כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "מפרצת אבי העורקים הבטני - חשיבות הגילוי המוקדם - Abdominal aortic aneurysm - importance of early detection"
מתוך ויקירפואה
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{ערך בבדיקה}} | ||
{{מחלה | {{מחלה | ||
| − | |תמונה= | + | |תמונה=AneurysmAortaWithArrows.jpg |
|כיתוב תמונה= | |כיתוב תמונה= | ||
| − | |שם עברי=מפרצת אבי העורקים | + | |שם עברי=מפרצת אבי העורקים הביטני |
| − | |שם לועזי=Abdominal aortic aneurysm | + | |שם לועזי=Abdominal aortic aneurysm |
| − | |שמות נוספים= | + | |שמות נוספים=מפרצת בטנית באבי העורקים |
|ICD-10={{ICD10|I|71|3|i|70}}, {{ICD10|I|71|4|i|70}} | |ICD-10={{ICD10|I|71|3|i|70}}, {{ICD10|I|71|4|i|70}} | ||
| − | |ICD-9={{ICD9|441.3}}, {{ICD9|441.4}} | + | |ICD-9={{ICD9|441.3}}, {{ICD9|441.4}} |
| − | |MeSH= | + | |MeSH=D017544 |
| − | |יוצר הערך= האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם | + | |יוצר הערך=האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם, עודכן (2024) על ידי ד"ר ניר גבריאל |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|מפרצת אבי העורקים}} | {{הרחבה|מפרצת אבי העורקים}} | ||
| − | + | מפרצת עורקית מוגדרת כהרחבה של מעל 50% מקוטר העורק הצפוי, במקרה של אבי העורקים הביטני, מדובר בקוטר מעל 3 ס"מ. | |
| − | מפרצת | + | מפרצת אבי העורקים (ותין או אאורטה) הביטני מתפתחת לאורך שנים וברוב החולים היא א-תסמינית, אך במקרים מסוימים עלולים להתפתח סיבוכים מסכני חיים. |
| − | מפרצת | + | ==אפידמיולוגיה== |
| + | *מפרצת יכולה להתפתח בכל אזור באבי העורקים, אך האזור השכיח הוא אבי העורקים הביטני | ||
| + | *שכיחות מפרצת אבי העורקים הביטני היא כ- 4-9% באוכלוסייה מעל גיל 65 | ||
| + | *מפרצת אבי העורקים הביטני שכיחה פי 5–8 בגברים | ||
| + | *עישון הוא גורם הסיכון בר-המניעה הקשור ביותר להתפתחות וגדילה של המפרצת, וקיים יחס ישר לכמות ומשך העישון | ||
| + | *קרבת משפחה דרגה ראשונה לאדם עם מפרצת, מעלה את הסיכון להתפתחותה בעד 20% | ||
| + | *גורמי סיכון נוספים – [[יתר לחץ דם]], [[טרשת העורקים]], [[מחלת לב איסכמית]] | ||
| + | *מפרצות נוספות – עורקי הכסל (Iliac) 20%, [[מפרצת אבי העורקים החזי]] (12%), עורקי הברך (popliteal){{כ}} 14% | ||
| + | *הסיבוך מסכן החיים העיקרי הוא קרע של המפרצת, עם תמותה המגיעה ל-80% | ||
| + | *הסיכון לקרע עולה עם קוטר המפרצת, קצב הגדילה וקשור ב[[עישון]] ולחץ דם גבוה | ||
| − | == | + | ==אתיולוגיה ופתופיזיולוגיה== |
| + | *הגורמים להיווצרות מפרצת הם מולטיפקטוריאלים | ||
| + | *חולשת דופן העורק כתוצאה מהפרעה באספקת החמצן | ||
| + | *פירוק מרכיבי החלק האמצעי של דופן העורק (media) – אלסטין, קולגן וסיבי השריר כתוצאה מתהליך דלקתי | ||
| + | *מרכיב גנטי בעד 70% מהמקרים | ||
| + | *חלק מתסמונות גנטיות נדירות: | ||
| + | **[[Marfan Syndrome]] | ||
| + | **[[Loeys-Dietz Syndrome]] | ||
| + | **[[Ehlers-Danlos Syndrome]] | ||
| + | **[[Familial Abdominal aortic aneurysm]] | ||
| + | *זיהום חיידקי – [[Mycotic Aneurysm]] | ||
| − | מפרצת אבי העורקים | + | ==קליניקה== |
| + | *רוב המטופלים א-תסמיניים, והמפרצת מתגלה במקרה בשל ריבוי בדיקות דימות (אולטראסאונד, CT, MRI) הנעשות מסיבות אחרות, או בבדיקות סקר למפרצת (ראו בהמשך) | ||
| + | *[[כאבי גב]] – בדרך כלל מתוארים ככאב גב שונה מכאבי הגב הכרוניים השכיחים | ||
| + | *[[כאבי בטן]] – קשור בגדילה מהירה יחסית, או במקרה של קרע | ||
| + | *מישוש מסה פועמת בבטן | ||
| + | *תסחיפים לגפיים תחתונות – חלקיקים המתפוררים מהדופן הפנימית של העורק, ונסחפים לכלי דם קטנים בכפות הרגליים, ומתייצגים ככתמים כואבים בבהונות | ||
| + | *קרע של מפרצת אבי העורקים הביטני (Ruptured abdominal aortic aneurysm) | ||
| + | **כאב בטן או כאב גב קשה ופתאומי | ||
| + | **חולשה פתאומית | ||
| + | **[[התעלפות]] / [[איבוד הכרה]] | ||
| − | + | ==אבחון== | |
| + | *גילוי במקרה בבדיקות דימות הנעשות מסיבות אחרות | ||
| + | *בדיקת אולטראסאונד סקר – גברים מעשנים בהווה או בעבר, מעל גיל 65 | ||
| + | *אולטראסאונד: | ||
| + | **לא פולשני, ללא קרינה | ||
| + | **זיהוי ומדידה של מפרצת אבי העורקים הביטני | ||
| + | ** בדיקה תלויה בטכנאי הבודק ומוגבלת למקטע מסוים של אבי העורקים הבטני, ותנאי המטופל – השמנת יתר, גזים במעי | ||
| + | * סיטי אנגיוגרפיה (CT Angiography): | ||
| + | **סריקת קרני רנטגן, אחרי הזרקת חומר ניגוד (יוד) | ||
| + | **יכולה לכלול את החזה הבטן והאגן | ||
| + | **מדידה מדויקת יותר של ממדי המפרצת | ||
| + | **זיהוי סימני קרע של מפרצת | ||
| + | *MR אנגיוגרפיה (MR Angiography): | ||
| + | **דומה ל-CTA | ||
| + | **ללא קרינה | ||
| + | **פחות זמין, בדיקה ארוכה, מוגבלת במקרה של שתלים/מתכות בגוף | ||
| − | + | ==טיפול== | |
| − | + | ===טיפול תרופתי=== | |
| + | *לא הודגם טיפול תרופתי יעיל | ||
| + | *הפסקת עישון | ||
| + | *איזון יתר לחץ דם | ||
| + | *פעילות גופנית מתונה מומלצת, ואינה מעלה סיכון לגדילה וקרע של המפרצת | ||
| − | + | ===טיפול פולשני=== | |
| + | *התוויות: | ||
| + | **מפרצת סימפטומטית | ||
| + | **קוטר מפרצת של 5.5 ס"מ בגברים, 5.0 ס"מ בנשים | ||
| + | **קצב גדילה של מעל 0.5ס"מ ב-6 חודשים | ||
| + | *טיפול בניתוח פתוח: | ||
| + | **עד לפני כ-30 שנה, הטיפול היחיד | ||
| + | **ניתוח גדול, בו מוחלף הקטע המפרצתי של אבי העורקים בשתל סינתטי (דקרון) | ||
| + | **אחוז סיבוכים גבוה יחסית, כולל תמותה | ||
| + | **מבוצע במטופלים צעירים יחסית, ללא מחלות רקע משמעותיות וסיכון ניתוחי נמוך | ||
| + | *טיפול בצינטור – אנדו-וסקולרי (EndoVascular Aneurysm Repair – EVAR): | ||
| + | **הטיפול העיקרי המקובל | ||
| + | **הכנסת תומכן (סטנט) מכוסה בד דרך חתכים/דיקור שתי המפשעות | ||
| + | **מבוצע גם במטופלים מבוגרים, עם מחלות רקע משמעותיות | ||
| + | **בחלק מהמקרים ניתן לביצוע אף בהרדמה מקומית | ||
| + | **בחלק מהמקרים ניתן לטפל אף בקרע של מפרצת | ||
| + | **אשפוז קצר, החלמה וחזרה מהירה לפעילות רגילה | ||
| − | == | + | ==פרוגנוזה== |
| + | *סיכון לקרע עולה עם קוטר המפרצת וקצב הגדילה | ||
