעבר, גם אם עישנו עשרות סיגריות בלבד. 

זכאים לבדיקת הסקר למפרצת הבטנית במסגרת סל הבריאות יפנו לקופת החולים בה הם מבוטחים לקבלת הפנייה לבדיקת על קול מהירה, ממוקדת וחד פעמית.


[[קובץ:מפרצת1.png|מרכז|500 פיקסלים]]


[[קובץ:מפרצת2.png|מרכז|500 פיקסלים]]

==ביבליוגרפיה==

<blockquote> 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
{{הערות שוליים}}
</div>
</blockquote>

==קישורים חיצוניים==

*[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4680199,00.html מפרצת אבי העורקים – האבחון שיציל אותך] YNET
*[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4462561,00.html ניתן היה למנוע את מותו של אריק איינשטיין?] – YNET

{{ייחוס| האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם}}

[[קטגוריה: כירורגיית כלי דם]]
[[קטגוריה: משפחה]]
[[קטגוריה: קרדיולוגיה]]