כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "פיזיולוגיה של השד - Breast physiology"
(←ראו גם) |
יונתן שוורץ (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
[[קובץ:כותרתשד.jpg|מרכז]] | [[קובץ:כותרתשד.jpg|מרכז]] | ||
| שורה 13: | שורה 12: | ||
}} | }} | ||
| − | השד מושפע על־ידי הורמונים רבים (תרשים 1.12). השינויים בשד הם מחזוריים, בהתאם למחזור הווסת. מספר ימים לפני תחילת מחזור השד גדוש עקב התרחבות של כלי הדם, בצקת של הרקמה וגודש לימפתי המלווה בהרחבה של הצינוריות עקב היפרטרופיה והיפרפלזיה סביבן. בהריון רקמת הבלוטה עוברת פרוליפרציה ותופסת את מקום הרקמה השומנית. תהליך זה מתרחש בעקבות הפרשת הורמוני השליה. עם הלידה, בהשפעת | + | השד מושפע על־ידי הורמונים רבים (תרשים 1.12). השינויים בשד הם מחזוריים, בהתאם למחזור הווסת. מספר ימים לפני תחילת מחזור השד גדוש עקב התרחבות של כלי הדם, בצקת של הרקמה וגודש לימפתי המלווה בהרחבה של הצינוריות עקב היפרטרופיה והיפרפלזיה סביבן. בהריון רקמת הבלוטה עוברת שגשוג (פרוליפרציה) ותופסת את מקום הרקמה השומנית. תהליך זה מתרחש בעקבות הפרשת הורמוני השליה. עם הלידה, בהשפעת ה[[פרולקטין]] מההיפופיזה הקדמית, מתחילה יצירת והפרשת החלב, המלווה בתהליך של הסננה (Infiltration) לימפוציטרית. |
| − | |||
[[קובץ: Breast112.jpg|ממוזער|מרכז|400px|תרשים 1.12: ההורמונים השונים המשפיעים על השד]] | [[קובץ: Breast112.jpg|ממוזער|מרכז|400px|תרשים 1.12: ההורמונים השונים המשפיעים על השד]] | ||
| − | היפרטרופיה גלנדולרית זו נשארת עד לאחר המנופאוזה, תקופה שבה הרקמה הגלנדולרית מתחלפת ברקמה פיברוטית. הירידה בפרנכימה גורמת להגדלת הרקמה הפיברוטית תוך איבוד הרקמה | + | היפרטרופיה בלוטית (גלנדולרית) זו נשארת עד לאחר המנופאוזה, תקופה שבה הרקמה הגלנדולרית מתחלפת ברקמה לייפתית (פיברוטית). הירידה בפרנכימה גורמת להגדלת הרקמה הפיברוטית תוך איבוד הרקמה האונייתית (לובולרית). הצינוריות נשארות מורחבות, האציני מפתחים תבניות כיסתיות (ציסטיות), ואילו האפיתל עובר היפרפלזיה בעקבות הגירוי ההורמונלי. כל אלה מהווים מקור לפתולוגיות של השד. |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־18:48, 6 באוקטובר 2012
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של השד | |
השד מושפע על־ידי הורמונים רבים (תרשים 1.12). השינויים בשד הם מחזוריים, בהתאם למחזור הווסת. מספר ימים לפני תחילת מחזור השד גדוש עקב התרחבות של כלי הדם, בצקת של הרקמה וגודש לימפתי המלווה בהרחבה של הצינוריות עקב היפרטרופיה והיפרפלזיה סביבן. בהריון רקמת הבלוטה עוברת שגשוג (פרוליפרציה) ותופסת את מקום הרקמה השומנית. תהליך זה מתרחש בעקבות הפרשת הורמוני השליה. עם הלידה, בהשפעת הפרולקטין מההיפופיזה הקדמית, מתחילה יצירת והפרשת החלב, המלווה בתהליך של הסננה (Infiltration) לימפוציטרית.
היפרטרופיה בלוטית (גלנדולרית) זו נשארת עד לאחר המנופאוזה, תקופה שבה הרקמה הגלנדולרית מתחלפת ברקמה לייפתית (פיברוטית). הירידה בפרנכימה גורמת להגדלת הרקמה הפיברוטית תוך איבוד הרקמה האונייתית (לובולרית). הצינוריות נשארות מורחבות, האציני מפתחים תבניות כיסתיות (ציסטיות), ואילו האפיתל עובר היפרפלזיה בעקבות הגירוי ההורמונלי. כל אלה מהווים מקור לפתולוגיות של השד.
ראו גם
- לנושא הקודם: אנטומיה של השד - Breast anatomy
- לנושא הבא: בדיקת השד
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של הטחול
- לפרק הבא: בקעים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא