כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הפסקת היריון בשליש הראשון והשני - נייר עמדה"
מתוך ויקירפואה
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|סימוכין= | |סימוכין= | ||
|קישור=[http://www.obgyn.org.il/niarEmda_info.asp?info_id=34032 באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה] | |קישור=[http://www.obgyn.org.il/niarEmda_info.asp?info_id=34032 באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה] | ||
| − | |תאריך פרסום= | + | |תאריך פרסום=13 בספטמבר 2017 |
|יוצר הערך=[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]] | |יוצר הערך=[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]] | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|הפסקת היריון}} | {{הרחבה|הפסקת היריון}} | ||
| − | [[אמצעי מניעה|אמצעי המניעה]] המצויים | + | == דברי הסבר == |
| + | [[אמצעי מניעה|אמצעי המניעה]] המצויים בשימוש, יעילים ובטוחים, אך הם לא מספקים הגנה מוחלטת כנגד [[היריון]] לא רצוי. גם בני זוג עם המודעות הגבוהה ביותר עלולים על כן לחוות היריון בלתי מתוכנן. | ||
| − | חשוב להבהיר לנשים את הסיכונים הקשורים | + | חשוב להבהיר לנשים את הסיכונים הקשורים ל[[הפסקת היריון]] והאפשרויות השונות שעומדות לרשותן. |
| − | ==הבסיס החוקי== | + | == הבסיס החוקי == |
| + | חוק העונשין, תשל"ז (1977) קובע, שהפסקת היריון, הנעשית ביודעין, היא פעולה אסורה, אלא אם היא אושרה, מראש, על ידי ועדה שהוסמכה לכך. אישור זה מחייב שביצוע הפסקת ההיריון יהיה במוסד רפואי מוכר. חריגה מהוראות חוק זה מהווה עבירה פלילית, שעונש בצידה. | ||
| − | + | סעיף 316 (א) בחוק הנזכר למעלה קובע: "הוועדה רשאית, לאחר שנתקבלה הסכמתה המודעת של האישה, לתת אישור להפסקת היריון, אם ראתה הצדקה לכך, מחמת אחת מאלה: | |
| − | סעיף 316 (א) בחוק | ||
| − | #האישה היא למטה מגיל הנישואין, או מלאו לה ארבעים שנה | + | # האישה היא למטה מגיל הנישואין, או מלאו לה ארבעים שנה |
| − | #ההיריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי או מיחסי עריות, או שהוא שלא מנישואין | + | # ההיריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי או מיחסי עריות, או שהוא שלא מנישואין |
| − | #הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי | + | # הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי |
| − | #המשך ההיריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לאישה נזק גופני או נפשי | + | # המשך ההיריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לאישה נזק גופני או נפשי |
| − | לפי הנחיות משרד הבריאות, הוועדות ה"רגילות" להפסקת היריון "רשאיות לדון רק בבקשות של נשים שגיל הריונן אינו עולה על 23 שבועות", בעוד ועדות "על-אזוריות" מיוחדות רשאיות לדון בבקשות להפסקת היריון שגילו מעל 23 שבועות. | + | לפי הנחיות משרד הבריאות, הוועדות ה"רגילות" להפסקת היריון "רשאיות לדון רק בבקשות של נשים שגיל הריונן אינו עולה על 23 שבועות", בעוד ועדות "על-אזוריות" מיוחדות, רשאיות לדון בבקשות להפסקת היריון שגילו מעל 23 שבועות. |
