כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הפסקת היריון בשליש הראשון והשני - נייר עמדה"
מתוך ויקירפואה
| שורה 9: | שורה 9: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|הפסקת היריון}} | {{הרחבה|הפסקת היריון}} | ||
| − | |||
| − | + | == דברי הסבר == | |
| + | [[אמצעי מניעה|אמצעי המניעה]] המצויים כיום בשימוש יעילים ובטוחים, אך הם לא מספקים הגנה מוחלטת כנגד [[הריון]] לא רצוי. גם בני זוג עם המודעות הגבוהה ביותר עלולים על כן לחוות הריון בלתי מתוכנן. | ||
| − | + | חשוב להבהיר לנשים את הסיכונים הקשורים ל[[הפסקת הריון]] והאפשרויות השונות שעומדות לרשותן. | |
| − | חוק העונשין, תשל"ז (1977) קובע, שהפסקת | + | == הבסיס החוקי == |
| − | + | חוק העונשין, תשל"ז (1977) קובע, שהפסקת הריון, הנעשית ביודעין, הינה פעולה אסורה, אלא אם היא אושרה, מראש, על ידי ועדה שהוסמכה לכך. אישור זה מחייב שביצוע הפסקת ההריון יהיה במוסד רפואי מוכר. חריגה מהוראות חוק זה מהווה עבירה פלילית, שעונש בצידה. | |
| − | + | סעיף 316 (א) בחוק הנזכר למעלה קובע: "הוועדה רשאית, לאחר שנתקבלה הסכמתה המודעת של האישה, לתת אישור להפסקת הריון, אם ראתה הצדקה לכך, מחמת אחת מאלה: | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | לפי | + | # האישה היא למטה מגיל הנישואין, או מלאו לה ארבעים שנה; |
| + | # ההריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי או מיחסי עריות, או שהוא שלא מנישואין; | ||
| + | # הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי; | ||
| + | # המשך ההריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לאישה נזק גופני או נפשי" | ||
| − | |||
| − | + | לפי הנחיות משרד הבריאות, הועדות ה"רגילות" להפסקת הריון "רשאיות לדון רק בבקשות של נשים שגיל הריונן אינו עולה על 23 שבועות", בעוד ועדות "על-אזוריות" מיוחדות, רשאיות לדון בבקשות להפסקת הריון שגילו מעל 23 שבועות. | |
| − | + | == הסכמה מדעת == | |
| − | + | לפני ביצוע הפסקת הריון, יש למסור לאישה את המידע הבא: | |
| − | |||
| − | |||
| − | ==בדיקות לפני הפסקת | + | * להפסקת הריון ייתכנו סיבוכים (כ-1 אחוז), כפי שיפורט בעת ההחתמה על ההסכמה לטיפול |
| + | * הפסקת הריון בשליש ראשון אינה מהווה גורם סיכון מוגבר ל[[לידות מוקדמות]], [[אי-פריון]], הפלות עצמוניות ("טבעיות"), [[הריון חוץ רחמי]] וסיבוכי הריון | ||
| + | * שיעורי התחלואה והתמותה בהפסקת הריון שמבוצעת בשליש הראשון הם פחות מעשירית מאלו שקשורים בהפסקת הריון בשלב מאוחר, בשליש השני של ההריון | ||
| + | * היתרונות והחסרונות של הפסקת הריון תרופתית וניתוחית הן בהתאם לשבוע ההריון | ||
| + | |||
| + | == בדיקות לפני הפסקת הריון == | ||
* היסטוריה רפואית מפורטת | * היסטוריה רפואית מפורטת | ||
* בדיקה גופנית רלוונטית | * בדיקה גופנית רלוונטית | ||
| − | * | + | * סוג דם |
| − | * [[ספירת דם]] ו[[תפקודי קרישה]] לפי היסטוריה רפואית ובדיקה קלינית | + | * [[ספירת דם - Complete blood count|ספירת דם]] ו[[תפקודי קרישה]] לפי היסטוריה רפואית ובדיקה קלינית |
| − | ==בדיקת | + | == בדיקת אולטראסאונד לפני ביצוע הפסקת הריון == |
| − | * חובה לפני כל הפסקת | + | * חובה לפני כל הפסקת הריון |
| − | * נועדה לקביעת מספר ומיקום שקי | + | * נועדה לקביעת מספר ומיקום שקי ההריון ברחם וגיל ההריון |
| − | * הדגמת | + | * הדגמת דופק עוברי אינה תנאי לביצוע הפסקת הריון |
| − | ==ביצוע הפסקת | + | == ביצוע הפסקת הריון == |
| − | * הפסקת | + | * הפסקת הריון תבוצע רק במוסד רפואי מוכר על ידי רופא נשים מומחה |
| − | * ניתן לבצע הפסקת | + | * ניתן לבצע הפסקת הריון על ידי מתן תרופות או בעזרת ריקון ניתוחי של הרחם |
| − | * ניתן לבצע ריקון ניתוחי של הרחם כאשר ממדי העובר | + | * ניתן לבצע ריקון ניתוחי של הרחם כאשר ממדי העובר אינו עולה על 23 שבועות ו-6 ימים. בשבועות מתקדמים ועד שבוע זה טכניקת הביצוע: ריקון כירורגי או ריקון באמצעים תרופתיים ואחר כך בהתאם לצורך גרידה. שתי השיטות מקובלות, ובחירת השיטה תלויה במיומנות ובניסיון הרופא המומחה האחראי על המקרה |
| − | * מתן טיפול תרופתי מוגבל כיום | + | * מתן טיפול תרופתי מוגבל כיום להריון בן עד 7 שבועות הריון ומונע את הצורך בהרדמה כללית ברוב המקרים |
| − | * בהפסקת | + | * בהפסקת הריון, המבוצעת על ידי שאיבה, יש לבחון את החומר שנשאב לנוכחות רקמות היריון ואין חובה לבצע בדיקה היסטולוגית |
| − | * | + | * השימוש באולטראסאונד במהלך או לאחר הפעולה נתון לשיקול דעתו של המבצע |
| − | ==הפעולות שיש לבצע לאחר הפסקת | + | == הפעולות שיש לבצע לאחר הפסקת הריון == |
* השגחה על האישה למשך 30 דקות, לפחות | * השגחה על האישה למשך 30 דקות, לפחות | ||
* לפי סוג הדם לתת [[Anti D]], בטרם שחרורה של האישה, במינון הבא: | * לפי סוג הדם לתת [[Anti D]], בטרם שחרורה של האישה, במינון הבא: | ||
| − | + | ** עד שבוע 12 - לפחות 50 מיקרוגרם | |
| − | + | ** משבוע 13 ואילך - 300 מיקרוגרם | |
| − | ==המלצות והדרכה לאחר הפסקת | + | == המלצות והדרכה לאחר הפסקת הריון == |
| − | * להמליץ על ביקורת רפואית ובדיקת אולטראסאונד תוך | + | * להמליץ על ביקורת רפואית ובדיקת אולטראסאונד תוך כשבועיים מהפסקת הריון תרופתית ולאחר הווסת בהפסקת הריון כירורגית |
| − | * לשקול מתן תכשירי [[ברזל]], למשך חודשיים, בייחוד אם | + | * לשקול מתן תכשירי [[ברזל]], למשך חודשיים, בייחוד אם [[המאטוקריט - Hematocrit|ההמטוקריט]] נמוך מ-35 אחוזים |
* לתת לאישה הדרכה ומידע אודות מהלך צפוי וסיבוכים אפשריים העלולים להופיע לאחר הפעולה: | * לתת לאישה הדרכה ומידע אודות מהלך צפוי וסיבוכים אפשריים העלולים להופיע לאחר הפעולה: | ||
| − | + | ** יתכן דמם לדני לסירוגין, העלול להימשך עד הדמם הוסתי הבא | |
| − | + | ** הדמם יכול להיות מלווה בפליטת קרישים, [[כאבי בטן]] והתכווצויות כמו בזמן ווסת | |
| − | + | ** עליה לפנות בהקדם לרופא אם מופיע דמם מתגבר, כאב מתגבר או [[חום - Fever|חום]] | |
| − | + | ** עליה להימנע משימוש בטמפון ומקיום יחסי מין, כל עוד יש דמם לדני משמעותי | |
| − | + | ** באישה עם וסתות סדירות צפוי שהמחזור הוסתי הראשון, לאחר הפסקת ההריון, יופיע תוך 6-4 שבועות | |
* לסייע לאישה בבחירת אמצעי מניעה: | * לסייע לאישה בבחירת אמצעי מניעה: | ||
| − | + | ** אפשר להתחיל בנטילת גלולות מיד לאחר הפסקת ההריון בשליש ראשון - ביום ביצוע הפסקת הריון כירורגית או יום לאחר נטילת המיזופרוסטול ([[Cytotec|ציטוטק]]) בהפסקת הריון תרופתית | |
| − | + | ** ניתן להחדיר [[התקן תוך רחמי]] מיד לאחר הפסקת הריון בשליש הראשון והשני, אולם לאחר הפסקת הריון בשליש שני, יש היארעות גבוהה יותר של פליטה של ההתקן עד שהרחם עובר התכנסות (Involution) | |
| − | + | ** יש להנחות את האישה להיבדק עד 6 שבועות ממועד הפסקת ההריון לשם קבלת ייעוץ, לפי הצורך, ביחס לאמצעים למניעת הריון והדבקה במחלות העוברות במגע מיני | |
| − | ==צוות הכנת נייר העמדה== | + | == צוות הכנת נייר העמדה == |
| − | *דניאל זיידמן (יו"ר) | + | * פרופ' דניאל זיידמן (יו"ר) |
| − | *ראול אורבייטו | + | * פרופ' ראול אורבייטו |
| − | *אידה אמודאי | + | * ד"ר אידה אמודאי |
| − | *עמוס בר | + | * ד"ר עמוס בר |
| − | *מוטי גולדנברג | + | * פרופ' מוטי גולדנברג |
| − | *יגאל וולמן | + | * פרופ' יגאל וולמן |
| − | *מוטי חלק | + | * פרופ' מוטי חלק |
| − | *אריה ישעיה | + | * ד"ר אריה ישעיה |
| − | *דגנית סמואל-אביטל | + | * ד"ר דגנית סמואל-אביטל |
| − | *נגה פורת | + | * ד"ר נגה פורת |
| − | *יצחק פיינשטיין | + | * ד"ר יצחק פיינשטיין |
| − | *אשר שושן | + | * פרופ' אשר שושן |
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | *חוק העונשין, תשל"ז (1977) סימן ב' סעיפים 312-321 | + | *חוק העונשין, תשל"ז (1977) סימן ב' סעיפים 312-321 |
| − | *חוזר | + | *חוזר מספר 36/87 של מינהל רפואה, החטיבה לענייני בריאות במשרד הבריאות, "טיפול בנסיוב אנטי D בנשים בעלות סוג דם RH שלילי, מיום 24.4.87 |
| − | *חוזר | + | *חוזר מספר 61/97 של מינהל רפואה, החטיבה לענייני בריאות במשרד הבריאות, "מתן זריקת Anti D לנשים הרות בעלות סוג דם RH שלילי, מיום 23.9.97 |
| − | *חוזר | + | *חוזר מספר 48/99 של מינהל רפואה, החטיבה לענייני בריאות במשרד הבריאות, "הפסקת היריון מוקדם באמצעות תכשיר [[t:מיפג'ין - Mifegyne|מיפג'ין]] - MIFEGYNE®) MIFEPRISTONE 200 mg) המוכר כ- 486 RU" מיום 06.10.99 |
| − | *חוזר שרותי רפואה | + | *חוזר שרותי רפואה מספר 2/1/14 מ-28/12/1994: ועדות על-אזוריות להפסקת היריון בהריונות מעל שבוע 23 |
<blockquote> | <blockquote> | ||
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| שורה 112: | שורה 114: | ||
* Say L, Kulier R, Gulmezoglu M, Campana A. Medical versus surgical methods for first trimester termination of pregnancy. Cochrane Database Syst Rev. 2005 Jan 25;(1):CD003037. | * Say L, Kulier R, Gulmezoglu M, Campana A. Medical versus surgical methods for first trimester termination of pregnancy. Cochrane Database Syst Rev. 2005 Jan 25;(1):CD003037. | ||
| − | * | + | * Okusanya BO1, Oduwole O, Effa EE. Immediate postabortal insertion of intrauterine devices. Cochrane Database Syst Rev. 2014 Jul 28;(7):CD001777. |
| − | * | + | * Wildschut H, Both MI, Medema S, Thomee E, Wildhagen MF, Kapp N. Medical methods for mid-trimester termination of pregnancy. Cochrane Database Syst Rev. 2011;(1):CD005216. |
* Burnett MA, Corbett CA, Gertenstein RJ.A randomized trial of laminaria tents versus vaginal for cervical ripening in first trimester surgical abortion. J Obstet Gynaecol Can. 2005;27(1):38-42. | * Burnett MA, Corbett CA, Gertenstein RJ.A randomized trial of laminaria tents versus vaginal for cervical ripening in first trimester surgical abortion. J Obstet Gynaecol Can. 2005;27(1):38-42. | ||
| − | * Kulier R, | + | * Kulier R, Kapp N, Gulmezoglu AM, Hofmeyr GJ, Cheng L, Campana A. Medical methods for first trimester abortion. Cochrane Database Syst Rev. 2011;(11):CD002855. |
* Autry AM, Hayes EC, Jacobson GF and Kirby RS. A comparison of medical induction and dilatation and evacuation for second-trimester abortion. Am J Obstet Gynecol. 2002;(8), 187:393-7 | * Autry AM, Hayes EC, Jacobson GF and Kirby RS. A comparison of medical induction and dilatation and evacuation for second-trimester abortion. Am J Obstet Gynecol. 2002;(8), 187:393-7 | ||
גרסה מ־10:58, 21 בדצמבר 2023
 | |
|---|---|
| הפסקות היריון בשליש הראשון והשני | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | גינקולוגיה |
| האיגוד המפרסם |  |
| קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | 01 במרץ 2006 |
| יוצר הערך | צוות הכנת נייר העמדה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – הפסקת היריון
דברי הסבר
אמצעי המניעה המצויים כיום בשימוש יעילים ובטוחים, אך הם לא מספקים הגנה מוחלטת כנגד הריון לא רצוי. גם בני זוג עם המודעות הגבוהה ביותר עלולים על כן לחוות הריון בלתי מתוכנן.
חשוב להבהיר לנשים את הסיכונים הקשורים להפסקת הריון והאפשרויות השונות שעומדות לרשותן.
הבסיס החוקי
חוק העונשין, תשל"ז (1977) קובע, שהפסקת הריון, הנעשית ביודעין, הינה פעולה אסורה, אלא אם היא אושרה, מראש, על ידי ועדה שהוסמכה לכך. אישור זה מחייב שביצוע הפסקת ההריון יהיה במוסד רפואי מוכר. חריגה מהוראות חוק זה מהווה עבירה פלילית, שעונש בצידה.
סעיף 316 (א) בחוק הנזכר למעלה קובע: "הוועדה רשאית, לאחר שנתקבלה הסכמתה המודעת של האישה, לתת אישור להפסקת הריון, אם ראתה הצדקה לכך, מחמת אחת מאלה:
- האישה היא למטה מגיל הנישואין, או מלאו לה ארבעים שנה;
- ההריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי או מיחסי עריות, או שהוא שלא מנישואין;
- הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי;
- המשך ההריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לאישה נזק גופני או נפשי"
לפי הנחיות משרד הבריאות, הועדות ה"רגילות" להפסקת הריון "רשאיות לדון רק בבקשות של נשים שגיל הריונן אינו עולה על 23 שבועות", בעוד ועדות "על-אזוריות" מיוחדות, רשאיות לדון בבקשות להפסקת הריון שגילו מעל 23 שבועות.
הסכמה מדעת
לפני ביצוע הפסקת הריון, יש למסור לאישה את המידע הבא:
- להפסקת הריון ייתכנו סיבוכים (כ-1 אחוז), כפי שיפורט בעת ההחתמה על ההסכמה לטיפול
- הפסקת הריון בשליש ראשון אינה מהווה גורם סיכון מוגבר ללידות מוקדמות, אי-פריון, הפלות עצמוניות ("טבעיות"), הריון חוץ רחמי וסיבוכי הריון
- שיעורי התחלואה והתמותה בהפסקת הריון שמבוצעת בשליש הראשון הם פחות מעשירית מאלו שקשורים בהפסקת הריון בשלב מאוחר, בשליש השני של ההריון
- היתרונות והחסרונות של הפסקת הריון תרופתית וניתוחית הן בהתאם לשבוע ההריון
בדיקות לפני הפסקת הריון
- היסטוריה רפואית מפורטת
- בדיקה גופנית רלוונטית
- סוג דם
- ספירת דם ותפקודי קרישה לפי היסטוריה רפואית ובדיקה קלינית
בדיקת אולטראסאונד לפני ביצוע הפסקת הריון
- חובה לפני כל הפסקת הריון
- נועדה לקביעת מספר ומיקום שקי ההריון ברחם וגיל ההריון
- הדגמת דופק עוברי אינה תנאי לביצוע הפסקת הריון
ביצוע הפסקת הריון
- הפסקת הריון תבוצע רק במוסד רפואי מוכר על ידי רופא נשים מומחה
- ניתן לבצע הפסקת הריון על ידי מתן תרופות או בעזרת ריקון ניתוחי של הרחם
- ניתן לבצע ריקון ניתוחי של הרחם כאשר ממדי העובר אינו עולה על 23 שבועות ו-6 ימים. בשבועות מתקדמים ועד שבוע זה טכניקת הביצוע: ריקון כירורגי או ריקון באמצעים תרופתיים ואחר כך בהתאם לצורך גרידה. שתי השיטות מקובלות, ובחירת השיטה תלויה במיומנות ובניסיון הרופא המומחה האחראי על המקרה
- מתן טיפול תרופתי מוגבל כיום להריון בן עד 7 שבועות הריון ומונע את הצורך בהרדמה כללית ברוב המקרים
- בהפסקת הריון, המבוצעת על ידי שאיבה, יש לבחון את החומר שנשאב לנוכחות רקמות היריון ואין חובה לבצע בדיקה היסטולוגית
- השימוש באולטראסאונד במהלך או לאחר הפעולה נתון לשיקול דעתו של המבצע
הפעולות שיש לבצע לאחר הפסקת הריון
- השגחה על האישה למשך 30 דקות, לפחות
- לפי סוג הדם לתת Anti D, בטרם שחרורה של האישה, במינון הבא:
- עד שבוע 12 - לפחות 50 מיקרוגרם
- משבוע 13 ואילך - 300 מיקרוגרם
המלצות והדרכה לאחר הפסקת הריון
- להמליץ על ביקורת רפואית ובדיקת אולטראסאונד תוך כשבועיים מהפסקת הריון תרופתית ולאחר הווסת בהפסקת הריון כירורגית
- לשקול מתן תכשירי ברזל, למשך חודשיים, בייחוד אם ההמטוקריט נמוך מ-35 אחוזים
- לתת לאישה הדרכה ומידע אודות מהלך צפוי וסיבוכים אפשריים העלולים להופיע לאחר הפעולה:
- יתכן דמם לדני לסירוגין, העלול להימשך עד הדמם הוסתי הבא
- הדמם יכול להיות מלווה בפליטת קרישים, כאבי בטן והתכווצויות כמו בזמן ווסת
- עליה לפנות בהקדם לרופא אם מופיע דמם מתגבר, כאב מתגבר או חום
- עליה להימנע משימוש בטמפון ומקיום יחסי מין, כל עוד יש דמם לדני משמעותי
- באישה עם וסתות סדירות צפוי שהמחזור הוסתי הראשון, לאחר הפסקת ההריון, יופיע תוך 6-4 שבועות
- לסייע לאישה בבחירת אמצעי מניעה:
- אפשר להתחיל בנטילת גלולות מיד לאחר הפסקת ההריון בשליש ראשון - ביום ביצוע הפסקת הריון כירורגית או יום לאחר נטילת המיזופרוסטול (ציטוטק) בהפסקת הריון תרופתית
- ניתן להחדיר התקן תוך רחמי מיד לאחר הפסקת הריון בשליש הראשון והשני, אולם לאחר הפסקת הריון בשליש שני, יש היארעות גבוהה יותר של פליטה של ההתקן עד שהרחם עובר התכנסות (Involution)
- יש להנחות את האישה להיבדק עד 6 שבועות ממועד הפסקת ההריון לשם קבלת ייעוץ, לפי הצורך, ביחס לאמצעים למניעת הריון והדבקה במחלות העוברות במגע מיני
צוות הכנת נייר העמדה
- פרופ' דניאל זיידמן (יו"ר)
- פרופ' ראול אורבייטו
- ד"ר אידה אמודאי
- ד"ר עמוס בר
- פרופ' מוטי גולדנברג
- פרופ' יגאל וולמן
- פרופ' מוטי חלק
- ד"ר אריה ישעיה
- ד"ר דגנית סמואל-אביטל
- ד"ר נגה פורת
- ד"ר יצחק פיינשטיין
- פרופ' אשר שושן
ביבליוגרפיה
- חוק העונשין, תשל"ז (1977) סימן ב' סעיפים 312-321
- חוזר מספר 36/87 של מינהל רפואה, החטיבה לענייני בריאות במשרד הבריאות, "טיפול בנסיוב אנטי D בנשים בעלות סוג דם RH שלילי, מיום 24.4.87
- חוזר מספר 61/97 של מינהל רפואה, החטיבה לענייני בריאות במשרד הבריאות, "מתן זריקת Anti D לנשים הרות בעלות סוג דם RH שלילי, מיום 23.9.97
- חוזר מספר 48/99 של מינהל רפואה, החטיבה לענייני בריאות במשרד הבריאות, "הפסקת היריון מוקדם באמצעות תכשיר מיפג'ין - MIFEGYNE®) MIFEPRISTONE 200 mg) המוכר כ- 486 RU" מיום 06.10.99
- חוזר שרותי רפואה מספר 2/1/14 מ-28/12/1994: ועדות על-אזוריות להפסקת היריון בהריונות מעל שבוע 23
- Leon Speroff, Philip D. Darney. Clinical Guide for Contraception. 4th edition, Lippincott Williams and Wilkins, 2005.
- Fung Kee Fung K et al., Maternal-Fetal Medicine Committee, Genetics Committee. Prevention of Rh alloimmunization. J Obstet Gynaecol Can. 2003;25(9):765-73
- Say L, Kulier R, Gulmezoglu M, Campana A. Medical versus surgical methods for first trimester termination of pregnancy. Cochrane Database Syst Rev. 2005 Jan 25;(1):CD003037.
- Okusanya BO1, Oduwole O, Effa EE. Immediate postabortal insertion of intrauterine devices. Cochrane Database Syst Rev. 2014 Jul 28;(7):CD001777.
- Wildschut H, Both MI, Medema S, Thomee E, Wildhagen MF, Kapp N. Medical methods for mid-trimester termination of pregnancy. Cochrane Database Syst Rev. 2011;(1):CD005216.
- Burnett MA, Corbett CA, Gertenstein RJ.A randomized trial of laminaria tents versus vaginal for cervical ripening in first trimester surgical abortion. J Obstet Gynaecol Can. 2005;27(1):38-42.
- Kulier R, Kapp N, Gulmezoglu AM, Hofmeyr GJ, Cheng L, Campana A. Medical methods for first trimester abortion. Cochrane Database Syst Rev. 2011;(11):CD002855.
- Autry AM, Hayes EC, Jacobson GF and Kirby RS. A comparison of medical induction and dilatation and evacuation for second-trimester abortion. Am J Obstet Gynecol. 2002;(8), 187:393-7