כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "בדיקת "החזר אדום" בילודים - הנחיה קלינית - Red reflex test in neonates"
מתוך ויקירפואה
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|שם ההנחיה=הנחיות לבדיקת "החזר אדום" שגרתיות בילודים | |שם ההנחיה=הנחיות לבדיקת "החזר אדום" שגרתיות בילודים | ||
|הוועדה המקצועית=האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה | |הוועדה המקצועית=האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה | ||
| + | |תמונה=Ophthalmoscope Otoscope08.JPG | ||
|עריכה= | |עריכה= | ||
|תחום=[[:קטגוריה:נאונטולוגיה|נאונטולוגיה]], [[:קטגוריה:עיניים|עיניים]] | |תחום=[[:קטגוריה:נאונטולוגיה|נאונטולוגיה]], [[:קטגוריה:עיניים|עיניים]] | ||
| שורה 7: | שורה 8: | ||
|תאריך פרסום=2008 | |תאריך פרסום=2008 | ||
}} | }} | ||
| − | בדיקות עיניים שגרתיות בילודים בריאים חיוניות לאיתור מומים ומחלות עיניים. זיהוי וטיפול מוקדם במחלות כגון קטרקט | + | בדיקות עיניים שגרתיות בילודים בריאים חיוניות לאיתור מומים ומחלות עיניים. זיהוי וטיפול מוקדם במחלות כגון [[קטרקט]] ו[[רטינובלסטומה]] יכולים למנוע עיוורון ואף להציל חיים. |
'''בדיקת החזר אדום''' היא בדיקה סקר פשוטה שמטרתה לאתר מחלות ומומים בעיניים המסכנים את הראיה או את חיים. מומלץ לבצע את בדיקת ההחזר האדום בימים הראשונים לחיים, בטרם שחרור הילוד מבית החולים. | '''בדיקת החזר אדום''' היא בדיקה סקר פשוטה שמטרתה לאתר מחלות ומומים בעיניים המסכנים את הראיה או את חיים. מומלץ לבצע את בדיקת ההחזר האדום בימים הראשונים לחיים, בטרם שחרור הילוד מבית החולים. | ||
== ביצוע הבדיקה == | == ביצוע הבדיקה == | ||
| − | הבדיקה יכולה להתבצע בחדר מואר או חשוך. אין צורך בהרחבת האישונים של הילוד. על הבודק לכוון מקור אור (עדיף אור | + | הבדיקה יכולה להתבצע בחדר מואר או חשוך. אין צורך בהרחבת האישונים של הילוד. על הבודק לכוון מקור אור (עדיף אור ה[[אופתלמוסקופ]] הישיר - direct ophthalmoscope) ישירות אל כל אישון בנפרד ולהתרשם מסדירות החזר האור המתקבל. בזמן הבדיקה יש גם לבחון את תקינות המבנה החיצוני של העפעפיים והעיניים. |
== מבצע הבדיקה == | == מבצע הבדיקה == | ||
| − | רופא הבודק את הילודים בקבלה למחלקה או בשחרור. | + | רופא הבודק את הילודים בקבלה למחלקה או בשחרור. אם ילוד משוחרר מבית החולים טרם בוצעה בדיקת החזר אדום, יש להפנות את הילוד לבדיקה שתבוצע עד חודש מהלידה. |
| − | == מצבים בהם דרוש | + | == מצבים בהם דרוש ייעוץ של רופא עיניים == |
# במקרה ומתקבל החזר אור לבן מהעין או קיים חוסר מלא או חלקי של ההחזר | # במקרה ומתקבל החזר אור לבן מהעין או קיים חוסר מלא או חלקי של ההחזר | ||
# בילדים עם סיפור משפחתי של בעיות עיניים מולדות, כגון קטרקט, רטינובלסטומה או [[גלאוקומה מולדת]] | # בילדים עם סיפור משפחתי של בעיות עיניים מולדות, כגון קטרקט, רטינובלסטומה או [[גלאוקומה מולדת]] | ||
# במקרים של [[ניסטגמוס]] | # במקרים של [[ניסטגמוס]] | ||
| − | # הנחיות אלה אינן | + | # הנחיות אלה אינן מתייחסות ל[[פגים]] שייבדקו על פי הנוהל לבדיקת פגים הקיים בבית החולים |
| − | |||
[[קטגוריה:הנחיות קליניות]] | [[קטגוריה:הנחיות קליניות]] | ||
[[קטגוריה:נאונטולוגיה]] | [[קטגוריה:נאונטולוגיה]] | ||
[[קטגוריה:עיניים]] | [[קטגוריה:עיניים]] | ||
גרסה מ־01:54, 1 באוקטובר 2020
 | ||
|---|---|---|
| הנחיות לבדיקת "החזר אדום" שגרתיות בילודים | ||
| ||
| הוועדה המקצועית | האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה | |
| תחום | נאונטולוגיה, עיניים | |
| קישור | באתר ההסתדרות הרפואית | |
| תאריך פרסום | 2008 | |
| הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון | ||
בדיקות עיניים שגרתיות בילודים בריאים חיוניות לאיתור מומים ומחלות עיניים. זיהוי וטיפול מוקדם במחלות כגון קטרקט ורטינובלסטומה יכולים למנוע עיוורון ואף להציל חיים.
בדיקת החזר אדום היא בדיקה סקר פשוטה שמטרתה לאתר מחלות ומומים בעיניים המסכנים את הראיה או את חיים. מומלץ לבצע את בדיקת ההחזר האדום בימים הראשונים לחיים, בטרם שחרור הילוד מבית החולים.
ביצוע הבדיקה
הבדיקה יכולה להתבצע בחדר מואר או חשוך. אין צורך בהרחבת האישונים של הילוד. על הבודק לכוון מקור אור (עדיף אור האופתלמוסקופ הישיר - direct ophthalmoscope) ישירות אל כל אישון בנפרד ולהתרשם מסדירות החזר האור המתקבל. בזמן הבדיקה יש גם לבחון את תקינות המבנה החיצוני של העפעפיים והעיניים.
מבצע הבדיקה
רופא הבודק את הילודים בקבלה למחלקה או בשחרור. אם ילוד משוחרר מבית החולים טרם בוצעה בדיקת החזר אדום, יש להפנות את הילוד לבדיקה שתבוצע עד חודש מהלידה.
מצבים בהם דרוש ייעוץ של רופא עיניים
- במקרה ומתקבל החזר אור לבן מהעין או קיים חוסר מלא או חלקי של ההחזר
- בילדים עם סיפור משפחתי של בעיות עיניים מולדות, כגון קטרקט, רטינובלסטומה או גלאוקומה מולדת
- במקרים של ניסטגמוס
- הנחיות אלה אינן מתייחסות לפגים שייבדקו על פי הנוהל לבדיקת פגים הקיים בבית החולים