סטנדרטים לנושאי תברואה למסגרת חינוכית - מעונות לגיל הרך - חוזר משרד הבריאות

ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
סטנדרטים לנושאי תברואה למסגרת חינוכית - מעונות לגיל הרך

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

מבוא

מנהל מסגרת חינוכית כחלק בלתי נפרד מתפקידו, או מי שימנה מטעמו לעניין זה (להלן- הממונה) יהיה אחראי לקיומם של הסטנדרטים.

על הנהלת המסגרת החינוכית לשמור על תנאי תברואה נאותים, תקינות הציוד ותחזוקה נאותה של המוסד.

סטנדרטים אלה הם חלק בלתי נפרד מהפרוגרמה לתכנון, תחזוקה ולציוד מעונות יום לגיל הרך המאושרים ע"י משרד הבריאות וחל על מעונות לגיל הרך הנמצאים בפיקוח רשות הבריאות בהתאם לחוק הפיקוח על מעונות, תשכ"ה-1965
לכל ילד הזכות לגדול בסביבה חינוכית בריאה, בהתאם לתנאים המפורטים בסטנדרטים אלה. על המסגרת החינוכית מוטלת החובה לאפשר קיומה של זכות זו
האחראי על הפיקוח במסגרת החינוכית:

מנהל המסגרת החינוכית יהיה אחראי על תחום התברואה ויישום דרישות משרד הבריאות במעון וימנה את האחראי על הפיקוח במסגרת חינוכית
האחראי יהיה אדם מיומן שעבר הדרכה מקיפה בנושאי הבריאות לצורך מטרה זו
האחראי יהיה בעל יכולת לזהות את הסיכונים הקריטיים במוסד
יש להשתמש בעובדים קבועים בלבד, ככל הניתן, במיוחד במערך המזון
האחראי יוודא שכל העובדים בעלי בריאות טובה. במידה והעובד סובל מתופעה של שלשולים, הקאות, פצעים ו/או חתכים בפנים ובידיים או כל מחלה מדבקת, עליו להימנע מלעבוד עם ילדים ומזון
האחראי ידריך את עובדי המוסד בכללי היגיינה ובדרישות משרד הבריאות בהתאם לתחום עיסוקו

תנאי תברואה לקויים ומחלות מדבקות מהוות עדיין גורם משמעותי לתחלואה בקרב ילדים בכלל ובגיל הרך בפרט. לתחלואה זו השפעה על בריאותם של הילדים ועל התפתחותם התקינה, לתחלואה זו ישנן בנוסף השלכות חברתיות וכלכליות
התפשטות מחלות מדבקות בין תינוקות ופעוטות, הזקוקים עדין לחיתולים גדולה יותר מאשר בין ילדים בגיל גבוה יותר
במעונות ילדים שכיחות רבה יותר של מחלות מדבקות והסיבות לכך הן:

מגע הדוק וממושך בין הילדים
מחלות העוברות בין ילד לילד באמצעות דרכי הנשימה, באמצעות שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף ועם ליחה
מחלות המועברות באמצעות מערכת העיכול עקב אי שמירה על כללי היגיינה אישית וסביבתית של הילדים עצמם או של המטפלות (דלקת מעיים הנגרמת ע"י חיידקים /נגיפים, מחלות דרכי העיכול הנגרמות ע"י טפילים, הרעלת מזון , דלקת כבד נגיפית A וכדומה)

דרכי העברה עיקריות של מחלות:

העברה באמצעות דרכי הנשימה והפרשות (נזלת, שיעול)
העברה באמצעות דרכי העיכול; העברת זיהום מהפרשות הרוק והצואה באמצעות הידיים
העברה באמצעות מגע ישיר עם עצמים או עם משטחים הנגועים במחולל המחלה
העברה באמצעות דם

תכנון נכון והקפדה על תחזוקה ותנאי תברואה נאותים בכל שטחי המסגרת החינוכית כגון: מטבח, כיתות, מתקנים סניטריים, חצר וכד ימנע תחלואה והעברת מחלות מדבקות והתפשטותן בקרב הילדים והצוות ויאפשר התפתחות תקינה של הילד.
המידע, החינוך והדרכת הצוות וההורים והדרישות המובאות בסטנדרטים אלו אמורות לצמצם, ככל הניתן, את הופעת המחלות המדבקות והתפשטותן וזאת על ידי התנהגות נכונה ושמירה על כללי התברואה, באמצעים העומדים לרשותם.

הגדרות

"ביוב" - מערכת סילוק שפכים הכוללת ביבים, תאי בקרה ומיתקני טיהור לשפכים
"בנין לאוכלוסיה רגישה" - כהגדרתו בהל"ת
"הזנה" - קבלת המזון, אחסונו, הכנתו, עיבודו,חלוקתו והגשתו במסגרת חינוכית
"הל"ת" - הוראות למיתקני תברואה - (הל"ת), התשס"ז - 2007
"זרימה חוזרת" - כהגדרתה בהל"ת
"חוק התכנון והבניה" - חוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965
"חיטוי" - כהגדרתו בחלק ד׳ פקודת בריאות העם, 1940
"יחידת שרותים" - כהגדרתה בהל"ת
"טיפול במזון" - חיתוך, פריסה, פירוק, טחינה, ערבוב, תיבול, הפשרה, אפיה, חימום, אריזה וכיוצא בזה
"מהנדס" - מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה כמשמעו בתקנה 1 לתקנות הבניה
"מונע זרימה חוזרת" - כהגדרתו בהל"ת
"מזון" - כהגדרתו בפקודת המזון
"מזון ארוז מראש" - מזון שנארז על ידי יצרן לשיווק לצרכן
"מזון בתפזורת" - מזון שאינו ארוז מראש
"מזון מוכן" - מזון שהוכן לאכילה בהליך טיפול כלשהו והמוגש בתפזורת
"מזון רגיש" - מזון הטעון אחסון בטמפרטורה מבוקרת, לרבות ביצים
"מזיקים" - חרקים, זוחלים, מכרסמים, ציפורים, כלבים או חתולים
"מיתקן קירור" - מקרר או חדר קירור
"מטבח מעון לבישול מלא" - מטבח המיועד להכנת המזון הנצרך במעון
"מטבח מעון לבישול חלקי" - מטבח המיועד לקבלת מזון מן החי מוכן לאכילה ממפעל הסעדה או מספק אחר המאושר ע"י משרד הבריאות
"מטבח קצה" - מטבח המיועד לקליטת והכנה להגשה של מוצרי המזון המסופקים ממפעל הסעדה.
"מסגרת חינוכית" (בהמשך "מוסד") - מסגרת חינוכית לפעוטות כהגדרתה ב"סטנדרטים לפעוטות מסגרות חינוכיות" משרד התמ"ת 2008
"מי שתייה" - מים העומדים בדרישות תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה), התשל"ד 1974
"מיתקן שאיבה לשפכים" - מערכת הכוללת מיכל שאיבה, צנרת והציוד הנדרש לשאיבת השפכים מתוכו לרבות משאבות, שסתומים ולוח חשמל ופיקוד
"מיתקן תברואה" - כמשמעותו בתקנות הבניה ובהל"ת
"מסגרת חינוכית" - כהגדרתה בסטנדרטים של משרד התמ"ת, 2008
"המנהל" - המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו
"מעון" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, תשכ"ה- 1965
"מעון רב תכליתי " - כהגדרתו ב"סטנדרטים לפעוטות במסגרות חינוכיות" משרד התמ"ת 2008
"מערכת לסילוק שפכים" - מערכת לסילוק שפכים, בתחום הנכס, המחוברת לביוב הציבורי
"מערכת הספקת מים" - כהגדרתה להל"ת
"ניקוי" - שחרור מלכלוך נראה
"רשות הבריאות" - כמשמעותה בפקודת בריאות העם, 1940 ובתקנה 1 לתקנות הבניה
"רישיון יצרן" - רישיון ליצרן לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ"א - 1960
"סביבה" - השטח הפנימי והחיצוני של מסגרת חינוכית ושטחים הגובלים בו
"סביבה חינוכית בריאה" - סביבה, שהשהות בה איננה מהווה פגיעה בבריאותו של תלמיד, העומדת בתקני מזהמים סביבתיים של אוויר, קרקע, קרינה וכד
"ספק מזון" - מכין המזון או רוכש מזון שמעביר את המזון לצרכן
"פעוט" - כהגדרתו ב"סטנדרטים לפעוטות במסגרות חינוכיות" משרד התמ"ת 2008
"צינור דלוחים עקיף" - כהגדרתו בהל"ת
"קבועות שרברבות או קבועות" - כהגדרתם בהל"ת
"שטיפת ידיים" - פעולה לניקוי ידיים על ידי מים או נוזל אחר עם סבון או דטרגנט אחר
"שפכים" - כל נוזל הכולל בתוכו דלוחים או צואים
"שרברבות" - כמוגדר בהל"ת
"תקנות הבניה"- תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל- 1970

דרישות לרישוי מסגרת חינוכית

רציונל
תכנון נכון של מסגרת חינוכית מבטיח התאמתה לדרישות הקיימות.

דרישות כלליות

לא יינתן לאדם רישיון לניהול מסגרת חינוכית ולא ינהל אדם את המסגרת אלא אם הוא ממלא אחר הוראות וסטנדרטים אלה והתמלאו במסגרת החינוכית התנאים המפורטים בסטנדרטים הנ"ל.

עמידה בסטנדרטים אלה הם תנאי לאישור בקשתו לרישיון מעון
רשות הבריאות רשאית לשנות את הסטנדרטים לאחר הודעה מוקדמת למשרד התמ"ת
הבניין בו פועל מוסד לגיל הרך חייב להתאים לחוק התכנון והבניה, כולל תיקון מס׳ 78, התשס"ז-2007 ותקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), כולל עידכון התשס"ז - 2007 וכן לפרוגרמה לתכנון וציוד מעונות יום לגיל הרך, המעודכנת והמאושרת ע"י משרד הבריאות
הסטנדרטים הם חלק בלתי נפרד מהפרוגרמה הנ"ל

דרישות להגשת בקשה לרישוי מסגרת חינוכית ולחידוש רישיון

לבקשה לקבלת רישיון למסגרת חינוכית (מוסד חדש( יש לצרף שני העתקים מהמסמכים הבאים:

התייחסות של משרד הבריאות לתוכנית שהוגשה למתן חוות דעת, בעת קבלת היתר בניה/ שימוש חורג (במידה וישנם שינויים יש להגיש גם העתק התוכנית) במסגרת חינוכית אשר נמצאת בתהליך להיתר בנייה או להיתר לשימוש חורג. יש להציג התייחסות הועדה לתכנון ובנייה
מכתב הפנייה ממשרד התמ"ת עם פרטי המוסד הבאים:

סמל המוסד, מספר תיק וכדומה
כתובת, טלפון, שם המסגרת החינוכית, שם המנהל
נתונים על מספר וגיל הילדים, מספר הכיתות
שיטת הזנה (הכנת מזון במקום, הסעדה וכדומה)
מספר עובדים

להלן דרישות להגשת תכניות של המסגרת החינוכית:

לקבלת אישור של משרד הבריאות יש להגיש לפחות שני העתקים של תרשים הסביבה, מפה מצבית ותוכנית המוסד.

