האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

דלקת ריאות הנרכשת בבית החולים - טיפול - Hospital acquired pneumonia - antibiotic therapy

מתוך ויקירפואה
שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים
Antibiotic.png
שם המחבר פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה
שם הפרק דלקת ריאות הנרכשת בבית החולים - טיפול - Hospital acquired pneumonia - antibiotic therapy
מוציא לאור
שערי צדק1.png
מועד הוצאה תשע"א – 2010
מספר עמודים 196
הקדשה ספר זה מוקדש
לפרופ' חיים הרשקו
בהוקרה עמוקה

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםדלקת ריאות

טבלה 1: אפידמיולוגיה

טבלה 1: אפידמיולוגיה[1] , [2]
מס' האפיון הערה
1. הגדרה
  • ≤ 48 שעות לאחר האשפוז
  • אינו בדגירה בעת הקבלה
2. שכיחות
  • זהו הזיהום הנוזוקומיאלי השני בשכיחותו!
  • 10-5 ל-1,000 אשפוזים
  • 20-6 x שכיח יותר בחולים מונשמים.
  • עד 68% מכלל המונשמים (9-27%).
3. תמותה
  • תמותה גולמית (crude) 30-70%.
  • תמותה מיוחסת (attributable) 33-50%.

מניעת דלקת ריאות במונשמים – המלצות בדרגה גבוהה בלבד (Level I)

  1. הימנעות מאינטובציה חוזרת ושימוש ב- non-invasive ventilation כאשר מצבו של החולה מאפשר זאת.
  2. continuous aspiration של הפרשות מאזור ה- subglottis – כאשר ניתן לבצע זאת.
  3. תנוחת החולה בזווית של 450 – 300 במקום שכיבה אפרקדן מונעת אספירציה.
  4. הזנה אנטרלית עדיפה על מתן הזנה פאר-אנטרלית. כך נמנעים זיהומים הקשורים בעירוי מרכזי, וכן נמנעת אטרופיה של רירית המעי הקשורה ב- bacterial translocation.

טבלה 2: גורמי סיכון בלתי תלויים לשכיחות ותמותה מדלקת ריאות נוזוקומיאלית

טבלה 2: גורמי סיכון בלתי תלויים לשכיחות ותמותה מדלקת ריאות נוזוקומיאלית[3]
מס' משתנה odds ratio
1. שכיחות (incidence)
אספירציה של תוכן קיבה 5.1
אינטובציה > 1 5.0
COPD 1.9
PEEP 1.7
משך הנשמה > 3 ימים 1.2
2. תמותה
הידרדרות בתפקוד הכלייתי 11.9
מחלת רקע מחמירה 8.8
טיפול אנטיביוטי שאינו מתאים 5.8
ניתוח 3.4
הלם 2.8

טבלה 3: אבחנה מבדלת של דלקת ריאות נוזוקומיאלית

טבלה 3: אבחנה מבדלת של דלקת ריאות נוזוקומיאלית[4]
מס' אבחנה מבדלת
1. אי-ספיקת לב
2. ARDS (Adult Respiratory Distress Syndrome)
3. תסחיף ריאתי
4. דימום ריאתי
5. תרופתי (כגון כימותרפיה)
6. מחלה אחרת, כגון: SLE vasculitis, סרטן ריאות

הערות שוליים

  1. G. Höffken, et al. Chest 2002; 122:2183-96.
  2. ATS and IDSA guidelines. Am J Respir Crit Care Med 2005; 71:388-416.
  3. A. Torres, et al. Am Rev Resp Dis 1990; 142:523-8.
  4. Cunha BA. Med Clin N Am 2001; 85:79-114.

ראו גם