הצגת המקור של הדף "דגנים לסוגיהם - חשיבותם בתפריט היומי - Various grains and their importance in daily diet"

{{הרחבה|תזונה}}
{{מחלה
|תמונה=[[קובץ:Dhaniyangal.jpg|250px]]
|כיתוב תמונה=
|שם עברי= דגנים לסוגיהם - חשיבותם בתפריט היומי
|שם לועזי= Health benefits of various grains
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך= סל סל, דיאטנית קלינית
|אחראי הערך=
}}
דגנים שונים נפוצים בתרבויות השונות, ויחד עם הפחמימות המורכבות, הדגנים המלאים מהווים את בסיסה של [[פירמידת המזון]]. מגוון רחב של דגנים בתפריט מספק, מלבד אנרגיה, גם ויטמינים, מינרלים ו[[סיבים תזונתיים]]. התועלת העיקרית בצריכה של סוגים שונים של דגנים היא מגוון מרכיבי התזונה הייחודיים שכל דגן מספק, ובהם נוגדי חמצון (Antioxidants), נוגדי דלקת ו[[אסטרוגנים]] צמחיים (Phytoestrogens). הסקירה הנוכחית מתמקדת במרכיבים ייחודים בכל דגן ודגן.

==המלצות לצריכה יומית של דגנים==
בשנת 2000 פרסם מינהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration, FDA) הנחיות לציבור הרחב לצרוך מגוון של דגנים מלאים על מנת לבסס תפריט יומי מאוזן. הפחמימות המורכבות והדגנים המלאים מהווים את בסיסה של פירמידת המזון. הדבר נכון הן לפירמידה החדשה משנת 2005 והן לפירמידה בגלגוליה הקודמים{{הערה|שם=הערה1|[ http://www.choosemyplate.gov USDA]}}. ההמלצה לאוכלוסייה הבריאה היא לצרוך את החלק המרבי של הקלוריות היומיות - 45%-65% - מפחמימות מורכבות ומדגנים מלאים, 6-11 מנות יומיות, תוך התחשבות בגיל, במין ובמצב בריאותי. הסיבה לכך היא הקשר המובהק בין תפריט יומי עשיר בפחמימות מורכבות לבין מניעת מחלות כרוניות כגון [[סרטן]], [[סוכרת]], [[מחלות לב ומחלות כלי דם]], דבר שפורסם ב"המלצות התזונתיות לציבור האמריקאי 2005"{{כ}}{{הערה|שם=הערה2|Department of Health and Human Services (HHS) and the Department of Agriculture (USDA) The Dietary Guidelines for Americans 2005.}}.

דגש מיוחד מושם בהנחיות התזונתיות לציבור האמריקאי על נושא התזונה המגוונת בכלל ועל הגיוון בפחמימות בפרט{{הערה|שם=הערה3| FDA- Dietary Guidelines Reference: Choose a variety of grains daily, especially whole grains}}. בסקר תזונתי שנערך בארה"ב בין השנים 1999-2000 נמצא, כי האמריקאי הממוצע ממעט לגוון באכילת הדגנים, וכן, שמעל ל-90% מהדגנים הנצרכים מורכבים מדגנים לא מלאים. הממשלה האמריקאית משקיעה מאמצים ומשאבים רבים בעידוד הגיוון בדגנים בכלל ובדגנים מלאים בפרט{{הערה|שם=הערה4}}.

[[קובץ:דגנים11.png|ממוזער|מרכז|400px|גרף מס' 1: התפלגות הצריכה של דגנים בקרב אמריקאים {{הערה|שם=הערה4| ERS analysis of 1999-2000 National Health and Nutrition Examination Survey(NHANES) Data}} 
מקור: ERS analysis of 1999-2000 National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES) data.]]

==התועלת הבריאותית של הדגנים==
התועלת הבריאותית של הדגנים תלויה ראשית בסוג הדגן ובאיכותו. ככל שהדגן מעובד יותר, כך פוחת ערכו התזונתי. הדגנים מכילים מרכיבי מזון רבים, ובהם [[ויטמין B6]], [[ויטמין B3]], [[ויטמין B2]], [[ויטמין B1]], [[חומצה פולית]], [[ויטמין E]], [[סידן]], [[זרחן]], [[אבץ]], [[נחושת]], [[ברזל]], [[מגנזיום]] וסיבים. מחקרים מצאו קשר בין תפריט עשיר בדגנים מלאים לבין מניעה של מחלות רבות, ובהן מניעת [[השמנה]]{{הערה|שם=הערה5|Liu S, et al., Relation between changes in intakes of dietary fiber and grain products and changes in weight and development of obesity among middle-aged women. Am J Clin Nutr. 2003 Nov;78(5):920-7.}}, הפחתת הסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם, ב[[תסמונת מטבולית]] וב[[סוכרת מסוג 2]]{{כ}}{{הערה|שם=הערה6|McKeown NM, et al., Carbohydrate Nutrition, Insulin Resistance, and the Prevalence of the Metabolic Syndrome in the Framingham Offspring Cohort. Diabetes Care. 2004 Feb;27(2):538-546.}} {{הערה|שם=הערה7|van Dam RM, et al., Dietary calcium and magnesium, major food sources, and risk of type 2 diabetes in U.S. Black women. Diabetes Care. 2006 Oct;29(10):2238-43.}}, מניעת [[אבני מרה]]{{הערה|שם=הערה8|Tsai CJ, et al., Long-term intake of dietary fiber and decreased risk of cholecystectomy in women. Am J Gastroenterol. 2004 Jul;99(7):1364-70.}}, הקלה ומניעה של בעיות מעי שונות{{הערה|שם=הערה9|Liu RH. New finding may be key to ending confusion over link between fiber, colon cancer. American Institute for Cancer Research Press Release, November 3, 2004.}}, מניעת [[סרטן השד]] בכלל וסרטן השד של טרום [[גיל המעבר]] בפרט{{הערה|שם=הערה10|Cade JE, et al., Dietary fibre and risk of breast cancer in the UK Women's Cohort Study. Int J Epidemiol. 2007 Jan:24 }} ומניעת [[גנחת הסימפונות]] (Asthma) בקרב ילדים{{הערה|שם=הערה11|Tabak C et al., Diet and asthma in Dutch school children (ISAAC-2). Thorax. 2006 Dec;61(12):1048-53.}}.

==מרכיבים ייחודיים בדגנים השונים==
===חיטה  (Wheat), חיטה שבורה, בורגול  (Buigur), סולת (Semolina) , דורום  (Durum)===
החיטה, על סוגיה השונים, היא מהדגנים החשובים, הנפוצים והנצרכים ביותר ברחבי העולם. רמת העיבוד של גרגר החיטה קובעת את איכותה התזונתית. לחיטה מספר מרכיבים ייחודיים. חיטה מלאה מכילה בטאין (Betaine), שהוא מטבוליט (Metabolite) של כולין (Choline). בטאין מצוי באופן טבעי גם בסלק ובתרד. ידוע, כי בטאין הוא חומר נוגד דלקת. מחקר שפורסם ב-2008 וכלל כ-3,000 נשים וגברים בגילאי 18-87, הראה שתפריט יומי העשיר בבטאין - מעל 360 מ"ג - הפחית משמעותית [[סמני דלקת]] בגוף בהשוואה לתפריט שהכיל כמות יומית פחותה מ-260 מ"ג בטאין. ההפחתה התבטאה ברמות נמוכות ב-10% של [[הומוציסטאין]] (Homocysteine), נמוכות ב-19% של [[חלבון מגיב עם סי]] (C-Reactive Protein, CRP) ונמוכות ב-12% [[TNF-אלפא]] (Tumor Necrosis Factor-alpha, TNF-alpha). סמנים דלקתיים אלה קשורים קשר ישיר לסיכון ל[[מחלות לב]], ל[[אוסטיאופורוזיס]], ל[[סוכרת מסוג 2]], ל[[אלצהיימר]] ולירידה בתפקודים קוגנטיביים אחרים{{הערה|שם=הערה12|Detopoulou P., et al., Dietary choline and betaine intakes in relation to concentrations of inflammatory markers in healthy adults: the ATTICA study. 2008 Feb;87(2):424-30.}}.  לאחרונה, פורסם על ידי המכון האמריקאי לחקר הסרטן דו"ח, שקבע כי דגנים מלאים מכילים חומרים פעילים, נוגדי חמצון ייחודיים, שלא זוהו עד עתה בשל שיטות הבדיקה המקובלות. מחקרים ממוקדים שנערכו בחיטה הראו, כי היא מכילה חומרים בעלי פעילות דמויית הורמונים, המפחיתה את הסיכון לחלות ב[[סרטן המעי הגס]]. הפעילות ייחודית לחיטה, ולא נצפתה בדגנים אחרים דוגמת שיבולת שועל ותירס. החוקרים קושרים את הפעילות לליגנינים (Lignans) - חומרים בעלי פעילות הורמונלית נמוכה, אך סבורים כי מלבדם קיימים חומרים נוספים שעדיין לא בודדו וזוהו{{הערה|שם=הערה9}}. מחקר אחר הראה שלסיבי החיטה יש פעילות דמוית אסטרוגן ו[[פרוגסטרון]], המפחיתה את הסיכון לסרטן השד לאחר גיל המעבר (Postmenopausal breast cancer) {{כ}}{{הערה|שם=הערה13|Suzuki R, et al., Dietary fiber intake and risk of postmenopausal breast cancer defined by estrogen and progesterone receptor status-- a prospective cohort study among Swedish women. Int J Cancer. 2008 Jan 15;122(2):403-12.}}.

===שיבולת שועל - Oats===
ידוע כי היכולת של שיבולת השועל להפחית את רמות ה[[כולסטרול]] וה[[גלוקוז]]ה בדם קשורה בסיבים מסיסים הייחודיים לה. במחקר שבדק את השפעתו של בטא-גלוקן (Beta-glucan) משיבולת שועל על התגובה של המערכת החיסונית האנושית לזיהום חיידקי, נמצא שהסיב משפיע באופן ישיר על המצב החיסוני של הגוף. בטא-גלוקן מייעל את הניווט של תאים נויטרופילים (Neutrophils) אל הרקמה הדלקתית, ומגביר את יכולתם לשתק את החיידקים הנמצאים שם{{הערה|שם=הערה15|Tsikitis VI, t al., Beta-glucan affects leukocyte navigation in a complex chemotactic gradient. Surgery. 2004 Aug;136(2):384-9.}}.

נוסף על כך, ידוע כי בשיבולת שועל קיימים גם פנולים (Phenol) ייחודיים הנקראים Avenanthramides, המספקים הגנה נוספת מפני מחלות לב וכלי דם. מחקר שבדק את מנגנון הפעולה שלהם, הראה כי הם מגינים על ה-[[LDL]] כולסטרול מפני חמצון. כן הראה המחקר, כי שילוב של Avenanthramides עם [[ויטמין C]] האריך את זמן העמידות של LDL כולסטרול לחמצון מ-137 ל-216 דקות{{הערה|שם=הערה14|Chen CY, et al., Avenanthramides phenolic acids from oats are bioavailable and act synergistically with vitamin C to enhance hamster and human LDL resistance to oxidation. J Nutr. 2004 Jun;134(6):1459-66. }}. במחקר אחר, חשפו החוקרים דופן של עורק אנושי ל-Avenanthramides  למשך 24 שעות, ומצאו דיכוי משמעותי בייצור של חומרים אחדים המעורבים בהיצמדות של מונוציטים לדופן העורק, שלב מכריע בהיווצרות [[טרשת עורקים]]. בחומרים שנמצאו מעוכבים:
* VCAM-1{{כ}} (Vascular Adhesion Molecule-1)
* ICAM-1{{כ}} (Intracellular Adhesion Molecule-1)
* MCP-1{{כ}} (Monocyte Chemoattractant Pro-inflammatory-1)
* IL-8{{כ}} (Interleukin 8){{כ}} (E-selectin; cytokines KL-6, chemokines){{כ}}{{הערה|שם=הערה16|Liu L, et al., The antiatherogenic potential of oat phenolic compounds. Atherosclerosis. 2004 Jul;175(1):39-49.}}

=== שיפון - Rye===
בדומה ליתר הדגנים, השיפון מכיל כמות גדולה של סיבים. קבוצת חוקרים פינית הראתה, כי השפעתו של השיפון על סוכרת בקרב נשים ב[[גיל המעבר]] שלהן סוכרת מסוג 2 נובעת לא רק מכמות הסיבים, אלא גם ממבנה הפרודה (Molecule). במחקרים שערכה הקבוצה, הושוותה ההשפעה שיש ללחם שיפון בהשוואה ללחמים אחרים על [[אינדקס גליקמי של מזונות|האינדקס הגליקמי]]. המדדים שנבדקו בדם היו רמות סוכר ו[[אינסולין]] {{כ}}[[פפטיד סי]] (C-peptide) {{כ}}, Glucose-dependent insulinotropic polypeptide הנקרא גם הורמון GIP{{כ}} (Gastric Inhibitory Polypeptide){{כ}} והורמון GLP1 {{כ}}(Glucagon-Like Peptide-1),  כולם מדדים המשקפים את איכות התגובה הגליקמית. בכל המדדים היתה השפעתו של השיפון מיטיבה יותר. מחקרים שעסקו בהשמנה הראו, כי לחם שיפון יעיל יותר גם בתהליך [[הפחתת משקל]] {{הערה|שם=הערה17|Juntunen, K.S. et al., Structural differences between rye and wheat breads but not total fiber content may explain the lower postprandial insulin response to rye bread. Am. J. Clin. Nutr. 2003 Nov;78(5):957-964.}}

מרכיב ייחודי נוסף המצוי בשיפון הוא ליגנין הקרוי Enterolactone, המעניק לשיפון פעילות של אסטרוגן צמחי. אכילת שיפון יכולה להועיל בהפחתת סימני גיל המעבר כגון [[גלי חום]]. כמו כן,   ה-Enterolactone  מסוגל לחסום קולטנים לאסטרוגן ובכך להפחית את הסיכון לסרטן השד ולסוגי סרטן אחרים התלויים בפעילות הורמונלית{{הערה|שם=הערה18|Johnsen NF, et al., Intake of whole grains and vegetables determines the plasma enterolactone concentration of Danish women. J Nutr. 2004 Oct;134(10):2691-7.}}.  חוקרים שוודים הראו, כי קיים קשר הופכי בין רמות Enterolactone בדם לבין תמותה בכלל ותמותה ממחלות לב בפרט{{הערה|שם=הערה19|H allmans G., et al., Rye, lignans and human health. 2003 Feb;62(1):193-9.}}.

===תירס - Corn===
התירס עשיר בקרטנואיד (Carotenoid) בשם Beta-cryptoxanthin. החומר מצוי גם בדלעת, בפפאיה, בפלפל אדום, בתפוז ובאפרסק, ונוכחותו מפחיתה את הסיכון לחלות ב[[סרטן הריאה]]. מחקר שנערך בקרב 63,000 אנשים בוגרים בסין במשך שמונה שנים הראה, כי נבדקים שצרכו את הכמות הגבוהה ביותר של Beta-cryptoxanthin היו בעלי סיכון נמוך ב-27% ללקות בסרטן הריאה. בקרב [[מעשנים]] היתה ההשפעה משמעותית אף יותר, 37% הפחתה בסיכון לעומת מעשנים שצרכו מעט Beta-cryptoxanthin {{כ}}{{הערה|שם=הערה20|Yuan JM, et al., Dietary cryptoxanthin and reduced risk of lung cancer: the Singapore Chinese Health Study. Cancer Epidemiol Biomarkers Prev. 2003 Sep;12(9):890-8.}}. לאחרונה הודגם כי התירס הוא בעל פעילות נוגדת חמצון גבוהה, פי שניים מתפוח עץ{{הערה|שם=הערה21|American Institute for Cancer Research (AICR) International Conference on Food, Nutrition and Cancer. Nov 2004.}}.

===כוסמת - Buckwheat===
תפריט עשיר בכוסמת מפחית רמות LDL-כולסטרול בדם ומאזן את [[לחץ דם|לחץ הדם]]. במחקר שנערך בקרב מיעוס סיני, אנשי Yi, שתפריטם עשיר בכוסמת - כ-100 גרם ביום, נמצאו ערכים מובהקים של כולסטרול כללי ללא LDL נמוכים, לעומת ערכים גבוהים של [[ליפופרוטאין בעל צפיפות גבוהה]] (High-Density Lipoprotein, HDL). מלבד סיבים, הכוסמת עשירה בפלבונואידים (Flavonoids) ובעיקר ב-Rutin, פלבונואיד ייחודי המשפיע במישורים רבים, מונע חמצון LDL, משפר את זרימת הדם ומונע היצמדות של טסיות הדם. הכוסמת עשירה ב[[מגנזיום]], אשר אף לו השפעה מיטיבה על כלי הדם{{הערה|שם=הערה22|He J, Klag MJ, et al. Oats and buckwheat intakes and cardiovascular disease risk factors in an ethnic minority of China. Am J Clin Nutr 1995 Feb;61(2):366-72 1995. }}.

===אורז - Rice===
האורז הוא דגן נפוץ מאוד ובכמה חלקים בעולם המילה "לאכול" פירושה "לאכול אורז". על פי הספרות המדעית לא ידוע על מרכיבים ייחודיים לאורז, אך הוא מהווה מקור לרשימה ארוכה של מינרלים, ויטמינים, חומצות שומן חיוניות וסיבים. בדומה לחיטה, רמת העיבוד של גרגר האורז קובעת את איכותו התזונתית. גרגר אורז לבן מכיל 67% פחות ויטמין B3{{כ}} 80% {{כ}}, פחות ויטמין B1{{כ}}, 90% פחות ויטמין B6, חצי מכמות המגנזיום, [[סלניום]], ברזל וזרחן, ו-100% פחות סיבים וחומצות שומן הכרחיות. בארה"ב קיימת חובה, המעוגנת בחוק, להעשיר אורז לבן בברזל ובוויטמינים B1-B3, אולם מחקרים הראו שהעשרה זו אינה זהה באיכותה התזונתית לגרגר הסבעי, ובכל מקרה בתהליך השיוף של גרגר האורז אובדים 11 מרכיבים תזונתיים שאינם מוחזרים{{הערה|שם=הערה23|Frei M. and Becker K. On rice, biodiversity and nutrients. Department of Aquaculture Systems and Animal Nutrition.}}.

===קינואה - Quinoa===
הקינואה היא דגן נפוץ בדרום אמריקה, ובשנים האחרונות התרחב השימוש בה במטבח המערבי. בשונה מדגנים אחרים, הקינואה עשירה בחלבון מלא, המכיל את כל תשע חומצות האמינו החיוניות, דבר שהופך אותה לבחירה מתאימה לצמחונים ולטבעונים{{הערה|שם=הערה24|Mahoney AW et al., An evaluation of the protein quality of quinoa. 1975 Mar-Apr;23(2):190-3. }}. הקינואה עשירה במינרלים בדומה לדגנים אחרים. מינרל ייחודי לה הוא הנחושת, וחצי כוס של קינואה מבושלת מכילה 350 מק"ג נחושת - כ-18% מההמלצה היומית. הנחושת היא גורם משלים (Cofactor) לאנזים Superoxide dismutase, נוגד חמצון המגן על המיטוֹכוֹנדריוֹן (Mitochondrion) מפני נזק חמצוני. נוסף על כך, ידוע כי קיים קשר בין תפריט דל בנחושת וסיכון מוגבר ל[[מיגרנות]]{{הערה|שם=הערה25|Aggett PJ. An overview of the metabolism of copper. 1999 Jun 28;4(6):214-6.}}.

===שעורה- Barley===
השעורה אינה דגן נפוץ ואינה נצרכת באופן שגרתי, אולם מחקרים שבדקו את ההשפעה על חילוף החומרים שיש לסיבים התזונתיים של שעורה מצאו, כי הם יעילים אף יותר מאלו של שיבולת השועל. הסיבים בשעורה רובם מסיסים מסוג בטא-גלוקן, ומפחיתים רמות כולסטרול, סוכר ולפטין (Leptin) בדם באופן משמעותי. כמו כן השעורה עשירה בנחושת ובסלניום{{הערה|שם=הערה26|Keenan JM et al., The effects of concentrated barley beta-glucan on blood lipids in a population of hypercholesterolaemic men and women. 2007 Jun;97(6):1162-8. Epub 2007 Apr 20.}}{{הערה|שם=הערה27|Behall KM et al., Comparison of hormone and [[t:גלוקוז - Glucose|Glucose]] responses of overweight women to barley and oats. 2005 Jun;24(3):182-8.}}. לסיבי השעורה יש גם השפעה מיטיבה על מערכת העיכול, בעיקר על ידי עידוד הצמיחה של אוכלוסיית החיידקים הטבעית במעי{{הערה|שם=הערה9}}.

===דוחן - Millet===
הדוחן נפוץ בהודו, בסין, ברוסיה, בדרום אמריקה ובהרי ההימלאיה. בחברה המערבית רואים בו יותר "אוכל לציפורים". הוא עשיר במגנזיום, ב[[מנגן]], בזרחן ובוויטמין B3. ידוע, כי דוחן מכיל כמות קטנה של חומרים זפקתיים (Goiterogenic substances), המגבילים את נצולת היוד על ידי [[בלוטת התריס]], ובכמויות גדולות הדוחן עלול לגרום ל[[זפקת]] (Goiter). החוקרים סבורים, כי אחת הסיבות לשכיחות גבוהה של זפקת בארצות המתפתחות היא אכילת דוחן כפחמימה עיקרית ללא גיוון בתפריט. בחברה המערבית אין חשש מפני שילוב דוחן בתפריט. למעשה, חומרים זפקתיים מצויים גם בברוקולי, בכרוב, בכרובית, בתרד, בפולי סויה ובאגסים. ההמלצה לאנשים עם [[תת-פעילות של בלוטת תריס]] היא להגביל מזונות אלו לשלוש מנות ביום{{הערה|שם=הערה28|Gaitan E. et al., Antithyroid and goitrogenic effects of millet: role of C-glycosylflavones. Anderson JW. Whole grains and coronary heart disease: the whole kernel of truth. 2004 Dec;80(6):1459-60. 1989 Apr;68(4):707-14.}}.

===דורה - Sorghum===
הדורה עשירה בכימיקלים צמחיים (Phytochemicals), הידועים שבהם הם טנינים (Tannins), חומצות פנוליות (Phenolic acids), אנטוציאנינים (Anthocyanins), פיטוסטרולים (Phytosterols) ופוליקוסנולים (Policosanols), כולם בעלי השפעה חיובית על הבריאות. הדורה מציגה פעילות נוגדת חמצון גבוהה בהשוואה לדגנים ולפירות אחרים. מחקרים אפידימיולוגיים מראים קשר בין אכילת דורה להפחתת הסיכון לכמה סוגים של סרטן בהשוואה לדגנים אחרים. מחקרים שנערכו בבעלי חיים הראו קשר בין אכילת דורה לבין מניעת השמנה ומחלות לב. עם זאת, דרושים מחקרים נוספים בבני אדם{{הערה|שם=הערה29|Awika JM et al., Sorghum phytochemicals and their potential impact on human health. 2004 May;65(9):1199-221.}}.

==צריכת דגנים בקרב חולי כרסת (Celiac)==
תשומת לב מיוחדת יש לתת לחולים ב[[מחלת הכרסת]], מחלת חיסון עצמי המתבטאת ברגישות לגלוטן (Gluten) הנמצא בדגנים מסוימים. חולים אלו נמנעים לרוב מגיוון במרכיבים הפחמימתיים. בטבלה המסכמת מצוינים הדגנים הראויים לאכילה לחולי כרסת ללא חשש. על מטפלים יש לשים דגש על הגיוון בחולים אלו. סוגיה חשובה היא אכילת שיבולת שועל, שממנה נמנעים רוב חולי הכרסת. מחקרים עדכניים בקרב מבוגרים הסובלים מכרסת מראים, כי שיבולת שועל אינה מסוכנת להם {{הערה|שם=הערה30|Janatuinen EK et al., No harm from five year ingestion of oats in coeliac disease. 2002 Mar;50(3):332-5.}} {{הערה|שם=הערה31|Guttormsen V. et al., No induction of anti-avenin IgA by oats in adult, diet-treated coeliac disease. 2008;43(2):161-5.}}. מחקר ראשון שנערך בנושא בשוודיה בקרב 116 ילדים שאובחנו לראשונה כחולי כרסת, השווה תפריט תקני לכרסת עם תפריט שהכיל שיבולת שועל נקייה מגלוטן למשך כשנה. בתום המחקר היה המעי של כל הילדים בתהליך של הפוגה, וביופסיה שנלקחה מהמעי בתחילת ובתום הניסוי הראתה שאין הבדל בין שני התפריטים בהשפעה על [[מחלות מעי דלקתיות]]{{הערה|שם=הערה32| Hogberg L. et al., Oats to children with newly diagnosed coeliac disease: a randomised double blind study. 2004 May;53(5):649-54.}}. מחקרים מאוחרים אישרו את התוצאות, תוך המלצה לאכילה חופשית של שיבולת שועל נקייה מגלוטן, מכיוון ששיבולת שועל לא פגעה ברירית המעי בכל שבע שנות המחקר{{הערה|שם=הערה33| Holm K. et al., Oats in the treatment of childhood coeliac disease: a 2-year controlled trial and a long-term clinical follow-up study. 2006 May 15;23(10):1463-72.}}. חשוב לציין בפני החולים כי עליהם לרכוש רק שיבולת שועל נקייה מגלוטן, וניתן להמליץ להם על מנה יומית של כוס שיבולת שועל מבושלת.

==השפעות בריאותיות נוספות של דגנים==
מחקר שנערך באוניברסיטת קורנל בחסות המכון האמריקאי לחקר הסרטן, טען כי הדגנים המלאים לסוגים מכילים מרכיבים צמחיים רבים בעלי עוצמה שטרם זוהו בשל שיטות המחקר הנהוגות. החוקרים טענו כי שיטות המדידה המתוארות בספרות, המודדות את ההגנה החמצונית של המזונות השונים, מאפשרות מדידה של הפרודות החופשיות בלבד. אותן תרכובות חופשיות נפרדות מהמזון בקלות ונספגות בדם תוך זמן קצר, בעוד ששיטות מחקריות אלו אינן מתאימות לתרכובות הקשורות לדפנות התא הצמחי. תרכובות אלו, המופיעות בעיקר במזונות עשירים בסיבים כגון דגנים מלאים, צריכות לעבור תהליך של שחרור על ידי אוכלוסיית החיידקים במעי על מנת להיהפך לזמינות. דוגמאות לתרכובות כאלו הן פנולים צמחיים, דוגמת Catechins ,Curcumin ,Quercetin ו- Ellagic acid.

במחקר המדובר נמדדה רמת ההגנה החמצונית כפועל יוצא של רמת הפנולים במזונות שונים, כמות התרכובות החופשיות והקשורות כאחד. בפירות ובירקות דוגמת תפוח, ברוקולי, תרד וענבים היוו התרכובות החופשיות 76% מההגנה החמצונית. לעומת זאת, בדגנים מלאים הן היוו רק 1%, בעוד 99% היוו תרכובות קשורות. מסיבה זו הדגנים המלאים נחשבים, שלא בצדק, לבעלי הגנה חמצונית נמוכה. כאשר נעשה שימוש בשיטות אחרות שכללו את כל התרכובות, חופשיות וקשורות, רמת ההגנה החמצונית של הדגנים המלאים לא נפלה מזו של פירות וירקות, ולעתים אף עלתה עליהם. הדבר נכון ביחס לתירס, חיטה מלאה ושיבולת שועל. מחקרים אפידימיולוגיים מראים, כי אוכלוסיות שתפריטיהן עשירים בדגנים מלאים לוקות פחות במחלות של חילוף חומרים ובסרטן. לרוב, נקשרו התוצאות לתכולת הסיבים הגבוהה, אך זוהי אינה הסיבה היחידה. תימוכין לכך התקבלו מניסויים, שבהם ניתנו אותם הסיבים מבודדים מהמזון, דבר שהביא לעתים לקבלת תוצאות הפוכות. ההסבר הנכון יותר הוא, ככל הנראה, כי השפעת הדגנים המלאים נובעת מהשילוב בין הסיבים לבין התרכובות נוגדות החמצון שקשורות אליהם.

ד"ר ליו, ראש המחקר, הדגיש בדיון על המחקר את חשיבות הגיוון באכילת דגנים מלאים {{הערה|שם=הערה34|Lui L. et al., The antiatherogenic potential of oat phenolic compounds. 2004 Jul;175(1):39-49.}}. לדבריו, מזונות שונים ממקור צמחי הם בעלי תכונות פיסיוכימיות שונות, ועל כן הם מגיעים אל איברים שונים, ובהם אל רקמות ואל תאים שונים, אתרים בהם הם ממלאים תפקודים שונים. על מנת להדוף מחלות, הגוף זקוק לאגבור (Synergisim) של ההשפעות הללו. עבודת הצוות של המרכיבים השונים מתאפשרת על-ידי אכילה של מגוון רחב של מזונות ממקור צמחי, ובכלל זה דגנים מלאים.

[[קובץ: מסכמת_דגנים.png|מרכז|500px]]

==ביבליוגרפיה==
<blockquote> 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
{{הערות שוליים}}
</div>
</blockquote>

==קישורים חיצוניים==



{{ייחוס| סל סל, דיאטנית קלינית .M.Sc. R.D}}

[[קטגוריה: תזונה]]
[[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]]