כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "התפרצות מחלת נגיף הזיקה - חוזר משרד הבריאות"
מתוך ויקירפואה
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חוזר משרד הבריאות | {{חוזר משרד הבריאות | ||
|שם החוזר=התפרצות מחלת נגיף הזיקה | |שם החוזר=התפרצות מחלת נגיף הזיקה | ||
| − | |תחום=בריאות הציבור | + | |תחום=[[:קטגוריה:בריאות הציבור|בריאות הציבור]] |
| + | |תמונה=Aedes aegypti CDC-Gathany.jpg | ||
|מספר החוזר=10/2016 | |מספר החוזר=10/2016 | ||
|סימוכין=חוזר ראש השירות מספר 6/2106 מיום 17 במאי 2016 | |סימוכין=חוזר ראש השירות מספר 6/2106 מיום 17 במאי 2016 | ||
| שורה 9: | שורה 10: | ||
{{הרחבה|זיקה}} | {{הרחבה|זיקה}} | ||
עקב מספר התפתחויות, נוצר צורך לעדכן את חוזר הזיקה מ-17.5.2016. החוזר הנוכחי מחליף ומבטל את החוזר הקודם. | עקב מספר התפתחויות, נוצר צורך לעדכן את חוזר הזיקה מ-17.5.2016. החוזר הנוכחי מחליף ומבטל את החוזר הקודם. | ||
| − | *מחלת נגיף הזיקה ממשיכה להתפשט בעולם, אם כי בקצב מואט לעומת חודשי האביב 2016. לטבלת מדינות עם העברה פעילה של נגיף הזיקה נוספה טבלה של מדינות בהן פסקה העברה פעילה ב-2016. שתי טבלאות אלו נמצאות באתר משרד הבריאות ומעודכנות מעת לעת | + | *מחלת נגיף [[זיקה|הזיקה]] ממשיכה להתפשט בעולם, אם כי בקצב מואט לעומת חודשי האביב 2016. לטבלת מדינות עם העברה פעילה של נגיף הזיקה נוספה טבלה של מדינות בהן פסקה העברה פעילה ב-2016. שתי טבלאות אלו נמצאות באתר משרד הבריאות ומעודכנות מעת לעת על ידי האגף לאפידמיולוגיה |
| − | *תועדה בעולם הדבקה של זיקה מנשים עם סימפטומים לגברים ללא חשיפה אחרת. לפיכך, צורפה לחוזר אפשרות של הדבקה מינית מאשה לגבר | + | *תועדה בעולם הדבקה של זיקה מנשים עם סימפטומים (תסמינים) לגברים ללא חשיפה אחרת. לפיכך, צורפה לחוזר אפשרות של הדבקה מינית מאשה לגבר |
| − | *תקופת הסיכון להדבקה מינית מגבר עודכנה ל-6 חודשים, בין אם סבל מסימפטומים ובין אם לאו | + | *תקופת הסיכון להדבקה מינית מגבר עודכנה ל-6 חודשים, בין אם סבל מסימפטומים ובין אם לאו |
| − | *תקופת הסיכון להדבקה מינית מאישה היא 8 שבועות, בין אם סבלה מסימפטומים ובין אם לאו. מומלץ מאשה להימנע | + | *תקופת הסיכון להדבקה מינית מאישה היא 8 שבועות, בין אם סבלה מסימפטומים ובין אם לאו. מומלץ מאשה להימנע מ[[היריון]] בתקופה זו |
| − | *לנשים הרות עם בן זוג הנחשף לזיקה, מומלץ להנהיג מין מוגן בכל מהלך ההיריון | + | *לנשים הרות עם בן זוג הנחשף לזיקה, מומלץ להנהיג מין מוגן בכל מהלך ההיריון |
| − | *נוספה המלצה לאדם שנחשף לזיקה להתגונן מפני יתושים במשך 3 שבועות מסיום החשיפה על מנת למנוע הפצת הנגיף בארץ | + | *נוספה המלצה לאדם שנחשף לזיקה להתגונן מפני יתושים במשך 3 שבועות מסיום החשיפה על מנת למנוע הפצת הנגיף בארץ |
| − | *נוספה המלצה להפנות לאבחון מעבדתי חולי זיקה אשר פיתחו סימפטומים | + | *נוספה המלצה להפנות לאבחון מעבדתי חולי זיקה אשר פיתחו סימפטומים |
| − | *רשימת המעבדות המורשות לבצע בדיקות לנגיף הזיקה נמצאת בנספח | + | *רשימת המעבדות המורשות לבצע בדיקות לנגיף הזיקה נמצאת בנספח 1א' |
| − | *על מעבדה המאבחנת זיקה להודיע למשרד הבריאות אשר יעדכן את המשרד להגנת הסביבה, על פי פרוטוקול שיוסכם. לשכת הבריאות תוודא כי המשרד להגנת הסביבה והרשות המקומית מבצעים פעולות הדברה בתחומה | + | *על מעבדה המאבחנת זיקה להודיע למשרד הבריאות אשר יעדכן את המשרד להגנת הסביבה, על פי פרוטוקול שיוסכם. לשכת הבריאות תוודא כי המשרד להגנת הסביבה והרשות המקומית מבצעים פעולות הדברה בתחומה |
| − | *נוספה התייחסות | + | *נוספה התייחסות ל[[השתלות איברים]] (סעיף 10) |
| − | + | {{רווח קשיח}} | |
| − | |||
| − | '''מחלת הזיקה''' היא מחלה נגיפית, המועברת בעיקר על ידי עקיצות יתושים, ובאופן נדיר באמצעות מגע מיני. קיימת אפשרות תיאורטית של העברת המחלה | + | '''מחלת הזיקה''' היא מחלה נגיפית, המועברת בעיקר על ידי עקיצות יתושים, ובאופן נדיר באמצעות מגע מיני. קיימת אפשרות תיאורטית של העברת המחלה על ידי תרומות דם והשתלת איברים. המחלה א-סימפטומטית בכ-80 אחוזים מהנדבקים, ובשאר מתבטאת בין היתר ב[[חום]], [[פריחה]], [[כאבי פרקים]] ו[[דלקת בלחמית העין]]. במקרים נדירים תיתכן הופעה של סיבוכים נוירולוגיים כגון [[תסמונת גיאן-ברה|Guillain-Barre syndrome]]. סיבת הדאגה העיקרית ממחלה זו היא השפעתה על מהלך ההיריון. הוכח הקשר בין הדבקה בנשים הרות בכל שלב של היריון לבין [[הפלות]] ומומים נוירולוגיים ביילוד, בפרט [[מיקרוצפליה בעובר|מיקרוצפליה]] (היקף ראש קטן). בנוסף, משוער קשר בין הדבקה בנגיף הזיקה במהלך ההיריון לבין תופעות נוירולוגיות נוספות, כגון: [[אפילפסיה - Epilepsy|אפילפסיה]], הפרעות שמיעה וראייה והפרעות פסיכומוטוריות. על פי התמונה המתבררת, פגיעות אלו כנראה משניות לפגיעה בתאי העצב המתפתחים של העובר. בנוסף, מתוארות הפרעות במערכת העצמות ופרקים. |
| − | העברה פעילה של מחלת הזיקה באמצעות יתושים מתועדת ברשימה מתארכת של מדינות. באתר משרד הבריאות ניתן לצפות ב[http://www.health.gov.il/Subjects/disease/zika/Pages/default.aspx רשימה מתעדכנת של מדינות עם העברה פעילה של מחלת נגיף הזיקה באמצעות יתושים, כולל חודש תחילת העברה]. באותו קישור נכללת גם רשימה של המדינות בהן תועדה העברה פעילה של מחלת נגיף הזיקה במהלך 2015, אך ללא עדות לתחלואה ב-2016. מאחר וכ - 80 | + | העברה פעילה של מחלת הזיקה באמצעות יתושים מתועדת ברשימה מתארכת של מדינות. באתר משרד הבריאות ניתן לצפות ב[http://www.health.gov.il/Subjects/disease/zika/Pages/default.aspx רשימה מתעדכנת של מדינות עם העברה פעילה של מחלת נגיף הזיקה באמצעות יתושים, כולל חודש תחילת העברה]. באותו קישור נכללת גם רשימה של המדינות בהן תועדה העברה פעילה של מחלת נגיף הזיקה במהלך 2015, אך ללא עדות לתחלואה ב-2016. מאחר וכ-80 אחוזים מהנדבקים בנגיף הזיקה לא מפתחים סימנים קליניים, כל אדם ששהה מתחת ל-2000 מטר מעל גובה פני הים במדינה/אזור בו מתרחשת העברה פעילה של נגיף הזיקה, מאז החלה ההעברה באותה המדינה/אזור, ייחשב כנחשף לזיקה. |
העברה של נגיף הזיקה במגע מיני היא נדירה, ותועדה בעיקר מגברים. בחודש יולי 2016, תועדה לראשונה העברה של נגיף הזיקה מאישה לגבר באמצעות מגע מיני. הדבקה מינית יכולה להתרחש גם מאדם שנחשף אך לא הופיעו אצלו סימפטומים. על בסיס המידע הקיים בעולם, משרד הבריאות הגדיר תקופות סיכון להדבקה באמצעות מגע מיני. "מין מוגן" עשוי למנוע העברה מינית בתקופת הסיכון. | העברה של נגיף הזיקה במגע מיני היא נדירה, ותועדה בעיקר מגברים. בחודש יולי 2016, תועדה לראשונה העברה של נגיף הזיקה מאישה לגבר באמצעות מגע מיני. הדבקה מינית יכולה להתרחש גם מאדם שנחשף אך לא הופיעו אצלו סימפטומים. על בסיס המידע הקיים בעולם, משרד הבריאות הגדיר תקופות סיכון להדבקה באמצעות מגע מיני. "מין מוגן" עשוי למנוע העברה מינית בתקופת הסיכון. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
הערכות אלו מבוססות על מיטב המידע הקיים כיום, ויתכן כי יעודכנו בעתיד. | הערכות אלו מבוססות על מיטב המידע הקיים כיום, ויתכן כי יעודכנו בעתיד. | ||
| − | יכולת האבחון המעבדתי של נגיף הזיקה מוגבלת. במציאות הזאת, בדיקת מעבדה לא יכולה לשלול הדבקה בנגיף הזיקה, בפרט במקרי הדבקה א-תסמיניים. לכן, מדיניות משרד הבריאות היא לבדוק רק אנשים סימפטומטיים ואוכלוסיות מיוחדות. מעקב אחר אישה הרה שנחשפה יתבסס על הדמייה תוך רחמית. | + | יכולת האבחון המעבדתי של נגיף הזיקה מוגבלת. במציאות הזאת, [[בדיקות מעבדה|בדיקת מעבדה]] לא יכולה לשלול הדבקה בנגיף הזיקה, בפרט במקרי הדבקה א-תסמיניים. לכן, מדיניות משרד הבריאות היא לבדוק רק אנשים סימפטומטיים ואוכלוסיות מיוחדות. מעקב אחר אישה הרה שנחשפה יתבסס על הדמייה תוך רחמית. |
;המטרות העיקריות להנחיות משרד הבריאות הן: | ;המטרות העיקריות להנחיות משרד הבריאות הן: | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
*למנוע העברה פעילה של נגיף הזיקה בישראל | *למנוע העברה פעילה של נגיף הזיקה בישראל | ||
*למנוע ולאתר בשלב מוקדם מומים מולדים בעוברים של נשים שנחשפו לזיקה | *למנוע ולאתר בשלב מוקדם מומים מולדים בעוברים של נשים שנחשפו לזיקה | ||
| + | {{רווח קשיח}} | ||
חוזר זה בא לעדכן את ההנחיות למניעה, אבחון, טיפול ומעקב של אנשים שעלולים להיחשף לנגיף הזיקה. | חוזר זה בא לעדכן את ההנחיות למניעה, אבחון, טיפול ומעקב של אנשים שעלולים להיחשף לנגיף הזיקה. | ||
==הגדרות== | ==הגדרות== | ||
| − | |||
===מושגים=== | ===מושגים=== | ||
| − | *מדינות / אזורים עם העברה פעילה של נגיף הזיקה - על פי רשימה מתעדכנת באתר משרד הבריאות (ראו קישור בפרק "רקע") | + | *מדינות/אזורים עם העברה פעילה של נגיף הזיקה - על פי רשימה מתעדכנת באתר משרד הבריאות (ראו קישור בפרק "רקע") |
| − | *החודש הקובע - החודש בו התחילה העברה פעילה של נגיף הזיקה באותה המדינה / אזור (לפי הרשימה אשר בקישור לעיל) | + | *החודש הקובע - החודש בו התחילה העברה פעילה של נגיף הזיקה באותה המדינה/אזור (לפי הרשימה אשר בקישור לעיל) |
| − | *מגע מיני - כל סוג של מגע מיני: אוראלי, אנאלי או וגינאלי | + | *מגע מיני - כל סוג של מגע מיני: אוראלי, אנאלי או וגינאלי |
| − | *אמצעי חוצץ למניעת היריון - אמצעי המונע העברת נוזלי גוף בין בני זוג בעת קיום יחסי מין, לרבות קונדום | + | *אמצעי חוצץ למניעת היריון - אמצעי המונע העברת נוזלי גוף בין בני זוג בעת קיום יחסי מין, לרבות קונדום |
| − | *מין מוגן - הימנעות מקיום יחסי מין, או קיום יחסי מין באמצעות שימוש תקין אמצעי מניעה חוצץ בכל מגע מיני בתקופה המדבקת | + | *מין מוגן - הימנעות מקיום יחסי מין, או קיום יחסי מין באמצעות שימוש תקין אמצעי מניעה חוצץ בכל מגע מיני בתקופה המדבקת |
| − | *תקופת הדגירה - 3 | + | *תקופת הדגירה - 14-3 יום מזמן החשיפה |
*תכנון היריון - כוונה להיכנס להיריון בחצי השנה הקרובה | *תכנון היריון - כוונה להיכנס להיריון בחצי השנה הקרובה | ||
| − | *תקופת הסיכון - התקופה בה אדם שנחשף לזיקה עלול להדביק אדם אחר באמצעות מגע מיני | + | *תקופת הסיכון - התקופה בה אדם שנחשף לזיקה עלול להדביק אדם אחר באמצעות מגע מיני |
| − | :גבר שנחשף | + | :גבר שנחשף יכול באופן פוטנציאלי להדביק במשך 6 חודשים. אשה שנחשפה יכולה באופן פוטנציאלי להדביק במשך 8 שבועות |
| − | *חשיפה גיאוגרפית - חשיפה משוערת לנגיף הזיקה בשל שהייה במדינה או באזור עם העברה פעילה של נגיף הזיקה החל מהחודש הקובע | + | *חשיפה גיאוגרפית - חשיפה משוערת לנגיף הזיקה בשל שהייה במדינה או באזור עם העברה פעילה של נגיף הזיקה החל מהחודש הקובע |
| − | *חשיפה מינית - חשיפה משוערת לנגיף הזיקה בשל קיום מגע מיני בתוך תקופת הסיכון עם אדם עם חשיפה קודמת לנגיף זיקה | + | *חשיפה מינית - חשיפה משוערת לנגיף הזיקה בשל קיום מגע מיני בתוך תקופת הסיכון עם אדם עם חשיפה קודמת לנגיף זיקה |
===הסתמנות קלינית=== | ===הסתמנות קלינית=== | ||
| − | כ-80 | + | כ-80 אחוזים ממקרי הזיקה הם אסימפטומטיים. |
;במקרים סימפטומטיים, התסמינים הנפוצים הם: | ;במקרים סימפטומטיים, התסמינים הנפוצים הם: | ||
| שורה 65: | שורה 65: | ||
*דלקת לא מוגלתית של לחמית העין | *דלקת לא מוגלתית של לחמית העין | ||
| + | ;{{רווח קשיח}} | ||
;סימפטומים פחות שכיחים הם: | ;סימפטומים פחות שכיחים הם: | ||
| − | *כאבי שרירים | + | *[[כאבי שרירים - Muscle pain|כאבי שרירים]] |
| − | *כאבי ראש | + | *[[כאבי ראש]] |
*כאבים בארובת העין | *כאבים בארובת העין | ||
| − | *הקאות | + | *[[הקאות]] |
===הגדרות מקרה=== | ===הגדרות מקרה=== | ||
| − | *נחשף | + | *נחשף: |
:גבר או אישה שביקרו במדינה בה התרחשה העברה פעילה של נגיף הזיקה{{הערה|על פי טבלת המדינות אשר בקישור בפרק רקע. אזורים מעל 2000 מטר גובה מעל פני הים לא ייחשבו כמקומות עם העברה פעילה של נגיף הזיקה. לפיכך, אדם שחזר מנסיעה למדינות אלו, ושהה אך ורק במקומות מעל 2000 מ', לא ייחשב נחשף לנגיף הזיקה.}}, החל מהחודש הקובע לגבי אותה המדינה (חשיפה גיאוגרפית). | :גבר או אישה שביקרו במדינה בה התרחשה העברה פעילה של נגיף הזיקה{{הערה|על פי טבלת המדינות אשר בקישור בפרק רקע. אזורים מעל 2000 מטר גובה מעל פני הים לא ייחשבו כמקומות עם העברה פעילה של נגיף הזיקה. לפיכך, אדם שחזר מנסיעה למדינות אלו, ושהה אך ורק במקומות מעל 2000 מ', לא ייחשב נחשף לנגיף הזיקה.}}, החל מהחודש הקובע לגבי אותה המדינה (חשיפה גיאוגרפית). | ||
:או | :או | ||
| − | :קיימו יחסי מין אוראליים, אנאליים או וגינאליים לא מוגנים, עם אדם (גבר או אישה) שנחשף לזיקה בתקופת הסיכון (חשיפה מינית) | + | :קיימו יחסי מין אוראליים, אנאליים או וגינאליים לא מוגנים, עם אדם (גבר או אישה) שנחשף לזיקה בתקופת הסיכון (חשיפה מינית) |
| − | *מקרה חשוד | + | *מקרה חשוד: |
:עונה על הגדרת "נחשף" | :עונה על הגדרת "נחשף" | ||
| − | :ובנוסף, הופיע אצלו/ה לפחות סימן אחד קליני מתוך הסימנים הבאים: חום, פריחה, כאבי פרקים, דלקת עיניים, בתוך תקופת הדגירה | + | :ובנוסף, הופיע אצלו/ה לפחות סימן אחד קליני מתוך הסימנים הבאים: חום, פריחה, כאבי פרקים, [[דלקת עיניים - Eye inflammation|דלקת עיניים]], בתוך תקופת הדגירה |
| − | *מקרה מאומת | + | *מקרה מאומת: |
| − | :אדם עם בדיקת מעבדה חיובית לנגיף הזיקה | + | :אדם עם בדיקת מעבדה חיובית לנגיף הזיקה |
==המלצות למניעה הדבקה ולהתמודדות עם חשיפה== | ==המלצות למניעה הדבקה ולהתמודדות עם חשיפה== | ||
| שורה 88: | שורה 89: | ||
===צמצום הסיכון להדבקה בחשיפה גיאוגרפית=== | ===צמצום הסיכון להדבקה בחשיפה גיאוגרפית=== | ||
| − | *לנשים הרות או שמתכננות היריון בתקופה הקרובה, מומלץ לדחות נסיעה לאזור בו מתרחשת העברה פעילה של נגיף הזיקה. המלצה זו לא חלה על שהייה המתוכננת להיות רק במקומות שגובהם 2000 מטר לפחות מעל פני הים | + | *לנשים הרות או שמתכננות היריון בתקופה הקרובה, מומלץ לדחות נסיעה לאזור בו מתרחשת העברה פעילה של נגיף הזיקה. המלצה זו לא חלה על שהייה המתוכננת להיות רק במקומות שגובהם 2000 מטר לפחות מעל פני הים |
*לנוסעים למדינות עם העברה פעילה של נגיף הזיקה, מומלץ להשתמש באמצעים לצמצום הסיכון לעקיצת יתושים, הן בשעות היום והן בשעות הלילה{{הערה|פירוט נרחב על המלצות להגנה מעקיצות יתושים ניתן למצוא בקישור: | *לנוסעים למדינות עם העברה פעילה של נגיף הזיקה, מומלץ להשתמש באמצעים לצמצום הסיכון לעקיצת יתושים, הן בשעות היום והן בשעות הלילה{{הערה|פירוט נרחב על המלצות להגנה מעקיצות יתושים ניתן למצוא בקישור: | ||
http://www.health.gov.il/Subiects/disease/WNF/Pages/protection.aspx | http://www.health.gov.il/Subiects/disease/WNF/Pages/protection.aspx | ||
| שורה 94: | שורה 95: | ||
פירוט התכשירים הרשומים בישראל לדחיית יתושים ניתן למצוא בקישור: | פירוט התכשירים הרשומים בישראל לדחיית יתושים ניתן למצוא בקישור: | ||
http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/MTI/Drugs/cosmetics/Documents/mosquito.pdf}}: | http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/MTI/Drugs/cosmetics/Documents/mosquito.pdf}}: | ||
| − | :#מריחה של חומר דוחה יתושים | + | :#מריחה של חומר דוחה יתושים |
| − | :#לבוש ארוך: חולצה עם שרוולים ארוכים, מכנסיים ארוכים, גרביים וכובע | + | :#לבוש ארוך: חולצה עם שרוולים ארוכים, מכנסיים ארוכים, גרביים וכובע |
| − | :#לינה בחדרים מוגנים מפני יתושים: רשתות תקינות וסגורות בחלונות ובדלתות, או חדר סגור ממוזג או תחת כילה מרוססת בקוטל יתושים | + | :#לינה בחדרים מוגנים מפני יתושים: רשתות תקינות וסגורות בחלונות ובדלתות, או חדר סגור ממוזג או תחת כילה מרוססת בקוטל יתושים |
| − | *יש להדגיש כי אמצעים אלה אינם מושלמים, ואינם יכולים להבטיח הגנה מלאה כנגד עקיצות יתושים | + | *יש להדגיש כי אמצעים אלה אינם מושלמים, ואינם יכולים להבטיח הגנה מלאה כנגד עקיצות יתושים |
===מניעת חשיפה מינית=== | ===מניעת חשיפה מינית=== | ||
| − | + | *לאישה לא הרה שנחשפה לזיקה (על פי סעיף 2.3.1), בין אם סבלה מסימפטומים ובין אם לאו, מומלץ להנהיג מין מוגן, תוך הימנעות מכניסה להיריון, במשך 8 שבועות לאחר סיום החשיפה או הופעת הסימפטומים, המאוחר מבניהם, על מנת לא להדביק את בן זוגה או את עוברה העתידי | |
| − | *לאישה לא הרה שנחשפה לזיקה (על פי סעיף 2.3.1), בין אם סבלה מסימפטומים ובין אם לאו, מומלץ להנהיג מין מוגן, תוך הימנעות מכניסה להיריון, במשך 8 שבועות לאחר סיום החשיפה או הופעת הסימפטומים, המאוחר מבניהם, על מנת לא להדביק את בן זוגה או את עוברה העתידי | + | *לגבר שנחשף לזיקה בין אם סבל מסימפטומים ובין אם לאו, מומלץ להנהיג מין מוגן במשך 6 חודשים לאחר סיום החשיפה או הופעת הסימפטומים, המאוחר מבניהם, על מנת לא להדביק את בת זוגו |
