כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "איסכמיה לא-חסימתית של המעי - Non-occlusive intestinal ischemia"
(←ראו גם) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כותרתמעי.jpg|מרכז]] | [[קובץ:כותרתמעי.jpg|מרכז]] | ||
| + | {{Sub Chapter | ||
| + | |Book=עקרונות בכירורגיה | ||
| + | |Chapter number=4 | ||
| + | |Sub Chapter number=13 | ||
| + | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
|שם הספר=[[עקרונות בכירורגיה]] | |שם הספר=[[עקרונות בכירורגיה]] | ||
| שורה 10: | שורה 15: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | |||
בכ-30% מהלוקים באיסכמיה גסטרואינטסטינלית לא ניתן למצוא חסימה בכלי הדם הגדולים. מצבים אלה מלווים מחלות קשות אחרות, כגון מחלות לב, [[הפרעות קצב]], [[אלח-דם]], טיפולים תרופתיים על-ידי משתנים, [[Adrenalin]] ו- [[Digitalis]], הגורמים להתכווצות של כלי הדם במערכת הספלנכנית בגלל הירידה בתפוקת הלב או איבוד נוזלים. התכווצות זו של כלי הדם הספלנכניים גורמת לירידה בזילוח (Perfusion) של המעי ולאיסכמיה. הדם העורקי עובר דרך דלפים בווילי של רירית המעי, ועקב כך הווילי נהרסים. | בכ-30% מהלוקים באיסכמיה גסטרואינטסטינלית לא ניתן למצוא חסימה בכלי הדם הגדולים. מצבים אלה מלווים מחלות קשות אחרות, כגון מחלות לב, [[הפרעות קצב]], [[אלח-דם]], טיפולים תרופתיים על-ידי משתנים, [[Adrenalin]] ו- [[Digitalis]], הגורמים להתכווצות של כלי הדם במערכת הספלנכנית בגלל הירידה בתפוקת הלב או איבוד נוזלים. התכווצות זו של כלי הדם הספלנכניים גורמת לירידה בזילוח (Perfusion) של המעי ולאיסכמיה. הדם העורקי עובר דרך דלפים בווילי של רירית המעי, ועקב כך הווילי נהרסים. | ||
==תסמינים קליניים== | ==תסמינים קליניים== | ||
| − | |||
התסמינים הקליניים דומים לאלה של החסימה החריפה העורקית. יש לחשוב על האבחנה בחולים בעלי הרקע שתואר ואשר מתפתחים בהם כאבי בטן. | התסמינים הקליניים דומים לאלה של החסימה החריפה העורקית. יש לחשוב על האבחנה בחולים בעלי הרקע שתואר ואשר מתפתחים בהם כאבי בטן. | ||
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
| − | |||
האבחנה מתבצעת על-ידי ארטריוגרפיה. החסימה בכלי הדם הגדולים, אינה מודגמת, אך ניתן לראות זילוח לקוי ביותר של קטעי מעי. | האבחנה מתבצעת על-ידי ארטריוגרפיה. החסימה בכלי הדם הגדולים, אינה מודגמת, אך ניתן לראות זילוח לקוי ביותר של קטעי מעי. | ||
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| − | |||
הטיפול מתחיל במתן מרחיבי כלי דם, בהזרקה ישירה של [[Papaverine]] לעורק המזנטרי העליון בקצב של 60-30 מ"ג בשעה. המרחיבים מוזרקים דרך וריד היקפי. שיטה נוספת להרחבת כלי הדם היא על-ידי חסם אפידורלי מתמשך. | הטיפול מתחיל במתן מרחיבי כלי דם, בהזרקה ישירה של [[Papaverine]] לעורק המזנטרי העליון בקצב של 60-30 מ"ג בשעה. המרחיבים מוזרקים דרך וריד היקפי. שיטה נוספת להרחבת כלי הדם היא על-ידי חסם אפידורלי מתמשך. | ||
| שורה 28: | שורה 29: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | |||
* לנושא הקודם: [[איסכמיה חריפה של המעי - Acute intestinal ischemia]] | * לנושא הקודם: [[איסכמיה חריפה של המעי - Acute intestinal ischemia]] | ||
* לנושא הבא: [[איסכמיה כרונית של המעי הדק - Chronic intestinal ischemia]] | * לנושא הבא: [[איסכמיה כרונית של המעי הדק - Chronic intestinal ischemia]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:48, 30 ביולי 2021
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של המעי הדק | |
בכ-30% מהלוקים באיסכמיה גסטרואינטסטינלית לא ניתן למצוא חסימה בכלי הדם הגדולים. מצבים אלה מלווים מחלות קשות אחרות, כגון מחלות לב, הפרעות קצב, אלח-דם, טיפולים תרופתיים על-ידי משתנים, Adrenalin ו- Digitalis, הגורמים להתכווצות של כלי הדם במערכת הספלנכנית בגלל הירידה בתפוקת הלב או איבוד נוזלים. התכווצות זו של כלי הדם הספלנכניים גורמת לירידה בזילוח (Perfusion) של המעי ולאיסכמיה. הדם העורקי עובר דרך דלפים בווילי של רירית המעי, ועקב כך הווילי נהרסים.
תסמינים קליניים
התסמינים הקליניים דומים לאלה של החסימה החריפה העורקית. יש לחשוב על האבחנה בחולים בעלי הרקע שתואר ואשר מתפתחים בהם כאבי בטן.
אבחנה
האבחנה מתבצעת על-ידי ארטריוגרפיה. החסימה בכלי הדם הגדולים, אינה מודגמת, אך ניתן לראות זילוח לקוי ביותר של קטעי מעי.
טיפול
הטיפול מתחיל במתן מרחיבי כלי דם, בהזרקה ישירה של Papaverine לעורק המזנטרי העליון בקצב של 60-30 מ"ג בשעה. המרחיבים מוזרקים דרך וריד היקפי. שיטה נוספת להרחבת כלי הדם היא על-ידי חסם אפידורלי מתמשך.
לעתים קרובות חולים אלה מגיעים לניתוח מכיוון שאין אפשרות לשלול מחלות אחרות הגורמות לאיסכמיה של המעי, או מכיוון שמקצתם מפתחים סימנים צפקיים עקב נמק של המעי. מידת הנזק למעי שונה: ייתכנו נזקים מוקדיים או מפושטים, רובם בצד האנטימזנטריאלי. הנזק לרירית נרחב מהנזק הנראה על פני הנסיובית (Serosa). כמו כן אפשר למצוא אזורים איסכמיים במקומות אחרים, כגון בטחול או בכבד. ניסיונות לרה-וסקולריזציה של המעי אינם מוצלחים. 50% מהחולים במחלה זו הם סופניים, ולכן שיעור התמותה גבוה ביותר ומגיע עד כדי 90% מהחולים.
ראו גם
- לנושא הקודם: איסכמיה חריפה של המעי - Acute intestinal ischemia
- לנושא הבא: איסכמיה כרונית של המעי הדק - Chronic intestinal ischemia
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של הקיבה והתריסריון
- לפרק הבא: כירורגיה של התוספתן
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא