כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "סרטן צוואר הרחם - Cervical Cancer"
| שורה 14: | שורה 14: | ||
{{הרחבה|סרטן צוואר הרחם}} | {{הרחבה|סרטן צוואר הרחם}} | ||
==אפידמיולוגיה== | ==אפידמיולוגיה== | ||
| − | על פי נתוני הערכה עולמיים, סרטן צוואר הרחם היא המחלה הממארת השנייה בשכיחותה בקרב נשים מתחת לגיל 45, במדינות מפותחות, כאשר כ- 500 אלף נשים מאובחנות מדי שנה כחולות בסרטן צוואר הרחם, מספר אשר צפוי לגדול מדי שנה ואף להכפיל את עצמו עד שנת 2050 באם לא ינקטו צעדים מונעים דוגמת החיסון. מדי שנה נפטרות ברחבי העולם כ- 270 אלף נשים מסרטן צוואר הרחם והוא מהווה את גורם התמותה השלישי בעולם, אחרי סרטן השד | + | נכון לשנת 2011, על פי נתוני הערכה עולמיים, סרטן צוואר הרחם היא המחלה הממארת השנייה בשכיחותה בקרב נשים מתחת לגיל 45, במדינות מפותחות, כאשר כ-500 אלף נשים מאובחנות מדי שנה כחולות בסרטן צוואר הרחם, מספר אשר צפוי לגדול מדי שנה ואף להכפיל את עצמו עד שנת 2050 באם לא ינקטו צעדים מונעים דוגמת החיסון. מדי שנה נפטרות ברחבי העולם כ-270 אלף נשים מסרטן צוואר הרחם והוא מהווה את גורם התמותה השלישי בעולם, אחרי [[סרטן השד]] ו[[סרטן הריאות]]. |
[[קובץ:סרטן צוואר הרחם - מפרוטוקול וועדת פרס נובל 2008.jpg|500px|מרכז|ממוזער|מפרוטוקול וועדת פרס נובל 2008]] | [[קובץ:סרטן צוואר הרחם - מפרוטוקול וועדת פרס נובל 2008.jpg|500px|מרכז|ממוזער|מפרוטוקול וועדת פרס נובל 2008]] | ||
===בישראל=== | ===בישראל=== | ||
| − | על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן כ-180 נשים מאובחנות מדי שנה בישראל כחולות בסרטן צוואר הרחם, רובן כתוצאה | + | על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן כ-180 נשים מאובחנות מדי שנה בישראל כחולות בסרטן צוואר הרחם, רובן כתוצאה מ[[נגיף הפפילומה האנושי - Human Papilloma Virus|נגיף הפפילומה האנושי]] (Human Papilloma Virus, HPV). |
==אטיולוגיה== | ==אטיולוגיה== | ||
| − | + | נגיף הפפילומה האנושי הוא הגורם הראשוני להתפתחות סרטן צוואר הרחם. | |
| − | + | '''דרכי ההדבקה בנגיף הפפילומה האנושי:''' | |
| + | *יחסי מין לא מוגנים ועם בני זוג מרובים | ||
| + | * הידבקות ב[[מחלת מין]] אחרת, מצב של דיכוי חיסוני [למשל סיכון מוגבר בקרב נשאי [[איידס|AIDS]]{{כ}} (Human Immunodeficiency Virus)] | ||
| + | *בנוסף תתכן הדבקה בעקבות מגע שטחי עם עור, שעליו היבלת - ישירות או בעקבות מגע בידיים | ||
| − | + | == קליניקה == | |
| − | + | סרטן צוואר הרחם בשלביו המוקדמים הוא אתסמיני בעיקר, דבר המגביר את חשיבות בדיקות הסקר. | |
| − | + | ||
| + | הביטויים הקליניים השכיחים ביותר הם: דימום לא סדיר או כבד ודימום לאחר קיום יחסי מין (Postcoital). | ||