| − | *לגבר שנחשף לזיקה בין אם סבל מסימפטומים ובין אם לאו, מומלץ להנהיג מין מוגן במשך 6 חודשים לאחר סיום החשיפה או הופעת הסימפטומים, המאוחר מבניהם, על מנת לא להדביק את בת זוגו | + | *המלצות אלו חלות גם על זוגות חד-מיניים |
| − | *המלצות אלו חלות גם על זוגות חד-מיניים | + | *לנשים הרות עם בן זוג שנחשף לזיקה, מומלץ להנהיג מין מוגן בכל מהלך ההיריון, על מנת למנוע הדבקת העובר. אם אישה הרה נחשפה לזיקה, ראה סעיף 4.1 בהמשך |
| − | *לנשים הרות עם בן זוג שנחשף לזיקה, מומלץ להנהיג מין מוגן בכל מהלך ההיריון, | ||
===מניעת הפצת נגיף הזיקה על ידי יתושים בישראל=== | ===מניעת הפצת נגיף הזיקה על ידי יתושים בישראל=== | ||
| − | + | *על מנת למנוע הפצת נגיף הזיקה בישראל, על אדם שנחשף לזיקה, בין בחשיפה גיאוגרפית ובין בחשיפה מינית, לנקוט אמצעי הגנה מיתושים (כפי שמתואר בסעיף 3.1.2) במשך שלושה שבועות מעת סיום החשיפה, או מעת הופעת סימפטומים אם הופיעו, המאוחר מבינים | |
| − | *על מנת למנוע הפצת נגיף הזיקה בישראל, על אדם שנחשף לזיקה, בין בחשיפה גיאוגרפית ובין בחשיפה מינית, לנקוט אמצעי הגנה מיתושים (כפי שמתואר בסעיף 3.1.2) במשך שלושה שבועות מעת סיום החשיפה, או מעת הופעת סימפטומים אם הופיעו, המאוחר מבינים | ||
==אוכלוסיות מיוחדות== | ==אוכלוסיות מיוחדות== | ||
| − | |||
מחלת נגיף הזיקה היא לרוב קלה, למעט סיבוכים נוירולוגים נדירים. רוב החשש ממחלה זו נובעת מהשפעתה על נשים הרות ועובריהן. לכן, תהיה התייחסות מיוחדת לזיקה הקשורה לאישה ההרה ולילוד. | מחלת נגיף הזיקה היא לרוב קלה, למעט סיבוכים נוירולוגים נדירים. רוב החשש ממחלה זו נובעת מהשפעתה על נשים הרות ועובריהן. לכן, תהיה התייחסות מיוחדת לזיקה הקשורה לאישה ההרה ולילוד. | ||
===נשים הרות=== | ===נשים הרות=== | ||
| − | + | אישה הרה שנחשפה לנגיף הזיקה (על פי ההגדרות בסעיף 2.3.1) תועבר ל[[מעקב היריון - Prenatal care|מעקב היריון]] במרפאה להיריון בסיכון גבוה. יש להציע לכל אישה הרה העונה על הגדרת מקרה של נחשף, חשוד או מאומת, לבצע, בנוסף לבדיקות מעקב היריון המקובלות כשגרה בארץ, גם סקירה מכוונת למוח העובר משבוע 16 ואילך. על בדיקה זו לכלול מדידת היקף הגולגולת וסקירה מכוונת לאברי המוח. במידה ואין ממצאים חריגים יש לחזור על הבדיקה פעמיים נוספות במרווחים של 6-4 שבועות, בהתאם לגיל ההיריון. לפי הצורך, ניתן להיעזר באמצעי דימות נוספים דוגמת [[MRI]]{{כ}} (Magnetic Resonance Imaging). לאישה הרה שנחשפה וגם פיתחה סימפטומים של זיקה (סעיף 2.3.2), מומלץ להציע בירור מעבדתי. אם יימצא ממצא מחשיד בסקירה האנטומית, או תוצאה חיובית בבדיקת מעבדה, מומלץ להפנות את האישה ליחידת "אם־עובר" בבית חולים ציבורי. | |
| − | אישה הרה שנחשפה לנגיף הזיקה (על פי ההגדרות בסעיף 2.3.1) תועבר | ||
ככלל, אין לבצע אבחון תוך רחמי לזיקה בנשים הרות. אם על דעת רופא יחידת אם-עובר קיים צורך אמיתי בבדיקה, עליו ליצור קשר עם המעבדה המרכזית לנגיפים לפני ביצוע הבדיקה לצורך קבלת הסברים על מגבלות הבדיקות ולתיאום קבלת הדגימות. | ככלל, אין לבצע אבחון תוך רחמי לזיקה בנשים הרות. אם על דעת רופא יחידת אם-עובר קיים צורך אמיתי בבדיקה, עליו ליצור קשר עם המעבדה המרכזית לנגיפים לפני ביצוע הבדיקה לצורך קבלת הסברים על מגבלות הבדיקות ולתיאום קבלת הדגימות. | ||
| שורה 123: | שורה 120: | ||
===יילודים=== | ===יילודים=== | ||
| − | |||
בתינוקות שנולדו לאם שנדבקה בנגיף הזיקה במהלך הריונה קיים סיכון למומים מולדים כגון מיקרוצפליה, הסתיידויות תוך גולגולתיות וליקויים בהתפתחות המוח. בנוסף, דווח על ליקויים בראייה ובשמיעה. הסיכון הגבוה ביותר לפגיעה בילוד הוא כאשר האם נדבקת במהלך הטרימסטר הראשון להיריון, אך תיתכן פגיעה גם כאשר ההדבקה היא בשלב מאוחר יותר של ההיריון. | בתינוקות שנולדו לאם שנדבקה בנגיף הזיקה במהלך הריונה קיים סיכון למומים מולדים כגון מיקרוצפליה, הסתיידויות תוך גולגולתיות וליקויים בהתפתחות המוח. בנוסף, דווח על ליקויים בראייה ובשמיעה. הסיכון הגבוה ביותר לפגיעה בילוד הוא כאשר האם נדבקת במהלך הטרימסטר הראשון להיריון, אך תיתכן פגיעה גם כאשר ההדבקה היא בשלב מאוחר יותר של ההיריון. | ||
לכל תינוק הנולד לאישה חשופה, חשודה או עם הדבקה מאומתת בזיקה (על פי הגדרות אשר בסעיף 2) מומלץ לבצע בדיקות מעבדה להמצאות נגיף הזיקה, מוקדם ככל האפשר אחרי הלידה, ובמיוחד אם אובחנה אצלם מיקרוצפליה או הסתיידויות תוך גולגולתיות בבדיקות אולטראסאונד בהיריון. | לכל תינוק הנולד לאישה חשופה, חשודה או עם הדבקה מאומתת בזיקה (על פי הגדרות אשר בסעיף 2) מומלץ לבצע בדיקות מעבדה להמצאות נגיף הזיקה, מוקדם ככל האפשר אחרי הלידה, ובמיוחד אם אובחנה אצלם מיקרוצפליה או הסתיידויות תוך גולגולתיות בבדיקות אולטראסאונד בהיריון. | ||
| − | כאשר קיימת עדות להדבקה בהיריון בנגיף הזיקה, מומלץ לבצע לילוד בירור הכולל אולטרסאונד מח, בדיקת קרקעית העיניים ובדיקות שמיעה ומעקב התפתחותי במהלך השנה הראשונה לפחות. | + | כאשר קיימת עדות להדבקה בהיריון בנגיף הזיקה, מומלץ לבצע לילוד בירור הכולל [[אולטרסאונד מח]], [[בדיקת קרקעית העין|בדיקת קרקעית העיניים]] ובדיקות שמיעה ומעקב התפתחותי במהלך השנה הראשונה לפחות. |
===אנשים עם סיפור של חשיפה ותלונות נוירולוגיות=== | ===אנשים עם סיפור של חשיפה ותלונות נוירולוגיות=== | ||
| + | המחלה הנוירולוגית העיקרית שתוארה בקשר לזיקה היא תסמונת גיאן-ברה (Guillian Barre syndrome ,GBS), אולם תוארו גם סיבוכים אחרים כגון [[אנצפליטיס]] (Encephalitis) ו[[מייליטיס]] (Myelitis). | ||
| − | + | במקרה של GBS או מחלה נוירולוגית אחרת ללא גורם אטיולוגי ברור בחולה שנחשף לזיקה (סעיף 2.3 לעיל), מומלץ לבצע בירור מעבדתי לזיקה. ניתן לשקול בדיקת [[PCR|PCR{{כ}}]] (Polymerase Chain Reaction) מנוזל השדרה ([[CSF|CSF{{כ}}]], Cerebro-Spinal Fluid), בהתייעצות עם מעבדה המבצעת בדיקות לזיקה. | |
| − | |||
| − | במקרה של GBS או מחלה נוירולוגית אחרת ללא גורם אטיולוגי ברור בחולה שנחשף לזיקה (סעיף 2.3 לעיל), מומלץ לבצע בירור מעבדתי לזיקה. ניתן לשקול בדיקת PCR מנוזל השדרה (CSF), בהתייעצות עם מעבדה המבצעת בדיקות לזיקה. | ||
==ברור מעבדתי== | ==ברור מעבדתי== | ||
| שורה 140: | שורה 135: | ||
#מקרה חשוד (חשיפה + סימפטומים, ראה סעיף 2.3.2) | #מקרה חשוד (חשיפה + סימפטומים, ראה סעיף 2.3.2) | ||
#תינוק הנולד לאישה חשופה, חשודה או עם זיקה מאומתת | #תינוק הנולד לאישה חשופה, חשודה או עם זיקה מאומתת | ||
| − | #אדם עם סיפור חשיפה לזיקה ותלונות נוירולוגיות ללא גורם אטיולוגי ברור | + | #אדם עם סיפור חשיפה לזיקה ותלונות נוירולוגיות ללא גורם אטיולוגי ברור |
| + | {{רווח קשיח}} | ||
| − | האבחון המעבדתי של הדבקה בנגיף הזיקה נעשה בעזרת בדיקות סרולוגיות ומולקולריות. לנגיף הזיקה תגובה צולבת משמעותית עם נגיפי פלבי אחרים | + | האבחון המעבדתי של הדבקה בנגיף הזיקה נעשה בעזרת בדיקות סרולוגיות ומולקולריות. לנגיף הזיקה תגובה צולבת משמעותית עם נגיפי פלבי אחרים כמו.[[Dengue virus|דנגי]] (Dengue virus) ו[[קדחת צהובה]] (Yellow fever) הפעילים באותם אזורים כמו נגיף הזיקה. הרגישות והספציפיות, כמו גם הערך המנבא החיובי והשלילי של בדיקות המעבדה עדיין אינם ברורים, בפרט במקרי הדבקה א-תסמינית. נובע מכך כי תוצאות שליליות בבדיקות המעבדה אינן שוללות לחלוטין את ההדבקה בנגיף. |
המעבדות המבצעות בדיקות לנגיף הזיקה, כולל פרטי התקשרות, מופיעות בנספח 1א'. אלגוריתם בדיקות מעבדה לזיהוי נגיף הזיקה מופיע בנספח 1ב׳. | המעבדות המבצעות בדיקות לנגיף הזיקה, כולל פרטי התקשרות, מופיעות בנספח 1א'. אלגוריתם בדיקות מעבדה לזיהוי נגיף הזיקה מופיע בנספח 1ב׳. | ||
| שורה 148: | שורה 144: | ||
דגימות שיאובחנו כחיוביות לזיקה במעבדה שאינה מעבדת אימות יישלחו לאימות במעבדת אימות. | דגימות שיאובחנו כחיוביות לזיקה במעבדה שאינה מעבדת אימות יישלחו לאימות במעבדת אימות. | ||
| − | ;להלן פירוט הבדיקות המבוצעות במעבדות המורשות בישראל | + | ;להלן פירוט הבדיקות המבוצעות במעבדות המורשות בישראל |
