כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק לאכול ולגדול - רקע ומבוא
לאכול ולגדול - תדריך להזנת תינוקות, פעוטות וילדים במסגרת חינוכית
מאת שירותי המזון והתזונה המחלקה לתזונה, דיאטניות לשכות הבריאות שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות
| לאכול ולגדול | ||
|---|---|---|
 | ||
| שם הפרק | מבוא | |
| עורך מדעי | גב' חוה אלטמן, MPH,RD, אחראית ארצית בבריאות הציבור,
|
|
| מוציא לאור | משרד הבריאות, חטיבת בריאות הציבור, אגף התזונה | |
| מועד הוצאה | מהדורת 9 בינואר 2023, מחליף מהדורות קודמות | |
| מספר עמודים | 31 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – המלצות תזונתיות, תזונה בילדים
רקע
המלצות אלה ניתנות בהתאם לסעיף 20 (ב) לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לתינוקות), תשפ"א-2021, הקובעות כי התזונה במעון היום לפעוטות תהיה נאותה, בריאה ומותאמת לפעוטות וכי משרד הבריאות יפרסם המלצות לתזונת פעוטות במעון יום לפעוטות באתר האינטרנט של המשרד.
המלצות אלה מיועדות למסגרות החינוכיות המספקות מזון במהלך שהות הילדים בהן. טווח הגילאים עבורו נכתבו ההמלצות הוא שלושה חודשים עד חמש שנים. הן מתייחסות לחשיבות התזונה וההזנה, לגיוון התפריט, לסביבת האכילה, לארוחות מסודרות המעוגנות בסדר היום הכללי. ההמלצות מדגישות את חשיבות השתייה בכלל ושתיית מים בפרט, ושמות דגש על אכילת ירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים. הורים לילדים בגיל הרך יכולים להפיק תועלת מחוזר זה גם במרחב המשפחתי.
מבוא
תזונת האם במהלך ההיריון ותזונת התינוק והפעוט בשנתיים הראשונות לחייו מהווים גורם מכריע בהתפתחות המוחית של התינוק ובבריאות הפיזית והנפשית של הילד ושל המבוגר לאורך כל שלבי החיים. תקופה זו נמשכת לאורך כמעט שלוש שנים ומכונה "תקופת אלף הימים הראשונים". מצבו התזונתי של העובר, התינוק והפעוט בפרק זמן זה יכול להשפיע באמצעות תכנות (programming) על היווצרות או אי היווצרות של סיכונים בריאותיים בהמשך החיים, למשל: השמנת יתר, יתר לחץ דם וסוכרת. אספקת אנרגיה חיונית מאד לגדילתו של העובר והתינוק, אך אינה מספיקה לכשעצמה להתפתחות המוחית התקינה. על כן בתקופה קריטית זו קיימת חשיבות גבוהה לספק את כל המזונות המכילים רכיבי תזונה חיוניים, ביניהם רכיבים התומכים בהתפתחות העצבית של התינוק, למשל: חומצות אמינו חיוניות, חומצות שומן רב בלתי רוויות ארוכות שרשרת, אבץ, ברזל, חומצה פולית, יוד, ויטמינים מקבוצה B, ויטמינים ,1A, D. אספקת רכיבים אלה תעשה באמצעות הגשת מזונות טבעיים, שלמים ומגוונים ברוח הנחיות התזונה הלאומיות1 ובתינוקות, בהתאם למדריך להזנת התינוק ולמדריך למזונות משלימים. הנגשת המזונות תעשה באמצעות בחירה חופשית לפי צורכי הילד והתפתחותו תוך מתן דוגמא אישית ובאווירה חיובית, תומכת ומאפשרת. מחסור במזונות חיוניים על רכיביהם במהלך תקופה קריטית זו של ההתפתחות כמו גם דפוסי אכילה לא הולמים, עלולים להיות בעלי השלכה בהמשך. הנקה חשובה ביותר להתפתחות המוח של התינוק במיוחד בגילאים לידה )0( עד 6 חודשים. הנקה בלעדית בתקופה זו מפחיתה את הסיכוי שהילד יחלה במחלות מדבקות - חשוב במיוחד בתקופה בה נחשף לקבוצת ילדים במסגרת החינוכית. גיוון הטעמים בחלב אם מרגיל את התינוק לשלב הוספת המזון המשלים. ניתן לשאוב ולשמור חלב אם )למידע באתר המשרד( על מנת להשתמש בו בזמן היות הילד במסגרת החינוכית. מומלץ להמשיך בהנקה בלעדית עד סביבות גיל 6 חודשים ולהמשיך להניק/להאכיל בחלב אם שאוב יחד עם אוכל עד גיל שנה לפחות וכל עוד האימא ותינוק מעוניינים בכך. התקופה המתחילה בגיל שישה חודשים היא חלון הזדמנויות, בו הילד לומד לאכול מזונות שונים ומגוונים ומסתגל באופן הדרגתי לאכול מתפריט מגוון. תפריט זה מבוסס על מזונות מקומיים ושלמים בעלי ערך תזונתי גבוה, בהתאם לתרבות ולקולינריה המקומיים ולהמלצות התזונה הלאומיות. קיימת חשיבות להימנע ממתן מזון אולטרה-מעובד "המוכן באופן תעשייתי" כגון חטיפים, שתייה מתוקה ומיני מאכלים שמונגשים בצורת שתייה. חשוב להימנע מחשיפת תינוקות ופעוטות לתוספות של סוכר ומלח, כולל אלה הנמצאים בגרסאות המכונות "חטיף לתינוקות ולפעוטות" כגון: משקאות ומחיות על בסיס פרי, גבינה בטעמים, מוצרים 'ייעודיים' לתינוקות וכדומה. חשוב לזכור כי הרגלי אכילה והעדפות טעמים נקבעים בגיל צעיר. חשיפת תינוקות למזון אולטרה-מעובד, המודגש במקרים רבים באמצעות טעמים דומיננטיים שמקורם בתוספי מזון למיניהם, שומן, סוכר ומלח, תגרום להעדפת מוצרים אלו גם בהיותם בוגרים. חשיפה זו בגיל הצעיר עלולה להעלות את הסיכון לתחלואה כרונית. )הרחבה בנושא הזנה משלימה בפרק 12.2.4(. הנחיות התזונה הלאומיות של ישראל, מבוססות על עקרונות התזונה הים תיכונית, הכוללת בעיקר מזונות גולמיים עם דגש על מזון מן הצומח ולה 4 ממדים: בריאותי, סביבתי, חברתי- תרבותי וכלכלי. הממד הבריאותי - ממחקרים רבים עולה שדפוס תזונה ים תיכוני מגיל צעיר עשוי למנוע מחלות לב וכלי דם , יתר לחץ דם, סוכרת, השמנה, מחלות סרטן שונות, שבץ מוחי ועוד. תזונה ים תיכונית מורכבת בעיקר ממזון מהצומח: דגנים מלאים, קטניות, פירות, ירקות, אגוזים וזרעים )טחונים( למיניהם ומעט מזון מהחי כמו עוף, ביצים, חלב ותחליפיו. תזונה בריאה בראשית החיים מעצבת את דפוסי האכילה בבגרות לדפוסים בריאים יותר. לכן, מומלץ בגילאים אלו לחשוף למגוון תבשילים ומתכונים המשלבים קטניות, ירקות ודגנים מלאים. הממד הסביבתי - קיימות - ההמלצות מדגישות את חשיבות התפריט המקיים המאופיין בצריכת מזון מקומי, עונתי וטרי בעיקר מהצומח, ומזהירות מפני צריכת מזון אולטרה-מעובד, הפוגע הן בבריאות והן בקיימות )למידע נוסף על מזון אולטרה מעובד( . כמו כן, ההמלצות התזונתיות מביאות בחשבון מאפיינים כגון אופן גידול המזון, יצורו והפצתו והיבטים של בזבוז מזון ולכן אימוץ המלצות אלה מסייע בהגנה על הסביבה מפני התחממות כדור הארץ ונזקים אקולוגים אחרים. הימנעות ככל האפשר משימוש בבקבוקים וכלים חד פעמים ועוד. כמו כן חשוב לעודד שימוש בחלב אם ולהימנע ככל האפשר מתרכובת מזון לתינוקות )תמ"ל(. הממד החברתי - תרבותי - התזונה הים תיכונית המסורתית מאופיינת בבישול ביתי ובשימוש במרכיבים גולמיים: הולכות ומתבססות הראיות המחקריות המעידות על הקשר שבין בישול ביתי לאיכות תפריט גבוהה יותר. הבישול הביתי והכנתו יחד בשיתוף הילדים תורמים ליצירת קשרים חברתיים ולחיזוקם ולתקשורת טובה יותר בין הסועדים. הכנת ארוחות משותפות וסעודה מסביב לשולחן מייצרות תמיכה חברתית ומשפחתית. להנאה הנלווית לארוחות אלה יכולה להיות השפעה חיובית על התנהגות הקשורה בבחירות מזון. ההשפעה החיובית ניכרת גם על אלמנטים התנהגותיים, תרבותיים, מסורתיים וחברתיים נוספים הקשורים בתחושת השייכות הנרכשת, חיקוי, יצירת המסגרת החברתית במעון, הפחתת תחושת הבדידות, חיזוק מיומנויות תקשורת ושיפור יחסים בינאישיים. הממד הכלכלי - דפוסי האכילה הים תיכוניים מתבססים על הכנה עצמית של מזון מחומרי גלם בסיסיים, עונתיים ובעיקר מתוצרת מקומית ובכמות התואמת לצריכה על מנת למנוע בזבוז מזון. חומרי גלם אלה, מבוססים בעיקר על הצומח בשילוב כמויות קטנות יותר של מזון מהחי. מזונות אלו זולים יותר מרכישת ארוחות מוכנות ובעלי ערך תזונתי גבוה בהרבה מהן. כמו כן, רכישת חומרי גלם ממגדלים מקומיים- למשל ירקות ופירות- מסייעת בתמיכה בחקלאות המקומית ובכלכלה. בנוסף קיימות תועלות סביבתיות וכלכליות הנובעות מכך שאין צורך לשנע את המזון לאורך מרחקים גדולים. במסגרות לתינוקות ולפעוטות חשוב לפעול על פי מסמכי אגף התזונה במשרד הבריאות: התזונה
רקע
תינוקות, פעוטות וילדים נמצאים במשך שעות רבות במסגרות חינוכיות המספקות ארוחות בהתאם למשך השהות במסגרת (3–4 ארוחות ביום). חל גידול במספר הילדים הנמצאים במסגרות חינוכיות שונות. במקביל, חל שינוי בתפיסת בריאות הילד, תוך העברת הדגש בתוכניות ממניעת חסרים תזונתיים (מחסור בחלבון לדוגמה) לקידום תזונה נאותה, רכישת דפוסי אכילה בריאים ומניעת מחלות כרוניות (למשל, עששת שיניים, עודף משקל, השמנה, סוכרת). ידוע כי כבר בגיל הרך קיימת חשיבות רבה להקניית הרגלי אכילה בריאים וחינוך לתזונה מקיימת. לפיכך, יש הכרח לאמץ מדיניות שתבטיח אורח חיים פעיל ובריא.
תמיכה מדעית
ההנחיות מבוססות על ההמלצות התזונתיות לצריכת רכיבי תזונה (DRI's – Dietary Reference Intakes) מהשנים 1997–2019, על ההמלצות התזונתיות החדשות, של משרד הבריאות 2019 וההזנה הבית ספרית בארצות הברית.
במסגרות החינוכיות יש להקפיד על תזונה בריאה, דהיינו, לספק מזון מגוון ומאוזן, הכולל ירקות, פירות, בשר, דגים, מוצרי חלב, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים (מגיל 5). מזונות אלו תורמים לבריאות טובה, לאיכות חיים ואף ליכולת ריכוז טובה יותר בילדים ומהווים חלק מהתזונה המומלצת לאוכלוסייה. מזונות אלו מהווים מקור טוב לסיבים תזונתיים, שומנים בריאים, ללא סוכר מוסף ומעט מלח.
ההנחיות שלהלן מיועדות לכל המסגרות החינוכיות המספקות מזון במהלך שהות הילדים במסגרת בין גיל 3 חודשים עד 5 שנים. הן מתייחסות לגיוון התפריט, לאכילה מסודרת, מדגישות את חשיבות השתייה בכלל ושתיית מים בפרט, שמות דגש על אכילת ירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים. דגש מיוחד ניתן בנוהל זה לתפריט עשיר בברזל בארוחות הצהרים.
יש להבטיח, מעורבות ושיתוף של דיאטנית מוסמכת בקביעת ההרכב והגיוון של התפריטים השבועיים בתפריט רגיל וכן בתפריטים מותאמים לצרכים מיוחדים, כמו גם בקביעת גודל המנות המוגשות לפי גילאים במסגרות החינוכיות. הבסיס לדרישות התזונתיות ולהרכבי הארוחות והסטנדרטים נקבעו לפי איכות המזונות ואופן ייצורם ונמצאים בנספח 1.
תזונה טבעונית לילדים מצריכה התייחסות תזונתית מקצועית מיוחדת. לכן יש להתייעץ עם דיאטנית/תזונאית שתדריך ותלווה את המבשלות במסגרת החינוכית בהכנת מגוון של מנות ומזונות לתפריטים המוגשים.
ילדים עם רגישות או אלרגיות צריכים לקבל תזונה מותאמת על פי הנחיה מדיאטנית/תזונאית שתדריך את הצוות ותתאים את המזונות הנדרשים בנהלים למגבלות הקיימות במסגרת.
הקפדה על תנאי תברואה נאותים הכרחית בכל שלבי הטיפול במזון על פי נוהלי בריאות הסביבה בסטנדרטים לנושאי תברואה למסגרת חינוכית - מעונות לגיל הרך - חוזר משרד הבריאות (בנוגע לתברואה בלבד).
קהל היעד
- מנהלים של מעונות יום, מעונות רב תכליתיים ומשפחתונים לגילאי 3 חודשים עד חמש שנים
- גננות וסייעות
- כל העוסקים בבניית תפריט והכנת המזון למסגרות החינוך בגילאים אלו (טבח, מבשל, אם בית, ספק מזון ואחר)
- אנשי רכש / קניינים
- דיאטנים בעלי רישיון משרד הבריאות
- מפקחים על מזון והזנה במסגרות חינוכיות
- רשויות מקומיות והשלטון המקומי
- הורים
המלצות ליישום בקרה ואכיפה
- משרד הכלכלה ומשרד החינוך - לפי גיל הילדים
- מפעילי מעונות ברשויות וברשתות מעונות ברחבי הארץ
- רשות השלטון המקומי, ורשויות מקומיות
- גופים המיועדים לעשות שימוש בהנחיות נוהל זה: חברות הסעדה, חברת המתנסים, משרדי ממשלה, מסגרות פרטיות, דיאטנים, הורים