שאתות שפירות של הוושט - Benign esophageal tumors

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הדפס

עקרונות בכירורגיה
שם המחבר	ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק	כירורגיה של הוושט

Leiomyoma

ליומיומה היא השאת השפירה השכיחה מקרב השאתות השפירות של הוושט. בגברים בני 50 שנה ומטה היא שכיחה פי 3 מאשר בכלל האוכלוסייה. 90% מהליומיומות ממוקמות בשליש התחתון של הוושט. בדרך כלל זו שאת יחידה. מקור השאתות הללו הוא בשרירי הסובמוקוזה או בשכבה השרירית של הוושט. מקרוסקופית, הגוש ממוקם בין שכבות השרירים של דופן הוושט. הוא חלק, לבן, מולטילובולרי ונייד.

תסמינים קליניים

התסמינים הקליניים תלויים בגודל השאת:

• שאתות קטנות הן אי־תסמיניות.
• שאתות גדולות עלולות לגרום לדיספגיה.
• דמם נדיר.
• כאבים, אם מופיעים, נובעים מפגיעה משנית באיברי המיצר.

תצלום 11.1: ליומיומה של הוושט. בליעת בריום מראה פגם מילוי בוושט המאופיין בדופן סדירה (החצים מורים על שולי השאת)

אבחנה

• בצילום ושט, לאחר בליעת בריום, ניתן לראות פגם מילוי עגול וחלק. הרירית שלמה, אך מאופיינת בהשטחה של קפלי הרירית (תצלום 11.1).
• בצילום חזה לעתים ייראו הסתיידויות בתוך השאת.
• באנדוסקופיה ניתן לראות גוש מכוסה ברירית שלמה. נוכחות כיבים בשאת מרמזת על שינויים ממאירים (איור 29.1א)
• בטומוגרפיה ממוחשבת CT ניתן לראות גוש בדופן הוושט ודחיקה של איברים סמוכים.

איור 29.1א: ליומיומה באנדוסקופיה

טיפול

דיבאנוקלאציה של השאת, מכיוון שממאירותה נמוכה ביותר. הגישה לשאת, הממוקמת בשליש התחתון של הוושט, היא דרך תורקוטומיה שמאלית. בשאתות גבוהות יותר הגישה היא דרך תורקוטומיה ימנית או בגישה צווארית. שאתות נמוכות מאוד ניתן לכרות בגישה בטנית. אםהמחלה דיפוזית ותסמינית יש לכרות אתכל הוושט.

פוליפ וושטי

הפוליפ הפיברו־וסקולרי (ליפומה) הוא השני בשכיחותו לאחר הליומיומה. שאת זו מקורה במוקוזה או בסובמוקוזה. היא בולטת לתוך נהור הוושט ומכוסה ברירית תקינה.

תסמינים קליניים

החולים מתלוננים על:

• רגורגיטציות.
• דיספגיה עקב חסימת הנהור.
• שיאוף (aspiration) לעתים נדירות (עקב חסימת דרכי הנשימה על־ידי פוליפ גבוה).

אבחנה

מתבצעת על פי:

• צילום הוושט בעזרת בריום.
• אנדוסקופיה.

טיפול

פוליפים על גבעול ניתן לכרות באנדוסקופיה. פוליפים שאינם ניתנים לכריתה בדרך זו יש לכרות בגישה כירורגית, בדומה לגישה שתוארה בליומיומה.

שאתות אחרות של הוושט

המאנגיומה גורמת להמטמזיס או לחסימת נהור הוושט, ולרוב היא אי־תסמינית. לימפאנגיומות, פפילומות ומיובלסטומות נדירות. התמונה הקלינית דומה לזו המתגלה בשאתות אחרות, והטיפול הוא כריתת השאתות.

ציסטות של הוושט יכולות להיות נרכשות או מולדות. הציסטות בדרך כלל מכוסות ברירית שיכולה להיות דומה לרירית מערכת הנשימה, הקיבה או הוושט. הציסטות מצויות בעיקר בוושט האמצעי או התחתון. הטיפול הוא כירורגי - בדרך כלל אנוקלאציה (קלוף) של הציסטה.

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן