האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

השתלת עדשות פרימיום בניתוח ירוד - Premium lens implants for cataract surgery

מתוך ויקירפואה


השתלת עדשות פרימיום בניתוח ירוד
Premium lens implants for cataract surgery
יוצר הערך פרופ' אבני יצחק, ד"ר אבני זאוברמן נועה
 



מנגנון האקומודציה של העין

אקומודציה היא יכולת העין לשנות את אורך המוקד על מנת להתמקד בנקודה קרובה ונקודה רחוקה יותר .יכולת האקומודציה מקסימלית בילדות, ופוחתת בצורה לינארית עם השנים. הירידה ביכולת האקומודציה בשנות הארבעים לחיים גורמת לפגיעה בראייה לקרוב, מצב הנקרא פרסביופיה. אותם החולים נזקקים למשקפי קריאה, ובהמשך - עם התפתחות הירוד - רבים נזקקים גם למשקפיים לראייה לרחוק.

ההסבר המקובל למנגנון האקומודציה בעין הוצג על ידי הלמהולץ בשנת 1909. על פי תאוריה זו, אקומודציה (הסתכלות על מטרה קרובה) מתרחשת כאשר מתח הזונולות (הסיבים שמחברים את העדשה לגוף העטרה) נמוך, מה שהופך את העדשה לקמורה יותר ובעלת כוח גדול יותר לשבירת קרני האור. לעומת זאת, כאשר אדם מסתכל על מטרה רחוקה - הזונולות נמתחות, העדשה הופכת שטוחה ודקה יותר ומרכוז קרני האור נופל על נקודה רחוקה יותר בעין.

איבוד יכולת האקומודציה עם השנים מוביל לכך שבסביבות גיל 40 אנשים מתלוננים על ירידה ביכולת הראייה לקרוב בעיקר קריאה ונזקקים למשקפי קריאה . בהמשך עם התפתחות הירוד (קטרקט) יש פגיעה גם ביכולת הראייה לרחוק ורבים נזקקים למשקפיים לראייה לרחוק.

הצורך בעדשות פרימיום

היה זה בנימין פרנקלין שהביע התמרמרות בשנת 1784 על הצורך בשימוש בשני זוגות משקפיים (גם לקרוב וגם לרחוק) והציע לאחד את שתי העדשות לאותו משקף. כך למעשה נוצרו משקפי הביפוקל הראשונים- משקפיים המיועדים גם לראייה לרחוק וגם לראייה לקרוב, כאשר כל אחד משני חלקי העדשה מכוון את קרני האור - לרחוק או לקרוב. כיום קיימות עדשות מתקדמות יותר, מולטיפוקליות, בהן אזורים שונים באותה עדשה מכוונים את האור למוקדים שונים.

עם התקדמות הירוד, המשקפיים אינם מסוגלים לשפר את הראייה בצורה מספקת, ויש צורך בניתוח להסרת ירוד על מנת לאפשר ראייה מיטבית. ניתוחי הסרת הירוד שהיו מקובלים עד לפני מספר שנים כללו הוצאה של עדשת העין העכורה והשתלת עדשה עם מוקד פוקלי אחד (מונופוקל), הממרכז את קרני האור על הרשתית בנקודה אחת. ניתוח זה אפשר ראייה טובה לרחוק ללא משקפיים, אך בשל איבוד יכולת האקומודציה נוצר צורך במשקפי קריאה לראייה לקרוב. פתרון אפשרי נוסף היה כיוון של מספר העדשה המושתלת לראייה מקרוב, אך אותם מנותחים נזקקו למשקפיים לרחוק.

קיימות מספר טכניקות המאפשרות ראייה טובה לרחוק וגם לקרוב לאחר ניתוח הסרת ירוד, ללא תלות במשקפיים:

1. מונוויז'ן (monovision) - טכניקה זו מבוססת על העיקרון בו מכוונים עין אחת לראייה לקרוב (באמצעות השתלת עדשה תוך-עינית המותאמת לראייה מיטבית ללא משקפיים) ועין אחת לראייה לרחוק באותה טכניקה. חלק מהאנשים מסתגלים היטב לצורת ראייה זו, אך חלק אחר מתקשה להסתגל לראייה השונה בשתי העיניים. התלונות השכיחות לאחר ניתוח מסוג זה כוללות טשטוש ראייה וכאבי ראש.

2. עדשות פרימיום - עדשות הפרימיום, המיועדות להשתלה תוך-עינית, יצרו מהפכה בתחום ניתוחי הסרת הירוד בשנים האחרונות.

    1. עדשות טוריות - עדשות המסוגלות לנטרל את האסטיגמטיזם במישור הקרנית הנוצר ב-15-29% מניתוחי הירוד (1.5D). בשוק קיימות מספר עדשות, ביניהן STAAR IOL‏ (intra-ocular lens) – המסוגלת לנטרל אסטיגמטיזם בין D2-3.5, ועדשת ה-Alcon Acrysoft toric IOL המסוגלת לנטרל אסטיגמטיזם בטווח דומה. טכניקת השתלת העדשה זהה לניתוחים שבוצעו עד היום, פרט לכך שישנה משמעות למיקום מדויק של העדשה בציר על פי סימון שנעשה לפני הניתוח. כל עדשה מותאמת באופן אישי למנותח.


עדשות מולטיפוקליות: עדשה מושתלת תוך עינית שבה קיימים מספר אזורים אופטים שונים. חלק מהאזורים מיועדים לראיה לקרוב וחלק מהאזורים מיועדים לראייה מרחוק (בדומה למשקפיים מולטיפוקלים ) . פר הגדרה כל העדשות המולטיפוקליות מייצרות יותר מתמונה אחת על הרשתית. יתרון העדשות הללו הוא בשחרור התלות ממשקפי קריאה ומשקפיים לרחוק. החסרון- ירידה בראיית הקונטרסט , ויותר תלונות על הילות וסינוור מסביב לעצמים . העדשות החדשות המיוצרות היום ממזערות את שיעור הסינוור והקונטרסט על ידי עיצוב מתקדם יותר.

העדשות הקיימות היום בשוק-

  1. עדשת ה-ReZoom‏ (AMO) -עדשת 3 חלקים, מתקפלת עם אופטיק 6 מ"מ . בעדשה זו קיימים 5 אזורי רפרקציה שונים כאשר אזורים – מרכז, 3, 5 מיועדים לראייה מרחוק . שינוי בעיצוב האזורים השונים גרם לירידה בתלונות על סינוור ב-20% ביחס לעדשות ישנות יותר דוגמת עדשת ה-Array . גודל האישון (הנקבע בין השאר על ידי תנאי התאורה השונים ) קובע מהם אזורי העדשה בהם אותו אדם משתמש . בתנאי תאורה נמוכה האישון רחב והאזורים המשמשים לראייה לרחוק מתפקדים יותר ואילו בתנאי הארה חזקה או בזמן קריאה (קונברגנציה של העיניים ) האישון מתכווץ ונעשה שימוש באזורים המכוונים יותר לראייה לקרוב.
  2. Tecnis lens‏ (Abbott Medical Optics)- עדשה אספרית עם טבעות דיפרקטיביות שונות על חלקה האחורי . כל אזור דפרקטיבי כזה הוא למעשה פריזמה המכוונת את האור גם לקרוב וגם לרחוק. עדשה זו פחות תלוייה בתנאי התאורה (גודל האישון). העדשה מחלקת 50% מהאור שמגיע לעין לאזורים המכוונים לראייה לקרוב ו-50% לאזורים המיועדים לראייה לרחוק. עדשה זו מאפשרת חדות ראייה מצויינת לקרוב ולרחוק.
  3. עדשת ReSTOR‏ (Alcon)- מרכז עדשה זו (אזור של 3.6 מ"מ מרכזיים) מחלק את האור ל-12 אזורים דיפרקטיבים שונים בעלי יכולת לכוון את האור גם מרחוק וגם מקרוב. עדשה זו מאפשרת ראייה טובה לקרוב ולמרחק בכל תנאי התאורה. מרכוז האור לקרוב הוא שווה לעדשה בעלת כוח של +3D. המודל החדיש יותר של עדשה זו הוא בעל פנים אספריות (לא עגולות לגמרי) המוריד את ההפרעות של הסנוור וההילות. הנקודה הקרובה של העדשות החדשות היא בעלת כוח שווה לעדשה של +2.5D. כמו עדשת ה-ReZoom גם בעדשה זו בתנאי הארה נמוכים האישון מתרחב ונחשפים האזורים בעדשה המשמשים לראייה לרחוק.
  4. Lentis Mplus IOL‏ (Oculentis)-עדשה תוך עינית מולטיפוקלית חדישה, היחידה היום בשוק המאפשרת תיקון מולטיפוקלי (לרחוק ולקרוב בו זמנית) עם איכות ראייה High Definition . העיצוב החדשני של העדשה מאפשר ראייה אופטימילית מבחינת הקונטרסט ומינימום תופעות לוואי של סינוור ו"הילות" סביב עצמים . לעדשה יש עיצוב רפרקטיבי ייחודי שמשלב אזור אסימטרי המכוון לראייה מרחוק עם סקטור תחתון בעדשה המכוון לראייה לקרוב (בניגוד לעדשות אחרות בהם קיימים מספר אזורים טבעתיים המיועדים למיקוד מקרוב ומספר אזורים המיועדים לראייה לרחוק) . המעבר בין האזור המכוון לרחוק והאזור המכוון לקרוב הוא רציף וחלק ומאפשר ראייה אופטימלית גם לקרוב וגם לרחוק .הראייה אינה תלוייה בקוטר האישון המשתנה על פי תנאי תאורה .העדשה מוסיפה תיקון של +3 דיופטר לקרוב ואובדן מינימלי של אור .

The Lentis Mplus (A) platehaptic and (B) C-loop designs.

The Mplus – מעבר רציף בין האזור העליון, המכוון לרחוק והאזור התחתון המכוון לקרוב

עדשות תוך עיניות אקומודטיביות

עדשת ה-Crystalens , אלו עדשות המבוססות על יכולת תנועה מסויימת של העדשה המושתלת. עם האקומודציה של העין –העדשה המושתלת נעה קדימה באמצעות מנגנון מיוחד של קפיץ ומאפשרת מיקוד וראייה לקרוב. עם הרפיית האקומודציה העדשה זזה אחורה והמיקוד האופטימלי הוא לרחוק. נכון להיום מושגות תוצאות טובות של ראייה משולבת לרחוק ולקרוב עם עדשות אלו ,אך יתרון זה תלוי בתקינות תנועת העדשה לאורך זמן.

לסיכום

בשנים האחרונות חלה התקדמות גדולה בטכנולוגיית ועיצוב העדשות המושתלות התוך עיניות. ניתוח הסרת ירוד היום עם השתלת עדשה תוך עינית מאפשר ראייה טובה לרחוק ולקרוב ללא צורך בתיקון אופטי עם משקפיים . בחירת השיטה המתאימה ביותר צריכה להעשות בצורה אינדווידואלית לכל מנותח תוך התחשבות בצרכים שלו ובנתוני העין המנותחת.

ביבליוגרפיה

  1. Refractive Surgery. American academy of ophthalmology . section 13, 177-200
  2. Surgical treatment of presbyopia .Focal Points, American academy of ophthalmology. Sep 2009.
  3. The Only Presbyopia Lens With HD-Vision. Supplement to cataract & referactive surgery today Europe. May 2010.
  4. http://www.oculentis.com


המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' אבני יצחק, ד"ר אבני זאוברמן נועה