הצגת המקור של הדף "הערכת גיל העצמות - Assessment of skeletal maturity"

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=הערכת גיל העצמות
|שם לועזי=Assessment of skeletal maturity
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=ד"ר ליאורה לזר, פרופ' משה פיליפ{{ש}}[[קובץ:TopLogoR.jpg|80px]]
|אחראי הערך=
}}
{{הרחבה|הפרעות גדילה}}
מבנה העצמות - צורה, דרגת התגרמות והרכב - משתנה במהלך הגדילה.  גיל העצמות הוא מדד לדרגת התגרמות העצמות. צילום כף יד לגיל העצמות הוא כלי עזר להערכת התגרמות העצמות. בדיקה זו תורמת לאבחון בעיות רפואיות שבהן התגרמות העצמות איטית או מואצת. צילומים חוזרים של כף היד מאפשרים מעקב אחרי קצב ההתגרמות של העצמות הטבעי או בתגובה לטיפולים שניתנים. נוסף על כך, צילום כף היד מדגים שינויים מבניים המצביעים על מחלת עצמות ראשונית או בעיות בחילוף החומרים בעצם. 

==סוגי עצמות==

מרבית העצמות מתפתחות מרקמת סחוס בתהליך הנקרא התגרמות תוך-סחוסית (Endochondral ossification). בעובר עשוי כל השלד סחוס. לקראת סיום ההיריון חלק מהסחוס הופך לעצם וסמוך ללידה ניתן לזהות את המטפיזות (Metaphysis) של העצמות הארוכות. בהמשך רקמת הסחוס מתרכזת במרכזי התגרמות ובסמוך להם נמצאות לוחיות הגדילה (Epiphyseal plate). חלוקת תאי הסחוס והבשלתם שמתרחשת בלוחיות הגדילה מביאה להתארכות העצמות ולשינויים במבנה שלהן. בגוף מספר סוגי עצמות:
*'''עצמות קצרות''' - בעצמות שורש כף היד (Carpal bones) ובעצמות שורש בכף הרגל (Tarsal bones) יש מרכז התגרמות אחד. 
*'''עצמות ארוכות''' -עצם הירך (Femur), שוקה (Tibia) ושוקית (Fibula) בגפיים התחתונות; עצם הזרוע (Humerus), עצם החישור (Radius) ועצם הגומד (Ulna) בגפיים העליונות; עצמות המסרק בכפות הרגליים (Metatarsals), עצמות המסרק בשורש כף היד (Metacarpals) והגלילים (Phalanges) באצבעות הידיים. להם יש שני מרכזי התגרמות הנמצאים בקצותיהן.

==שיטות להערכת גיל העצמות==

מכיוון שלוחיות הגדילה מורכבות מרקמת סחוס ואינן מכילות מינרלים, קל לזהותן ב[[צילומי רנטגן]] כפסים כהים שממוקמים בקצות העצמות ומפרידים בין גוף העצם לראש העצם. בתקופת הגדילה תוך התארכות והתגרמות העצמות חלים שינויים במראה לוחיות הגדילה. לוחיות הגדילה הולכות ונעשות צרות עד שהן נעלמות לחלוטין עם סיום הגדילה. היות ובכל גיל דרגת ההתגרמות שונה, ניתן לקבוע באמצעות מראה לוחיות הגדילה את גיל העצמות של הנבדק.

גיל העצמות נקבע באמצעות צילום עצמות שורש היד וכף היד. מקובל לבצע צילום כף יד שמאל כדי שתמיד ניתן יהיה להשוות את השינויים בהתגרמות העצמות באותה היד. הסיבה לכך שכף היד נבחרה כאזור המשקף את דרגת ההתגרמות של כל עצמות הגוף, נעוצה בעובדה שבכף היד יש מספר רב של עצמות משני סוגים: 
*עצמות קצרות - 7 עצמות שורש כף היד 
*21 עצמות ארוכות - ראשי עצמות החישור וגומד, עצמות המסרק, ועצמות הגלילים. 
היות ומדובר בשני סוגים של עצמות, הערכת דרגת התגרמות העצמות באזור זה מהווה מדד די מדויק לשלב ההתגרמות בכל הגוף עם חשיפה מזערית של הגוף לקרינת רנטגן. קביעת דרגת ההתגרמות של עצמות הנבדק נעשית בהשוואה לצילומים המתאימים לגיל בשנים. צילומים אלו מוצגים באטלס (Atlas), שבו מרוכזים צילומים המאפיינים גילאים שונים (תמונה 1).


