כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הנחיות לאבחון וטיפול ביתר לחץ דם במבוגרים - הערכה ובירור בסיסיים"
מתוך ויקירפואה
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{Sub Chapter | ||
| + | |Book=הנחיות לאבחון וטיפול ביתר לחץ דם במבוגרים | ||
| + | |Chapter number=2 | ||
| + | |Sub Chapter number=1 | ||
| + | }} | ||
{{יתר| | {{יתר| | ||
|שם המחבר= | |שם המחבר= | ||
| שורה 5: | שורה 10: | ||
{{הרחבה|יתר לחץ דם}} | {{הרחבה|יתר לחץ דם}} | ||
==היסטוריה רפואית== | ==היסטוריה רפואית== | ||
| − | + | בהיסטוריה הרפואית של חולה יל"ד ([[יתר לחץ דם - Hypertension|יתר לחץ דם]]) חשוב לשים לב לשאלות ולנקודות הבאות: | |
| − | בהיסטוריה הרפואית של חולה יל"ד חשוב לשים לב לשאלות ולנקודות הבאות: | ||
#משך יל"ד ואופיו | #משך יל"ד ואופיו | ||
| − | # | + | ##מתי בפעם האחרונה נמדד ל"ד (לחץ דם) תקין? |
| − | # | + | ##השינויים בערכי ל"ד עם הזמן |
| − | # | + | ##מידת התנודתיות בלחץ הדם ותסמינים המלווים שינויים בלחץ דם |
#האם היה טיפול קודם ביל"ד? | #האם היה טיפול קודם ביל"ד? | ||
| − | # | + | ##אילו תרופות ניתנו כטיפול ובאיזה מינון? יעילות? |
| − | # | + | ##האם היו תופעות לוואי? |
| − | #תרופות וחומרים שעלולים לגרום ליל"ד | + | #[[תרופות]] וחומרים שעלולים לגרום ליל"ד |
| − | # | + | ##[[טיפול הורמונאלי ומחלות לב וכלי דם|טיפול הורמונאלי]]; במיוחד [[גלולות למניעת היריון - Oral contraceptives|גלולות למניעת היריון]] |
| − | # | + | ##[[סטרואידים]] |
| − | # | + | ##[[נוגדי דלקת לא סטרואידלים|נוגדי דלקת לא־סטרואידלים]] |
| − | # | + | ##משחות, טיפות אף או טיפות עיניים, המכילות סטרואידים |
| − | # | + | ##תרופות פסיכיאטריות |
| − | # | + | ##אריטרופויאטין (EPO, [[Erythropoietin]]) |
| − | # | + | ##[[Cyclosporine]]/[[Tacrolimus]] |
| − | # | + | ##שימוש ב[[סמים]] |
| − | # | + | ##תרופות אונקולוגיות (בעיקר [[Anti-VEGF|נוגדי VEGF]], Vascular Endothelial Growth Factor) |
#היסטוריה משפחתית | #היסטוריה משפחתית | ||
| − | # | + | ##האם יש יל"ד במשפחה? |
| − | # | + | ##האם יש במשפחה [[מחלה קרדיווסקולרית|מחלה קרדיו־וסקולרית]] מוקדמת? |
| − | # | + | ##האם יש במשפחה [[פאוכרומוציטומה]], [[מחלות כליה]], [[סוכרת]], [[שיגדון]]? |
#האם יש סימני ל"ד משני? | #האם יש סימני ל"ד משני? | ||
| − | # | + | ##חולשת שרירים |
| − | # | + | ##התקפי דופק מהיר, הזעה, רעד, חיוורון |
| − | # | + | ##הפיכת העור לדק |
| − | # | + | ##נחירות, [[כאבי ראש]], נטייה להירדמות בשעות היום |
| − | # | + | ##כאב מותניים |
#האם יש גורמי סיכון נוספים? | #האם יש גורמי סיכון נוספים? | ||
| − | # | + | ##[[עישון]] |
| − | # | + | ##סכרת |
| − | # | + | ##[[דיסליפידמיה]] |
| − | # | + | ##חוסר [[פעילות גופנית]] |
| − | # | + | ##[[עודף משקל]] |
| − | # | + | ##סיפור משפחתי של תחלואה [[טרשת העורקים|טרשתית]] בגיל מוקדם |
#סימני נזק או חולי באיברי מטרה? | #סימני נזק או חולי באיברי מטרה? | ||
| − | # | + | ##חולשה חולפת או עיוורון חולף |
| − | # | + | ##איבוד חדות הראיה |
| − | # | + | ##סימני [[מחלת לב כלילית]] (תעוקת חזה) |
| − | # | + | ##סימני [[אי ספיקת לב - Congestive heart failure|אי־ספיקת לב]] (קוצר נשימה במאמץ, נוקטוריה, אורטופנאה, Paroxysmal Nocturnal Dyspnea (PND) - [[דום נשימה בשינה]]) |
| − | # | + | ##צליעה לסירוגין |
| − | # | + | ##פלפיטציות |
#מהו הפרופיל התזונתי? | #מהו הפרופיל התזונתי? | ||
| − | # | + | ##רמת ה[[נתרן - Sodium, Natrium|נתרן]] באוכל |
| − | # | + | ##צריכת יתר של פחמימות, קלוריות |
| − | # | + | ##צריכת יתר של [[אלכוהול]] |
| − | # | + | ##צריכה של שומנים רווים |
| − | # | + | ##שינוי במשקל הגוף |
#מהו הפרופיל הפסיכו־סוציאלי? | #מהו הפרופיל הפסיכו־סוציאלי? | ||
| − | # | + | ##המצב המשפחתי |
| − | # | + | ##הסטטוס של החולה ושביעות רצונו בעבודה |
| − | # | + | ##רמת ההשכלה שלו |
| − | # | + | ##[[חרדה|אישיות חרדתית]], מצבי דחק, [[דיכאון - Depression|דיכאון]] |
#התפקוד המיני | #התפקוד המיני | ||
#תיאבון והרגלי מעיים | #תיאבון והרגלי מעיים | ||
| שורה 64: | שורה 68: | ||
==בדיקה גופנית== | ==בדיקה גופנית== | ||
| + | יש לבצע מדידה של ל"ד בשכיבה ובעמידה, בזרוע ימין ובזרוע שמאל. בבדיקה הראשונה יש למדוד את ל"ד פעמיים, בהפרש של 2 דקות. יש לתעד את גובה החולה ומשקלו וכן מראה כללי וחלוקת השומן בגוף, ציון היקף מותניים וירכיים. בביקור הראשון, במיוחד בצעירים, יש למדוד את לחץ הדם גם ברגליים. יש לבדוק בדיקה גופנית מלאה, תוך התמקדות בפגיעה אפשרית באיברי המטרה. להלן יפורטו הממצאים שיש לחפש אצל החולה בבדיקה הגופנית. | ||
| − | + | '''צוואר''' - יש למשש את העורקים הקרוטידים ולהאזין להם; למשש את בלוטת המגן; לבדוק אם יש גודש בוורידי הצוואר | |
| − | |||
| − | '''צוואר''' - יש למשש את העורקים הקרוטידים ולהאזין להם; למשש את בלוטת המגן; לבדוק אם יש גודש בוורידי הצוואר | ||
| − | '''לב''' - יש לבדוק את גודל הלב, נוכחות הרמה, קצב הלב, קולות הלב (עוצמת הקולות וכן קולות נוספים; קול iV כביטוי להיענות ירודה של החדר השמאלי) | + | '''לב''' - יש לבדוק את גודל הלב, נוכחות הרמה, קצב הלב, קולות הלב (עוצמת הקולות וכן קולות נוספים; קול iV כביטוי להיענות ירודה של החדר השמאלי) |
| − | '''ריאות''' - יש לאתר סימני אי־ספיקת לב שמאלית | + | '''ריאות''' - יש לאתר סימני אי־ספיקת לב שמאלית |
| − | '''בטן''' - יש לחפש מסה כלייתית, וותין פועם, אוושה על פני הוותין או על פני עורקי הכליות | + | '''בטן''' - יש לחפש מסה כלייתית, וותין פועם, אוושה על פני הוותין או על פני עורקי הכליות |
| − | '''גפיים''' - יש לבדוק דופק פמורלי, דופק פריפרי, נוכחות בצקת וכן את אופי השיעור. | + | '''גפיים''' - יש לבדוק דופק פמורלי, דופק פריפרי, נוכחות [[אנגיואדמה|בצקת]] וכן את אופי השיעור. |
'''בדיקה נוירולוגית מקיפה''' | '''בדיקה נוירולוגית מקיפה''' | ||
==בדיקות מעבדה ובדיקות הדמיה== | ==בדיקות מעבדה ובדיקות הדמיה== | ||
| + | לכל הסובלים מיל"ד יש לבדוק [[תפקודי כליה]] ו[[תפקודי כבד|כבד]], רמות נתרן, [[אשלגן - Potassium, Kalium|אשלגן]], [[חומצת שתן - Uric acid|חומצה אורית]], [[סידן - Calcium|סידן]], [[t:גלוקוז - Glucose|גלוקוז]] בצום, [[ספירת דם - Complete blood count|ספירת דם]] ל[[המאטוקריט - Hematocrit|המטוקריט]] ו[[המוגלובין]], [[בדיקת שתן כללית - Urinalysis|בדיקת שתן כללית]] וליחס אלבומין קראטינין (הטווח של יחס אלבומין לקראטינין 30–300 מיליגרם לגרם קרוי [[מיקרואלבומין בשתן - Microalbuminuria|מיקרואלבומינוריה]]), בדיקת פרופיל שומנים ותרשים [[אק"ג]] (Electrocardiography). מטרות אק"ג - הערכת [[מחלה כלילית]], איתור [[התעבות שריר הלב]] (LVH - Left Ventricular Hypertrophy) והגדלת העליות. הגדרות וולטאז' ל־LVH אינן תקפות בצעירים. | ||
| − | + | בחולי סוכרת או חולים עם רמות גלוקוז בצום 100–126 מ"ג% (Impaired fasting glucose) יש לבדוק [[HbA1C]]. ניתן להפנות צעירים מתחת גיל 35 ל[[בדיקת קרקעית עין]] על ידי מומחה לצורך הערכת משך מחלה לא מאובחנת. | |
| − | |||
| − | בחולי | ||
==בדיקות עזר== | ==בדיקות עזר== | ||
| − | |||
===בדיקות להערכת תחלואה של אברי המטרה=== | ===בדיקות להערכת תחלואה של אברי המטרה=== | ||
| − | |||
בכל מקרה בו יש עדות או חשד לנזק באברי מטרה יש להעריך זאת באמצעים אובייקטיביים: | בכל מקרה בו יש עדות או חשד לנזק באברי מטרה יש להעריך זאת באמצעים אובייקטיביים: | ||
| − | #בדיקת אקו לב - לאומדן מסת שריר הלב (מתוקננת לשטח גוף או גובה27) ועובי הדפנות, אי־ספיקה, הפרעה מקומית בהתכווצות, תפקוד דיאסטולי | + | #בדיקת [[אקו לב]] - לאומדן מסת שריר הלב (מתוקננת לשטח גוף או גובה27) ועובי הדפנות, אי־ספיקה, הפרעה מקומית בהתכווצות, תפקוד דיאסטולי |
| − | #בדיקה סונוגראפית של הבטן - להערכת גודל ומבנה הכליות, נוכחות גושי אדרנל ומרקם הכבד | + | #בדיקה סונוגראפית של הבטן - להערכת גודל ומבנה הכליות, נוכחות גושי אדרנל ומרקם הכבד |
| − | #הערכה וסקולרית של אבי העורקים כולל ההסתעפויות הראשיות ודופלר עורקים פריפריים | + | #הערכה וסקולרית של אבי העורקים כולל ההסתעפויות הראשיות ודופלר עורקים פריפריים |
| − | #טומוגרפיה ממוחשבת של המוח | + | #טומוגרפיה ממוחשבת ([[CT]]) של המוח |
===בדיקות לאיתור נוכחות נזק תת־קליני באברי מטרה=== | ===בדיקות לאיתור נוכחות נזק תת־קליני באברי מטרה=== | ||
| − | בחולה בסיכון גבוה או בחשד לנזק תת קליני באברי מטרה יש לבצע את הבדיקות שלהלן: | + | בחולה בסיכון גבוה או בחשד לנזק תת-קליני באברי מטרה יש לבצע את הבדיקות שלהלן: |
| − | #דופלקס עורקי התרדמה (קרוטיס) בנוכחות ממצאים פתולוגיים בבדיקת עורקי התרדמה או בנוכחות אנמנזה של TIA או שבץ קודמים | + | #דופלקס עורקי התרדמה (קרוטיס) בנוכחות ממצאים פתולוגיים בבדיקת עורקי התרדמה או בנוכחות אנמנזה של [[TIA]] (Transient Ischemic Attack) או [[שבץ]] קודמים |
#מיפוי לב [[תליום]] במאמץ או אקו לב במאמץ - בנוכחות חשד למחלת לב כלילית | #מיפוי לב [[תליום]] במאמץ או אקו לב במאמץ - בנוכחות חשד למחלת לב כלילית | ||
| − | #איסוף שתן 24 שעות | + | #איסוף שתן 24 שעות למיקרואלבומין, חלבון, אלקטרוליטים ופינוי [[קראטינין]] - בנוכחות פתולוגיה בבדיקת שתן כללית |
#דופלר עורקי גפיים בנוכחות ממצאים פתולוגיים בבדיקת דפקים היקפיים | #דופלר עורקי גפיים בנוכחות ממצאים פתולוגיים בבדיקת דפקים היקפיים | ||
#CT ראש - בנוכחות חשד לפגיעה בכלי דם מוחיים, אנמנזה של שבץ, TIA או ירידה בתפקוד קוגניטיבי | #CT ראש - בנוכחות חשד לפגיעה בכלי דם מוחיים, אנמנזה של שבץ, TIA או ירידה בתפקוד קוגניטיבי | ||
| − | #קיימות בדיקות חדישות בעלות רגישות גבוהה לתחלואת לב וכלי דם ובמרפאות ייעודיות ניתן לבצען במקרים מסוימים. מדובר בבדיקת נוקשות עורקים בעזרת מדידת מהירות גל הדופק - | + | #קיימות בדיקות חדישות בעלות רגישות גבוהה לתחלואת לב וכלי דם ובמרפאות ייעודיות ניתן לבצען במקרים מסוימים. מדובר בבדיקת נוקשות עורקים בעזרת מדידת מהירות גל הדופק - Pulse wave velocity ובמדידה לא פולשנית של לחץ הדם המרכזי (באבי העורקים); Central/Aortic BP Measurement — Pulse wave analysis |
==הערכת סיכון כוללת== | ==הערכת סיכון כוללת== | ||
| שורה 109: | שורה 109: | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | + | <blockquote> | |
| − | <blockquote> | ||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | |||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:הנחיות קליניות]] | [[קטגוריה:הנחיות קליניות]] | ||
[[קטגוריה:נפרולוגיה ויתר לחץ דם]] | [[קטגוריה:נפרולוגיה ויתר לחץ דם]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:14, 20 בינואר 2023
הנחיות לאבחון וטיפול ביתר לחץ דם במבוגרים
מאת איגוד רופאי המשפחה, האגוד הקרדיולוגי בישראל, האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה, האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם, האיגוד הישראלי לרפואה פנימית, החברה ליתר לחץ דם בישראל
 | |
|---|---|
| שם ההנחיה: הנחיות לאבחון וטיפול ביתר לחץ דם במבוגרים | |
|
| |
| תחום | נפרולוגיה ויתר לחץ דם |
| שם הפרק | הערכה ובירור בסיסיים
|
| מאת | החברה ליתר לחץ דם בישראל בשיתוף איגוד רופאי המשפחה האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם האיגוד הישראלי לרפואה פנימית האגוד הקרדיולוגי בישראל האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה |
| מוציא לאור | ההסתדרות הרפואית בישראל האגף למדיניות רפואית החברה ליתר לחץ דם בישראל |
| עורך מדעי | פרופ' יהונתן שרעבי וד"ר עידו בן-דב |
| תאריך פרסום | נובמבר 2013 |
| מספר עמודים | 38 |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – יתר לחץ דם
היסטוריה רפואית
בהיסטוריה הרפואית של חולה יל"ד (יתר לחץ דם) חשוב לשים לב לשאלות ולנקודות הבאות:
- משך יל"ד ואופיו
- מתי בפעם האחרונה נמדד ל"ד (לחץ דם) תקין?
- השינויים בערכי ל"ד עם הזמן
- מידת התנודתיות בלחץ הדם ותסמינים המלווים שינויים בלחץ דם
- האם היה טיפול קודם ביל"ד?
- אילו תרופות ניתנו כטיפול ובאיזה מינון? יעילות?
- האם היו תופעות לוואי?
- תרופות וחומרים שעלולים לגרום ליל"ד
- טיפול הורמונאלי; במיוחד גלולות למניעת היריון
- סטרואידים
- נוגדי דלקת לא־סטרואידלים
- משחות, טיפות אף או טיפות עיניים, המכילות סטרואידים
- תרופות פסיכיאטריות
- אריטרופויאטין (EPO, Erythropoietin)
- Cyclosporine/Tacrolimus
- שימוש בסמים
- תרופות אונקולוגיות (בעיקר נוגדי VEGF, Vascular Endothelial Growth Factor)
- היסטוריה משפחתית
- האם יש יל"ד במשפחה?
- האם יש במשפחה מחלה קרדיו־וסקולרית מוקדמת?
- האם יש במשפחה פאוכרומוציטומה, מחלות כליה, סוכרת, שיגדון?
- האם יש סימני ל"ד משני?
- חולשת שרירים
- התקפי דופק מהיר, הזעה, רעד, חיוורון
- הפיכת העור לדק
- נחירות, כאבי ראש, נטייה להירדמות בשעות היום
- כאב מותניים
- האם יש גורמי סיכון נוספים?
- עישון
- סכרת
- דיסליפידמיה
- חוסר פעילות גופנית
- עודף משקל
- סיפור משפחתי של תחלואה טרשתית בגיל מוקדם
- סימני נזק או חולי באיברי מטרה?
- חולשה חולפת או עיוורון חולף
- איבוד חדות הראיה
- סימני מחלת לב כלילית (תעוקת חזה)
- סימני אי־ספיקת לב (קוצר נשימה במאמץ, נוקטוריה, אורטופנאה, Paroxysmal Nocturnal Dyspnea (PND) - דום נשימה בשינה)
- צליעה לסירוגין
- פלפיטציות
- מהו הפרופיל התזונתי?
- מהו הפרופיל הפסיכו־סוציאלי?
- המצב המשפחתי
- הסטטוס של החולה ושביעות רצונו בעבודה
- רמת ההשכלה שלו
- אישיות חרדתית, מצבי דחק, דיכאון
- התפקוד המיני
- תיאבון והרגלי מעיים
- פרוסטטיזם
בדיקה גופנית
יש לבצע מדידה של ל"ד בשכיבה ובעמידה, בזרוע ימין ובזרוע שמאל. בבדיקה הראשונה יש למדוד את ל"ד פעמיים, בהפרש של 2 דקות. יש לתעד את גובה החולה ומשקלו וכן מראה כללי וחלוקת השומן בגוף, ציון היקף מותניים וירכיים. בביקור הראשון, במיוחד בצעירים, יש למדוד את לחץ הדם גם ברגליים. יש לבדוק בדיקה גופנית מלאה, תוך התמקדות בפגיעה אפשרית באיברי המטרה. להלן יפורטו הממצאים שיש לחפש אצל החולה בבדיקה הגופנית.
