האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "גרד - Pruritus"

מתוך ויקירפואה

שורה 17: שורה 17:
  
 
==אטיולוגיה==
 
==אטיולוגיה==
* מקור התחושה בקצות עצבים חופשיים שנמצאים באזור התחתון של ה-Epidermis ובאזור הצומת של Epidermis{{כ}} - Dermis
+
* מקור התחושה בקצות עצבים חופשיים שנמצאים באזור התחתון של ה-Epidermis ובאזור החיבור של Epidermis{{כ}} - Dermis
* מהלך - Dorsal horn => Contralateral Spinothalamic Tract => Cerebral cortex
+
* מהלך: Dorsal horn{{כ}}=>Contralateral Spinothalamic Tract{{כ}}=>Cerebral cortex
* גירויים חיצוניים יכולים להוריד את סף הגירוי דלקת, [[חום]], יובש, Vasodilatiation
+
* גירויים חיצוניים יכולים להוריד את סף הגירוי: דלקת, [[חום]], יובש, Vasodilatiation
* ישנה השפעה פסיכולוגית (לדוגמה כאשר מתגרדים ליד חולה [[Scabias]])
+
* ישנה גם השפעה פסיכולוגית (לדוגמה כאשר מתגרדים ליד חולה [[Scabias]])
  
===סיבות אפשריות===
+
==קליניקה==
* דרמטולוגי (Dermatological) – בעיות עור  
+
הקליניקה מתחלקת לפי האטיולוגיות השונות:
* נוירוגני (Neurogenic) בעיה נוירופזיולוגית (Neurophysiological) מחלות סיסטמיות (Systemic), תרופות
+
* דרמטולוגיות (Dermatological): מחלות עור  
* נוירופתי (Neuropathic) מחלות נוירולוגיות
+
* נוירוגניות (Neurogenic): בעיה נוירופזיולוגית (Neurophysiological), מחלות סיסטמיות (Systemic), תרופות
* פסיכיאטרי (Psychiatric){{כ}} "Delusions of parasitosis"
+
* נוירופתיות (Neuropathic): מחלות נוירולוגיות
 +
* פסיכיאטריות (Psychiatric){{כ}}: "Delusions of parasitosis"
  
====דרמטולוגיות====
+
===דרמטולוגיות===
* עור יבש (Xerosis) – הסיבה הכי נפוצה במיוחד בזקנים עקב ירידה ביצור ליפידים (Lipids) של העור, התסמינים מחמירים בסביבה יבשה, בעת שימוש במזגנים. בהארה משיקה נראה סדקים בעור וקשקשים קטנים
+
* עור יבש (Xerosis) – הסיבה הכי נפוצה במיוחד בזקנים עקב ירידה ביצור [[שומנים בדם|ליפידים]] (Lipids) של העור, התסמינים מחמירים בסביבה יבשה, בעת שימוש במזגנים. בהארה משיקה נראה סדקים בעור וקשקשים קטנים
* [[Urticaria]] – נפיחות ואודם סביב עם מרכז חיוור – מגרד מאוד אך נמשך לא יותר מ-24 שעות, לעומת וסקוליטיס אורטיקריאלית (Urticarial vasculitis) שתתואר כצורבת ותמשך מעבר ל-24 שעות, ותבוא עם תלונות של מערכת העיכול ושל מערכת השריר-שלד – בדרך כלל תהיה הסטוריה של Urticaria ו-Dermographism
+
* [[Urticaria]] – נפיחות ואודם סביב מרכז חיוור – גרד משמעותי אשר נמשך עד 24 שעות. באבחנה מבדלת: וסקוליטיס אורטיקריאלית (Urticarial vasculitis); צורבת ונמשכת מעל ל-24 שעות, עם תלונות נוספות של מערכת העיכול ושל מערכת השריר-שלד ובדרך כלל תהיה הסטוריה של Urticaria ו-Dermographism
 
* דרמטיטיס הרפטיפורמית ([[מחלות שלפוחיתיות - Bullous diseases|Dermatitis herpetiformis]]) – שלפוחיות מגרדות – לפעמים הגרד נפסק לאחר Unroofing של השלפוחית. הרגשת צריבה לעיתים מקדימה את הופעת הנגע
 
* דרמטיטיס הרפטיפורמית ([[מחלות שלפוחיתיות - Bullous diseases|Dermatitis herpetiformis]]) – שלפוחיות מגרדות – לפעמים הגרד נפסק לאחר Unroofing של השלפוחית. הרגשת צריבה לעיתים מקדימה את הופעת הנגע
* Scabies - אנדמי (Endemic) בבתי אבות, מוסדות פסיכיאטרים, באנשים עם היגיינה טובה רק ב-10 אחוזים נראה את נתיב החפירה. לעיתים נראה רק פפולות (Papules) לא ספציפיות
+
* Scabies - אנדמי (Endemic) בבתי אבות, מוסדות פסיכיאטרים, כאשר ישנה היגיינה טובה, נראה את נתיב החפירה של הטפיל רק ב-10 אחוזים. לעיתים נראה רק פפולות (Papules) לא ספציפיות
* [[Atopic dermatitis]] – נפוצה יותר באנשים עם [[Allergic rhinitis]] או [[Asthma]] אצלם או במשפחה. מצב של דלקת כרונית (Chronic) עם גרד שגורם להרס העור ולעוד גרד. אין נגע ראשוני. נראה רבדים היפר או היפופיגמנטרים (Hyper/hypo-pigmentary) עם ליכניפיקציה (Lichenification)
+
* [[Atopic dermatitis]] – נפוצה יותר באנשים עם הסטוריה אישית או משפחתית של [[Allergic rhinitis]] או [[Asthma]]. מצב זה של דלקת כרונית (Chronic) עם גרד הגורם להרס העור ולהמשך הגרד. אין נגע ראשוני. נראה רבדים היפר או היפופיגמנטרים (Hyper/hypo-pigmentary) עם ליכניפיקציה (Lichenification)
* Prurigo – נודולים היפרקרטוטיים (Hyperkeratotic) מגרדים מאוד יכולים להיות ב[[היריון]], אטופיה (Atopy), מחלות סיסטמיות. בדרך כלל בקצוות הגוף יכולים להיות קשורים ב[[חרדה]]
+
* Prurigo – נודולים היפרקרטוטיים (Hyperkeratotic) מגרדים מאוד יכולים להופיע ב[[היריון]], אטופיה (Atopy) או מחלות סיסטמיות. נגעים כאלו בקצוות הגוף יכולים להיות קשורים ב[[חרדה]]
 +
 
 +
===נוירופיזיולוגיות===
 +
 
 +
==== מחלת כליות ====
 +
במיוחד [[מחלת כליות כרונית|חולי המודיאליזה]] (Hemodialysis) כאשר מצב של [[Hyperparathyroidism|Hyperparathyroidism משנית]] עם [[זרחן - Phosphorous, phosphate|Hyperphosphatemia]] יכול לתרום לתחושת הגרד. במקרה כזה [[T:Antihistamines for systemic use - R06A|תרופות אנטיהיסטמיניות]] (Antihistamines) אינן מקלות
  
====נוירופיזיולוגיות====
+
==== מחלות אנדוקריניות (Endocrine) ====
* [[פגיעה כלייתית|מחלת כליות]] – במיוחד חולים בהמודיאליזה (Hemodialysis) בהם [[T:Antihistamines for systemic use - R06A|תרופות אנטיהיסטמיניות]] (Antihistamines) לא עוזרות. [[Hyperparathyroidism|Hyperparathyroidism משנית]] עם [[זרחן - Phosphorous, phosphate|Hyperphosphatemia]] יכול לתרום לתחושת הגרד
+
* מחלת [[גרייבס|Graves]] - ב-11-4 אחוזים ישנו גרד כללי בדרך כלל במחלה ממושכת [יתכן עקב פעילות Kinin ופרפוזיה (Perfusion) רבה לעור]
* מחלות אנדוקריניות (Endocrine) –
 
** [[גרייבס|Graves]] - ב-11-4 אחוזים ישנו גרד כללי בדרך כלל במחלה ארוכה [אולי עקב פעילות Kinin, פרפוזיה (Perfusion) רבה לעור]
 
** [[Hypothyroidism]] – יש גרד כללי כנראה עקב עור יבש
 
** [[סוכרת]] – יכול להיות גרד כללי
 
* [[מחלות כבד]] – חסימה כולסטטית (Cholestatic) – אין קשר ישיר בין רמת מלחי המרה לרמת הגרד
 
** [[צמקת מרתית ראשונית - Primary biliary cirrhosis|Primary Biliary Cirrhosis]]) PBC) - גרד יכול להיות תסמין ראשון
 
** היריון - בשליש השלישי יכול להיות [[Intrahepatic cholestasis]]{{כ}} => [[מחלות עור בהיריון - Skin conditions during pregnancy#גרד ההיריון (Pruritus gravidarum)|Pruritus gravidarum]]  ב-3-1 אחוזים בדרך כלל לא ילווה ב[[צהבת]]
 
* מחלות המטולוגיות (Hematologic) -
 
** [[פוליציטמיה ראשונית - טיפול - Primary polycythemia - treatment|Polycythemia Vera]] – ב-50-30 אחוזים יש גרד בדרך כלל בקצוות הגוף, מוגבר במקלחת/אמבטיה של מים חמים
 
** Mycosis fungoides - [[לימפומה עורית - חידושים בטיפול - CTCL treatment updates - 2017|לימפומה של תאי T בעור]] (Cutaneous T Cell Lymphoma) – גרד נפוץ ביותר
 
** [[Hodgkin's lymphoma]] – יכול להיות גרד – כנראה ללא חשיבות פרוגנוסטית (Prognostic) רבה
 
** [[אנמיה מחסר ברזל|אנמיה (Anemia) מחסר ברזל]] – יכול לגרום לגרד ללא קשר בין הגרד לחומרת האנמיה
 
** בנוסף – [[HIV - נגיף הכשל החיסוני האנושי|Human Immunodeficiency Virus]]) HIV) , {{כ}}[[Multiple Myeloma]]) MM){{כ}}, [[Waldenstrom macroglobulinemia]]{{כ}}, Hypereosinophilic syndrome ו-[[מסטוציטוזיס מערכתית - Systemic mastocytosis|Systemic mastocytosis]]
 
  
====נוירופתיות====
+
* [[Hypothyroidism]] – גרד כללי כנראה עקב עור יבש
בדרך כלל יותר תחושות נימול/עקיצות מאשר גרד.
+
* [[סוכרת]] יתכן גרד כללי
* Notalgia paresthetica – גרד כרוני בגב עליון כנראה מלחץ על עצב או טראומה (Trauma) לעצב
 
* Brachioradial – גרד כרוני באזור השריר הברכיורדיאלי – נורופתיה של החלק העורי של העצב הרדיאלי (Radial)
 
  
====מחלות פסיכיאטריות====
+
==== מחלות כבד ====
* בדרך כלל הגרד בלילה בקצוות הגוף – החולים מדווחים על גרוד גם כשלא מגרד
+
* [[עימדון מרה - Cholestasis|חסימה כולסטטית]] (Cholestatic) – אין קשר ישיר בין רמת [[אבני מרה - Gallstones|מלחי המרה]] לרמת הגרד
* בדרך כלל לחולים יהיו גם [[דיכאון]] או מצב רוח Dysphoria או מצב לחץ
+
* [[צמקת מרתית ראשונית - Primary biliary cirrhosis|Primary Biliary Cirrhosis]]) PBC) - גרד יכול להיות תסמין ראשון
 +
* היריון - בשליש השלישי יכול להיות [[Intrahepatic cholestasis]]{{כ}} => [[מחלות עור בהיריון - Skin conditions during pregnancy#גרד ההיריון (Pruritus gravidarum)|Pruritus gravidarum]]. ב-3-1 אחוזים בדרך כלל לא ילווה ב[[צהבת]]
  
==קליניקה==
+
==== מחלות המטולוגיות (Hematologic) ====
 +
* [[פוליציטמיה ראשונית - טיפול - Primary polycythemia - treatment|Polycythemia Vera]] – ב-50-30 אחוזים יש גרד בדרך כלל בקצוות הגוף, המוגבר במקלחת/אמבטיה של מים חמים
 +
* Mycosis fungoides - [[לימפומה עורית - חידושים בטיפול - CTCL treatment updates - 2017|לימפומה עורית של תאי T]] {{כ}}(Cutaneous T Cell Lymphoma) – גרד הוא נפוץ ביותר
 +
* [[Hodgkin's lymphoma]] – יתכן גרד – ככל הנראה ללא חשיבות פרוגנוסטית (Prognostic) רבה
 +
* [[אנמיה מחסר ברזל|אנמיה (Anemia) מחסר ברזל]] – יכולה לגרום לגרד ללא קשר בין הגרד לחומרת האנמיה
 +
 
 +
==== מחלות נוספות ====
 +
* [[HIV - נגיף הכשל החיסוני האנושי|Human Immunodeficiency Virus]]) HIV)
 +
* {{כ}}[[Multiple Myeloma]]) MM){{כ}},
 +
* [[Waldenstrom macroglobulinemia]]{{כ}}
 +
* Hypereosinophilic syndrome
 +
* [[מסטוציטוזיס מערכתית - Systemic mastocytosis|Systemic mastocytosis]]
 +
 
 +
===נוירופתיות===
 +
בדרך כלל יותר תחושות נימול/עקצוץ מאשר גרד.
 +
* Notalgia paresthetica: גרד כרוני בגב עליון כנראה מלחץ על עצב או טראומה (Trauma) לעצב
 +
* Brachioradial: גרד כרוני באזור השריר הברכיורדיאלי – נורופתיה של החלק העורי של העצב הרדיאלי (Radial)
 +
 
 +
===מחלות פסיכיאטריות===
 +
* הגרד מופיע בקצוות הגוף בדרך כלל, ומלווה מצבים נפשיים שונים
  
 
==אבחנה==
 
==אבחנה==
שורה 92: שורה 103:
  
 
==טיפול==
 
==טיפול==
טיפול התנהגותי יכול לעזור בלי קשר לאטיולוגיה.
+
טיפול התנהגותי יכול לעזור ללא קשר לאטיולוגיה.
  
 
גזירת ציפורניים, ניקוי צפורניים, גרוד עם כרית כף היד וחבישת האזור.
 
גזירת ציפורניים, ניקוי צפורניים, גרוד עם כרית כף היד וחבישת האזור.
שורה 107: שורה 118:
 
* [[t:Lidocaine|Lidocaine]] – המאלחש היחיד שאינו גורם ל-Contact dermatitis, שאר התכשירים יכולים לגרום לContact dermatitis
 
* [[t:Lidocaine|Lidocaine]] – המאלחש היחיד שאינו גורם ל-Contact dermatitis, שאר התכשירים יכולים לגרום לContact dermatitis
 
* [[t:Capsaicin|Capsaicin]] (החומר הפעיל בצ'ילי) – יכול לעזור בגרד ניורופתי (Neuropathy) אך גורם תחילה לצריבה ולכן היענות נמוכה  
 
* [[t:Capsaicin|Capsaicin]] (החומר הפעיל בצ'ילי) – יכול לעזור בגרד ניורופתי (Neuropathy) אך גורם תחילה לצריבה ולכן היענות נמוכה  
* [[סטרואידים]] (Steroids) – עדיף עם עוצמה נמוכה, מלבד במחלות דלקתיות (Psoriasis ,Atopic dermatitis) בהן ניתן סטרואידים עם עוצמה גבוהה יותר – שימוש ארוך יכול לגרום לאטרופיה (Atrophy) עורית
+
* [[סטרואידים]] (Steroids) – בעלי עוצמה נמוכה. במחלות דלקתיות (Psoriasis ,Atopic dermatitis) ההתוויה תהיה לסטרואידים עם עוצמה גבוהה יותר – שימוש ממושך יכול לגרום לאטרופיה (Atrophy) עורית
  
 
===סיסטמי===
 
===סיסטמי===
 
כשטיפול התנהגותי ומקומי לא עוזרים, ינתנו בדרך כלל אנטיהיסטמינים במיוחד ב-Atopic dermatitis ו-Urticaria.
 
כשטיפול התנהגותי ומקומי לא עוזרים, ינתנו בדרך כלל אנטיהיסטמינים במיוחד ב-Atopic dermatitis ו-Urticaria.
* '''אנטיהיסטמינים''' - במידה והגירוי לא קשור בהיסטמין, נרצה להשתמש דווקא באנטיהיסטמינים עם השפעה סדטיבית (Sedative) נוספת (דור I) שיפחית את הגירוי
+
* '''אנטיהיסטמינים''' - במידה והגירוי לא קשור בהיסטמין, נרצה להשתמש דווקא באנטיהיסטמינים עם השפעה סדטיבית (Sedative) נוספת (דור I) המפחית את הגירוי
** [[Otarex]] ({{כ}}[[Hydroxyzine]]){{כ}}{{כ}} – 25 מיליגרם *3 או 50 מיליגרם לפני השינה, נמצא כהכי יעיל
+
** [[Otarex]] ({{כ}}[[Hydroxyzine]]){{כ}}{{כ}} – 25 מיליגרם שלוש פעמים ביום או 50 מיליגרם לפני השינה, נמצא יעיל ביותר
** [[Zyllergy]],{{כ}}{{כ}} [[Histazine]] ([[Cetirizine|{{כ}}Cetirizine]]) - מטבוליט (Metabolite) של Hydroxyzine ללא השפעה סדטיבית – 10-5 מיליגרם ליום. עם פעילות נוגדת גרד טובה
+
** [[Zyllergy]],{{כ}}{{כ}} [[Histazine]] ([[Cetirizine|{{כ}}Cetirizine]]) - מטבוליט (Metabolite) של Hydroxyzine ללא השפעה סדטיבית – 10-5 מיליגרם ליום. עם פעילות נוגדת גרד טובה
** [[Lorastine]],{{כ}} [[Allergyx]]{{כ}} ([[t:Loratadine|Loratadine]]){{כ}}, [[Telfast]] ({{כ}}Fexofenadine) - טובים ל-Urticaria אך לא טובים כנוגדי גרד באופן כללי
+
** [[Lorastine]],{{כ}} [[Allergyx]]{{כ}} ([[t:Loratadine|Loratadine]]){{כ}}, [[Telfast]] ({{כ}}Fexofenadine) - כטיפול ל-Urticaria, אך אינם יעילים כנוגדי גרד באופן כללי
** [[t:Cimetidine|Cimetidine]]{{כ}} - H2 Blockers (נוגדי Histamine{{כ}} 2) , דווח כיעיל בגרד עקב Hodgkin's Lymphoma{{כ}}, [[פוליציטמיה|Polycythemia Vera]]{{כ}}, Uremia{{כ}}, Urticaria
+
** [[t:Cimetidine|Cimetidine]]{{כ}} [H2 Blockers (נוגדי Histamine{{כ}} 2)] - יעיל בגרד עקב Hodgkin's Lymphoma{{כ}}, [[פוליציטמיה|Polycythemia Vera]]{{כ}}, Uremia{{כ}}, Urticaria
 
* '''נוגגדי דלקת''' -
 
* '''נוגגדי דלקת''' -
 
** Aspirin – יכול להקל על תסמינים במיוחד כשהמנגנון קשור ב-Kinin או Prostaglandin) PG)
 
** Aspirin – יכול להקל על תסמינים במיוחד כשהמנגנון קשור ב-Kinin או Prostaglandin) PG)
 
** סטרואידים – לא כטיפול שגרתי, רק באלרגיות חמורות שלא הגיבו לטיפול קודם בתרופות אחרות
 
** סטרואידים – לא כטיפול שגרתי, רק באלרגיות חמורות שלא הגיבו לטיפול קודם בתרופות אחרות
 
* '''חומרים סדטיביים''' -
 
* '''חומרים סדטיביים''' -
** [[T:Benzodiazepine derivatives - N05BA|Benzodiazepines]] – רק כשיש בנוסף חרדה והפרעות שינה - טיפול זמני
+
** [[T:Benzodiazepine derivatives - N05BA|Benzodiazepines]] – טיפול זמני; במקרה של חרדה והפרעות שינה
** [[t:Paroxetine|Paroxetine]]{{כ}} (SSRI{{כ}}, Selective Serotonin Reuptake Inhibitors) -{{כ}} 10-5 מיליגרם ליום גם בחולים ללא דכאון, עוזר תוך מספר ימים. טוב ב-Uremia
+
** [[t:Paroxetine|Paroxetine]]{{כ}} (SSRI{{כ}}, Selective Serotonin Reuptake Inhibitors) -{{כ}} 10-5 מיליגרם ליום גם בחולים ללא דכאון, עוזר תוך מספר ימים. טיפול יעיל ב-Uremia
** [[Doxepine]]{{כ}} (Tricyclic antidepressants ,TCA){{כ}} – 75-25 מיליגרם לפני השינה מאוד עוזר, לשים לב לא לתת עם מעכבי Cytochrome P450 {{כ}}([[Macrolides]]{{כ}}, [[T:Antifungals for dermatological use - D01|Antifungal]]{{כ}}, Cimetidine)
+
** [[Doxepine]]{{כ}} (Tricyclic antidepressants ,TCA){{כ}} – יעיל מאוד. 75-25 מיליגרם לפני השינה. יש להימנע מלתת יחד עם מעכבי Cytochrome P450 {{כ}}([[Macrolides]]{{כ}}, [[T:Antifungals for dermatological use - D01|Antifungal]]{{כ}}, Cimetidine)
** [[Orap]]{{כ}} ([[t:Pimozide|Pimozide]]) - אנטיפסיכוטי (Antipsychotic) - טוב לאשליות של Parasitosis
+
** [[Orap]]{{כ}} ([[t:Pimozide|Pimozide]]) - אנטיפסיכוטי (Antipsychotic) - טוב לטיפול בהזיות משניות ל-Parasitosis
** [[Naloxone]], {{כ}}Naltrexone - נמצאו כעוזרים בגרד מ-Cholestasis במחקרים מסוימים, במיוחד בגרד בלילה
+
** [[Naloxone]], {{כ}}Naltrexone - נמצאו כעוזרים בגרד מ-Cholestasis במחקרים מסוימים, במיוחד בגרד לילי
 
* '''Chelating agents''' -
 
* '''Chelating agents''' -
 
** Cholestyramine{{כ}}, [[Colestid]] ({{כ}}Colestipol) – טובים בגרד כולסטטי (Colestatic), וגרד בהיריון
 
** Cholestyramine{{כ}}, [[Colestid]] ({{כ}}Colestipol) – טובים בגרד כולסטטי (Colestatic), וגרד בהיריון

גרסה מ־03:34, 18 בפברואר 2018


גרד
Pruritus
ICD-10 Chapter L 29.
ICD-9 698
יוצר הערך
 



גרד יכול להיות מקומי או כללי, ולהופיע עם או בלי נגעים עוריים.

אפידמיולוגיה

אטיולוגיה

  • מקור התחושה בקצות עצבים חופשיים שנמצאים באזור התחתון של ה-Epidermis ובאזור החיבור של Epidermis‏ - Dermis
  • מהלך: Dorsal horn‏=>Contralateral Spinothalamic Tract‏=>Cerebral cortex
  • גירויים חיצוניים יכולים להוריד את סף הגירוי: דלקת, חום, יובש, Vasodilatiation
  • ישנה גם השפעה פסיכולוגית (לדוגמה כאשר מתגרדים ליד חולה Scabias)

קליניקה

הקליניקה מתחלקת לפי האטיולוגיות השונות:

  • דרמטולוגיות (Dermatological): מחלות עור
  • נוירוגניות (Neurogenic): בעיה נוירופזיולוגית (Neurophysiological), מחלות סיסטמיות (Systemic), תרופות
  • נוירופתיות (Neuropathic): מחלות נוירולוגיות
  • פסיכיאטריות (Psychiatric)‏: "Delusions of parasitosis"

דרמטולוגיות

  • עור יבש (Xerosis) – הסיבה הכי נפוצה במיוחד בזקנים עקב ירידה ביצור ליפידים (Lipids) של העור, התסמינים מחמירים בסביבה יבשה, בעת שימוש במזגנים. בהארה משיקה נראה סדקים בעור וקשקשים קטנים
  • Urticaria – נפיחות ואודם סביב מרכז חיוור – גרד משמעותי אשר נמשך עד 24 שעות. באבחנה מבדלת: וסקוליטיס אורטיקריאלית (Urticarial vasculitis); צורבת ונמשכת מעל ל-24 שעות, עם תלונות נוספות של מערכת העיכול ושל מערכת השריר-שלד ובדרך כלל תהיה הסטוריה של Urticaria ו-Dermographism
  • דרמטיטיס הרפטיפורמית (Dermatitis herpetiformis) – שלפוחיות מגרדות – לפעמים הגרד נפסק לאחר Unroofing של השלפוחית. הרגשת צריבה לעיתים מקדימה את הופעת הנגע
  • Scabies - אנדמי (Endemic) בבתי אבות, מוסדות פסיכיאטרים, כאשר ישנה היגיינה טובה, נראה את נתיב החפירה של הטפיל רק ב-10 אחוזים. לעיתים נראה רק פפולות (Papules) לא ספציפיות
  • Atopic dermatitis – נפוצה יותר באנשים עם הסטוריה אישית או משפחתית של Allergic rhinitis או Asthma. מצב זה של דלקת כרונית (Chronic) עם גרד הגורם להרס העור ולהמשך הגרד. אין נגע ראשוני. נראה רבדים היפר או היפופיגמנטרים (Hyper/hypo-pigmentary) עם ליכניפיקציה (Lichenification)
  • Prurigo – נודולים היפרקרטוטיים (Hyperkeratotic) מגרדים מאוד יכולים להופיע בהיריון, אטופיה (Atopy) או מחלות סיסטמיות. נגעים כאלו בקצוות הגוף יכולים להיות קשורים בחרדה

נוירופיזיולוגיות

מחלת כליות

במיוחד חולי המודיאליזה (Hemodialysis) כאשר מצב של Hyperparathyroidism משנית עם Hyperphosphatemia יכול לתרום לתחושת הגרד. במקרה כזה תרופות אנטיהיסטמיניות (Antihistamines) אינן מקלות

מחלות אנדוקריניות (Endocrine)

  • מחלת Graves - ב-11-4 אחוזים ישנו גרד כללי בדרך כלל במחלה ממושכת [יתכן עקב פעילות Kinin ופרפוזיה (Perfusion) רבה לעור]

מחלות כבד

מחלות המטולוגיות (Hematologic)

מחלות נוספות

נוירופתיות

בדרך כלל יותר תחושות נימול/עקצוץ מאשר גרד.

  • Notalgia paresthetica: גרד כרוני בגב עליון כנראה מלחץ על עצב או טראומה (Trauma) לעצב
  • Brachioradial: גרד כרוני באזור השריר הברכיורדיאלי – נורופתיה של החלק העורי של העצב הרדיאלי (Radial)

מחלות פסיכיאטריות

  • הגרד מופיע בקצוות הגוף בדרך כלל, ומלווה מצבים נפשיים שונים

אבחנה

אנמנזה

מיקום, תסמינים נוספים, גורמים שמגבירים את הגרד, מהלך, חומרה (השפעה על תפקוד, שינה).

  • Asthma‏, Atopic dermatitis => אלרגיה
  • אנשים נוספים שמתגרדים בסביבתם => Scabies
  • החמרה בחורף => Xerosis
  • גורמים סביבתיים – כווית מהשמש, חתולים, פיברגלס (Fiberglass)
  • תרופות – Opiates‏, Amphetamines‏, Aspirin‏, Vitamin B‏, Quinidine‏, Nicotinamide
  • בגרד כללי – מחלות המוזכרות קודם, הריון
  • כשאין גורם אחר לחפש קשר בין הגרד לאירועים מסוימים בחיי המטופל הקשורים בגרד, ובירור לגבי דכאון

בדיקה פיזיקלית

האם יש פריחה, איפה, קילופי עור (Excoriations)‏, ליכניפיקציה, דלקת, עור יבש.

  • קרקפת – Psoriasis‏, Seborrhea
  • גוף – Urticaria‏, Contact dermatitis, Scabies
  • מפשעה – פטרת, Pediculosis‏, Scabies
  • ידיים – Contact dermatitis‏, Scabies בין האצבעות
  • רגליים – Stasis dermatitis, Xerosis‏, Atopic dermatitis (מאחורי הברך), Lichen simplex‏ (Lateral malleolus)‏, Dermatitis herpetiformis ‏(ברך)
  • בגרד כללי - צהבת, הגדלת בלוטות לימפה (Lymph nodes)‏, Goiter, גודל כבד וטחול

מעבדה

  • קילוף העור – Scabies‏, דרמטופיטים (Dermatophytes)
  • בחשד ל- Mycosis fungoides - ביופסיה (Biopsy)
  • בחשד ל-Cholestasis‏ – Bilirubin, אנזימי כבד (Liver enzymes)‏, UltraSound) US)
  • לימפומה (Lymphoma) - צילום חזה/Computer Tomography) CT)
  • בדיקת HIV
  • כשלא עזרו הבדיקות שלמעלה; בדיקות דם – ספירת דם, TSH ,Urea ,Calcium ,Albumin ,Globulin‏ (Thyroid-Stimulating Hormone)

טיפול

טיפול התנהגותי יכול לעזור ללא קשר לאטיולוגיה.

גזירת ציפורניים, ניקוי צפורניים, גרוד עם כרית כף היד וחבישת האזור.

המנעות מגורמים מחמירים – קפה, אלכוהול, אוכל חריף, בגדי צמר, מקלחות חמות ארוכות (מייבשות את העור). יצירת סביבה לחה, שימוש בסבונים מוצקים ללא בושם ולא בסבון נוזלי (מייבש).

מקומי

עדיף משחה על קרם, לשים מיד לאחר מקלחת כשהעור מעט לח עדיין, לשים לפני השינה.

  • עור יבש - Aquaphor, Vaseline עדיפים (Aquosum ,Lubricans)
  • Calamine - מוריד את תחושת הגרד אך מייבש את העור
  • Eurax‏ (Crotamiton) - ב-Scabies
  • להמנע מאנטיהיסטמינים (Doxepin‏, Diphenhydramine) מקומיים – יכולים להיות Potent contact sensitizers
  • Lidocaine – המאלחש היחיד שאינו גורם ל-Contact dermatitis, שאר התכשירים יכולים לגרום לContact dermatitis
  • Capsaicin (החומר הפעיל בצ'ילי) – יכול לעזור בגרד ניורופתי (Neuropathy) אך גורם תחילה לצריבה ולכן היענות נמוכה
  • סטרואידים (Steroids) – בעלי עוצמה נמוכה. במחלות דלקתיות (Psoriasis ,Atopic dermatitis) ההתוויה תהיה לסטרואידים עם עוצמה גבוהה יותר – שימוש ממושך יכול לגרום לאטרופיה (Atrophy) עורית

סיסטמי

כשטיפול התנהגותי ומקומי לא עוזרים, ינתנו בדרך כלל אנטיהיסטמינים במיוחד ב-Atopic dermatitis ו-Urticaria.

  • אנטיהיסטמינים - במידה והגירוי לא קשור בהיסטמין, נרצה להשתמש דווקא באנטיהיסטמינים עם השפעה סדטיבית (Sedative) נוספת (דור I) המפחית את הגירוי
    • Otarex (‏Hydroxyzine)‏‏ – 25 מיליגרם שלוש פעמים ביום או 50 מיליגרם לפני השינה, נמצא יעיל ביותר
    • Zyllergy,‏‏ Histazine (‏Cetirizine) - מטבוליט (Metabolite) של Hydroxyzine ללא השפעה סדטיבית – 10-5 מיליגרם ליום. עם פעילות נוגדת גרד טובה
    • Lorastine,‏ Allergyx‏ (Loratadine)‏, Telfast (‏Fexofenadine) - כטיפול ל-Urticaria, אך אינם יעילים כנוגדי גרד באופן כללי
    • Cimetidine‏ [H2 Blockers (נוגדי Histamine‏ 2)] - יעיל בגרד עקב Hodgkin's Lymphoma‏, Polycythemia Vera‏, Uremia‏, Urticaria
  • נוגגדי דלקת -
    • Aspirin – יכול להקל על תסמינים במיוחד כשהמנגנון קשור ב-Kinin או Prostaglandin) PG)
    • סטרואידים – לא כטיפול שגרתי, רק באלרגיות חמורות שלא הגיבו לטיפול קודם בתרופות אחרות
  • חומרים סדטיביים -
    • Benzodiazepines – טיפול זמני; במקרה של חרדה והפרעות שינה
    • Paroxetine‏ (SSRI‏, Selective Serotonin Reuptake Inhibitors) -‏ 10-5 מיליגרם ליום גם בחולים ללא דכאון, עוזר תוך מספר ימים. טיפול יעיל ב-Uremia
    • Doxepine‏ (Tricyclic antidepressants ,TCA)‏ – יעיל מאוד. 75-25 מיליגרם לפני השינה. יש להימנע מלתת יחד עם מעכבי Cytochrome P450 ‏(Macrolides‏, Antifungal‏, Cimetidine)
    • Orap‏ (Pimozide) - אנטיפסיכוטי (Antipsychotic) - טוב לטיפול בהזיות משניות ל-Parasitosis
    • Naloxone, ‏Naltrexone - נמצאו כעוזרים בגרד מ-Cholestasis במחקרים מסוימים, במיוחד בגרד לילי
  • Chelating agents -
    • Cholestyramine‏, Colestid (‏Colestipol) – טובים בגרד כולסטטי (Colestatic), וגרד בהיריון
    • UVB‏ (UltraViolet B)‏, PUVA‏ (Psoralen plus UltraViolet A) – טובים בגרד ממקור כלייתי, כולסטטי, בעיות דרמטולוגיות

התוויות להפנייה

גרד עקשן או אידיופאתי (Idiopathic) – כדאי להפנות לרופא עור ולשקול ביופסיה. כשהגרד נובע מבעיה פסיכולוגית – כדאי להפנות לעזרה נפשית.

Systemic


  • Hepatobiliary issues
  • Intrahepatic cholestasis
  • Extrahepatic obstruction
  • Third trimester of pregnancy



  • HIV infection
  • Parasitosis
  • Ascariasis
  • Hookworm
  • Onchocerciasis
  • Trichinosis

CONDITIONS ASSOCIATED WITH PRURITUS

Dermatologic

  • Arthropod/insect bites and stings
  • Bullous pemphigoid
  • Dermatitis
  • Atopic dermatitis
  • Contact dermatitis (allergic and irritant)
  • Dermatitis herpetiformis


  • Dermatophytosis
  • Infestation
  • Scabies
  • Pediculosis


  • Lichen planus
  • Lichen simplex chronicus
  • Pityriasis rosea
  • Psoriasis
  • Urticaria and dermatographism
  • Varicella
  • Xerosis

Psychological

  • Neurotic excoriations
  • Depression
  • Delusions of parasitosis

פרוגנוזה

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

קישורים חיצוניים