[[קובץ:חיזויעצמות.jpg|מרכז]]


*'''שיטת גרויליך ופייל (Greulich-Pyle atlas''') 
:לשם קביעת גיל העצמות משווים את צילום הרנטגן של כף היד השמאלית של הנבדק לאוסף צילומי כפות ידיים הנמצא באטלס שנערך ע"י גרויליך ופייל בשנים 1930 עד 1940. באטלס מוצגים צילומי כפות ידיים. הצילום המאפיין כל גיל מציג את דרגת הבשלות השכיחה ביותר בקרב ילדים מקבוצת הגיל המסוימת. היות וקצב התגרמות העצמות בבנות מהיר יותר מזה של הבנים, דרגת בשלות העצמות שלהן באותו הגיל הטבעי שונה מזאת של הבנים. לכן האטלס מחולק לשני חלקים נפרדים, בנים ובנות. בצילום כף היד מבדילים ב-3 אזורים:{{הערה|שם=הערה1|Rosenfeld RG, Cohen P. Disorder of growth hormone/insulin-like growth factor secretion and action. In: Sperling MA (ed) Pediatric Endocrinology. 3rd ed Philadelphia, PA: Saunders-Elsevier 2008;259-263, 280-281 }} חישור וגומד, {{הערה|שם=הערה2|Hochberg Z. Endocrine control of skeletal maturation. Basel: Karger, 2002 }} עצמות שורש כף היד ועצמות המסרק, {{הערה|שם=הערה3|Greulich WW, Pyle SI. Radiographic Atlas of Skeletal Development of the Hand and Wrist, 2nd edition. Stanford, CA: Stanford University Press 1959 }} עצמות הגלילים. 
:יש מצבים שבהם דרגת הבשלות של עצמות באזור אחד שונה מדרגת הבשלות של אזור אחר, לכן מעריכים את גיל העצמות של כל אזור בנפרד ולא נותנים הערכה ממוצעת של כל הממצאים. הערכת גיל העצמות נעשית ע"י השוואת צילום כף היד של הנבדק לצילומים שבאטלס. מחפשים באטלס את הצילום שבו דרגת התגרמות לוחיות הגדילה היא הקרובה ביותר לדרגת התגרמות לוחיות הגדילה שבצילום הנבדק. הגיל הכתוב ליד התצלום הדומה ביותר לצילום כף היד של הנבדק נקבע כגיל העצמות שלו. בדרך כלל גיל העצמות מתאים לגילו הטבעי של הילד, אך יש מקרים שבהם גיל העצמות מאחר ביחס לגיל הטבעי או מקדים אותו. גיל עצמות שמאחר או מקדים את הגיל הטבעי ב-2 סטיות תקן מחייב בירור ומעקב.

*'''שיטת טנר-וייטהאוס (Tanner-Whitehouse method)'''
:בשיטה זו לכל עצם בכף היד קיים ניקוד לפי דרגת התגרמותה. משווים כל עצם לנתונים באטלס ונותנים לה ניקוד. לאחר הערכת כל העצמות מסכמים את כל הנקודות. סכום הנקודות נבדק בטבלאות המתאימות לבנים או לבנות. כל סכום מקביל לגיל עצמות מסוים. שיטה זו מסורבלת וגוזלת זמן קריאה ממושך, לכן נוטים להשתמש בה בתדירות נמוכה יותר מאשר בשיטת גרויליך ופייל.

קביעת גיל העצמות באמצעות אחת מהשיטות הנ"ל אומנם מקובלת בכל העולם, אולם בשנים האחרונות התעוררו לא מעט שאלות בקשר לאמינות השיטות בכלל האוכלוסיות. צילומי כף היד באטלס של גרויליך ופייל קובצו בשנים 1930 עד 1940 במדינת אוהיו שבארה"ב. הצילומים בוצעו באוכלוסיית ילדים לבנים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה. היות ובעשורים האחרונים דפוסי הגדילה וההתבגרות השתנו, השאלה הנשאלת היא אם צילומים שהתאימו לאוכלוסיית ילדים לפני 70-60 שנים עדיין יכולים לשמש כתקן גם בתקופה הנוכחית. נוסף על כך, התגרמות העצמות תלויה בתנאים חברתיים-כלכליים וברקע גנטי. לכן, מה שנחשב כתקין באוכלוסייה לבנה בצפון אמריקה לא בהכרח מהווה בסיס נכון להשוואה באוכלוסיות החיות במקומות שונים בעולם, בעיקר במדינות העולם השלישי  באפריקה או בדרום מזרח אסיה, שם הרקע הגנטי שונה והמצב החברתי-כלכלי הרבה יותר ירוד. יתר על כן, בשנים האחרונות נמצא שהתקנים המוצגים באטלס והתקנים של בנות ממוצא אפרו-אמריקאי החיות בארצות הברית אינם שווים.

שאלות נוספות התייחסו למידת האמינות של בודקים שונים בהערכת הצילומים. בשנת 1973 בדקו ג'והנסון ועמיתיו הן את אמינות הקריאה בין רופאים שונים והן את העקיבות בהערכת גיל העצמות בקריאה חוזרת של אותו הצילום ע"י אותו הרופא. הם מצאו שקריאת הצילומים בשיטה של גרויליך ופייל אמינה בילדים צעירים. לעומת זאת, בילדים הבוגרים לא הייתה תמימות דעים בקרב החוקרים השונים לגבי הערכת גיל העצמות. מחקר שנערך בתקופה האחרונה ע"י בול וחבריו הראה שסטיית התקן בפענוח גיל עצמות בין שני קוראים שונים יכולה להגיע ל-1.16 שנים. הם הראו שככל שהמיומנות של הקוראים גבוהה יותר סטיית התקן פוחתת.

בעשורים האחרונים מנסים לפתור בעיה זו באמצעות פיתוח שיטות הערכה אוטומטיות וממוחשבות לקריאת צילומי כף היד. עד כה לא נמצאה שיטה אמינה במאת האחוזים, מה גם שהקריאה האוטומטית נעשית רק על פי עצמות החישור, הגומד והגלילים ולא עצמות המסרק בכף היד, מה שמפחית מדיוק ההערכה.

==התוויות להערכת גיל עצמות==

גיל העצמות הוא מדד חשוב בהערכת תהליכי הגדילה וההתבגרות. כידוע, ילדים גדלים באופן צפוי מראש עם נטייה חזקה לשמור על תבנית גדילה קבועה, אולם קצב הגדילה וההתבגרות שונה מילד לילד. לפיכך, הגיל הטבעי ודרגת הבשלות הגופנית של הילד לא בהכרח תואמים. לעומת זאת גיל העצמות, המבטא את דרגת התגרמות העצמות, משקף בד"כ את שלב ההתפתחות הגופנית של הנבדק. לצילום כף היד להערכת גיל העצמות תפקיד חשוב באבחון ובמעקב אחרי ילדים עם [[בעיות גדילה]] ו/או [[התבגרות]], לכן בדיקה זו מבוצעת במרפאות אנדוקריניות לילדים. 

;ההתוויות המקובלות לביצוע צילום כף יד הן:
* ילדים נמוכים או גבוהים יחסית לבני גילם
* ילדים עם האטה או האצה בקצב הגדילה
* ילדים עם [[תת-משקל]] או [[עודף משקל]]
* ילדים עם סימני התבגרות שהופיעו בגיל צעיר מהמקובל או ילדים עם איחור בהופעת סימני ההתבגרות
* ילדים עם [[תת-פעילות של בלוטת התריס]] או [[פעילות יתר של בלוטת התריס]]
* ילדים שמטופלים זמן ממושך בתרופות המשפיעות על הגדילה ועל התגרמות העצמות: [[הורמון גדילה]], [[סטרואידים]], תרופות לעיכוב או להשריית התבגרות
* ילדים הסובלים מתסמונות גנטיות או ממחלות עצם. 
בדיקה זו נעשית גם בהתוויות שאינן קשורות בהכרח לגדילה:
* לקראת [[טיפולי שיניים]] שבהם חשוב לוודא את מצב ההתגרמות של הלסת. 
* לקראת טיפולים אורתופדיים וניתוחים בילדים עם [[עקמת]] קשה או בעיות אורתופדיות אחרות.

==שימושים קליניים==

צילום כף היד מאפשר הערכת הדרגה של בשלות העצמות. ברוב הילדים גיל העצמות וגיל הנבדק תואמים עם איחור או קידום של מספר חודשים. יש מקרים שבהם נמצא פער של יותר משתי סטיות תקן בין גיל העצמות לגיל הטבעי. במקרים אלו חייבים לשלול בעיות רפואיות הגורמות להאטה או להאצה בקצב התגרמות העצמות. חשוב להדגיש שהפרעה בהתגרמות העצמות יכולה להיגרם על ידי מספר רב של גורמים והאבחון המדויק של הבעיה ייקבע רק אחרי בירור מקיף ומעמיק.

===איחור בגיל העצמות===

גדילת העצמות מושפעת ממרכיבים תזונתיים - כל אבות המזון, אך בעיקר חלבונים, מינרלים ([[סידן]] ו[[זרחן]]), ויטמינים והורמונים שונים. במצבי [[תת-תזונה]] הנובעים מחוסר באספקת מזון, [[הפרעה בספיגת המזון]] או [[הפרעת אכילה]], קצב התארכות והתגרמות העצמות איטי. הביטוי הרנטגני של מצבים אלו הוא איחור בגיל העצמות בהשוואה לגיל הטבעי.

איחור בגיל העצמות והאטה בגדילה מאפיין גם הפרעות הורמונליות שונות. ל[[הורמוני בלוטת התריס]] ול[[הורמון גדילה]] תפקיד חשוב בהתמיינות תאי הסחוס ובחלוקתם. [[הורמוני המין]], [[טסטוסטרון]] אך בעיקר ה[[אסטרוגנים]], משפיעים על הבשלת תאי הסחוס והתגרמותם ואחראים על תהליך סגירת לוחיות הגדילה. התגרמות העצמות איטית וגיל העצמות מאחר במצבים של:
*[[תת-פעילות בלוטת התריס]]
* חוסר הורמון גדילה
*פגיעה ראשונית בבלוטות מין (אשכים או שחלות) או הפרעה מרכזית בציר הגונדוטרופינים (Gonadotropin), הגורמות לירידה בייצור ובהפרשת הורמוני המין. בחוסר הורמוני בלוטת התריס האיחור בהתגרמות בולט יותר בעצמות שורש כף היד בעוד היעדר הורמוני המין גורם לאיחור בהתגרמות הגלילים. 
*במצבים שבהם פעילות האנזים ארומטז (Aromatase)  האחראי על היפוך טסטוסטרון לאסטרוגן אינה תקינה
*מצב נדיר ,שבו לוחיות הגדילה אינן מתגרמות, נגרם עקב חוסר תגובה של הקולטנים לאסטרוגנים הנמצאים בתאי לוחיות הגדילה לגירוי ההורמונלי. במצב זה לוחיות הגדילה נשארות פתוחות והתארכות העצמות הארוכות נמשכת במשך שנים
*הפרשת יתר של [[קורטיזול]] או טיפול בתכשירים המכילים הורמונים סטרואידים במינונים גבוהים וזמן ממושך גורמים ל[[תסמונת קושינג]]. בתסמונת זו, המאופיינת בסימנים קליניים רבים, יש גם האטה בגדילה ואיחור בולט בגיל העצמות. רמות גבוהות של קורטיזול משבשות הפרשה של הורמונים הקשורים בגדילה. נוסף על כך, הורמונים אלו משפיעים ישירות על תאי לוחית הגדילה. במצבי עודף קורטיזול יש עיכוב של חלוקה והבשלה של תאי הסחוס. כמו כן, יש פגיעה בתהליך היווצרות הקולטנים להורמון הגדילה בתאים אלו וכתוצאה מכך חוסר תגובה לפעילות הורמון הגדילה

יש מצבים שבהם האיחור בגיל העצמות אינו מצביע על בעיה רפואית. לדוגמה, פער בולט בגיל העצמות מאפיין ילדים נמוכים עם דפוס גדילה והתבגרות איטיים. ילדים אלו נמוכים לכל משך תקופת הילדות ומתבגרים בגיל מאוחר יחסית. במהלך ההתבגרות נצפה שיפור באחוזוני הגובה שלהם ובסיום הגדילה הם מגיעים לקומתם המשפחתית. דפוס דומה של גדילה והתבגרות נמצא גם בבני משפחה נוספים. אבחנה זו הנקראת [[קומה נמוכה]] על רקע איחור התפתחותי כוללני  (CDGP, {{כ}}Constitutional Delay of Growth and Puberty), נחשבת אבחנה של "בדיעבד". לכן, אף שמדובר בדפוס גדילה ידוע, גם ילדים אלו חייבים לעבור בירור רפואי והורמונלי מלא.

===קידום בגיל העצמות===
קידום בגיל העצמות אופייני בדרך כלל למצבים שבהם יש עלייה בהורמוני המין או הורמונים אנדרוגניים הגורמים להתגרמות של תאי הסחוס שבלוחיות הגדילה. עלייה ברמות הורמוני המין בעקבות [[התבגרות מוקדמת]] או, במקרים נדירים יותר, גידולים המפרישים אסטרוגנים או טסטוסטרון גורמים לקידום מהיר של גיל העצמות.

עלייה ברמות הורמונים אנדרוגניים ממקור אדרנלי בגלל בעיה בפעילות אנזימי האדרנל גורמת אף היא להתגרמות מהירה של לוחיות הגדילה ולקידום בולט ומתקדם בגיל העצמות.

יש מצבים שבהם רמות האנדרוגנים בילדים מוגברות במידה קלה בהשוואה לבני גילם. תופעה זו גורמת להופעת שיעור מיני ללא סימני מין משניים נוספים בגיל צעיר יחסית (לפני גיל שמונה שנים בבנות וגיל תשע שנים בבנים) ולקידום קל בגיל העצמות. ילדים אלו גבוהים יחסית לבני משפחתם, אך קצב גדילתם וקצב הקידום בגיל העצמות שלהם אינו בולט ואינו מואץ.

הפרעה הורמונלית נוספת שעלולה לגרום להתגרמות מהירה של סחוסי הגדילה היא עלייה ברמות הורמוני בלוטת התריס במצבי פעילות יתר של הבלוטה שנמשכים לאורך זמן.

טיפול תחליפי בהורמוני המין או בהורמוני בלוטת התריס שניתן במינון יתר עלול לגרום להאצה בהתגרמות העצמות. לכן, בילדים המטופלים בתרופות מסוג זה יש מקום לניטור קצב התגרמות העצמות נוסף על המעקב הקליני.

גיל עצמות המקדים את הגיל הטבעי הוא ממצא שכיח בילדים עם [[עודף משקל]] בולט מגיל צעיר יחסית. חשוב להדגיש שאיחור בגיל עצמות בילד עם עודף משקל אינו ממצא מקובל. במצבים אלו יש לבצע בירור הורמונלי מלא לשלילת הפרשה מוגברת של קורטיזול או תת-פעילות בלוטת התריס.

===גיל עצמות לא סדיר===

הפרעה בהתגרמות העצמות היא ממצא שכיח במחלות עצם, בילדים שנולדו יחסית ב[[משקל נמוך לגיל ההיריון]] ולא הדביקו פער בגדילה ובתסמונות גנטיות שונות. מצבים אלו מאופיינים בהתגרמות לא סדירה של העצמות, חלק מהעצמות בשלות יותר וחלק פחות. במצבים אלו קשה מאוד להעריך את גיל העצמות של הילד.

===חיזוי גובה בוגר===

אפשרות הגדילה טמונה ביכולת התארכות העצמות שנקבע על פי דרגת התגרמות לוחיות הגדילה. צילום גיל עצמות הוא כלי עזר המאפשר להעריך איזה אחוז מהגובה כבר הושג בנקודת הזמן שבה בוצע הצילום בהשוואה לסך הגדילה שעוד נותרה עד השגת הגובה הבוגר. היות וגיל העצמות עשוי להשתנות באופן בלתי צפוי במהלך הגדילה, החיזוי משתנה אף הוא. לכן, אמינות החיזוי נתונה בספק. 

חשוב להדגיש שיכולת חיזוי הגובה הבוגר באמצעות הצילום אינה מדויקת בילדים עם בעיות גדילה או מחלות עצם ושיטות קריאת גיל העצמות "האוטומטיות" החדשות שבפיתוח לא צפויות לענות על מגבלה זו.

;קיימות שלוש שיטות חיזוי, כל שיטה מתבססת על מדדים שונים:
*ביילי ופינו (Bayley and Pinneau){{ש}}טבלאות נפרדות לבנים ולבנות שנמצאות בנספח האטלס של גרויליך ופייל. החיזוי מבוסס על הגובה הנמדד ועל גיל העצמות בנקודת זמן מסוימת.
*טנר וויטהאוס מרק (Tanner and Whitehouse Mark II){{ש}}טבלאות המבוססות על מין, גובה, גיל עצמות וגיל טבעי.
*רושה-ויינר-תיסן (Roche-Wainer-Thissen){{ש}}טבלאות המבוססות על גובה, גיל עצמות, גיל טבע, גובה גנטי ומשקל.

בכל הנוסחאות חיזוי הגובה מושפע מגובה ומגיל העצמות. כידוע, שני מדדים אלו תלויים בגורמים רבים המשתנים במהלך תקופת הגדילה: מצבו התזונתי והבריאותי של הילד, פעילותו הגופנית, תהליך ההתבגרות שלו ועוד. לכן, חיזוי גובה בילד צעיר לפני התחלת ההתבגרות אינו אמין. בגילאים בוגרים ככל שמתקרבים לסיום תהליך ההתבגרות והגדילה, החיזוי מדויק יותר. הדיוק רב יותר ככל שקרובים יותר לגובה הסופי.

חשוב להדגיש שמדובר בחיזוי בילדים בריאים ללא הפרעת גדילה או מחלות עצם. החיזוי אינו אמין בילדים נמוכים מאוד או גבוהים מאוד, ילדים שנולדו במשקל נמוך לגיל ההיריון ולא הדביקו את הפער בגדילה, בילדים עם דפוס גדילה האופייני לאיחור התפתחותי כוללני ובמצבים שבהם ההתבגרות מוקדמת או מאוחרת.

===ממצאים נוספים שניתן לזהות בצילום כף היד===

צילום כף היד מדגים גם את מבנה העצמות וצורתן. צורה ומבנה לא תקינים של העצמות אופייניים לתסמונות גנטיות ולמחלות עצם: [[מחלות התפתחות העצמות והסחוס]] (Osteochondrodysplasia) ומחלות שבהן יש הפרעה בהתגרמות העצמות.

התסמונות הגנטיות הנפוצות שבהן ניתן לזהות שינויים בעצמות כף היד הן [[תסמונת טרנר]] (Turner syndrome), המאופיינת בקיצור של עצמות מסרק כף היד הרביעית והחמישית, וב[[תת פעילות יותרת בלוטת התריס]] מדומה (Pseudohypoparathyroidism)  שבה עצמות מסרק כף היד רחבות וקצרות והקיצור בולט יותר בעצמות המסרק הרביעית והחמישית.

מחלות התפתחות העצם והסחוס זו קבוצה מגוונת של מחלות שבה נפגעים החלקים הסחוסיים ו/או הגרמיים שבעצם. בחלק מהמחלות הפגיעה היא רק בעצמות הארוכות ובחלקן בעצמות הארוכות ובחוליות. המחלה בעצמות הארוכות יכולה לפגוע בקצה העצם או במטפיזה בלבד או בשני חלקי העצם. בצילום כף היד ניתן לראות שינויים אופייניים במראה עצמות המסרק והגלילים בהתאם לסוג מחלת העצם. לדוגמה, ב[[היפוכונדרופלזיה]] (Hypochondroplasia)  עצמות כף היד רחבות וקצרות. כמו כן, צילום אזור זה מדגים גם שינויים בקצות החישור והגומד. לדוגמה, כיפוף ותזוזה של קצות העצמות - עיוות ע"ש מיידלנג- השכיח במחלת העצם [[לרי-וייל דיסכונדרוסטאוזיס]] (Leri-Weill dyschondrosteosis). עיוות זה נגרם ממוטציה בגן SHOX שבכרומוזום X, ולכן ניתן למצוא אותה גם בבנות עם תסמונת טרנר.