| + | *התוצאות של תיקון אלקטיבי בניתוח או בצינטור מצוינות לטווח הארוך | ||
| + | *התוצאות של תיקון במקרה של קרע עגומות – כ-50% תמותה | ||
| − | + | ==דגלים אדומים== | |
| − | + | *כאבי גב/בטן חדשים חולשה או התעלפות במטופל עם מפרצת ידועה של אבי העורקים | |
| − | + | *סיכון מוגבר לקרובים דרגה ראשונה של מטופלים עם מפרצת | |
| − | |||
| − | == | ||
| − | |||
| − | * | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | * | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | |||
| − | |||
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| − | + | *The UK Small Aneurysm Trial Participants: Mortality results for randomised controlled trial of early elective surgery or ultrasonographic surveillance for small abdominal aortic aneurysms. Lancet 1998; 352: pp. 1649-1655 | |
| + | *Erbel R., et. al.: 2014 ESC Guidelines on the diagnosis and treatment of aortic diseases: Document covering acute and chronic aortic diseases of the thoracic and abdominal aorta of the adult. The Task Force for the Diagnosis and Treatment of Aortic Diseases of the European Society of Cardiology (ESC). Eur Heart J 2014; 35: pp. 2873-2926. | ||
| + | *Ailawadi G., Eliason J.L., Upchurch G.R.: Current concepts in the pathogenesis of abdominal aortic aneurysm. J Vasc Surg 2003; 38: pp. 584-588 | ||
| + | *Comprehensive up-to-date recommendations on diagnosis, treatment, and follow-up of AAA from the Society for Vascular Surgery. | ||
| + | *Wanhainen A., Verzini F., Van Herzeele I., et. al.: European Society for Vascular Surgery (ESVS) 2019 Clinical Practice Guidelines on the Management of Abdominal Aorto-iliac Artery Aneurysms (vol 57, pg 8, 2019). Eur J Vasc Endovasc Surg 2020; 59: pp. 494. | ||
| + | *Rutherford's Vascular Surgery and Endovascular Therapy 10th edition | ||
</div> | </div> | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | {{ייחוס| האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם}} | + | {{ייחוס|האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם, עודכן (2024) על ידי ד"ר ניר גבריאל}} |
| − | [[קטגוריה: כירורגיית כלי דם]] | + | [[קטגוריה:כירורגיית כלי דם]] |
| − | [[קטגוריה: משפחה]] | + | [[קטגוריה:משפחה]] |
| − | [[קטגוריה: קרדיולוגיה]] | + | [[קטגוריה:קרדיולוגיה]] |
גרסה מ־13:14, 12 במאי 2024
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| מפרצת אבי העורקים הביטני | ||
|---|---|---|
| Abdominal aortic aneurysm | ||
| ||
| שמות נוספים | מפרצת בטנית באבי העורקים | |
| ICD-10 | Chapter I 71.3, Chapter I 71.4 | |
| ICD-9 | 441.3
, 441.4 |
|
| MeSH | D017544 | |
| יוצר הערך | האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם, עודכן (2024) על ידי ד"ר ניר גבריאל | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מפרצת אבי העורקים
מפרצת עורקית מוגדרת כהרחבה של מעל 50% מקוטר העורק הצפוי, במקרה של אבי העורקים הביטני, מדובר בקוטר מעל 3 ס"מ.
מפרצת אבי העורקים (ותין או אאורטה) הביטני מתפתחת לאורך שנים וברוב החולים היא א-תסמינית, אך במקרים מסוימים עלולים להתפתח סיבוכים מסכני חיים.
אפידמיולוגיה
- מפרצת יכולה להתפתח בכל אזור באבי העורקים, אך האזור השכיח הוא אבי העורקים הביטני
- שכיחות מפרצת אבי העורקים הביטני היא כ- 4-9% באוכלוסייה מעל גיל 65
- מפרצת אבי העורקים הביטני שכיחה פי 5–8 בגברים
- עישון הוא גורם הסיכון בר-המניעה הקשור ביותר להתפתחות וגדילה של המפרצת, וקיים יחס ישר לכמות ומשך העישון
- קרבת משפחה דרגה ראשונה לאדם עם מפרצת, מעלה את הסיכון להתפתחותה בעד 20%
- גורמי סיכון נוספים – יתר לחץ דם, טרשת העורקים, מחלת לב איסכמית
- מפרצות נוספות – עורקי הכסל (Iliac) 20%, מפרצת אבי העורקים החזי (12%), עורקי הברך (popliteal) 14%
- הסיבוך מסכן החיים העיקרי הוא קרע של המפרצת, עם תמותה המגיעה ל-80%
- הסיכון לקרע עולה עם קוטר המפרצת, קצב הגדילה וקשור בעישון ולחץ דם גבוה
אתיולוגיה ופתופיזיולוגיה
- הגורמים להיווצרות מפרצת הם מולטיפקטוריאלים
- חולשת דופן העורק כתוצאה מהפרעה באספקת החמצן
- פירוק מרכיבי החלק האמצעי של דופן העורק (media) – אלסטין, קולגן וסיבי השריר כתוצאה מתהליך דלקתי
- מרכיב גנטי בעד 70% מהמקרים
- חלק מתסמונות גנטיות נדירות:
- זיהום חיידקי – Mycotic Aneurysm
קליניקה
- רוב המטופלים א-תסמיניים, והמפרצת מתגלה במקרה בשל ריבוי בדיקות דימות (אולטראסאונד, CT, MRI) הנעשות מסיבות אחרות, או בבדיקות סקר למפרצת (ראו בהמשך)
- כאבי גב – בדרך כלל מתוארים ככאב גב שונה מכאבי הגב הכרוניים השכיחים
- כאבי בטן – קשור בגדילה מהירה יחסית, או במקרה של קרע
- מישוש מסה פועמת בבטן
- תסחיפים לגפיים תחתונות – חלקיקים המתפוררים מהדופן הפנימית של העורק, ונסחפים לכלי דם קטנים בכפות הרגליים, ומתייצגים ככתמים כואבים בבהונות
- קרע של מפרצת אבי העורקים הביטני (Ruptured abdominal aortic aneurysm)
- כאב בטן או כאב גב קשה ופתאומי
- חולשה פתאומית
- התעלפות / איבוד הכרה
אבחון
- גילוי במקרה בבדיקות דימות הנעשות מסיבות אחרות
- בדיקת אולטראסאונד סקר – גברים מעשנים בהווה או בעבר, מעל גיל 65
- אולטראסאונד:
- לא פולשני, ללא קרינה
- זיהוי ומדידה של מפרצת אבי העורקים הביטני
- בדיקה תלויה בטכנאי הבודק ומוגבלת למקטע מסוים של אבי העורקים הבטני, ותנאי המטופל – השמנת יתר, גזים במעי
- סיטי אנגיוגרפיה (CT Angiography):
- סריקת קרני רנטגן, אחרי הזרקת חומר ניגוד (יוד)
- יכולה לכלול את החזה הבטן והאגן
- מדידה מדויקת יותר של ממדי המפרצת
- זיהוי סימני קרע של מפרצת
- MR אנגיוגרפיה (MR Angiography):
- דומה ל-CTA
- ללא קרינה
- פחות זמין, בדיקה ארוכה, מוגבלת במקרה של שתלים/מתכות בגוף
טיפול
טיפול תרופתי
- לא הודגם טיפול תרופתי יעיל
- הפסקת עישון