| − | *בדיקה מולקולרית | + | *בדיקה מולקולרית Real Time PCR) RT-PCR) מדגימת דם מלא ושתן מזהה הדבקה לאחרונה אם כי ייתכן זיהוי סגם 5-6 שבועות לאחר הידבקות בנגיף הזיקה. בדיקה זו ספציפית אולם בעלת רגישות מוגבלת היורדת עם חלוף הזמן מהופעת סימני מחלה ועד ללקיחת הדגימה |
| − | *בדיקות סרולוגיות לזיהוי נוגדני IgM ו- IgG בשיטת ELISA מבוצע על סרום, ומזהות הדבקה בעבר והדבקה לאחרונה. כדי להימנע מתגובה צולבת עם נגיפי פלבי אחרים, כגון | + | *בדיקות סרולוגיות לזיהוי נוגדני [[אימונוגלובולין - Immunoglobulin - M|IgM]] ו-[[אימונוגלובולין - Immunoglobulin - G|IgG]] בשיטת [[ELISA]]{{כ}} (Enzyme-Linked Immuno-Sorbent Assay) מבוצע על סרום, ומזהות הדבקה בעבר והדבקה לאחרונה. כדי להימנע מתגובה צולבת עם נגיפי פלבי אחרים, כגון דנגי, קדחת צהובה (כולל חולים שחוסנו בעבר בתרכיב כנגד קדחת צהובה) ו[[קדחת מערב הנילוס - West Nile Fever|קדחת מערב הנילוס]] (West Nile Fever), נעשה שימוש בבדיקה ספציפית המכוונת כנגד חלבון NS1 ולא כנגד חלבון המעטפת. רגישות הבדיקות הסרולוגיות היא מוגבלת |
| + | {{רווח קשיח}} | ||
הבדיקות המולקולריות והסרולוגיות לזיקה משלימות אלה את אלה ולכן יש צורך לבצע את שני סוגי הבדיקות בכל דגימה על מנת לקבל מהימנות מרבית ככל הניתן. ככלל, רצוי לשלוח בדיקות מוקדם ככל האפשר מחשיפה או מהופעת סימני מחלה. ככל שזמן נטילת הדגימה יהיה קרוב לתחילת הופעת התסמינים, כך הסיכוי טוב יותר לזיהוי הנגיף במידה וקיים. במקרה של חשד קליני גבוה לזיקה ותשובות ראשוניות שליליות, ניתן לשלוח בדיקה חוזרת בהקדם האפשרי. מומלץ להתייעץ עם המעבדה הבודקת לגבי תזמון הבדיקות החוזרות. | הבדיקות המולקולריות והסרולוגיות לזיקה משלימות אלה את אלה ולכן יש צורך לבצע את שני סוגי הבדיקות בכל דגימה על מנת לקבל מהימנות מרבית ככל הניתן. ככלל, רצוי לשלוח בדיקות מוקדם ככל האפשר מחשיפה או מהופעת סימני מחלה. ככל שזמן נטילת הדגימה יהיה קרוב לתחילת הופעת התסמינים, כך הסיכוי טוב יותר לזיהוי הנגיף במידה וקיים. במקרה של חשד קליני גבוה לזיקה ותשובות ראשוניות שליליות, ניתן לשלוח בדיקה חוזרת בהקדם האפשרי. מומלץ להתייעץ עם המעבדה הבודקת לגבי תזמון הבדיקות החוזרות. | ||
| − | ;פירוש תוצאות | + | ;פירוש תוצאות |
| − | תוצאה חיובית באחת משלוש הבדיקות מצביעה על חשיפה לנגיף במהלך החודשים שקדמו לבדיקה. אם יש תוצאה חיובית לנוגדני IgM או ב - RT-PCR יש סבירות גבוהה להדבקה במהלך השבועות/החודשים שקדמו לבדיקה. תוצאה שלילית בכל הבדיקות אינה שוללת הדבקה. | + | תוצאה חיובית באחת משלוש הבדיקות מצביעה על חשיפה לנגיף במהלך החודשים שקדמו לבדיקה. אם יש תוצאה חיובית לנוגדני IgM או ב-RT-PCR יש סבירות גבוהה להדבקה במהלך השבועות/החודשים שקדמו לבדיקה. תוצאה שלילית בכל הבדיקות אינה שוללת הדבקה. |
;לא ניתן לשלול באופן מוחלט הדבקה בנגיף הזיקה, גם בקבלת תוצאות שליליות בכל הבדיקות אשר נשלחו. | ;לא ניתן לשלול באופן מוחלט הדבקה בנגיף הזיקה, גם בקבלת תוצאות שליליות בכל הבדיקות אשר נשלחו. | ||
| − | ;הנחיות ללקיחת דגימות | + | ;הנחיות ללקיחת דגימות |
:יש לשלוח עבור כל נבדק שלוש דגימות: דם מלא, סרום ושתן. | :יש לשלוח עבור כל נבדק שלוש דגימות: דם מלא, סרום ושתן. | ||
| שורה 169: | שורה 166: | ||
|- | |- | ||
| דם מלא | | דם מלא | ||
| − | |rowspan="4"| מוקדם ככל האפשר מחשיפה או הופעת סימני מחלה || מבחנה לספירות דם (עם הפרין או EDTA, מכסה סגול או ירוק ) || 4 | + | |rowspan="4"| מוקדם ככל האפשר מחשיפה או הופעת סימני מחלה || מבחנה לספירות דם (עם [[הפרין]] או EDTA, מכסה סגול או ירוק) || 4 מיליליטר |
| − | |rowspan="4"| יש לשמור את הדגימות בקירור ( | + | |rowspan="4"| יש לשמור את הדגימות בקירור (8<sup>o</sup>-4<sup>o</sup> C) ולהעבירן למעבדה בקירור (קרחום) בתוך כלי סגור באריזה משולשת עם סימון ביוהזרד (Biohazard) בתוך 24 שעות מלקיחת הדגימה |
|- | |- | ||
| − | | נסיוב || מבחנה לבדיקה סרולוגית (מכסה צהוב) | + | | נסיוב || מבחנה לבדיקה סרולוגית (מכסה צהוב)|| 4 מיליליטר |
|- | |- | ||
