האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6756 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6756 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "הטיפול בלידה מוקדמת ומניעתה - נייר עמדה"

מתוך ויקירפואה
 
(23 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
 
|שם נייר העמדה= הטיפול בלידה מוקדמת
 
|שם נייר העמדה= הטיפול בלידה מוקדמת
 
|תחום=[[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]]
 
|תחום=[[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]]
−
|האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]
+
|האיגוד המפרסם={{רווח קשיח}}
 +
*החברה הישראלית לרפואת האם והעובר
 +
*האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה [[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]
 
|סימוכין=
 
|סימוכין=
−
|קישור=[http://mednet.co.il/wp-content/uploads/2015/04/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94-14.pdf באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]
+
|קישור=[https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne178_PrematureBirth.pdf באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]
−
|תאריך פרסום= ינואר 2007, עדכון 2 באוקטובר 2013
+
|תאריך פרסום= ינואר 2007, עדכון 2 באוקטובר 2013, עדכון נוכחי: אוגוסט 2021
 
|יוצר הערך=[[#הועדה המכינה|הועדה המכינה]]
 
|יוצר הערך=[[#הועדה המכינה|הועדה המכינה]]
 
}}
 
}}
−
{{הרחבה|ערכים=[[לידה]] , [[פגות]]}}
+
{{הרחבה|ערכים=[[לידה]], [[פגות]]}}
 +
<big>במקום שהוא קיים, דירוג ה- EBM יופיע בצבע <font color=#00FF00> ירוק </font></big>
 +
 
 
==הוועדה המכינה==
 
==הוועדה המכינה==
 
נייר העמדה הוכן על ידי פרופ' משה בן עמי 2007
 
נייר העמדה הוכן על ידי פרופ' משה בן עמי 2007
שורה 20: שורה 24:
 
*ד"ר מיכל קובו
 
*ד"ר מיכל קובו
 
*ד"ר יואב ינון
 
*ד"ר יואב ינון
 +
 +
עדכון 2021 נכתב על-ידי:
 +
*פרופ' יואב ינון
 +
*פרופ' טל בירון-שנטל
 +
*פרופ' אשר בשירי
 +
*פרופ' משנה רינת גבאי בן-זיו
 +
*ד"ר יפעת וינר
 +
*ד"ר חן סלע
 +
*פרופ' משנה עידו שולט
  
 
==הקדמה==
 
==הקדמה==
−
 
+
'''לידה מוקדמת''' מוגדרת כ[[לידה]] שמתרחשת לפני 37 שבועות [[היריון]], ומהווה את הסיבה המובילה לתמותה ולתחלואה של יילודים זאת, הסיבה השכיחה ביותר לאשפוזים טרום-לידתיים. האבחנה של לידה מוקדמת, מבוססת על גיל היריון לפני 37 שבועות, והתכווצויות רחמיות סדירות שמלוות בדינמיקה צווארית או במחיקה ובפתיחה צווארית של 2 ס"מ או יותר.
−
לידה מוקדמת מוגדרת כ[[לידה]] שמתרחשת לפני שבוע 37 ל[[היריון]] ומהווה את הסיבה המובילה לתמותה ותחלואה של ילודים, והסיבה  השכיחה ביותר לאשפוזים טרום-לידתיים.
 
−
 
 
−
האבחנה של לידה מוקדמת מבוססת על:
 
−
#גיל היריון לפני שבוע 37
 
−
# התכווצויות רחמיות סדירות מלוות ב-
 
−
##דינמיקה צווארית
 
−
##מחיקה ופתיחה צווארית של 2 סנטימטר או יותר
 
  
 
==ניבוי לידה מוקדמת==
 
==ניבוי לידה מוקדמת==
−
 
+
פחות מ-10% מהנשים עם אבחנה קלינית של לידה מוקדמת יילדו בתוך שבוע מרגע האבחנה. השימוש ב[[פיברונקטין עוברי - Fetal fibronectin|פיברונקטין עוברי]] ואורך צוואר הרחם ב[[אולטרה סאונד]], ככלים לניבוי לידה מוקדמת בנשים עם צירים מוקדמים נבדק ונמצא, כבעל ערך מנבא חיובי נמוך, אך בעל ערך מנבא שלילי גבוה. לכן, לאישה עם צירים מוקדמים בנוכחות פיברונקטין שלילי ו/או צוואר רחם ארוך, הסיכון ללידה מוקדמת בתוך שבוע ימים נמוך.
−
פחות מ-10% מהנשים עם אבחנה קלינית של לידה מוקדמת יילדו בתוך שבוע מרגע האבחנה. השימוש ב[[פיברונקטין עוברי - Fetal fibronectin|פיברונקטין עוברי]] (Fetal fibronectin) ואורך צוואר הרחם ב[[אולטראסאונד]] (Ultrasound), ככלים לניבוי לידה מוקדמת בנשים עם צירים מוקדמים, נבדק ונמצא כבעל ערך מנבא חיובי נמוך אך בעל ערך מנבא שלילי גבוה. לכן, באישה עם צירים מוקדמים בנוכחות פיברונקטין שלילי ו/או צוואר רחם ארוך, הסיכון ללידה מוקדמת בתוך שבוע ימים הינו נמוך.
 
  
 
==ניהול לידה מוקדמת==
 
==ניהול לידה מוקדמת==
 +
#הערכה ראשונית: ההערכה שלאישה בלידה מוקדמת תכלול: סימנים חיוניים, [[ניטור דופק עוברי לפני ובמהלך הלידה|ניטור עוברי-רחמי]], הערכה סונוגרפית, [[בדיקות מעבדה]] ותרביות כולל תרבית שתן ותרבית לדן ל-[[GBS]]
 +
#באם יש חשד קליני ל[[זיהום תוך רחמי]], ניתן לשקול ביצוע [[דיקור מי שפיר]] לשלילת זיהום
 +
#אמצעים לא תרופתיים לטיפול בלידה מוקדמת: מנוחה, הידרציה והימנעות מיחסי מין לא הוכחו כיעילים
  
−
ההערכה של אישה בלידה מוקדמת תכלול נטילת סימנים חיוניים, [[ניטור דופק עוברי לפני ובמהלך הלידה|ניטור עוברי-רחמי]], הערכה סונוגרפית, [[בדיקות מעבדה]] ותרביות כולל תרבית שתן ותרבית ל-[[GBS]]{{כ}} (Group B Streptococcus). אם ישנו חשד קליני ל[[זיהום תוך רחמי]] ניתן לשקול ביצוע [[דיקור מי שפיר]] לשלילת זיהום.
+
==‏טיפול טוקליטי==
−
 
+
יש לשקול [[טוקוליטיקה|טיפול טוקוליטי]], כאשר דחיית מועד הלידה תשפר את התוצאות הניאונטליות. הטיפול הטוקליטי הוכח כיעיל בהארכת משך ההיריון ב-48 שעות בלבד, ובכך, לאפשר מתן [[סטרואידים]] לשיפור התוצאות הניאונטלית, אך לא הוכח כמשפר תוצאות ניאונטליות (LEVEL I). ככלל, הטיפול הטוקליטי ניתן בין 24 ל-34 שבועות היריון. ניתן לשקול, טיפול טוקליטי לפני 24 שבועות או אחרי 34 שבועות במקרים מיוחדים.
−
אמצעים לא תרופתיים לטיפול בלידה מוקדמת כוללים מנוחה, הידרציה והימנעות מיחסי מין. יעילות אמצעים אלו לא הוכחה (Level II).
 
−
 
 
−
==[[טוקוליטיקה|טיפול טוקוליטי]]==
 
−
 
 
−
יש לשקול טיפול טוקוליטי כאשר דחיית מועד הלידה תשפר את התוצאות הניאונטליות. הטיפול הטוקוליטי הוכח כיעיל בהארכת משך ההיריון ב-48 שעות בלבד (ובכך מאפשר מתן [[סטרואידים]] לשיפור התוצאות הניאונטליות) אך לא הוכח כמשפר תוצאות ניאונטליות (Level I). ככלל, הטיפול הטוקוליטי ניתן בין שבוע 24 ל-34 להיריון. ניתן לשקול טיפול טוקוליטי לפני שבוע 24 או אחרי שבוע 34 במקרים מיוחדים.
 
−
 
 
−
בעת [[פקיעת קרומים|ירידת מים]] וכאשר אין עדות לזיהום תוך רחמי ניתן לשקול טיפול טוקוליטי על מנת לאפשר מתן סטרואידים.
 
−
להלן התכשירים הטוקוליטים  הקיימים:
 
  
−
*[[חוסמי תעלות סידן|תרופות חוסמות תעלות סידן]] (CCB{{כ}}, Calcium Channel Blockers) - קבוצה זו נמצאת בשימוש נרחב לעצירת לידה מוקדמת עקב יעילותה היחסית ובטיחותה. תופעות לוואי אימהיות כוללות ירידה ב[[לחץ דם]], סחרחורות, [[כאבי ראש]] ועליה ב[[תפקודי כבד]]. לא ידועות תופעות לואי עובריות
+
בעת [[פקיעת קרומים|ירידת מים]] וכאשר אין עדות לזיהום תוך רחמי, ניתן לשקול, טיפול טוקליטי על מנת לאפשר מתן סטרואידים.
  
−
*תרופות מעכבות ייצור פרוסטגלנדינים ([[t:Indomethacin|Indomethacin]]) - תרופה זו נחשבת יעילה יחסית אך בעלת תופעות לוואי עובריות כאשר נמצאת בשימוש ממושך של מעל 48 שעות ואחרי שבוע 32 להיריון, כולל היצרות או סגירה תוך רחמית של הדוקטוס ארטריוזוס (Ductus arteriosus) ו[[מיעוט מי שפיר]]
+
'''להלן התכשירים הטוקליטיים הקיימים:'''
 +
*[[חוסמי תעלות סידן|תרופות חוסמות תעלות סידן]] - קבוצה זו, נמצאת בשימוש נרחב לעצירת לידה מוקדמת עקב יעילותן היחסית ובטיחותן. תופעות לוואי אימהיות כוללות ירידה ב[[לחץ דם]], [[סחרחורות]], [[כאבי ראש]] ועלייה ב[[תפקודי כבד]]. לא ידועות תופעות לוואי עובריות
 +
*תרופות מעכבות ייצור פרוסטגלנדינים ([[Indomethacin]]) - תרופה זו, נחשבת יעילה יחסית, אך בעלת תופעות לוואי עובריות כאשר נמצאת בשימוש ממושך של מעל 48 שעות ואחרי 32 שבועות להיריון. תופעות הלוואי כוללות: היצרות או סגירה תוך רחמית של הדוקטוס ארטריוזוס ו[[מיעוט מי שפיר]]
 +
*תרופות חוסמות קולטנים ל[[אוקסיטוצין]] ([[Atosiban]]) - תרופה זו, בעלת יעילות יחסית דומה לתכשירים האחרים ופרופיל בטיחותי אימהי גבוה
 +
*[[beta-2-adrenoreceptor agonists|תרופות בטא-מימטיות]] - החיסרון הגדול של קבוצה זו הוא, תופעות הלוואי האימהיות הקרדיו-פולמונריות, הכוללות: [[טכיקרדיה]], [[קוצר נשימה]] ו[[בצקת ריאות]]. התוויות נגד לשימוש בתרופה זו כוללות: מחלות לב אימהיות ו[[סוכרת]] לא מאוזנת. השימוש בתכשירים אלו צריך להיות מוגבל לטווח קצר, ורק לנשים מאושפזות או לטיפול במצבים של טכיסיסטולה רחמית
 +
*[[מגנזיום סולפט]] - יעילותה של תרופה זו בהארכת משך ההיריון לא הוכחה. לתרופה יש תופעות לוואי אימהיות. אם מגנזיום ניתן בהתוויה של (neuroprotection) ועדיין יש צירים, יש לשקול שימוש בתכשיר טוקליטי אחר
  
−
*תרופות חוסמות קולטנים ל[[אוקסיטוצין]] ([[t:Atosiban|Atosiban]]) - תרופה זו הינה בעלת יעילות יחסית דומה לתכשירים האחרים ופרופיל בטיחותי אימהי גבוה
+
'''בחירת התכשיר הטוקליטי:''' ההחלטה באיזה תכשיר טוקליטי להשתמש תלוייה בגיל ההיריון, במחלות הרקע האימהיות ובתופעות הלוואי של התכשיר.
  
−
*[[beta-2-adrenoreceptor agonists|תרופות בטא-מימטיות]] - החיסרון הגדול של קבוצה זו הינו תופעות הלוואי האימהיות הקרדיו-פולמונריות כולל טכיקרדיה, [[קוצר נשימה]] ו[[בצקת ריאות]]. התוויות נגד לשימוש בתרופה זו כוללות מחלות לב אימהיות ו[[סוכרת]] לא מאוזנת. השימוש בתכשירים אלו צריך להיות מוגבל לטווח קצר ורק בנשים מאושפזות או לטיפול במצבים של טכיסיסטולה רחמית (Uterine tachysystole)
+
'''טיפול טוקליטי אחזקתי (maintenance) לאחר עצירת לידה:''' עבודות מבוקרות מצביעות על כך, שטיפול אחזקתי טוקליטי מתמשך לאחר עצירת לידה, איננו יעיל במניעת לידה מוקדמת ובשיפור התוצאות הניאונטליות ולכן, איננו מומלץ <font color=#00FF00> (Level I) </font>.
  
−
*[[t:Magnezium sulfate|מגנזיום סולפט]] - יעילותה של תרופה זו בהארכת משך ההיריון לא הוכחה וכרוכה בתופעות לוואי אימהיות. אם  מגנזיום ניתן בהתוויה של Neuroprotection - הגנה על המוח (ראה בהמשך) ועדיין יש צירים, יש לשקול שימוש בתכשיר טוקוליטי אחר
+
==טיפול בסטרואידים==
 +
*מתן סטרואידים לנשים בסיכון ללידה מוקדמת, הוכח כמקטין תמותה ותחלואה ניאונטלית <font color=#00FF00> (Level I) </font>
 +
*ההתוויה לטיפול:
 +
:*לידה מוקדמת מאיימת
 +
:*היעדר התוויה ליילוד מיידי
 +
:*שבוע היריון 23+6 עד 34+0
 +
:*לאחר דיון עם ההורים, ניתן לשקול מתן סטרואידים החל מ-23 שבועות היריון
 +
:*ניתן לשקול, מתן סטרואידים בין 34 שבועות ל-36+5 שבועות היריון, כאשר קיים סיכון גבוה ללידה מוקדמת ספונטאנית או יזומה בשבוע הקרוב (המחקר עליו מבוססות המלצות אלו, לא כלל תאומים, סוכרת טרום היריונית ונשים שקבלו קורס סטרואידים קודם במהלך ההיריון וכן, לא התייחס להשלכות ארוכות טווח של הטיפול)
 +
*הטיפול:
 +
:*יש לתת, קורס אחד של [[סטרואידים]]: שתי זריקות של [[Betamethasone]]{{כ}} 12 מ"ג בהפרש של 24 שעות, או 4 זריקות של [[Dexamethasone]] {{כ}}6 מ"ג בהפרש של 12 שעות
 +
:*טיפול חלקי בסטרואידים נמצא יעיל. עם זאת, אין מקום להקטנת מרווחי הזמן בין מנות הסטרואידים, גם כאשר הצפי ללידה מוקדמת הוא תוך 24 שעות
 +
:*יש לשקול, מתן קורס נוסף של סטרואידים (rescue dose), לנשים אשר קיבלו את הקורס הקודם לפני יותר מ-14 יום ושעדיין בסיכון ללידה מוקדמת לפני 34 שבועות היריון <font color=#00FF00> (Level II) </font>
  
−
'''בחירת תכשיר טוקוליטי'''
+
==טיפול במגנזיום להגנה על מח העובר (neuroprotection)==
 +
*מומלץ, לתת [[מגנזיום סולפט]] לאישה עם לידה מוקדמת מאיימת לפני 32 שבועות היריון, לצורך הגנה על מח העובר. הוכח, כמפחית את החומרה ואת הסיכון ל[[שיתוק מוחין]] ליילוד <font color=#00FF00> (Level I) </font>
 +
*אופן מתן מגנזיום ייקבע על פי פרוטוקול מחלקתי. נספח א' המצורף מפרט פרוטוקולים מקובלים
 +
*באם לא התרחשה לידה לאחר 12-24 שעות ונראה כי הלידה איננה קרובה, ניתן להפסיק את מתן המגנזיום עם אפשרות לחדש אותו כאשר האישה נכנסת ללידה
 +
*באם חלפו יותר משש שעות מאז שהופסק המגנזיום ויש צורך במתן חוזר של מגנזיום, יש לחדש מתן מגנזיום כולל מנת העמסה
  
−
ההחלטה באיזה תכשיר טוקוליטי להשתמש תלויה בגיל ההיריון, במחלות הרקע האימהיות ובתופעות הלוואי של התכשיר.
+
==‏מניעה של לידה מוקדמת==
 +
#היסטוריה של לידה מוקדמת - לנשים עם סיפור עבר של לידה מוקדמת לפני 37 שבועות, אשר התפתחה באופן ספונטני, או בעקבות ירידת מים מוקדמת, יש לשקול, טיפול [[פרוגסטטיבי]] החל מ-16 שבועות ועד 36-37 שבועות.
 +
אפשרויות לטיפול הפרוגסטטיבי:
 +
#*נרתיקי
 +
#*זריקות של Alpha-hydroxyprogesterone {{כ}}17 אחת לשבוע במינון של 250 מ"ג. מחקר עדכני משנת 2019, שלל את יעילותו של טיפול זה ומאז הנושא שנוי במחלוקת.
 +
#קיצור א-תסמיני של צוואר הרחם - ל-20-25 מ"מ או פחות, ניתן לטפל באחת מהאפשרויות הבאות או בשילוב ביניהן:
 +
#פרוגסטרון נרתיקי: באופן אופטימאלי, יש להתחיל את הטיפול לפני 24 שבועות היריון ולהמשיכו עד 36-37 שבועות
 +
#תפר צווארי: ההתוויות המקובלות לתפר צווארי:
 +
#*היסטוריה של פתיחה צווארית א-סימפטומטית (painless dilatation)
 +
#*היסטוריה של לידה מוקדמת בעבר וקיצור צוואר רחם בטרימסטר השני
 +
#*תפר הירואי במצבים בהם יש פתיחה של צוואר רחם לפני גיל החיות
 +
#Pessary: טיפול שנוי במחלוקת
  
−
'''טיפול טוקוליטי אחזקתי (Maintenance) לאחר עצירת לידה'''
+
==היריונות מרובי עוברים==
 +
*השימוש בטוקליטיקה בהיריונות מרובי עוברים עלול להיות כרוך ביותר תופעות לוואי אימהיות, במיוחד, כאשר מדובר בתרופות בטא-מימטיות
 +
*השימוש בסטרואידים להבשלת ריאות בהיריונות מרובי עוברים זהה לשימוש בהיריונות יחיד כמו כן, גם בהיריונות מרובי עוברים יש מקום, לטיפול במגנזיום כ-neuroprotection כאשר, יש צפי ללידה מוקדמת לפני שבוע 32
 +
*הטיפול בפרוגסטרון בהיריונות מרובי עוברים, לא הוכח כיעיל למניעה של לידה מוקדמת ולכן, בהיריונות מרובי עוברים אין מקום לטיפול שגרתי ב[[פרוגסטרון]]
 +
*ייתכן, יתרון לטיפול בפרוגסטרון נרתיקי בהיריונות תאומים עם קיצור צוואר רחם לפחות מ-25 מ"מ
 +
*טיפול ב-Pessary למניעה של לידה מוקדמת בהיריונות מרובי עוברים, עם או ללא צוואר מקוצר שנוי במחלוקת
 +
*תפירת צוואר הרחם בהיריונות תאומים שנויה במחלוקת
  
−
עבודות מבוקרות מצביעות על כך שטיפול אחזקתי טוקוליטי מתמשך לאחר עצירת לידה איננו יעיל במניעת לידה מוקדמת ובשיפור התוצאות הניאונטליות ולכן איננו מומלץ (Level I).
+
==אנטיביוטיקה==
 +
[[אנטיביוטיקה|טיפול אנטיביוטי]] לנשים בלידה מוקדמת, לא נמצא יעיל בהארכת משך ההיריון, במניעה של לידה מוקדמת או בשיפור התוצאות הניאונטליות. לכן, אין מקום לטיפול אנטיביוטי להארכת משך ההיריון לנשים בלידה מוקדמת ללא ירידת מים <font color=#00FF00> (Level I) </font>.  
  
−
==[[סטרואידים]]==
+
מומלץ, טיפול אנטיביוטי למניעת זיהום ב-GBS לנשים בלידה מוקדמת ספונטנית פעילה.
  
−
*יש לתת קורס אחד של סטרואידים [2 זריקות של [[t:Betamethasone|Betamethasone]]{{כ}} 12 מ"ג (מיליגרם) בהפרש של 24 שעות או 4 זריקות של [[t:Dexamethasone|Dexamethasone]]{{כ}} 6 מ"ג בהפרש של 12 שעות] בין שבוע 24 ל-34 להיריון בנשים שבסיכון ללידה מוקדמת בתוך שבוע ימים (Level I). מתן סטרואידים לנשים בסיכון ללידה מוקדמת הוכח כמקטין תמותה ותחלואה ניאונטלית
+
==אופן הלידה המוקדמת==
 +
יש לנהל את הלידה על-פי קריטריונים מילדותיים מקובלים. לידה מוקדמת, כשלעצמה, אינה הורייה ל[[ניתוח קיסרי]] <font color=#00FF00> (Level I) </font>.
  
−
*קיימת מחלוקת לגבי היעילות של מתן סטרואידים אחרי שבוע 34 או לפני שבוע 24 להיריון
+
==נספח א' - פרוטוקולים מקובלים למתן מגנזיום==
−
 
+
#מנת העמסה של 4 גרם הניתנת בתוך 20 דקות, ואחר כך המשך טיפול במינון של 1 גרם לשעה למשך 24 שעות או עד הלידה, מה שקורה קודם
−
*טיפול חלקי בסטרואידים נמצא יעיל. יחד עם זאת, אין מקום להקטנת מרווחי הזמן בין מנות הסטרואידים גם כאשר הצפי ללידה מוקדמת הינו תוך 24 שעות
+
#מנת העמסה של 4 או 6 גרם במשך חצי שעה, ואחר כך המשך טיפול במינון של 2 גרם לשעה למשך 24 שעות או עד הלידה, מה שקורה קודם
−
 
 
−
*יש לשקול מתן קורס נוסף של סטרואידים (Rescue dose) בנשים שקיבלו את הקורס הקודם לפני יותר מ-14 יום ושעדיין בסיכון ללידה מוקדמת לפני שבוע 34 (Level II)
 
−
 
 
−
==מגנזיום ל-Neuroprotection==
 
−
 
 
−
יש לשקול מתן מגנזיום סולפט לאישה בלידה מוקדמת מאיימת לפני שבוע 31-32 לצורך Neuroprotection היות והוכח כי הוא מקטין את החומרה והסיכון ל[[שיתוק מוחין]] בילוד (Level I).
 
−
 
 
−
אופן מתן מגנזיום יקבע על פי פרוטוקול מחלקתי. אם לא התרחשה לידה לאחר 12-24 שעות ונראה כי הלידה איננה קרובה, ניתן להפסיק את מתן המגנזיום עם אפשרות לחדש אותו כאשר האישה נכנסת ללידה. אם חלפו יותר מ-6 שעות מאז שהופסק המגנזיום ויש צורך במתן חוזר של מגנזיום, יש לחדש מתן מגנזיום כולל מנת העמסה.
 
−
 
 
−
== מניעת לידה מוקדמת==
 
−
 
 
−
#נשים עם היסטוריה של לידה מוקדמת - בנשים עם סיפור עבר של לידה מוקדמת לפני שבוע 37 שהתפתחה באופן ספונטני או בעקבות ירידת מים מוקדמת יש לתת טיפול [[t:Progesterone|פרוגסטטיבי]] נרתיקי ([[t:Endometrin|Endometrin]], {{כ}}[[t:Utrogestan|Utrogestan]] או [[t:Crinone|Crinone]]) או בזריקות IM{{כ}} (Intramuscular) של [[t:17 alpha-hydroxyprogesterone|17 Alpha-hydroxyprogesterone]] אחת לשבוע במינון של 250 מ"ג החל משבוע 16 להיריון ועד שבוע 36 (Level I). טיפול זה כרוך בעלייה בשכיחות של [[סוכרת היריון - Gestational diabetes|סוכרת היריונית]] ולכן מומלץ בנשים שמקבלות טיפול זה לבצע [[העמסת סוכר|OGTT]]{{כ}} (Oral Glucose Tolerance Test)
 
−
#בנשים עם [[צוואר רחם מקוצר|קיצור של צוואר הרחם]] ל-20 מ"מ (מילימטר) או פחות יש לטפל בתכשיר פרוגסטטיבי וגינלי (Level I). באופן אופטימלי יש להתחיל את הטיפול לפני שבוע 24 להיריון אך גם אם מתגלה קיצור של צוואר הרחם לאחר שבוע 24 יש לשקול התחלת טיפול בתכשיר פרוגסטטיבי. את הטיפול יש להמשיך עד שבוע 37 להיריון
 
−
#נשים עם היסטוריה של לידה מוקדמת וקיצור של צוואר הרחם -  בנשים עם היסטוריה של לידה מוקדמת וקיצור צואר הרחם למתחת ל-25 מ"מ לפני שבוע 24 להיריון ישנו סיכון של 15-20% ללידה לפני שבוע 28 וסיכון של 25-30% ללידה לפני שבוע 32 להיריון. בנשים אלו, אם קיבלו טיפול ב-Hydroxyprogesterone החל משבוע 16, יש מקום להחליף את  הטיפול לתכשיר פרוגסטטיבי וגינלי או לחילופין לבצע תפירה של צוואר הרחם בשילוב עם טיפול ב-Hydroxyprogesterone או פרוגסטרון וגינלי. בנשים עם היסטוריה של לידה מוקדמת וקיצור צוואר הרחם מתחת ל-25 מ"מ לפני שבוע 24 נמצא שטיפול בפרוגסטרון וגינלי ותפירת צוואר הרחם הינם בעלי יעילות דומה. שניהם נמצאו כבעלי יכולת להקטין משמעותית את הסיכון ללידה מוקדמת לפני שבוע 32 ואת התמותה והתחלואה הפרינטלית בנשים אלו. הבחירה בין טיפול בתכשיר פרוגסטטיבי לבין תפירת צוואר הרחם במצבים אלו תיעשה על פי שיקול הדעת של הצוות הרפואי המטפל תוך התחשבות בעבר המיילדותי של האישה, נתוני צוואר הרחם וסיבוכים אפשריים של הטיפול
 
−
 
 
−
==[[אנטיביוטיקה]]==
 
−
 
 
−
טיפול אנטיביוטי לא נמצא יעיל בהארכת משך ההיריון, מניעת לידה מוקדמת או שיפור התוצאות הניאונטליות בנשים בלידה מוקדמת. לכן, אין מקום לטיפול אנטיביוטי להארכת משך ההיריון בנשים בלידה מוקדמת ללא ירידת מים (Level I). כן מומלץ טיפול אנטיביוטי למניעת זיהום ב-GBS  בנשים בלידה מוקדמת פעילה.
 
−
 
 
−
==דרך היילוד בלידה מוקדמת==
 
−
 
 
−
יש לנהל את הלידה על-פי קריטריונים מילדותיים מקובלים. לידה מוקדמת כשלעצמה אינה מהווה הורייה ל[[ניתוח קיסרי]] (Level I).
 
  
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==
−
 
 
<blockquote>  
 
<blockquote>  
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
−
#Anotayanonth S, Subhedar NV, Garner P, Neilson JP, Harigopal S. Betamimetics for inhibiting preterm labour. The Cochrane Database of Systematic Reviews 2004, Issue 4. Art. No.: CD004352.pub2.
+
#Magnesium sulfate before anticipated preterm birth for neuroprotection. ACOG Committee Opinion No.455, March 2010.
−
#King JF, Flenady VJ, Papatsonis DNM, Dekker GA, Carbonne B. [[t:Calcium|Calcium]] channel blockers for inhibiting preterm labour. The Cochrane Database of Systematic Reviews 2003, Issue 1. Art. No.: CD002255
+
#WHO recommendation on the use of magnesium sulfate for fetal protection from neurological complications, 17 November 2015.
−
#Crowther CA, Hiller JE, Doyle LW. Magnesium sulphate for preventing preterm birth in threatened preterm labour. The Cochrane Database of Systematic Reviews 2002, Issue 4. Art. No.: CD001060.
+
#Meis PJ, Klebanoff M, Thom E et al. Prevention of recurrent preterm delivery by 17 alpha-hydroxyprogesteronecaproate. N Eng J Med 2003;348:2379-85.
−
#Coomarasamy A, Knox EM, Gee H, Song F, Khan KS. Effectiveness of nifedipine versus [[t:אטוסיבן - Atosiban|Atosiban]] for tocolysis in preterm labour: a meta-analysis with an indirect comparison of randomised trials. BJOG: an International Journal of Obstetrics and Gynaecology 2003, 110:1045–1049.
+
#Fonseca E, Celik E, Parra M, Singh M, Nicolaides K. Progesterone and the risk of preterm birth among women with a short cervix. N Eng J Med 2007;357:462-9.
−
#Papatsonis D, Flenady V, Cole S, Liley H. [[t:Oxytocin|Oxytocin]] receptor antagonists for inhibiting preterm labour. The Cochrane Database of Systematic Reviews 2005, Issue 3. Art. No.: CD004452.pub2.
+
#Hassan SS, Romero R, Vidyadhari D, et al. Vaginal progesterone reduces the rate of preterm birth in women with asonographic short cervix: a multicenter, randomized, double-blind, placebo-controleed trial. Ultrasound Obstet Gynecol 2011;38:18-31.
−
#Smith GN. What are the realistic expectations of tocolytics? BJOG: an International Journal of Obstetrics and Gynaecology 2003, 110 (Suppl 20):103–106.
+
#Romero R, Nicolaides K, Conde-AguddeloA et al. Vaginal progesterone in women with an asymptomatic sonographic short cervix in mid-trimester decreases preterm delivery and neonatal morbidity: a systematic review and meta-analysis of individual patient data. Am J Obstet Gynecol 2012;206:124.e1-19.
−
#Berkman ND, Thorp JM, Lohr KN, Carey TS, Hartmann KE, Gavin NI, Hasselblad V, Idicula AE. Tocolytic treatment for the management of preterm labor: A review of the evidence. Am J Obstet Gynecol 2003, 188:1648-59.
+
#Conde-Agudelo A, Romero R, Nicolaides K et al. Vaginal progesterone vs cervical cerclage for the prevention of preterm birth in women with a sonographic short cervix, previous preterm birth, and singleton gestation: a systematic review and indirect comparison meta-analysis. Am J Obstet Gynecol 2013;208:42e1-18.  
−
#Sanchez-Ramos L, Huddleston JF. The therapeutic value of maintenance tocolysis: an overview of the evidence. Clin Perinatol 2003, 30:841– 854.
 
−
#Tocolytic drugs for women in preterm labor. RCOG Clinical Guideline No. 1(B), October 2002.
 
−
# Management of preterm labor. ACOG Practice Bulletin No. 43, May 2003
 
−
# Fuchs IB, Henrich W, Osthues K, Dudenhausen JW. Sonographic cervical length in singleton pregnancieswith intact membranes presenting with threatened preterm labor. Ultrasound Obstet Gynecol 2004;24:554-7.
 
−
#Peaceman AM, Andrews WW, Thorp JM, Cliver SP, Lukes A, IamsJD, et al. Fetal fibronectin as predictor of preterm birth in patients with symptoms: a multicenter trial. Am J Obstet Gynecol 1997; 177:13-18.
 
−
#Haas DM, Caldwell DM, Kirkpatrick P, McIntosh JJ, Welton NJ. Tocolytic therapy for preterm delivery: systematic review and network meta-analysis. BMJ 2012;345:e6226
 
−
# Roberts D, alziel SR. Antenatal corticosteroids for accelerating fetal lung maturation for women at risk for preterm birth.  The Cochrane Database of Systematic Reviews 2006, Issue 3. Art. No.: CD004454.pub2.
 
−
# Murphy KE, Hannah ME, Willan AR, et al. Multiple courses of antenatal corticosteroids for preterm birth (MACS): a randomized controlled trial. Lancet 2008;372:2143-51.
 
−
# Garite TJ, Kurtzman J, Maurel K, Clark R. Impact of a 'rescue course' of antenatal corticosteroids: a multi-center randomized placebo-controlled trial. Am J Obstet Gynecol 2009;200:248e1-248e9.
 
−
# Crowther CA, McKinlay CJ, Middleton P, Harding JE. Repeated doses of prenatal corticosteroids for women at risk of preterm birth for improving neonatal health outcomes. The Cochrane Database of Systematic Reviews 2011, Issue 6. Art. No.: CD003935.pub3.
 
−
# Rouse DJ, Hirtz DG, Thom E et al. A randomized controlled trial of [[t:Magnesium sulfate|Magnesium sulfate]] for prevention of cerebral palsy. N Engl J Med 2008;359:895-905.
 
−
# Conde-Agudelo A, Romero R. Antenatal [[t:Magnesium sulfate|Magnesium sulfate]] for the prevention of cerebral palsy in preterm infants less than 34 weeks' gestation: a systematic review and metaanalysis. Am J Obstet Gynecol 2009;200:595-609.
 
−
# [[t:Magnesium sulfate|Magnesium sulfate]] before anticipated preterm birth for neuroprotection. ACOG Committee Opinion No.455, March 2010.
 
−
# Meis PJ, Klebanoff M, Thom E et al. Prevention of recurrent preterm delivery by 17 alpha-hydroxyprogesterone caproate. N Eng J Med 2003;348:2379-85.
 
−
# Fonseca E, Celik E, Parra M, Singh M, Nicolaides K. [[t:Progesterone|Progesterone]] and the risk of preterm birth among women with a short cervix. N Eng J Med 2007;357:462-9.
 
−
#Hassan SS, Romero R, Vidyadhari D, et al. Vaginal [[t:Progesterone|Progesterone]] reduces the rate of preterm birth in women with a sonographic short cervix: a multicenter, randomized, double-blind, placebo-controleed trial. Ultrasound Obstet Gynecol 2011;38:18-31.
 
−
#Romero R, Nicolaides K, Conde-Aguddelo A et al. Vaginal [[t:Progesterone|Progesterone]] in women with an asymptomatic sonographic short cervix in midtrimester decreases preterm delivery and neonatal morbidity: a systematic review and metaanalysis of individual patient data. Am J Obstet Gynecol 2012;206:124.e1-19.
 
−
#Berghella V, Odibo AO, To MS, Rust OA, Althuisius SM. Cerclage for short cervix on ultrasonography.  Obstet Gynecol 2005;106:181-9.
 
−
#Conde-Agudelo A, Romero R, Nicolaides K et al. Vaginal [[t:Progesterone|Progesterone]] vs cervical cerclage for the prevention of preterm birth in women with a sonographic short cervix, previous preterm birth, and singleton gestation: a systematic review and indirect comparison metaanalysis. Am J Obstet Gynecol 2013;208:42e1-18.
 
−
#Management of preterm labor. ACOG Practice Bulletin No. 127, June 2012.
 
 
</div>
 
</div>
 
</blockquote>
 
</blockquote>
  
 
{{ייחוס|[[#הועדה המכינה|הועדה המכינה]]}}
 
{{ייחוס|[[#הועדה המכינה|הועדה המכינה]]}}
 +
 
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - מיילדות]]
 
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - מיילדות]]

גרסה אחרונה מ־13:55, 17 במאי 2022

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
הטיפול בלידה מוקדמת

Pregnancy.png

ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום מיילדות
האיגוד המפרסם  
  • החברה הישראלית לרפואת האם והעובר
  • האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
    מיילדות.png
קישור באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תאריך פרסום ינואר 2007, עדכון 2 באוקטובר 2013, עדכון נוכחי: אוגוסט 2021
יוצר הערך הועדה המכינה
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – לידה, פגות

במקום שהוא קיים, דירוג ה- EBM יופיע בצבע ירוק

הוועדה המכינה

נייר העמדה הוכן על ידי פרופ' משה בן עמי 2007

ועדה לעדכון נייר העמדה 14 באפריל 2013: ועד החברה לרפואת אם ועובר:

  • פרופ' יריב יוגב - יו"ר
  • פרופ' אייל שיינר
  • פרופ' סורינה גריסרו
  • פרופ' משנה זוהר נחום
  • פרופ' משנה עידו שולט
  • ד"ר מיכל קובו
  • ד"ר יואב ינון

עדכון 2021 נכתב על-ידי:

  • פרופ' יואב ינון
  • פרופ' טל בירון-שנטל
  • פרופ' אשר בשירי
  • פרופ' משנה רינת גבאי בן-זיו
  • ד"ר יפעת וינר
  • ד"ר חן סלע
  • פרופ' משנה עידו שולט

הקדמה

לידה מוקדמת מוגדרת כלידה שמתרחשת לפני 37 שבועות היריון, ומהווה את הסיבה המובילה לתמותה ולתחלואה של יילודים זאת, הסיבה השכיחה ביותר לאשפוזים טרום-לידתיים. האבחנה של לידה מוקדמת, מבוססת על גיל היריון לפני 37 שבועות, והתכווצויות רחמיות סדירות שמלוות בדינמיקה צווארית או במחיקה ובפתיחה צווארית של 2 ס"מ או יותר.

ניבוי לידה מוקדמת

פחות מ-10% מהנשים עם אבחנה קלינית של לידה מוקדמת יילדו בתוך שבוע מרגע האבחנה. השימוש בפיברונקטין עוברי ואורך צוואר הרחם באולטרה סאונד, ככלים לניבוי לידה מוקדמת בנשים עם צירים מוקדמים נבדק ונמצא, כבעל ערך מנבא חיובי נמוך, אך בעל ערך מנבא שלילי גבוה. לכן, לאישה עם צירים מוקדמים בנוכחות פיברונקטין שלילי ו/או צוואר רחם ארוך, הסיכון ללידה מוקדמת בתוך שבוע ימים נמוך.

ניהול לידה מוקדמת

  1. הערכה ראשונית: ההערכה שלאישה בלידה מוקדמת תכלול: סימנים חיוניים, ניטור עוברי-רחמי, הערכה סונוגרפית, בדיקות מעבדה ותרביות כולל תרבית שתן ותרבית לדן ל-GBS
  2. באם יש חשד קליני לזיהום תוך רחמי, ניתן לשקול ביצוע דיקור מי שפיר לשלילת זיהום
  3. אמצעים לא תרופתיים לטיפול בלידה מוקדמת: מנוחה, הידרציה והימנעות מיחסי מין לא הוכחו כיעילים

‏טיפול טוקליטי

יש לשקול טיפול טוקוליטי, כאשר דחיית מועד הלידה תשפר את התוצאות הניאונטליות. הטיפול הטוקליטי הוכח כיעיל בהארכת משך ההיריון ב-48 שעות בלבד, ובכך, לאפשר מתן סטרואידים לשיפור התוצאות הניאונטלית, אך לא הוכח כמשפר תוצאות ניאונטליות (LEVEL I). ככלל, הטיפול הטוקליטי ניתן בין 24 ל-34 שבועות היריון. ניתן לשקול, טיפול טוקליטי לפני 24 שבועות או אחרי 34 שבועות במקרים מיוחדים.

בעת ירידת מים וכאשר אין עדות לזיהום תוך רחמי, ניתן לשקול, טיפול טוקליטי על מנת לאפשר מתן סטרואידים.

להלן התכשירים הטוקליטיים הקיימים:

  • תרופות חוסמות תעלות סידן - קבוצה זו, נמצאת בשימוש נרחב לעצירת לידה מוקדמת עקב יעילותן היחסית ובטיחותן. תופעות לוואי אימהיות כוללות ירידה בלחץ דם, סחרחורות, כאבי ראש ועלייה בתפקודי כבד. לא ידועות תופעות לוואי עובריות
  • תרופות מעכבות ייצור פרוסטגלנדינים (Indomethacin) - תרופה זו, נחשבת יעילה יחסית, אך בעלת תופעות לוואי עובריות כאשר נמצאת בשימוש ממושך של מעל 48 שעות ואחרי 32 שבועות להיריון. תופעות הלוואי כוללות: היצרות או סגירה תוך רחמית של הדוקטוס ארטריוזוס ומיעוט מי שפיר
  • תרופות חוסמות קולטנים לאוקסיטוצין (Atosiban) - תרופה זו, בעלת יעילות יחסית דומה לתכשירים האחרים ופרופיל בטיחותי אימהי גבוה
  • תרופות בטא-מימטיות - החיסרון הגדול של קבוצה זו הוא, תופעות הלוואי האימהיות הקרדיו-פולמונריות, הכוללות: טכיקרדיה, קוצר נשימה ובצקת ריאות. התוויות נגד לשימוש בתרופה זו כוללות: מחלות לב אימהיות וסוכרת לא מאוזנת. השימוש בתכשירים אלו צריך להיות מוגבל לטווח קצר, ורק לנשים מאושפזות או לטיפול במצבים של טכיסיסטולה רחמית
  • מגנזיום סולפט - יעילותה של תרופה זו בהארכת משך ההיריון לא הוכחה. לתרופה יש תופעות לוואי אימהיות. אם מגנזיום ניתן בהתוויה של (neuroprotection) ועדיין יש צירים, יש לשקול שימוש בתכשיר טוקליטי אחר

בחירת התכשיר הטוקליטי: ההחלטה באיזה תכשיר טוקליטי להשתמש תלוייה בגיל ההיריון, במחלות הרקע האימהיות ובתופעות הלוואי של התכשיר.

טיפול טוקליטי אחזקתי (maintenance) לאחר עצירת לידה: עבודות מבוקרות מצביעות על כך, שטיפול אחזקתי טוקליטי מתמשך לאחר עצירת לידה, איננו יעיל במניעת לידה מוקדמת ובשיפור התוצאות הניאונטליות ולכן, איננו מומלץ (Level I) .

טיפול בסטרואידים

  • מתן סטרואידים לנשים בסיכון ללידה מוקדמת, הוכח כמקטין תמותה ותחלואה ניאונטלית (Level I)
  • ההתוויה לטיפול:
  • לידה מוקדמת מאיימת
  • היעדר התוויה ליילוד מיידי
  • שבוע היריון 23+6 עד 34+0
  • לאחר דיון עם ההורים, ניתן לשקול מתן סטרואידים החל מ-23 שבועות היריון
  • ניתן לשקול, מתן סטרואידים בין 34 שבועות ל-36+5 שבועות היריון, כאשר קיים סיכון גבוה ללידה מוקדמת ספונטאנית או יזומה בשבוע הקרוב (המחקר עליו מבוססות המלצות אלו, לא כלל תאומים, סוכרת טרום היריונית ונשים שקבלו קורס סטרואידים קודם במהלך ההיריון וכן, לא התייחס להשלכות ארוכות טווח של הטיפול)
  • הטיפול:
  • יש לתת, קורס אחד של סטרואידים: שתי זריקות של Betamethasone‏ 12 מ"ג בהפרש של 24 שעות, או 4 זריקות של Dexamethasone ‏6 מ"ג בהפרש של 12 שעות
  • טיפול חלקי בסטרואידים נמצא יעיל. עם זאת, אין מקום להקטנת מרווחי הזמן בין מנות הסטרואידים, גם כאשר הצפי ללידה מוקדמת הוא תוך 24 שעות
  • יש לשקול, מתן קורס נוסף של סטרואידים (rescue dose), לנשים אשר קיבלו את הקורס הקודם לפני יותר מ-14 יום ושעדיין בסיכון ללידה מוקדמת לפני 34 שבועות היריון (Level II)

טיפול במגנזיום להגנה על מח העובר (neuroprotection)

  • מומלץ, לתת מגנזיום סולפט לאישה עם לידה מוקדמת מאיימת לפני 32 שבועות היריון, לצורך הגנה על מח העובר. הוכח, כמפחית את החומרה ואת הסיכון לשיתוק מוחין ליילוד (Level I)
  • אופן מתן מגנזיום ייקבע על פי פרוטוקול מחלקתי. נספח א' המצורף מפרט פרוטוקולים מקובלים
  • באם לא התרחשה לידה לאחר 12-24 שעות ונראה כי הלידה איננה קרובה, ניתן להפסיק את מתן המגנזיום עם אפשרות לחדש אותו כאשר האישה נכנסת ללידה
  • באם חלפו יותר משש שעות מאז שהופסק המגנזיום ויש צורך במתן חוזר של מגנזיום, יש לחדש מתן מגנזיום כולל מנת העמסה

‏מניעה של לידה מוקדמת

  1. היסטוריה של לידה מוקדמת - לנשים עם סיפור עבר של לידה מוקדמת לפני 37 שבועות, אשר התפתחה באופן ספונטני, או בעקבות ירידת מים מוקדמת, יש לשקול, טיפול פרוגסטטיבי החל מ-16 שבועות ועד 36-37 שבועות.

אפשרויות לטיפול הפרוגסטטיבי:

    • נרתיקי
    • זריקות של Alpha-hydroxyprogesterone ‏17 אחת לשבוע במינון של 250 מ"ג. מחקר עדכני משנת 2019, שלל את יעילותו של טיפול זה ומאז הנושא שנוי במחלוקת.
  2. קיצור א-תסמיני של צוואר הרחם - ל-20-25 מ"מ או פחות, ניתן לטפל באחת מהאפשרויות הבאות או בשילוב ביניהן:
  3. פרוגסטרון נרתיקי: באופן אופטימאלי, יש להתחיל את הטיפול לפני 24 שבועות היריון ולהמשיכו עד 36-37 שבועות
  4. תפר צווארי: ההתוויות המקובלות לתפר צווארי:
    • היסטוריה של פתיחה צווארית א-סימפטומטית (painless dilatation)
    • היסטוריה של לידה מוקדמת בעבר וקיצור צוואר רחם בטרימסטר השני
    • תפר הירואי במצבים בהם יש פתיחה של צוואר רחם לפני גיל החיות
  5. Pessary: טיפול שנוי במחלוקת

היריונות מרובי עוברים

  • השימוש בטוקליטיקה בהיריונות מרובי עוברים עלול להיות כרוך ביותר תופעות לוואי אימהיות, במיוחד, כאשר מדובר בתרופות בטא-מימטיות
  • השימוש בסטרואידים להבשלת ריאות בהיריונות מרובי עוברים זהה לשימוש בהיריונות יחיד כמו כן, גם בהיריונות מרובי עוברים יש מקום, לטיפול במגנזיום כ-neuroprotection כאשר, יש צפי ללידה מוקדמת לפני שבוע 32
  • הטיפול בפרוגסטרון בהיריונות מרובי עוברים, לא הוכח כיעיל למניעה של לידה מוקדמת ולכן, בהיריונות מרובי עוברים אין מקום לטיפול שגרתי בפרוגסטרון
  • ייתכן, יתרון לטיפול בפרוגסטרון נרתיקי בהיריונות תאומים עם קיצור צוואר רחם לפחות מ-25 מ"מ
  • טיפול ב-Pessary למניעה של לידה מוקדמת בהיריונות מרובי עוברים, עם או ללא צוואר מקוצר שנוי במחלוקת
  • תפירת צוואר הרחם בהיריונות תאומים שנויה במחלוקת

אנטיביוטיקה

טיפול אנטיביוטי לנשים בלידה מוקדמת, לא נמצא יעיל בהארכת משך ההיריון, במניעה של לידה מוקדמת או בשיפור התוצאות הניאונטליות. לכן, אין מקום לטיפול אנטיביוטי להארכת משך ההיריון לנשים בלידה מוקדמת ללא ירידת מים (Level I) .

מומלץ, טיפול אנטיביוטי למניעת זיהום ב-GBS לנשים בלידה מוקדמת ספונטנית פעילה.

אופן הלידה המוקדמת

יש לנהל את הלידה על-פי קריטריונים מילדותיים מקובלים. לידה מוקדמת, כשלעצמה, אינה הורייה לניתוח קיסרי (Level I) .

נספח א' - פרוטוקולים מקובלים למתן מגנזיום

  1. מנת העמסה של 4 גרם הניתנת בתוך 20 דקות, ואחר כך המשך טיפול במינון של 1 גרם לשעה למשך 24 שעות או עד הלידה, מה שקורה קודם
  2. מנת העמסה של 4 או 6 גרם במשך חצי שעה, ואחר כך המשך טיפול במינון של 2 גרם לשעה למשך 24 שעות או עד הלידה, מה שקורה קודם

ביבליוגרפיה

  1. Magnesium sulfate before anticipated preterm birth for neuroprotection. ACOG Committee Opinion No.455, March 2010.
  2. WHO recommendation on the use of magnesium sulfate for fetal protection from neurological complications, 17 November 2015.
  3. Meis PJ, Klebanoff M, Thom E et al. Prevention of recurrent preterm delivery by 17 alpha-hydroxyprogesteronecaproate. N Eng J Med 2003;348:2379-85.
  4. Fonseca E, Celik E, Parra M, Singh M, Nicolaides K. Progesterone and the risk of preterm birth among women with a short cervix. N Eng J Med 2007;357:462-9.
  5. Hassan SS, Romero R, Vidyadhari D, et al. Vaginal progesterone reduces the rate of preterm birth in women with asonographic short cervix: a multicenter, randomized, double-blind, placebo-controleed trial. Ultrasound Obstet Gynecol 2011;38:18-31.
  6. Romero R, Nicolaides K, Conde-AguddeloA et al. Vaginal progesterone in women with an asymptomatic sonographic short cervix in mid-trimester decreases preterm delivery and neonatal morbidity: a systematic review and meta-analysis of individual patient data. Am J Obstet Gynecol 2012;206:124.e1-19.
  7. Conde-Agudelo A, Romero R, Nicolaides K et al. Vaginal progesterone vs cervical cerclage for the prevention of preterm birth in women with a sonographic short cervix, previous preterm birth, and singleton gestation: a systematic review and indirect comparison meta-analysis. Am J Obstet Gynecol 2013;208:42e1-18.

המידע שבדף זה נכתב על ידי הועדה המכינה