הבדלים בין גרסאות בדף "בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית"
מ (Motyk העביר את הדף גילוי מוקדם של סרטן המעי באמצעות קולונוסקופיה לשם בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית בלי להשאיר הפניה) |
|
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־10:40, 2 במאי 2018
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
קולונוסקופיה וירטואלית | ||
---|---|---|
' | ||
המראה בקולונוסקופיה וירטואלית (משמאל) לעומת קולונוסקופיה רגילה
| ||
יוצר הערך | פרופ' יעקב סוסנה | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – קולונוסקופיה וירטואלית
מבוא
בישראל, סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו וגורם המוות השני מכלל מחלות הסרטן. בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית, או בשמה הנוסף CT קולונוגרפיה, מאפשרת לגלות פוליפים במעי הגס העלולים להפוך לגידולים סרטניים. בתהליכים הנמשכים לעיתים שנים, מתפתחים בדופן המעי הגס פוליפים - גידולים קטנים על דופן המעי שלעיתים מתפתחים לגידולים ממאירים. ככל שהפוליפ גדול יותר, הסיכון של הפיכתו לממאיר גדולים יותר: הסיכון של פוליפ בגודל הקטן מ-1 ס"מ להיות ממאיר הם פחות מ-1%, והסיכון של פוליפ בגודל 2 ס"מ להיות ממאיר הם כ-20%. על ידי הסרת פוליפ שפיר ניתן למנוע התפתחות של סרטן.
בדיקות סריקה מבוצעות כאשר אין סימנים קליניים חשודים. תסמינים שמצביעים על גידול ממאיר במעי הגס, מתפתחים בהדרגה, וכאשר הם מפריעים לאיכות החיים מדובר כבר לרוב בשלב מתקדם של המחלה. גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס מפחית תחלואה ותמותה[1].
בדיקה חדשנית
הגורם המשמעותי ביותר לסיכון להתפתחות שאת המעי הגס הוא הגיל, ולכן לכל איש ואישה מעל גיל 50 מומלץ לבצע בדיקת סריקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. כאשר מדובר בבן משפחה מדרגת קרבה ראשונה של חולה בסרטן המעי הגס, מומלץ להתחיל את הבדיקות מגיל 40.
ישנן מספר בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס - אחת מהן היא בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית. בדיקה זו היא בדיקה חדשנית שסורקת את המעי הגס לכל אורכו ומזהה פוליפים או ממצאים חשודים אחרים, אפילו כאשר הם בגודל של מעל 5 מ"מ. מדובר בבדיקת CT המבוצעת במינון קרינה מופחת.
לקראת בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית יש לעבור הכנה הדומה להכנה לקראת בדיקת קולונוסקופיה רגילה: יש לצום לפי הוראת הרופא וליטול חומר משלשל, כדי לנקות את המעי ככל האפשר על מנת שבבדיקה ניתן יהיה לצפות במעי הגס בדיוק המרבי. ניקוי לא מספק של המעי עלול להפריע לפענוח הבדיקה, שכן חלקי צואה שאריים דומים לפוליפים. על מנת לסייע לדיוק הבדיקה ניתן להשתמש בבריום או יוד הניתנים במינון קטן יום או יומיים קודם לבדיקה. חומרים אלה מסמנים את הצואה או את הנוזל השארי בחלל המעי.
בתחילת הבדיקה הרופא מזרים אוויר למעי באמצעות צינורית קטנה. הצינורית מוחדרת אך ורק לרקטום, ואורכה בחלל המעי כ-5 ס"מ. ניפוח המעי מרחיב אותו, וכך יוצר תמונה ברורה יותר של הסריקה. לאחר הניפוח הנבדק מצולם במכשיר CT כאשר הוא שוכב על הבטן ולאחר מכן על הגב. התהליך כולו נמשך פחות מעשר דקות ומיד בסיומו, הנבדק משוחרר לביתו. בבדיקה לא מוזרק חומר ניגודי תוך-ורידי.
יתרונות הפענוח
פענוח הבדיקה מבוצע על ידי רדיולוגים מיומנים באמצעות תוכנה ייעודית. הפענוח כולל בחינה של החתכים הרוחביים הרגילים של בדיקת CT וכן ניווט וירטואלי בחלל המעי הגס. ניווט זה מאפשר לדמות קולונוסקופיה רגילה (מכאן השם 'קולונוסקופיה וירטואלית׳), וניתן לראות בו פוליפים או מסות, לקבוע את המרחק מהאנוס, ובהמשך לכוון, במידת הצורך, את הגסטרואנטרולוג כאשר יתבקש להסיר את הפוליפים שהתגלו (תמונה מס׳ 1).
במהלך הפענוח יש התייחסות לא רק לממצאים במעי הגס אלא גם לממצאים מחוצה לו. ב-20% מהמקרים ישנם ממצאים אקראיים שברובם אינם מחייבים בירור או מעקב, כגון ציסטות בכליות או בכבד, אך בכ-5% מכלל הנבדקים ישנם ממצאים משמעותיים, כגון גילוי מפרצת באבי העורקים, גושים בכליות או מסות ריאתיות בבסיסים. מכלל הנבדקים, בכ-5% יימצאו פוליפים המחייבים קולונוסקופיה לאימות וכריתת הממצאים, כלומר רק נבדק אחד מ-20 יצטרך לעבור בדיקה פולשנית נוספת.
יעילותה של קולונוסקופיה וירטואלית בגילוי פוליפים ומטות
הרגישות והסגוליות של הבדיקה עומדות על כ-90% לפוליפים הגדולים מ-1 ס"מ ו-70-60% לפוליפים בגודל שבין 6–9 מ"מ. נתונים אלה הושגו במחקרים רבים בהם בוצעו באותו יום קולונוסקופיה רגילה ווירטואלית[2][3][4]. סטנדרט הזהב היה שילוב תוצאות בדיקות קולונוסקופיה וירטואלית ורגילה. הבדיקות בוצעו במספר רב של נבדקים והגיעו מסדרות של עד 2,500 נבדקים. הרגישות והסגוליות של קולונוסקופיה רגילה ווירטואלית דומות, ואין עדיפות לאחת מהן מבחינת יכולות אלה. חלק ניכר מהנבדקים מעדיפים בדיקה זו כבדיקת הסריקה המועדפת עליהם בפעם הבאה שיבצעו בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס[5]. רבים חוששים לעבור בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית או בדיקות CT בגלל הקרינה בעת הבדיקה. התועלת בבדיקה של מספר דקות פעם בחמש שנים במינון קרינה מופחת כמו שמבוצע בקולונוסקופיה וירטואלית לעומת הגילוי המוקדם שמאפשרת הבדיקה - הוא משמעותי ולעיתים מציל חיים. מינון הקרינה בבדיקה זו הוא כשליש ממינון הקרינה בבדיקת CT של הבטן.
ההתוויות המקובלות לבדיקה
בכ-10% מכלל הקולונוסקופיות לא מגיע הגסטרואנטרולוג לצקום, ובעצם אינו סורק את כל חלקי המעי הגס. במצב זה המכונה "קולונוספיה רגילה כושלת" או "בלתי שלמה", ייתכן כי יימצא פוליפ או גידול באזור שלא נסרק. קולונוסקופיה וירטואלית יכולה להשלים ולסרוק את החלק שלא נסרק ולגלות ב-1% ממקרים אלה גידול נוסף. השלמה זו ניתן לבצע באותו היום, וכך לחסוך הכנה נוספת, חוזרת. כישלון הסריקה הרגילה יכול להיות בשל גוש חוסם במעי הגס או בשל סיבות אחרות, כגון הידבקויות המונעות העברת הקולונוסקופ או אי-סבילות הנבדק לבדיקה.
אינדיקציה מקובלת נוספת היא חולים בסיכון גבוה לקולונוסקופיה רגילה. מדובר למשל בחולים שנוטלים מדללי דם או חולים בסיכון גבוה לתרופות הרדמה. קולונוסקופיה וירטואלית קלה יותר במקרים אלה. גם בחולים מבוגרים מאוד קולונוסקופיה וירטואלית מומלצת, שכן סיכוני הבדיקה הקונבנציונלית רבים יותר, ובהם סיבוכים אפשריים הקשורים לטשטוש ולהחדרה של צינור גמיש ארוך לחלל המעי.
התוויה נוספת כוללת בדיקת סריקה בנבדקים בגיל 50 ומעלה. בארצות הברית המלצות אלה נכללות בקווים המנחים של איגודים שונים ושל ארגונים למניעת סרטן, כולל האגודה האמריקנית לסרטן ACS)[6][7].
בישראל בדיקה זו אינה נכללת בסל הבריאות, אך קופות רבות מממנות אותה בהתוויות של השלמת קולונוסקופיה שכשלה או במקרים בהם יש סיכון גבוה לנבדק. הביטוחים המשלימים מכלילים אותה במסגרת השירותים שהם נותנים.
סיבוכים בבדיקה
מרבית הנבדקים מעדיפים את הבדיקה על פני בדיקה פולשנית. בעבר דווחו מקרים של התנקבות המעי הגס בעת הבדיקה. מקרים אלה היו לאחר ביופסיות בבדיקה קונבנציונלית או בחולים מבוגרים מאוד, וכן כאשר נצפו בקעים שהכילו את המעי הגס. במרבית המקרים לא היה צורך בניתוח, וטיפול שמרני הספיק. בעקבות הקפדה על בחירת הנבדקים והימנעות מביצוע הבדיקה במקרים בהם קיים סיכון מוגבר לסיבוך, כגון כריתה של פוליפ לאחרונה או מחלת סעיפים של המעי הגס, הסיבוכים הללו כמעט ונעלמו.
סיכום
בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית היא בדיקה לא פולשנית, פשוטה ומדויקת, מבוססת CT, שיכולה לגלות פוליפים ולמנוע את התפתחות סרטן המעי הגס, שהיא מחלה קטלנית ושכיחה. בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית יכולה להיות אחת מהבדיקות המוצעות לציבור לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, ועשויה להגביר את שיעור ההשתתפות הנוכחי בביצוע הבדיקה בישראל, ובכך להקטין את התחלואה והתמותה מהמחלה.
ביבליוגרפיה
- ↑ Brenner H, Stock C, Hoffmeister M. Effect of screening sigmoidoscopy and screening colonoscopy on colorectal cancer incidence and mortality: systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials and observational studies. BMJ. 2014 Apr 9;348:g2467.
- ↑ Graser A, Stieber P, Nagel D, et al. Comparison of CT colonography, colonoscopy, sigmoidoscopy and faecal occult blood tests for the detection of advanced adenoma in an average risk population. Gut. 2009 Feb;58(2):241-8. Epub 2008 Oct 13.
- ↑ Pickhardt PJ, Choi JR, Hwang I, et al. Computed tomographic virtual colonoscopy to screen for colorectal neoplasia in asymptomatic adults. N Engl J Med. 2003 Dec 4;349(23):2191-200. Epub 2003 Dec 1.
- ↑ de Haan MC, van Gelder RE, Graser A, et al. Diagnostic value of CT-colonography as compared to colonoscopy in an asymptomatic screening population: a meta-analysis. Eur Radiol. 2011 Aug;21(8):1747-63. Epub 2011 Apr 1.
- ↑ Ristvedt SL, McFarland EG, Weinstock LB, et al. Patient preferences for CT colonography, conventional colonoscopy, and bowel preparation. Am J Gastroenterol. 2003 Mar;98(3):578-85.
- ↑ Spada C, Stoker J, Alarcon O, et al. Clinical indications for computed tomographic colonography: European Society of Gastrointestinal Endoscopy (ESGE) and European Society of Gastrointestinal and Abdominal Radiology (ESGAR) Guideline. Eur Radiol. 2015 Feb;25(2):331-45.
- ↑ Levin B, Lieberman DA, McFarland B, et al. Screening and surveillance for the early detection of colorectal cancer and adenomatous polyps, 2008: a joint guideline from the American Cancer Society, the US Multi-Society Task Force on Colorectal Cancer, and the American College of Radiology. Gastroenterology. 2008 May;134(5):1570-95. Epub 2008 Feb 8.
- Moawad FJ, Maydonovitch CL, Cullen PA, et al. CT colonography may improve colorectal cancer screening compliance. Am J Roentgenol. 2010 Nov;195(5):1118-23.
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' יעקב סוסנה - מנהל מערך הדימות, המרכז הרפואי הדסה, ירושלים; יו"ר איגוד הרדיולוגים בישראל