האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "אבחון וטיפול בכאב עצבי בחולים אונקולוגיים - נייר עמדה"

מתוך ויקירפואה

 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 9: שורה 9:
 
}}
 
}}
 
{{הרחבה|כאב נוירופתי}}
 
{{הרחבה|כאב נוירופתי}}
מטרות המסמך
+
==מטרות המסמך==
מסמך זה נועד לשימושם של רופאים אונקולוגיים, המטו-אונקולוגיים, רופאי משפחה, רופאי כאב, רופאים פליאטיביים ורופאים נוספים המטפלים בחולים עם מחלות אונקולוגיות. מטרתו:
+
מסמך זה נועד לשימושם של רופאים [[:קטגוריה:אונקולוגיה|אונקולוגיים]], המטו-אונקולוגיים, רופאי משפחה, רופאי [[כאב]], רופאים [[טיפול פליאטיבי|פליאטיביים]] ורופאים נוספים המטפלים בחולים עם מחלות אונקולוגיות. מטרתו:
*להעלות את המודעות לקיומו של מרכיב כאב עצבי בחולים אונקולוגיים.
+
*להעלות את המודעות לקיומו של מרכיב [[כאב עצבי]] בחולים אונקולוגיים
*להוות כלי עזר שימושי לאבחון כאב עצבי בחולים אונקולוגיים.
+
*להוות כלי עזר שימושי לאבחון כאב עצבי בחולים אונקולוגיים
*לסייע בבחירת טיפול מכוון לכאב עצבי בחולים אונקולוגיים.
+
*לסייע בבחירת טיפול מכוון לכאב עצבי בחולים אונקולוגיים
+
 
 
==רקע כללי==
 
==רקע כללי==
*בקרב חולים אונקולוגים ה[[כאב עצבי|כאב העצבי]] גורם להפרעה ניכרת, בשכיחות גבוהה, של התפקוד היומיומי ובאיכות החיים ולכן מחייב התייחסות מיוחדת.
+
*בקרב חולים אונקולוגים הכאב העצבי גורם להפרעה ניכרת, בשכיחות גבוהה, של התפקוד היומיומי ובאיכות החיים ולכן מחייב התייחסות מיוחדת
*בכ 20%-40% מן החולים האונקולוגיים קיים כאב ממקור עצבי. הכאב עשוי להיות עצבי "טהור" או מעורב (כלומר עצבי ונוציצפטיבי במקביל). יש לזכור לכן שקיומו של כאב נוציציפטיבי אינו שולל קיום במקביל של כאב עצבי.
+
*בכ-20–40 אחוזים מן החולים האונקולוגיים קיים כאב ממקור עצבי. הכאב עשוי להיות עצבי "טהור" או מעורב (כלומר עצבי ונוציצפטיבי במקביל). יש לזכור לכן שקיומו של כאב נוציציפטיבי אינו שולל קיום במקביל של כאב עצבי
*כאב עצבי נפוץ בחולים אונקולוגיים במהלך המחלה והטיפול בה. יתרה מזאת, שיעור גבוה מהמחלימים יוסיפו לסבול מכאב עצבי זמן ממושך לאחר סיום הטיפול במחלתם ואף לאחר הבראה ממנה.
+
*כאב עצבי נפוץ בחולים אונקולוגיים במהלך המחלה והטיפול בה. יתרה מזאת, שיעור גבוה מהמחלימים יוסיפו לסבול מכאב עצבי זמן ממושך לאחר סיום הטיפול במחלתם ואף לאחר הבראה ממנה
*מאחר שהטיפול בכאב העצבי הוא על פי רוב ייחודי, קיימת חשיבות מרבית לאבחונו המוקדם ככל שניתן, ולהכוונת הטיפול בהתאם.
+
*מאחר שהטיפול בכאב העצבי הוא על פי רוב ייחודי, קיימת חשיבות מרבית לאבחונו המוקדם ככל שניתן, ולהכוונת הטיפול בהתאם
*הכאב העצבי עשוי להיות אקוטי או כרוני (כאב הנמשך מעבר לשלושה חודשים).
+
*הכאב העצבי עשוי להיות אקוטי או כרוני (כאב הנמשך מעבר לשלושה חודשים)
 
*הגורמים לכאב העצבי רבים ומגוונים (ראו טבלה מספר 1), אולם ככלל ניתן לחלקם לשתי קבוצות עיקריות:
 
*הגורמים לכאב העצבי רבים ומגוונים (ראו טבלה מספר 1), אולם ככלל ניתן לחלקם לשתי קבוצות עיקריות:
:*כאב הנגרם ישירות ע"י המחלה האונקולוגית. לדוגמה: חדירה או לחץ של רקמת גידול על רקמות עצביות.
+
:*כאב הנגרם ישירות על ידי המחלה האונקולוגית. לדוגמה: חדירה או לחץ של רקמת [[גידול]] על רקמות עצביות
:*כאב שהוא תוצאה של הטיפול במחלה האונקולוגית. לדוגמה: כתוצאה מכימותרפיה, קרינה או ניתוחים להסרת גידול.
+
:*כאב שהוא תוצאה של הטיפול במחלה האונקולוגית. לדוגמה: כתוצאה מ[[כימותרפיה]], [[קרינה]] או ניתוחים להסרת גידול
  
'''הערה''': במקרים נדירים יחסית ייתכן קיומו של כאב עצבי שאינו שייך לשתי הקטגוריות הקודמות לדוגמה: פריצת דיסק מותנית.
+
'''הערה''': במקרים נדירים יחסית ייתכן קיומו של כאב עצבי שאינו שייך לשתי הקטגוריות הקודמות לדוגמה: [[פריצת דיסק]] מותנית.
  
 
;השכיחות הגבוהה של כאב אונקולוגי מחייבת דיון על כאב בכל מפגש רופא ומטופל. הצלחת הטיפול בכאב מותנית באבחון נכון של הגורם לו, עוצמתו ומידת האקוטיות שלו.
 
;השכיחות הגבוהה של כאב אונקולוגי מחייבת דיון על כאב בכל מפגש רופא ומטופל. הצלחת הטיפול בכאב מותנית באבחון נכון של הגורם לו, עוצמתו ומידת האקוטיות שלו.
שורה 35: שורה 35:
 