תרשים הסביבה, המפה המצבית ותוכנית מסגרת חינוכית יוגשו בצורת "הרמוניקה" ולא כנספחים נפרדים. להלן דרישות להגשת התוכניות הנ"ל:

תרשים סביבה:

תרשים הסביבה ייערך בקנה מידה 1:2500 (או בקנה מידה אחר, לפי דרישת משרד הבריאות). בתרשים סביבה יצוינו:

הגוש והחלקה שבהם מצויה המסגרת החינוכית אשר יודגשו בקו עבה, בציון מספרם, כמופיע בפנקסי המקרקעין לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969
מספרי החלקות שבסביבת החלקה שבה מצוי המוסד עד מרחק של 500 מטרים מגבול החלקה
הדרכים והרחובות (כולל שם) הגובלים עם החלקה שבה מצוי המוסד ושמותיהם
בנינים הנמצאים באזור ויhעודם (מגורים, מסחר, תעשייה, חקלאות וכו')
מתקנים שונים (תחנות שנאים, אנטנות, תחנות שאיבת שפכים וכו')

מפה מצבית:

מפה מצבית תיערך בקנה מידה של 1:250 (או בקנה מידה אחר, לפי דרישת משרד הבריאות אם נחוץ כך בנסיבות העניין). במפה המצבית יצוינו:

שטח הקרקע שבו ינוהל המוסד וגבולותיו, לרבות קירותיו החיצוניים והגדרות התוחמים אותו. גבולות המוסד יסומנו בקו עבה
מתקנים המיועדים למטרות השונות
מיקומו של המוסד בתוך המבנה ובחלקה שבו הוא מצוי
קווי צנרת לאספקת מים וביוב לרבות צינורות ניקוז. מתקנים הנמצאים בשטחי המגרש כולל מתקנים לטיפול בשפכים, פרטי ראש מערכת אספקת מים לצריכות שונות (שתייה, השקיה, כיבוי אש וכוי), בריכות ומאגרי מים, אביזרים כולל אביזרים להגנת מערכת אספקת מי שתייה וברזי/מתקני מי שתייה. קווי תת תיקרה, תחנות שאיבת שפכים ומי נקז
תכנון נקודות ההצטלבות של מערכת אספקת מים וסילוק שפכים. התנאים לחיבור המערכות הנ"ל למערכות עירוניות (כפתרון קצה). קווי סילוק שפכים, יש לציין עם הפרטים הנדרשים: קוטר, אחוז שיפוע, החומר שממנו תוכנן הקו, פרטים על תאי בקרה של מערכת סילוק השפכים (עומק, קוטר וכו'). מערכות לכיבוי אש, כולל בריכות, מאגרים, מערכת הגברת ושמירת לחץ
מתקנים לסילוק אשפה
מיכלי גז, דלק
חדרים ושטחים המשרתים את המוסד שאינם צמודים לו כגון מחסן ושירותים
בנינים הנמצאים באזור ויעודם (מגורים, מסחר, תעשייה, חקלאות וכו')
מתקנים שונים (תחנות שנאים, אנטנות, תחנות שאיבת שפכים וכו')

תוכנית המוסד:

תוכנית המוסד תכלול תוכנית תנוחה, שני חתכים וטבלה כמפורט להלן. תוכנית המוסד תיערך בקנה מידה של 1:100 (או בקנה מידה אחר, לפי דרישת משרד הבריאות אם נחוץ כך בנסיבות הענין). בתוכנית התנוחה יפורטו:

החלוקה הפנימית של המוסד שבהם מצוין השימוש של כל מרכיב במוסד
מתקני סניטציה במוסד, כגון אסלות וכיורים, ברזי/מתקני מי שתייה
מידות שטחי המוסד השונים, מידות של כל שטחי המסגרת חינוכית וחישוב השטח לילד
פתחי המוסד, חלונותיו ומידותיהם, לרבות פתחי חירום ודרכי גישה לנכים לפי חוק התכנון והבניה
מערכות אספקת מים וסילוק שפכים ודלוחין, לרבות מערכות לטיהור שפכים או להפרדת שומן וכיוצא באלה אם ישנן
מתקני איוורור המשרתים את המוסד, לרבות מערכת מיזוג אויר, קולטי עשן, ריח או מזהמים אחרים, אף אם הותקנו מחוץ לקירותיו החיצוניים של המוסד או על גג המבנה
מתקנים לאצירת אשפה ופינוייה
מתקנים שונים (תחנות שנאים, אנטנות, תחנות שאיבת שפכים וכו׳)
מערכות וציוד כיבוי אש
המערכות המוצעות לשרברבות, לסילוק שפכים, וכיוצא באלה וכל חלקי המבנה המיועדים להריסה כשהם מסומנים בצבעים המקובלים כאמור בתקנה 9 לתקנות התכנון ובניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות(, התש"ל - 1970
מיקום שני חתכים אנכיים ניצבים זה לזה
תכנית מפורטת למטבח, חדרי לימוד ומגורים, חדר אחות, מחסנים, פינת חי, בריכת שחייה וכו׳ בהתאם לדרישות הנ"ל

בקשה לחידוש רישיון:

מכתב הפנייה ממשרד התמ"ת עם פרטים על המסגרת חינוכית:

הסיבה לפנייה (חידוש רhשיון , ביקורת חוזרת וכו׳)
סמל המוסד
כתובת, טלפון, שם המוסד, שם המנהל
נתונים על מספר וגיל הילדים, מספר כיתות
שיטת הזנה (הכנת מזון במקום, הסעדה וכו׳)
מספר עובדים
הצהרה מבעל או ממנהל המוסד שלא חלו שינויים במוסד מתאריך אישור משרד הבריאות האחרון.

אם חלו שינויים יש להגיש את המסמכים המצויינים בפרק 1.

החזקת תכניות

על בעל המוסד להחזיק תוכניות מאושרות ע"י משרד הבריאות.

דרישות נוספות

נציג משרד הבריאות רשאי לדרוש תוצאות בדיקות מים בחיבור צרכן ברשת החלוקה ובבריכת אגירת מי השתייה של המסגרת החינוכית, דו"חות מתקין מוסמך על בדיקות אביזרי הגנת רשת מי שתייה (מז"חים, שסתומי אל חוזר וכדומה)
בניין המעון צריך לעבור בדיקות מפורטות בת"י 1205.1 התקנת מתקני תברואה ובדיקתם - מערכות שרברבות

הערות

אם המסגרת החינוכית נמצאת בבניין משותף עם עסקים או מוסדות שונים יש לציין זאת בתוכנית
אם מערכות המים, ביוב, כיבוי אש וניקוז משותפות עם בניין (עסקים, מוסדות) אחר יש לציין את המערכות בתוכנית
תוכניות סניטריות יש להתאים לדרישות הל"ת (הוראות למתקני תברואה 2007 תשס"ז) ותקן ישראלי 1205 התקנת מתקני תברואה ובדיקתם - מערכות שרברבות

דרישות לתשתיות של מסגרת חינוכית

רציונל
תכנון ותחזוקה נכונים של תשתיות מבטיחים תפקוד תקין של המעון. מערכת אספקת מים תקינה במוסד חשובה לאספקת מים באיכות הנדרשת בתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה), תשל"ד - 1974, נוסח משולב התש"ס - 2000.
מערכת סילוק שפכים ומי גשם תקינה תבטיח מניעת מטרדים סביבתיים.

מערכת אספקת מים

מערכות המים במעון יהיו מותאמות לדרישות המפורטות במסמכים המפורטים להלן:

פקודת בריאות העם (1940 חלק ה1):

תקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתייה), התשמ"ג - 1983, נוסח משולב התשנ"א - 1991.

תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת) התשנ"ב - 1992.

הנחיות משרד הבריאות לניקוי וחיטוי מערכות אספקת מים - נוסח מעודכן, 2006.

מפרט 01-W - הנחיות משה"ב למניעת זרימה חוזרת במערכות מים בבניינים ציבוריים (יולי 2002).

הנחיות למניעת ריבוי חיידקי לגיונלה (עדכון פברואר 2011 ועדכונים אחרים).

חוק התכנון והבנייה:

הוראות למתקני תברואה (הל"ת) התש"ל - 1970, כולל עדכונים התשס"ז - 2007 - פרק 2 הספקת מים.

תקנים ישראליים:

ת"י 1205.1 התקנת מתקני תברואה ובדיקתם - מערכות שרברבות: מערכות אספקת מים קרים וחמים.

ת"י 1525 חלק 2 - תחזוקת בניינים: בנייני מגורים וסביבתם הקרובה - מערכות שירות.

במעון יותקן לפחות מתקן אחד לשתיית מים צוננים
לשתיית תינוקות עד גיל שנה חובה לספק מים מורתחים בהתאם לדרישות המפורטות בהמשך. הרתחת מים צריכה להיות משך 2 דקות לפחות. רצוי ביותר להרתיח מי ברז ולא מים ממתקני שתייה
רצוי להימנע משימוש במסננים במערכות אספקת מים במעון ובמתקני שתייה. במידה וקיימים מסננים במתקני שתייה יש להחליפם בתדירות גבוהה בהתאם להוראות היצרן
לכל הכיורים של המעון יסופקו מים חמים וקרים
מים חמים יסופקו בטמפרטורה תואמת לדרישות הל"ת:

טמפרטורת המים החמים במערכת מי צריכה חמים מסוחררת, לא תרד מ-55⁰c בנקודת החזרה לאוגר
טמפרטורת המים החמים במערכת מי הצריכה החמים ללא סחרור, לא תעלה על 55⁰c
בסידורים תברואיים שבהם משתמשים ילדים, או מים חמים המשמשים לטיפול ילדים, טמפרטורת המים החמים בנקודות המוצא לא תעלה על 45⁰c

מערכת נקזים ואוורים במעון

מערכת נקזים ואוורים במעון יהיו מותאמות לדרישות המפורטות בפרק 4 - קבועות שרברבות ומחסומים של הוראות למתקני תברואה (הל"ת) התש"ל - 1970, כולל עדכונים התשס"ז - 2007.

ביוב בנין במעון

ביוב בנין מעון יהיה מותאם לדרישות המפורטות בפרק 5 - "ביוב בניין" ופרק 6 - "מערכת לסילוק שפכים פרטית של הוראות למתקני תברואה (הל"ת) התש"ל - 1970, כולל עדכונים התשס"ז - 2007
יש להימנע מהעברת תשתיות ממגרשים הצמודים דרך מגרש המוסד
כיורי המטבח יחוברו למערכת סילוק שפכים ע"י צינור דלוחים עקיף

נקזי גשמים

נקזי גשמים במעון יהיו מתאימים לדרישות המפורטות בפרק 7 - " נקזי גשמים" - מערכת לסילוק שפכים פרטית של הוראות למתקני תברואה (הל"ת) התש"ל - 1970, כולל עדכונים התשס"ז - 2007
המערכת צריכה להבטיח סילוק יעיל של מי הגשם בשטחי המסגרת החינוכית ולמנוע הצפה.

קבועות שרברבות ומחסומים

קבועות שרברבות ומחסומים במעון יהיו מותאמות לדרישות המפורטות בפרק 3 - קבועות שרברבות ומחסומים של הוראות למתקני תברואה (הל"ת) התש"ל - 1970, כולל עדכונים התשס"ז - 2007
סידורים תברואתיים מינימליים בבניין המעון יהיו מותאמים לדרישות המפורטות בטבלה 3.6.3.2 "סידורים תברואתיים מינימליים במתקני חינוך ומוסדות לילדים", (א1) מעונות לילדים לגיל הרך (עד 3 שנים) ללא לינת לילה של הוראות למתקני תברואה (הל"ת), כולל עדכונים התשס"ז - 2007

דרישות תברואה למגרש מסגרת חינוכית

רציונל
שימוש נכון במגרש וחלוקתו הנכונה מבטיחים תפקוד תקין של המסגרת חינוכית.

שילובי שימושים במגרש

כל שימוש נוסף בשטח המגרש צריך להיות מאושר ע"י משרד הבריאות
יש להבטיח כניסה נפרדת לכל שימוש
אין להשתמש בדרכי גישה לפונקציות נוספות לשטחים המיועדים לילדים (לא יעברו דרך המעון)
מגרש המעון יהיה מגודר, מפותח, מטופח ומבודד מהפרעות סביבתיות
יש להימנע מלתכנן ולבצע תשתיות במגרש המשחקים, במקרים שבהם אי אפשר להימנע מהתכנון הזה, יש להרחיק את מערכת סילוק השפכים מהמגרש. התשתיות של המוסד לא יעברו דרך מגרש המשחקים

פיתוח המגרש

דרישה כללית למגרש המסגרת החינוכית:

מגרש המסגרת צריך להיות מחולק לאזור שהיית הילדים והעברת הילדים (מגרש משחקים), דרכי גישה, אחסון עגלות וכד ואזור המשק.

חצר משחקים:

מצע חצר המשחקים לא יאפשר חפירה או הטמנת צואה, זיהום ומפגעים אחרים
חצר המשחקים תנוקה ותתוחזק באופן סדיר ושוטף בתחילת יום העבודה, במהלך היום ובתום יום הלימודים

מתקני משחק:

מתקני חצר ניידים יאוחסנו בתום יום הלימודים במחסן שיותקן צמוד למגרש המשחקים המיועד לכך, אך בשום פנים לא בשטח הכיתה
יש להימנע מצעצועי חצר שסופגים רטיבות, מחלידים ועלולים להוות מפגע
בחצר המשחקים יותקן ברז גינה (לשטיפת צעצועי גינה והחצר)

דרישות לארגז חול:

רציונל
החול המשמש מקום משחק לילדי המסגרת , עלול להזדהם בהפרשות בעלי חיים וזיהום חיצוני סביבתי.
חול מזוהם מהווה גם מקור להתרבות ומשיכת זבובים וחרקים, שגם הם עלולים להעביר מחלות מדבקות.
המגע ההדוק והישיר של הילדים עם החול המזוהם, שבזמן המשחק מכניסים את הידיים המזוהמות לפה ולעיניים, עלול לגרום להדבקה במחלות קשות כגון דלקות עיניים, גרון, עור, אוזניים ומחלות מעיים.

על מנת למנוע פגיעה בבריאות הילדים יש להקפיד על כללי היגיינה בסיסיים בנושא כמפורט להלן:

יש לדאוג שארגז החול יהיה בנוי מחומר רחיץ הניתן לניקיון ואחזקה תקינים
תכנון ובניית הארגז יאפשר ניקוז סדיר של מים
יש לדאוג לכך שארגז החול יהיה במקום מוצל
החול בארגז צריך להיות נקי
יש להחליפו לפחות פעמיים בשנה
מומלץ להוסיף חול חדש ונקי אחרי תקופת הגשמים
יש להחליף בחול נקי, שטוף, נקי מחומרים אורגניים/כימיים וכו'
החלפת החול צריכה להיות פעמיים בשנה ומתועדת
בשעות הבוקר יש לנקות את השכבה העליונה מגופים זרים ולאחר מכן להפוך את החול בארגז ולייבש את השכבה העליונה כשעה לפני כניסת הילדים לארגז, כיוון שחול מזוהם עלול לסייע בהעברת מחלות.
יש לכסות את ארגז החול בברזנט או יריעה אטומה אחרת בסוף כל יום לימודים, כדי למנוע כניסת בעלי חיים העלולים להוות מקור ללכלוך, הפרשות וזיהום
החול וסביבת ארגז החול צריכים להיות נקיים מחפצים זרים ומלכלוך
יש למנוע מילדים בעלי פצעים פתוחים או נגעי עור שונים לשחק בחול

דרישות לחצר המשק:

הכניסה לחצר המשק תופרד מהכניסה הראשית למעון
לחצר המשק תהייה כניסה ישירה למטבח המעון או למזווה
יהיה מקום נפרד לפריקת המזון ואיסוף פסולת
פסולת תפונה אך ורק דרך חצר המשק
שטחי המטבח והמחסן לא ישמשו להעברת פסולת של המעון
חצר המשק תהיה מרוצפת עם שיפוע המבטיח ניקוז סדיר לכיוון הכניסה לחצר
לתחזוקה תקינה של חצר המשק יותקן ברז גינה. התקנתו ופתרון הניקוז יהיו בהתאם לדרישות הל"ת
תכנון אזור איסוף הפסולת יהיה בהתאם לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), (תיקון). התשס"ט, 2008. מתקן לאיסוף פסולת יותקן בגבול המגרש ובמרחק של 25 מטר לפחות ממבנה המעון ומגבולות מגרש המשחקים

עצים ושיחים גבוהים יש לנטוע במרחק המונע הצללה של חלונות המוסד

דרישות תברואיות לפונקציות במבנה

חללים פתוחים:

לא יהיו חללים פתוחים המאפשרים חדירת בעלי חיים, הצטברות זיהום ופסולת מעל או מתחת למבנה.

אוורור:

יש להבטיח אוויר צח ככל שניתן לכל חדרי המסגרת החינוכית
מערכת האוורור תהייה נפרדת לכל פונקציה של המוסד ובראש ובראשונה צריכה להיות הפרדת מערכת אוורור של המטבח. במטבח יש להקפיד על מערכת הפועלת בלחץ חיובי על מנת למנוע יניקת אויר מהשטחים הצמודים
חשוב לאוורר בקביעות את חדרי המעון, גם בימי החורף, באמצעות חלון פתוח ובמקרים מסוימים על ידי אוורור מאולץ
השירותים, איזור החלפת החיתולים ואזורים אחרים מאוכלסים יופרדו ויבודדו באמצעות אוורור והקפדה על תנאי תברואה. מטהרי אויר אינם תחליף לאמצעי אוורור טבעי
אזורי פעילות של מלאכה ואומנות יאווררו היטב, חומרים היוצרים אדים רעילים או גזים לא ישמשו בהם
כל החדרים שבשימוש הילדים יחוממו, יצוננו ויאווררו על מנת לשמור על הטמפרטורה והלחות הנדרשים ( בחודשי החורף טמפרטורת אוויר היא 24°C -19°C, בחודשי הקיץ טמפרטורה אוויר היא 26°C - 20°C. מומלץ להשתמש במיזוג
בכל חדר שבו נמצאים ילדים יש להתקין מד טמפרטורה ללא בהישג יד הילדים.
במידה וקיימת מערכת מיזוג אוויר במסגרת חינוכית יש לדאוג להחלפת פילטרים על פי הנחיות היצרן
במידה וקיימת מערכת אוורור מלאכותית/מערכת מיזוג יש להפריד את המערכות בהתאם ליעוד של פונקציות המוסד: כיתות, מטבח, שירותים, מחסנים. כמו כן יש להפריד את המערכות בין כיתות המוסד. תחלופת האוויר תהיה 15 לדקה לפחות
חדר עם חומרים כימיים (חומרי ניקוי וכדומה) חייב להיות מאוורור מכנית

