|
|
| (48 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{חוזר משרד הבריאות
| + | #הפניה [[חיסון תלמידי מקצועות הבריאות ועובדי מערכת הבריאות - חוזר משרד הבריאות - Vaccination of healthcare students and employees]] |
| − | |שם החוזר=נוסח מעודכן של חוזר מנכ״ל על חיסון עובדי בריאות
| |
| − | |תחום=[[:קטגוריה:מנהל רפואי|מנהל רפואי]]
| |
| − | |מספר החוזר=7/13
| |
| − | |סימוכין=06309713 , מחליף את חוזר המנכ״ל על חיסון עובדי הבריאות מספר 28/11 מיום 16.11.11
| |
| − | |קישור=[http://www.health.gov.il/hozer/mk07_2013.pdf באתר משרד החינוך]
| |
| − | |תאריך פרסום= 04 במרץ 2013
| |
| − | }}
| |
| − | | |
| − | רצ״ב חוזר מנכ״ל משרד הבריאות על חיסון עובדי מערכת הבריאות אשר מחליף את חוזר המנכ״ל על חיסון עובדי הבריאות מספר 28/11 מיום 16.11.11. החידוש העיקרי בעדכון הוא הוספת תכנית חיסון לעובדי המינהל במערכת הבריאות, נוסף לתכנית חיסון עובדי הבריאות שנכללה כבר בחוזר הקודם. עובדי המינהל ועובדי הבריאות נקראים יחד בחוזר ״עובדי מערכת הבריאות״. החיסונים המומלצים לעובדי המינהל הנם רק נגד מחלות העוברת דרך האוויר.
| |
| − | שאר העדכונים הנם בעיקר שיפורי ניסוח הבאים בעקבות ניסיון השימוש בחוזר הקודם, וכן שינויים קלים בתכנית עצמה.
| |
| − | | |
| − | אני מודה לפרופ׳ שמואל רשפון, יו״ר הועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים ולחברי הועדה על גיבוש החוזר.
| |
| − | | |
| − | ==מכתב מלווה==
| |
| − | | |
| − | ===הוספת תכנית חיסון עובדי המינהל במערכת הבריאות===
| |
| − | | |
| − | היעד של הוספת תכנית זו נכלל כבר בסעיף 3.8 של החוזר הקודם. בעקבות הוספה זו כולל החוזר 4 תכניות חיסון המפורטת בלוח שלהלן . הוא נוסף כנספח מספר 9.
| |
| − | | |
| − | {|border="1" cellpadding="4"
| |
| − | !rowspan="2"|התכנית
| |
| − | !colspan="9"|החיסונים והבדיקות
| |
| − | |-
| |
| − | !טוברקולין
| |
| − | !שפעת
| |
| − | !Tdap
| |
| − | !MMR
| |
| − | !אבעבועות רוח
| |
| − | !פוליו
| |
| − | !HBV
| |
| − | !Anti-HBs
| |
| − | !Anti-Bc, HBs-Ag
| |
| − | |-
| |
| − | |1.'''תכנית המינימום''': עובדי המינהל
| |
| − | |
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |2.'''תכנית הבסיס''': עובדי הבריאות
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |3.תכנית ל'''חמש קבוצות מיוחדות''' רופא, רופא שיניים, אחות, פראמדיק, שיננית
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |4.'''תכנית המקסימום''': המבצעים פפמ"ח
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |align="center" |<nowiki>+</nowiki>
| |
| − | |}
| |
| − | | |
| − | ===תפקידי מרכז הטיפול בחיסון עובדי בריאות במוסד===
| |
| − | | |
| − | בסעיף 4.2 הורחבה הגדרת התפקיד של מרכז הטיפול בחיסון עובדי בריאות במוסד כך שיתאם את כל מרכיבי חוזר זה.
| |
| − | | |
| − | ===פוליו===
| |
| − | | |
| − | תוקן סעיף 5.2.1: במקום ״ומנת דחף אחרונה שנתנה לפני 10 שנים״, הוטמע בנוהל משפט התיקון שכבר יצא בנפרד כדי שיתאים להמלצות משרד הבריאות הכלליות על חיסון מבוגרים. המשפט המחליף הוא: ״מנת דחף אחת אחרי גיל 18 . מנה זו מספיקה לכל החיים״.
| |
| − | | |
| − | ===חצבת ואבעבועות רוח===
| |
| − | | |
| − | #הובהר בסעיף 5.2.3 ש״אם לעובד בריאות יש תיעוד על קבלת שתי מנות MMR, מצד אחד, ומצד שני יש תוצאה שלילית של כיל נוגדנים לאחת או יותר מ-3 המחלות ומעלה, אין צורך לתת מנה נוספת. העובד נחשב מחוסן. התיעוד על קבלת החיסון גובר על תוצאות הבדיקות הסרולוגיות״.
| |
| − | #בהתאם להמלצות CDC בוטלה בסעיף 5.2.3 ההמלצה לתת מנת חיסון אחת של MMR לעובד שנולד לפני 1957. מעתה נחשבים עובדים אלו מחסונים נגד 3 המחלות , ואין צורך לחסנם.
| |
| − | | |
| − | ===שפעת עונתית===
| |
| − | | |
| − | בסעיף 5.2.6 זמן קבלת החיסון שונה מ״ ספטמבר עד ינואר״ ל״תקופת קבלת החיסון נגד שפעת עונתית״.
| |
| − | | |
| − | ===פיצול חיסונים===
| |
| − | | |
| − | נוסף סעיף חדש, 15.5 על פיצול מתן חיסונים כלהלן: ״יש לסיים את קבלת החיסונים הנכללים בתכנית חיסון עובדי מערכת הבריאות בהקדם האפשרי, כולל על ידי מתן מספר חיסונים בכל ביקור במרפאה. אין הגבלה על מספר החיסונים הניתנים באותו ביקור. אחות או רופא המרפאה לא יזמו פיצול מתן חיסונים. אם העובד עומד על דעתו לבצע פיצול למועדים נפרדים של חיסונים אשר אפשר לתת אותם בביקור אחד יש לתעד את בקשתו ברשומה ולהסביר לו מה חסרונות הפיצול. אם הוא עומד על דעתו מותר לפצל כלהלן:
| |
| − | #יש לתת עדיפות למנת חיסון ראשונה בסדרה על פני מנות דחף או מנות חוזרות.
| |
| − | #באופן כללי יש לתת עדיפות לחיסונים נגד HBV, Tdap ו-MMR
| |
| − | #בקרב עובדים עם תינוקות יש לתת עדיפות לחיסון Tdap, בעובדים עם חולים מדוכאי חיסון במחלקות להשתלת מוח עצם, המטואונקולוגיה ואונקולוגיה יש לתת עדיפות לחיסון MMR, ובמבצעי פפמ״ח יש לתת עדיפות לחיסון נגד HBV .״
| |
| − |
| |
| − | ===תבחין טוברקולין===
| |
| − | | |
| − | #מובהר בסעיף 11.2 שאין צורך לזמן את כל עובדי הבריאות השליליים לתבחין טוברקולין כל שנה אלא רק עובדים במחלקות עם סיכון גבוה לשחפת מאובחנת כפי שמוגדר בחוזר ראש שירותי בריאות הציבור.
| |
| − | #מובהר בסעיף 11.2 שמותר לבצע תבחין טוברקולין באותו ביקור יחד עם חיסון MMR או אבעבועות רוח. במקרה זה יש לשמור על רווח זמן של 4 שבועות עד ביצוע השלב השני של התבחין אם ימצא בו צורך.
| |
| − | #מובהר שרשאי לעבוד עובד עם טוברקולין חיובי שעוד לא בצע צלום חזה.
| |
| − | #תוקן בסעיף 11.2 שההמלצה על תבחין טוברקולין לעובדים ותיקים הנה על פי סעיף 8.4 ולא על פי סעיף 4 של חוזר ראש שירותי בריאות הציבור מספר 2/2007.
| |
| − | | |
| − | ===דלקת כבד B===
| |
| − | | |
| − | #מובהר בסעיף 15.4 מהם ״מקרי הצורך״ של לו״ז 0,1,4 : מבצעי פפמ״ח ועובדים שכבר החלו לעבוד אחרי קבלת 2 מנות.
| |
| − | #בסעיף 6.1 הוסף המשפט: ״אם עובד הבריאות קיבל HBIG בתחילת תכנית החיסון הזמן לבצע בדיקת נוגדני antiHBs הוא 4-6 חודשים אחרי קבלת סדרת החיסון״.
| |
| − | #הוסף המשפט: ״כייל מחסן הינו mIU/ml{{כ}}10 ומעלה רק בהתקיים אחד משני התנאים:
| |
| − | ##העובד לא חוסן נגד HBV.
| |
| − | ##העובד קבל לפחות 3 מנות חיסון נגד HBV.״
| |
| − | | |
| − | ===שיפור נספח 1===
| |
| − | | |
| − | #הוספו בנספח 1, בחלקים אי ובי, הפרטים שלהלן שמאפשרים סיווג כל עובד לאחת מ-4 הקבוצות שיש בתכנית החיסונים.
| |
| − | #הוסף החיסון נגד שפעת בחלק א'.
| |
| − | #בחלק א ובחלק ב, לגבי עובדים המבצעים פפמ״ח שהם חיוביים ל-HBsAg הוספו בדיקות כייל HBV-DNA.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | בכבוד רב
| |
| − | | |
| − | פרופסור רוני גמזו
| |
| − | | |
| − | ==חוזר המנהל הכללי==
| |
| − | | |
| − | #עובדי מערכת הבריאות חשופים להדבקה במחוללי מחלות מדבקות קשות. הם גם עלולים להדביק במחוללים אלו את מטופליהם. על כן יש לחתור לכך כי עובדי מערכת הבריאות יהיו מחוסנים נגד המחלות הקשות החשובות אשר נגדן קיים חיסון בטוח ויעיל. חוזר זה מעדכן את חוזר מנכ״ל משרד הבריאות מספר 28/11 מיום 16.11.11 על חיסון עובדי בריאות ומחליף אותו.
| |
| − | #החוזר כולל 4 תכניות חיסון לעובדי מערכת הבריאות בהתאם לתפקידם, להלן בסדר עולה מבחינת היקפן:
| |
| − | ##״'''תכנית המינימום'''״: ״תכנית הבסיס״ ללא 2 החיסונים: HBV ופוליו וללא תבחין טוברקולין. מיועדת לעובדי המינהל.
| |
| − | ##"'''תכנית הבסיס'''": מיועדת לכל עובדי מערכת הבריאות העלולים להיחשף לחולים ולהפרשותיהם.
| |
| − | ##"'''תכנית הבסיס + בדיקת רמת נוגדנים anti-HBs'''"{{כ}} (4-8 שבועות אחרי השלמת הקבלה של סדרת החיסון): מיועדת ל- 5 קבוצות עובדי הבריאות הנמצאים בסיכון גבוה במיוחד להדבק בדלקת כבד B : רופאים, רופאי שיניים, אחיות, שינניות ופרמדיקים.
| |
| − | ##"'''תכנית הבסיס + בדיקת רמת נוגדנים anti-HBs + בדיקות לנשאות של HBV{{כ}}(anti-HBc, HBsAg)'''": מיועדת לעובדי בריאות המבצעים פעולות פולשניות המועדות לחשיפה לדם ולנוזלי גוף (להלן: פפמ״ח).
| |
| − | #בקרב עובדים בתחומי טיפול נבחרים במערכת הבריאות הממשלתית, קבלת חיסון וחסינות נגד מחלות נבחרות יהיו תנאי לטיפול באותו סוג מטופלים החל מ- 1.1.2014.
| |
| − | | |
| − | ===מהות===
| |
| − | | |
| − | נוהל זה עוסק בתחומים הבאים:
| |
| − | #המחלות אשר מומלץ שעובדי מערכת הבריאות יהיו מחוסנים נגדן.
| |
| − | #כללים לחיסונן של שתי קבוצות העובדים במערכת הבריאות: עובדי הבריאות ועובדי המינהל, ולבצוע תבחין טוברקולין בקרב עובדי הבריאות.
| |
| − | #כללי העסקה של עובדי בריאות המבצעים פפמ״ח שלא הגיבו תגובה חיסונית מספיקה לחיסון נגד דלקת כבד נגיפית B או שיש להם הורית נגד לקבלת חיסון זה, ושל נשאי הנגיף.
| |
| − | #תחומי הטיפול שתנאי לביצועם הוא קבלת חיסונים מסוימים.
| |
| − | | |
| − | {| style="float:center; clear:left; width:67%; margin:0.5em 0.5em 0.5em 0em; border:3px solid #80D0FF; padding:5px;"
| |
| − | |
| |
| − | חיסונם של תלמידי מקצועות הבריאות מוסדר בחוזר ראש שירותי בריאות הציבור מס׳ 7.11 מיום 31.7.11
| |
| − | |}
| |
| − | | |
| − | ===מסמכים ישימים===
| |
| − | | |
| − | #תדריך החיסונים של משרד הבריאות, מהדורת 1999 ועדכוניו.
| |
| − | #המלצות הועדה לקביעת מדיניות להעסקת עובדי בריאות נשאי נגיפי דלקת כבד B ו-C (״ועדת שובל״).
| |
| − | #חוזר ראש שירותי בריאות הציבור מסי 2/2007: הנחיות למניעת שחפת אצל עובדי בריאות ועובדים אחרים הנחשפים בצורה משמעותית לשחפת במסגרת עבודתם.
| |
| − | #נוהל שירותי בריאות הציבור מסי 3/2009 : עובדי בריאות נשאי נגיף HIV.
| |
| − | | |
| − | ===הגדרות===
| |
| − | | |
| − | #״'''הועדה להעסקת עובדי בריאות נשאי HBV ו-HCV'''״: ועדה במינוי מנכ״ל משרד הבריאות אשר בה חברים מומחים במחלות כבד, מחלות זיהומיות, רפואה תעסוקתית ובריאות הציבור. הועדה מוסמכת לאשר או לפסול עבודתם של עובדי בריאות נשאי נגיף דלקת כבד HBV) B) ונגיף דלקת כבד HCV) C).
| |
| − | #״'''ועדת שובל'''״: הועדה לקביעת קווים מנחים למניעת העברה של דלקת כבד C-1 B בין עובדי בריאות ומטופלים.
| |
| − | #״'''חיסון נגד פוליו (שתוק ילדים)'''״: חיסון מומת (IPV) או חי מוחלש (OPV).
| |
| − | #״'''חיסון נגד HBV מן הדור השלישי'''״: חיסון רקומביננטי המיוצר בתאי יונק.
| |
| − | #״'''כייל מחסן של נוגדנים anti-HBs'''" : כייל 10 mIU/ml ומעלה שנמדד 4-8 שבועות לאחר קבלת מנת החיסון השלישית נגד HBV או אצל אדם שלא קבל אף מנת חיסון נגד HBV.
| |
| − | #״'''עובד מערכת הבריאות'''״: הגדרה הכוללת ״עובד בריאות״ ו״עובד מינהל״.
| |
| − | ##״'''עובד בריאות'''״: עובד במערכת הבריאות תושב המדינה או תייר, העובד בתשלום או בהתנדבות כולל עובד קבלן ורופא עצמאי, העשוי לבוא במגע פיסי עם חולים או עם נוזלי גופם או עם הפרשותיהם, בבתי חולים, במכונים, במכבסות, במעבדות, בבתי אבות, במרפאות הקהילה, בתחנות טיפת חלב, בשירות הבריאות לתלמיד, באמבולנסים ובכל מקום אחר. כן מוגדרים כעובדי בריאות לענין תכנית החיסונים תועמלנים רפואיים ועובדי מינהל בתפקידים מיוחדים אשר עלולים לבוא במגע עם מטופלים או עם הפרשותיהם למשל עובדי מינהל העוסקים בשינוע חולים או בדיקות מעבדה או תועמלנים רפואיים העוסקים בציוד פולשני ובציוד חדרי ניתוח.
| |
| − | ##״'''עובד מינהל במערכת הבריאות'''״: עובד בתפקיד מינהלי לא טיפולי במערכת הבריאות, תושב המדינה או תייר, העובד בתשלום או בהתנדבות כולל עובד קבלן, העלול להדבק ממטופלים במחלות העוברות דרך האוויר. בקבוצה זו נכללים, בין היתר, מזכירות רפואיות המקבלות קהל במרפאות או עובדות במחלקות האשפוז, רוקחים, עובדים סוציאליים, מורים, וכן רוב התועמלנים הרפואיים ועובדי התחזוקה פרט לאלו המוזכרים בסעיף 3.6.1. לא נכללות בהגדרות אלו מזכירות של הנהלות מוסדות הבריאות.
| |
| − | #״'''עובד חדש במערכת הבריאות'''״: עובד חדש בארגון בריאות בעת ההליכים לקבלתו לעבודה במחלקת משאבי אנוש. זה יכול להיות עובד שזו פעם ראשונה לו לעבוד במקצועו, או עובד ותיק שעבר מארגון בריאות אחר.
| |
| − | #״'''עובד מערכת הבריאות שהוא מחוסן'''״: עובד כמוגדר בסעיפים 3.6.1 ו-3.6.2 לעיל, שיש בידו אישור, חתום ע״י אחות או רופא של מרפאת חיסון עובדי מערכת הבריאות, בהתאם לחלק גי של נספח 1 של נוהל זה, על פיו הוא מחוסן נגד כל המחלות המוזכרות בנוהל זה בהתאם לעיסוקו, וכן ביצע את הבדיקות אשר עליו לבצע לפי נוהל זה.
| |
| − | #״'''פעולות פולשניות מועדות לחשיפה (פפמ״ח)'''״: פעולות אשר ביצוען עלול להביא למעבר של גורם זיהומי מעובד בריאות נשא למטופל או ממטופל נשא לעובד בריאות. פעולות אלו מתבצעות בדרך כלל במהלך פעולה חודרנית בעת שאין קשר עין בין מבצע הפעולה לקצות אצבעותיו, כמו: ניתוח, תפירה, לידה וטיפול כירורגי, או פעולה פולשנית בחללי הגוף כולל חלל הפה, כאשר ידי העובד העטויות כפפות עלולות לבוא במגע עם מכשירים חדים, מחטים ושברי עצם. רשימה של פעולות אלו נמצאת בנספח 8. עובד המבצע פפמ״ח הנו עובד שבאופן קבוע מבצע פפמ״ח. אין הכוונה לעובדים המבצעים פפמ״ח כחלק מרוטציה.
| |
| − | #״'''תינוק'''״: ילד לפני שמלאה לו שנה אחת.
| |
| − | #״'''תכנית החיסונים לעובד מערכת הבריאות'''״: רשימת החיסונים שבחלק בי של נספח 1 מותאמת לעובד בריאות מסוים, חתומה ע״י רופא או אחות של מרפאה המחסנת עובדי מערכת הבריאות.
| |
| − | | |
| − | ===אחריות מעסיקים===
| |
| − | | |
| − | #מחובת המעסיק לפעול לחיסון עובדי מערכת הבריאות שהוא מעסיק על פי חוזר זה. חובה זו מתייחסת לכל העובדים המועסקים במסגרתו, כולל עובדי קבלן או ספקים חיצוניים הפועלים בתחומיו, כגון ״האגודה למען שירותי בריאות הציבור״, עובדי תאגידי הבריאות ומתנדבים.
| |
| − | #מנהלי מוסדות הבריאות הם האחראים לביצוע החיסונים. לשם כך ימנה מנהל מוסד בריאות עובד המוסד, שירכז את הטיפול בחיסון עובדי הבריאות במוסד, ואלה תפקידיו:
| |
| − | ##הפנית עובדים לקבלת חיסונים ולביצוע הבדיקות הנכללות בחוזר זה לפי עיסוקם.
| |
| − | ##מתן הסבר על המחלות הנכללות בנוהל זה ונחיצות קבלת החיסונים נגדן. מומלץ להסתייע בדף המידע שבנספח 3.
| |
| − | ##מעקב אחר פניית העובדים לקבלת החיסונים ולביצוע הבדיקות.
| |
| − | ##סיכום עיתי של נתוני קבלת החיסונים במוסד.
| |
| − | ##ניהול קובץ עובדים המבצעים פפמ״ח במוסד, ובו רישום תאריכי החיסון ותוצאות בדיקות הסמנים הסרולוגיים לנגיף דלקת כבד B וריכוז ההחלטות על המשך העסקת העובדים.
| |
| − | ##ניהול קובץ עובדים המטפלים בתינוקות ובו רישום תאריכי החיסון נגד שעלת.
| |
| − | ##ניהול קובץ עובדים המטפלים בחולים במצב של דיכוי חיסוני במחלקות להשתלת מוח עצם, המטואונקולוגיה ואונקולוגיה ובו רישום תאריכי החיסון MMR או החיסון נגד אבעבועות רוח.
| |
| − | #יישום ההנחיות בעניין הגבלות על עיסוקו של עובד בריאות במערכת הבריאות הממשלתית שסרב לקבל חיסון הנדרש ממנו לפי סעיף 15.9 בחוזר זה.
| |
| − | #המעסיק חייב לממן את מתן החיסונים, בין אם הם יינתנו ע״י המעסיק עצמו ובין אם יינתנו ע״י גורם אחר, וזאת כחלק בלתי נפרד מחובתו ואחריותו לדאוג לבטיחות המטופלים והעובדים.
| |
| − | | |
| − | ===חיסונים הנכללים בנוהל===
| |
| − | | |
| − | #ראש שירותי בריאות הציבור יעדכן מעת לעת את רשימת המחלות שעל עובדי מערכת הבריאות להיות מחוסנים נגדן, ואת הבדיקות אשר עליהם לבצע.
| |
| − | #המחלות שעל עובד בריאות להיות מחוסן נגדן ביום כניסת הנוהל לתוקף והחיסונים נגדן (״תכנית הבסיס״) הן:
| |
| − | ##'''שיתוק ילדים''' (פוליו): שתי מנות לפחות של חיסון נגד פוליו ומנת דחף אחרונה שנתנה אחרי גיל 18 שנים. לעובד בריאות יינתן רק חיסון IPV.
| |
| − | ##'''טטנוס, דיפתריה ושעלת''': מנה אחת של חיסון Tdap אם לא ניתנה בעבר. קבלת חיסון DTP או DTaP עד גיל 7 שנים אינה נספרת לענין החסינות נגד שעלת במבוגרים. החיסון יינתן בכל רווח זמן אחרי קבלת מנה קודמת של חיסון נגד טטנוס-דיפתריה (Td). לעובד בריאות שקיבל בעבר פחות מ- 3 מנות חיסון נגד דיפתריה וטטנוס יש להשלים את סדרת החיסון ל- 3 כאשר המנה הראשונה תהיה Tdap.
| |
| − | ##'''חצבת, חזרת ואדמת''': שתי מנות של התרכיב MMR שניתנו אחרי גיל שנה בהפרש של 4 שבועות לעובד שנולד בשנת 1957 ואילך. אם לעובד יש תיעוד על קבלת שתי מנות MMR, מצד אחד, ומצד שני יש תוצאה שלילית של כייל נוגדנים לאחת או יותר מ-3 המחלות , העובד נחשב מחוסן ואין צורך לתת מנה נוספת. '''תוקף התיעוד על קבלת החיסון גובר על תוקף תוצאות הבדיקות הסרולוגיות.'''
| |
| − | ##'''אבעבועות רוח''': שתי מנות חיסון נגד אבעבועות רוח שניתנו אחרי גיל שנה ובהפרש של 4 שבועות לעובד שאינו זוכר שחלה באבעבועות רוח או שלא חוסן נגדה.
| |
| − | ##'''דלקת כבד נגיפית B''': שלוש מנות חיסון נגד דלקת כבד נגיפית HBV) B). המשך החיסון תלוי במקצוע כמפורט בסעיף 6 להלן ובנספח 6.
| |
| − | ##'''שפעת''': על כל עובד בריאות לקבל חיסון נגד שפעת לקראת כל חורף, כולל עובד חדש שמתקבל לעבודה בתקופת קבלת החיסון נגד שפעת עונתית.
| |
| − | ##בנוסף לחיסונים הנ״ל, על עובד בריאות חדש להציג תוצאות '''תבחין טוברקולין בשיטת מנטו בשני שלבים''' , two-steps test , בתוקף מחמש השנים האחרונות. אם התבחין חיובי, עליו להציג תוצאות תקינות של צילום חזה שבוצע בעקבות התבחין החיובי. ביצוע התבחין בעובד וותיק מפורט בסעיף 11.2.
| |
| − | | |
| − | ===חיסון נגד HBV לרופאים, רופאי שיניים, עוסקים בסיעוד, שינניות ופרמדיקים===
| |
| − | | |
| − | #על עובדים במקצועות אלה לבצע בדיקת נוגדנים מסוג 4-8 anti-HBs שבועות אחרי קבלת המנה השלישית בסדרה. אם עובד הבריאות קיבל נוגדנים נגד הנגיף (HBIG) בתחילת תכנית החיסון (למשל אחרי חשיפה) והוזמן לבצע בדיקת נוגדני anti-HBs, עליו לבצען 4-6 חודשים אחרי קבלת סדרת החיסון. {{ש}}כייל שנחשב מחסן הוא של 10 mIU/ml ומעלה בהתקיים אחד משני התנאים:
| |
| − | ##העובד לא חוסן נגד HBV באף מנה (פיתח חסינות בעקבות חשיפה לנגיף).
| |
| − | ##העובד קבל לפחות 3 מנות חיסון נגד HBV.
| |
| − | #אם הכייל יימצא נמוך מן הכייל הנ״ל, מומלץ על אחת משתי החלופות הבאות, עדיף תוך שימוש בחיסון נגד דלקת כבד B מן הדור השלישי:
| |
| − | #* חלופה א׳: '''מתן מחדש של סדרת חיסון מלאה''', ובדיקת נוגדנים מסוג 4-8 anti-HBs שבועות אחרי המנה השלישית של הסדרה.
| |
| − | #* חלופה ב׳: '''מתן מנת דחף אחת''' ובדיקת רמת נוגדנים מסוג anti-HBs אחרי 4-8 שבועות. אם גם לאחר מנת הדחף אין תגובה מספקת, יש להשלים את הסדרה במתן שתי מנות נוספות ולבצע בדיקת נוגדנים מסוג 4-8 anti-HBs שבועות אחרי המנה השלישית.
| |
| − | #עובד שיימצא אצלו כייל anti-HBs נמוך מ- 10 mIU/ml גם לאחר קבלת '''שתי סדרות''' של חיסון יוגדר כ-״'''לא מגיב'''״. עובדה זו תובהר לו על ידי אחות או רופא המרפאה המחסנת בעל פה ובכתב, תוך שימוש בנספח 4. עובד ״לא מגיב״ יבצע בדיקת HBsAg ובדיקת anti-HBc לבירור נשאות HBV.
| |
| − | #עובד בריאות שלא חוסן נגד דלקת כבד נגיפית B עקב הורית נגד, ייבדק לנוכחות כייל נוגדנים מסוג anti-HBs. אם יימצא שלילי בבדיקה הנ״ל, הוא ייחשב בלתי מוגן נגד דלקת כבד B וימולא עבורו נספח 4. אם יימצא מחוסן בלי שקבל אף מנת חיסון (למשל עובד בריאות הרגיש לאחד ממרכיבי החיסון) יחשב כמחוסן.
