האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת צפק בחולה מבוגר המטופל בדיאליזה צפקית - טיפול - Peritonitis in adult patients undergoing continuous ambulatory peritoneal dialysis - treatment"

מתוך ויקירפואה

מ (קישור לוויקיתרופות)
שורה 6: שורה 6:
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
{{הרחבה|מחלות של הצפק}}
+
{{הרחבה|ערכים=[[מחלות של הצפק]], [[טיפול אנטיביוטי]]}}
 
==גישה אבחנתית==
 
==גישה אבחנתית==
 
חולה [[t:CAPD - Capd|CAPD]] המגיע עם כאבי בטן והנוזל הינו עכור, עם או בלי חום סיסטמי, עם או בלי רגישות בבטן, חשוד כסובל מפריטוניטיס:
 
חולה [[t:CAPD - Capd|CAPD]] המגיע עם כאבי בטן והנוזל הינו עכור, עם או בלי חום סיסטמי, עם או בלי רגישות בבטן, חשוד כסובל מפריטוניטיס:
שורה 17: שורה 17:
  
 
==הטיפול האמפירי==
 
==הטיפול האמפירי==
 
+
*עפ"י הטבלה שלהלן
*עפ"י הטבלה שלהלן.
+
*המשך מעקב וטיפול במסגרת יחידת הדיאליזה, ושם יותאם הטיפול האנטיביוטי עפ"י רגישות החיידק, אם יצמח מהנוזל הפריטוניאלי
*המשך מעקב וטיפול במסגרת יחידת הדיאליזה, ושם יותאם הטיפול האנטיביוטי עפ"י רגישות החיידק, אם יצמח מהנוזל הפריטוניאלי.
+
*אם הנוזל עכור מאד, יש להוסיף 2,500 יח' heparin לכל שקית דיאליזה
*אם הנוזל עכור מאד, יש להוסיף 2,500 יח' heparin לכל שקית דיאליזה.
 
  
 
{| border="1"  cellpadding="4"  
 
{| border="1"  cellpadding="4"  

גרסה מ־21:48, 11 בנובמבר 2017

שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים
Antibiotic.png
שם המחבר דר' יוסף פלקסין
שם הפרק דלקת צפק בחולה מבוגר המטופל בדיאליזה צפקית - טיפול - Peritonitis in adult patients undergoing continuous ambulatory peritoneal dialysis - treatment
עורך מדעי פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה
מוציא לאור
שערי צדק1.png
מועד הוצאה תשע"א – 2010
מספר עמודים 196
הקדשה ספר זה מוקדש
לפרופ' חיים הרשקו
בהוקרה עמוקה

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – מחלות של הצפק, טיפול אנטיביוטי

גישה אבחנתית

חולה CAPD המגיע עם כאבי בטן והנוזל הינו עכור, עם או בלי חום סיסטמי, עם או בלי רגישות בבטן, חשוד כסובל מפריטוניטיס:

  • יש לשלוח נוזל פריטוניאלי במבחנה של ספירת דם לספירת תאים. אם יש מעל 100 תאים לבנים בסמ"ק, הרי מדובר בפריטוניטיס.
  • יש לשלוח נוזל פריטוניאלי לתרבית: 50 סמ"ק במבחנה סטרילית + 5 סמ"ק בבקבוק של תרבית דם.

אשפוז/שחרור במקרה של פריטוניטיס

במידה שהמצב הכללי של החולה טוב, אפשר לתת טיפול אמבולטורי. במידה והחולה ספטי, יש להשאירו להשגחה או לאשפזו. בכל מקרה יש ליידע את הכונן הנפרולוגי.

הטיפול האמפירי

  • עפ"י הטבלה שלהלן
  • המשך מעקב וטיפול במסגרת יחידת הדיאליזה, ושם יותאם הטיפול האנטיביוטי עפ"י רגישות החיידק, אם יצמח מהנוזל הפריטוניאלי
  • אם הנוזל עכור מאד, יש להוסיף 2,500 יח' heparin לכל שקית דיאליזה
המצב הקליני הטיפול המומלץ [1]
1. חולה שאינו נותן שתן טיפול
  1. להכניס חד-פעמי: IP Cefazolin 1 gm + IP Gentamicin 1.5 mg/kg
  2. המשך טיפול: IP Cefazolin 250 mg בכל שקית דיאליזה, או 1 גרם ליום בערב IP, ובנוסף IP Gentamicin 40 mg פעם אחת ביום בלבד.
2. חולה שנותן שתן > 250 סמ"ק/יממה טיפול
  1. יש להימנע ממתן aminoglycosides .
  2. IP Ceftazidime 1 gm חד-פעמי.
  3. המשך טיפול: IP Ceftazidime 250 mg בכל שקית דיאליזה, או 1 גרם IP בערב.

הערות שוליים

  1. IP - intraperitoneal. כל הטיפולים הנ"ל יינתנו בתוך שקית דיאליזה חדשה במינונים הרשומים בטבלה.

ביבליוגרפיה

  • Yinnon AM, Gabbay D, Raveh D, Schlesinger Y, Slotki I, Attias D, Rudensky B. Comparison of peritoneal fluid culture results from adults and children undergoing continuous ambulatory peritoneal dialysis. Perit Dial Inter 1999; 19:51-5.

ראו גם