הגנה מפני כניסת בעלי חיים, חרקים ומזיקים:

רציונאל - יש לפעול להקטנת הפוטנציאל של כניסת בעלי חיים, זבובים וחרקים להיכנס לתוך המבנה, דבר שימנע עקיצות והעברת מחלות

המבנה יהיה מוגן מפני חדירת בעלי חיים, חרקים ומזיקים אחרים
הגנה מפני כניסת בעלי חיים, חרקים מעופפים וזבובים דרך החלונות והדלתות תעשה ע"י:

דלתות חיצוניות שיסגרו באופן אוטומטי
תותקן רשת צפופה בחלונות ובפתחי האוורור המיועדים לפתיחה

שירותי כביסה:

שירותי כביסה יהיו במקום ניפרד וסגור מכל שימוש אחר
מומלץ שתהיה כניסה ויציאה נפרדת לחדר הכביסה על מנת למנוע העברת זיהום
אחסון כביסה מלוכלכת ונקייה יופרדו אחד מהשני
כביסה נקייה תאוחסן במקום מיועד לכך ובתנאים שימנע זיהומה

צעצועים בכיתה:

הצעצועים יהיו שלמים, ללא חריצים שבהם מצטבר זיהום ויהיו עשויים מחומרים הניתנים לרחיצה וחיטוי בנקל
הצעצועים יאוחסנו בכיתה או במחסן תוך הפרדה מוחלטת משאר הפונקציות
יש להקפיד על רחיצתם ועל חיטוים של הצעצועים, רצוי באופן שגרתי פעם בשבועיים
אין להכניס צעצועים או בובות עם שיער, פרווה או צמר, מאחר שהם עלולים להיות מצע נוח להתפתחות חיידקים ונגיפים

חפצים אישיים:

תיקים ומעילים יש למקם בלובי או בכניסה לכיתה, תוך כדי הפרדה בין הגילאים אך בשום פנים לא במתחם השירותים . מעילים יוחזקו על מתקן המיועד לכך שיספיק לכמות הילדים
המעילים יוחזקו במרחק ככל הניתן אחד מהשני על מנת למנוע העברת זיהום ביניהם
לכל ילד תהיה מגירה אישית, מסומנת בהתאם, במתחם ההחתלה ונפרדת לאחסון חפצים אישיים כגון: בגדי החלפה וחיתולים
לשתייה רצוי להשתמש בכוסות חד פעמיים. במידה ומשתמשים בבקבוקי השתייה יש צורך בבקבוק אישי, מסומן בהתאם ומופרד אחד מהשני ויש למקמם במתחם הכיתה.

דרישות לשימוש בקבוקי שתייה יפורטו בהמשך.

מוצצים יסומנו בהתאם, יאחסנו מופרדים וסגורים
אין להעביר חפצים אישיים בין הילדים

אזור החתלה:

מיקום משטחים להחלפת חיתולים:

לכל כיתה של מסגרת חינוכית יש להתקין פינת החתלה
אזור החתלה יש למקם במתחם השירותים או בחדר נפרד בצמוד לאגנית/כיור, תוך כדי הפרדה מוחלטת משאר הפונקציות של השירותים
במידה ואזור ההחתלה ימוקם בחדר נפרד יש לחפות את הקירות בהתאם לדרישות לשירותים.
אזור החתלה לא ימוקם במחסן מזון ובמטבח

כיור/אגנית באזור החלפת החיתולים:

הכיור ימוקם במרחק של הושטת יד ממשטח ההחתלה
חדר רחצה מיועד לכיתה אחת . במידה ובאותה כיתה יש יותר ממשטח החתלה אחד יותקן כיור/אגנית אחת בין שני המשטחים
ליד הכיורים והאגניות יש להתקין מתקן לנייר לניגוב הידיים ומתקן לסבון נוזלי.
לאחר רחיצת הילד יש לנגבו במגבת חד פעמית או מגבת אישית של הילד, מסומנת בהתאם. את מגבות הבד תולים לייבוש לאחר הרחצה כך שלא תיגענה זו בזו או שולחים לכביסה ובכך שומרים על ההיגיינה

דרישות למשטחי החתלה:

המשטחים יהיו חלקים, ניתנים לניקוי וחיטוי בנקל,עמידים בפני רטיבות
אחרי כל החלפת חיתול יש לנקות ולחטא את המשטח
לכל קבוצת גיל במעון יהיה לפחות משטח החתלה אחד
משטח ההחתלה בכל קבוצה מיועד אך ורק לילדים מאותה קבוצת גיל

הפעלת אזור ההחתלה:

לפני הבאת הילד להחלפת החיתול, המטפל יארגן את משטח ההחתלה כך שכל האביזרים הנלווים יהיו מונחים על משטח ההחתלה על גבי נייר חד פעמי (יש להכין כמות מוגבלת של משחה על גבי נייר חד פעמי קטן)
האביזרים הנלווים כולל חפצים אישיים של הילד להחלפת החיתול יאוחסנו בנפרד סמוך למשטח ההחתלה (חיתולים, מגבונים, כפפות, משחה, שקיות פלסטיק לשמירת בגדים מלוכלכים, נייר חד פעמי לכיסוי המשטח ועוד)
החלפת החיתולים תעשה עם כפפות חד פעמיות אשר מוחלפות מילד לילד. לחלופין ניתן לשטוף ידיים תוך שימוש בסבון עם חומר חיטוי וזאת לאחר כל ילד!
את החיתולים החד-פעמיים יש להכניס בגמר הטיפול לשקית ניילון, לסגור ולזרוק למתקן האשפה
ליד משטח ההחתלה יוצב מיכל אשפה לאיסוף פסולת מוצקה עם מכסה ומדרס רגל/מכסה הנסגר אוטומטית. מכלי האשפה ידופנו בשקיות אשפה חזקות.
השקיות ירוקנו בתנאים הבאים:

לאחר מילוי עד 75% מתכולתו
לאחר סיום יום עבודה
לא יהווה מטרד סביבתי

בעת החלפת החיתולים על הצוות ללבוש חלוק / סינר המיועד למטרה זו בלבד
אחרי כל החלפת חיתול יש לנקות ולחטא את המשטח
אין להניח על משטחי ההחתלה כלי אוכל
אין לשטוף כלי אוכל ושתייה בכיורים הנמצאים באזור החלפת החיתולים
תהיה הפרדה פיזית בין האזור להחלפת חיתולים ובין האזור להכנת מזון

שטיפת ידיים:

הרציונל - הידיים הם מקור עיקרי לזיהום. שטיפת ידיים חשובה ביותר להפחתת התפשטות הזיהום. מחקרים רבים הוכיחו כי אי רחיצת ידיים או רחיצה בצורה לא נכונה תרמו להתפרצויות שלשולים ותחלואות שונות במוסדות חינוך.

נמצא כי שטיפת ידיים עזרה להפחית שיעורי תחלואה כאשר נוהלי הטיפול בידיים היו תקינים.

לשטיפת ידיים יש להשתמש בסבון נוזלי. הוכח כי סבונים קשים עלולים להיות מזוהמים בחיידקי Pseudomonas ועוד.

שטיפת ידיים אחרי משחק באזור משחקים בארגז חול ובקרקע יסייע במניעת הדבקות בטפילים שעלולים להיות נוכחים בחול וקרקע.

שטיפת ידיים לפני ולאחר אכילה חשובה במיוחד עבור הילדים, על מנת להקטין את הסיכון מפליטת רוק (אשר עשוי להכיל מיקרואורגניזמים( על ידיהם.

מים זורמים על הידיים מסירים את הלכלוך הכולל גורמי מחלות- מיקרואורגניזמים. הרטבת הידיים לפני השימוש בסבון מסייעת ליצור קצף שעוזר לשחרר זיהום מפני שטח העור. מים חמים פושרים נוחים ויעילים יותר מאשר מים קרים.

הדרכת הצוות לכללי שטיפת הידיים ותהליכי הניקוי יכולה להפחית את התרחשות והפצת המחלות בקרב הילדים והצוות. במוסדות חינוך בהם יושמה תוכנית תרגול לשטיפת ידיים, דווח על ירידה של 50% בתחלואה בשלשולים בקרב הילדים.

עידוד ולימוד ילדים לשטיפת ידיים חייב להיעשות באופן מתמיד. שטיפת הידיים של התינוקות מסייעת לצמצם התפשטות הזיהום והשטיפה במים הזורמים היא הטובה ביותר.

הכשרת סגל העובדים עוזרת במניעת מחלות מדבקות ונותנת כלים כדי להשתלט על התפשטות מחלה מדבקת.

אנשים רבים נגועים או נושאים גורמי מחלות מדבקות ללא ידיעתם ורבים מהם עלולים להדביק אחרים לפני גלוי המחלה, אנשי הצוות צריכים להגן על עצמם, מאחר והם משרתים את הילדים על ידי ביצוע הליכים היגיניים באופן שוטף.

הצוות והילדים יבצעו את שטיפת הידיים כמפורט במצבים הבאים:

בהגעתו של הצוות למעון או בעת מעבר מטיפול בילדים בקבוצה אחת לטיפול בקבוצה אחרת
צוות המוסד - לפני הכנה, חלוקה, הגשה של ארוחות לילדים. ילדים - לפני ארוחות
אחרי:

1) החלפת חיתולים; 2) השימוש בשירותים או סיוע לילד להשתמש בשירותים; 3) טיפול בחומר נוזלי מהגוף (ריר, דם, קיא), התעטשות, קינוח האף, הכנסת יד לפה, טיפול בפצע או בדלקת. 4) טיפול במזון לא מבושל, בעיקר בשר או עוף גולמי; 5) טי פול בבעלי חיים- חיות מחמד ועוד; 6) משחק בארגז חול (למשחקי ילדים); 7) ניקיון או טיפול באשפה. 8.2 אנשי הצוות והילדים חייבים לרחוץ את ידיהם בשיטה הבאה: 8.2.1 להפעיל מים חמים בטמפרטורה עד - 45 מעלות. 8.2.2 להרטיב את הידיים במים ולהוסיף סבון נוזלי על הידיים. 8.2.3 לשפשף את הידיים ביחד בחוזקה במשך 10 שניות לפחות. 8.2.4 יש לשפשף בין האצבעות, תחת ציפורניים, תחת תכשיטים ובגב הידיים. 8.2.5 לשטוף את הידיים תחת מים זורמים לא יותר מ- 45 מעלות, עד שהן תיהנה ללא סבון. 8.2.6 ליבש את הידיים עם נייר חד פעמי. אם הברז לא נסגר אוטומטית, סגור את הברז באמצעות נייר חד פעמי. יש להשליך את הנייר החד פעמי לפח האשפה. 8.3 יש להשתמש בסבון נוזלי. במידה ואין סבון נוזלי יש להישתמש בסבון מוצק במנות קטנות המיועדות לשימוש חד פעמי. יש להרטיב את הסבון לפני שימושו ולשטוף לאחר השימוש. 8.4 יש לסגור את ברז המים באמצעות נייר מגבת, כדי למנוע הדבקה מחדש על ידי מגע בברז או לחלופין להשתמש בכיורים עם ידית ארוכה, המאפשרת פתיחת ו/או סגירת הברזים ללא מגע בברז. 8.5 אין להשתמש באמצעים משותפים לניגוב ידיים - העלולים להעביר גורמי מחלות מדבקות. רצוי להשתמש בסבונים אנטי בקטריאליים. מניעת שימוש משותף של מגבות מבד קשה, מגבות חד פעמיות עדיפות, אך יש להשליכם לפח מיד לאחר השימוש. 8.6 אין להשתמש במיכלים מלאים במים כחלופה למים זורמים. בהפסקות זמניות בזרימת המים יש להשתמש במים זורמים ממקור מאושר בעזרת מיכל או בקבוק מים ראוים. במידה ומים נאגרים במיכלים - יש לחטא ולשטוף אותם ולהחליף את מים בכל יום. 8.7 סיוע לילדים, הדרכה ומעקב על שטיפת ידיים. המטפלות יסיעו בשעת רחיצת הידיים. הכיור יהיה לגובה הילד ו/או מותאם על ידי אמצעים (דרגש וכד) לגובה וגיל הילדים, כך שידי הילד יהיו מתחת למים הזורמים. המטפלת לאחר הסיוע לילדים חייבת לשטוף את ידיה שלה. הצוות יהיה בקי בכללי ההיגיינה האישית ושטיפת הידיים. 8.8 אם הילד אינו יכול לעמוד בכוחות עצמו ואין אפשרות להעמידו, המטפלת תשטוף ידיים של הילד. 8.9 שימושים אסורים בכיורים המיועדים לשטיפת ידיים: 8.9.1 שטיפת בגדים מלוכלכים. 8.9.2 שטיפת כלי ניקוי של שירותים. 8.9.3 שטיפת מוצרי מזון.

סיר לילה (אם יש):

9.1 הטיפול התברואי בסירי לילה הוא קשה ומגדיל את הסיכון להעברת מחלות, לכן שימוש בהם אינו מומלץ. 9.2 במידה ומשתמשים בסיר לילה הסיר צריך להיות עשוי מפלסטיק או מוצר דומה אך לא מחוספס ולא סופג, יש להקצות סיר לילה לכל ילד, את ההפרשות יש לשפוך לתוך אסלה בשירותים. 9.3 אין לשטוף סירי לילה בכיור המשמש לנטילת ידיים והכנת מזון. 9.4. סיר הלילה ינוקה ויחוטא לאחר כל שימוש ויאוחסן במתקן מיוחד בחדר האמבטיה.

מטרדים סביבתיים במסגרת חינוכית:

במידה ובקרבת או בשטחי המעון ישנו חשד למטרדים שונים כגון: רעש, שדה אלקטרו מגנטי, פליטת גז רדון, חומרים כימיים, אסבסט או מטרדים אחרים יש לקבל התייחסות מהמשרד להגנת הסביבה.

שירותים:

11.1 ליד כל כיור יש להתקין מתקן לניגוב ידיים ומתקן לסבון נוזלי. 11.2 במידה ויש מחיצות ודלתות בתאי השירותים, הם יהיו עשויים מחומרים עמידים ורחיצים ויותירו רווח של 0.15 מ׳ מפני הריצוף. 11.3 ציוד המיועד לניקוי וחיטוי בשירותים לא יהיה בשימוש עבור מטרות אחרות ויאוחסן בארון מיועד לכך בנפרד. הארון המיועד לכך יהיה נעול ללא נגישות לילדים והחומרים הרעילים יאוכסנו בו במדפים גבוהים.

קינוח האף:

קינוח אף יעשה ע"י הצוות והילדים בעזרת טישו חד פעמי בלבד. לאחר השימוש יש להשליך את הטישו לקופסה סגורה או שקית פלסטיק ולשטוף את הידיים.

חתכים ושריטות:

הרציונל: נוזלי הגוף עשויים להכיל אורגניזמים מדבקים. נגיעת נוזל גוף ישירות או דרך חלק גוף במשטח או חפץ עלול להפיץ זיהום. לכן, כל עובד הסובל מפצעים בעור, דלקת גרון, מחום ומשלשול, יתייעץ עם הרופא משפחה בעניין המשך עבודתו במעון. חתכים או פצעים שאינם מפרישי נוזלים יחבשו בתחבושת יבשה. על מנת למנוע זיהום המטפל חייב ללבוש כפפות בכל מגע עם הפצע. כפפות יכולות לספק הגנה נגד מחלות מדבקות. נוזלי הגוף עשויים להיות נשא של מחלות. אנשי הצוות הנגועים בפצעים נוזליים או דלקת שאינם מוגנים בתחבושת יבשה אינם רשאים לעבוד במוסד.

אחזקת בעלי חיים במעון (אם יש):

14.1 להחזקת בעלי חיים במעון יש לקבל אישור רופא וטרינרי רשותי בכל שנה. 14.2 אין לקבל למעון בעלי חיים חדשים ללא אישור רופא וטרינרי רשותי. 14.3 יש למנוע חדירת בעלי חיים משוטטים לשטחי המעון. 14.4 במידה ויש חשד על מצבם הבריאותי של בעלי החיים יש להודיע מיד לרופא הוטרינרי הרשותי. 14.5 יש למנוע נשיכות ושריטות הילדים מבעלי חיים. 14.6 מיקום ותנאי החזקת בעלי חיים לא יפגעו בפונקציות עיקריות של המוסד ולא יגרמו למטרד סביבתי.

שימוש ואחסון מזרנים:

15.1 מזרנים יאוחסנו במקום מאושר ע"י המנהל בכל כיתה בנפרד, אך בשום פנים לא במתחם השירותים. 15.2 המזרנים יאוחסנו במתקן המיועד לכך שיותאם לכמות הילדים. מבנה המתקן יבטיח החזקת המזרנים במרחק אחד מהשני על מנת למנוע העברת זיהום ביניהם. 15.3 תאי המתקן והמזרנים יסומנו בצורה המבטיחה הפרדתם ושימוש אישי במזרנים. 15.5 אין לאחסן מזרונים עם סדינים. 15.5 את הסדינים יש להפריד מהמזרונים לאחר השינה ולאחסנם בצורה המבטיחה הפרדה ביניהם. 15.5 הסדין יסומן בהתאם לסימון המזרון והתא של המתקן הנ"ל. 15.6 המזרונים יהיו מצופים בחומר רחיץ (פלסטי) ולא בבד או נייר.

ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
סטנדרטים לנושאי תברואה למסגרת חינוכית - מעונות לגיל הרך


מספר החוזר	17/11
סימוכין	50110611
קישור	באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום	21 דצמבר 2011