| |
| − | #אם עובד הבריאות הנו ״לא מגיב״ או ״לא מחוסן עקב הורית נגד״ יש לרשום מצב זה בתיקו האישי במשאבי האנוש ובנספח 1. '''אם העובד עוסק בפפמ״ח, עליו לבצע את הבדיקות המפורטות בסעיף 14 ונספח 7'''.
| |
| − | #רופא, רופא שיניים, אחות, שיננית או פרמדיק ש'''חוסנו בעבר נגד דלקת כבד B''' :
| |
| − | #*אם קיבל 3 מנות, עליו להציג תוצאת בדיקת נוגדנים מסוג anti-HBs. אם רמתם הינה 10 mIU/ml או יותר, ייחשב מחוסן. אם רמתם נמוכה מערך זה, יש לפעול על פי אחת משתי החלופות המוזכרות לעיל בסעיף 6.2.
| |
| − | #*אם קיבל פחות מ-3 מנות, עליו להשלים קבלת 3 מנות, ולפעול בדומה לפעולות הננקטות לגבי עובד שהחל כעת את סדרת החיסון.
| |
| − | | |
| − | ===חיסון נגד HBV לשאר עובדי הבריאות (שאינם נכללים בסעיף 6)===
| |
| − | | |
| − | עובדי בריאות אחרים, שאינם נכללים בין 5 המקצועות המוזכרים בסעיף 6, יש לחסן בסדרה של 3 מנות חיסון נגד דלקת כבד B ללא צורך בבדיקת נוגדנים.
| |
| − | | |
| − | ===חיסון עובדי המינהל===
| |
| − | | |
| − | תכנית החיסונים שיש לחסן בהם את עובדי המינהל נקראת ״תכנית המינימום״. היא כוללת את החיסונים נגד המחלות העוברות דרך האוויר:
| |
| − | MMR #
| |
| − | # אבעבועות רוח
| |
| − | #Tdap
| |
| − | # שפעת
| |
| − | | |
| − | אין צורך לבצע תבחין טוברקולין לעובדי המינהל.
| |
| − | | |
| − | כל כללי מתן חיסונים אלו לעובדי המינהל, כולל תכנית חיסון לפי גיל, מספר מנות ורווח בין המנות, זהים לאלו שניתנים בחוזר זה לעובדי הבריאות בסעיפיו השונים.
| |
| − | | |
| − | ===החלטה על חסינותו של עובד מערכת הבריאות===
| |
| − | | |
| − | #על עובד מערכת הבריאות לקבל את כל החיסונים המחייבים, ברווחי זמן מתאימים, כמפורט ב[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/tadrich_Chisunim.pdf תדריך החיסונים של משרד הבריאות, מהדורה 1999 ועדכוניו].
| |
| − | #עובד בריאות ייחשב מחוסן נגד '''שיתוק ילדים או נגד דיפתריה וטטנוס''' (סעיפים 5.2.1 ו-5.2.2) אם יש בידו תיעוד על קבלת החיסונים, או אם הוא מצהיר בכתב שקיבל את החיסונים, כמפורט בנספח 2.
| |
| − | #עובד מערכת הבריאות יחשב מחוסן נגד '''שעלת''' אם יש בידיו תיעוד על קבלת מנה אחת של חיסון Tdap
| |
| − | #עובד מערכת הבריאות ייחשב מחוסן נגד '''חצבת חזרת ואדמת''' בכל אחד מן המצבים הבאים:
| |
| − | ##עובד שנולד לפני 1957.
| |
| − | ##עובד שנולד משנת 1957 ואילך והציג תיעוד על קבלת שתי מנות חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת מגיל 12 חודשים ומעלה, בהפרש של 4 שבועות לפחות בין שתי המנות.
| |
| − | ##עובד שיש בידיו תיעוד מעבדתי על חסינות נגד חצבת, חזרת ואדמת.
| |
| − | ##עובד שיש בידיו תיעוד רפואי על כך שחלה בכל שלוש המחלות הנ״ל בעבר, אשר אובחנו אבחון קליני ומעבדתי.
| |
| − | #עובד בריאות ייחשב מחוסן כנגד '''דלקת כבד B''' כדלהלן:
| |
| − | #*רופא, רופא שיניים, אחות, שיננית ופרמדיק - אם יש בידו תיעוד מתאים על קבלת 3 מנות החיסון ועל כייל מחסן של נוגדני anti-HBs. אם לא קבל אף מנה של חיסון זה יחשב העובד מחוסן אם יציג תיעוד על כייל מחסן. במקרה זה מעיד הכייל על חסינות מהדבקה בנגיף בעבר.
| |
| − | #*כל עובד בריאות אחר - אם יש בידו תיעוד מתאים על קבלת 3 מנות החיסון. כן יחשב מחוסן עובד שלא קבל אף מנת חיסון ויש בידו תיעוד על כייל מחסן של נוגדני -anti HBs.
| |
| − | #עובד מערכת הבריאות ייחשב מחוסן נגד '''אבעבועות רוח''' אם הוא מצהיר שחלה במחלה זו, או אם הוא מציג תיעוד על כך שקיבל מגיל 12 חודשים ומעלה 2 מנות חיסון נגדה במרווח של 4 שבועות לפחות.
| |
| − | #רשאי עובד בריאות חדש להתחיל עבודתו מיד לאחר קבלת המנה השנייה של החיסון נגד דלקת כבד B.
| |
| − | | |
| − | ===מתן החיסונים===
| |
| − | | |
| − | #לשכות הבריאות, בתי החולים הכלליים ומרפאות לרפואה תעסוקתית מתאימים להפעיל מרפאת חיסון עבור עובדי מערכת הבריאות.
| |
| − | #מתן חיסון לעובדי הבריאות יעשה על ידי רופא או על ידי אחות מוסמכת (להלן: ״נותן החיסונים״). רצוי שרופא מרפאת החיסונים יהיה רופא מומחה או מתמחה בבריאות הציבור או ברפואת ילדים או במחלות זיהומיות או רופא מתחום אחר בוגר קורס אחד לפחות בנושא חיסונים. רצוי שהאחות תעבור השתלמות מוכרת ברפואה מונעת וקידום בריאות (קורס על בסיסי בבריאות הציבור). לפני מתן החיסון מומלץ לתת לעובד את דף המידע על החיסונים (נספח 3).
| |
| − | #נותן החיסונים יחליט, בהתאם לתיעוד ולראיון כל עובד מערכת הבריאות, מה תכלול תכנית החיסונים שעליו לקבל. הוא רשאי להוועץ בצוות המחלקה לאפידמיולוגיה בלשכת הבריאות המתאימה. התוכנית תקבע לאחר שנרשמו החיסונים שקבל בעברו ב'''חלק אי של נספח 1''', ותכנית החיסונים והבדיקות שעליו לקבל ב'''חלק ב' של נספח 1'''. יש למלא את החלקים א׳ וב׳ של נספח 1 בשני עותקים: האחד יינתן לעובד, והשני ישמר במרפאה בה ניתן החיסון.
| |
| − | | |
| − | ===תבחין טוברקולין===
| |
| − | | |
| − | #'''עובד חדש''': לכל עובד בריאות חדש יש לבצע תבחין טוברקולין בשיטת מנטו דו-שלבית.
| |
| − | #'''עובד ותיק''': לעובדים ותיקים העלולים לבוא במגע ממושך עם חולי שחפת פעילה, יוחלט על ביצוע תבחין טוברקולין בהתאם למומלץ בסעיף 8.4 של חוזר ראש שירותי בריאות הציבור 2/2007. אין צורך לזמן את כל עובדי הבריאות השליליים כל שנה לתבחין טוברקולין אלא רק עובדים במחלקות עם סיכון גבוה לשחפת מאובחנת כפי שמוגדר בחוזר ראש שירותי בריאות הציבור.{{ש}}ההתייחסות לגודל משרעת התגובה לתבחין תהיה גם היא על פי חוזר ראש שירותי בריאות הציבור 2/2007.{{ש}}מומלץ להשלים את ביצוע התבחין לפני תחילת תכנית החיסונים, שאם לא כן יש להמתין 4 שבועות לפחות בין מתן חיסון חי מוחלש (MMR ואבעבועות רוח) לבין ביצוע תבחין טוברקולין. מותר לבצע תבחין טוברקולין באותו ביקור יחד עם חיסון MMR או אבעבועות רוח. במקרה זה יש לשמור על רווח זמן של 4 שבועות עד ביצוע השלב השני של התבחין אם ימצא בו צורך. {{ש}}התבחין יבוצע במרפאת חיסון עובדי הבריאות או במרכז לטיפול בשחפת (מלש״ח). מועדי ביצוע תבחינים קודמים ותוצאותיהם יצוינו בחלק א׳ של נספח 1. מועדי התבחינים שעל העובד לבצע ותוצאותיהם יצוינו בחלק ב׳ של נספח ב׳.{{ש}}רשאי לעבוד עובד בריאות שאצלו נמצא תבחין טוברקולין חיובי שעוד לא בצע צלום חזה. עליו לבצע את הצילום בהקדם.
| |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק