האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "סרטן ריאה - Lung Cancer"

מתוך ויקירפואה

 
(48 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 8: שורה 8:
 
|ICD-9={{ICD9|162}}
 
|ICD-9={{ICD9|162}}
 
|MeSH={{MeSH|D002283}}
 
|MeSH={{MeSH|D002283}}
|יוצר הערך=ד"ר מיה גוטפריד וד"ר דודניק אליזבטה
+
|יוצר הערך=ד"ר אליזבטה דודניק
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
 
{{הרחבה|סרטן ריאה}}
 
{{הרחבה|סרטן ריאה}}
==אפידמיולוגיה==
+
==אפידמיולוגיה וגורמי סיכון==
שיעור התחלואה מסרטן ריאה נמצא בעלייה מתמדת, ונכון לשנת 2011 הוא גורם התמותה מסרטן מספר אחד בגברים והשלישי אצל הנשים. לפי הערכות סטטיסטיות מבוססת על נתוני עבר, במהלך שנת 2020 בארצות הברית, 228,820 אנשים יאובחנו עם סרטן ריאה וכ-135.720 ימותו כתוצאה מהמחלה
+
סרטן הריאה מהווה את אחד הגידולים הנפוצים ביותר בעולם. שיעור התחלואה בסרטן הריאה מצוי בעלייה מתמדת, וממאירות זו מהווה את גורם התמותה המוביל מסרטן בקרב גברים ונשים כאחד. לפי הערכה סטטיסטית מבוססת על נתוני עבר, 228,820 אנשים יאובחנו עם סרטן ריאה בארצות הברית במהלך 2020 ו- 135,720 ימותו כתוצאה מהמחלה{{הערה|שם=הערה1|Torre LA, Siegel RL, Jemal A. Lung Cancer Statistics. ''Adv Exp Med Biol''. 2016;893:1-19. doi:10.1007/978-3-319-24223-1_1}}. לפי נתוני הרישום הלאומי לסרטן, בישראל מאובחנים מדי שנה כ-2500 מקרים חדשים של שאת ריאה{{הערה|שם=הערה2|1=[https://public.tableau.com/views/_5224/sheet3_1?%3Aembed=y&%3AshowVizHome=nhttps%3A%2F%2Fpublic.tableau.com%2Fviews%2F_5224%2Fsheet2%3F%3Aembed&%3AshowVizHome=no&%3AshowTabs=y&%3Adisplay_count=y&%3Adisplay_static_image=y#%21 נתוני רישום סרטן לשנת 2015 - סוגי סרטן שכיחים]}}.
{{הערה|שם=הערה1|Torre LA, Siegel RL, Jemal A. Lung Cancer Statistics. ''Adv Exp Med Biol''. 2016;893:1-19. doi:10.1007/978-3-319-24223-1_1}}. בישראל, לפי נתוני הרישום הלאומי לסרטן, מאובחנים מדי שנה כ- 2500 מקרים חדשים של שאת ריאה {{הערה|שם=הערה2|https://public.tableau.com/views/_5224/sheet3_1?%3Aembed=y&%3AshowVizHome=nhttps%3A%2F%2Fpublic.tableau.com%2Fviews%2F_5224%2Fsheet2%3F%3Aembed&%3AshowVizHome=no&%3AshowTabs=y&%3Adisplay_count=y&%3Adisplay_static_image=y#%21}}.
 
  
'''תמונה 1.''' סרטן ריאה בישראל - מגמת התחלואה בעשור האחרון
+
[[קובץ:סרטן2015.png|מרכז|ממוזער|800 פיקסלים|תמונה 1 - סרטן ריאה בישראל - מגמת התחלואה בעשור 2006–2015]]
  
== פתולוגיה - סיווג ==
+
== גורמי סיכון ==
סרטן ריאה נחלק לשני סוגים עיקריים
+
'''עישון''': גורם הסיכון העיקרי, כתלות במספר שנות העישון ובכמות הסיגריות ליום. עישון אחראי על התפתחות כ-85 אחוזים מכלל מקרי סרטן ריאה{{הערה|שם=הערה3|Taylor R, Najafi F, Dobson A. Meta-analysis of studies of passive smoking and lung cancer: effects of study type and continent. Int J Epidemiol. 2007;36(5):1048-1059. doi:10.1093/ije/dym158}}. [[עישון]] פאסיבי (Passive) גם הוא מעלה סיכון לחלות בסרטן ריאה{{הערה|שם=הערה4|Taylor R, Najafi F, Dobson A. Meta-analysis of studies of passive smoking and lung cancer: effects of study type and continent. Int J Epidemiol. 2007;36(5):1048-1059. doi:10.1093/ije/dym158}}.
* Non-Small Cell Lung Cancer{{כ}} (NSCLC) (סרטן ריאה של התאים הלא קטנים) - מהווה כ-85 אחוזים מכלל מקרי סרטן ריאה. קיימים שלושה סוגים של סרטן ריאה מסוג NSCLC:
 
** Squamous cell carcinoma (סרטן ריאה מסוג התאים הקשקשיים)
 
** Adenocarcinoma (סרטן ריאה מסוג אדנוקרצינומה)
 
** Large cell (Anaplastic) carcinoma (סרטן ריאה מסוג התאים הגדולים)
 
* Small Cell Lung Cancer {{כ}} (SCLC) (סרטן ריאה של התאים הקטנים) - מהווה כ-15 אחוזים מכלל מקרי סרטן ריאה
 
  
==אבחנה==
+
'''מחלת ריאות חסימתית כרונית''' על רקע עישון (Chronic obstructive pulmonary disease ,[[COPD]]) נספרים גם הם עם גורמי סיכון להתפתחות שאת ריאה. אנו עדים לעלית השיעור של מקרי סרטן ריאה בקרב לא מעשנים.
התסמינים המביאים את החולה להיבדק הם בדרך כלל: [[שיעול]], [[קוצר נשימה]], [[כיח דמי]] (Hemoptysis), [[כאבים בחזה]] ו[[דלקות ריאה]] נשנות. לעיתים הגידול מתגלה במקרה בצילום חזה שמבוצע מסיבה אחרת.
 
  
אבחון סרטן ריאה כולל: בדיקה גופנית, [[ספירת דם]] מלאה ו[[:קטגוריה:בדיקות מעבדה: כימיה בדם|כימיה]], [[צילום חזה]], [[CT]]{{כ}} (Computed Tomography) חזה, [[ברונכוסקופיה]] (Bronchoscopy) או ניקור מחטי (Needle biopsy) לאישור האבחנה הפתולוגית (Pathology).
+
'''זיהום אוויר'''
  
בדיקות נוספות להערכת מידת התפשטות המחלה: [[PET-CT]], CT{{כ}} (Positron-Emission Tomography) מוח במידת הצורך.
+
'''חשיפה תעסוקתית''' [כגון לאזבסט ([[Asbestosis]]), סיליקה ([[Silica]]), סולר, גז רדון (Radon)]
  
==שלבי המחלה (Staging)==
+
'''חשיפה לקרינה מייננת''' (כגון קרינה טיפולית בשל [[מחלת הודג'קין|Hodgkin's disease]] או במסגרת תאונות עבודה)
;נקבע לפי TNM{{כ}} (Tumor, Nodes, Metastasis)
 
  
T - גודל הגידול
+
'''סיפור משפחתי של סרטן ריאה'''
* T1 - גידול מתחת ל-3 סנטימטרים
 
* T2 - גידול מעל ל-3 סנטימטרים
 
* T3 - גידול חודר לדופן החזה או לפלאורת המיצר (Mediastinal pleura)
 
* T4 - גידול חודר ללב, כלי דם גדולים, וושט, תפליט פלאורלי (Pleural effusion)
 
  
N - מעורבות בלוטות
+
== קליניקה ==
* N1 - מעורבות בלוטות בשער הריאה או תוך ריאתיות (Eneropulmonary)
+
התסמינים השכיחים של סרטן ריאה כוללים [[שיעול]], [[קוצר נשימה]], [[כיח דמי]], [[כאבים בחזה]], [[דלקות ריאה]] נשנות, [[חוסר תיאבון]], [[ירידה במשקל]] ו[[חולשה]] כללית. בחולים עם תסמינים לרוב מאובחנת המחלה בשלב מתקדם. בעוד אבחון המחלה בטרם התפתחות התסמינים אפשרי ומומלץ. כך, אבחון מוקדם (בדיקת סקר, Screening) של סרטן ריאה מבוסס על טומוגרפיה ממוחשבת (Computer Tomography ,[[CT]]) של בית חזה באנשים נמצאים בקבוצת הסיכון להתפתחות סרטן ריאה (כגון מעשנים כבדים עם היסטוריית עישון של 30 שנות/חפיסה ויותר) מעלה שיעור המקרים המאובנים בשלבים מוקדים וכתוצאה מכך – גורם לירידה של 20 אחוזים בשיעור התמותה מסרטן ריאה{{הערה|שם=הערה5|National Lung Screening Trial Research Team, Aberle DR, Adams AM, et al. Reduced lung-cancer mortality with low-dose computed tomographic screening. N Engl J Med. 2011;365(5):395-409. doi:10.1056/NEJMoa1102873}}.
* N2 - בלוטות במיצר באותו צד של הגידול
 
* N3 - בלוטות במיצר בצד הנגדי של הגידול או בלוטות על בריחיות
 
  
M - גרורות מרוחקות
+
האבחנה של סרטן ריאה מבוצעת לרוב על ידי נטילת [[ביופסיה]] (Biopsy) באמצעות בדיקת [[ברונכוסקופיה]] (Bronchoscopy) או דיקור מונחה טומוגרפיה ממוחשבת (Computed Tomography Guided lung biopsy), אשר באמצעותם ניתן לקבוע גם את סוג ההיסטולוגי (Histological) של הגידול. לקביעת שלב המחלה ודרגת ההתפשטות של הגידול משתמשים בבדיקות הדמיה כגון [[PET-CT|FDG-PET]] scan{{כ}} (Fluorodeoxyglucose-Positron Emission Tomography){{כ}} ו[[בדיקת תהודה מגנטית|תהודה מגנטית]] (Magnetic Resonance Imaging - MRI){{כ}}{{הערה|שם=הערה6|[https://www.nccn.org/professionals/physician_gls/default.aspx#nscl NCCN Guidelines]}}.
* M0 - ללא גרורות מרוחקות
 
* M1 - ישנן גרורות מרוחקות, האתרים השכיחים הם: בלוטת יותרת הכיליה (Adrenal), כבד, עצמות, ריאה שנייה או פיזור ריאתי, מוח
 
* '''Stage I'''{{ש}}T1 N0 M0{{ש}}T2 N0 M0
 
* '''Stage II IIA'''{{ש}}T1 N1 M0
 
* '''Stage II IIB'''{{ש}}T2 N1 M0{{ש}}T3 N0 M0
 
* '''Stage IIIA''' {{ש}}T1 N2 M0{{ש}}T2 N2 M0{{ש}}T3 N1 M0{{ש}}T3 N2 M0
 
* '''Stage IIIB'''{{ש}}Any T N3 M0{{ש}}T4 Any N M0
 
* '''Stage IV'''{{ש}}Any T Any N M1
 
  
==פרוגנוזה==
+
==סיווג הגידולים==
הפרוגנוזה נקבעת על פי מידת התפשטות המחלה. בדרך כלל התסמינים מופיעים רק בשלב מתקדם של המחלה, כך שמרבית המקרים מתגלים כשהמחלה מפושטת וסיכויי הריפוי נמוכים.
+
לפי המלצת הארגון הבריאות העולמי ( World Health Organization – WHO) משנת 2015 מקובל לחלק גידולי ריאה לשני סוגים עיקריים{{הערה|שם=הערה7|Travis WD, Brambilla E, Nicholson AG, et al. The 2015 World Health Organization Classification of Lung Tumors: Impact of Genetic, Clinical and Radiologic Advances Since the 2004 Classification. J Thorac Oncol. 2015;10(9):1243-1260. doi:10.1097/JTO.0000000000000630}}: סרטן ריאה בנוי תאים שאינם קטנים (Non-Small Cell Lung Carcinoma – [[NSCLC]] המהווים כ-80 אחוזים ממקרי סרטן ריאה) וגידולים נוירו-אנדוקריניים (Neuroendocrine) בתוכם השולט הוא סוג סרטן ריאה בנוי תאים קטנים (Small-Cell Lung Carcinoma – [[SCLC]]).
  
==גילוי מוקדם==
+
=== Non-Small Cell Lung Carcinoma{{כ}} - NSCLC ===
באוקטובר 2006 התפרסמו לראשונה תוצאות מחקר רב היקף (מעל 30,000 אנשים) שבדק על יעילות CT במינון קרינה נמוך, כבדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן ריאה באוכלוסייה בסיכון גבוה. תוצאות המחקר מצביעות על יעילות השיטה: כ-85 אחוזים ממקרי סרטן הריאה במחקר התגלו בשלב I והחיות ל-10 שנים הייתה 92 אחוזים. אולם בשלב זה יש צורך בנתונים נוספים על מנת להמליץ על CT במינון קרינה נמוך כבדיקה שגרתית לגילוי מוקדם.
+
מורכב ממספר תתי-סוגים היסטולוגים{{הערה|שם=הערה7}}
  
מתוך 100 חולים חדשים 70 יהיו בלתי מנותחים עקב מחלה מפושטת, ו-30 יהיו מנותחים, כאשר: 20 יהיו בשלב מוקדם של המחלה, 10 יהיו בשלב מחלה מתקדמת בבית החזה.
+
==== Adenocarcinoma - סרטן ריאה מטיפוס בלוטי ====
 +
[[אדנוקרצינומה|Adenocarcinoma]] - תת-הסוג השכיח מבין NSCLC ושכיחותו נמצאת במגמת עלייה מתמדת. מקור הגידול כאן הוא בדרכי האוויר הקטנות, ולפיכך מדובר בגידולים ממוקמים לרוב בפריפריה של הריאה. מבחינת המאפיינים הפתולוגיים והצביעות האימונוהיסטוכימיות (Immunohistochemical) (המשמשות לקביעת הסוגים השונים של גידולי ריאה), תאי אדנוקרצינומה נצבעות חיובית ל-TTF-1, Napsin A ושלילית ל-p40, p63
  
==טיפול==
+
==== Squamous-cell carcinoma - סרטן ריאה מטיפוס קשקשי ====
=== Staging ===
+
[[Squamous cell carcinoma of the lung|Squamous-cell carcinoma]] - שכיחותו היחסית נמצאת במגמת ירידה, והוא מהווה כ-20–30 אחוזים מכלל סרטני הריאה NSCLC. מקור הגידול כאן בסמפונות הגדולים, ולרוב מיקומם מרכזי וקרוב למיצר. מבחינה אימונוהיסטוכימית, תאי גידול קשקשי נצבעות חיובית ל- ל- p40, p63 ושלילית ל- TTF-1 ,Napsin A
ההחלטה על טיפול בסרטן הריאה נעשית בעיקר לפי דרגת התפשטות המחלה (Staging).
 
  
====Stage I + Stage II====
+
==== סוגים אחרים ====
'''ניתוח רדיקלי''' (Radical) באם מצבו של החולה מאפשר זאת (מבחינת תפקודי ריאה ולב){{ש}}'''ניתוחים''' – כריתת אונה (Lobectomy), כריתת ריאה מלאה{{ש}}'''פחות מכריתת אונה''' - ניתוח לא מספיק השוני ביניהם הוא אחוז תמותה בניתוח ותחלואה - שניהם גבוהים יותר בכריתת ריאה מלאה
+
קרצינומה של תאים גדולים (Large Cell Carcinoma), קרצינומה אדנו-קשקשית (Adeno-squamous), קרצינומה Sarcomatoid, קרצינומה מסוג Salivary gland - סוגים אלו נדירים.
  