| + | |||
| + | לחלק מהנשים ישנה הפרשה נרתיקית היכולה להיות מימית, רירית או מוגלתית ובעלת ריח רע. ממצא זה הוא לא ספציפי (Nonspecific) ויכול להיות מזוהה לא נכון כדלקת של הנרתיק או של צוואר הרחם. | ||
| + | |||
| + | מחלה מתקדמת עלולה להתבטא בכאב אגני או של גב תחתון, אשר יכול להקרין לצד האחורי של הגפיים התחתונות. תסמינים של מערכת העיכול או של מערכת השתן כמו תחושת לחץ, Hematuria{{כ}}, Hematochezia או מעבר נרתיקי של שתן או צואה; תסמינים נדירים אשר מרמזים על מחלה מתקדמת. | ||
| + | |||
| + | בחולות אתסמיניות, סרטן צוואר הרחם יכול להתגלות כתוצאה מבדיקות סדק או בצורה מקרית, על ידי ממצא נראה לעין בבדיקה אגנית. | ||
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
| שורה 35: | שורה 45: | ||
בשל הקשר בין נגיף ה-HPV לבין סרטן צוואר הרחם, [[סרטן פי הטבעת]], [[סרטן הרקטום]], [[סרטן הפין]] ו[[סרטן הפות]], חשוב שגברים ונשים שפיתחו יבלות באיברי המין יהיו במעקב רפואי מסודר לאבחון מוקדם של הגידולים הללו. | בשל הקשר בין נגיף ה-HPV לבין סרטן צוואר הרחם, [[סרטן פי הטבעת]], [[סרטן הרקטום]], [[סרטן הפין]] ו[[סרטן הפות]], חשוב שגברים ונשים שפיתחו יבלות באיברי המין יהיו במעקב רפואי מסודר לאבחון מוקדם של הגידולים הללו. | ||
| − | בקרב נשים מומלצת בדיקת PAP תקופתית (משטח לגילוי תאים עם שינויים ממאירים או קדם ממאירים מצוואר הרחם) בתדירות של אחת לשנה – שנתיים. | + | בקרב נשים מומלצת [[משטח ציטולוגי מצוואר הרחם|בדיקת PAP]]{{כ}} (Papanicolaou test) תקופתית (משטח לגילוי תאים עם שינויים ממאירים או קדם ממאירים מצוואר הרחם) בתדירות של אחת לשנה – שנתיים. |
| − | בקרב נשים נשאיות [[HIV]] מומלצת בדיקה זו בתדירות של אחת לחצי שנה. | + | בקרב נשים נשאיות [[HIV]]{{כ}} (Human Immunodeficiency Virus) מומלצת בדיקה זו בתדירות של אחת לחצי שנה. |
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| − | + | נכון לשנת 2011, הטיפולים הניתנים לסרטן צוואר הרחם הם ניתוח קיצוני (Radical) של כריתת רחם או [[טיפול בקרינה|הקרנות]] משולבות ב[[טיפול כימותרפי]] (Chemotherapy). סיכויי ההחלמה מטיפולים אלו עומדים על 50 אחוזים. | |
| − | ===החיסון כנגד נגיף הפפילומה | + | ===החיסון כנגד נגיף הפפילומה האנושי=== |
| − | בשל העובדה כי כ-80 | + | בשל העובדה כי כ-80 אחוזים מכלל הנשים (הפעילות מינית) ידבקו בנגיף הפפילומה במהלך חייהן, והעובדה כי נגיף זה הנו הגורם הראשוני להתפתחות סרטן צוואר הרחם (כ-470 אלף מקרים בשנה) ולמותן של כ-300 אלף נשים ברחבי העולם מידי שנה (הסרטן קטלני היות ואין כמעט שום סימן עד גילויו – ואז בדרך כלל מאוחר מידי לטפל), הרי שנוצר צורך למניעה ראשונית בהדבקות ב-HPV בנשים – דבר שיכול למנוע את הסרטן. |
| − | החיסונים הקיימים היום תוכננו כך שיוכלו להגן | + | החיסונים הקיימים היום (נכון לשנתת 2011) תוכננו כך שיוכלו להגן מפני זיהום של ארבעת סוגי הפפילומה הנפוצים 6, 11, 16 ו-18 האחראים על התפתחות סרטן צוואר הרחם ויבלות באברי המין. |
| − | בטבע קיימים כ-35 זנים שונים של נגיף הפפילומה הפוגעים באברי המין. ברוב המקרים יחלוף הנגיף מעצמו בדרך כלל כשנתיים לאחר ההדבקה. נגיף הפפילומה מסוג 6 ו-11 גורמים להתפתחות יבלות באזור אברי המין ב 90 | + | בטבע קיימים כ-35 זנים שונים של נגיף הפפילומה הפוגעים באברי המין. ברוב המקרים יחלוף הנגיף מעצמו בדרך כלל כשנתיים לאחר ההדבקה. נגיף הפפילומה מסוג 6 ו-11 גורמים להתפתחות יבלות באזור אברי המין ב-90 אחוזים מהמקרים וכמעט שאינם מעורבים בהתפתחות סרטנית. לעומתם, כ-7 סוגים שונים של נגיף הפפילומה (16, 18, 31, 33, 35, 45 ו-58) מהווים גורם להיווצרות סרטן צוואר הרחם כשהשכיחים ביניהם הם 16 ו-18. |
====מחקרים תומכים==== | ====מחקרים תומכים==== | ||
| − | בחודש אפריל 2005 פורסמו בכתב העת Lancet Oncology Vol.6 נתוני שלב II של המחקר על החיסון. נרשמה הפחתה משמעותית מאוד במקרי ההדבקה ב-HPV 6, 11, 16 ו-18 ובמחלות נלוות, כולל סרטן צוואר הרחם ויבלות באברי המין, בקרב נשים שחוסנו עם Gardasil לעומת קבוצת הבקרה. | + | בחודש אפריל 2005 פורסמו בכתב העת Lancet Oncology Vol.6 נתוני שלב II של המחקר על החיסון. נרשמה הפחתה משמעותית מאוד במקרי ההדבקה ב-HPV{{כ}} 6, 11, 16 ו-18 ובמחלות נלוות, כולל סרטן צוואר הרחם ויבלות באברי המין, בקרב נשים שחוסנו עם [[Gardasil]] לעומת קבוצת הבקרה. |
המחקר מצביע לא רק על יעילות מוגברת של החיסון בקרב בנות מתבגרות לעומת נשים צעירות אלא שבפעם הראשונה הושגה הצלחה בחיסון בנים מתבגרים. חיסון שני המינים חשוב מאוד למניעת ההדבקה בנגיף הפפילומה. | המחקר מצביע לא רק על יעילות מוגברת של החיסון בקרב בנות מתבגרות לעומת נשים צעירות אלא שבפעם הראשונה הושגה הצלחה בחיסון בנים מתבגרים. חיסון שני המינים חשוב מאוד למניעת ההדבקה בנגיף הפפילומה. | ||
| − | בשלב II של המחקר השתתפו 1529 נבדקים שחולקו ל-3 קבוצות. 510 בנים בגילאים 10 | + | בשלב II של המחקר השתתפו 1529 נבדקים שחולקו ל-3 קבוצות. 510 בנים בגילאים 15-10, 506 בנות בגילאים 15-10 ו-513 נשים בגילאים 23-16. |
| − | הנבדקים קיבלו 3 מנות של חיסון במהלך חצי שנה. השפעת החיסון, קרי תגובת המערכת החיסונית לארבעת מרכיבי החיסון (HPV{{כ}} 6,11, 16 ו-18), על שלוש הקבוצות נבדקה באופן השוואתי ונבחנה הן על ידי השוואת רמת הנוגדנים לפני החיסון ואחריו והן על ידי מדידת רמות אבסולוטיות של הנוגדנים ל-HPV בדם. | + | הנבדקים קיבלו 3 מנות של חיסון במהלך חצי שנה. השפעת החיסון, קרי תגובת המערכת החיסונית לארבעת מרכיבי החיסון (HPV{{כ}} 6,11, 16 ו-18), על שלוש הקבוצות נבדקה באופן השוואתי ונבחנה הן על ידי השוואת רמת הנוגדנים לפני החיסון ואחריו והן על ידי מדידת רמות אבסולוטיות (Absolute) של הנוגדנים ל-HPV בדם. |
| − | בדיקות הדם הראו 100 | + | בדיקות הדם הראו 100 אחוזים היווצרות נוגדנים ל-HPV{{כ}} 16 ,6 ו-11 ו-99.9 אחוזים היווצרות נוגדנים ל-HPV{{כ}} 18 בקרב קבוצות המתבגרים. בקרב הנשים בגילאי 23-16 היו 100 אחוזים היווצרות נוגדנים ל-HPV{{כ}} 16, 6 ו-11 ו-99.1 אחוזים היווצרות נוגדנים ל-HPV{{כ}} 18. גם בדיקת רמות הנוגדנים הראתה רמות גבוהות יותר של נוגדנים לכל ארבעת הסוגים בקרב מתבגרים לעומת רמות הנוגדנים אצל נשים בגילאי 23-16. |
החיסון מונע את המחלות הנלוות להדבקה בנגיף ולא את ההדבקה עצמה. במעקב שנמשך שנתיים לאחר מתן החיסון נתגלה כי אף אחת מהנשים שקיבלו את החיסון לא לקתה בסרטן צוואר הרחם, בהשוואה ל-7 נשים מקבוצת הבקרה שלקו בתהליכים טרום סרטניים. | החיסון מונע את המחלות הנלוות להדבקה בנגיף ולא את ההדבקה עצמה. במעקב שנמשך שנתיים לאחר מתן החיסון נתגלה כי אף אחת מהנשים שקיבלו את החיסון לא לקתה בסרטן צוואר הרחם, בהשוואה ל-7 נשים מקבוצת הבקרה שלקו בתהליכים טרום סרטניים. | ||
| − | בשנת 2008 הושק בישראל חיסון נוסף כנגד סרטן צוואר הרחם | + | בשנת 2008 הושק בישראל חיסון נוסף כנגד סרטן צוואר הרחם - [[Cervarix]]. חיסון זה מאושר בישראל מגיל 9 עד גיל 40 לעומת Gardasil הנמצא בסל הבריאות עד גיל 26 שנים. |
| − | + | Cervarix, הוא החיסון הראשון למניעת סרטן צוואר הרחם, הכולל בהרכבו, מערכת מסייעת (Adjuvant) ייחודית הנקראת AS04. מערכת זו, מגבירה ומעצימה את התגובה החיסונית של גוף האישה לנוגדנים אותם מכיל החיסון ובכך מאריכה את משך ההגנה. | |
| − | במחקרים קליניים רחבי היקף, אשר כללו למעלה מ-40 אלף נשים, הוכיח | + | במחקרים קליניים רחבי היקף, אשר כללו למעלה מ-40 אלף נשים, הוכיח Cervarix בטיחות ויעילות גבוהה של 100 אחוזים במניעת סרטן צוואר הרחם, הנגרם כאמור, על ידי נגיף הפפילומה מזנים 16 ו-18, האחראים ל-70 אחוזים ממקרי סרטן צוואר הרחם. מעבר לכך, נמצא כי החיסון מגן גם מפני זיהומים שנגרמו מזנים נוספים של הנגיף מסוגים 31, 45 ו-52 האחראים יחד לעוד 12 אחוזים ממקרי סרטן צוואר הרחם. |
| − | ממחקר שהוצג ב-2009 בו השתתפו 776 נשים בגילאי 15 עד 25, מדרום אמריקה וברזיל, אשר קיבלו את החיסון | + | ממחקר שהוצג ב-2009 בו השתתפו 776 נשים בגילאי 15 עד 25, מדרום אמריקה (America) וברזיל (Brazil), אשר קיבלו את החיסון Cervarix. מתוצאות המעקב התקבלה תמונת מצב אופטימית, ממנה עולה, שבקרב 98 אחוזים מהנשים, אשר חוסנו ב-Cervarix, נשמרו רמות גבוהות של נוגדנים נגד נגיף הפפילומה, שהן פי 11 מהרמה של נוגדנים הנוצרים בגוף עקב זיהום טבעי, הנגרם מהנגיף מזנים 16 ו-18. כך למעשה, לאורך שש וחצי שנים לפחות ממועד ההתחסנות והוכחה יעילות גבוהה של 100 אחוזים, במניעת מצבים טרום סרטניים וסרטן צוואר הרחם. יתרה מכך, המחקר הראה יעילות גבוהה של 78 אחוזים במניעת סרטן צוואר הרחם שנגרם על ידי הנגיף מזן 45 ויעילות של 60 אחוזים נגד הנגיף מזן 31 לאורך אותו פרק זמן של שש וחצי שנים, שהם הגורמים השלישי והרביעי לסרטן צוואר הרחם. |
| − | המחקרים שבוצעו בשני סוגי החיסון מצביעים על מניעה מוחלטת של מחלות נלוות הנגרמות על ידי נגיף הפפילומה בקרב נבדקים שחוסנו עם Gardasil ו- | + | המחקרים שבוצעו בשני סוגי החיסון מצביעים על מניעה מוחלטת של מחלות נלוות הנגרמות על ידי נגיף הפפילומה בקרב נבדקים שחוסנו עם Gardasil ו-Cervarix. |
כל המחקרים שבוצעו עד כה הקשורים לנגיף ה-HPV התמקדו בנשים בלבד. אולם מאחר וגברים יכולים אף הם להידבק בנגיף ולהפיצו במגע מיני חשוב כי החיסון יינתן באופן שגרתי לא רק לנערות, אלא גם לנערים ומתבגרים העלולים להדביק את בנות הזוג בנגיף. | כל המחקרים שבוצעו עד כה הקשורים לנגיף ה-HPV התמקדו בנשים בלבד. אולם מאחר וגברים יכולים אף הם להידבק בנגיף ולהפיצו במגע מיני חשוב כי החיסון יינתן באופן שגרתי לא רק לנערות, אלא גם לנערים ומתבגרים העלולים להדביק את בנות הזוג בנגיף. | ||
| − | תוצאות המחקרים שבוצעו עד היום מעודדות מתן חיסון לבנים ולבנות בגילאים 10 | + | תוצאות המחקרים שבוצעו עד היום מעודדות מתן חיסון לבנים ולבנות בגילאים 13-10 אצלם מרבית הסיכויים ל-HPV שלילי. למרות שהחיסון כנגד HPV 16 ו-18 אינו תורם ישירות לגברים, הוא מפחית את הסיכון להתפתחות סרטן הרחם אצל נשים עקב הדבקה. החיסון כנגד HPV 6 ו-11 מונע הן אצל נשים והן אצל גברים התפתחות יבלות נגיפיות באזור איברי המין. מציאת החיסון לנגיף ה HPV זיכתה את מגלה הקשר Harald zur Hausen מ-Dusseldorf בפרס נובל לרפואה בשנת 2008. |
==דגלים אדומים== | ==דגלים אדומים== | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | |||
[[קטגוריה:אונקולוגיה]] | [[קטגוריה:אונקולוגיה]] | ||
[[קטגוריה:נשים]] | [[קטגוריה:נשים]] | ||
[[קטגוריה:עור ומין]] | [[קטגוריה:עור ומין]] | ||
גרסה מ־18:20, 29 בדצמבר 2017
אם הינך רופא/ה, אנחנו מזמינים אותך לשפר את הערך ולהוסיף את המידע הדרוש להשלמתו. אם אין לך הרשאות עריכה ניתן לבקש זאת (קבלת הרשאות), וללמוד כיצד לערוך (עריכה בוויקירפואה). |
| סרטן צוואר הרחם | ||
|---|---|---|
| Cervical Cancer | ||
| ||
תמונה היסטופתולוגית (צביעת H&E) של קרצינומה בלתי פולשנית (in-situ) בשלב 0.
| ||
| ICD-9 | 180 | |
| MeSH | D002583 | |
| יוצר הערך | ||
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סרטן צוואר הרחם
אפידמיולוגיה
נכון לשנת 2011, על פי נתוני הערכה עולמיים, סרטן צוואר הרחם היא המחלה הממארת השנייה בשכיחותה בקרב נשים מתחת לגיל 45, במדינות מפותחות, כאשר כ-500 אלף נשים מאובחנות מדי שנה כחולות בסרטן צוואר הרחם, מספר אשר צפוי לגדול מדי שנה ואף להכפיל את עצמו עד שנת 2050 באם לא ינקטו צעדים מונעים דוגמת החיסון. מדי שנה נפטרות ברחבי העולם כ-270 אלף נשים מסרטן צוואר הרחם והוא מהווה את גורם התמותה השלישי בעולם, אחרי סרטן השד וסרטן הריאות.
בישראל
על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן כ-180 נשים מאובחנות מדי שנה בישראל כחולות בסרטן צוואר הרחם, רובן כתוצאה מנגיף הפפילומה האנושי (Human Papilloma Virus, HPV).
אטיולוגיה
נגיף הפפילומה האנושי הוא הגורם הראשוני להתפתחות סרטן צוואר הרחם.
דרכי ההדבקה בנגיף הפפילומה האנושי:
- יחסי מין לא מוגנים ועם בני זוג מרובים
- הידבקות במחלת מין אחרת, מצב של דיכוי חיסוני [למשל סיכון מוגבר בקרב נשאי AIDS (Human Immunodeficiency Virus)]
- בנוסף תתכן הדבקה בעקבות מגע שטחי עם עור, שעליו היבלת - ישירות או בעקבות מגע בידיים
קליניקה
סרטן צוואר הרחם בשלביו המוקדמים הוא אתסמיני בעיקר, דבר המגביר את חשיבות בדיקות הסקר.
הביטויים הקליניים השכיחים ביותר הם: דימום לא סדיר או כבד ודימום לאחר קיום יחסי מין (Postcoital).
לחלק מהנשים ישנה הפרשה נרתיקית היכולה להיות מימית, רירית או מוגלתית ובעלת ריח רע. ממצא זה הוא לא ספציפי (Nonspecific) ויכול להיות מזוהה לא נכון כדלקת של הנרתיק או של צוואר הרחם.
מחלה מתקדמת עלולה להתבטא בכאב אגני או של גב תחתון, אשר יכול להקרין לצד האחורי של הגפיים התחתונות. תסמינים של מערכת העיכול או של מערכת השתן כמו תחושת לחץ, Hematuria, Hematochezia או מעבר נרתיקי של שתן או צואה; תסמינים נדירים אשר מרמזים על מחלה מתקדמת.
בחולות אתסמיניות, סרטן צוואר הרחם יכול להתגלות כתוצאה מבדיקות סדק או בצורה מקרית, על ידי ממצא נראה לעין בבדיקה אגנית.
אבחנה
בשל הקשר בין נגיף ה-HPV לבין סרטן צוואר הרחם, סרטן פי הטבעת, סרטן הרקטום, סרטן הפין וסרטן הפות, חשוב שגברים ונשים שפיתחו יבלות באיברי המין יהיו במעקב רפואי מסודר לאבחון מוקדם של הגידולים הללו.
בקרב נשים מומלצת בדיקת PAP (Papanicolaou test) תקופתית (משטח לגילוי תאים עם שינויים ממאירים או קדם ממאירים מצוואר הרחם) בתדירות של אחת לשנה – שנתיים.
בקרב נשים נשאיות HIV (Human Immunodeficiency Virus) מומלצת בדיקה זו בתדירות של אחת לחצי שנה.
טיפול
נכון לשנת 2011, הטיפולים הניתנים לסרטן צוואר הרחם הם ניתוח קיצוני (Radical) של כריתת רחם או הקרנות משולבות בטיפול כימותרפי (Chemotherapy). סיכויי ההחלמה מטיפולים אלו עומדים על 50 אחוזים.
החיסון כנגד נגיף הפפילומה האנושי
בשל העובדה כי כ-80 אחוזים מכלל הנשים (הפעילות מינית) ידבקו בנגיף הפפילומה במהלך חייהן, והעובדה כי נגיף זה הנו הגורם הראשוני להתפתחות סרטן צוואר הרחם (כ-470 אלף מקרים בשנה) ולמותן של כ-300 אלף נשים ברחבי העולם מידי שנה (הסרטן קטלני היות ואין כמעט שום סימן עד גילויו – ואז בדרך כלל מאוחר מידי לטפל), הרי שנוצר צורך למניעה ראשונית בהדבקות ב-HPV בנשים – דבר שיכול למנוע את הסרטן.
החיסונים הקיימים היום (נכון לשנתת 2011) תוכננו כך שיוכלו להגן מפני זיהום של ארבעת סוגי הפפילומה הנפוצים 6, 11, 16 ו-18 האחראים על התפתחות סרטן צוואר הרחם ויבלות באברי המין.
בטבע קיימים כ-35 זנים שונים של נגיף הפפילומה הפוגעים באברי המין. ברוב המקרים יחלוף הנגיף מעצמו בדרך כלל כשנתיים לאחר ההדבקה. נגיף הפפילומה מסוג 6 ו-11 גורמים להתפתחות יבלות באזור אברי המין ב-90 אחוזים מהמקרים וכמעט שאינם מעורבים בהתפתחות סרטנית. לעומתם, כ-7 סוגים שונים של נגיף הפפילומה (16, 18, 31, 33, 35, 45 ו-58) מהווים גורם להיווצרות סרטן צוואר הרחם כשהשכיחים ביניהם הם 16 ו-18.
מחקרים תומכים
בחודש אפריל 2005 פורסמו בכתב העת Lancet Oncology Vol.6 נתוני שלב II של המחקר על החיסון. נרשמה הפחתה משמעותית מאוד במקרי ההדבקה ב-HPV 6, 11, 16 ו-18 ובמחלות נלוות, כולל סרטן צוואר הרחם ויבלות באברי המין, בקרב נשים שחוסנו עם Gardasil לעומת קבוצת הבקרה.
המחקר מצביע לא רק על יעילות מוגברת של החיסון בקרב בנות מתבגרות לעומת נשים צעירות אלא שבפעם הראשונה הושגה הצלחה בחיסון בנים מתבגרים. חיסון שני המינים חשוב מאוד למניעת ההדבקה בנגיף הפפילומה.
בשלב II של המחקר השתתפו 1529 נבדקים שחולקו ל-3 קבוצות. 510 בנים בגילאים 15-10, 506 בנות בגילאים 15-10 ו-513 נשים בגילאים 23-16.
הנבדקים קיבלו 3 מנות של חיסון במהלך חצי שנה. השפעת החיסון, קרי תגובת המערכת החיסונית לארבעת מרכיבי החיסון (HPV 6,11, 16 ו-18), על שלוש הקבוצות נבדקה באופן השוואתי ונבחנה הן על ידי השוואת רמת הנוגדנים לפני החיסון ואחריו והן על ידי מדידת רמות אבסולוטיות (Absolute) של הנוגדנים ל-HPV בדם.
בדיקות הדם הראו 100 אחוזים היווצרות נוגדנים ל-HPV 16 ,6 ו-11 ו-99.9 אחוזים היווצרות נוגדנים ל-HPV 18 בקרב קבוצות המתבגרים. בקרב הנשים בגילאי 23-16 היו 100 אחוזים היווצרות נוגדנים ל-HPV 16, 6 ו-11 ו-99.1 אחוזים היווצרות נוגדנים ל-HPV 18. גם בדיקת רמות הנוגדנים הראתה רמות גבוהות יותר של נוגדנים לכל ארבעת הסוגים בקרב מתבגרים לעומת רמות הנוגדנים אצל נשים בגילאי 23-16.
החיסון מונע את המחלות הנלוות להדבקה בנגיף ולא את ההדבקה עצמה. במעקב שנמשך שנתיים לאחר מתן החיסון נתגלה כי אף אחת מהנשים שקיבלו את החיסון לא לקתה בסרטן צוואר הרחם, בהשוואה ל-7 נשים מקבוצת הבקרה שלקו בתהליכים טרום סרטניים.
בשנת 2008 הושק בישראל חיסון נוסף כנגד סרטן צוואר הרחם - Cervarix. חיסון זה מאושר בישראל מגיל 9 עד גיל 40 לעומת Gardasil הנמצא בסל הבריאות עד גיל 26 שנים.
Cervarix, הוא החיסון הראשון למניעת סרטן צוואר הרחם, הכולל בהרכבו, מערכת מסייעת (Adjuvant) ייחודית הנקראת AS04. מערכת זו, מגבירה ומעצימה את התגובה החיסונית של גוף האישה לנוגדנים אותם מכיל החיסון ובכך מאריכה את משך ההגנה.
במחקרים קליניים רחבי היקף, אשר כללו למעלה מ-40 אלף נשים, הוכיח Cervarix בטיחות ויעילות גבוהה של 100 אחוזים במניעת סרטן צוואר הרחם, הנגרם כאמור, על ידי נגיף הפפילומה מזנים 16 ו-18, האחראים ל-70 אחוזים ממקרי סרטן צוואר הרחם. מעבר לכך, נמצא כי החיסון מגן גם מפני זיהומים שנגרמו מזנים נוספים של הנגיף מסוגים 31, 45 ו-52 האחראים יחד לעוד 12 אחוזים ממקרי סרטן צוואר הרחם.
ממחקר שהוצג ב-2009 בו השתתפו 776 נשים בגילאי 15 עד 25, מדרום אמריקה (America) וברזיל (Brazil), אשר קיבלו את החיסון Cervarix. מתוצאות המעקב התקבלה תמונת מצב אופטימית, ממנה עולה, שבקרב 98 אחוזים מהנשים, אשר חוסנו ב-Cervarix, נשמרו רמות גבוהות של נוגדנים נגד נגיף הפפילומה, שהן פי 11 מהרמה של נוגדנים הנוצרים בגוף עקב זיהום טבעי, הנגרם מהנגיף מזנים 16 ו-18. כך למעשה, לאורך שש וחצי שנים לפחות ממועד ההתחסנות והוכחה יעילות גבוהה של 100 אחוזים, במניעת מצבים טרום סרטניים וסרטן צוואר הרחם. יתרה מכך, המחקר הראה יעילות גבוהה של 78 אחוזים במניעת סרטן צוואר הרחם שנגרם על ידי הנגיף מזן 45 ויעילות של 60 אחוזים נגד הנגיף מזן 31 לאורך אותו פרק זמן של שש וחצי שנים, שהם הגורמים השלישי והרביעי לסרטן צוואר הרחם.
המחקרים שבוצעו בשני סוגי החיסון מצביעים על מניעה מוחלטת של מחלות נלוות הנגרמות על ידי נגיף הפפילומה בקרב נבדקים שחוסנו עם Gardasil ו-Cervarix.
כל המחקרים שבוצעו עד כה הקשורים לנגיף ה-HPV התמקדו בנשים בלבד. אולם מאחר וגברים יכולים אף הם להידבק בנגיף ולהפיצו במגע מיני חשוב כי החיסון יינתן באופן שגרתי לא רק לנערות, אלא גם לנערים ומתבגרים העלולים להדביק את בנות הזוג בנגיף.
תוצאות המחקרים שבוצעו עד היום מעודדות מתן חיסון לבנים ולבנות בגילאים 13-10 אצלם מרבית הסיכויים ל-HPV שלילי. למרות שהחיסון כנגד HPV 16 ו-18 אינו תורם ישירות לגברים, הוא מפחית את הסיכון להתפתחות סרטן הרחם אצל נשים עקב הדבקה. החיסון כנגד HPV 6 ו-11 מונע הן אצל נשים והן אצל גברים התפתחות יבלות נגיפיות באזור איברי המין. מציאת החיסון לנגיף ה HPV זיכתה את מגלה הקשר Harald zur Hausen מ-Dusseldorf בפרס נובל לרפואה בשנת 2008.