כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הפרעת אישיות אנטיסוציאלית - Antisocial personality disorder"
מ (הוספת קטגוריה:משפחה באמצעות HotCat) |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מחלה | {{מחלה | ||
| − | |תמונה= | + | |תמונה=Edvard Munch - The Brooch. Eva Mudocci - Google Art Project.jpg |
|כיתוב תמונה= | |כיתוב תמונה= | ||
|שם עברי=הפרעת אישיות אנטיסוציאלית | |שם עברי=הפרעת אישיות אנטיסוציאלית | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
|ICD-9={{ICD9|301.7}} | |ICD-9={{ICD9|301.7}} | ||
|MeSH={{MeSH|D000987}} | |MeSH={{MeSH|D000987}} | ||
| − | |יוצר הערך= | + | |יוצר הערך=מערכת ויקירפואה |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
== אפידמיולוגיה == | == אפידמיולוגיה == | ||
| − | |||
מדובר בהפרעה נפוצה יחסית, השכיחה יותר במדינות מתפתחות. | מדובר בהפרעה נפוצה יחסית, השכיחה יותר במדינות מתפתחות. | ||
| − | הפרעה זו בעלת היארעות של 3 | + | הפרעה זו בעלת היארעות של 3 אחוז בגברים ו-1 אחוז בנשים. באוכלוסיית בתי הסוהר נצפתה היארעות של 75 אחוזים. |
ההפרעה מתחילה לפני גיל 15, כאשר אצל בנים גיל ההופעה מוקדם מזה של הבנות. | ההפרעה מתחילה לפני גיל 15, כאשר אצל בנים גיל ההופעה מוקדם מזה של הבנות. | ||
== אטיולוגיה == | == אטיולוגיה == | ||
| − | |||
| − | |||
== קליניקה == | == קליניקה == | ||
| − | |||
אנשים הסובלים מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית לעיתים קרובות נראים נורמליים ואף שובי לב. לעיתים קרובות הם מצליחים להרשים רופא בן המין השני. | אנשים הסובלים מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית לעיתים קרובות נראים נורמליים ואף שובי לב. לעיתים קרובות הם מצליחים להרשים רופא בן המין השני. | ||
| − | עם זאת, ההיסטוריה שלהם חושפת אירועים רבים המעידים על תפקוד לקוי: שקרים, בריחות מהבית, גניבות, מריבות, [[אלכוהול]], [[סמים]] ועבירות על החוק. | + | עם זאת, ההיסטוריה שלהם חושפת אירועים רבים המעידים על תפקוד לקוי: שקרים, בריחות מהבית, גניבות, מריבות, [[אלכוהול]], [[סמים]] ועבירות על החוק. |
| − | כמו כן, נפוצים אצלם מצבים של הפקרות מינית, [[ניצול הילדים או בן הזוג]] ונהיגה בזמן שכרות. | + | כמו כן, נפוצים אצלם מצבים של הפקרות מינית, [[ניצול הילדים או בן הזוג]] ונהיגה בזמן שכרות. ייתכן [[שימוש בחומרים אסורים]] (Substance abuse). [[הפרעה דיכאונית]] נלווית שכיחה. |
| + | |||
| + | במהלך ראיון רפואי החולה יכול להראות רגוע ואמין, אך מתחת לפני השטח ישנם מתח, עצבנות, אלימות וזעם. | ||
| − | |||
לעיתים יש צורך לעמת את החולה עם שקריו על מנת לדלות ממנו אינפורמציה נכונה. | לעיתים יש צורך לעמת את החולה עם שקריו על מנת לדלות ממנו אינפורמציה נכונה. | ||
| − | אין עדות להפרעה בתפיסה, אך חלק מהחולים יציגו חוסר | + | אין עדות להפרעה בתפיסה, אך חלק מהחולים יציגו חוסר ביטחון או חרדה שנראים כלא תואמים את מצבם. |
כמו כן, שכיחים אצלם איומי [[התאבדות]] ו[[עיסוק יתר סומטי]]. | כמו כן, שכיחים אצלם איומי [[התאבדות]] ו[[עיסוק יתר סומטי]]. | ||
== אבחנה == | == אבחנה == | ||
| − | |||
ב-[[DSM-IV]] הוגדרו מספר קריטריונים לאבחנת אדם הסובל מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית: | ב-[[DSM-IV]] הוגדרו מספר קריטריונים לאבחנת אדם הסובל מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית: | ||
| − | # מגיל 15 ואילך ניתן לזהות חוסר יחס והפרה של זכויות הזולת, המתבטאים באחד מן הבאים: | + | # מגיל 15 ואילך ניתן לזהות חוסר יחס והפרה של זכויות הזולת, המתבטאים באחד מן הבאים: |
| − | ## כישלון בקבלת נורמות חברתיות, המתבטא בביצוע מעשים היכולים להוביל למעצר | + | ## כישלון בקבלת נורמות חברתיות, המתבטא בביצוע מעשים היכולים להוביל למעצר |
| − | ## חוסר יושר, המתבטא בשקרים חוזרים, שימוש בשם בדוי או הונאת אחרים לצורך הנאה או רווח | + | ## חוסר יושר, המתבטא בשקרים חוזרים, שימוש בשם בדוי או הונאת אחרים לצורך הנאה או רווח |
| − | ## אימפולסיביות וחוסר יכולת לתכנן מראש | + | ## אימפולסיביות וחוסר יכולת לתכנן מראש |
| − | ## אגרסיביות, מריבות וקטטות חוזרות | + | ## אגרסיביות, מריבות וקטטות חוזרות |
| − | ## חוסר זהירות, ללא התחשבות בבטיחותם של אחרים | + | ## חוסר זהירות, ללא התחשבות בבטיחותם של אחרים |
| − | ## חוסר אחריות, המתבטאת למשל באי עמידה בהתחייבות כספית | + | ## חוסר אחריות, המתבטאת למשל באי עמידה בהתחייבות כספית |
| − | ## חוסר פגיעות | + | ## חוסר פגיעות |
| − | # החולה בן 18 לפחות | + | # החולה בן 18 לפחות |
| − | # ישנה עדות ל[[הפרעת התנהגות]] (Conduct disorder) שהחלה לפני גיל 15 | + | # ישנה עדות ל[[הפרעת התנהגות]] (Conduct disorder) שהחלה לפני גיל 15 |
| − | # כל הנ"ל לא הופיעו בזמן [[סכיזופרניה]] או [[אפיזודה מאנית]] של [[הפרעה דו קוטבית]]. | + | # כל הנ"ל לא הופיעו בזמן [[סכיזופרניה]] או [[אפיזודה מאנית]] של [[הפרעה דו קוטבית]]. |
האבחנה הרפואית כוללת גם בדיקה נוירולוגית. | האבחנה הרפואית כוללת גם בדיקה נוירולוגית. | ||
| שורה 59: | שורה 55: | ||
== טיפול == | == טיפול == | ||
| − | הטיפול בהפרעה | + | הטיפול בהפרעה הוא טיפול משולב- התנהגותי ותרופתי. |
;טיפול נפשי (פסיכותרפיה) | ;טיפול נפשי (פסיכותרפיה) | ||
| − | מומלץ טיפול במסגרת קבוצות תמיכה, תוך שימת דגש על בניית אמון והתגברות על הפחד | + | מומלץ טיפול במסגרת קבוצות תמיכה, תוך שימת דגש על בניית אמון והתגברות על הפחד מאינטימיות. |
| − | + | ||
;טיפול תרופתי | ;טיפול תרופתי | ||
טיפול תרופתי ל[[חרדה]], זעם ו[[דיכאון]]. כמו כן ניתן להשתמש בפסיכו-סטימולנטים לטיפול ב[[היפראקטיביות]]. | טיפול תרופתי ל[[חרדה]], זעם ו[[דיכאון]]. כמו כן ניתן להשתמש בפסיכו-סטימולנטים לטיפול ב[[היפראקטיביות]]. | ||
| − | החולים בעלי נטייה ל[[התמכרות]] ועל כן יש לטפל בזהירות, תוך הפעלת שיקול דעת. | + | החולים בעלי נטייה ל[[התמכרות]] ועל כן יש לטפל בזהירות, תוך הפעלת שיקול דעת. |
== פרוגנוזה == | == פרוגנוזה == | ||
| − | + | ההפרעה בעלת מהלך מתקדם, אם כי יש הטוענים שהתסמינים פוחתים עם העלייה בגיל. | |
| − | ההפרעה בעלת מהלך מתקדם, אם כי יש הטוענים שהתסמינים פוחתים עם | ||
== דגלים אדומים == | == דגלים אדומים == | ||
| − | |||
== ביבליוגרפיה == | == ביבליוגרפיה == | ||
| − | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
[[קטגוריה:פסיכיאטריה]] | [[קטגוריה:פסיכיאטריה]] | ||
[[קטגוריה:משפחה]] | [[קטגוריה:משפחה]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:03, 9 במרץ 2021
| הפרעת אישיות אנטיסוציאלית | ||
|---|---|---|
| Antisocial personality disorder | ||
| ||
| ICD-10 | Chapter F 60.2 | |
| ICD-9 | 301.7 | |
| MeSH | D000987 | |
| יוצר הערך | מערכת ויקירפואה | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – הפרעת אישיות
הפרעת אישיות זו מאופיינת במעשים אנטי סוציאליים או פליליים, אך אינה מקבילה לעבריינות.
אנשים הסובלים מהפרעה זו בולטים בחוסר קבלת נורמות חברתיות.
אפידמיולוגיה
מדובר בהפרעה נפוצה יחסית, השכיחה יותר במדינות מתפתחות.
הפרעה זו בעלת היארעות של 3 אחוז בגברים ו-1 אחוז בנשים. באוכלוסיית בתי הסוהר נצפתה היארעות של 75 אחוזים.
ההפרעה מתחילה לפני גיל 15, כאשר אצל בנים גיל ההופעה מוקדם מזה של הבנות.
אטיולוגיה
קליניקה
אנשים הסובלים מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית לעיתים קרובות נראים נורמליים ואף שובי לב. לעיתים קרובות הם מצליחים להרשים רופא בן המין השני. עם זאת, ההיסטוריה שלהם חושפת אירועים רבים המעידים על תפקוד לקוי: שקרים, בריחות מהבית, גניבות, מריבות, אלכוהול, סמים ועבירות על החוק. כמו כן, נפוצים אצלם מצבים של הפקרות מינית, ניצול הילדים או בן הזוג ונהיגה בזמן שכרות. ייתכן שימוש בחומרים אסורים (Substance abuse). הפרעה דיכאונית נלווית שכיחה.
במהלך ראיון רפואי החולה יכול להראות רגוע ואמין, אך מתחת לפני השטח ישנם מתח, עצבנות, אלימות וזעם.
לעיתים יש צורך לעמת את החולה עם שקריו על מנת לדלות ממנו אינפורמציה נכונה.
אין עדות להפרעה בתפיסה, אך חלק מהחולים יציגו חוסר ביטחון או חרדה שנראים כלא תואמים את מצבם. כמו כן, שכיחים אצלם איומי התאבדות ועיסוק יתר סומטי.
אבחנה
ב-DSM-IV הוגדרו מספר קריטריונים לאבחנת אדם הסובל מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית:
- מגיל 15 ואילך ניתן לזהות חוסר יחס והפרה של זכויות הזולת, המתבטאים באחד מן הבאים:
- כישלון בקבלת נורמות חברתיות, המתבטא בביצוע מעשים היכולים להוביל למעצר
- חוסר יושר, המתבטא בשקרים חוזרים, שימוש בשם בדוי או הונאת אחרים לצורך הנאה או רווח
- אימפולסיביות וחוסר יכולת לתכנן מראש
- אגרסיביות, מריבות וקטטות חוזרות
- חוסר זהירות, ללא התחשבות בבטיחותם של אחרים
- חוסר אחריות, המתבטאת למשל באי עמידה בהתחייבות כספית
- חוסר פגיעות
- החולה בן 18 לפחות
- ישנה עדות להפרעת התנהגות (Conduct disorder) שהחלה לפני גיל 15
- כל הנ"ל לא הופיעו בזמן סכיזופרניה או אפיזודה מאנית של הפרעה דו קוטבית.
האבחנה הרפואית כוללת גם בדיקה נוירולוגית.
באבחנה המבדלת להפרעה זו נכללת התנהגות המנוגדת לחוק (Illegal behavior), אולם בהפרעת אישיות אנטיסוציאלית מעורבים תחומים רבים יותר.
טיפול
הטיפול בהפרעה הוא טיפול משולב- התנהגותי ותרופתי.
- טיפול נפשי (פסיכותרפיה)
מומלץ טיפול במסגרת קבוצות תמיכה, תוך שימת דגש על בניית אמון והתגברות על הפחד מאינטימיות.
- טיפול תרופתי
טיפול תרופתי לחרדה, זעם ודיכאון. כמו כן ניתן להשתמש בפסיכו-סטימולנטים לטיפול בהיפראקטיביות. החולים בעלי נטייה להתמכרות ועל כן יש לטפל בזהירות, תוך הפעלת שיקול דעת.
פרוגנוזה
ההפרעה בעלת מהלך מתקדם, אם כי יש הטוענים שהתסמינים פוחתים עם העלייה בגיל.