צוואר - יש למשש את העורקים הקרוטידים ולהאזין להם; למשש את בלוטת המגן; לבדוק אם יש גודש בוורידי הצוואר
לב - יש לבדוק את גודל הלב, נוכחות הרמה, קצב הלב, קולות הלב (עוצמת הקולות וכן קולות נוספים; קול iV כביטוי להיענות ירודה של החדר השמאלי)
ריאות - יש לאתר סימני אי־ספיקת לב שמאלית
בטן - יש לחפש מסה כלייתית, וותין פועם, אוושה על פני הוותין או על פני עורקי הכליות
גפיים - יש לבדוק דופק פמורלי, דופק פריפרי, נוכחות בצקת וכן את אופי השיעור. בדיקה נוירולוגית מקיפה
בדיקות מעבדה ובדיקות הדמיה
לכל הסובלים מיל"ד יש לבדוק תפקודי כליה וכבד, רמות נתרן, אשלגן, חומצה אורית, סידן, גלוקוז בצום, ספירת דם להמטוקריט והמוגלובין, בדיקת שתן כללית וליחס אלבומין קראטינין (הטווח של יחס אלבומין לקראטינין 30–300 מיליגרם לגרם קרוי מיקרואלבומינוריה), בדיקת פרופיל שומנים ותרשים אק"ג (Electrocardiography). מטרות אק"ג - הערכת מחלה כלילית, איתור התעבות שריר הלב (LVH - Left Ventricular Hypertrophy) והגדלת העליות. הגדרות וולטאז' ל־LVH אינן תקפות בצעירים.
בחולי סוכרת או חולים עם רמות גלוקוז בצום 100–126 מ"ג% (Impaired fasting glucose) יש לבדוק HbA1C. ניתן להפנות צעירים מתחת גיל 35 לבדיקת קרקעית עין על ידי מומחה לצורך הערכת משך מחלה לא מאובחנת.
בדיקות עזר
בדיקות להערכת תחלואה של אברי המטרה
בכל מקרה בו יש עדות או חשד לנזק באברי מטרה יש להעריך זאת באמצעים אובייקטיביים:
- בדיקת אקו לב - לאומדן מסת שריר הלב (מתוקננת לשטח גוף או גובה27) ועובי הדפנות, אי־ספיקה, הפרעה מקומית בהתכווצות, תפקוד דיאסטולי
- בדיקה סונוגראפית של הבטן - להערכת גודל ומבנה הכליות, נוכחות גושי אדרנל ומרקם הכבד
- הערכה וסקולרית של אבי העורקים כולל ההסתעפויות הראשיות ודופלר עורקים פריפריים
- טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של המוח
בדיקות לאיתור נוכחות נזק תת־קליני באברי מטרה
בחולה בסיכון גבוה או בחשד לנזק תת-קליני באברי מטרה יש לבצע את הבדיקות שלהלן:
- דופלקס עורקי התרדמה (קרוטיס) בנוכחות ממצאים פתולוגיים בבדיקת עורקי התרדמה או בנוכחות אנמנזה של TIA (Transient Ischemic Attack) או שבץ קודמים
- מיפוי לב תליום במאמץ או אקו לב במאמץ - בנוכחות חשד למחלת לב כלילית
- איסוף שתן 24 שעות למיקרואלבומין, חלבון, אלקטרוליטים ופינוי קראטינין - בנוכחות פתולוגיה בבדיקת שתן כללית
- דופלר עורקי גפיים בנוכחות ממצאים פתולוגיים בבדיקת דפקים היקפיים
- CT ראש - בנוכחות חשד לפגיעה בכלי דם מוחיים, אנמנזה של שבץ, TIA או ירידה בתפקוד קוגניטיבי
- קיימות בדיקות חדישות בעלות רגישות גבוהה לתחלואת לב וכלי דם ובמרפאות ייעודיות ניתן לבצען במקרים מסוימים. מדובר בבדיקת נוקשות עורקים בעזרת מדידת מהירות גל הדופק - Pulse wave velocity ובמדידה לא פולשנית של לחץ הדם המרכזי (באבי העורקים); Central/Aortic BP Measurement — Pulse wave analysis
הערכת סיכון כוללת
בתום הערכת החולה מומלץ לקבוע דרגת סיכון כוללת הנגזרת מחומרת יל"ד, נוכחות גורמי סיכון נוספים, סכרת, פגיעה כלייתית או נזק באברי מטרה. מומלץ להיעזר במדד סיכון פרמינגהם במטופלים ללא נזק באברי מטרה בשל יכולת הניבוי המוכחת של מדד זה (http://cvdrisk.nhlbi.nih.gov/calculator.asp). ניתן להיעזר בטבלה 2 להערכת הסיכון.
