האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "קרצינומה של תאי הבסיס בעור - מתקדמת, מקומית וגרורתית - Advanced and metastatic cutaneous basal cell carcinoma (BCC)"

מתוך ויקירפואה

שורה 9: שורה 9:
 
|ICD-9=
 
|ICD-9=
 
|MeSH=
 
|MeSH=
|יוצר הערך=[[ד"ר אשר נתנאל]]
+
|יוצר הערך=ד"ר אשר נתנאל
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}

גרסה מ־14:04, 16 ביוני 2023

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


קרצינומה של תאי הבסיס בעור – מתקדמת, מקומית וגרורתית
Advanced and metastatic cutaneous basal cell carcinoma (BCC)
BCC-mini.jpg
שמות נוספים BCC
יוצר הערך ד"ר אשר נתנאל
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – קרצינומה, BCC


אפידמיולוגיה

קרצינומה של תאי הבסיס בעור ((BCC)‏ Basal Cell Carcinoma) היא הממאירות הנפוצה ביותר ממשפחת סרטני העור והיא מהווה 80% מכללי סרטני העור[1].

האתר הנפוץ ביותר להופעת BCC הוא אזור הראש והצוואר.

בעוד שניתן לרפא 99% מגידולי ה-BCC על ידי התערבות מקומית באמצעות ניתוח, כגון שיטת MOHS או קרינה, כ-1% עד 5% מהחולים יתייצגו עם מחלה מתקדמת מקומית ולעיתים אף גרורתית שהיא נרחבת מדי לטיפולים אלה, או עם מחלה שטופלה בקרינה או ניתוח וכעת עמידה לטיפולים אלו. בנוסף, לעיתים ניתוח לא יעמוד על הפרק מחשש לפגיעה מוטילנטית ותפקודית באיברים חיוניים כדוגמת עיניים, אף ואוזניים.

מטופלים עם מחלה אגרסיבית מתמודדים עם כאב משמעותי המשפיע על יכולת התפקוד שלהם. איכות חייהם של מטופלים אלה נפגעת משמעותית, גם בשל פגיעה קוסמטית ותפקודית הנגרמת על ידי הגידול.

מטופלים שאינם מועמדים לטיפול ניתוחי/ קרינתי יופנו לטיפול סיסטמי.

גורמי סיכון

בדומה לגידולי עור אחרים, גורם הסיכון העיקרי להתפתחות BCC הוא חשיפה משמעותית אינטרמיטננית לקרינת UV. אנשים עם גוון עור בהיר (דירוג פיצפטריק 1 או 2) וגיל מבוגר נמצאים בסיכון מוגבר[2]. בנוסף, מטופלים עם דיכוי חיסוני כתוצאה מהשתלת איברים, טיפול אימונוסופרסיבי או מחלות לימפופרליפרטביות נמצאים גם הם בסיכון מוגבר לפתח את המחלה. נטל המוטציות הגבוה והשינויים הגנומיים השכיחים בגידולים של העור, ובכלל זה BCC, מצטברים עם התקדמות הגיל ומואצים עם קיומו של דיכוי חיסוני.

הטיפול הסיסטמי ל-BCC מתקדמת, מקומית ו/או גרורתית

הטיפול הסיסטמי ב-BCC מתקדמת מקומית ו/או גרורתית התבסס בעיקר על תרופות ממשפחת מעכבי מסלול הקיפוד (HHI - Hedgehog Pathway Inhibitor Therapy). קיימות שתי תרופות ביולוגיות ממשפחת ה-HHI:‏ Vismodegib (אריבג') ו-Sonidegib (אודמזו).

יעילות ובטיחות וידמודג'יב נבדקו במסגרת מחקר ה-ERIVANCE שממצאיו פורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine בשנת 2012‏[3]. במחקר זה שני שלישים מהחולים היו עם מחלה מתקדמת מקומית ושליש עם מחלה גרורתית. במחקר הודגם כי שיעור התגובה בכלל משתתפי המחקר היה 48% אך במחלה מתקדמת מקומית הודגם שיעור תגובה של 60%.

השימוש בסונידג'יב כטיפול ל-BCC נבדק במסגרת מחקר ה- BOLT שממצאיו פורסמו בשנת 2015‏[4]. במחקר זה הודגם שיעור תגובה של 56%.

שרידות חציונית ללא התקדמות מחלה עמדה על 13 חודשים במחקר ה-ERIVANCE ו- 22 חודשים במחקר ה-BOLT. משך התגובה (duration of response) היה דומה ועמד על 26 חודשים בשני המחקרים.

למרות יעילות הטיפול עם HHI, שיעור ניכר מהחולים המקבלים HHI נאלצים להפסיק את הטיפול עקב התקדמות מחלה או כתוצאה מתופעות לוואי משמעותיות. במחקר ה- BOLT, כ־38% מהמטופלים התלוננו על שינויים בטעם (דיסג'וזיה) ובעוד שלרוב מדובר בתופעת לוואי קלה (grade 1), יש לה השפעה משמעותית על איכות החיים של המטופלים, עם השלכות על תיאבון, וסלידה מאוכל. תופעת לוואי נוספת שמשפיעה על איכות החיים לא מעט היא אלופציה, כ־50% מהחולים במחקר BOLT סבלו מאלופציה. כ־52% מהחולים חוו התכווצויות שרירים, בעיקר בשוקיים, לרוב בדרגה קלה.

מטופלים רבים חוו תופעות לוואי גסטרואינטסטנליות ובעיקר בחילות (38%). בחילות בשילוב עם שינויים בחוש הטעם הובילו לירידה במשקל ב-30% עד 40% מהמשתתפים. 30% מהחולים שמקבלים HHI מפסיקים טיפול כתוצאה מרעילות בלתי נסבלת ו-45% מהמטופלים יחוו הפסקת טיפול או הפחתת מינון.

למטופלים שמחלתם התקדמה תחת טיפול ב-HHI או פיתחו אי סבילות ל-HHI, לא היו קווי טיפול נוספים המוגדרים בקווים מנחים, והיה צריך לגלות "יצירתיות" במתן הטיפול בעיקר על ידי הפחתות מינון, מתן התרופה באופן אינטרמיטנטי ו- "treatment holidays"‏[5].

בשנת 2021, מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA)‏[6] וסוכנות התרופות האירופאית (EMA)‏[7] אישרו לראשונה טיפול עם אימונותרפיה בחולים עם BCC לאחר כישלון בטיפול ב- HHI.

האימונותרפיה שאושרה - Cemiplimab (ליבטאיו) – נוגדן מעכב PD-1, מאושרת גם לטיפול ב- cutaneous squamous cell carcinoma מתקדם, מקומי או גרורתי.

אישור התרופה התבסס על בסיס מחקר פאזה 2 שממצאיו פורסמו בכתב העת The Lancet Oncology{כ}}[8]. מדובר במחקר בעל זרוע טיפול אחת אשר כללה 84 מטופלים עם BCC מתקדם מקומית אשר מחלתם התקדמה תחת טיפול ב- HHI (71%) או שהטיפול ב- HHI הופסק עקב אי סבילות לטיפול (38%). 8% מהמשתתפים היו עם מחלה יציבה בלבד תחת HHI למשך יותר מתשעה חודשים. הגיל החציוני של המשתתפים היה 70 שנה והטיפול ניתן במינון 350 מ"ג פעם בשלושה שבועות, על פי ההתוויה הרשומה.

תוצאות המחקר המעודכנות שהוצגו בכנס EADO 2022‏[9] הדגימו כי שיעור התגובה לסמיפלימאב עמד על 32%, כאשר 7% מהמשתתפים השיגו תגובה מלאה ו-25% תגובה חלקית. בנוסף, כ-47% מהמשתתפים היו עם מחלה יציבה, כך ששיעור המטופלים שהשיגו שליטה במחלה עמד על כ-80%. שרידות חציונית ללא התקדמות מחלה (PFS) הייתה 16.5 חודשים, נתון מרשים לאור העובדה כי ה-PFS החציוני שהושג עם HHI בקו הראשון דומה (כאמור, 13 עד 22 חודשים) אך כאן סמיפלימאב ניתן כקו טיפול שני.

משך התגובה היה ממושך והערכת קפלן מאייר לשיעור תגובה מתמשכת ב-24 חודשים הדגימה שיעור של 56.6%. חציון משך התגובה (median duration of response) לא הודגם. כמו כן, לא הודגמה הגעה לשרידות כוללת.

פרופיל הבטיחות של הטיפול היה דומה לזה שהודגם במחקרים אחרים עם אימונותרפיות וכלל בעיקר תופעות לוואי אוטואימוניות בדרגה 1-2. כ-10% מהמשתתפים פיתחו תופעות לוואי אימוניות בדרגות 3–4.

החל משנת 2023, הטיפול בסמיפלימב בחולים עם BCC שמחלתם התקדמה תחת טיפול ביולוגי מסוג HHI, או שסבילותם לטיפול זה נמוכה, מאושר בסל הבריאות. הדבר מאפשר לחשוף את המטופלים לאימונותרפיה בשלב מוקדם יותר במהלך מחלתם, ובכך לשפר את איכות חייהם ולאפשר את קיצור משך החשיפה לתופעות לוואי כתוצאה מהטיפול הביולוגי.

ביבליוגרפיה

  1. Rogers HW, Weinstock MA, Feldman SR, Coldiron BM. Incidence Estimate of Nonmelanoma Skin Cancer (Keratinocyte Carcinomas) in the U.S. Population, 2012. JAMA Dermatol 2015;151(10):1081–6.
  2. Verkouteren J a. C, Ramdas KHR, Wakkee M, Nijsten T. Epidemiology of basal cell carcinoma: scholarly review. Br J Dermatol 2017;177(2):359–72.
  3. Sekulic A, Migden MR, Oro AE, et al. Efficacy and Safety of Vismodegib in Advanced Basal-Cell Carcinoma. New England Journal of Medicine 2012;366(23):2171–9.
  4. Migden MR, Guminski A, Gutzmer R, et al. Treatment with two different doses of sonidegib in patients with locally advanced or metastatic basal cell carcinoma (BOLT): a multicentre, randomised, double-blind phase 2 trial. The Lancet Oncology 2015;16(6):716–28.
  5. De Giorgi V, Scarfì F, Trane L, et al. Treatment of Advanced Basal Cell Carcinoma with Hedgehog Pathway Inhibitors: A Multidisciplinary Expert Meeting. Cancers (Basel) 2021;13(22):5706.
  6. Research C for DE and. FDA approves cemiplimab-rwlc for locally advanced and metastatic basal cell carcinoma. FDA [Internet] 2021 [cited 2023 Mar 25];Available from: https://www.fda.gov/drugs/resources-information-approved-drugs/fda-approves-cemiplimab-rwlc-locally-advanced-and-metastatic-basal-cell-carcinoma
  7. EMA. Libtayo [Internet]. European Medicines Agency. 2019 [cited 2023 Mar 25];Available from: https://www.ema.europa.eu/en/medicines/human/EPAR/libtayo
  8. Stratigos AJ, Sekulic A, Peris K, et al. Cemiplimab in locally advanced basal cell carcinoma after hedgehog inhibitor therapy: an open-label, multi-centre, single-arm, phase 2 trial. The Lancet Oncology 2021;22(6):848–57.
  9. Stratogos et al. Phase 2 study of cemiplimab in patients with locally advanced basal cell carcinoma after hedgehog inhibitor therapy: Longer-term follow-up. EADO 2022 congress abstract Id 29 and oral presentation.

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אשר נתנאל, מנהל שירות גידולי עור ומלנומה, מכון אלה למלבאום, תל השומר