טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה - דוקטור מה יש לי

טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה – דוקטור מה יש לי?

המאמרים הקודמים שעסקו בהטמעת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) בעבודת רופאי משפחה. הנה הגיע הרגע בו הרופא יושב מול מטופל, המגיע עם תלונה כלשהי. במאמר זה נלמד להפעיל את ההתערבות הטיפולית המרכזית והיא מתן מידע BPS למטופל ומשפחתו. לצורך כך נלמד כיצד לאסוף מידע ביו-פסיכו-סוציאלי (BPS) ממוקד, שישמש את הרופא והמטופל להבנת מצבו של המטופל. כמו כן נלמד באיזה מקרים יפעיל הרופא את הגישה ה-BPS המשלבת התערבויות CBT, ובאיזה מקרים יספיקו רק התערבויות קצרות מעולם ה-CBT.
במאמר הראשון בסדרה: טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה - מבוא, ראינו כיצד מחברים שונים שפיתחו מודלים לרפואה ביו-פסיכו- סוציאלית (BPS), משלבים בשנים האחרונות התערבויות מעולם הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, הCBT-.
במאמר השני בסדרה: טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה - רופא נפגש עם אדם ומשפחה, הכרנו את הגורמים המרכזיים על פי ה-CBT העלולים לסבך לנו את החיים, להשפיע לרעה על בריאותנו ועל אפשרות החלמה: א. מחשבות לא מותאמות למציאות. ב. הרגלי חיים שפוגעים בבריאות ובסביבה. ג. קשיים בוויסות רגשות.
במאמר השלישי בסדרה: טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה - רופא, רפא עצמך, למדנו כיצד להימנע משחיקה, כדי שתישאר לו אנרגיה לטפל במכלול הקשיים של המטופל.
במאמר הרביעי בסדרה: טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה – גישה מרוכזת בפונה והזמן הקצר, למדנו את העקרונות וההתערבויות הבסיסיות לטיפול המרוכז בפונה, ולניהול טיפול יעיל בזמן המוקצב לפונה, בסדרת מפגשים.

בחלק הראשון של מאמר זה נלמד כיצד מארגן לעצמו הרופא את המידע ה-BPS. דרך זו מכונה "פורמולציה" או בעברית "המשגה". Greenberger & Padesky (1) מגדירים "המשגה", כדרך בה המטפל מארגן את המידע ה-BPS אודות סיבלו וקשייו, המתקבל מהמטופל ביחד עם הידע הרפואי הקיים ודרכי הטיפול המקובלות. מידע זה יועבר בהמשך למטופל באמצעות "התערבות פסיכו-חינוכית".
בחלק השני של המאמר נלמד כיצד להביא את המידע המאורגן לידיעת המטופל ומשפחתו באמצעות "התערבות פסיכו-חינוכית". התערבות זו כוללת הסבר המשלב את הקושי הגופני, את מחשבות המטופל, ואת התגובות הרגשיות, התפקודיות והמשפחתיות.Lukens & McFarlane (5) מגדירים "התערבות פסיכו-חינוכית" כהתערבות מגובת מחקר, שמטרתה להעצים את המטופל באמצעות ידע מפורט שהוא מקבל על ההיבטים ב-BPS של קשייו וסיבלו, ומהם נגזרת תוכנית הטיפול. לדבריהם, מחקרים מראים ש"התערבות פסיכו-חינוכית" מחזקת את השותפות בין הרופא למטופל ומשפחתו וכך מגדילה את סיכויי השליטה על המחלה והאפשרות להחלמה.
בחלק השלישי של המאמר נלמד באיזה מקרים יפעיל הרופא את הגישה ה-BPS המשלבת התערבויות CBT ביחד עם הטיפול הביו-רפואי. העומס הרב במרפאה אינו מאפשר לרופא לטפל בגישה ה-BPS בכל המקרים, ולכן יהיה עליו לברור את המקרים ההכרחיים ובשאר המקרים להסתפק בהתערבויות קצרות מעולם ה-CBT.
בחלק הרביעי יובאו המלצות לרופא כיצד להכשיר עצמו להשתמש בהמשגה ובהסבר הפסיכו-חינוכי.