- איזון יתר לחץ דם
- פעילות גופנית מתונה מומלצת, ואינה מעלה סיכון לגדילה וקרע של המפרצת
טיפול פולשני
- התוויות:
- מפרצת סימפטומטית
- קוטר מפרצת של 5.5 ס"מ בגברים, 5.0 ס"מ בנשים
- קצב גדילה של מעל 0.5ס"מ ב-6 חודשים
- טיפול בניתוח פתוח:
- עד לפני כ-30 שנה, הטיפול היחיד
- ניתוח גדול, בו מוחלף הקטע המפרצתי של אבי העורקים בשתל סינתטי (דקרון)
- אחוז סיבוכים גבוה יחסית, כולל תמותה
- מבוצע במטופלים צעירים יחסית, ללא מחלות רקע משמעותיות וסיכון ניתוחי נמוך
- טיפול בצינטור – אנדו-וסקולרי (EndoVascular Aneurysm Repair – EVAR):
- הטיפול העיקרי המקובל
- הכנסת תומכן (סטנט) מכוסה בד דרך חתכים/דיקור שתי המפשעות
- מבוצע גם במטופלים מבוגרים, עם מחלות רקע משמעותיות
- בחלק מהמקרים ניתן לביצוע אף בהרדמה מקומית
- בחלק מהמקרים ניתן לטפל אף בקרע של מפרצת
- אשפוז קצר, החלמה וחזרה מהירה לפעילות רגילה
פרוגנוזה
- סיכון לקרע עולה עם קוטר המפרצת וקצב הגדילה
- התוצאות של תיקון אלקטיבי בניתוח או בצינטור מצוינות לטווח הארוך
- התוצאות של תיקון במקרה של קרע עגומות – כ-50% תמותה
דגלים אדומים
- כאבי גב/בטן חדשים חולשה או התעלפות במטופל עם מפרצת ידועה של אבי העורקים
- סיכון מוגבר לקרובים דרגה ראשונה של מטופלים עם מפרצת
ביבליוגרפיה
- The UK Small Aneurysm Trial Participants: Mortality results for randomised controlled trial of early elective surgery or ultrasonographic surveillance for small abdominal aortic aneurysms. Lancet 1998; 352: pp. 1649-1655
- Erbel R., et. al.: 2014 ESC Guidelines on the diagnosis and treatment of aortic diseases: Document covering acute and chronic aortic diseases of the thoracic and abdominal aorta of the adult. The Task Force for the Diagnosis and Treatment of Aortic Diseases of the European Society of Cardiology (ESC). Eur Heart J 2014; 35: pp. 2873-2926.
- Ailawadi G., Eliason J.L., Upchurch G.R.: Current concepts in the pathogenesis of abdominal aortic aneurysm. J Vasc Surg 2003; 38: pp. 584-588
- Comprehensive up-to-date recommendations on diagnosis, treatment, and follow-up of AAA from the Society for Vascular Surgery.
- Wanhainen A., Verzini F., Van Herzeele I., et. al.: European Society for Vascular Surgery (ESVS) 2019 Clinical Practice Guidelines on the Management of Abdominal Aorto-iliac Artery Aneurysms (vol 57, pg 8, 2019). Eur J Vasc Endovasc Surg 2020; 59: pp. 494.
- Rutherford's Vascular Surgery and Endovascular Therapy 10th edition
המידע שבדף זה נכתב על ידי האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם, עודכן (2024) על ידי ד"ר ניר גבריאל