כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הערכת הסיכון הניתוחי הלבבי - Preoperative cardiac risk assessment"
מתוך ויקירפואה
(←ראו גם) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כותרתהכנתחולה.jpg|מרכז]] | [[קובץ:כותרתהכנתחולה.jpg|מרכז]] | ||
| + | {{Sub Chapter | ||
| + | |Book=עקרונות בכירורגיה | ||
| + | |Chapter number=20 | ||
| + | |Sub Chapter number=2 | ||
| + | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | |שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | ||
| שורה 10: | שורה 15: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| + | [[מחלת לב|מחלות לבביות]] הן הסיבה המובילה לתמותה באוכלוסייה המערבית והם גם התורמים בצורה משמעותית לתמותה הסב-ניתוחית בניתוחים שאינם ניתוחי לב. מתוך כ-27 מיליון ניתוחים המבוצעים בשנה בארצות הברית, ל-30 אחוזים מהם יש מחלה לבבית כל שהיא, וכ-3 אחוזים מהם יפתחו סיבוך לבבי סב-ניתוחי. אחד הכלים להערכת הסיכון למות בניתוח הוא ה-Classification ASA{{כ}} (American Society of Anesthesiologists) של איגוד המרדימים האמריקאי המחלק את החולים לחמש קבוצות סיכון: | ||
| + | #חולים בריאים - תמותה משוערת 0 אחוזים | ||
| + | #חולים עם מחלות קלות במערכות שונות - תמותה 0.17 האחוז | ||
| + | #חולים עם מחלות מערכתיות בדרגת חומרה קשה – תמותה 0.6 האחוז | ||
| + | #חולים עם מחלה חמורות מלוות בחוסר יכולת לתפקד ומהווים איום על החיים – תמותה של 4 אחוזים | ||
| + | #חולים קשים ביותר עם החמרה במצבם שלא יחיו ללא טיפול מעל 24 שעות מהאבחנה - תמותה 10 אחוזים | ||
| − | + | גישה אחרת חדשה יותר להערכת חולה לפני ניתוח היא של Goldman הכוללת את המרכיבים המופיעים בטבלה 1.20. כאשר כל מרכיב מקבל ניקוד והניקוד המצטבר המרבי הוא 53 נקודות. חולים עם עד 5 נקודות יש סיכוי של 0.9 האחוז לפתח סיבוך לבבי רציני ומוות, חולים עם עד 12 נקודות יש סיכוי של 7.1 אחוזים, עד 25 נקודות 16 אחוזים ומעל 25 נקודות 64 אחוזים סיכוי לפתח סיבוכים לבביים רציניים ומוות. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
[[קובץ:גולדמן120.png|ממוזער|מרכז|500px|טבלה 1.20: סיווג החולים לפני ניתוח לפי גולדמן | [[קובץ:גולדמן120.png|ממוזער|מרכז|500px|טבלה 1.20: סיווג החולים לפני ניתוח לפי גולדמן | ||
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
Total Possible 53 points | Total Possible 53 points | ||
| − | ECG, | + | [[ECG]] (ElectroCardioGram), [[PAC]] (Premature Atrial Contraction), [[PVC]] (Premature Ventricular Contraction), [[BUN]] (Blood Urea Nitrogen), [[SGOT]]/[[AST]] (Serum Glutamic-Oxaloacetic Transaminase/ASpartate aminoTransferase) |
</div>]] | </div>]] | ||
| − | |||
| − | הזמן האופטימלי לנתח לאחר אירוע לבבי נקבע בהתאם לזמן שחלף מהאירוע. לרוב מומלץ לפני ניתוח אלקטיבי להמתין | + | לאחר שנקבעה רמת הסיכון הלבבי של החולה על המנתח והקרדיולוג לשקול את הרווח מהניתוח לעומת הסיכון בו וכן מהם האמצעים שיש לנקוט להקטנת הסיכון כמו: שינוי תרופות או פעולה פולשנית כמו הכנסת [[סטנטים|תומכנים]] לכלי הדם הלבביים או [[ניתוח מעקפים כליליים|ניתוח מעקפים]] לפני הניתוח, וכן על שיטת ההרדמה המועדפת והתרופות. |
| + | |||
| + | הזמן האופטימלי לנתח לאחר אירוע לבבי נקבע בהתאם לזמן שחלף מהאירוע. לרוב מומלץ לפני ניתוח אלקטיבי להמתין 4–6 שבועות לאחר האירוע הלבבי. בחולים המטופלים ה[[Beta blockers|תרופות חוסמות קולטני ביתא]] נמצאה תמותה ותחלואה נמוכה יותר בהשוואה לכאלה שקבלו [[Placebo|אינבו]]. בחולים המטופלים ב[[אספירין]] לאחר הניתוח יש גם כן ירידה בתמותה הסב-ניתוחית . | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | |||
* לנושא הקודם [[שלבי הכנת חולה לניתוח]] | * לנושא הקודם [[שלבי הכנת חולה לניתוח]] | ||
| − | * לנושא הבא: [[הערכת החולה לפני ניתוח]] | + | * לנושא הבא: [[הערכת החולה לפני ניתוח - Preoperative assessment]] |
| − | |||
| − | |||
* [[הכנת חולה לניתוח|לתוכן העניינים של הפרק]] | * [[הכנת חולה לניתוח|לתוכן העניינים של הפרק]] | ||
* [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]] | * [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]] | ||
* לפרק הקודם: [[זיהומים בכירורגיה]] | * לפרק הקודם: [[זיהומים בכירורגיה]] | ||
* לפרק הבא: [[כף רגל סוכרתית - היבטים כירורגיים - Diabetic foot - surgical aspects]] | * לפרק הבא: [[כף רגל סוכרתית - היבטים כירורגיים - Diabetic foot - surgical aspects]] | ||
| − | + | {{שש}} | |
| − | |||
{{ייחוס| [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]] - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | {{ייחוס| [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]] - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | ||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:כירורגיה]] | [[קטגוריה:כירורגיה]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:37, 15 במאי 2022
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | הכנת חולה לניתוח | |
מחלות לבביות הן הסיבה המובילה לתמותה באוכלוסייה המערבית והם גם התורמים בצורה משמעותית לתמותה הסב-ניתוחית בניתוחים שאינם ניתוחי לב. מתוך כ-27 מיליון ניתוחים המבוצעים בשנה בארצות הברית, ל-30 אחוזים מהם יש מחלה לבבית כל שהיא, וכ-3 אחוזים מהם יפתחו סיבוך לבבי סב-ניתוחי. אחד הכלים להערכת הסיכון למות בניתוח הוא ה-Classification ASA (American Society of Anesthesiologists) של איגוד המרדימים האמריקאי המחלק את החולים לחמש קבוצות סיכון:
- חולים בריאים - תמותה משוערת 0 אחוזים
- חולים עם מחלות קלות במערכות שונות - תמותה 0.17 האחוז
- חולים עם מחלות מערכתיות בדרגת חומרה קשה – תמותה 0.6 האחוז
- חולים עם מחלה חמורות מלוות בחוסר יכולת לתפקד ומהווים איום על החיים – תמותה של 4 אחוזים
- חולים קשים ביותר עם החמרה במצבם שלא יחיו ללא טיפול מעל 24 שעות מהאבחנה - תמותה 10 אחוזים
גישה אחרת חדשה יותר להערכת חולה לפני ניתוח היא של Goldman הכוללת את המרכיבים המופיעים בטבלה 1.20. כאשר כל מרכיב מקבל ניקוד והניקוד המצטבר המרבי הוא 53 נקודות. חולים עם עד 5 נקודות יש סיכוי של 0.9 האחוז לפתח סיבוך לבבי רציני ומוות, חולים עם עד 12 נקודות יש סיכוי של 7.1 אחוזים, עד 25 נקודות 16 אחוזים ומעל 25 נקודות 64 אחוזים סיכוי לפתח סיבוכים לבביים רציניים ומוות.
לאחר שנקבעה רמת הסיכון הלבבי של החולה על המנתח והקרדיולוג לשקול את הרווח מהניתוח לעומת הסיכון בו וכן מהם האמצעים שיש לנקוט להקטנת הסיכון כמו: שינוי תרופות או פעולה פולשנית כמו הכנסת תומכנים לכלי הדם הלבביים או ניתוח מעקפים לפני הניתוח, וכן על שיטת ההרדמה המועדפת והתרופות.
הזמן האופטימלי לנתח לאחר אירוע לבבי נקבע בהתאם לזמן שחלף מהאירוע. לרוב מומלץ לפני ניתוח אלקטיבי להמתין 4–6 שבועות לאחר האירוע הלבבי. בחולים המטופלים התרופות חוסמות קולטני ביתא נמצאה תמותה ותחלואה נמוכה יותר בהשוואה לכאלה שקבלו אינבו. בחולים המטופלים באספירין לאחר הניתוח יש גם כן ירידה בתמותה הסב-ניתוחית .
ראו גם
- לנושא הקודם שלבי הכנת חולה לניתוח
- לנושא הבא: הערכת החולה לפני ניתוח - Preoperative assessment
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: זיהומים בכירורגיה
- לפרק הבא: כף רגל סוכרתית - היבטים כירורגיים - Diabetic foot - surgical aspects
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד מרכז רפואי מאיר, כפר סבא