האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף - סעד חיים בסיסי ומתקדם למבוגרים - Cardiopulmonary resuscitation and acute cardiovascular treatment - basic and advanced life support for adults"

מתוך ויקירפואה


גרסה מ־07:44, 3 בדצמבר 2023

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםהחייאה

עם התפתחות הניסיון המעשי בהחייאה, חייבים להתפתח גם שיקולים אתיים. ניהול ההחלטות המרובות הקשורות בהחייאה מאתגר מנקודות מבט רבות. האתגר הגדול ביותר קיים כאשר אנשי הצוות הרפואי (HCPs‏, HealthCare Professional) עוסקים בעניינים האתיים הקיימים סביב החלטות לתת התערבויות חירום קרדיווסקולריות או לעכב אותן.

סוגיות אתיות סביב השאלה האם להתחיל החייאת לב-ריאה או מתי לסיים אותה הן מורכבות ועשויות להשתנות בהתאם לסביבה (בתוך בית החולים או מחוץ לבית החולים), למבצע ההחייאה (בסיסי או מתקדם) ולאוכלוסיית המטופלים (תינוקות, ילדים, מבוגרים). אף על פי שהעקרונות האתיים לא השתנו מאז פרסום ההנחיות של שנת 2010, הנתונים עליהם מתבססים דיונים אתיים רבים עודכנו באמצעות תהליך סקירת הראיות. תהליך סקירת הראיות של ILCOR‏ (International Liaison Committee on Resuscitation) של שנת 2015 ועדכון הנחיות AHA‏ (American Heart Association) הנובע מכך כוללים מספר עדכוני מידע המשליכים על קבלת ההחלטות האתיות לגבי מטופלים במצב סביב דום לב, דום לב ולאחר דום לב.

המלצות משמעותיות חדשות ומעודכנות העשויות להשפיע על החלטות אתיות
  • השימוש בהחייאת לב-ריאה חוץ-גופית (ECPR‏, Extracorporeal CardioPulmonary Resuscitation) לטיפול בדום לב
  • גורמים פרוגנוסטיים בתוך דום לב
  • סקירת ראיות על תוצאות פרוגנוסטיות עבור פגים
  • קביעת פרוגנוזה לגבי ילדים ומבוגרים אחרי דום לב
  • תפקוד של איברים מושתלים שנלקחו לאחר דום לב

אסטרטגיות החייאה חדשות כמו החייאת לב-ריאה חוץ-גופית גרמו להחלטות להפסיק אמצעי החייאה להיות מסובכות יותר (ראו סעיף "החייאה לבבית מתקדמת במבוגרים" בפרסום זה). הבנת השימוש המתאים, ההשלכות וכנראה התועלות של טיפולים חדשים כאלה תשפיע על קבלת ההחלטות. קיים מידע חדש על קביעת פרוגנוזה לגבי תינוקות, ילדים ומבוגרים בדום לב ולאחר דום לב (ראו סעיפים "החייאת "לודים", "החייאה מתקדמת בילדים" וייטיפול לאחר דום לב"). השימוש המוגבר בשמירה על טמפרטורת יעד מבוקר (TTM‏, Targeted Temperature Management) הוביל לאתגרים חדשים לניבוי תוצאים נוירולוגיים במטופלים חסרי הכרה לאחר דום לב, והנתונים האחרונים על התועלת של בדיקות ומבדקים מסוימים צריך לתמוך בהחלטות לגבי מטרות הטיפול והגבלת התערבויות.

קיימת מודעות רבה יותר לכך שאף על פי שילדים ומתבגרים אינם יכולים להחליט החלטות מחייבות מבחינה חוקית, יש לתת להם כמה שיותר מידע, תוך שימוש בשפה ומידע המתאימים לרמת ההתפתחות של כל מטופל. בנוסף, הביטוי מגבלות הטיפול השתנה למגבלות ההתערבויות, וקיימת נגישות הולכת וגדלה לטופס "הוראות רופא לגבי טיפול משמר חיים" (POLST, ‏Physician Orders for Life-Sustaining Treatment), שיטה חדשה לזיהוי חוקי של אנשים עם מגבלות מוגדרות בהתערבויות בסיום החיים, הן בתוך מתקנים רפואיים והן מחוצה להם. גם עם מידע חדש לפיו ההצלחה של השתלות כליה וכבד מתורמים מבוגרים אינה קשורה להחייאת לב-ריאה שייתכן שהתורם עבר, תרומת איברים לאחר החייאה נותרת שנויה במחלוקת. נקודות המבט על מספר עניינים אתיים חשובים הנתונים במחלוקת מתמשכת סביב תרומת איברים במקרה חירום מסוכמות ב"חלק 3: סוגיות אתיות" של עדכון ההנחיות לשנת 2015.