המחלות שבהן יש בעיה בייצור ובהתגרמות העצמות נחלקות לשני סוגים: 
*מחלות שבהן התגרמות העצם לא תקינה - [[רככת]] (Rickets או Osteomalacia). רככת נגרמת עקב חוסר במינרלים, [[סידן]] (חוסר בתזונה או משני למחלות שונות, כמו חוסר [[ויטמין D]], הפרעה במטבוליזם של ויטמין D ותנגודת לפעילות ויטמין D) ו[[זרחן]] (חוסר בתזונה או איבוד מוגבר בשתן), או בגלל מצבים נדירים שבהם יש הפרעה בפעילות האנזים [[פוספטזה בסיסית]] (Alkaline phosphatase) וכתוצאה מכך הסחוס אינו מתגרם. במצבים אלה ניתן לזהות את הסימנים האופייניים לרככת בעצמות הארוכות שבכף היד: התקערות בצורת גביע של קצות העצמות הארוכות (במקום המראה התקין שהוא קמור), אי סדירות והתפוררות בגבול העצם. בצילום כף היד ניתן לזהות גם את סימני מחלת העצם המאפיינת [[אי ספיקת כליות]] קשה שבעקבותיה מתפתח [[פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס]] שניונית. במצבים אלו, אם אינם מטופלים כראוי, יש סימני רככת, צפיפות העצם נמוכה וכשהמחלה מתקדמת - גם מראה האופייני לפעילות יתר של בלוטת יותרת התריס.
*מחלות שבהן מסת העצם מופחתת - [[חוסר מינרלים בעצם]] (Osteopenia) או [[דלדול העצם]] (Osteoporosis). לגבי חוסר מינרלים בעצם או דלדול העצם, בדיקת הבחירה לאבחון מחלה זו היא [[מדידת צפיפות העצם]]. אולם, במצבים שבהם צפיפות העצם נמוכה מאוד יש לעצמות מראה אופייני המזוהה גם בצילומי כף יד שמבוצעים באיכות טובה. 

סימנים נוספים שניתן למצוא בצילום כף היד הם קווי עצירת הגדילה. מדובר בפסים עדינים לרוחב העצם באזור לוחית הגדילה המצביעים על תקופה שבה העצם לא התגרמה והתארכה באופן תקין. קווי עצירת גדילה מאפיינים תקופות של תת-תזונה, מחלה קשה או טיפול תרופתי ממושך שעיכב גדילה.

==ביבליוגרפיה==

<blockquote> 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
* Tanner JM, Whitehouse RH, Marshall WA, et al. Assessment of Skeletal Maturity and Prediction of Adult Height (TW2 Method). New York: Academic Press 1975
*Karlberg J, Lawrence C, Albertsson-Wikland K. Prediction of final height in short, normal and tall children. Acta Paediatr Suppl 1994;406:3–9
*Bailey N, Pinneau SR. Tables for predicting adult height from skeletal age: revised for Greulich and Pyle hand standards. J Pediatr 1952;40:423-441
*Zachmann M, Sobradillo B, Frank M, et al. Bayley-Pinneau, Roche-Wainer-Thissen, and Tanner height predictions in normal children and in patients with various pathologic conditions. J Pediatr 1987;93:749-755
*Loder RT, Estle DT, Morrison K, et al. Applicability of the Greulich and Pyle skeletal age standards to black and white children of today. Am J Dis Child 1993;147:1329-1333
*de Waal WJ, Greyn-Fokker MH, Stijnen T, et al. Accuracy of final height prediction and effect of growth-reductive therapy in 362 constitutionally tall children. J Clin Endocrinol Metab 1996;81:1206-1216
*Pietka E, Gertych A, Pospiech S, et al. Computer-assisted bone age assessment: Image preprocessing and epiphyseal/metaphyseal ROI extraction. IEEE Transaction on Medical Imaging 2001;20:715-729 
{{הערות שוליים}}
</div>
</blockquote>

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=2544&sheetid=167 השימוש בצילומי "גיל העצמות"], מדיקל מדיה


{{ייחוס|ד"ר ליאורה לזר, פרופ' משה פיליפ; המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת ע"ש ג'סי צ' ושרה לאה שפר, המרכז הארצי לסוכרת נעורים, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, פתח תקווה}}
<center>'''פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, ספטמבר 2009, גיליון מס' 69, מדיקל מדיה'''</center>

[[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]
[[קטגוריה:ילדים]]
[[קטגוריה:מדיקל מדיה]]