| − | |||
| − | |||
| + | == הסכמה מדעת == | ||
לפני ביצוע הפסקת היריון, יש למסור לאישה את המידע הבא: | לפני ביצוע הפסקת היריון, יש למסור לאישה את המידע הבא: | ||
| − | + | * להפסקת היריון ייתכנו סיבוכים (כ-1 אחוז), כפי שיפורט בעת ההחתמה על ההסכמה לטיפול | |
| − | * להפסקת היריון ייתכנו סיבוכים (כ-1 | + | * הפסקת היריון בשליש ראשון אינה מהווה גורם סיכון מוגבר ל[[לידות מוקדמות]], [[אי-פריון]], הפלות עצמוניות ("טבעיות"), [[היריון חוץ רחמי]] וסיבוכי היריון |
| − | * הפסקת היריון בשליש ראשון אינה מהווה גורם סיכון מוגבר ל[[ | ||
* שיעורי התחלואה והתמותה בהפסקת היריון שמבוצעת בשליש הראשון הם פחות מעשירית מאלו שקשורים בהפסקת היריון בשלב מאוחר, בשליש השני של ההיריון | * שיעורי התחלואה והתמותה בהפסקת היריון שמבוצעת בשליש הראשון הם פחות מעשירית מאלו שקשורים בהפסקת היריון בשלב מאוחר, בשליש השני של ההיריון | ||
* היתרונות והחסרונות של הפסקת היריון תרופתית וניתוחית הן בהתאם לשבוע ההיריון | * היתרונות והחסרונות של הפסקת היריון תרופתית וניתוחית הן בהתאם לשבוע ההיריון | ||
| − | ==בדיקות לפני הפסקת היריון== | + | == בדיקות לפני הפסקת היריון == |
| − | |||
* היסטוריה רפואית מפורטת | * היסטוריה רפואית מפורטת | ||
* בדיקה גופנית רלוונטית | * בדיקה גופנית רלוונטית | ||
| − | * | + | * סוג דם |
| − | * [[ספירת דם]] ו[[תפקודי קרישה]] לפי היסטוריה רפואית ובדיקה קלינית | + | * [[ספירת דם - Complete blood count|ספירת דם]] ו[[תפקודי קרישה]] לפי היסטוריה רפואית ובדיקה קלינית |
| − | |||
| − | |||
| + | == בדיקת אולטראסאונד לפני ביצוע הפסקת היריון == | ||
* חובה לפני כל הפסקת היריון | * חובה לפני כל הפסקת היריון | ||
* נועדה לקביעת מספר ומיקום שקי ההיריון ברחם וגיל ההיריון | * נועדה לקביעת מספר ומיקום שקי ההיריון ברחם וגיל ההיריון | ||
| − | * הדגמת | + | * הדגמת דופק עוברי אינה תנאי לביצוע הפסקת היריון |
| − | |||
| − | |||
| + | == ביצוע הפסקת היריון == | ||
* הפסקת היריון תבוצע רק במוסד רפואי מוכר על ידי רופא נשים מומחה | * הפסקת היריון תבוצע רק במוסד רפואי מוכר על ידי רופא נשים מומחה | ||
* ניתן לבצע הפסקת היריון על ידי מתן תרופות או בעזרת ריקון ניתוחי של הרחם | * ניתן לבצע הפסקת היריון על ידי מתן תרופות או בעזרת ריקון ניתוחי של הרחם | ||
| − | * ניתן לבצע ריקון ניתוחי של הרחם כאשר ממדי העובר | + | * ניתן לבצע ריקון ניתוחי של הרחם כאשר ממדי העובר אינו עולה על 23 שבועות ו-6 ימים. בשבועות מתקדמים ועד שבוע זה טכניקת הביצוע: ריקון כירורגי או ריקון באמצעים תרופתיים ואחר כך בהתאם לצורך גרידה. שתי השיטות מקובלות, ובחירת השיטה תלויה במיומנות ובניסיון הרופא המומחה האחראי על המקרה |
| − | * מתן טיפול תרופתי מוגבל | + | * מתן טיפול תרופתי מוגבל להיריון בן עד 7 שבועות היריון ומונע את הצורך בהרדמה כללית ברוב המקרים |
| − | * בהפסקת היריון, המבוצעת על ידי שאיבה, יש לבחון את החומר שנשאב לנוכחות | + | * בהפסקת היריון, המבוצעת על ידי שאיבה, יש לבחון את החומר שנשאב לנוכחות רקמות היריון ואין חובה לבצע בדיקה היסטולוגית |
| − | * | + | * השימוש באולטראסאונד במהלך או לאחר הפעולה נתון לשיקול דעתו של המבצע |
| − | |||
| − | |||
| + | == הפעולות שיש לבצע לאחר הפסקת היריון == | ||
* השגחה על האישה למשך 30 דקות, לפחות | * השגחה על האישה למשך 30 דקות, לפחות | ||
* לפי סוג הדם לתת [[Anti D]], בטרם שחרורה של האישה, במינון הבא: | * לפי סוג הדם לתת [[Anti D]], בטרם שחרורה של האישה, במינון הבא: | ||
| − | + | ** עד שבוע 12 - לפחות 50 מיקרוגרם | |
| − | + | ** משבוע 13 ואילך - 300 מיקרוגרם | |
| − | ==המלצות והדרכה לאחר הפסקת היריון== | + | == המלצות והדרכה לאחר הפסקת היריון == |
| − | + | * להמליץ על ביקורת רפואית ובדיקת אולטראסאונד תוך כשבועיים מהפסקת היריון תרופתית ולאחר הווסת בהפסקת היריון כירורגית | |
| − | * להמליץ על ביקורת רפואית ובדיקת אולטראסאונד תוך | + | * לשקול מתן תכשירי [[ברזל]], למשך חודשיים, בייחוד אם [[המאטוקריט - Hematocrit|ההמטוקריט]] נמוך מ-35 אחוזים |
| − | * לשקול מתן תכשירי [[ברזל]], למשך חודשיים, בייחוד אם | ||
* לתת לאישה הדרכה ומידע אודות מהלך צפוי וסיבוכים אפשריים העלולים להופיע לאחר הפעולה: | * לתת לאישה הדרכה ומידע אודות מהלך צפוי וסיבוכים אפשריים העלולים להופיע לאחר הפעולה: | ||
| − | + | ** ייתכן דמם לדני לסירוגין, העלול להימשך עד הדמם הוסתי הבא | |
| − | + | ** הדמם יכול להיות מלווה בפליטת קרישים, [[כאבי בטן]] והתכווצויות כמו בזמן ווסת | |
| − | + | ** עליה לפנות בהקדם לרופא אם מופיע דמם מתגבר, כאב מתגבר או [[חום - Fever|חום]] | |
| − | + | ** עליה להימנע משימוש בטמפון ומקיום יחסי מין, כל עוד יש דמם לדני משמעותי | |
| − | + | ** באישה עם וסתות סדירות צפוי שהמחזור הוסתי הראשון, לאחר הפסקת ההיריון, יופיע תוך 4–6 שבועות | |
* לסייע לאישה בבחירת אמצעי מניעה: | * לסייע לאישה בבחירת אמצעי מניעה: | ||
| − | + | ** אפשר להתחיל בנטילת גלולות מיד לאחר הפסקת ההיריון בשליש ראשון - ביום ביצוע הפסקת היריון כירורגית או יום לאחר נטילת המיזופרוסטול ([[Cytotec|ציטוטק]]) בהפסקת היריון תרופתית | |
| − | + | ** ניתן להחדיר [[התקן תוך רחמי]] מיד לאחר הפסקת היריון בשליש הראשון והשני, אולם לאחר הפסקת היריון בשליש שני, יש היארעות גבוהה יותר של פליטה של ההתקן עד שהרחם עובר התכנסות (Involution) | |
| − | + | ** יש להנחות את האישה להיבדק עד 6 שבועות ממועד הפסקת ההיריון לשם קבלת ייעוץ, לפי הצורך, ביחס לאמצעים למניעת היריון והדבקה במחלות העוברות במגע מיני | |
| − | ==צוות הכנת נייר העמדה== | + | == צוות הכנת נייר העמדה == |
| − | + | * פרופ' דניאל זיידמן (יו"ר) | |
| − | *דניאל זיידמן (יו"ר) | + | * פרופ' ראול אורבייטו |
| − | *ראול אורבייטו | + | * ד"ר אידה אמודאי |
| − | *אידה אמודאי | + | * ד"ר עמוס בר |
| − | *עמוס בר | + | * פרופ' מוטי גולדנברג |
| − | *מוטי גולדנברג | + | * פרופ' יגאל וולמן |
| − | *יגאל וולמן | + | * פרופ' מוטי חלק |
| − | *מוטי חלק | + | * ד"ר אריה ישעיה |
| − | *אריה ישעיה | + | * ד"ר דגנית סמואל-אביטל |
| − | *דגנית סמואל-אביטל | + | * ד"ר נגה פורת |
| − | *נגה פורת | + | * ד"ר יצחק פיינשטיין |
| − | *יצחק פיינשטיין | + | * פרופ' אשר שושן |
| − | *אשר שושן | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | + | *חוק העונשין, תשל"ז (1977) סימן ב' סעיפים 312–321 | |
| − | *חוק העונשין, תשל"ז (1977) סימן ב' סעיפים | + | *חוזר מספר 36/87 של מינהל רפואה, החטיבה לענייני בריאות במשרד הבריאות, "טיפול בנסיוב אנטי D בנשים בעלות סוג דם RH שלילי, מיום 24.4.87 |
| − | + | *חוזר מספר 61/97 של מינהל רפואה, החטיבה לענייני בריאות במשרד הבריאות, "מתן זריקת Anti D לנשים הרות בעלות סוג דם RH שלילי, מיום 23.9.97 | |
| − | *חוזר | + | *חוזר מספר 48/99 של מינהל רפואה, החטיבה לענייני בריאות במשרד הבריאות, "הפסקת היריון מוקדם באמצעות תכשיר [[Mifegyne]] - MIFEGYNE) MIFEPRISTONE 200 mg) המוכר כ־486 RU" מיום 06.10.99 |
| − | + | *חוזר שרותי רפואה מספר 2/1/14 מ-28/12/1994: ועדות על-אזוריות להפסקת היריון בהריונות מעל שבוע 23 | |
| − | *חוזר | + | <blockquote> |
| − | |||
| − | *חוזר | ||
| − | |||
| − | *חוזר שרותי רפואה | ||
| − | <blockquote> | ||
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
*Leon Speroff, Philip D. Darney. Clinical Guide for Contraception. 4th edition, Lippincott Williams and Wilkins, 2005. | *Leon Speroff, Philip D. Darney. Clinical Guide for Contraception. 4th edition, Lippincott Williams and Wilkins, 2005. | ||
| − | |||
*Fung Kee Fung K et al., Maternal-Fetal Medicine Committee, Genetics Committee. Prevention of Rh alloimmunization. J Obstet Gynaecol Can. 2003;25(9):765-73 | *Fung Kee Fung K et al., Maternal-Fetal Medicine Committee, Genetics Committee. Prevention of Rh alloimmunization. J Obstet Gynaecol Can. 2003;25(9):765-73 | ||
| − | |||
* Say L, Kulier R, Gulmezoglu M, Campana A. Medical versus surgical methods for first trimester termination of pregnancy. Cochrane Database Syst Rev. 2005 Jan 25;(1):CD003037. | * Say L, Kulier R, Gulmezoglu M, Campana A. Medical versus surgical methods for first trimester termination of pregnancy. Cochrane Database Syst Rev. 2005 Jan 25;(1):CD003037. | ||
| − | + | * Okusanya BO1, Oduwole O, Effa EE. Immediate postabortal insertion of intrauterine devices. Cochrane Database Syst Rev. 2014 Jul 28;(7):CD001777. | |
| − | * | + | * Wildschut H, Both MI, Medema S, Thomee E, Wildhagen MF, Kapp N. Medical methods for mid-trimester termination of pregnancy. Cochrane Database Syst Rev. 2011;(1):CD005216. |
| − | |||
| − | * | ||
| − | |||
* Burnett MA, Corbett CA, Gertenstein RJ.A randomized trial of laminaria tents versus vaginal for cervical ripening in first trimester surgical abortion. J Obstet Gynaecol Can. 2005;27(1):38-42. | * Burnett MA, Corbett CA, Gertenstein RJ.A randomized trial of laminaria tents versus vaginal for cervical ripening in first trimester surgical abortion. J Obstet Gynaecol Can. 2005;27(1):38-42. | ||
| − | + | * Kulier R, Kapp N, Gulmezoglu AM, Hofmeyr GJ, Cheng L, Campana A. Medical methods for first trimester abortion. Cochrane Database Syst Rev. 2011;(11):CD002855. | |
| − | * Kulier R, | ||
| − | |||
* Autry AM, Hayes EC, Jacobson GF and Kirby RS. A comparison of medical induction and dilatation and evacuation for second-trimester abortion. Am J Obstet Gynecol. 2002;(8), 187:393-7 | * Autry AM, Hayes EC, Jacobson GF and Kirby RS. A comparison of medical induction and dilatation and evacuation for second-trimester abortion. Am J Obstet Gynecol. 2002;(8), 187:393-7 | ||
</div> | </div> | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| − | |||
{{ייחוס|[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]]}} | {{ייחוס|[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]]}} | ||
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - גינקולוגיה]] | [[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - גינקולוגיה]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:55, 22 בדצמבר 2023
 | |
|---|---|
| הפסקות היריון בשליש הראשון והשני | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | גינקולוגיה |
| האיגוד המפרסם |  |
| קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | 13 בספטמבר 2017 |
| יוצר הערך | צוות הכנת נייר העמדה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – הפסקת היריון
דברי הסבר
אמצעי המניעה המצויים בשימוש, יעילים ובטוחים, אך הם לא מספקים הגנה מוחלטת כנגד היריון לא רצוי. גם בני זוג עם המודעות הגבוהה ביותר עלולים על כן לחוות היריון בלתי מתוכנן.
חשוב להבהיר לנשים את הסיכונים הקשורים להפסקת היריון והאפשרויות השונות שעומדות לרשותן.
הבסיס החוקי
חוק העונשין, תשל"ז (1977) קובע, שהפסקת היריון, הנעשית ביודעין, היא פעולה אסורה, אלא אם היא אושרה, מראש, על ידי ועדה שהוסמכה לכך. אישור זה מחייב שביצוע הפסקת ההיריון יהיה במוסד רפואי מוכר. חריגה מהוראות חוק זה מהווה עבירה פלילית, שעונש בצידה.
סעיף 316 (א) בחוק הנזכר למעלה קובע: "הוועדה רשאית, לאחר שנתקבלה הסכמתה המודעת של האישה, לתת אישור להפסקת היריון, אם ראתה הצדקה לכך, מחמת אחת מאלה:
- האישה היא למטה מגיל הנישואין, או מלאו לה ארבעים שנה
- ההיריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי או מיחסי עריות, או שהוא שלא מנישואין
- הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי
- המשך ההיריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לאישה נזק גופני או נפשי
לפי הנחיות משרד הבריאות, הוועדות ה"רגילות" להפסקת היריון "רשאיות לדון רק בבקשות של נשים שגיל הריונן אינו עולה על 23 שבועות", בעוד ועדות "על-אזוריות" מיוחדות, רשאיות לדון בבקשות להפסקת היריון שגילו מעל 23 שבועות.
הסכמה מדעת
לפני ביצוע הפסקת היריון, יש למסור לאישה את המידע הבא:
- להפסקת היריון ייתכנו סיבוכים (כ-1 אחוז), כפי שיפורט בעת ההחתמה על ההסכמה לטיפול
- הפסקת היריון בשליש ראשון אינה מהווה גורם סיכון מוגבר ללידות מוקדמות, אי-פריון, הפלות עצמוניות ("טבעיות"), היריון חוץ רחמי וסיבוכי היריון
- שיעורי התחלואה והתמותה בהפסקת היריון שמבוצעת בשליש הראשון הם פחות מעשירית מאלו שקשורים בהפסקת היריון בשלב מאוחר, בשליש השני של ההיריון
- היתרונות והחסרונות של הפסקת היריון תרופתית וניתוחית הן בהתאם לשבוע ההיריון
בדיקות לפני הפסקת היריון
- היסטוריה רפואית מפורטת
- בדיקה גופנית רלוונטית
- סוג דם
- ספירת דם ותפקודי קרישה לפי היסטוריה רפואית ובדיקה קלינית
בדיקת אולטראסאונד לפני ביצוע הפסקת היריון
- חובה לפני כל הפסקת היריון
- נועדה לקביעת מספר ומיקום שקי ההיריון ברחם וגיל ההיריון
- הדגמת דופק עוברי אינה תנאי לביצוע הפסקת היריון
ביצוע הפסקת היריון
- הפסקת היריון תבוצע רק במוסד רפואי מוכר על ידי רופא נשים מומחה
- ניתן לבצע הפסקת היריון על ידי מתן תרופות או בעזרת ריקון ניתוחי של הרחם
- ניתן לבצע ריקון ניתוחי של הרחם כאשר ממדי העובר אינו עולה על 23 שבועות ו-6 ימים. בשבועות מתקדמים ועד שבוע זה טכניקת הביצוע: ריקון כירורגי או ריקון באמצעים תרופתיים ואחר כך בהתאם לצורך גרידה. שתי השיטות מקובלות, ובחירת השיטה תלויה במיומנות ובניסיון הרופא המומחה האחראי על המקרה
- מתן טיפול תרופתי מוגבל להיריון בן עד 7 שבועות היריון ומונע את הצורך בהרדמה כללית ברוב המקרים
- בהפסקת היריון, המבוצעת על ידי שאיבה, יש לבחון את החומר שנשאב לנוכחות רקמות היריון ואין חובה לבצע בדיקה היסטולוגית
- השימוש באולטראסאונד במהלך או לאחר הפעולה נתון לשיקול דעתו של המבצע
הפעולות שיש לבצע לאחר הפסקת היריון
- השגחה על האישה למשך 30 דקות, לפחות
- לפי סוג הדם לתת Anti D, בטרם שחרורה של האישה, במינון הבא:
- עד שבוע 12 - לפחות 50 מיקרוגרם
- משבוע 13 ואילך - 300 מיקרוגרם
המלצות והדרכה לאחר הפסקת היריון
- להמליץ על ביקורת רפואית ובדיקת אולטראסאונד תוך כשבועיים מהפסקת היריון תרופתית ולאחר הווסת בהפסקת היריון כירורגית
- לשקול מתן תכשירי ברזל, למשך חודשיים, בייחוד אם ההמטוקריט נמוך מ-35 אחוזים
- לתת לאישה הדרכה ומידע אודות מהלך צפוי וסיבוכים אפשריים העלולים להופיע לאחר הפעולה:
- ייתכן דמם לדני לסירוגין, העלול להימשך עד הדמם הוסתי הבא
- הדמם יכול להיות מלווה בפליטת קרישים, כאבי בטן והתכווצויות כמו בזמן ווסת
- עליה לפנות בהקדם לרופא אם מופיע דמם מתגבר, כאב מתגבר או חום
- עליה להימנע משימוש בטמפון ומקיום יחסי מין, כל עוד יש דמם לדני משמעותי
- באישה עם וסתות סדירות צפוי שהמחזור הוסתי הראשון, לאחר הפסקת ההיריון, יופיע תוך 4–6 שבועות
- לסייע לאישה בבחירת אמצעי מניעה:
- אפשר להתחיל בנטילת גלולות מיד לאחר הפסקת ההיריון בשליש ראשון - ביום ביצוע הפסקת היריון כירורגית או יום לאחר נטילת המיזופרוסטול (ציטוטק) בהפסקת היריון תרופתית
- ניתן להחדיר התקן תוך רחמי מיד לאחר הפסקת היריון בשליש הראשון והשני, אולם לאחר הפסקת היריון בשליש שני, יש היארעות גבוהה יותר של פליטה של ההתקן עד שהרחם עובר התכנסות (Involution)
- יש להנחות את האישה להיבדק עד 6 שבועות ממועד הפסקת ההיריון לשם קבלת ייעוץ, לפי הצורך, ביחס לאמצעים למניעת היריון והדבקה במחלות העוברות במגע מיני
צוות הכנת נייר העמדה
- פרופ' דניאל זיידמן (יו"ר)
- פרופ' ראול אורבייטו
- ד"ר אידה אמודאי
- ד"ר עמוס בר
- פרופ' מוטי גולדנברג
- פרופ' יגאל וולמן
- פרופ' מוטי חלק
- ד"ר אריה ישעיה
- ד"ר דגנית סמואל-אביטל
- ד"ר נגה פורת
- ד"ר יצחק פיינשטיין
- פרופ' אשר שושן
ביבליוגרפיה
- חוק העונשין, תשל"ז (1977) סימן ב' סעיפים 312–321
- חוזר מספר 36/87 של מינהל רפואה, החטיבה לענייני בריאות במשרד הבריאות, "טיפול בנסיוב אנטי D בנשים בעלות סוג דם RH שלילי, מיום 24.4.87
- חוזר מספר 61/97 של מינהל רפואה, החטיבה לענייני בריאות במשרד הבריאות, "מתן זריקת Anti D לנשים הרות בעלות סוג דם RH שלילי, מיום 23.9.97
- חוזר מספר 48/99 של מינהל רפואה, החטיבה לענייני בריאות במשרד הבריאות, "הפסקת היריון מוקדם באמצעות תכשיר Mifegyne - MIFEGYNE) MIFEPRISTONE 200 mg) המוכר כ־486 RU" מיום 06.10.99
- חוזר שרותי רפואה מספר 2/1/14 מ-28/12/1994: ועדות על-אזוריות להפסקת היריון בהריונות מעל שבוע 23
- Leon Speroff, Philip D. Darney. Clinical Guide for Contraception. 4th edition, Lippincott Williams and Wilkins, 2005.
- Fung Kee Fung K et al., Maternal-Fetal Medicine Committee, Genetics Committee. Prevention of Rh alloimmunization. J Obstet Gynaecol Can. 2003;25(9):765-73
- Say L, Kulier R, Gulmezoglu M, Campana A. Medical versus surgical methods for first trimester termination of pregnancy. Cochrane Database Syst Rev. 2005 Jan 25;(1):CD003037.
- Okusanya BO1, Oduwole O, Effa EE. Immediate postabortal insertion of intrauterine devices. Cochrane Database Syst Rev. 2014 Jul 28;(7):CD001777.
- Wildschut H, Both MI, Medema S, Thomee E, Wildhagen MF, Kapp N. Medical methods for mid-trimester termination of pregnancy. Cochrane Database Syst Rev. 2011;(1):CD005216.
- Burnett MA, Corbett CA, Gertenstein RJ.A randomized trial of laminaria tents versus vaginal for cervical ripening in first trimester surgical abortion. J Obstet Gynaecol Can. 2005;27(1):38-42.
- Kulier R, Kapp N, Gulmezoglu AM, Hofmeyr GJ, Cheng L, Campana A. Medical methods for first trimester abortion. Cochrane Database Syst Rev. 2011;(11):CD002855.
- Autry AM, Hayes EC, Jacobson GF and Kirby RS. A comparison of medical induction and dilatation and evacuation for second-trimester abortion. Am J Obstet Gynecol. 2002;(8), 187:393-7