האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6763 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6763 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "ניטור דופק לב העובר בזמן הלידה - נייר עמדה"

מתוך ויקירפואה
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
 
|האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]
 
|האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]
 
|סימוכין=
 
|סימוכין=
−
|קישור=[http://www.obgyn.org.il/niarEmda_info.asp?info_id=59340  באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]
+
|קישור=[https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne224_FetalHeartRate.pdf באתר הר"י]
−
|תאריך פרסום= 18 בנובמבר 2009
+
|תאריך פרסום= יולי 2023
 
|יוצר הערך= דר' משה מנשה, דר' שמואל פנסקי, דר' עידו שולט, דר' ראיד סלים, פרופ' יוסי עזרא, פרופ' זאב ויינר
 
|יוצר הערך= דר' משה מנשה, דר' שמואל פנסקי, דר' עידו שולט, דר' ראיד סלים, פרופ' יוסי עזרא, פרופ' זאב ויינר
 
}}
 
}}
−
<big>במקום שהוא קיים, דירוג ה- EBM יופיע בצבע <font color=#00FF00> ירוק </font></big>
 
−
 
 
מטרת נייר העמדה הינה להגדיר נהלים לשימוש נכון בניטור האלקטרוני של הדופק העוברי (המוניטור) בזמן ה[[לידה]]. מוסכם על הכל, שפענוח נכון של הממצאים במוניטור הינו תנאי הכרחי לניהול נאות של הלידה. הדבר מחייב שימוש במינוח אחיד ומוסכם של ממצאי הניטור, ניתוח שיטתי של כל מדדי הניטור בתרשים וזיהוי שינויים בממצאי הניטור, המופיעים במהלך הלידה והמרמזים על התפתחות קיפוח עוברי.
 
מטרת נייר העמדה הינה להגדיר נהלים לשימוש נכון בניטור האלקטרוני של הדופק העוברי (המוניטור) בזמן ה[[לידה]]. מוסכם על הכל, שפענוח נכון של הממצאים במוניטור הינו תנאי הכרחי לניהול נאות של הלידה. הדבר מחייב שימוש במינוח אחיד ומוסכם של ממצאי הניטור, ניתוח שיטתי של כל מדדי הניטור בתרשים וזיהוי שינויים בממצאי הניטור, המופיעים במהלך הלידה והמרמזים על התפתחות קיפוח עוברי.
  
שורה 21: שורה 19:
 
בעת פענוח הממצאים, יש לבחון אם חל שינוי במצב העובר, בהשוואה למצבו הקודם, כפי שזה השתקף במקטעים קודמים של אותו ניטור או בניטורים קודמים.
 
בעת פענוח הממצאים, יש לבחון אם חל שינוי במצב העובר, בהשוואה למצבו הקודם, כפי שזה השתקף במקטעים קודמים של אותו ניטור או בניטורים קודמים.
  
−
ידוע שהמוניטור מוגבל ביכולתו לאבחן קיפוח עוברי {{כ}}<font color=#00FF00> (Level II) </font>. בנוסף על היותו כלי בלתי מדויק, ההסכמה בין המפענחים גבוהה יותר כאשר הניטור תקין לחלוטין או כאשר הוא פתולוגי באופן מובהק. בתבניות הביניים של הניטור, המהוות למעשה את מרבית המקרים, אי ההסכמה בין המפענחים היא גדולה יותר. ידוע, שאותם מפענחים עשויים לפענח את אותו ניטור באופן שונה, במועדים שונים. בנוסף, ידיעה של תוצאות הלידה עשויה להשפיע על האופן בו הניטור מפוענח. בשל כך קיים שיעור גבוה של "אזעקות שווא" בהערכת מצב העובר, המסתמכת על הניטור (דהיינו, איבחון תבניות פתולוגיות, בעוברים שאינם מקופחים) {{כ}}<font color=#00FF00> (Level I) </font>.  
+
ידוע שהמוניטור מוגבל ביכולתו לאבחן קיפוח עוברי. בנוסף על היותו כלי בלתי מדויק, ההסכמה בין המפענחים גבוהה יותר כאשר הניטור תקין לחלוטין או כאשר הוא פתולוגי באופן מובהק. בתבניות הביניים של הניטור, המהוות למעשה את מרבית המקרים, אי ההסכמה בין המפענחים היא גדולה יותר. ידוע, שאותם מפענחים עשויים לפענח את אותו ניטור באופן שונה, במועדים שונים. בנוסף, ידיעה של תוצאות הלידה עשויה להשפיע על האופן בו הניטור מפוענח. בשל כך קיים שיעור גבוה של "אזעקות שווא" בהערכת מצב העובר, המסתמכת על הניטור (דהיינו, איבחון תבניות פתולוגיות, בעוברים שאינם מקופחים).  
−
   
 
−
==ניטור רציף לעומת ניטור לסירוגין ==
 
  
 
בהשוואה להאזנה לסירוגין לדופק העוברי (Intermittent auscultation), נמצא שהניטור האלקטרוני הרציף של הדופק העוברי, במהלך הלידה, לווה בעלייה בשיעור ה[[ניתוח קיסרי|ניתוחים הקיסריים]] ו[[לידה מכשירנית - Assisted delivery|הלידות המכשירניות]] ובהפחתת שיעור ה[[פירכוסים]] בילוד.
 
בהשוואה להאזנה לסירוגין לדופק העוברי (Intermittent auscultation), נמצא שהניטור האלקטרוני הרציף של הדופק העוברי, במהלך הלידה, לווה בעלייה בשיעור ה[[ניתוח קיסרי|ניתוחים הקיסריים]] ו[[לידה מכשירנית - Assisted delivery|הלידות המכשירניות]] ובהפחתת שיעור ה[[פירכוסים]] בילוד.
שורה 31: שורה 27:
 
יש לנטר את הדופק העוברי בכל לידה, ובהעדר סיבוכים ביולדת, אין עדיפות לשיטת ניטור אחת על פני שיטה אחרת. השיטה תיקבע בהתאם לדרגת הסיכון של הלידה ולפי יכולת הצוות המטפל לבצע, בצורה מיטבית, האזנה לסירוגין לדופק העובר. ניתן לבצע הפוגות בניטור הרציף, לביצוע פעולות שונות במהלך הלידה, או למילוי צרכי היולדת.
 
יש לנטר את הדופק העוברי בכל לידה, ובהעדר סיבוכים ביולדת, אין עדיפות לשיטת ניטור אחת על פני שיטה אחרת. השיטה תיקבע בהתאם לדרגת הסיכון של הלידה ולפי יכולת הצוות המטפל לבצע, בצורה מיטבית, האזנה לסירוגין לדופק העובר. ניתן לבצע הפוגות בניטור הרציף, לביצוע פעולות שונות במהלך הלידה, או למילוי צרכי היולדת.
  
−
רצוי לבצע ניטור עוברי אלקטרוני רציף בכל לידה בסיכון גבוה, כגון במצבים הבאים {{כ}}<font color=#00FF00> (Level III) </font> או כאשר לא ניתן לבצע, בצורה מיטבית, האזנה לסירוגין:
+
'''רצוי לבצע ניטור עוברי אלקטרוני רציף בכל לידה בסיכון גבוה''', כגון במצבים הבאים או כאשר לא ניתן לבצע, בצורה מיטבית, האזנה לסירוגין:
 
   
 
   
 
*[[יתר לחץ דם]] או מחלה אמהית משמעותית אחרת
 
*[[יתר לחץ דם]] או מחלה אמהית משמעותית אחרת
−
*[[סוכרת טרום הריונית - נייר עמדה|סוכרת טרום הריונית]] או [[סוכרת]] המטופלת על ידי [[אינסולין]]
+
*[[סוכרת טרום הריונית - נייר עמדה|סוכרת טרום הריונית]] או [[סוכרת]] המטופלת בתרופות
 
*הפרדות שליה
 
*הפרדות שליה
 
*[[ניהול היריון עם עובר החשוד בהאטה בגדילה תוך רחמית - IUGR - נייר עמדה|האטה בגדילת העובר]] (IUGR, Intra-Uterine Growth Restriction)
 
*[[ניהול היריון עם עובר החשוד בהאטה בגדילה תוך רחמית - IUGR - נייר עמדה|האטה בגדילת העובר]] (IUGR, Intra-Uterine Growth Restriction)
−
*[[פגות]] (גיל היריון קטן מ-37 שבועות מלאים)
+
*[[פגות]] (גיל היריון קטן מ-37 שבועות מלאים), למרות מגבלות הניטור בשבועות היריון צעירים
 
*[[נפח מי השפיר במהלך ההיריון - Amniotic fluid volume during pregnancy|מיעוט או ריבוי מי שפיר]]
 
*[[נפח מי השפיר במהלך ההיריון - Amniotic fluid volume during pregnancy|מיעוט או ריבוי מי שפיר]]
 
*[[היריון מרובה עוברים]]
 
*[[היריון מרובה עוברים]]
שורה 43: שורה 39:
 
*[[מצג עכוז]]
 
*[[מצג עכוז]]
 
*חום מ-38 מעלות ויותר
 
*חום מ-38 מעלות ויותר
−
*ניתוח קיסרי בעבר
+
*[[ניתוח קיסרי]] בעבר
 
*[[גרימת לידה והבשלת צוואר הרחם - נייר עמדה|זירוז לידה]]
 
*[[גרימת לידה והבשלת צוואר הרחם - נייר עמדה|זירוז לידה]]
 
*[[ניהול היריון שלאחר המועד - נייר עמדה|גיל היריון גדול מ-42 שבועות]]
 
*[[ניהול היריון שלאחר המועד - נייר עמדה|גיל היריון גדול מ-42 שבועות]]
 
*קיום חשד לקיפוח עוברי
 
*קיום חשד לקיפוח עוברי
  
−
האזנה לסירוגין תתבצע רק בלידות בסיכון נמוך {{כ}}<font color=#00FF00> (Level I) </font> וכל האזנה תימשך מתחילת הציר ועד דקה אחרי סיומו {{כ}}<font color=#00FF00> (Level II) </font>. אמנם לא ידוע מהי התדירות האופטימלית של ההאזנה לסירוגין, אולם יש המבצעים זאת לפחות כל 15 דקות, בפאזה הפעילה של הלידה, ולפחות כל 5 דקות, בשלב השני שלה.
 
  
−
במצבים הבאים רצוי לעבור מהאזנה לסירוגין לניטור אלקטרוני רציף:
+
במקרים בהם מומלץ ניטור רציף שאינו מושג מסיבה טכנית, יש לשקול שימוש באלקטרודת קרקפת (scalp electrode) במידת האפשר.
 +
 
 +
האזנה לסירוגין תתבצע רק בלידות בסיכון נמוך וכל האזנה תימשך מתחילת הציר ועד דקה אחרי סיומו. אמנם לא ידוע מהי התדירות האופטימלית של ההאזנה לסירוגין, אולם יש המבצעים זאת לפחות כל 15 דקות, בפאזה הפעילה של הלידה, ולפחות כל 5 דקות, בשלב השני שלה.
 +
 
 +
'''במצבים הבאים רצוי לעבור מהאזנה לסירוגין לניטור אלקטרוני רציף:'''
 
*דופק עוברי מעל ל-160 פעימות לדקה
 
*דופק עוברי מעל ל-160 פעימות לדקה
 
*דופק עוברי מתחת ל-110 פעימות לדקה
 
*דופק עוברי מתחת ל-110 פעימות לדקה
 
*האטה בדופק העוברי
 
*האטה בדופק העוברי
−
*הופעת גורם סיכון, אשר לא היה קיים עד כה, כגון דימום חריג, שימוש בפיטוצין (Pitocin), מקוניום, חום או שימוש באלחוש אפידורלי
+
*הופעת גורם סיכון, אשר לא היה קיים עד כה, כגון דימום חריג, שימוש בפיטוצין (Pitocin), מקוניום, חום מעל 38 מעלות או שימוש באלחוש אפידורלי
−
 
+
יש להשתמש בהגדרות הבאות לזיהוי, תיעוד ודיווח של הממצאים בניטור העוברי.
−
==הגדרות==
 
−
 
 
−
===קצב הלב הבסיסי (Baseline fetal heart rate)===
 
  
 +
==קצב הלב הבסיסי (Baseline fetal heart rate)==
 
כדי לקבוע מהו קצב הלב הבסיסי של העובר, יש לבחון תרשים ניטור שאורכו לפחות 10 דקות. הקצב יעוגל למעלה בקירוב של 5 פעימות בדקה.
 
כדי לקבוע מהו קצב הלב הבסיסי של העובר, יש לבחון תרשים ניטור שאורכו לפחות 10 דקות. הקצב יעוגל למעלה בקירוב של 5 פעימות בדקה.
  
שורה 66: שורה 63:
 
בהעדר תנאים אלה לא ניתן לקבוע את קצב הלב הבסיסי ובמצב זה ניתן לפנות למקטע של 10 הדקות הקודמות.
 
בהעדר תנאים אלה לא ניתן לקבוע את קצב הלב הבסיסי ובמצב זה ניתן לפנות למקטע של 10 הדקות הקודמות.
  
−
'''קצב לב בסיסי תקין''': 110-160 פעימות בדקה.
+
'''קצב לב בסיסי תקין''': 160-110 פעימות בדקה. בשלבים המוקדמים של התפתחות היפוקסיה עוברית יש עליה בקצב הלב הבסיסי.
  
−
בשלבים המוקדמים של התפתחות היפוקסיה עוברית יש עליה בקצב הלב הבסיסי.
+
'''טכיקרדיה (Tachycardia)''': קצב לב בסיסי גדול מ-160 פעימות לדקה. טכיקרדיה עוברית, שאינה מלווה בהאטות, אינה מעידה, לרוב, על היפוקסיה עוברית.
−
 
 
−
'''טכיקרדיה (Tachycardia)''': קצב לב בסיסי גדול מ-160 פעימות לדקה.  
 
−
טכיקרדיה עוברית, שאינה מלווה בהאטות, אינה מעידה, לרוב, על היפוקסיה עוברית.
 
  
 
'''ברדיקרדיה (Bradycardia)''': קצב לב בסיסי קטן מ-110 פעימות לדקה.
 
'''ברדיקרדיה (Bradycardia)''': קצב לב בסיסי קטן מ-110 פעימות לדקה.
  
−
===שונות (variability)===
+
==שונות (Variability)==
  
 
המדד החשוב ביותר באבחון מצבו המטבולי של העובר, בזמן הלידה, הינו השונות.
 
המדד החשוב ביותר באבחון מצבו המטבולי של העובר, בזמן הלידה, הינו השונות.
שורה 84: שורה 78:
 
#העדר שונות (Absent variability): שונות בעלת גובה משרעת אפס (כמעט קו ישר)
 
#העדר שונות (Absent variability): שונות בעלת גובה משרעת אפס (כמעט קו ישר)
 
#שונות מזערית (Minimal variability): שונות בעלת גובה משרעת קטן מ-5 פעימות לדקה
 
#שונות מזערית (Minimal variability): שונות בעלת גובה משרעת קטן מ-5 פעימות לדקה
−
#שונות תקינה/ בינונית (Moderate variability): שונות בעלת גובה משרעת בטווח 5-25 פעימות לדקה
+
#שונות תקינה/בינונית (Moderate variability): שונות בעלת גובה משרעת בטווח 25-5 פעימות לדקה
−
#שונות מוגברת (Marked variability): שונות בעלת גובה משרעת גדול מ-25 פעימות לדקה
+
#שונות מוגברת (Marked variability): שונות בעלת גובה משרעת גדול מ-25 פעימות לדקה. ניטור עם שונות מוגברת מכונה גם ניטור סלטטורי (Saltatory).
−
 
 
−
ניטור עם שונות מוגברת מכונה גם ניטור סלטטורי (Saltatory).
 
 
                                        
 
                                        
−
*שונות מזערית, כממצא יחיד, הנמשכת פחות מ-90 דקות ושאינה מלווה בהאטות, אינה מעידה בהכרח על היפוקסיה עוברית
+
*שונות מזערית, כממצא יחיד, הנמשכת פחות מ-90 דקות ושאינה מלווה בהאטות, אינה מעידה בהכרח על היפוקסיה עוברית, אך מצריכה המשך הערכה עוברית
 
*מצב שינה של העובר, היכול להימשך 40 דקות, ובמקרים נדירים אף 90 דקות, יכול לגרום לשונות מזערית
 
*מצב שינה של העובר, היכול להימשך 40 דקות, ובמקרים נדירים אף 90 דקות, יכול לגרום לשונות מזערית
−
 
 
מתכונות ניטור הקשורות בפעילות רחמית, נקראות מתכונות תקופתיות (Periodic) ומתכונות שאינן קשורת בפעילות זו נקראות מתכונות אפיזודיות (Episodic). מתכונות הניטור הפריודיות נבדלות זו מזו לפי צורת ה"גל" של השינוי, מעל או מתחת לקצב הבסיסי. מבחינים בין שינוי "'''חד'''" (כאשר השינוי מגיע לשיאו תוך פחות מ-30 שניות) לבין שינוי "'''הדרגתי'''" (כאשר השינוי מגיע לשיאו בפרק זמן העולה על 30 שניות).
 
מתכונות ניטור הקשורות בפעילות רחמית, נקראות מתכונות תקופתיות (Periodic) ומתכונות שאינן קשורת בפעילות זו נקראות מתכונות אפיזודיות (Episodic). מתכונות הניטור הפריודיות נבדלות זו מזו לפי צורת ה"גל" של השינוי, מעל או מתחת לקצב הבסיסי. מבחינים בין שינוי "'''חד'''" (כאשר השינוי מגיע לשיאו תוך פחות מ-30 שניות) לבין שינוי "'''הדרגתי'''" (כאשר השינוי מגיע לשיאו בפרק זמן העולה על 30 שניות).
  
שורה 106: שורה 97:
 
===האטה מאוחרת (Late deceleration)===
 
===האטה מאוחרת (Late deceleration)===
  
−
האטה '''הדרגתית''' בקצב לב העובר, המתחילה לאחר תחילת הציר, מגיעה למינימום לאחר שיא הציר והחוזרת לדופק הבסיסי לאחר סוף הציר. גם האטה זו מעוגלת וסימטרית, לרוב.
+
האטה '''הדרגתית''' בקצב לב העובר, המתחילה לאחר תחילת הציר, מגיעה למינימום לאחר שיא הציר והחוזרת לדופק הבסיסי לאחר סוף הציר. גם האטה זו מעוגלת וסימטרית לרוב.
  
 
===האטה משתנה (Variable deceleration)===
 
===האטה משתנה (Variable deceleration)===
שורה 121: שורה 112:
 
*אובדן ההאצה שלפני או ההאצה שאחרי ההאטה המשתנה ("כתפיים")
 
*אובדן ההאצה שלפני או ההאצה שאחרי ההאטה המשתנה ("כתפיים")
  
−
===האטות נישנות (Repetitive/Recurrent)===
+
=== האטות משתנות חוזרות ===
 +
האטות משתנות המתרחשות במעל 50 אחוזים מהצירים במשך לפחות 20 דקות.
  
−
האטות המתלוות ל-50% מהצירים, לפחות, במקטע ניטור שאורכו 20 דקות.
+
=== האטות משתנות המתרחשות בפחות מ-50 אחוזים מהצירים ===
−
 
+
האטות משתנות המתרחשות בפחות מ-50 אחוזים מהצירים, הינן ההפרעות השכיחות בניטור לב עובר במהלך לידה ובדרך כלל אינן מצריכות התערבות.
−
===האטה ממושכת (Prolonged deceleration)===
 
  
 +
=== האטה ממושכת Prolonged deceleration ===
 
האטה בקצב לב העובר, של יותר מ-15 פעימות לדקה, הנמשכת 2-10 דקות. האטה הנמשכת יותר מ-10 דקות מהווה שינוי בקצב הלב הבסיסי.
 
האטה בקצב לב העובר, של יותר מ-15 פעימות לדקה, הנמשכת 2-10 דקות. האטה הנמשכת יותר מ-10 דקות מהווה שינוי בקצב הלב הבסיסי.
  
 
===תבנית ניטור סינוסואידלית (Sinusoidal pattern)===
 
===תבנית ניטור סינוסואידלית (Sinusoidal pattern)===
  
−
תבנית ניטור המאופיינת על ידי תנודות גליות בקצב הלב, בעלות מראה חלק (חוטי), בתדירות של 3-5 מחזורים בדקה ומשרעת של 5-15 פעימות בדקה, הנמשכות יותר מ-20 דקות.
+
תבנית ניטור המאופיינת על ידי תנודות גליות בקצב הלב, בעלות מראה חלק (חוטי), בתדירות של 5-3 מחזורים בדקה ומשרעת של 15-5 פעימות בדקה, הנמשכות יותר מ-20 דקות.
  
 
===פעילות רחמית (Uterine activity)===
 
===פעילות רחמית (Uterine activity)===
שורה 140: שורה 132:
  
 
'''פעילות טכיסיסטולית (Tachysystolic)''': כאשר הממוצע גדול מ-5 צירים בעשר דקות.
 
'''פעילות טכיסיסטולית (Tachysystolic)''': כאשר הממוצע גדול מ-5 צירים בעשר דקות.
 +
 
יש לבחון אם הפעילות הטכיסיסטולית מלווה בהאטות בדופק העוברי.
 
יש לבחון אם הפעילות הטכיסיסטולית מלווה בהאטות בדופק העוברי.
  
 
אין להשתמש בביטויים Hyperstimulation ו-Hypercontractility, מאחר ואינם מוגדרים.
 
אין להשתמש בביטויים Hyperstimulation ו-Hypercontractility, מאחר ואינם מוגדרים.
  
−
==סיווג תבניות הניטור העוברי, משמעותן והטיפול בהן {{כ}}<font color=#00FF00> (Level III) </font>==
+
==סיווג תבניות הניטור העוברי, משמעותן והטיפול בהן==
−
 
 
−
באבחון תבניות הניטור השונות, יש להתיחס לקצב הבסיסי, לשונות, להאצות ולהאטות. מבחינים בשלוש תבניות ניטור:
 
−
#תבנית תקינה
 
−
#תבנית ביניים
 
−
#תבנית בלתי תקינה (פתולוגית)
 
  
−
===תבנית תקינה===
+
יש לזכור כי דופק העובר הינו דינמי במהלך הלידה ולכן יש להעריך את תבנית הניטור במהלך הלידה באופן תכוף ושכיח. ניתן לראות מעבר של דופק עובר מתבנית ניטור אחת לשנייה וחשוב להתייחס לתבנית בהתאם למצב הקליני הכולל. באבחון תבניות הניטור השונות, יש להתייחס לקצב הבסיסי, לשונות, להאצות ולהאטות. מבחינים בשלוש תבניות ניטור:
  
−
'''מאפיינים''': תבנית שבה הקצב הבסיסי 110-160 פעימות בדקה, השונות בטווח 6-25 פעימות בדקה ואין האטות משתנות או מאוחרות. בתבנית זו תתכנה האצות או האטות מוקדמות.
+
# תבנית תקינה
 +
# תבנית ביניים
 +
# תבנית בלתי תקינה (פתולוגית)
  
−
'''משמעות''': תבנית זו מעידה על מצב חומצי-בסיסי תקין של העובר.
+
=== תבנית תקינה - 1 Category ===
 +
'''מאפיינים:''' תבנית שבה הקצב הבסיסי 160-110 פעימות בדקה, השונות בטווח 25-6 פעימות בדקה ואין האטות משתנות או מאוחרות. בתבנית זו תיתכנה האצות או האטות מוקדמות.
  
−
'''טיפול''': מעקב שגרתי בלבד, ללא צורך בהתערבות.
+
'''משמעות:''' תבנית זו מעידה על מצב חומצי-בסיסי תקין של העובר.
−
 
−
===תבנית ביניים===
 
  
−
'''מאפיינים''': תבנית שאינה עונה להגדרה של תבנית תקינה או של תבנית פתולוגית.
+
'''טיפול:''' מעקב שגרתי בלבד, ללא צורך בהתערבות.
  
−
'''משמעות''': תבנית זו אינה מנבאת מצב חומצי-בסיסי בלתי תקין.
+
=== תבנית ביניים - 2 Category ===
 +
'''מאפיינים:''' תבנית שאינה עונה להגדרה של תבנית תקינה או של תבנית פתולוגית, מהווה סיבה שכיחה לניתוח קיסרי.
  
−
'''טיפול''': תבנית זו מחייבת הערכה של מצב העובר, תוך התחשבות במכלול הנתונים הקליניים. שימוש בתבחינים נוספים, להערכת מצבו, ובחינת תגובתו להחייאה תוך רחמית יאפשרו הערכה מחודשת של המצב וקביעת עיתוי החילוץ מהרחם.
+
'''משמעות:''' תבנית זו אינה מנבאת מצב חומצי-בסיסי בלתי תקין.
  
−
===תבנית פתולוגית===
+
'''טיפול:''' תבנית זו מחייבת הערכה של מצב העובר, תוך התחשבות במכלול הנתונים הקליניים. שימוש בתבחינים נוספים, להערכת מצבו, ובחינת תגובתו להחייאה תוך רחמית יאפשרו הערכה מחודשת של המצב וקביעת העיתוי ליילוד.
  
−
'''מאפיינים''': תבנית עם ניטור סינוסואידלי או תבנית עם העדר שונות המלווה באחד הממצאים הבאים: האטות מאוחרות נישנות, האטות משתנות נישנות או ברדיקרדיה.
+
החייאה תוך רחמית של העובר יכולה לכלול את הפעולות הבאות:
  
−
'''משמעות''': תבנית זו מעידה על מצב חומצי-בסיסי בלתי תקין של העובר.
+
# שינוי תנוחת היולדת
 +
# הזלפה תוך ורידית של נוזלים
 +
# הפסקת מתן ה-[[אוקסיטוצין|Oxytocin]] או הקטנת המינון
 +
# מתן תרופה טוקוליטית, אם יש טכיסיסטוליה
 +
# במצבי תת לחץ דם (לאחר אלחוש אפידורלי) ניתן לשקול מתן [[Ephedrine|אפדרין]]
  
−
'''טיפול''': תבנית זו מחייבת הערכת מצב לאלתר והחייאה תוך רחמית. אם אין תגובה להתערבות זו - יש לחלץ את העובר בדרך המהירה והבטוחה ביותר.
 
  
−
החייאה תוך רחמית של העובר יכולה לכלול את הפעולות הבאות:
+
במצבים מסוימים כגון ניטור עם ההאטות משתנות חוזרות ניתן לבצע הזלפת נוזלים לחלל הרחם (amnioinfusion): פעולה זו עשויה להפחית את שיעור הניתוחים הקיסריים אך לא משפרת תוצאים פרינטליים. ניתן לגרות את העובר באופן ידני, דרך הנרתיק, על ידי נקישה קלה על ראשו, או דרך דופן בטן האם, באמצעות לרינקס מלאכותי היוצר גירוי ויברואקוסטי. הופעת האצה בדופק העוברי (עלייה של 15 פעימות לדקה מעל הדופק הבסיסי) שוללת, בסבירות גבוהה, קיום חמצת עוברית. לעומת זאת, היעדר האצה אינו מעיד בהכרח על חמצת.
−
*שינוי תנוחת היולדת
 
−
*מתן חמצן במסכה
 
−
*הזלפה תוך ורידית של נוזלים
 
−
*הפסקת מתן ה-[[Oxytocin]] או הקטנת המינון     
 
−
*מתן תרופה טוקוליטית, אם יש טטניה
 
−
*מתן [[Epidrin]], אם לחץ הדם נמוך
 
−
*הזלפת נוזל לתוך חלל הרחם (Amnioinfusion), אם יש האטות משתנות
 
  
−
==תבחינים נוספים, המשמשים להערכת מצב העובר, בזמן הלידה==
+
=== תבנית פתולוגית - 3 Category ===
 +
'''מאפיינים:''' תבנית עם ניטור סינוסואידלי או תבנית עם היעדר שונות המלווה באחד הממצאים הבאים: האטות מאוחרות נישנות, האטות משתנות נישנות או ברדיקרדיה.
  
−
כאשר ממצאי הניטור אינם מאפשרים הערכה של מצבו החמצוני של העובר, ניתן להסתייע בתבחיני גירוי של העובר או בבדיקות pH או [[לקטט]] בדם קפילרי מקרקפת העובר.
+
'''משמעות:''' תבנית זו עלולה להעיד על מצב חומצי-בסיסי בלתי תקין של העובר.
  
−
;תבחינים של גירוי העובר:
+
'''טיפול:''' כאשר מופיעה תבנית זו מומלץ להעריך את הסיבות האפשריות למצב, לטפל בהתאם ולהיערך ליילוד מיידי של העובר אם אין שיפור
  
−
ניתן לגרות את העובר באופן ידני, דרך הנרתיק, על ידי נקישה קלה על ראשו, או דרך דופן בטן האם, באמצעות לרינקס מלאכותי היוצר גירוי ויברו-אקוסטי. הופעת האצה בדופק העוברי (עליה של 15 פעימות לדקה מעל הדופק הבסיסי) שוללת, בסבירות גבוהה, קיום חמצת עוברית. העדר האצה, לעומת זאת, אינה מעידה, בהכרח, על חמצת.
 
−
 
 
==צוות הכנת נייר העמדה==
 
==צוות הכנת נייר העמדה==
  
שורה 202: שורה 187:
  
 
אושר על ידי ועד החברה לרפואת האם והעובר – ספטמבר 2009
 
אושר על ידי ועד החברה לרפואת האם והעובר – ספטמבר 2009
 +
 +
== צוות עדכון נייר העמדה - יולי 2023 ==
 +
 +
* פרופ׳ טל בירון שנטל
 +
* פרופ' רינת גבאי בן זיו
 +
* ד"ר חן סלע
 +
* פרופ' גלי פריאנטה
 +
* פרופ' לירן הירש
 +
* ד"ר הדר רוזן
 +
* ד"ר דנה ויטנר
  
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==
שורה 207: שורה 202:
 
<blockquote>  
 
<blockquote>  
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
−
1. Vintzileos et al: Intrapartum electronic fetal heart rate monitoring versus intermittent auscultation: A meta-analysis. Obstet Gynecol 85: 149-55, 1995.
+
# Vintzileos et al: Intrapartum electronic fetal heart rate monitoring versus intermittent auscultation: A meta-analysis. Obstet Gynecol 85: 149-55, 1995.
−
 
+
# Thacker SB, Stroup D, Chang M: Continuous electronic heart rate monitoring for fetal assessment during labor. The Cochrane Library, Issue 4, 2003. Chichester, UK: John Wiley & Sons, Ltd.
−
2. Thacker SB, Stroup D, Chang M: Continuous electronic heart rate monitoring for fetal assessment during labor. The Cochrane Library, Issue 4, 2003. Chichester, UK: John Wiley & Sons, Ltd.
+
# Nelson KB et al: Uncertain value of electronic fetal monitoring in predicting cerebral palsy. New England J Med 334: 613-18, 1996.
−
 
+
# The use of Electronic Fetal monitoring ; Evidence based Clinical Guidline No. 8, Royal college of Obstetricians and Gynaecologists, 2001: P12-17
−
3. Nelson KB et al: Uncertain value of electronic fetal monitoring in predicting cerebral palsy. New England J Med 334: 613-18, 1996.  
+
# Fetal Heart Rate Monitoring: Freeman R.K. Garite T J. Nageotte M F; Lippincott Williams Wilkins edit 2003 P. 110-127
−
 
+
# Electronic FHR monitoring: Research guidelines for interpretation. NICHD Research Planning Workshop Am J Obstet Gynecol 1997; 177:1385-90
−
4. The use of Electronic Fetal monitoring ; Evidence based Clinical Guidline No. 8, Royal college of Obstetricians and Gynaecologists, 2001: P12-17  
+
# The 2008 National Institute of Child Health and Human Development Workshop Report on Electronic Fetal Monitoring Update on Definitions, Interpretation, and Research Guidelines George A. Macones, MD, Gary D. V. Hankins, MD, Catherine Y. Spong, MD, John Hauth, MD,and Thomas Moore, MD )Obstet Gynecol 2008;112:661-6(
−
 
+
# ACOG Practice Bulletin number 106, July 2009 Intrapartum Fetal Heart Rate Monitoring: Nomenclature, Interpretation, and General Management Principles
−
5. Fetal Heart Rate Monitoring: Freeman R.K. Garite T J. Nageotte M F; Lippincott Williams Wilkins edit 2003 P. 110-127
+
# Management of intrapartum fetal heart rate tracings. ACOG Practice bulletin no. 116.American College of Obstetricians and Gynecologists.Obstet Gynecol. 2010 Nov;116)5(:1232
−
 
 
−
6. Electronic FHR monitoring: Research guidelines for interpretation. NICHD Research Planning Workshop                   Am J Obstet Gynecol 1997; 177:1385-90
 
−
7. The 2008 National Institute of Child Health and Human Development Workshop Report on Electronic Fetal Monitoring                                               Update on Definitions, Interpretation, and Research Guidelines
 
−
George A. Macones, MD, Gary D. V. Hankins, MD, Catherine Y. Spong, MD, John Hauth, MD,and Thomas Moore, MD                                                   (Obstet Gynecol 2008;112:661–6)
 
−
8. ACOG Practice Bulletin number 106, July 2009                       Intrapartum Fetal Heart Rate Monitoring: Nomenclature, Interpretation, and General Management Principles
 
 
</div>
 
</div>
 
</blockquote>
 
</blockquote>

גרסה אחרונה מ־08:54, 27 במאי 2024

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
ניטור דופק לב העובר בזמן הלידה

Pregnancy.png

ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום מיילדות
האיגוד המפרסם
מיילדות.png
קישור באתר הר"י
תאריך פרסום יולי 2023
יוצר הערך דר' משה מנשה, דר' שמואל פנסקי, דר' עידו שולט, דר' ראיד סלים, פרופ' יוסי עזרא, פרופ' זאב ויינר
 

מטרת נייר העמדה הינה להגדיר נהלים לשימוש נכון בניטור האלקטרוני של הדופק העוברי (המוניטור) בזמן הלידה. מוסכם על הכל, שפענוח נכון של הממצאים במוניטור הינו תנאי הכרחי לניהול נאות של הלידה. הדבר מחייב שימוש במינוח אחיד ומוסכם של ממצאי הניטור, ניתוח שיטתי של כל מדדי הניטור בתרשים וזיהוי שינויים בממצאי הניטור, המופיעים במהלך הלידה והמרמזים על התפתחות קיפוח עוברי.

פענוח הניטור ותיעודו יתבססו על כל המדדים הבאים:

  • קצב הלב הבסיסי (Baseline fetal heart rate)
  • השונות הבסיסית (Baseline variability)
  • נוכחות האצות (Accelerations)
  • נוכחות האטות (Decelerations)
  • הפעילות הרחמית (Uterine activity)

בעת פענוח הממצאים, יש לבחון אם חל שינוי במצב העובר, בהשוואה למצבו הקודם, כפי שזה השתקף במקטעים קודמים של אותו ניטור או בניטורים קודמים.

ידוע שהמוניטור מוגבל ביכולתו לאבחן קיפוח עוברי. בנוסף על היותו כלי בלתי מדויק, ההסכמה בין המפענחים גבוהה יותר כאשר הניטור תקין לחלוטין או כאשר הוא פתולוגי באופן מובהק. בתבניות הביניים של הניטור, המהוות למעשה את מרבית המקרים, אי ההסכמה בין המפענחים היא גדולה יותר. ידוע, שאותם מפענחים עשויים לפענח את אותו ניטור באופן שונה, במועדים שונים. בנוסף, ידיעה של תוצאות הלידה עשויה להשפיע על האופן בו הניטור מפוענח. בשל כך קיים שיעור גבוה של "אזעקות שווא" בהערכת מצב העובר, המסתמכת על הניטור (דהיינו, איבחון תבניות פתולוגיות, בעוברים שאינם מקופחים).

בהשוואה להאזנה לסירוגין לדופק העוברי (Intermittent auscultation), נמצא שהניטור האלקטרוני הרציף של הדופק העוברי, במהלך הלידה, לווה בעלייה בשיעור הניתוחים הקיסריים והלידות המכשירניות ובהפחתת שיעור הפירכוסים בילוד.

לא זו בלבד שהניטור האלקטרוני לא הפחית את שיעור שיתוק המוחין (CP, Cerebral Palsy), אלא שרק בחלק מהמחקרים ניצפתה הפחתה בשיעור התמותה הסב-לידתית הקשורה לתשניק (Asphyxia).

יש לנטר את הדופק העוברי בכל לידה, ובהעדר סיבוכים ביולדת, אין עדיפות לשיטת ניטור אחת על פני שיטה אחרת. השיטה תיקבע בהתאם לדרגת הסיכון של הלידה ולפי יכולת הצוות המטפל לבצע, בצורה מיטבית, האזנה לסירוגין לדופק העובר. ניתן לבצע הפוגות בניטור הרציף, לביצוע פעולות שונות במהלך הלידה, או למילוי צרכי היולדת.

רצוי לבצע ניטור עוברי אלקטרוני רציף בכל לידה בסיכון גבוה, כגון במצבים הבאים או כאשר לא ניתן לבצע, בצורה מיטבית, האזנה לסירוגין:


במקרים בהם מומלץ ניטור רציף שאינו מושג מסיבה טכנית, יש לשקול שימוש באלקטרודת קרקפת (scalp electrode) במידת האפשר.

האזנה לסירוגין תתבצע רק בלידות בסיכון נמוך וכל האזנה תימשך מתחילת הציר ועד דקה אחרי סיומו. אמנם לא ידוע מהי התדירות האופטימלית של ההאזנה לסירוגין, אולם יש המבצעים זאת לפחות כל 15 דקות, בפאזה הפעילה של הלידה, ולפחות כל 5 דקות, בשלב השני שלה.

במצבים הבאים רצוי לעבור מהאזנה לסירוגין לניטור אלקטרוני רציף:

  • דופק עוברי מעל ל-160 פעימות לדקה
  • דופק עוברי מתחת ל-110 פעימות לדקה
  • האטה בדופק העוברי
  • הופעת גורם סיכון, אשר לא היה קיים עד כה, כגון דימום חריג, שימוש בפיטוצין (Pitocin), מקוניום, חום מעל 38 מעלות או שימוש באלחוש אפידורלי

יש להשתמש בהגדרות הבאות לזיהוי, תיעוד ודיווח של הממצאים בניטור העוברי.

קצב הלב הבסיסי (Baseline fetal heart rate)

כדי לקבוע מהו קצב הלב הבסיסי של העובר, יש לבחון תרשים ניטור שאורכו לפחות 10 דקות. הקצב יעוגל למעלה בקירוב של 5 פעימות בדקה.

הגדרה: מספר הפעימות הממוצע בדקה, הנמדד במקטע ניטור יציב (ללא האצות או האטות ועם שונות קטנה מ-25 פעימות בדקה), שאורכו לפחות 2 דקות.

בהעדר תנאים אלה לא ניתן לקבוע את קצב הלב הבסיסי ובמצב זה ניתן לפנות למקטע של 10 הדקות הקודמות.

קצב לב בסיסי תקין: 160-110 פעימות בדקה. בשלבים המוקדמים של התפתחות היפוקסיה עוברית יש עליה בקצב הלב הבסיסי.

טכיקרדיה (Tachycardia): קצב לב בסיסי גדול מ-160 פעימות לדקה. טכיקרדיה עוברית, שאינה מלווה בהאטות, אינה מעידה, לרוב, על היפוקסיה עוברית.

ברדיקרדיה (Bradycardia): קצב לב בסיסי קטן מ-110 פעימות לדקה.

שונות (Variability)

המדד החשוב ביותר באבחון מצבו המטבולי של העובר, בזמן הלידה, הינו השונות.

הגדרה: תנודות (Fluctuation) בקצב הלב הבסיסי בתדירות של לפחות שתיים בדקה ומשרעת (אמפליטודה) משתנה. כיום לא מבדילים בין שונות קצרת טווח לארוכת טווח והן מאובחנות כמדד יחיד.

מבחינים בארבע דרגות שונות, לפי גובה המשרעת:

  1. העדר שונות (Absent variability): שונות בעלת גובה משרעת אפס (כמעט קו ישר)
  2. שונות מזערית (Minimal variability): שונות בעלת גובה משרעת קטן מ-5 פעימות לדקה
  3. שונות תקינה/בינונית (Moderate variability): שונות בעלת גובה משרעת בטווח 25-5 פעימות לדקה
  4. שונות מוגברת (Marked variability): שונות בעלת גובה משרעת גדול מ-25 פעימות לדקה. ניטור עם שונות מוגברת מכונה גם ניטור סלטטורי (Saltatory).
  • שונות מזערית, כממצא יחיד, הנמשכת פחות מ-90 דקות ושאינה מלווה בהאטות, אינה מעידה בהכרח על היפוקסיה עוברית, אך מצריכה המשך הערכה עוברית
  • מצב שינה של העובר, היכול להימשך 40 דקות, ובמקרים נדירים אף 90 דקות, יכול לגרום לשונות מזערית

מתכונות ניטור הקשורות בפעילות רחמית, נקראות מתכונות תקופתיות (Periodic) ומתכונות שאינן קשורת בפעילות זו נקראות מתכונות אפיזודיות (Episodic). מתכונות הניטור הפריודיות נבדלות זו מזו לפי צורת ה"גל" של השינוי, מעל או מתחת לקצב הבסיסי. מבחינים בין שינוי "חד" (כאשר השינוי מגיע לשיאו תוך פחות מ-30 שניות) לבין שינוי "הדרגתי" (כאשר השינוי מגיע לשיאו בפרק זמן העולה על 30 שניות).

האצה (Acceleration)

עלייה חדה וחולפת בקצב הלב העוברי, של לפחות 15 פעימות בדקה מעל הקצב הבסיסי, הנמשכת בין 15 שניות ל-2 דקות, מתחילתה ועד חזרתה לקצב הבסיסי. בעוברים מתחת לשבוע 32 גובה ההאצה הינו לפחות 10 פעימות לדקה ומישכה לפחות 10 שניות.

במהלך הלידה, העדר האצות, בנוכחות קצב בסיסי תקין, שונות תקינה והעדר האטות, אינו מעיד על קיפוח עוברי.

האטה מוקדמת (Early deceleration)

האטה הדרגתית בקצב לב העובר המתחילה עם הציר, מגיעה למינימום בשיא הציר והמסתיימת בו זמנית עם סוף הציר. האטה זו מעוגלת, סימטרית ונראית כתמונת ראי של הציר.

האטה מאוחרת (Late deceleration)

האטה הדרגתית בקצב לב העובר, המתחילה לאחר תחילת הציר, מגיעה למינימום לאחר שיא הציר והחוזרת לדופק הבסיסי לאחר סוף הציר. גם האטה זו מעוגלת וסימטרית לרוב.

האטה משתנה (Variable deceleration)

האטה חדה בקצב לב העובר, בעומק של גדול מ-15 פעימות לדקה הנמשכת בין 15 שניות ל-2 דקות, מתחילתה ועד החזרה לקצב הבסיסי. משך ההאטה, עיתויה ועומקה יכולים להיות שונים מציר לציר.

קיימים מספר מאפיינים המעידים על משמעות חמורה יותר של ההאטות המשתנות ועלולים לרמז על סיכון להיפוקסיה עוברית:

  • האטה עד לקצב קטן מ-70 פעימות בדקה, הנמשכת יותר מ-60 שניות
  • העדר שונות בקצב הבסיסי ובתוך ההאטה
  • חזרה איטית לקצב הבסיסי
  • עלייה ממושכת, בתום ההאטה, של הקצב הבסיסי (Overshoot)
  • חזרה, בתום ההאטה, לקצב בסיסי שהינו שונה מהקצב שקדם לה
  • האטה ביפאזית (W-Shaped)
  • אובדן ההאצה שלפני או ההאצה שאחרי ההאטה המשתנה ("כתפיים")

האטות משתנות חוזרות

האטות משתנות המתרחשות במעל 50 אחוזים מהצירים במשך לפחות 20 דקות.

האטות משתנות המתרחשות בפחות מ-50 אחוזים מהצירים

האטות משתנות המתרחשות בפחות מ-50 אחוזים מהצירים, הינן ההפרעות השכיחות בניטור לב עובר במהלך לידה ובדרך כלל אינן מצריכות התערבות.

האטה ממושכת Prolonged deceleration

האטה בקצב לב העובר, של יותר מ-15 פעימות לדקה, הנמשכת 2-10 דקות. האטה הנמשכת יותר מ-10 דקות מהווה שינוי בקצב הלב הבסיסי.

תבנית ניטור סינוסואידלית (Sinusoidal pattern)

תבנית ניטור המאופיינת על ידי תנודות גליות בקצב הלב, בעלות מראה חלק (חוטי), בתדירות של 5-3 מחזורים בדקה ומשרעת של 15-5 פעימות בדקה, הנמשכות יותר מ-20 דקות.

פעילות רחמית (Uterine activity)

תאור הפעילות הרחמית, כחלק מממצאי הניטור, נחוץ לפענוח הניטור ולטיפול בקיפוח עוברי. הערכת הפעילות הרחמית כוללת התיחסות לתדירות הצירים, למישכם, לעוצמתם ולפרקי ההרפיה ביניהם. ההערכה הכמותית של תדירות הצירים תבוצע על ידי חישוב, בחלון זמן בן 30 דקות, של מספר הצירים הממוצע בעשר דקות.

פעילות רחמית תקינה: כאשר הממוצע הינו עד 5 צירים בעשר דקות.

פעילות טכיסיסטולית (Tachysystolic): כאשר הממוצע גדול מ-5 צירים בעשר דקות.

יש לבחון אם הפעילות הטכיסיסטולית מלווה בהאטות בדופק העוברי.

אין להשתמש בביטויים Hyperstimulation ו-Hypercontractility, מאחר ואינם מוגדרים.

סיווג תבניות הניטור העוברי, משמעותן והטיפול בהן

יש לזכור כי דופק העובר הינו דינמי במהלך הלידה ולכן יש להעריך את תבנית הניטור במהלך הלידה באופן תכוף ושכיח. ניתן לראות מעבר של דופק עובר מתבנית ניטור אחת לשנייה וחשוב להתייחס לתבנית בהתאם למצב הקליני הכולל. באבחון תבניות הניטור השונות, יש להתייחס לקצב הבסיסי, לשונות, להאצות ולהאטות. מבחינים בשלוש תבניות ניטור:

  1. תבנית תקינה
  2. תבנית ביניים
  3. תבנית בלתי תקינה (פתולוגית)

תבנית תקינה - 1 Category

מאפיינים: תבנית שבה הקצב הבסיסי 160-110 פעימות בדקה, השונות בטווח 25-6 פעימות בדקה ואין האטות משתנות או מאוחרות. בתבנית זו תיתכנה האצות או האטות מוקדמות.

משמעות: תבנית זו מעידה על מצב חומצי-בסיסי תקין של העובר.

טיפול: מעקב שגרתי בלבד, ללא צורך בהתערבות.

תבנית ביניים - 2 Category

מאפיינים: תבנית שאינה עונה להגדרה של תבנית תקינה או של תבנית פתולוגית, מהווה סיבה שכיחה לניתוח קיסרי.

משמעות: תבנית זו אינה מנבאת מצב חומצי-בסיסי בלתי תקין.

טיפול: תבנית זו מחייבת הערכה של מצב העובר, תוך התחשבות במכלול הנתונים הקליניים. שימוש בתבחינים נוספים, להערכת מצבו, ובחינת תגובתו להחייאה תוך רחמית יאפשרו הערכה מחודשת של המצב וקביעת העיתוי ליילוד.

החייאה תוך רחמית של העובר יכולה לכלול את הפעולות הבאות:

  1. שינוי תנוחת היולדת
  2. הזלפה תוך ורידית של נוזלים
  3. הפסקת מתן ה-Oxytocin או הקטנת המינון
  4. מתן תרופה טוקוליטית, אם יש טכיסיסטוליה
  5. במצבי תת לחץ דם (לאחר אלחוש אפידורלי) ניתן לשקול מתן אפדרין


במצבים מסוימים כגון ניטור עם ההאטות משתנות חוזרות ניתן לבצע הזלפת נוזלים לחלל הרחם (amnioinfusion): פעולה זו עשויה להפחית את שיעור הניתוחים הקיסריים אך לא משפרת תוצאים פרינטליים. ניתן לגרות את העובר באופן ידני, דרך הנרתיק, על ידי נקישה קלה על ראשו, או דרך דופן בטן האם, באמצעות לרינקס מלאכותי היוצר גירוי ויברואקוסטי. הופעת האצה בדופק העוברי (עלייה של 15 פעימות לדקה מעל הדופק הבסיסי) שוללת, בסבירות גבוהה, קיום חמצת עוברית. לעומת זאת, היעדר האצה אינו מעיד בהכרח על חמצת.

תבנית פתולוגית - 3 Category

מאפיינים: תבנית עם ניטור סינוסואידלי או תבנית עם היעדר שונות המלווה באחד הממצאים הבאים: האטות מאוחרות נישנות, האטות משתנות נישנות או ברדיקרדיה.

משמעות: תבנית זו עלולה להעיד על מצב חומצי-בסיסי בלתי תקין של העובר.

טיפול: כאשר מופיעה תבנית זו מומלץ להעריך את הסיבות האפשריות למצב, לטפל בהתאם ולהיערך ליילוד מיידי של העובר אם אין שיפור

צוות הכנת נייר העמדה

  • דר' משה מנשה, בי"ח הדסה
  • דר' שמואל פנסקי, בי"ח פוריה
  • ד"ר עידו שולט, בי"ח נהריה
  • ד"ר ראיד סלים, בי"ח העמק
  • פרופ' יוסי עזרא, בי"ח הדסה
  • פרופ' זאב ויינר, בי"ח רמב"ם

אושר על ידי ועד החברה לרפואת האם והעובר – ספטמבר 2009

צוות עדכון נייר העמדה - יולי 2023

  • פרופ׳ טל בירון שנטל
  • פרופ' רינת גבאי בן זיו
  • ד"ר חן סלע
  • פרופ' גלי פריאנטה
  • פרופ' לירן הירש
  • ד"ר הדר רוזן
  • ד"ר דנה ויטנר

ביבליוגרפיה

  1. Vintzileos et al: Intrapartum electronic fetal heart rate monitoring versus intermittent auscultation: A meta-analysis. Obstet Gynecol 85: 149-55, 1995.
  2. Thacker SB, Stroup D, Chang M: Continuous electronic heart rate monitoring for fetal assessment during labor. The Cochrane Library, Issue 4, 2003. Chichester, UK: John Wiley & Sons, Ltd.
  3. Nelson KB et al: Uncertain value of electronic fetal monitoring in predicting cerebral palsy. New England J Med 334: 613-18, 1996.
  4. The use of Electronic Fetal monitoring ; Evidence based Clinical Guidline No. 8, Royal college of Obstetricians and Gynaecologists, 2001: P12-17
  5. Fetal Heart Rate Monitoring: Freeman R.K. Garite T J. Nageotte M F; Lippincott Williams Wilkins edit 2003 P. 110-127
  6. Electronic FHR monitoring: Research guidelines for interpretation. NICHD Research Planning Workshop Am J Obstet Gynecol 1997; 177:1385-90
  7. The 2008 National Institute of Child Health and Human Development Workshop Report on Electronic Fetal Monitoring Update on Definitions, Interpretation, and Research Guidelines George A. Macones, MD, Gary D. V. Hankins, MD, Catherine Y. Spong, MD, John Hauth, MD,and Thomas Moore, MD )Obstet Gynecol 2008;112:661-6(
  8. ACOG Practice Bulletin number 106, July 2009 Intrapartum Fetal Heart Rate Monitoring: Nomenclature, Interpretation, and General Management Principles
  9. Management of intrapartum fetal heart rate tracings. ACOG Practice bulletin no. 116.American College of Obstetricians and Gynecologists.Obstet Gynecol. 2010 Nov;116)5(:1232

המידע שבדף זה נכתב על ידי דר' משה מנשה, דר' שמואל פנסקי, ד"ר עידו שולט, ד"ר ראיד סלים, פרופ' יוסי עזרא, פרופ' זאב ויינר