;טיפול משלים
+
=== הגידולים הנוירו-אנדוקריניים של הריאה ===
* '''קרינה''' - אין הצדקה ל[[טיפול קרינתי]] משלים באופן שגרתי אחרי כריתה מלאה. מטה אנליזה (Metaanalysis) של Port שהתפרסמה ב-1998 הוכיחה שתוספת קרינה לאחר כריתה מלאה לא משפרת את שיעורי ההישרדות לחמש שנים. יש לתת קרינה אם הכריתה הכירורגית (Surgical) לא הייתה שלמה ו/או אם החתך הניתוחי עובר דרך הגידול
+
המהווים כ-20 אחוזים ממקרי סרטן ריאה - כוללים{{הערה|שם=הערה7}}.
* '''טיפול כימי משלים''' - נעשו שש עבודות אקראיות שבדקו יעילות של [[טיפול כימותרפי]] (Chemotherapy) משלים לאחר ניתוח כריתה מלא. כל העבודות למעט אחת הראו יתרון ברור בהיוותרות בחיים בזרוע שטופלה בכימותרפיה. לכן טיפול כימי משלים מהווה חלק מהטיפול השגרתי לאחר ניתוח כריתה מלא והשילוב המקובל הוא [[Cisplatin]] ו-[[Navelbine]]
 
  
====Stage III====
+
==== Small-cell lung carcinoma –{{כ}} SCLC - סרטן ריאה בנוי תאים קטנים ====
* '''Stage III A''' - קבוצת חולים בעלי פוטנציאל ניתוחי - בשלב זה של המחלה יש מעורבות של בלוטות במיצר. לאבחנה דרושה הוכחה פתולוגית מ-Mediastinoscopy{{כ}} ('''PET''' בעצמו לא מספק מכיוון שיש לפחות 8 אחוזים False Positive).
+
התת-סוג השולט בקבוצה זו, לרוב מתפתח בקרב מעשנים כבדים, המתאפיין במהלך אגרסיבי (Aggressive) והתפתחות פיזור מרוחק בשני שלישים מהמקרים כבר בעת האבחון הראשוני. הגידול לרוב ממוקם במרכז בית החזה כאשר מקורו בסמפונות הגדולים. מבחינה היסטולוגית, גידול זה בנוי תאים עגולים או אובליים (Oval) בגודל קטן, בעל מורפולוגיה נוירו-אנודקרינית (Nuroendocrine Morphology), שיעור מיטוטי (Mitotic) גבוה ודרגת התמיינות נמוכה. נצבע חיובית ל- Synaptophysin, Chromogranin A, NSE, CD56 שאלה מהווים צביעות אופינייות לגידולים נוירו-אנדוקריניים
  
לקבוצת חולים זו נהוג להציע טיפול משולב הכולל לפחות שני סוגי טיפולים: כימותרפיה Neo adjuvant וניתוח ו/או כימותרפיה, קרינה וניתוח
+
==== Large-cell neuroendocrine carcinoma of lung - סרטן ריאה נוירו-אנדוקריני בנוי תאים גדולים ====
* '''Stage IIIB''' - שלב מחלה מתקדמת מקומית – בדרך כלל מחלה לא נתיחה. הטיפול היעיל ביותר הוא שילוב של כימותרפיה וקרינה. ההמלצה: טיפול כימי בהתחלה ואחר כך שילוב בו-זמני של כימותרפיה וקרינה (בדרך כלל שילוב של תרופות Radio sensitizing)
+
תת-סוג נדיר יותר, דומה מאוד מבחינת המאפיינים והתנהגות לסרטן ריאה בנוי תאים קטנים, אך מורפולוגית שונה מבחינת גודל התאים כאמור לעיל
  
====Stage IV====
+
==== Carcinoid ====
מחלה גרורתית.
+
כאן יש להבדיל בין תת-סוג הטיפוסי ולא טיפוסי (אגרסיבי יותר בין שניהם). הגידולים שהתפתחותם לא קשורה לעישון, הם מתאפיינים בגדילה איטית ומהלך המחלה שפיר יותר. מורפולוגית בעלי מורפולוגיה נוירו-אנודקרינית, שיעור מיטוטי נמוך ודרגת התמיינות גבוהה.
  
נכון לשנת 2011, בשלב זה ניתן בדרך כלל טיפול סיסטמי פליאטיבי (Systemic palliative) אשר מטרתו שיפור חיי החולה על ידי הפחתה או העלמה של התסמינים (שיעול, [[חולשה]], קוצר נשימה) והארכת חיים עם טיפול כימותרפי משולב ההישרדות החציונית היא 8–10 חודשים וכ-40 אחוזים יחיו מעל שנה. לעומת זה, בטיפול תומך ההישרדות החציונית היא 4–5 חודשים בלבד ורק 10 אחוזים ייוותרו בחיים כעבור שנה.
+
== שלב המחלה בעת האבחון==
 +
לשלב המחלה יש משמעות פרוגנוסטית, וכן הגישה הטיפולית נקבעת בהתאם. שלב המחלה מוגדר לפי סיווג ה-TNM ומבוסס על גודל הגידול הראשוני, חדירה לאיברים סמוכים, מעורבות בלוטות לימפה בשער הריאה, במיצר ובאזור העל-בריחי, וכן פיזור משני מרוחק{{הערה|שם=הערה8|Detterbeck FC. The eighth edition TNM stage classification for lung cancer: What does it mean on main street?. J Thorac Cardiovasc Surg. 2018;155(1):356-359. doi:10.1016/j.jtcvs.2017.08.138}}
  
=== סוג הסרטן ===
+
סיווג TNM מתייחס לשלושה מאפיינים:
בנוסף לדרגת התפשטות המחלה, מאפיין חשוב נוסף לטיפול הוא סוג הסרטן:
+
#מאפיין T – גודל ומידת החדירה של הגידול הראשוני
 +
#מאפיין N – נקבע בהתאם לדרגת המעורבות ומיקום של בלוטות לימפה אזוריות
 +
#מאפיין M – מתאר הימצאות גרורות מרוחקות באיברים שונים (כגון ריאה, שלד, כבד, בלוטות יותרת הכיליה ומוח)
  
==== NSCLC ====
+
נמצאת בשימוש הגרסה השמינית של הסיווג, שניתן לעיין בהגדרותיה בתמונה 2. במקביל, בסרטן ריאה מסוג SCLC משתמשים בסיווג דו-שלבי, כאשר שלב הממוקם (Limited stage) עונה להגדרה של מחלה הנכללת בשדה קרינה אחד, בעוד ובשלב מתקדם (Extensive stage) ישנו פיזור מרוחק או לחלופין מחלה כה גדולה ששדה קרינה אחד לא יכול להכליל את מלוא הגידול בו.
הטיפול הראשוני נקבע על ידי שלב המחלה.
 
  
לחולים שאובחנו בשלב מוקדם של המחלה, טיפול ניתוחי מקנה אפשרות ריפוי, כאשר טיפול משולב כימותרפי-קרינתי מועדף בחולים עם מחלה מפושטת יותר; תוך-חזית (Intrathoracic). לעומתם, חולים עם מחלה מתקדמת מטופלים פליאטיבית בטיפול מערכתי (Systemic) ו/או טיפול מקומי פליאטיבי{{הערה|שם=הערה3|UpToDate#Overview of the initial evaluation, treatment and prognosis of lung cancer}}.
+
כ-57 אחוזים מהחולים החדשים מאובחנים בשלב גרורתי (שלב 4){{הערה|שם=הערה1}} זה מסביר שיעור הישרדות נמוך יחסית בתום 5 שנים ממועד אבחון המחלה - העומד על 19 אחוזים{{הערה|שם=הערה1}}. עם זאת, שיעורי הישרדות בתום 5 שנים בשלבים מוקדמים של המחלה (שלב 1,2) גבוהים בהרבה ונעים בין 55 ל-90 אחוזים{{הערה|שם=הערה9|Goldstraw P, Chansky K, Crowley J, et al. The IASLC Lung Cancer Staging Project: Proposals for Revision of the TNM Stage Groupings in the Forthcoming (Eighth) Edition of the TNM Classification for Lung Cancer. J Thorac Oncol. 2016;11(1):39-51. doi:10.1016/j.jtho.2015.09.009}}. תחזית בשלב 3 של המחלה נקבע בהתאם לדרגת המעורבות של הבלוטות האזוריות, שיעורי הישרדות ל-5 שנים כאן נעים בין 15 ל-40 אחוזים{{הערה|שם=הערה9}}.
  
==== SCLC ====
+
[[קובץ:סרטן-2015-1.png|ממוזער|מרכז|800 פיקסלים|תמונה 2 - הגדרות של קטגוריות T, N, M לפי הגרסה מספר 8 של American Joint Commission on Cancer TNM staging system (AJCC) for NSCLC{{כ}}{{הערה|שם=הערה8}}.]]
כימותרפיה מערכתית היא מרכיב חשוב בטיפול, מאחר שכבר בעת האבחנה, ברוב החולים, ה-SCLC יהיה כבר מפושט. בחולים עם מחלה מוגבלת, הטיפול יהיה משולב; קרינתי עם כימותרפיה. תכופות, יעשה טיפול מניעתי קרינתי לגולגולת, למניעת גרורות מוחיות והארכת תוחלת החיים. טיפול מניעתי קרינתי גולגולתי ושל בית החזה יכול להיות מועיל בחולים עם תגובה חלקית או מלאה לטיפול כימותרפי ראשוני{{הערה|שם=הערה1}}.
 
  
===טיפול תרופתי===
+
[[קובץ:סרטן2015-2.png|מרכז|800 פיקסלים]]
==== כימותרפיה ====
 
יש מספר תרופות שהוכיחו יעילות בטיפול בסרטן ריאה:
 
* תרופות הדור הישן: [[Carboplatin]]{{כ}}, Cisplatin
 
* תרופות הדור החדש: [[Gemcitabine]]{{כ}}, Navelbine{{כ}}, Taxol{{כ}} ([[Paclitaxel]]){{כ}}{{כ}}, [[Taxotere]]{{כ}}, [[Alimta]]
 
  
בדרך כלל נהוג לטפל בחולים במצב תפקודי טוב 0 או 1 '''Performance status) PS)''' על ידי שילוב של שתי תרופות (אחת מהדור החדש ואחת מהדור הישן) במשך 4–6 מחזורי טיפול - לדוגמה שילוב של Taxotere עם Cisplatin או Navelbine עם Carboplatin וכדומה. מספר עבודות מבוקרות הראו שהשילובים השונים נבדלים בעיקר ברעילות ולא ביעילות. במשך שנים נעשו ניסיונות לשפר את יעילות הטיפול על ידי הוספת תרופה כימותרפית שלישית אבל, למרות שיפור בשיעורי התגובה, השילובים המשולשים לא השיגו שיפור בהארכת חיים והיו כרוכים ברעילות מרובה. לחולים במצב תפקודי ירוד, 2 PS ומעלה, נהוג לתת טיפול בתרופה בודדת מאחר שהטיפול המשולב כרוך ברעילות לא מבוטלת, ומטרת הטיפול היא להאריך חיים תוך שמירה במידת האפשר על איכות החיים.
+
[[קובץ:סרטן2015-3.png|ממוזער|מרכז|800 פיקסלים|תמונה 3 - תחזית (הישרדות חציונית – MST, הישרדות בתום 24 חודש ו-60 חודש ממועד האבחון) של סרטן ריאה מסוג NSCLC בהתאם לשלב המחלה{{הערה|שם=הערה9}}.]]
  
====טיפולים מכווני מטרה בסרטן ריאה====
+
הטיפול נקבע בהתאם לשלב המחלה ומשלב ניתוח''',''' [[קרינה]], [[כימותרפיה]] (Chemotherapy), [[אימונותרפיה]] (Immuotherapy), טיפול ביולוגי (Biological) מכוון מטרה ו[[טיפול פליאטיבי|טיפול תומך]] (Palliative care) לפי הצורך. במרבית המקרים (מלבד השלבים המוקדמים של המחלה בהם עיקר הטיפול הוא כירורגי או קרינתי הניתן לבדו), הטיפול בסרטן ריאה משלב שיטות טיפול שונות (Multi-modality treatment){{כ}}{{הערה|שם=הערה10|Postmus PE, Kerr KM, Oudkerk M, et al. Early and locally advanced non-small-cell lung cancer (NSCLC): ESMO Clinical Practice Guidelines for diagnosis, treatment and follow-up. Ann Oncol. 2017;28 Suppl 4:iv1-iv21. doi:10.1093/annonc/mdx222}}.
===== Tarceva =====
 
Tarceva היא טיפול ממוקד כנגד הקולטן לגורם הגדילה EGFR אשר מצוי על קרום התא ומשחק תפקיד מרכזי בהתפתחות הגידול הסרטני. Tarceva מעכבת את פעולתו של אנזים מסוג Tyrosine Kinase שאחראי על הפעלת שרשרת התגובות שמתרחשת בעקבות הפעלת הקולטן. חסימת הפעלת הקולטן באמצעות עיכוב האנזים גורמת עיכוב בתהליכי הגדילה והחלוקה של התא הסרטני.
 
  
Tarceva היא התרופה היחידה הפועלת כנגד המסלול של HER1/EGFR שהביאה להארכת חיים בחולי סרטן ריאה. יעילותה של Tarceva הודגמה במחקר פאזה שלישית שכלל 731 חולים שנכשלו על טיפול כימי קודם, והשווה טיפול ב-Tarceva לטיפול תומך. המחקר הראה שמתן Tarceva שיפר משמעותית את כל מדדי המחלה: שיעור התגובה, עיכוב הזמן עד התקדמות המחלה, שיפור בתסמיני המחלה והארכת חיים: בהשפעת Tarceva התארכה ההישרדות החציונית ב-43 אחוזים.
+
==חידושים בטיפול בשלב מתקדם==
 +
יותר ממחצית מחולי סרטן ריאה מאובחנים בשלב שבו המחלה התפשטה לאיברים מרוחקים, כגון שלד, ריאה, כבד, בלוטות יותרת הכליה ומוח .עד העשור הראשון של המאה ה-21, הגישה הטיפולית בשלב זה התבססה על טיפול כימותרפי. שינוי מהפכני שחל בעשור השני של המאה ה-21 הביא לשיפור משמעותי בתחזית כלל התפחות שיטות הטיפול בשני כיוונים עיקריים:
 +
#'''טיפולים ביולוגים מכווני מטרה''' – השיטה כאן מבוססת על זיהוי של המנגנון המולקולרי (Molecular) שאחראי על התפתחות הסרטן (Driver mutation) ושימוש בטיפול ביולוגי מכוון כנגד מנגנון משפעל
 +
#'''טיפולים אימונותרפיים''' על ידי מעכבי נקודות בקרה חיסונית (Immune check-point inhibitors) - השיטה שמורידה את השפעתם של הגורמים המעכבים ממערכת החיסון של הגוף ועל ידי כך מאפשרת לה תקוף את הגידול הסרטני
  
על בסיס מחקר זה, נרשמה Tarceva ברחבי העולם כולל בישראל לטיפול בסרטן ריאה גרורתי מסוג NSCLC לאחר כישלון של טיפול כימי אחד לפחות (קו שני ומעלה). בנוסף, Tarceva היא התרופה היחידה שהוכיחה יעילות בקו טיפולי שלישי במחקר פאזה III מבוקר.
+
===טיפולים ביולוגים מכווני מטרה===
 +
מדובר בטיפול ביולוגי מותאם אישית, שהתאפשר בזכות זיהוי של מוטציות (Mutations) משפעלות בתאי הגידול (כגון מוטציות בגנים (Genes){{כ}} EGFR{{כ}}, [[ROS-1]]{{כ}}, [[ALK]]{{כ}} (Anaplastic Lymphoma Kinase){{כ}}, [[NTRK]]{{כ}} (Neurotrophin Tyrosine Kinases){{כ}}, [[BRAF]]{{כ}}, [[c-MET]]{{כ}}, [[RET]]{{כ}} (REarranged during Transfection) ו-[[HER-2]]{{כ}} (Human Epidermal Growth factor Receptor 2) ופיתוח תרופות הפועלות נגד המוטציות הללו. כך, כ-30–40 אחוזים מגידולי ריאה גרורתיים מסוג Adenocarcinoma עשויים להיות גידולים נושאי מוטציה הפעלתית, שכנגדה קיימים טיפולים ממוקדי מטרה הניתנים בצורת פומית. לאורך השנים, פותחו דורות חדשים של תכשירים ביולוגיים עבור המוטציות הללו, לרבות תכשירים שמסוגלים להתמודד עם מנגנוני העמידות הנרכשת (עמידות שמפתחים תאי סרטניים במהלך הטיפול) ומאפשרים מתן מספר טיפולים ביולוגיים ברצף אחד לאחר השני. כך לדוגמה, פותחו כבר מספר דורות מעכבי EGFR (כגון [[T:Gefitinib|Gefitinib]]{{כ}}, [[Erlotinib]]{{כ}}, [[T:Afatinib|Afatinib]]{{כ}}, [[Osimertinib]]), מעכבי ALK{{כ}} ([[Crizotinib]]{{כ}}, [[Alectinib]]{{כ}}, [[T:Ceritinib|Ceritinib]]{{כ}}, [[Brigatinib‏]]{{כ}}, [[T:Lorlatinib|Lorlatinib]]) מעכבי ROS-1{{כ}} ([[Crizotinib]]{{כ}}, [[T:Entrectinib|Entrectinib]]{{כ}}, [[T:Repotrectinib|Repotrectinib]]{{כ}}, [[T:Lorlatinib|Lorlatinib]]) ומעכבי c-MET{{כ}} ([[Crizotinib]]{{כ}}, [[T:Capmatinib|Capmatinib]]{{כ}}, [[T:Tepotinib|Tepotinib]]{{כ}}, [[T:Savolitinib|Savolitinib]]). טיפולים אלה שינו לטובה את מהלך המחלה בחולים שגידולם נושא מוטציה משפעלת, איפשרו לחלק מהחולים לשרוד 5 שנים ואף יותר{{הערה|שם=הערה11|Mok T, Camidge DR, Gadgeel SM, et al. Updated overall survival and final progression-free survival data for patients with treatment-naive advanced ALK-positive non-small-cell lung cancer in the ALEX study. Ann Oncol. 2020;31(8):1056-1064. doi:10.1016/j.annonc.2020.04.478}}, וכן שיפרו משמעותית את איכות חייהם.
  
ל-Tarceva פרופיל בטיחותי גבוה, השונה מזה של כימותרפיה תופעות הלוואי העיקריות של Tarceva הן [[פריחה]] ו[[שלשול]] המופיעות בדרך כלל בדרגה קלה וניתנות לשליטה. יתרון נוסף ב-Tarceva הוא העובדה שהיא ניתנת כטבלייה אחת ליום ולא כעירוי תוך ורידי.
+
;בחירת החולים:
 +
בחירת חולים שמתאימים לטיפולים מכווני מטרה היא קריטית, וכדי למצוא את המוטציה ההפעלתית בגידול מסוים מומלץ לבצע אבחון מולקולרי מעמיק עם תיעדוף לשיטות שמבוססות על ריצוף גנומי (Genomic sequencing) מהדור החדש - Next Generation Sequencing) NGS). בדיקות אלה, המכונות בדיקות גנומיות מקיפות, מאבחנות את הפרופיל המולקולרי (Molecular profile) של הגידול, ובאמצעות ריצוף של מאות גנים במקביל הן מתאימות בצורה מדויקת יותר אפשרויות טיפול ממוקד המכוונות כנגד המוטציות ההפעלתיות.
  
ניתן לטפל ב-Tarceva גם בחולים במצב תפקודי ירוד שאינם יכולים לקבל כימותרפיה ולא קיבלו טיפולים כלשהם למחלתם.
+
===טיפולים אימונותרפיים===
משרד הבריאות הישראלי אישר התוויה נוספת לטרסבה - כקו טיפולי ראשון בסרטן לבלב גרורתי (בשילוב עם Gemcitabine).
+
אחד מהמאפיינים של סוגי סרטן רבים הוא שהתאים הסרטניים מוצאים דרך להתחמק מתגובת מערכת החיסון. {{ש}}אימונותרפיה חדישה ״מורידה את הבלמים״ ממערכת החיסון וכך מגבירה את יכולת מערכת החיסון להילחם בסרטן. אימונתרפיה היוותה פריצת דרך משמעותית בטיפול בסרטן ריאה מתקדם. כך לדוגמה, בסרטן ריאה מתקדם מסוג NSCLC, מחקרים רבים הוכיחו כי מתן אימונותרפיה בהשוואה למתן כימותרפיה מביא להישרדות ארוכה יותר{{הערה|שם=הערה12|Reck M, Rodríguez-Abreu D, Robinson AG, et al. Pembrolizumab versus Chemotherapy for PD-L1-Positive Non-Small-Cell Lung Cancer. N Engl J Med. 2016;375(19):1823-1833. doi:10.1056/NEJMoa1606774}}, רעילות קלה יותר ואיכות חיים טובה יותר{{הערה|שם=הערה13|Brahmer JR, Rodríguez-Abreu D, Robinson AG, et al. Health-related quality-of-life results for pembrolizumab versus chemotherapy in advanced, PD-L1-positive NSCLC (KEYNOTE-024): a multicentre, international, randomised, open-label phase 3 trial. Lancet Oncol. 2017;18(12):1600-1609. doi:10.1016/S1470-2045(17)30690-3}}{{הערה|שם=הערה14|Reck M, Schenker M, Lee KH, et al. Nivolumab plus ipilimumab versus chemotherapy as first-line treatment in advanced non-small-cell lung cancer with high tumour mutational burden: patient-reported outcomes results from the randomised, open-label, phase III CheckMate 227 trial. Eur J Cancer. 2019;116:137-147. doi:10.1016/j.ejca.2019.05.008}}. היתרון הבולט של אימונותרפיה הוא בעובדה כי המטופלים שמגיבים לטיפול עשויים לשרוד שנים ארוכות. כך לדוגמה, 25-14 אחוזים, בהתאם לדרגת הביטוי של PD-L1 {{כ}}(Programmed Death Ligand-1) בתאי הגידול מהחולים עם NSCLC בשלב מתקדם עשויים לשרוד 4 שנים ויותר ממועד תחילת אימונותרפיה{{הערה|שם=הערה15|Antonia SJ, Borghaei H, Ramalingam SS, et al. Four-year survival with nivolumab in patients with previously treated advanced non-small-cell lung cancer: a pooled analysis. Lancet Oncol. 2019;20(10):1395-1408. doi:10.1016/S1470-2045(19)30407-3}}{{הערה|שם=הערה16|Garon EB, Hellmann MD, Rizvi NA, et al. Five-Year Overall Survival for Patients With Advanced Non‒Small-Cell Lung Cancer Treated With Pembrolizumab: Results From the Phase I KEYNOTE-001 Study. J Clin Oncol. 2019;37(28):2518-2527. doi:10.1200/JCO.19.00934}}.
 
 
===== Avastin =====
 
[[Avastin]] היא תרופה ביולוגית הפועלת כנגד תהליך יצירת כלי הדם של הגידול (Angiogenesis){{כ}}. Avastin היא נוגדן ספציפי לגורם הגדילה של כלי דם (Vascular Endothelial Growth Factor ,VEGF). על ידי קישור ל-VEGF היא מונעת את יצירת כלי הדם לגידול וכתוצאה מעכבת את צמיחת הגידול והתפשטותו.
 
 
 
Avastin רשומה בישראל לטיפול קו ראשון בשילוב עם כימותרפיה ב[[סרטן מעי גס וחלחולת|סרטן מעי גס גרורתי]].
 
 
 
ביוני 2005 פורסמו לראשונה תוצאות מחקר פאזה שלישית רב-מרכזי, מבוקר E4599 שבדק האם תוספת Avastin למשלב כימותרפי של Carboplatin{{כ}} ו-Taxol משפרת את יעילות הטיפול. במחקר השתתפו 878 חולי סרטן ריאה מפושט מסוג תאים קטנים לא קשקשיים (Non Squamous NSCLC) שלא קיבלו טיפול קודם למחלתם. המחקר הראה כי בחולים שטופלו ב-Avastin בשילוב עם כימותרפיה הייתה הפחתה של 20 אחוזים בסיכון לתמותה במשך כל זמן המחקר, בהשוואה לחולים שקיבלו כימותרפיה בלבד, וההישרדות החציונית של החולים שטופלו ב-Avastin התארכה (12.3 לעומת 10.3 חודשים). על בסיס תוצאות מחקר זה Avastin נרשמה על ידי ה-FDA{{כ}} (Food and Drug Administration) באוקטובר 2006 לטיפול בסרטן ריאה גרורתי מסוג תאים קטנים לא קשקשיים בשילוב עם כימותרפיה (Carboplatin{{כ}}/Taxol) והיא הוגשה לרישום גם באירופה.
 
 
 
נכון לשנת 2011 ישנן תרופות ביולוגיות נוספות מקבוצת מעכבי VEGF ומעכבי VEGF ו- EGFR הנמצאות עדיין בשלבי מחקר קליני מתקדם.
 
 
 
=== מצבים מיוחדים ===
 
==== חולים מבוגרים (מעל גיל 70) ====
 
שתי עבודות אירופאיות שנעשו עם '''Navelbine''' הוכיחו כי מתן טיפול כימי סל תרופה בודדת Navelbine טוב יותר בשיעורי התגובה, באיכות החיים ואף באורך החיים לעומת טיפול תומך. כמו כן, ניתוח של עבודות שבדקו יעילות שילובים בקו ראשון הראה שלא היה הבדל ביעילות הטיפול בין חולים צעירים למבוגרים (מעל 70).
 
 
 
עבודה שהתפרסמה בשנת 2010 הראתה כי Taxotere הדגים שיעורי תגובה ואורך חיים טובים יותר בהשוואה ל-Navelbine. היום ניתן להציע לחולים מעל גיל 70 טיפול ב-Navelbine או ב-Taxotere. הגישה המקובלת היום היא להתייחס לגיל הביולוגי ולא הכרונולוגי ולהציע גם לחולים מבוגרים טיפול כימותרפי, בתרופה בודדת או בשילוב, אם מצבם התפקודי מאפשר זאת. הטיפולים הכימותרפיים פועלים באופן לא ספציפי ופוגעים גם בתאים בריאים ולכן מלווים בתופעות לוואי רבות. בדרך כלל Dose limiting toxicity היא דיכוי מח עצם. בשילובים של שתי תרופות, תופעות הלוואי השכיחות הנוספות הן [[נשירת שיער]], [[בחילות]], חולשה, [[סחרחורת]], הפרעה במערכת העיכול ורעילות של מערכת העצבים ההיקפית. לכן יש להעריך בכל פגישה עם החולה, בנוסף ליעילות, את רעילות הטיפול ולשקול המשך טיפול בהתאם. בחולים במצב כללי ותפקודי טוב אשר נכשלו על קו טיפולי כימי ראשון ניתן להציע קו טיפולי שני. בעבר הייתה רק תרופה אחת שיעילותה הוכחה בקו טיפולי שני - Taxotere. נוספו אפשרויות טיפוליות נוספות לקו שני: Alimta שהיא כימותרפיה עם יעילות דומה ל-Taxotere אבל עם פרופיל בטיחותי טוב יותר, ו-[[Tarceva]] תרופה מכוונת מטרה (Targeted therapy) כנגד המסלול של EGFR{{כ}} (Epidermal Growth Factor Receptor) הטיפול בקו שני נותן כ-9 אחוזים שיעור תגובה עם הישרדות חציונית של כ-8 חודשים.
 
 
 
==== גרורות למוח ====
 
בהתפתחות [[גרורות מוחיות]] בשלב מחלה מתקדם, האופציה הטיפולית היא [[גרורות מוחיות - טיפול קרינתי - Brain metastases - radiation therapy#טיפול בקרינה כלל מוחית (Whole brain radiotherapy)|קרינה לכל המוח]] (WBRT{{כ}}, Whole Brain RadioTherapy). במקרה של גרורה בודדת: ניתוח ו/או Radiosurgery ואחר כך לשקול קרינה לכל המוח. יש לזכור כי הקרינה מורידה שכיחות של גרורות מוחיות, אך אינה משפיעה על אורך החיים.
 
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 145: שורה 104:
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==
 
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
 
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
 
+
{{שש}}
 
+
{{ייחוס|ד"ר אליזבטה דודניק, רופאה בכירה, שרות גידולי ריאה, מרכז דוידוף, ב"ח בלינסון, מזכירת חוג ישראלי לסרטן ריאה, עורכת אתר רשמי של החוג הישראלי לסרטן ריאה}}
{{ייחוס|ד"ר מיה גוטפריד, מנהלת [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Clinics/Institutes/oncology/Pages/oncologyin.aspx המכון לאונקולוגיה], [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר] }}
 
  
 
[[קטגוריה:אונקולוגיה]]
 
[[קטגוריה:אונקולוגיה]]
 
[[קטגוריה:פולמונולוגיה]]
 
[[קטגוריה:פולמונולוגיה]]

גרסה אחרונה מ־11:26, 26 באוקטובר 2020


סרטן ריאה
Lung Cancer
סרטן ריאה.jpg
חתך רחבי של ריאת אדם; השטח הלבן באונה העליונה הוא סרטן, והאזורים השחורים הם שינויי צבע שנגרמו עקב עישון.
ICD-10 Chapter C 33.
Chapter C 34.
ICD-9 162
MeSH D002283
יוצר הערך ד"ר אליזבטה דודניק
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםסרטן ריאה

אפידמיולוגיה וגורמי סיכון

סרטן הריאה מהווה את אחד הגידולים הנפוצים ביותר בעולם. שיעור התחלואה בסרטן הריאה מצוי בעלייה מתמדת, וממאירות זו מהווה את גורם התמותה המוביל מסרטן בקרב גברים ונשים כאחד. לפי הערכה סטטיסטית מבוססת על נתוני עבר, 228,820 אנשים יאובחנו עם סרטן ריאה בארצות הברית במהלך 2020 ו- 135,720 ימותו כתוצאה מהמחלה[1]. לפי נתוני הרישום הלאומי לסרטן, בישראל מאובחנים מדי שנה כ-2500 מקרים חדשים של שאת ריאה[2].

תמונה 1 - סרטן ריאה בישראל - מגמת התחלואה בעשור 2006–2015

גורמי סיכון

עישון: גורם הסיכון העיקרי, כתלות במספר שנות העישון ובכמות הסיגריות ליום. עישון אחראי על התפתחות כ-85 אחוזים מכלל מקרי סרטן ריאה[3]. עישון פאסיבי (Passive) גם הוא מעלה סיכון לחלות בסרטן ריאה[4].

מחלת ריאות חסימתית כרונית על רקע עישון (Chronic obstructive pulmonary disease ,COPD) נספרים גם הם עם גורמי סיכון להתפתחות שאת ריאה. אנו עדים לעלית השיעור של מקרי סרטן ריאה בקרב לא מעשנים.

זיהום אוויר

חשיפה תעסוקתית [כגון לאזבסט (Asbestosis), סיליקה (Silica), סולר, גז רדון (Radon)]

חשיפה לקרינה מייננת (כגון קרינה טיפולית בשל Hodgkin's disease או במסגרת תאונות עבודה)

סיפור משפחתי של סרטן ריאה

קליניקה

התסמינים השכיחים של סרטן ריאה כוללים שיעול, קוצר נשימה, כיח דמי, כאבים בחזה, דלקות ריאה נשנות, חוסר תיאבון, ירידה במשקל וחולשה כללית. בחולים עם תסמינים לרוב מאובחנת המחלה בשלב מתקדם. בעוד אבחון המחלה בטרם התפתחות התסמינים אפשרי ומומלץ. כך, אבחון מוקדם (בדיקת סקר, Screening) של סרטן ריאה מבוסס על טומוגרפיה ממוחשבת (Computer Tomography ,CT) של בית חזה באנשים נמצאים בקבוצת הסיכון להתפתחות סרטן ריאה (כגון מעשנים כבדים עם היסטוריית עישון של 30 שנות/חפיסה ויותר) מעלה שיעור המקרים המאובנים בשלבים מוקדים וכתוצאה מכך – גורם לירידה של 20 אחוזים בשיעור התמותה מסרטן ריאה[5].

האבחנה של סרטן ריאה מבוצעת לרוב על ידי נטילת ביופסיה (Biopsy) באמצעות בדיקת ברונכוסקופיה (Bronchoscopy) או דיקור מונחה טומוגרפיה ממוחשבת (Computed Tomography Guided lung biopsy), אשר באמצעותם ניתן לקבוע גם את סוג ההיסטולוגי (Histological) של הגידול. לקביעת שלב המחלה ודרגת ההתפשטות של הגידול משתמשים בבדיקות הדמיה כגון FDG-PET scan‏ (Fluorodeoxyglucose-Positron Emission Tomography)‏ ותהודה מגנטית (Magnetic Resonance Imaging - MRI)‏[6].

סיווג הגידולים

לפי המלצת הארגון הבריאות העולמי ( World Health Organization – WHO) משנת 2015 מקובל לחלק גידולי ריאה לשני סוגים עיקריים[7]: סרטן ריאה בנוי תאים שאינם קטנים (Non-Small Cell Lung Carcinoma – NSCLC המהווים כ-80 אחוזים ממקרי סרטן ריאה) וגידולים נוירו-אנדוקריניים (Neuroendocrine) בתוכם השולט הוא סוג סרטן ריאה בנוי תאים קטנים (Small-Cell Lung Carcinoma – SCLC).

Non-Small Cell Lung Carcinoma‏ - NSCLC

מורכב ממספר תתי-סוגים היסטולוגים[7]

Adenocarcinoma - סרטן ריאה מטיפוס בלוטי

Adenocarcinoma - תת-הסוג השכיח מבין NSCLC ושכיחותו נמצאת במגמת עלייה מתמדת. מקור הגידול כאן הוא בדרכי האוויר הקטנות, ולפיכך מדובר בגידולים ממוקמים לרוב בפריפריה של הריאה. מבחינת המאפיינים הפתולוגיים והצביעות האימונוהיסטוכימיות (Immunohistochemical) (המשמשות לקביעת הסוגים השונים של גידולי ריאה), תאי אדנוקרצינומה נצבעות חיובית ל-TTF-1, Napsin A ושלילית ל-p40, p63

Squamous-cell carcinoma - סרטן ריאה מטיפוס קשקשי

Squamous-cell carcinoma - שכיחותו היחסית נמצאת במגמת ירידה, והוא מהווה כ-20–30 אחוזים מכלל סרטני הריאה NSCLC. מקור הגידול כאן בסמפונות הגדולים, ולרוב מיקומם מרכזי וקרוב למיצר. מבחינה אימונוהיסטוכימית, תאי גידול קשקשי נצבעות חיובית ל- ל- p40, p63 ושלילית ל- TTF-1 ,Napsin A

סוגים אחרים

קרצינומה של תאים גדולים (Large Cell Carcinoma), קרצינומה אדנו-קשקשית (Adeno-squamous), קרצינומה Sarcomatoid, קרצינומה מסוג Salivary gland - סוגים אלו נדירים.

הגידולים הנוירו-אנדוקריניים של הריאה

המהווים כ-20 אחוזים ממקרי סרטן ריאה - כוללים[7].

Small-cell lung carcinoma –‏ SCLC - סרטן ריאה בנוי תאים קטנים

התת-סוג השולט בקבוצה זו, לרוב מתפתח בקרב מעשנים כבדים, המתאפיין במהלך אגרסיבי (Aggressive) והתפתחות פיזור מרוחק בשני שלישים מהמקרים כבר בעת האבחון הראשוני. הגידול לרוב ממוקם במרכז בית החזה כאשר מקורו בסמפונות הגדולים. מבחינה היסטולוגית, גידול זה בנוי תאים עגולים או אובליים (Oval) בגודל קטן, בעל מורפולוגיה נוירו-אנודקרינית (Nuroendocrine Morphology), שיעור מיטוטי (Mitotic) גבוה ודרגת התמיינות נמוכה. נצבע חיובית ל- Synaptophysin, Chromogranin A, NSE, CD56 שאלה מהווים צביעות אופינייות לגידולים נוירו-אנדוקריניים

Large-cell neuroendocrine carcinoma of lung - סרטן ריאה נוירו-אנדוקריני בנוי תאים גדולים

תת-סוג נדיר יותר, דומה מאוד מבחינת המאפיינים והתנהגות לסרטן ריאה בנוי תאים קטנים, אך מורפולוגית שונה מבחינת גודל התאים כאמור לעיל

Carcinoid

כאן יש להבדיל בין תת-סוג הטיפוסי ולא טיפוסי (אגרסיבי יותר בין שניהם). הגידולים שהתפתחותם לא קשורה לעישון, הם מתאפיינים בגדילה איטית ומהלך המחלה שפיר יותר. מורפולוגית בעלי מורפולוגיה נוירו-אנודקרינית, שיעור מיטוטי נמוך ודרגת התמיינות גבוהה.

שלב המחלה בעת האבחון

לשלב המחלה יש משמעות פרוגנוסטית, וכן הגישה הטיפולית נקבעת בהתאם. שלב המחלה מוגדר לפי סיווג ה-TNM ומבוסס על גודל הגידול הראשוני, חדירה לאיברים סמוכים, מעורבות בלוטות לימפה בשער הריאה, במיצר ובאזור העל-בריחי, וכן פיזור משני מרוחק[8]

סיווג TNM מתייחס לשלושה מאפיינים:

  1. מאפיין T – גודל ומידת החדירה של הגידול הראשוני
  2. מאפיין N – נקבע בהתאם לדרגת המעורבות ומיקום של בלוטות לימפה אזוריות
  3. מאפיין M – מתאר הימצאות גרורות מרוחקות באיברים שונים (כגון ריאה, שלד, כבד, בלוטות יותרת הכיליה ומוח)

נמצאת בשימוש הגרסה השמינית של הסיווג, שניתן לעיין בהגדרותיה בתמונה 2. במקביל, בסרטן ריאה מסוג SCLC משתמשים בסיווג דו-שלבי, כאשר שלב הממוקם (Limited stage) עונה להגדרה של מחלה הנכללת בשדה קרינה אחד, בעוד ובשלב מתקדם (Extensive stage) ישנו פיזור מרוחק או לחלופין מחלה כה גדולה ששדה קרינה אחד לא יכול להכליל את מלוא הגידול בו.

כ-57 אחוזים מהחולים החדשים מאובחנים בשלב גרורתי (שלב 4)[1] זה מסביר שיעור הישרדות נמוך יחסית בתום 5 שנים ממועד אבחון המחלה - העומד על 19 אחוזים[1]. עם זאת, שיעורי הישרדות בתום 5 שנים בשלבים מוקדמים של המחלה (שלב 1,2) גבוהים בהרבה ונעים בין 55 ל-90 אחוזים[9]. תחזית בשלב 3 של המחלה נקבע בהתאם לדרגת המעורבות של הבלוטות האזוריות, שיעורי הישרדות ל-5 שנים כאן נעים בין 15 ל-40 אחוזים[9].

תמונה 2 - הגדרות של קטגוריות T, N, M לפי הגרסה מספר 8 של American Joint Commission on Cancer TNM staging system (AJCC) for NSCLC‏[8].
סרטן2015-2.png
תמונה 3 - תחזית (הישרדות חציונית – MST, הישרדות בתום 24 חודש ו-60 חודש ממועד האבחון) של סרטן ריאה מסוג NSCLC בהתאם לשלב המחלה[9].

הטיפול נקבע בהתאם לשלב המחלה ומשלב ניתוח, קרינהכימותרפיה (Chemotherapy), אימונותרפיה (Immuotherapy), טיפול ביולוגי (Biological) מכוון מטרה וטיפול תומך (Palliative care) לפי הצורך. במרבית המקרים (מלבד השלבים המוקדמים של המחלה בהם עיקר הטיפול הוא כירורגי או קרינתי הניתן לבדו), הטיפול בסרטן ריאה משלב שיטות טיפול שונות (Multi-modality treatment)‏[10].

חידושים בטיפול בשלב מתקדם

יותר ממחצית מחולי סרטן ריאה מאובחנים בשלב שבו המחלה התפשטה לאיברים מרוחקים, כגון שלד, ריאה, כבד, בלוטות יותרת הכליה ומוח .עד העשור הראשון של המאה ה-21, הגישה הטיפולית בשלב זה התבססה על טיפול כימותרפי. שינוי מהפכני שחל בעשור השני של המאה ה-21 הביא לשיפור משמעותי בתחזית כלל התפחות שיטות הטיפול בשני כיוונים עיקריים:

  1. טיפולים ביולוגים מכווני מטרה – השיטה כאן מבוססת על זיהוי של המנגנון המולקולרי (Molecular) שאחראי על התפתחות הסרטן (Driver mutation) ושימוש בטיפול ביולוגי מכוון כנגד מנגנון משפעל
  2. טיפולים אימונותרפיים על ידי מעכבי נקודות בקרה חיסונית (Immune check-point inhibitors) - השיטה שמורידה את השפעתם של הגורמים המעכבים ממערכת החיסון של הגוף ועל ידי כך מאפשרת לה תקוף את הגידול הסרטני

טיפולים ביולוגים מכווני מטרה

מדובר בטיפול ביולוגי מותאם אישית, שהתאפשר בזכות זיהוי של מוטציות (Mutations) משפעלות בתאי הגידול (כגון מוטציות בגנים (Genes)‏ EGFR‏, ROS-1‏, ALK‏ (Anaplastic Lymphoma Kinase)‏, NTRK‏ (Neurotrophin Tyrosine Kinases)‏, BRAF‏, c-MET‏, RET‏ (REarranged during Transfection) ו-HER-2‏ (Human Epidermal Growth factor Receptor 2) ופיתוח תרופות הפועלות נגד המוטציות הללו. כך, כ-30–40 אחוזים מגידולי ריאה גרורתיים מסוג Adenocarcinoma עשויים להיות גידולים נושאי מוטציה הפעלתית, שכנגדה קיימים טיפולים ממוקדי מטרה הניתנים בצורת פומית. לאורך השנים, פותחו דורות חדשים של תכשירים ביולוגיים עבור המוטציות הללו, לרבות תכשירים שמסוגלים להתמודד עם מנגנוני העמידות הנרכשת (עמידות שמפתחים תאי סרטניים במהלך הטיפול) ומאפשרים מתן מספר טיפולים ביולוגיים ברצף אחד לאחר השני. כך לדוגמה, פותחו כבר מספר דורות מעכבי EGFR (כגון Gefitinib‏, Erlotinib‏, Afatinib‏, Osimertinib), מעכבי ALK‏ (Crizotinib‏, Alectinib‏, Ceritinib‏, Brigatinib‏‏, Lorlatinib) מעכבי ROS-1‏ (Crizotinib‏, Entrectinib‏, Repotrectinib‏, Lorlatinib) ומעכבי c-MET‏ (Crizotinib‏, Capmatinib‏, Tepotinib‏, Savolitinib). טיפולים אלה שינו לטובה את מהלך המחלה בחולים שגידולם נושא מוטציה משפעלת, איפשרו לחלק מהחולים לשרוד 5 שנים ואף יותר[11], וכן שיפרו משמעותית את איכות חייהם.

בחירת החולים

בחירת חולים שמתאימים לטיפולים מכווני מטרה היא קריטית, וכדי למצוא את המוטציה ההפעלתית בגידול מסוים מומלץ לבצע אבחון מולקולרי מעמיק עם תיעדוף לשיטות שמבוססות על ריצוף גנומי (Genomic sequencing) מהדור החדש - Next Generation Sequencing) NGS). בדיקות אלה, המכונות בדיקות גנומיות מקיפות, מאבחנות את הפרופיל המולקולרי (Molecular profile) של הגידול, ובאמצעות ריצוף של מאות גנים במקביל הן מתאימות בצורה מדויקת יותר אפשרויות טיפול ממוקד המכוונות כנגד המוטציות ההפעלתיות.

טיפולים אימונותרפיים

אחד מהמאפיינים של סוגי סרטן רבים הוא שהתאים הסרטניים מוצאים דרך להתחמק מתגובת מערכת החיסון.
אימונותרפיה חדישה ״מורידה את הבלמים״ ממערכת החיסון וכך מגבירה את יכולת מערכת החיסון להילחם בסרטן. אימונתרפיה היוותה פריצת דרך משמעותית בטיפול בסרטן ריאה מתקדם. כך לדוגמה, בסרטן ריאה מתקדם מסוג NSCLC, מחקרים רבים הוכיחו כי מתן אימונותרפיה בהשוואה למתן כימותרפיה מביא להישרדות ארוכה יותר[12], רעילות קלה יותר ואיכות חיים טובה יותר[13][14]. היתרון הבולט של אימונותרפיה הוא בעובדה כי המטופלים שמגיבים לטיפול עשויים לשרוד שנים ארוכות. כך לדוגמה, 25-14 אחוזים, בהתאם לדרגת הביטוי של PD-L1 ‏(Programmed Death Ligand-1) בתאי הגידול מהחולים עם NSCLC בשלב מתקדם עשויים לשרוד 4 שנים ויותר ממועד תחילת אימונותרפיה[15][16].

ראו גם

למידע נוסף ועדכני ראו:

ביבליוגרפיה

  1. 1.0 1.1 1.2 Torre LA, Siegel RL, Jemal A. Lung Cancer Statistics. Adv Exp Med Biol. 2016;893:1-19. doi:10.1007/978-3-319-24223-1_1
  2. נתוני רישום סרטן לשנת 2015 - סוגי סרטן שכיחים
  3. Taylor R, Najafi F, Dobson A. Meta-analysis of studies of passive smoking and lung cancer: effects of study type and continent. Int J Epidemiol. 2007;36(5):1048-1059. doi:10.1093/ije/dym158
  4. Taylor R, Najafi F, Dobson A. Meta-analysis of studies of passive smoking and lung cancer: effects of study type and continent. Int J Epidemiol. 2007;36(5):1048-1059. doi:10.1093/ije/dym158
  5. National Lung Screening Trial Research Team, Aberle DR, Adams AM, et al. Reduced lung-cancer mortality with low-dose computed tomographic screening. N Engl J Med. 2011;365(5):395-409. doi:10.1056/NEJMoa1102873
  6. NCCN Guidelines
  7. 7.0 7.1 7.2 Travis WD, Brambilla E, Nicholson AG, et al. The 2015 World Health Organization Classification of Lung Tumors: Impact of Genetic, Clinical and Radiologic Advances Since the 2004 Classification. J Thorac Oncol. 2015;10(9):1243-1260. doi:10.1097/JTO.0000000000000630
  8. 8.0 8.1 Detterbeck FC. The eighth edition TNM stage classification for lung cancer: What does it mean on main street?. J Thorac Cardiovasc Surg. 2018;155(1):356-359. doi:10.1016/j.jtcvs.2017.08.138
  9. 9.0 9.1 9.2 Goldstraw P, Chansky K, Crowley J, et al. The IASLC Lung Cancer Staging Project: Proposals for Revision of the TNM Stage Groupings in the Forthcoming (Eighth) Edition of the TNM Classification for Lung Cancer. J Thorac Oncol. 2016;11(1):39-51. doi:10.1016/j.jtho.2015.09.009
  10. Postmus PE, Kerr KM, Oudkerk M, et al. Early and locally advanced non-small-cell lung cancer (NSCLC): ESMO Clinical Practice Guidelines for diagnosis, treatment and follow-up. Ann Oncol. 2017;28 Suppl 4:iv1-iv21. doi:10.1093/annonc/mdx222
  11. Mok T, Camidge DR, Gadgeel SM, et al. Updated overall survival and final progression-free survival data for patients with treatment-naive advanced ALK-positive non-small-cell lung cancer in the ALEX study. Ann Oncol. 2020;31(8):1056-1064. doi:10.1016/j.annonc.2020.04.478
  12. Reck M, Rodríguez-Abreu D, Robinson AG, et al. Pembrolizumab versus Chemotherapy for PD-L1-Positive Non-Small-Cell Lung Cancer. N Engl J Med. 2016;375(19):1823-1833. doi:10.1056/NEJMoa1606774
  13. Brahmer JR, Rodríguez-Abreu D, Robinson AG, et al. Health-related quality-of-life results for pembrolizumab versus chemotherapy in advanced, PD-L1-positive NSCLC (KEYNOTE-024): a multicentre, international, randomised, open-label phase 3 trial. Lancet Oncol. 2017;18(12):1600-1609. doi:10.1016/S1470-2045(17)30690-3
  14. Reck M, Schenker M, Lee KH, et al. Nivolumab plus ipilimumab versus chemotherapy as first-line treatment in advanced non-small-cell lung cancer with high tumour mutational burden: patient-reported outcomes results from the randomised, open-label, phase III CheckMate 227 trial. Eur J Cancer. 2019;116:137-147. doi:10.1016/j.ejca.2019.05.008
  15. Antonia SJ, Borghaei H, Ramalingam SS, et al. Four-year survival with nivolumab in patients with previously treated advanced non-small-cell lung cancer: a pooled analysis. Lancet Oncol. 2019;20(10):1395-1408. doi:10.1016/S1470-2045(19)30407-3
  16. Garon EB, Hellmann MD, Rizvi NA, et al. Five-Year Overall Survival for Patients With Advanced Non‒Small-Cell Lung Cancer Treated With Pembrolizumab: Results From the Phase I KEYNOTE-001 Study. J Clin Oncol. 2019;37(28):2518-2527. doi:10.1200/JCO.19.00934



המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אליזבטה דודניק, רופאה בכירה, שרות גידולי ריאה, מרכז דוידוף, ב"ח בלינסון, מזכירת חוג ישראלי לסרטן ריאה, עורכת אתר רשמי של החוג הישראלי לסרטן ריאה