האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

בדיקות דימות באישה המניקה - הנחיה קלינית

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
בדיקות דימות בקרב האישה המניקה
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ בגודל של יותר מ־12.5 מגה־פיקסלים
הוועדה המקצועית  
  • החברה לרפואת הנקה בישראל
  • איגוד רופאי הילדים
  • החברה הישראלית לרפואת אם עובר
  • האיגוד הישראלי לרפואה גרעינית
  • האיגוד הישראלי לפרמקולוגיה קלינית
  • ארגון הרוקחות בישראל
  • איגוד רופאי המשפחה
  • האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
  • איגוד הרדיולוגים בישראל
  • איגוד הכירורגים בישראל
  • החברה הישראלית לטוקסיקולוגיה
  • איגוד מקצועות ההנקה
עריכה  
  • ד"ר מורן פרידמן
  • גב' מירי פבזנר
  • פרופ' מתי ברקוביץ
  • ד"ר מירה ליבוביץ
  • ד"ר ג'ון קנדי PhD
  • פרופ' זהר קידר
  • גב' שלי גת
  • פרופ' רינת גבאי בן זיו

-ד"ר טל דה-האן PharmD

  • ד"ר נועה גור אריה
  • מגר' מאיה ברלין
  • ד"ר דינה רחל צימרמן
  • ד"ר טלה פלחן חזן PhD
  • ד"ר צבי בר סבר
  • ד"ר אורית גולן
  • ד"ר סמדר פקר-ניר
  • מגר' אנה בריק
  • מגר' רנה כהן
קישור באתר הסתדרות הרפואית בישראל
תאריך פרסום נובמבר 2021
הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםדימות

הרכב הוועדה

  • ד"ר מורן פרידמן, MD, IBCLC, איגוד רופאי המשפחה בישראל
  • ד"ר נועה גור אריה, MD, IBCLC, איגוד רופאי המשפחה בישראל
  • גב' מירי פבזנר, BS Pharm, IBCLC, ארגון הרוקחות בישראל, איגוד מקצועות ההנקה
  • מגר' מאיה ברלין, BSc Pharm, MSc Med, ארגון הרוקחות בישראל
  • פרופ' מתי ברקוביץ, MD, החברה הישראלית לטוקסיקולוגיה, האיגוד הישראלי לפרמקולוגיה קלינית
  • ד"ר דינה רחל צימרמן, MD, MPH, IBCLC, האיגוד הישראלי לרפואת ילדים
  • ד"ר מירה ליבוביץ, MD, MPH, MBA, FABM, IBCLC, החברה לרפואת הנקה בישראל
  • ד"ר צבי בר סבר, MD, האיגוד הישראלי לרפואה גרעינית
  • פרופ' זהר קידר, MD, PhD, האיגוד הישראלי לרפואה גרעינית
  • ד"ר אורית גולן, MD, איגוד הרדיולוגים בישראל
  • ד"ר סמדר פקר-ניר, MD, איגוד הכירורגים בישראל
  • פרופ' רינת גבאי בן זיו, MD, האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, החברה הישראלית לרפואת אם עובר
  • מגר' אנה בריק, BSc Pharm, ארגון הרוקחות בישראל
  • ד"ר טל דה-האן, PharmD, ארגון הרוקחות בישראל
  • מגר' רנה כהן, BSc Pharm, MBA, ארגון הרוקחות בישראל

חברים נלווים:

  • גב' שלי גת, BSc, IBCLC
  • ד"ר טלה פלחן חזן, PhD
  • ד"ר ג'ון קנדי, PhD

הקדמה

בישראל, בדומה לנעשה בשאר העולם, קיים שימוש נפוץ בבדיקות דימות שונות כבדיקות אבחנתיות ובדיקות סקר לאוכלוסייה הכללית ובתוכה גם נשים מניקות. בארץ, אין אחידות בהמלצות הניתנות לנשים מניקות לפני בדיקות דימות, ופעמים רבות, נשים מודרכות להפסקה זמנית של ההנקה באמצעות שאיבת חלב וזריקתו ו\או הפסקת הנקה שאינה זמנית, ללא הצדקה או ביסוס מדעי.

להנקה השפעות משמעותיות על בריאות האימהות, התינוקות והציבור ועל כן, חשוב לטפל בנשים המניקות בצורה מיטבית, ללא דחייה של הערכה או טיפול, ובד בבד, לתמוך במניקות ולעודד המשך הנקה לרבות, הימנעות מהפסקת הנקה זמנית או שאינה זמנית, בהיעדר הוריה רפואית לכך[1][2][3][4]. התועלת הבריאותית בהנקה גדלה ככל שמשך ההנקה ארוך יותר ומכאן, החשיבות לתמוך ולעודד הנקה בלעדית למשך חצי שנה, ובהמשך הנקה בשילוב עם מוצקים עד לגיל שנה ויותר לפי רצון האם והתינוק[1][2][3][4]. זאת, בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי, משרד הבריאות הישראלי, האיגודים האמריקאים של רופאי הנשים, ילדים ומשפחה[5][6][7][8][9].

מטרת ההנחיות

מטרת הנחיות אלו היא לספק הנחיות ו\או המלצות בנוגע לבטיחות בדיקות דימות בנשים המניקות, בהסתמך על הנחיות קליניות בנושא בעולם, מבוססות ספרות עדכנית וכן, על סמך הספרות המקצועית הקיימת נכון למועד כתיבת הנחיות אלו.

במרבית המקרים לא יהיה צורך בהפסקת ההנקה מלבד, מקרים בודדים בהם נדון ונסקור את הספרות וההמלצות הקיימות[4][10][11].

במעמד הפניית אישה מניקה לבדיקת דימות והחלטה על המשך ההנקה או הפסקתה, יש לבחון בטיחות חומר הניגוד שניתן לאם הן, מבחינת היונק והן, מבחינת ההשפעה על ההנקה[10][11]. לאחר בחינת השפעות אלו על בסיס מחקרים, ספרות מקצועית ותכונות החומרים, ניתן להעריך תועלת לעומת סיכון לאם וליונק ובהתאם לאלו, להמליץ באם להפסיק הנקה באפן זמני או מוחלט, לרבות, שאיבת חלב אם עם או בלי השלכתו[10][11]. מחד תופעות לוואי וסיכונים שבחשיפת היונק לחומר הניגודי, ומנגד תופעות לוואי והשלכות בריאותיות קצרות וארוכות טווח[1] בהפסקת הנקה מוחלטת (הפסקת הנקה בטרם עת) וכן, זמנית ליונק ולאימו[10][11]. השלכות תחלואה ותמותה של היונקים והאימהות בשל הפסקת הנקה בטרם עת מבוססות בספרות הרפואית[1], אך גם הפסקת הנקה זמנית, יכולה לגרום למצוקה ותחלואה לאם ולתינוקה לרבות גודש, סתימת צינורית חלב, דלקת של השד, ירידה זמנית בייצור חלב וחשיפה לתרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל) עם ההשלכות שבכך.

בסיכום ההמלצות שמובאות כאן, כאשר הייתה אי התאמה בין הקווים או בהיעדר המלצות מקצועיות, ספרות או מחקרים, נלקחו בחשבון התכונות הפרמקוקינטיות של החומרים.

ההנחיות מתייחסות לנשים מניקות שאינן הרות. להנחיות בנושא בדיקות דימות בהיריון יש לפנות לנייר העמדה של החברה לרפואת אם ועובר והאיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה[12].

המלצות כלליות

בעת המלצה לבדיקת דימות לאם המניקה וההמלצות על המשך ההנקה מומלץ על:

  • הימנעות מבדיקות, חומרים, תרופות שלא לצורך
  • העדפת חומרי ניגוד, להם יש מחקרים בקרב נשים מניקות
  • חומרים בעלי מינון תינוק יחסי (RID) (ראו נספח) הנמוך מ־10% הם לרוב בטוחים לשימוש
  • נקיטת משנה זהירות עם אימהות ליונקים פגים או חולים
  • פעמים רבות בדיקות דימות נדחות בשל החשש הלא מוצדק, מבטיחות הבדיקות בהנקה, או קושי בפענוח הבדיקות בהנקה (לדוגמא דימות של השד). תחלואה המאובחנת, בשלבים מאוחרים, פעמים רבות תוביל לפרוגנוזה פחות טובה, כך למשל, במקרה של גוש ממאיר של השד בקרב מניקות. לכן, במקרה שעולה הצורך האבחנתי לבדיקות דימות בקרב אישה מניקה, יש להמליץ, כי תבצע אותה ללא דיחוי, לאור העובדה כי מרבית בדיקות הדימות בטוחות בהנקה, וגם לאלו שאינן, ניתן למצוא חלופות או להדריך על הפסקת הנקה זמנית
  • כאשר עולה הצורך לבחור חומר ניגודי לגביו אין מחקרים, יש להעדיף, חומר בעל זמן מחצית חיים קצר, מסיסות נמוכה בשומן, קשירה גבוהה לחלבוני הנסיוב, זמינות ביולוגית נמוכה ומשקל מולקולרי גבוה
  • הימנעות מחומרים אשר יכולים להשפיע על ייצור החלב ובפרט להפחיתו

המלצות - בדיקות דימות ללא חומר ניגוד[4][13][14][15][16][17]

  • צילום רנטגן (X-ray):
בדיקה המבוססת על קרינת רנטגן שאינה משפיעה על חלב האם ולכן מומלץ, להמשיך הנקה ללא צורך בהפסקת הנקה משום סוג.
  • ממוגרפיה, טומוסינטזיס (Tomosynthesis - סריקה תלת מימדית של השד):
בדיקה המבוססת על קרינת רנטגן ועל כן, ללא השפעה על חלב האם, והמלצה להמשך הנקה ללא צורך הפסקת הנקה משום סוג.
  • בדיקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת) ללא חומר ניגוד:
בדיקה המבוססת על קרינת רנטגן ועל כן, ללא השפעה על חלב האם והמלצה להמשך הנקה ללא צורך הפסקת הנקה משום סוג.
  • דימות אולטרסאונד (על שמעי):
דימות על שמעי מבוסס על גלים על שמעיים, שאינם משפיעים על חלב האם ועל כן, ההמלצה להמשך הנקה ללא צורך בהפסקת הנקה משום סוג.
  • דימות שד לנשים מניקות:
מספר ארגונים בעולם פרסמו הנחיות לביצוע בדיקות דימות שד לנשים בהיריון ומניקות והן, כבדיקות סקר והן כבדיקות אבחנתיות, בהם הקולג' האמריקאי לרדיולוגיה (American College of Radiology = ACR).

בדיקות דימות שד כסקר לאיתור מוקדם של סרטן שד

ההחלטה על ביצוע בדיקות דימות שד כסקר לנשים מניקות תלוייה בסיכון האישי של האישה (גורמי סיכון משפחתיים לרבות, נשאות גנטית), גיל ומשך הנקה צפוי. רגישות בדיקות הדימות מסוג ממוגרפיה ו-MRI נמוכה יותר בקרב נשים מניקות ולכן, יש לבצע שיקולי תועלת לעומת סיכונים להחלטה באם לבצען תוך הנקה, לבצע לאחר הפסקת הנקה, או לדחות לאחר סיום ההנקה. אין הורית נגד לביצוע בדיקות דימות שד בקרב מניקות לרבות, ממוגרפיה, דימות על שמעי ו-=( MRI. פירוט בטיחות והמלצות לגבי בדיקות הדימות השונות נמצא במסמך תחת בדיקות דימות עם וללא חומר ניגוד. כמו כן, מומלץ, המשך הנקה ללא צורך בהפסקת הנקה משום סוג לאחר בדיקות אלו בנשים מניקות. לאור סמיכות פיזיולוגית מוגברת של רקמת השד בקרב נשים מניקות מומלץ, על פינוי חלב האם מהשדיים באמצעות הנקה ו\או שאיבה\סחיטה לפני הבדיקה להגדלת רגישות בדיקת הדימות.

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 1.2 1.3 Victora CG, Bahl R, et al; Breastfeeding in the 21st century: epidemiology, mechanisms, and lifelong effect. Lancet 2016; 387:475-90.
  2. 2.0 2.1 Rollins NC, Bhandari N, et al; Why invest, and what it will take to improve breastfeeding practices? Lancet 2016; 387:491-504.
  3. 3.0 3.1 McFadden A, et al; Enabling breastfeeding for mothers and babies, Cochrane Special Collections , Feb 2017.
  4. 4.0 4.1 4.2 4.3 The Physician’s Role in promoting and supporting Breastfeeding and treating the Breastfeeding mother and child, Clinical Guidelines, May 2018, https://www.ima.org.il/userfiles/image/clinical_90_Hanaka.pdf.
  5. Implementation Guidance: Protecting, promoting, and supporting breastfeeding in facilities providing maternity and newborn services, the revised Baby-Friendly Hospital initiative, Geneva: World Health Organization; 2018. Licence: CC BY-NC-SA 3.0 IGO.
  6. Committee Opinion No. 658: Optimizing Support for Breastfeeding as Part of Obstetric Practice. Obstet Gynecol 2016 Feb;127)2(:e86-92.
  7. Practice Guidelines: AAFP Releases Position Paper on Breastfeeding. Am Fam Physician. 2015 Jan 1;91(1):56-57.
  8. Policy Statement: Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics 2012;129:e827-e841.
  9. חשיבות ההנקה
  10. 10.0 10.1 10.2 10.3 Mitchell KB et al, ABM Clinical Protocol # 31: Radiology and Nuclear Medicine Studies in Lactating Women. Breastfeeding Medicine 2019; Vol 14 no5.
  11. 11.0 11.1 11.2 11.3 Iodinated Contrast Media Guideline, The Royal Australian and New Zealand College of Radiologists, V2.3, March 2018.
  12. בדיקות דימות בהיריון - נייר עמדה
  13. Mitchell KB et al, ABM Clinical Protocol # 30: Breast Masses, Breast Imaging in the Lactating Woman. Breastfeeding Medicine 2019; Vol 14 no 4.
  14. diFlorio-Alexander RM, et al; ACR Appropriateness Criteria® Breast Imaging of Pregnant and Lactating Women, Journal of the American College of Radiology; 2018 Vol 15, issue 11S, pages S263-s275.
  15. Su-Ju Lee, et al; ACR Appropriateness Criteria® Evaluation of Nipple Discharge , Journal of the American College of Radiology;2017, Vol 14, issue 5, pages S138-s153.
  16. Carmichael H, Matsen C, et al; Breast cancer screening of pregnant and breastfeeding women with BRCA mutations. Breast Cancer Res Treat (2017) 162:225-230.
  17. Medication and Mother's Milk, Thomas W. Hale,2019.