כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הנחיות לטיפול תזונתי בחולי מחלות מעי דלקתיות - הערכה תזונתית בילדים"
מתוך ויקירפואה
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|מספר הפרק=6 | |מספר הפרק=6 | ||
}} | }} | ||
| − | |||
{{נייר עמדה | {{נייר עמדה | ||
|שם נייר העמדה=[[הנחיות לטיפול תזונתי בחולי מחלות מעי דלקתיות]] | |שם נייר העמדה=[[הנחיות לטיפול תזונתי בחולי מחלות מעי דלקתיות]] | ||
| שורה 11: | שורה 10: | ||
|האיגוד המפרסם=פורום גסטרו - [[עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל]] | |האיגוד המפרסם=פורום גסטרו - [[עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל]] | ||
|סימוכין= | |סימוכין= | ||
| − | |קישור= | + | |קישור=[http://www.atid-eatright.org.il/prdFiles/נייר%20עמדה%20IBD%20סופי.pdf באתר העמותה] |
|תאריך פרסום=דצמבר 2018 | |תאריך פרסום=דצמבר 2018 | ||
|יוצר הערך=[[הנחיות לטיפול תזונתי בחולי מחלות מעי דלקתיות - נייר עמדה#וועדת היגוי המסמך|וועדת היגוי המסמך]] | |יוצר הערך=[[הנחיות לטיפול תזונתי בחולי מחלות מעי דלקתיות - נייר עמדה#וועדת היגוי המסמך|וועדת היגוי המסמך]] | ||
| שורה 17: | שורה 16: | ||
{{הרחבה|ערכים=[[מחלות מעי דלקתיות]], [[תזונה]]}} | {{הרחבה|ערכים=[[מחלות מעי דלקתיות]], [[תזונה]]}} | ||
==כללי== | ==כללי== | ||
| − | + | ב[[מחלות מעי דלקתיות]] שרוי הגוף בזמן התלקחות ובמהלכה, במצב בו מתרחשת ירידה בצריכה התזונתית לצד עליה בצריכה האנרגטית ופגיעה בהליכי ספיגה תקינים. הגוף אינו מקבל את רכיבי התזונה הנדרשים לו לשם גדילה והתפתחות תקינים, מצב המקבל משנה תוקף בילדים ומתבגרים. תזונתם של ילדים עם מחלות מעי דלקתיות נמצאה שונה מנבדקים בריאים וכן מההמלצות התואמות לגיל{{הערה|שם=הערה1|Hartman, C., et al., Food Intake Adequacy in Children and Adolescents With Inflammatory Bowel Disease. J Pediatr Gastroenterol Nutr, 2016. 63(4): p. 437-44. | |
| − | }}. צריכה תזונתית נמוכה יותר מאפיינת בעיקר מצב דלקתי פעיל אך ילדים רבים נוטים לשנות את תזונתם גם בעת הפוגה ללא ליווי תזונתי מותאם מצב שעלול להוביל | + | }}. צריכה תזונתית נמוכה יותר מאפיינת בעיקר מצב [[דלקת - Inflammation|דלקתי]] פעיל אך ילדים רבים נוטים לשנות את תזונתם גם בעת הפוגה ללא ליווי תזונתי מותאם מצב שעלול להוביל ל[[תת תזונה - Malnutrition|חסרים תזונתיים]]{{הערה|שם=הערה2| Miele, E., et al., Nutrition in Pediatric Inflammatory Bowel Disease: A Position Paper on Behalf of the Porto Inflammatory Bowel Disease Group of the European Society of Pediatric Gastroenterology, Hepatology and Nutrition. J Pediatr Gastroenterol Nutr, 2018. 66(4): p. 687-708.}}. כמו כן, התהליך הדלקתי עצמו, בפרט במחלת [[קרוהן]], תורם לעיכוב הגדילה ומשפיע ישירות על הגדילה הלניארית וה[[התפתחות מינית|התפתחות המינית]]. מספר מחקרים מתארים שכיחות [[הפרעות גדילה]] בקרב 24–46 אחוזים מהילדים{{הערה|שם=הערה3|Griffiths, A.M., et al., Growth and clinical course of children with Crohn's disease. Gut, 1993. 34(7): p. 939-43.}}{{הערה|שם=הערה4|Kanof, M.E., A.M. Lake, and T.M. Bayless, Decreased height velocity in children and adolescents before the diagnosis of Crohn's disease. Gastroenterology, 1988. 95(6): p. 1523-7.}}{{הערה|שם=הערה5|Markowitz, J., et al., Growth failure in pediatric inflammatory bowel disease. J Pediatr Gastroenterol Nutr, 1993. 16(4): p. 373-80.}} וירידה ב-[[BMI]]{{כ}} (Body Mass Index) בקרב 17–32 אחוזים{{כ}}{{הערה|שם=הערה6|Pfefferkorn, M., et al., Growth abnormalities persist in newly diagnosed children with crohn disease despite current treatment paradigms. J Pediatr Gastroenterol Nutr, 2009. 48(2): p. 168-74.}}{{הערה|שם=הערה7|Sawczenko, A., et al., Clinical features affecting final adult height in patients with pediatric-onset Crohn's disease. Pediatrics, 2006. 118(1): p. 124-9.}}. בסקירה שהתפרסמה ב-2015 ובחנה הרכב גוף בקרב ילדים המסקנה המרכזית הייתה שקיימת ירידה במסת גוף כחוש LBM{{כ}} (Lean Body Mass) בהשוואה לילדים בריאים, בעיקר ב[[מחלת קרוהן]]{{הערה|שם=הערה8|Thangarajah, D., et al., Systematic review: Body composition in children with inflammatory bowel disease. Aliment Pharmacol Ther, 2015. 42(2): p. 142-57.}}. שיקום גדילה ליניארי הוא אחד מיעדי הטיפול בילדים אלו. |
| − | סיקור והערכה תזונתית הכרחיים והם חלק בלתי נפרד מהטיפול בילדים. הסיקור יכול להיעשות על ידי גסטרואנטרולוג ילדים או אחות בעוד שההערכה תזונתית צריכה להיעשות על ידי דיאטנית מוסמכת {{הערה|שם=הערה2}}. | + | סיקור והערכה תזונתית הכרחיים והם חלק בלתי נפרד מהטיפול בילדים. הסיקור יכול להיעשות על ידי גסטרואנטרולוג ילדים או אחות בעוד שההערכה תזונתית צריכה להיעשות על ידי דיאטנית מוסמכת{{הערה|שם=הערה2}}. |
| − | ;כל חולה חדש צריך לעבור הערכה תזונתית שתכלול: | + | ;<nowiki>כל חולה חדש צריך לעבור הערכה תזונתית שתכלול:</nowiki> |
*התייחסות למדדים אנתרופומטריים – משקל, גובה, BMI, הצבה על עקומות גדילה והתייחסות למגמת הגדילה הכללית | *התייחסות למדדים אנתרופומטריים – משקל, גובה, BMI, הצבה על עקומות גדילה והתייחסות למגמת הגדילה הכללית | ||
*אנמנזה תזונתית על סמך שאלון צריכת מזון ממוצע של 3–5 ימים | *אנמנזה תזונתית על סמך שאלון צריכת מזון ממוצע של 3–5 ימים | ||
*הערכה של הצריכה הקלורית וצריכת החלבון הנוכחיים לשם קביעת יעדי טיפול | *הערכה של הצריכה הקלורית וצריכת החלבון הנוכחיים לשם קביעת יעדי טיפול | ||
| − | *חולי קרוהן בעיקר נמצאים בסיכון לחסרים תזונתיים ולכן יש לעקוב אחר רמות ברזל, פריטין, המוגלובין, אלבומין, סידן, ויטמין A, D, B12 ופולט. חסר ברזל שכיח יותר ב[[קוליטיס כיבית]]. ישנה חשיבות למעקב אחר מיקרונוטריינטים כאשר הדלקת אינה פעילה (ראו בהרחבה פרק סקירה תזונתית) | + | *חולי קרוהן בעיקר נמצאים בסיכון לחסרים תזונתיים ולכן יש לעקוב אחר רמות [[ברזל - Iron|ברזל]], [[פריטין - Ferritin|פריטין]], [[המוגלובין]], [[אלבומין]], [[סידן - Calcium|סידן]], [[ויטמין - Vitamin - A|ויטמין A]]{{כ}}, [[ויטמין D|D]] ,[[ויטמין - Vitamin - B12|B12]] [[חומצה פולית|ופולט]]. חסר ברזל שכיח יותר ב[[קוליטיס כיבית]]. ישנה חשיבות למעקב אחר מיקרונוטריינטים כאשר הדלקת אינה פעילה (ראו בהרחבה פרק סקירה תזונתית) |
| − | על פי הנחיות ESPGHAN {{כ}}{{הערה|שם=הערה2}} מומלץ כי ילדים עד גיל 5 שנים יעברו הערכה כנזכר לעיל פעמיים בשנה ואילו לילדים מעל גיל 5 מומלצת הערכה זו פעם בשנה. | + | {{רווח קשיח}} |
| + | |||
| + | על פי הנחיות ESPGHAN{{כ}} (European Society for Paediatric Gastroenterology Hepatology and Nutrition) {{כ}}{{הערה|שם=הערה2}} מומלץ כי ילדים עד גיל 5 שנים יעברו הערכה כנזכר לעיל פעמיים בשנה ואילו לילדים מעל גיל 5 מומלצת הערכה זו פעם בשנה. | ||
==המלצות לצורכי אנרגיה ומקרונוטריאנטים (חלבון, פחמימות, שומנים)== | ==המלצות לצורכי אנרגיה ומקרונוטריאנטים (חלבון, פחמימות, שומנים)== | ||
| − | '''אנרגיה''': בספרות אין מספיק מידע על אחוז/מידת העשרת צורכי האנרגיה בקרב ילדים עם מחלת מעי דלקתי. במחקר ישראלי נמצא שהצריכה האנרגטית מראש נמוכה יותר בהשוואה לאוכלוסיית הילדים הבריאה {{הערה|שם=הערה1}}, אך ככל הנראה יש מקום לשקול כל מקרה לגופו באופן אישי ובהתאם לאנמנזה התזונתית. העשרה תזונתית יכולה להיעשות על ידי פריטי מזון, על ידי שילוב של מזון רפואי ייעודי (פורמולה) בתפריט היומי או שילוב (פריטי מזון + פורמולה) בתפריט היומי. | + | '''אנרגיה''': בספרות אין מספיק מידע על אחוז/מידת העשרת צורכי האנרגיה בקרב ילדים עם מחלת מעי דלקתי. במחקר ישראלי נמצא שהצריכה האנרגטית מראש נמוכה יותר בהשוואה לאוכלוסיית הילדים הבריאה{{הערה|שם=הערה1}}, אך ככל הנראה יש מקום לשקול כל מקרה לגופו באופן אישי ובהתאם לאנמנזה התזונתית. העשרה תזונתית יכולה להיעשות על ידי פריטי מזון, על ידי שילוב של מזון רפואי ייעודי (פורמולה) בתפריט היומי או שילוב (פריטי מזון + פורמולה) בתפריט היומי. |
| − | '''חלבון''': צריכת החלבון המומלצת משתנה בזמן התלקחות קלינית ובזמן הפוגה. בזמן הפוגה ההמלצות דומות לאוכלוסייה הכללית. בזמן התלקחות מומלץ להעשיר בכ-25 | + | '''חלבון''': צריכת החלבון המומלצת משתנה בזמן התלקחות קלינית ובזמן הפוגה. בזמן הפוגה ההמלצות דומות לאוכלוסייה הכללית. בזמן התלקחות מומלץ להעשיר בכ-25 אחוזים ולעקוב אחר קצב הגדילה{{הערה|שם=הערה2}}. |
| − | '''פחמימות''': אין עבודות אשר בחנו באופן ספציפי את כמות הפחמימות בתפריט וההמלצות דומות לכלל האוכלוסייה {{הערה|שם=הערה2}}. | + | '''פחמימות''': אין עבודות אשר בחנו באופן ספציפי את כמות הפחמימות בתפריט וההמלצות דומות לכלל האוכלוסייה{{הערה|שם=הערה2}}. |
'''שומנים''': גם כאן, אין עבודות אשר בחנו את כמות השומן בתפריט. מספר עבודות בחנו את הרכב השומן והשלכתו על הסיכון להתפתחות מחלת מעי דלקתי, אך בשלב זה ההמלצות דומות לכלל האוכלוסייה{{הערה|שם=הערה7}}. | '''שומנים''': גם כאן, אין עבודות אשר בחנו את כמות השומן בתפריט. מספר עבודות בחנו את הרכב השומן והשלכתו על הסיכון להתפתחות מחלת מעי דלקתי, אך בשלב זה ההמלצות דומות לכלל האוכלוסייה{{הערה|שם=הערה7}}. | ||
| שורה 52: | שורה 53: | ||
|'''מומלץ''' להשתמש ביומן אכילה/שאלון צריכת מזון 24 שעות/אנמנזה תזונתית מפורטת לצורך הערכת צריכה קלורית, מקרו ומיקרו נוטריינטים בילדים לפחות פעם בשנה במתבגרים ופעמיים בשנה בילדים||II||B | |'''מומלץ''' להשתמש ביומן אכילה/שאלון צריכת מזון 24 שעות/אנמנזה תזונתית מפורטת לצורך הערכת צריכה קלורית, מקרו ומיקרו נוטריינטים בילדים לפחות פעם בשנה במתבגרים ופעמיים בשנה בילדים||II||B | ||
|- | |- | ||
| − | |'''מומלץ''' לבצע מדידה של משקל, גובה ו-BMI ולשים בעקומות התואמות גיל ומין של WHO על מנת להעריך את הסטטוס התזונתי מידי ביקור מעקב||I||A | + | |'''מומלץ''' לבצע מדידה של משקל, גובה ו-BMI ולשים בעקומות התואמות גיל ומין של WHO{{כ}} (World Health Organization) על מנת להעריך את הסטטוס התזונתי מידי ביקור מעקב||I||A |
|- | |- | ||
|'''רצוי לשקול''', כאשר הצריכה אינה מספקת, להנחות את המטופל להוספת מזונות להגדלת התפריט והעשרת התפריט הקיים||IIa||B | |'''רצוי לשקול''', כאשר הצריכה אינה מספקת, להנחות את המטופל להוספת מזונות להגדלת התפריט והעשרת התפריט הקיים||IIa||B | ||
| שורה 62: | שורה 63: | ||
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | ||
| − | [[קטגוריה: גסטרואנטרולוגיה]] | + | [[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]] |
[[קטגוריה:תזונה]] | [[קטגוריה:תזונה]] | ||
| + | [[קטגוריה:ניירות עמדה - עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:10, 7 בספטמבר 2022
הנחיות לטיפול תזונתי בחולי מחלות מעי דלקתיות - נייר עמדה
מאת עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל
 | |
|---|---|
| הנחיות לטיפול תזונתי בחולי מחלות מעי דלקתיות | |
| |
| האיגוד המפרסם | פורום גסטרו - עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל |
| קישור | באתר העמותה |
| תאריך פרסום | דצמבר 2018 |
| יוצר הערך | וועדת היגוי המסמך |
| ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים. | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – מחלות מעי דלקתיות, תזונה
כללי
במחלות מעי דלקתיות שרוי הגוף בזמן התלקחות ובמהלכה, במצב בו מתרחשת ירידה בצריכה התזונתית לצד עליה בצריכה האנרגטית ופגיעה בהליכי ספיגה תקינים. הגוף אינו מקבל את רכיבי התזונה הנדרשים לו לשם גדילה והתפתחות תקינים, מצב המקבל משנה תוקף בילדים ומתבגרים. תזונתם של ילדים עם מחלות מעי דלקתיות נמצאה שונה מנבדקים בריאים וכן מההמלצות התואמות לגיל[1]. צריכה תזונתית נמוכה יותר מאפיינת בעיקר מצב דלקתי פעיל אך ילדים רבים נוטים לשנות את תזונתם גם בעת הפוגה ללא ליווי תזונתי מותאם מצב שעלול להוביל לחסרים תזונתיים[2]. כמו כן, התהליך הדלקתי עצמו, בפרט במחלת קרוהן, תורם לעיכוב הגדילה ומשפיע ישירות על הגדילה הלניארית וההתפתחות המינית. מספר מחקרים מתארים שכיחות הפרעות גדילה בקרב 24–46 אחוזים מהילדים[3][4][5] וירידה ב-BMI (Body Mass Index) בקרב 17–32 אחוזים[6][7]. בסקירה שהתפרסמה ב-2015 ובחנה הרכב גוף בקרב ילדים המסקנה המרכזית הייתה שקיימת ירידה במסת גוף כחוש LBM (Lean Body Mass) בהשוואה לילדים בריאים, בעיקר במחלת קרוהן[8]. שיקום גדילה ליניארי הוא אחד מיעדי הטיפול בילדים אלו.
סיקור והערכה תזונתית הכרחיים והם חלק בלתי נפרד מהטיפול בילדים. הסיקור יכול להיעשות על ידי גסטרואנטרולוג ילדים או אחות בעוד שההערכה תזונתית צריכה להיעשות על ידי דיאטנית מוסמכת[2].
- כל חולה חדש צריך לעבור הערכה תזונתית שתכלול:
- התייחסות למדדים אנתרופומטריים – משקל, גובה, BMI, הצבה על עקומות גדילה והתייחסות למגמת הגדילה הכללית
- אנמנזה תזונתית על סמך שאלון צריכת מזון ממוצע של 3–5 ימים
- הערכה של הצריכה הקלורית וצריכת החלבון הנוכחיים לשם קביעת יעדי טיפול
- חולי קרוהן בעיקר נמצאים בסיכון לחסרים תזונתיים ולכן יש לעקוב אחר רמות ברזל, פריטין, המוגלובין, אלבומין, סידן, ויטמין A, D ,B12 ופולט. חסר ברזל שכיח יותר בקוליטיס כיבית. ישנה חשיבות למעקב אחר מיקרונוטריינטים כאשר הדלקת אינה פעילה (ראו בהרחבה פרק סקירה תזונתית)
על פי הנחיות ESPGHAN (European Society for Paediatric Gastroenterology Hepatology and Nutrition) [2] מומלץ כי ילדים עד גיל 5 שנים יעברו הערכה כנזכר לעיל פעמיים בשנה ואילו לילדים מעל גיל 5 מומלצת הערכה זו פעם בשנה.
המלצות לצורכי אנרגיה ומקרונוטריאנטים (חלבון, פחמימות, שומנים)
אנרגיה: בספרות אין מספיק מידע על אחוז/מידת העשרת צורכי האנרגיה בקרב ילדים עם מחלת מעי דלקתי. במחקר ישראלי נמצא שהצריכה האנרגטית מראש נמוכה יותר בהשוואה לאוכלוסיית הילדים הבריאה[1], אך ככל הנראה יש מקום לשקול כל מקרה לגופו באופן אישי ובהתאם לאנמנזה התזונתית. העשרה תזונתית יכולה להיעשות על ידי פריטי מזון, על ידי שילוב של מזון רפואי ייעודי (פורמולה) בתפריט היומי או שילוב (פריטי מזון + פורמולה) בתפריט היומי.
חלבון: צריכת החלבון המומלצת משתנה בזמן התלקחות קלינית ובזמן הפוגה. בזמן הפוגה ההמלצות דומות לאוכלוסייה הכללית. בזמן התלקחות מומלץ להעשיר בכ-25 אחוזים ולעקוב אחר קצב הגדילה[2].
פחמימות: אין עבודות אשר בחנו באופן ספציפי את כמות הפחמימות בתפריט וההמלצות דומות לכלל האוכלוסייה[2].
שומנים: גם כאן, אין עבודות אשר בחנו את כמות השומן בתפריט. מספר עבודות בחנו את הרכב השומן והשלכתו על הסיכון להתפתחות מחלת מעי דלקתי, אך בשלב זה ההמלצות דומות לכלל האוכלוסייה[7].
טבלה 5: צרכים תזונתיים בילדים[2]
- המלצות הוועדה
| המלצה | חוזק ההמלצה | רמת ההוכחה |
|---|---|---|
| מומלץ לבצע הערכת צריכה תזונתית בילדים עם מחלות מעי דלקתיות כחלק אינטגרלי מהמעקב השוטף | I | A |
| מומלץ להשתמש ביומן אכילה/שאלון צריכת מזון 24 שעות/אנמנזה תזונתית מפורטת לצורך הערכת צריכה קלורית, מקרו ומיקרו נוטריינטים בילדים לפחות פעם בשנה במתבגרים ופעמיים בשנה בילדים | II | B |
| מומלץ לבצע מדידה של משקל, גובה ו-BMI ולשים בעקומות התואמות גיל ומין של WHO (World Health Organization) על מנת להעריך את הסטטוס התזונתי מידי ביקור מעקב | I | A |
| רצוי לשקול, כאשר הצריכה אינה מספקת, להנחות את המטופל להוספת מזונות להגדלת התפריט והעשרת התפריט הקיים | IIa | B |
| רצוי לשקול במצבים שההעשרה התזונתית אינה מספקת מתן של פורמולות רפואיות, כאשר לא ניתן להגיע לצרכים ניתן לשקול הזנה בזונדה ולבסוף מתן הזנה פאראנטרלית | IIa | B |
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 Hartman, C., et al., Food Intake Adequacy in Children and Adolescents With Inflammatory Bowel Disease. J Pediatr Gastroenterol Nutr, 2016. 63(4): p. 437-44.
- ↑ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 Miele, E., et al., Nutrition in Pediatric Inflammatory Bowel Disease: A Position Paper on Behalf of the Porto Inflammatory Bowel Disease Group of the European Society of Pediatric Gastroenterology, Hepatology and Nutrition. J Pediatr Gastroenterol Nutr, 2018. 66(4): p. 687-708.
- ↑ Griffiths, A.M., et al., Growth and clinical course of children with Crohn's disease. Gut, 1993. 34(7): p. 939-43.
- ↑ Kanof, M.E., A.M. Lake, and T.M. Bayless, Decreased height velocity in children and adolescents before the diagnosis of Crohn's disease. Gastroenterology, 1988. 95(6): p. 1523-7.
- ↑ Markowitz, J., et al., Growth failure in pediatric inflammatory bowel disease. J Pediatr Gastroenterol Nutr, 1993. 16(4): p. 373-80.
- ↑ Pfefferkorn, M., et al., Growth abnormalities persist in newly diagnosed children with crohn disease despite current treatment paradigms. J Pediatr Gastroenterol Nutr, 2009. 48(2): p. 168-74.
- ↑ 7.0 7.1 Sawczenko, A., et al., Clinical features affecting final adult height in patients with pediatric-onset Crohn's disease. Pediatrics, 2006. 118(1): p. 124-9.
- ↑ Thangarajah, D., et al., Systematic review: Body composition in children with inflammatory bowel disease. Aliment Pharmacol Ther, 2015. 42(2): p. 142-57.