! הגורם לכאב!! מאפיינים עיקריים !! שכיחות !! הערות
 
! הגורם לכאב!! מאפיינים עיקריים !! שכיחות !! הערות
 
|-
 
|-
| פגיעה ישירה על ידי רקמת הגידול או גרורות || פיזור נוירואנאטומי תואם למיקום הגידול || 20-40% || שכיח קיום בו זמני של כאב עצבי ונוציציפטיבי
+
| פגיעה ישירה על ידי רקמת הגידול או גרורות || פיזור נוירואנאטומי תואם למיקום הגידול || 40-20 אחוזים || שכיח קיום בו זמני של כאב עצבי ונוציציפטיבי
 
|-
 
|-
 
|colspan="4" | כימותרפיה וטיפולים ביולוגיים
 
|colspan="4" | כימותרפיה וטיפולים ביולוגיים
 
|-
 
|-
|1. טקסנים{{ש}}[[פקליטקסל]] (TAOL)||בכל התרופות פיזור סימטרי בצורת גרביים וכפפות||60%||סימפטומים לרוב משתפרים או חולפים תוך כ-3 חודשים מסיום הטיפול אך תיתכן פגיעה שאריתית קבועה.{{ש}}קיימת קורלציה בין חומרת הפגיעה הכרונית לבין תסמונת הכאב החריפה המופיעה יומיים לאחר טיפול בטקסול בטיפול דו/תלת שבועי
+
|1. טקסנים{{ש}}[[Paclitaxel]] (TAXOL)||בכל התרופות פיזור סימטרי בצורת גרביים וכפפות||60 אחוזים||סימפטומים לרוב משתפרים או חולפים תוך כ-3 חודשים מסיום הטיפול אך תיתכן פגיעה שאריתית קבועה.{{ש}}קיימת קורלציה בין חומרת הפגיעה הכרונית לבין [[תסמונות כאב|תסמונת הכאב]] החריפה המופיעה יומיים לאחר טיפול בטקסול בטיפול דו/תלת שבועי
 
|-
 
|-
|[[דוסטקסל]] (TAXOTERE) {{ש}}[[נב-פקליטקסל]] ([[ABRAXANE]]) ||היפואסטזיה, כאב בפיזור כפפות וגרביים, תתכן הפרעה בשווי משקל {{ש}}מאפיינים דומים, עוצמה פחותה||15%{{ש}}19-50%||
+
|[[דוסטקסל]] (TAXOTERE) {{ש}}נב-פקליטקסל
 +
([[ABRAXANE]])
 +
|[[היפואסטזיה]], כאב בפיזור כפפות וגרביים, תיתכן [[הפרעה בשווי משקל]].
 +
מאפיינים דומים, עוצמה פחותה
 +
|15 אחוזים{{ש}}50-19 אחוזים||
 
|-
 
|-
|2. אפותילונים{{ש}}[[איקסבפילון]] (IXEMPRA)||מאפיינים דומים||40-88%||
+
|2. אפותילונים{{ש}}[[איקסבפילון]] (IXEMPRA)||מאפיינים דומים||88-40 אחוזים||
 
|-
 
|-
|3. פלטינום{{ש}}[[ציספלטין]] (CISPLAIIN) ||מאפיינים דומים, תתכן פגיעה מוטווית||60%||פגיעה הפיכה (מידע מוגבל)
+
|3. פלטינום{{ש}}[[ציספלטין]] (CISPLAIIN) ||מאפיינים דומים, תיתכן פגיעה מוטורית||60 אחוזים||פגיעה הפיכה (מידע מוגבל)
 
|-
 
|-
|[[אוקסליפלטין]] (ELOXAIIN) ||ירידה בתחושת מגע, ויברציה ומנח || 60-75% || שיפור צפוי תוך 4-6 שבועות מסיום טיפול
+
|[[אוקסליפלטין]] (ELOXAIIN) ||ירידה בתחושת מגע, ויברציה ומנח || 75-60 אחוזים || שיפור צפוי תוך 4–6 שבועות מסיום טיפול
 
|-
 
|-
|קובופלטין (CARBOPLAIIN) ||היפואסטזיה, היפראסטזיה לקור או לחום, דיסאסטזיות ||לא שכיח||עלול להחמיו לאחר סיום הטיפול ואף להישאר קבוע. תתכן פגיעה עצבית בשמיעה
+
|קרבופלטין
 +
([[CARBOPLATIN]])
 +
|היפואסטזיה, [[היפראסטזיה]] לקור או לחום, דיסאסטזיות ||לא שכיח||עלול להחמיר לאחר סיום הטיפול ואף להישאר קבוע. תיתכן [[פגיעה עצבית בשמיעה]]
 
|-
 
|-
|4. תוצרי וינקה{{ש}}וינקריסטין (VINCRISTINE)||אין מידע מדויק ||60% ||קיימת קורלציה בין התסמונת הנוירולוגית האקוטית לבין הפגיעה העצבית המתמשכת
+
|4. תוצרי וינקה{{ש}}וינקריסטין
 +
([[VINCRISTINE]])
 +
|אין מידע מדויק ||60 אחוזים ||קיימת קורלציה בין התסמונת הנוירולוגית האקוטית לבין הפגיעה העצבית המתמשכת
 
|-
 
|-
|[[וינורלבין]] (NAVELBINE) ||פרסטזיה והיפראסטזיה, תיתכן חולשת שרירים דיסטלית והתכוצויות שויוים. תיתכן הפרעה עצבית אוטונומית (אורטוסטטיזם, אינ-אונות, עצירות)||20-47% ||לא שכיח גם במינונים גבוהים
+
|[[וינורלבין]] (NAVELBINE) ||פרסטזיה והיפראסטזיה, תיתכן [[חולשת שרירים]] דיסטלית והתכוצויות שרירים. תיתכן הפרעה עצבית אוטונומית ([[אורטוסטטיזם]], [[אין-אונות]], [[עצירות]])||47-20 אחוזים ||לא שכיח גם במינונים גבוהים
 
|-
 
|-
|5. [[אריבולין]] (HLAVEN)||בדומה לוינקריסטין{{ש}}בדומה לטקסנים ||כ-35% ||לרוב חולף לאחר סיום טיפול, אך תתכן גם החמרה לאחר הסיום
+
|5. [[אריבולין]] (HLAVEN)||בדומה לוינקריסטין{{ש}}בדומה לטקסנים ||כ-35 אחוזים ||לרוב חולף לאחר סיום טיפול, אך תיתכן גם החמרה לאחר הסיום
 
|-
 
|-
|6. [[בורטזומיב]] (VELCAUE) ||היפואסטזיה, מלווה בירידה בתחושת מצב ||12-75% ||ברוב המקרים חומרה קלה, הפיך
+
|6. [[בורטזומיב]] (VELCAUE) ||היפואסטזיה, מלווה בירידה בתחושת מצב ||75-12 אחוזים ||ברוב המקרים חומרה קלה, הפיך
 
|-
 
|-
|7. [[טלידומיד]] ||היפואסטזיה, ירידה בתחושת מצב.{{ש}}תיתכן פגיעה מוטורית ופגיעה אוטונומית מלווה בעצירות || עד 44% || בחלק קטן מהמקרים חומרה קשה, הפיך{{ש}}מחמיר במינון מצטבר אך לרוב לא מעבר ל - 5-6 מחזורי טיפול. במתן תת עורי סיכון מופחת ביחס לתוך ורידי{{ש}}אין מידע על הטווח הארוך
+
|7. [[Thalidomide|תלידומיד]] (THALIDOMIDE) ||היפואסטזיה, ירידה בתחושת מצב.{{ש}}תיתכן פגיעה מוטורית ופגיעה אוטונומית מלווה בעצירות || עד 44 אחוזים || בחלק קטן מהמקרים חומרה קשה, הפיך{{ש}}מחמיר במינון מצטבר אך לרוב לא מעבר ל-5–6 מחזורי טיפול. במתן תת-עורי סיכון מופחת ביחס למתן תוך ורידי.{{ש}}אין מידע על הטווח הארוך
 
|-
 
|-
 
|colspan="4" | ניתוחים
 
|colspan="4" | ניתוחים
 
|-
 
|-
|1- ניתוחי שד||1 - כאב משולב בשינוי בתחושה באזור בית החזה והזרוע || 20-70% ||יכול להופיע זמן רב אחרי הניתוח
+
|1- ניתוחי שד||1 - כאב משולב בשינוי בתחושה באזור בית החזה והזרוע || 70-20 אחוזים ||יכול להופיע זמן רב אחרי הניתוח
 
|-
 
|-
|2- ניתוחי דופן בית החזה והבטן||2- פיזור של העצב הבין צלעי התואם באזור החתך והנקזים||5-65%||
+
|2- ניתוחי דופן בית החזה והבטן||2- פיזור של העצב הבין צלעי התואם באזור החתך והנקזים||65-5 אחוזים||
 
|-
 
|-
|3- קטיעות גפיים|| ||50-85%||כאב פנטום ו/או כאב בגדם
+
|3- קטיעות גפיים|| ||85-50 אחוזים||[[כאב פנטום - Phantom pain|כאב פנטום]] ו/או כאב בגדם
 
|-
 
|-
|הקרנות||פגיעה בפלקסוסים||2-5%||עלול להופיע חודשים-שנים אחרי ההקרנות
+
|הקרנות||פגיעה בפלקסוסים||5-2 אחוזים||עלול להופיע חודשים-שנים אחרי ההקרנות
 
|-
 
|-
|תסמונת פאראנאופלסטית||נוירופתיה סנסורית מפושטת||נדיר||
+
|[[תסמונת פאראנאופלסטית]]||[[נוירופתיה סנסורית]] מפושטת||נדיר||
 
|-
 
|-
|אחרים||שלבקת חוגרת מנניגיטיס קרצינומטוטית||8%-1 {{ש}}5% מהמטופלים בשלב מתקדם||
+
|אחרים||[[שלבקת חוגרת - Herpes zoster|שלבקת חוגרת]]
 +
[[מנינגיטיס]] קרצינומטוטית
 +
|8-1 אחוזים{{ש}}5 אחוזים מהמטופלים בשלב מתקדם||
 
|}
 
|}
  
 
==אבחון כאב עצבי בחולים אונקולוגיים==
 
==אבחון כאב עצבי בחולים אונקולוגיים==
 
 
הבסיס העיקרי לאבחון כאב עצבי הוא קליני ומסתמך על אנמנזה ובדיקה גופנית. בדיקות עזר עשויות לתמוך באבחנה, אך היעדר אינו שולל את קיומו של הכאב העצבי.
 
הבסיס העיקרי לאבחון כאב עצבי הוא קליני ומסתמך על אנמנזה ובדיקה גופנית. בדיקות עזר עשויות לתמוך באבחנה, אך היעדר אינו שולל את קיומו של הכאב העצבי.
  
 
==אנמנזה==
 
==אנמנזה==
 
+
*מיקום כאב תואם מבנה עצבי ידוע (לדוגמה עצב היקפי ספציפי, שורש עצב, חוט שדרה וכיוצא בזה) או בפיזור גרביים-כפפות האופייני לנוירופתיות היקפיות
*מיקום כאב תואם מבנה עצבי ידוע (לדוגמא עצב היקפי ספציפי, שורש עצב, חוט שדרה וכיו"ב) או בפיזור גרביים-כפפות האופייני לנוירופתיות היקפיות
 
 
*הכאב בעל אופי שורף, דוקר, מושך או דמוי זרם
 
*הכאב בעל אופי שורף, דוקר, מושך או דמוי זרם
 
*קיום נימול ו/או ירידה בתחושה ו/או רגישות יתר למגע (אלודיניה) ו/או חולשת שרירים (ראו טבלה מם 2)
 
*קיום נימול ו/או ירידה בתחושה ו/או רגישות יתר למגע (אלודיניה) ו/או חולשת שרירים (ראו טבלה מם 2)
שורה 89: שורה 97:
 
*במקרה שמדובר בטיפול כימותרפי - חשיבות למינון המצטבר של הטפול והמהלך של התפתחות הכאב עם המשך הטיפול. הגורם לו, עוצמתו ומידת האקוטיות שלו
 
*במקרה שמדובר בטיפול כימותרפי - חשיבות למינון המצטבר של הטפול והמהלך של התפתחות הכאב עם המשך הטיפול. הגורם לו, עוצמתו ומידת האקוטיות שלו
  
==טבלה מס' 2: סימנים וסימפטומים הנלווים לכאב עצבי ועשויים לסייע באבחונו==
+
==טבלה מספר 2: סימנים וסימפטומים הנלווים לכאב עצבי ועשויים לסייע באבחונו==
  
 
[[קובץ:NeuropathicPain2.png|מרכז|520 פיקסלים]]
 
[[קובץ:NeuropathicPain2.png|מרכז|520 פיקסלים]]
  
<nowiki>*</nowiki> סיםפטומים וסימני חסר נוירולגי.
+
<nowiki>*</nowiki> סימפטומים וסימני חסר נוירולגי
  
<nowiki>**</nowiki> סיםפטומים וסימנים נוירולגיים מוגברים
+
<nowiki>**</nowiki> סימפטומים וסימנים נוירולגיים מוגברים
  
 
==בדיקה==
 
==בדיקה==
 
 
קיום ממצא נוירולוגי (חסר או עודף) בפיזור תואם לתלונות החולה (ראו טבלה מספר 2 לעיל).
 
קיום ממצא נוירולוגי (חסר או עודף) בפיזור תואם לתלונות החולה (ראו טבלה מספר 2 לעיל).
  
 
;בדיקות עזר:
 
;בדיקות עזר:
*ממצא במבחני הדמיה כמו CT, MRI או PET המתאים מבחינת מיקום לתמונה הקלינית יתמוך באבחנה.
+
*ממצא במבחני הדמיה כמו [[CT|CT{{כ}}]] (Computed Tomography), [[MRI|MRI{{כ}}]] (Magnetic Resonance Imaging) או [[PET|PET{{כ}}]] (Positron Emission Tomography) המתאים מבחינת מיקום לתמונה הקלינית יתמוך באבחנה
*במקרים בהם קיימת דילמה אבחונית בדיקת EMG עשויה לסייע בקביעת האבחנה. בדיקה זו אינה תנאי הכרחי לקביעת קיום כאב עצבי.
+
*במקרים בהם קיימת דילמה אבחונית בדיקת EMG{{כ}} (Electromyography) עשויה לסייע בקביעת האבחנה. בדיקה זו אינה תנאי הכרחי לקביעת קיום כאב עצבי
  
 
==טיפול בכאב עצבי בחולים אונקולוגיים==
 
==טיפול בכאב עצבי בחולים אונקולוגיים==
 
 
;עקרונות:
 
;עקרונות:
*אין כיום ראיות מוצקות ליעילות טיפול המונע התפתחות כאב עצבי בחולים אונקולוגיים.
+
*אין ראיות מוצקות ליעילות טיפול המונע התפתחות כאב עצבי בחולים אונקולוגיים
*הכאב העצבי בחולים אלה הוא דינמי ועשוי להשתנות במהלך הטיפול האונקולוגי ובעקבותיו. לכן מתחייב מעקב הדוק והתאמת הטיפול האונקולוגי לממצאי המעקב (לדוגמא: הפחתת מינון או שינוי טיפול כימותרפי הגורם לנוירופתיה אפילו טרם הופעת כאב עצבי).
+
*הכאב העצבי בחולים אלה הוא דינמי ועשוי להשתנות במהלך הטיפול האונקולוגי ובעקבותיו. לכן מתחייב מעקב הדוק והתאמת הטיפול האונקולוגי לממצאי המעקב (לדוגמה: הפחתת מינון או שינוי טיפול כימותרפי הגורם לנוירופתיה אפילו טרם הופעת כאב עצבי)
*מסמך זה מתמקד בטיפול התרופתי בכאב האונקולוגי העצבי אם כי יש לזכור שטיפולים נוספים כמו פעולות פולשניות, רפואה משלימה ועוד, עשויים לסייע להקלת הכאב בחלק מן החולים.
+
*מסמך זה מתמקד בטיפול התרופתי בכאב האונקולוגי העצבי אם כי יש לזכור שטיפולים נוספים כמו פעולות פולשניות, רפואה משלימה ועוד, עשויים לסייע להקלת הכאב בחלק מן החולים
*לצורכי פשטות, המסמך הנוכחי מתייחס לשתי קטגוריות עיקריות של כאב עצבי: אקוטי וכרוני.
+
*לצורכי פשטות, המסמך הנוכחי מתייחס לשתי קטגוריות עיקריות של כאב עצבי: אקוטי וכרוני
  
==כאב עצבי אקוטי (כאב שהתפתח או הוחמר לאחרונה)==
+
==כאב עצבי אקוטי (כאב שהתפתח או הוחמר בסמוך למועד הבדיקה)==
 
*כאב עצבי אקוטי נגרם על פי רוב מן המחלה הפעילה או כתוצאה מהתערבות טיפולית - בעת ההתערבות או סמוך למועד ביצועה
 
*כאב עצבי אקוטי נגרם על פי רוב מן המחלה הפעילה או כתוצאה מהתערבות טיפולית - בעת ההתערבות או סמוך למועד ביצועה
 
*הופעת כאב עצבי אקוטי מחייבת בירור אונקולוגי. במקביל, יש להתחיל בטיפול אנלגטי ללא דיחוי
 
*הופעת כאב עצבי אקוטי מחייבת בירור אונקולוגי. במקביל, יש להתחיל בטיפול אנלגטי ללא דיחוי
*כאב עצבי עשוי להגיב למשככי כאב, נוגדי דלקת ו/או [[אופיואידים]] תוך התאמת עצימות הטיפול לעוצמת הכאב על פי הנחיות ארגון הבריאות העולמי לטיפול בכאב אונקולוגי (ראו איור מספר 1: "מעלית הכאב")
+
*כאב עצבי עשוי להגיב למשככי כאב, [[נוגדי דלקת לא סטרואידלים|נוגדי דלקת]] ו/או [[אופיואידים]] תוך התאמת עצימות הטיפול לעוצמת הכאב על פי הנחיות ארגון הבריאות העולמי לטיפול בכאב אונקולוגי (ראו איור מספר 1: "מעלית הכאב")
*יש להתחיל בטיפול המותאם לעוצמה הנוכחית של הכאב ולא לעבור דרך שלבים קודמים (לדוגמא - בכאב בעוצמה גבוהה יש להתחיל באופיואידים חזקים תוך שילוב תרופות נוספות כפי שיפורט בהמשך)
+
*יש להתחיל בטיפול המותאם לעוצמה הנוכחית של הכאב ולא לעבור דרך שלבים קודמים (לדוגמה - בכאב בעוצמה גבוהה יש להתחיל באופיואידים חזקים תוך שילוב תרופות נוספות כפי שיפורט בהמשך)
 
*כמו כן יש להתאים את הטיפול לשינויים בעוצמת הכאב לאורך היממה (לדוגמה: מתן אופיואיד מושהה שחרור לכאב קבוע והוספת אופיואיד קצר טווח לכאב מתפרץ)
 
*כמו כן יש להתאים את הטיפול לשינויים בעוצמת הכאב לאורך היממה (לדוגמה: מתן אופיואיד מושהה שחרור לכאב קבוע והוספת אופיואיד קצר טווח לכאב מתפרץ)
 
*לרשות הרופא המטפל עומדות תרופות ייחודיות לכאב עצבי הכוללות [[נוגדי כפיון]], [[נוגדי דיכאון]] ו[[סטרואידים]], תרופות אלה מכונות "אדג'ובנטיות". במקרים בהם אובחן כאב עצבי אקוטי מומלץ לשלב תרופות אלה
 
*לרשות הרופא המטפל עומדות תרופות ייחודיות לכאב עצבי הכוללות [[נוגדי כפיון]], [[נוגדי דיכאון]] ו[[סטרואידים]], תרופות אלה מכונות "אדג'ובנטיות". במקרים בהם אובחן כאב עצבי אקוטי מומלץ לשלב תרופות אלה
  
;איור מספר 1: "מעלית" הטיפול הפרמקולוגי בכאב האונקולוגי
+
;איור מספר 1: "מעלית" הטיפול הפרמקולוגי בכאב האונקולוגי:
  
 
[[קובץ:NeuropathicPain1.png|מרכז|520 פיקסלים]]
 
[[קובץ:NeuropathicPain1.png|מרכז|520 פיקסלים]]
שורה 128: שורה 134:
 
בכל "קומה" ניתן לשלב טיפולים פיזיקליים, פסיכולוגיים, משלימים ואחרים על פי הנדרש.
 
בכל "קומה" ניתן לשלב טיפולים פיזיקליים, פסיכולוגיים, משלימים ואחרים על פי הנדרש.
  
אופיואידים "חלשים": [[קודאין]], [[טרמדול]], [[ביופרנורפין]].
+
אופיואידים "חלשים": [[קודאין]], [[טרמדול]], [[ביופרנורפין]].
 
 
אופיואידים "חזקים": [[מורפין]], [[אוקסיקודון]], [[Fentanyl]], [[מטדון]].
 
  
אדג'ובנטים: תרופות שלא נועדו מלכתחילה לכאב אך הן בעלות אפקט אנלגטי (בעיקר לכאב עצבי) לדוגמה תרופות נוגדות דיכאון ופרכוס (פירוט בטבלה מספר 3) וסטרואידים
+
אופיואידים "חזקים": [[מורפין]], [[אוקסיקודון]], [[Fentanyl|פנטניל]], [[מטדון]].
  
==כאב עצבי כרוני  (כאב קיים, בפרק זמן העולה על שלושה חודשים, ללא שינוי או שיפור מהותי)==
+
אדג'ובנטים: תרופות שלא נועדו מלכתחילה לכאב אך הן בעלות אפקט אנלגטי (בעיקר לכאב עצבי) לדוגמה תרופות נוגדות דיכאון ו[[פרכוס]] (פירוט בטבלה מספר 3) וסטרואידים.
  
*כאב עצבי כרוני הוא על פי רוב סיבוך של המחלה האונקולוגית או של הטיפול בה.
+
==כאב עצבי כרוני (כאב קיים, בפרק זמן העולה על שלושה חודשים, ללא שינוי או שיפור מהותי)==
*ההמלצות מבוססות על הטיפול בכאב נוירופתי םממקור שאינו אונקולוגי (עקב העדר מידע מקיף לגבי טיפול ספציפי בכאב עצבי אונקולוגי ובהנחה שמדובר במנגנוני כאב דומים).
+
*כאב עצבי כרוני הוא על פי רוב סיבוך של המחלה האונקולוגית או של הטיפול בה
*קו הטיפול הראשון הוא באמצעות תרופות אדג'ובנטיות (המפורטות בטבלה מספר 3).
+
*ההמלצות מבוססות על הטיפול בכאב נוירופתי ממקור שאינו אונקולוגי (עקב העדר מידע מקיף לגבי טיפול ספציפי בכאב עצבי אונקולוגי ובהנחה שמדובר במנגנוני כאב דומים)
*קווי הטיפול הבאים הם באמצעות טרמדול/אופיואידים או בשילובים בין תרופות (לדוגמה נוגד כיפיון ונוגד דיכאון או נוגד כיפיון ואופיואיד וכיו"ב).
+
*קו הטיפול הראשון הוא באמצעות תרופות אדג'ובנטיות (המפורטות בטבלה מספר 3)
 +
*קווי הטיפול הבאים הם באמצעות טרמדול/אופיואידים או בשילובים בין תרופות (לדוגמה נוגד כיפיון ונוגד דיכאון או נוגד כיפיון ואופיואיד וכיוצא בזה)
  
;טבלה מספר 3 - תרופות קו ראשון לטיפול בכאב עצבי כרוני
+
;טבלה מספר 3 - תרופות קו ראשון לטיפול בכאב עצבי כרוני:
  
 
{| class="wikitable"
 
{| class="wikitable"
 
|-
 
|-
! משפחה !! שם גנרי !! שמות מסחריים !! מינון יומי התחלתי (מ"ג) !! מינון יומי מקובל (מ"ג)!! מס' מנות ליום
+
! משפחה !! שם גנרי !! שמות מסחריים !! מינון יומי התחלתי (מיליגרם) !! מינון יומי מקובל (מיליגרם)!! מספר מנות ליום
 
|-
 
|-
| נוגדי פירכוס, חסמי תעלות סידן || פרגבלין{{ש}}בפנטין || Lyrica{{ש}}Gabapentin Neurontin || 50-150{{ש}}600-800 || 150-600{{ש}} 900-3600 || 2{{ש}}2-3
+
| נוגדי פירכוס, חסמי תעלות סידן || [[Pregabalin|פרגבלין]]{{ש}}בפנטין || [[Lyrica]]{{ש}}[[Gabapentin]][[Neurontin]] || 150-50{{ש}}800-600 || 600-150{{ש}}3600-900 || 2{{ש}}3-2
 
|-
 
|-
| נוגדי דיכאון SNRI || דולוקסטין {{ש}}ונלפקסין || Cymbalta {{ש}} Venla, Effexor, Venlafaxine || 30{{ש}}37.5-75 || 60-120{{ש}}150-225 || 1{{ש}}2-1
+
| נוגדי דיכאון [[SNRI|SNRI{{כ}}]] (Serotonin Norepinephrine Reuptake Inhibitors) || [[דולוקסטין]] {{ש}}[[Venlafaxine|ונלפקסין]] || [[Cymbalta]] {{ש}}[[Venla|Venla{{כ}}]], [[Effexor|Effexor{{כ}}]]
 +
[[Venlafaxine]]
 +
| 30{{ש}}75-37.5 || 120-60{{ש}}225-150 || 1{{ש}}2-1
 
|-
 
|-
| נוגדי דיכאון טריציקלים || נורטריפטילין{{ש}}דזיפרמין{{ש}}אמיטריפטילין || Nortylin {{ש}}Deprexan {{ש}}Elatrolet, Elatrol || 12-25{{ש}}12-25{{ש}}10-25 || 50-100 {{ש}}50-100{{ש}}50-100 || 1{{ש}}1{{ש}}1
+
| נוגדי דיכאון טריציקלים || [[נורטריפטילין]]{{ש}}[[Desipramine|דזיפרמין]]{{ש}}[[אמיטריפטילין]] || [[Nortylin]] {{ש}}[[Deprexan]] {{ש}}[[Elatrolet]]{{כ}}, [[Elatrol]] || 25-12{{ש}}25-12{{ש}}25-10 || 100-50 {{ש}}100-50{{ש}}100-50 || 1{{ש}}1{{ש}}1
 
|}
 
|}
  
 
;הערות:
 
;הערות:
*טיפול בסטרואידים עשוי להיות יעיל כאשר הגורם לכאב הוא לחץ או הסננת רקמה עצבית על ידי גידול.
+
*טיפול בסטרואידים עשוי להיות יעיל כאשר הגורם לכאב הוא לחץ או הסננת רקמה עצבית על ידי גידול
*בהעדר מחקרים מספקים ובשל קושי בניטור ותופעות לוואי, אין באפשרותנו לתת המלצה מפורטת לשימוש בקנאביס רפואי.
+
*בהיעדר מחקרים מספקים ובשל קושי בניטור ותופעות לוואי, אין באפשרותנו לתת המלצה מפורטת לשימוש ב[[קנאביס רפואי]]
  
 
==שמות המשתתפים==
 
==שמות המשתתפים==
 
 
לפי האי-ב'
 
לפי האי-ב'
 
+
*פרופסור אילון איזנברג - מנהל יחידת המחקר, המכון לרפואת כאב, הקריה הרפואית רמב"ם והפקולטה לרפואה, הטכניון, חיפה
*פרופ' אילון איזנברג - מנהל יחידת המחקר, המכון לרפואת כאב, הקריה הרפואית רמב"ם והפקולטה לרפואה, הטכניון, חיפה
 
 
*ד"ר סילביו בריל - יו"ר האגודה הישראלית לכאב, מנהל המכון לטיפול בכאב המרכז הרפואי ת"א
 
*ד"ר סילביו בריל - יו"ר האגודה הישראלית לכאב, מנהל המכון לטיפול בכאב המרכז הרפואי ת"א
*ד"ר איתי גור אריה - מנהל המכון לרפואת כאב, המרכז הרפואי ע"ש שיבא , תה"ש
+
*ד"ר איתי גור אריה - מנהל המכון לרפואת כאב, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תה"ש
 
*ד"ר יונתן (ג'וני) גרינפלד - מרכז את הטיפול התמיכתי במרכז הרפואי אסף הרופא, מומחה בנוירו-אונקולוגיה
 
*ד"ר יונתן (ג'וני) גרינפלד - מרכז את הטיפול התמיכתי במרכז הרפואי אסף הרופא, מומחה בנוירו-אונקולוגיה
 
*ד"ר אליעד דוידסון - מנהל היחידה לשיכוך כאב, בית חולים הדסה, ירושלים
 
*ד"ר אליעד דוידסון - מנהל היחידה לשיכוך כאב, בית חולים הדסה, ירושלים
*ד"ר איילת מדברי - מומחית בהרדמה וברפואה לשיכוך כאב . המכון לרפואת כאב רמב"ם והפקולטה לרפואה הטכניון. מחלקת הרדמה היחידה לשיכוך כאב מרכז רפואי רבין קמפוס גולדה השרון
+
*ד"ר איילת מדברי - מומחית בהרדמה וברפואה לשיכוך כאב. המכון לרפואת כאב רמב"ם והפקולטה לרפואה הטכניון. מחלקת הרדמה היחידה לשיכוך כאב מרכז רפואי רבין קמפוס גולדה השרון
 
*ד"ר אופיר מורג - מומחית באונקולוגיה, מרכז הסרטן והמכון לרפואת כאב, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תה"ש
 
*ד"ר אופיר מורג - מומחית באונקולוגיה, מרכז הסרטן והמכון לרפואת כאב, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תה"ש
 
*ד"ר ורד סימוביץ' - יו"ר החוג לטיפול בכאב של איגוד רפואת המשפחה, מומחית ברפואת משפחה
 
*ד"ר ורד סימוביץ' - יו"ר החוג לטיפול בכאב של איגוד רפואת המשפחה, מומחית ברפואת משפחה
 
*ד"ר אורה רוזנגרטן - יו"ר החוג לטיפול פליאטיבי, האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה. מנהלת היחידה לאונקולוגיה גינקולוגית, המרכז הרפואי שערי צדק
 
*ד"ר אורה רוזנגרטן - יו"ר החוג לטיפול פליאטיבי, האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה. מנהלת היחידה לאונקולוגיה גינקולוגית, המרכז הרפואי שערי צדק
 
*ד"ר יקיר רוטנברג - מומחה באונקולוגיה, מכון שרת לאונקולוגיה, מ.ר. הדסה, ירושלים
 
*ד"ר יקיר רוטנברג - מומחה באונקולוגיה, מכון שרת לאונקולוגיה, מ.ר. הדסה, ירושלים
*פרופ' פסח שוורצמן - מנהל המחלקה לרפואת משפחה ושירות שיכוך כאב, שב"כ מחוז דרום, אוניברסיטת בן גוריון
+
*פרופסור פסח שוורצמן - מנהל המחלקה לרפואת משפחה ושירות שיכוך כאב, שב"כ מחוז דרום, אוניברסיטת בן-גוריון
  
 
[[קטגוריה:כאב]]
 
[[קטגוריה:כאב]]
 
[[קטגוריה:נוירולוגיה]]
 
[[קטגוריה:נוירולוגיה]]
 
[[קטגוריה:אונקולוגיה]]
 
[[קטגוריה:אונקולוגיה]]

גרסה אחרונה מ־06:21, 21 באפריל 2023

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
נייר עמדה לאבחון וטיפול בכאב עצבי בחולים אונקולוגיים
תחום כאב, נוירולוגיה
האיגוד המפרסם איגוד רופאי המשפחה בישראל, אגודה ישראלית לכאב
קישור באתר ההסתדרות הרפואית
תאריך פרסום אוקטובר 2014
עודכן במרץ 2016
יוצר הערך רשימת המשתתפים לפי א-ב
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםכאב נוירופתי

מטרות המסמך

מסמך זה נועד לשימושם של רופאים אונקולוגיים, המטו-אונקולוגיים, רופאי משפחה, רופאי כאב, רופאים פליאטיביים ורופאים נוספים המטפלים בחולים עם מחלות אונקולוגיות. מטרתו:

  • להעלות את המודעות לקיומו של מרכיב כאב עצבי בחולים אונקולוגיים
  • להוות כלי עזר שימושי לאבחון כאב עצבי בחולים אונקולוגיים
  • לסייע בבחירת טיפול מכוון לכאב עצבי בחולים אונקולוגיים

רקע כללי

  • בקרב חולים אונקולוגים הכאב העצבי גורם להפרעה ניכרת, בשכיחות גבוהה, של התפקוד היומיומי ובאיכות החיים ולכן מחייב התייחסות מיוחדת
  • בכ-20–40 אחוזים מן החולים האונקולוגיים קיים כאב ממקור עצבי. הכאב עשוי להיות עצבי "טהור" או מעורב (כלומר עצבי ונוציצפטיבי במקביל). יש לזכור לכן שקיומו של כאב נוציציפטיבי אינו שולל קיום במקביל של כאב עצבי
  • כאב עצבי נפוץ בחולים אונקולוגיים במהלך המחלה והטיפול בה. יתרה מזאת, שיעור גבוה מהמחלימים יוסיפו לסבול מכאב עצבי זמן ממושך לאחר סיום הטיפול במחלתם ואף לאחר הבראה ממנה
  • מאחר שהטיפול בכאב העצבי הוא על פי רוב ייחודי, קיימת חשיבות מרבית לאבחונו המוקדם ככל שניתן, ולהכוונת הטיפול בהתאם
  • הכאב העצבי עשוי להיות אקוטי או כרוני (כאב הנמשך מעבר לשלושה חודשים)
  • הגורמים לכאב העצבי רבים ומגוונים (ראו טבלה מספר 1), אולם ככלל ניתן לחלקם לשתי קבוצות עיקריות:
  • כאב הנגרם ישירות על ידי המחלה האונקולוגית. לדוגמה: חדירה או לחץ של רקמת גידול על רקמות עצביות
  • כאב שהוא תוצאה של הטיפול במחלה האונקולוגית. לדוגמה: כתוצאה מכימותרפיה, קרינה או ניתוחים להסרת גידול

הערה: במקרים נדירים יחסית ייתכן קיומו של כאב עצבי שאינו שייך לשתי הקטגוריות הקודמות לדוגמה: פריצת דיסק מותנית.

השכיחות הגבוהה של כאב אונקולוגי מחייבת דיון על כאב בכל מפגש רופא ומטופל. הצלחת הטיפול בכאב מותנית באבחון נכון של הגורם לו, עוצמתו ומידת האקוטיות שלו.

טבלה מספר 1: מאפייני כאב עצבי בחולים אונקולוגים

הגורם לכאב מאפיינים עיקריים שכיחות הערות
פגיעה ישירה על ידי רקמת הגידול או גרורות פיזור נוירואנאטומי תואם למיקום הגידול 40-20 אחוזים שכיח קיום בו זמני של כאב עצבי ונוציציפטיבי
כימותרפיה וטיפולים ביולוגיים
1. טקסנים
Paclitaxel (TAXOL)
בכל התרופות פיזור סימטרי בצורת גרביים וכפפות 60 אחוזים סימפטומים לרוב משתפרים או חולפים תוך כ-3 חודשים מסיום הטיפול אך תיתכן פגיעה שאריתית קבועה.
קיימת קורלציה בין חומרת הפגיעה הכרונית לבין תסמונת הכאב החריפה המופיעה יומיים לאחר טיפול בטקסול בטיפול דו/תלת שבועי
דוסטקסל (TAXOTERE)
נב-פקליטקסל

(ABRAXANE)

היפואסטזיה, כאב בפיזור כפפות וגרביים, תיתכן הפרעה בשווי משקל.

מאפיינים דומים, עוצמה פחותה

15 אחוזים
50-19 אחוזים
2. אפותילונים
איקסבפילון (IXEMPRA)
מאפיינים דומים 88-40 אחוזים
3. פלטינום
ציספלטין (CISPLAIIN)
מאפיינים דומים, תיתכן פגיעה מוטורית 60 אחוזים פגיעה הפיכה (מידע מוגבל)
אוקסליפלטין (ELOXAIIN) ירידה בתחושת מגע, ויברציה ומנח 75-60 אחוזים שיפור צפוי תוך 4–6 שבועות מסיום טיפול
קרבופלטין

(CARBOPLATIN)

היפואסטזיה, היפראסטזיה לקור או לחום, דיסאסטזיות לא שכיח עלול להחמיר לאחר סיום הטיפול ואף להישאר קבוע. תיתכן פגיעה עצבית בשמיעה
4. תוצרי וינקה
וינקריסטין

(VINCRISTINE)

אין מידע מדויק 60 אחוזים קיימת קורלציה בין התסמונת הנוירולוגית האקוטית לבין הפגיעה העצבית המתמשכת
וינורלבין (NAVELBINE) פרסטזיה והיפראסטזיה, תיתכן חולשת שרירים דיסטלית והתכוצויות שרירים. תיתכן הפרעה עצבית אוטונומית (אורטוסטטיזם, אין-אונות, עצירות) 47-20 אחוזים לא שכיח גם במינונים גבוהים
5. אריבולין (HLAVEN) בדומה לוינקריסטין
בדומה לטקסנים
כ-35 אחוזים לרוב חולף לאחר סיום טיפול, אך תיתכן גם החמרה לאחר הסיום
6. בורטזומיב (VELCAUE) היפואסטזיה, מלווה בירידה בתחושת מצב 75-12 אחוזים ברוב המקרים חומרה קלה, הפיך
7. תלידומיד (THALIDOMIDE) היפואסטזיה, ירידה בתחושת מצב.
תיתכן פגיעה מוטורית ופגיעה אוטונומית מלווה בעצירות
עד 44 אחוזים בחלק קטן מהמקרים חומרה קשה, הפיך
מחמיר במינון מצטבר אך לרוב לא מעבר ל-5–6 מחזורי טיפול. במתן תת-עורי סיכון מופחת ביחס למתן תוך ורידי.
אין מידע על הטווח הארוך
ניתוחים
1- ניתוחי שד 1 - כאב משולב בשינוי בתחושה באזור בית החזה והזרוע 70-20 אחוזים יכול להופיע זמן רב אחרי הניתוח
2- ניתוחי דופן בית החזה והבטן 2- פיזור של העצב הבין צלעי התואם באזור החתך והנקזים 65-5 אחוזים
3- קטיעות גפיים 85-50 אחוזים כאב פנטום ו/או כאב בגדם
הקרנות פגיעה בפלקסוסים 5-2 אחוזים עלול להופיע חודשים-שנים אחרי ההקרנות
תסמונת פאראנאופלסטית נוירופתיה סנסורית מפושטת נדיר
אחרים שלבקת חוגרת

מנינגיטיס קרצינומטוטית

8-1 אחוזים
5 אחוזים מהמטופלים בשלב מתקדם

אבחון כאב עצבי בחולים אונקולוגיים

הבסיס העיקרי לאבחון כאב עצבי הוא קליני ומסתמך על אנמנזה ובדיקה גופנית. בדיקות עזר עשויות לתמוך באבחנה, אך היעדר אינו שולל את קיומו של הכאב העצבי.

אנמנזה

  • מיקום כאב תואם מבנה עצבי ידוע (לדוגמה עצב היקפי ספציפי, שורש עצב, חוט שדרה וכיוצא בזה) או בפיזור גרביים-כפפות האופייני לנוירופתיות היקפיות
  • הכאב בעל אופי שורף, דוקר, מושך או דמוי זרם
  • קיום נימול ו/או ירידה בתחושה ו/או רגישות יתר למגע (אלודיניה) ו/או חולשת שרירים (ראו טבלה מם 2)
  • הסימפמומים עשויים להחמיר בשעות הלילה
  • בירור מקיף של הגורמים האפשריים לכאב - כולל ניתוחים, טיפולים כימותרפיים, סימני הרפס ועוד
  • במקרה שמדובר בטיפול כימותרפי - חשיבות למינון המצטבר של הטפול והמהלך של התפתחות הכאב עם המשך הטיפול. הגורם לו, עוצמתו ומידת האקוטיות שלו

טבלה מספר 2: סימנים וסימפטומים הנלווים לכאב עצבי ועשויים לסייע באבחונו

NeuropathicPain2.png

* סימפטומים וסימני חסר נוירולגי

** סימפטומים וסימנים נוירולגיים מוגברים

בדיקה

קיום ממצא נוירולוגי (חסר או עודף) בפיזור תואם לתלונות החולה (ראו טבלה מספר 2 לעיל).

בדיקות עזר
  • ממצא במבחני הדמיה כמו CT‏ (Computed Tomography), MRI‏ (Magnetic Resonance Imaging) או PET‏ (Positron Emission Tomography) המתאים מבחינת מיקום לתמונה הקלינית יתמוך באבחנה
  • במקרים בהם קיימת דילמה אבחונית בדיקת EMG‏ (Electromyography) עשויה לסייע בקביעת האבחנה. בדיקה זו אינה תנאי הכרחי לקביעת קיום כאב עצבי

טיפול בכאב עצבי בחולים אונקולוגיים

עקרונות
  • אין ראיות מוצקות ליעילות טיפול המונע התפתחות כאב עצבי בחולים אונקולוגיים
  • הכאב העצבי בחולים אלה הוא דינמי ועשוי להשתנות במהלך הטיפול האונקולוגי ובעקבותיו. לכן מתחייב מעקב הדוק והתאמת הטיפול האונקולוגי לממצאי המעקב (לדוגמה: הפחתת מינון או שינוי טיפול כימותרפי הגורם לנוירופתיה אפילו טרם הופעת כאב עצבי)
  • מסמך זה מתמקד בטיפול התרופתי בכאב האונקולוגי העצבי אם כי יש לזכור שטיפולים נוספים כמו פעולות פולשניות, רפואה משלימה ועוד, עשויים לסייע להקלת הכאב בחלק מן החולים
  • לצורכי פשטות, המסמך הנוכחי מתייחס לשתי קטגוריות עיקריות של כאב עצבי: אקוטי וכרוני

כאב עצבי אקוטי (כאב שהתפתח או הוחמר בסמוך למועד הבדיקה)

  • כאב עצבי אקוטי נגרם על פי רוב מן המחלה הפעילה או כתוצאה מהתערבות טיפולית - בעת ההתערבות או סמוך למועד ביצועה
  • הופעת כאב עצבי אקוטי מחייבת בירור אונקולוגי. במקביל, יש להתחיל בטיפול אנלגטי ללא דיחוי
  • כאב עצבי עשוי להגיב למשככי כאב, נוגדי דלקת ו/או אופיואידים תוך התאמת עצימות הטיפול לעוצמת הכאב על פי הנחיות ארגון הבריאות העולמי לטיפול בכאב אונקולוגי (ראו איור מספר 1: "מעלית הכאב")
  • יש להתחיל בטיפול המותאם לעוצמה הנוכחית של הכאב ולא לעבור דרך שלבים קודמים (לדוגמה - בכאב בעוצמה גבוהה יש להתחיל באופיואידים חזקים תוך שילוב תרופות נוספות כפי שיפורט בהמשך)
  • כמו כן יש להתאים את הטיפול לשינויים בעוצמת הכאב לאורך היממה (לדוגמה: מתן אופיואיד מושהה שחרור לכאב קבוע והוספת אופיואיד קצר טווח לכאב מתפרץ)
  • לרשות הרופא המטפל עומדות תרופות ייחודיות לכאב עצבי הכוללות נוגדי כפיון, נוגדי דיכאון וסטרואידים, תרופות אלה מכונות "אדג'ובנטיות". במקרים בהם אובחן כאב עצבי אקוטי מומלץ לשלב תרופות אלה
איור מספר 1
"מעלית" הטיפול הפרמקולוגי בכאב האונקולוגי:
NeuropathicPain1.png
הערה

בכל "קומה" ניתן לשלב טיפולים פיזיקליים, פסיכולוגיים, משלימים ואחרים על פי הנדרש.

אופיואידים "חלשים": קודאין, טרמדול, ביופרנורפין.

אופיואידים "חזקים": מורפין, אוקסיקודון, פנטניל, מטדון.

אדג'ובנטים: תרופות שלא נועדו מלכתחילה לכאב אך הן בעלות אפקט אנלגטי (בעיקר לכאב עצבי) לדוגמה תרופות נוגדות דיכאון ופרכוס (פירוט בטבלה מספר 3) וסטרואידים.

כאב עצבי כרוני (כאב קיים, בפרק זמן העולה על שלושה חודשים, ללא שינוי או שיפור מהותי)

  • כאב עצבי כרוני הוא על פי רוב סיבוך של המחלה האונקולוגית או של הטיפול בה
  • ההמלצות מבוססות על הטיפול בכאב נוירופתי ממקור שאינו אונקולוגי (עקב העדר מידע מקיף לגבי טיפול ספציפי בכאב עצבי אונקולוגי ובהנחה שמדובר במנגנוני כאב דומים)
  • קו הטיפול הראשון הוא באמצעות תרופות אדג'ובנטיות (המפורטות בטבלה מספר 3)
  • קווי הטיפול הבאים הם באמצעות טרמדול/אופיואידים או בשילובים בין תרופות (לדוגמה נוגד כיפיון ונוגד דיכאון או נוגד כיפיון ואופיואיד וכיוצא בזה)
טבלה מספר 3 - תרופות קו ראשון לטיפול בכאב עצבי כרוני
משפחה שם גנרי שמות מסחריים מינון יומי התחלתי (מיליגרם) מינון יומי מקובל (מיליגרם) מספר מנות ליום
נוגדי פירכוס, חסמי תעלות סידן פרגבלין
בפנטין
Lyrica
GabapentinNeurontin
150-50
800-600
600-150
3600-900
2
3-2
נוגדי דיכאון SNRI‏ (Serotonin Norepinephrine Reuptake Inhibitors) דולוקסטין
ונלפקסין
Cymbalta
Venla‏, Effexor‏

Venlafaxine

30
75-37.5
120-60
225-150
1
2-1
נוגדי דיכאון טריציקלים נורטריפטילין
דזיפרמין
אמיטריפטילין
Nortylin
Deprexan
Elatrolet‏, Elatrol
25-12
25-12
25-10
100-50
100-50
100-50
1
1
1
הערות
  • טיפול בסטרואידים עשוי להיות יעיל כאשר הגורם לכאב הוא לחץ או הסננת רקמה עצבית על ידי גידול
  • בהיעדר מחקרים מספקים ובשל קושי בניטור ותופעות לוואי, אין באפשרותנו לתת המלצה מפורטת לשימוש בקנאביס רפואי

שמות המשתתפים

לפי האי-ב'

  • פרופסור אילון איזנברג - מנהל יחידת המחקר, המכון לרפואת כאב, הקריה הרפואית רמב"ם והפקולטה לרפואה, הטכניון, חיפה
  • ד"ר סילביו בריל - יו"ר האגודה הישראלית לכאב, מנהל המכון לטיפול בכאב המרכז הרפואי ת"א
  • ד"ר איתי גור אריה - מנהל המכון לרפואת כאב, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תה"ש
  • ד"ר יונתן (ג'וני) גרינפלד - מרכז את הטיפול התמיכתי במרכז הרפואי אסף הרופא, מומחה בנוירו-אונקולוגיה
  • ד"ר אליעד דוידסון - מנהל היחידה לשיכוך כאב, בית חולים הדסה, ירושלים
  • ד"ר איילת מדברי - מומחית בהרדמה וברפואה לשיכוך כאב. המכון לרפואת כאב רמב"ם והפקולטה לרפואה הטכניון. מחלקת הרדמה היחידה לשיכוך כאב מרכז רפואי רבין קמפוס גולדה השרון
  • ד"ר אופיר מורג - מומחית באונקולוגיה, מרכז הסרטן והמכון לרפואת כאב, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תה"ש
  • ד"ר ורד סימוביץ' - יו"ר החוג לטיפול בכאב של איגוד רפואת המשפחה, מומחית ברפואת משפחה
  • ד"ר אורה רוזנגרטן - יו"ר החוג לטיפול פליאטיבי, האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה. מנהלת היחידה לאונקולוגיה גינקולוגית, המרכז הרפואי שערי צדק
  • ד"ר יקיר רוטנברג - מומחה באונקולוגיה, מכון שרת לאונקולוגיה, מ.ר. הדסה, ירושלים
  • פרופסור פסח שוורצמן - מנהל המחלקה לרפואת משפחה ושירות שיכוך כאב, שב"כ מחוז דרום, אוניברסיטת בן-גוריון