| − | | שתן || כוסית או מבחנה סטרילית || 5 | + | | שתן || כוסית או מבחנה סטרילית || 5 מיליליטר |
|} | |} | ||
| − | בדיקת PCR מנוזלי גוף אחרים (CSF, מי שפיר, | + | בדיקת PCR מנוזלי גוף אחרים (CSF, [[מי שפיר]], וכולי) אינה סטנדרטית ולא עברה ולידציה. לכן, יש לפנות למעבדה הבודקת להתייעצות המידה ומתעורר הצורך. |
יש לצרף טופס הפניה ייעודי לזיקה (נספח 1ג'), וכן העתק של טופס החקירה האפידמיולוגית של החולה הנבדק אם קיים. | יש לצרף טופס הפניה ייעודי לזיקה (נספח 1ג'), וכן העתק של טופס החקירה האפידמיולוגית של החולה הנבדק אם קיים. | ||
| שורה 187: | שורה 184: | ||
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| − | לא קיים טיפול ספציפי נגד מחלת נגיף הזיקה, והטיפול הוא תומך בלבד. בגלל התפוצה הגאוגרפית הדומה של | + | לא קיים טיפול ספציפי נגד מחלת נגיף הזיקה, והטיפול הוא תומך בלבד. בגלל התפוצה הגאוגרפית הדומה של מחלת הדנגי, יש להימנע ממתן [[אספירין]] ותרופות אחרות מקבוצת [[NSAIDs]] עד לשלילת מחלת הדנגי. ניתן לתת [[Paracetamol]] להורדת חום ומניעת [[כאבים]] אלא אם כן נשללה מחלת הדנגי. |
==דיווח== | ==דיווח== | ||
על פי החלטת שר הבריאות, המחלות: | על פי החלטת שר הבריאות, המחלות: | ||
| − | *זיהום בנגיף זיקה Zika virus infection | + | *[[זיהום]] בנגיף זיקה - [[Zika virus]] infection |
| − | *תסמונת זיהום בנגיף הזיקה ביילוד Congenital zika virus syndrome | + | *תסמונת זיהום בנגיף הזיקה ביילוד - [[Congenital zika virus syndrome]] |
| + | |||
| + | {{רווח קשיח}} | ||
התווספו לחלק ב' של התוספת השנייה לפקודת בריאות העם, 1940{{כ}}{{הערה|ק"ת התש"ס, עמ' 49 ועמ' 730; התשע"א, עמ' 268.}}, בחלק ב', הכוללת את רשימת מחלות המחייבות הודעה אינדיבידואלית מיידית. לפיכך, מחלות אלו מחייבות הודעה מיידית ללשכת הבריאות על ידי הרופא המטפל והמעבדה המאבחנת. | התווספו לחלק ב' של התוספת השנייה לפקודת בריאות העם, 1940{{כ}}{{הערה|ק"ת התש"ס, עמ' 49 ועמ' 730; התשע"א, עמ' 268.}}, בחלק ב', הכוללת את רשימת מחלות המחייבות הודעה אינדיבידואלית מיידית. לפיכך, מחלות אלו מחייבות הודעה מיידית ללשכת הבריאות על ידי הרופא המטפל והמעבדה המאבחנת. | ||
==חקירה אפידמיולוגית== | ==חקירה אפידמיולוגית== | ||
| − | |||
יש לבצע חקירה אפידמיולוגית עבור הקבוצות הבאות: | יש לבצע חקירה אפידמיולוגית עבור הקבוצות הבאות: | ||
| − | *כל חולה העונה להגדרת מקרה חשוד או מאומת לזיהום בנגיף הזיקה או תסמונת זיהום בנגיף הזיקה ביילוד | + | *כל חולה העונה להגדרת מקרה חשוד או מאומת לזיהום בנגיף הזיקה או תסמונת זיהום בנגיף הזיקה ביילוד |
| − | *כל אישה הרה עם חשיפה, חשד להדבקה בזיקה או אימות מעבדתי של זיקה | + | *כל אישה הרה עם חשיפה, חשד להדבקה בזיקה או אימות מעבדתי של זיקה |
| + | {{רווח קשיח}} | ||
חקירה אפידמיולוגית תתבצע על ידי אחות לשכת הבריאות, על גבי טופס ייעודי (נספח 2). | חקירה אפידמיולוגית תתבצע על ידי אחות לשכת הבריאות, על גבי טופס ייעודי (נספח 2). | ||
| שורה 209: | שורה 208: | ||
==תרומות דם== | ==תרומות דם== | ||
| − | |||
לעניין תרומות דם, יש לפנות למידע המסופק על ידי מגן דוד אדום, בקישור - https://www.mdais.org/שאלות-ותשובות-שירותי-הדם/מי-יכול-לא-יכול-לתרום-דם | לעניין תרומות דם, יש לפנות למידע המסופק על ידי מגן דוד אדום, בקישור - https://www.mdais.org/שאלות-ותשובות-שירותי-הדם/מי-יכול-לא-יכול-לתרום-דם | ||
| שורה 216: | שורה 214: | ||
==דוברות== | ==דוברות== | ||
| − | |||
בכל מקרה חשוד או מאומת של תחלואה בנגיף או פגיעה בעובר, יצאו הודעות רק בתאום עם דוברות משרד הבריאות. | בכל מקרה חשוד או מאומת של תחלואה בנגיף או פגיעה בעובר, יצאו הודעות רק בתאום עם דוברות משרד הבריאות. | ||
הנחיות נוספות תועברנה בהתאם לצורך וכתלות בהתפתחויות. | הנחיות נוספות תועברנה בהתאם לצורך וכתלות בהתפתחויות. | ||
| שורה 227: | שורה 224: | ||
|- | |- | ||
| המעבדה המרכזית לנגיפים || 87250 || 86790 (להגיש קוד נפרד לבדיקת IgG ולבדיקת IgM) || | | המעבדה המרכזית לנגיפים || 87250 || 86790 (להגיש קוד נפרד לבדיקת IgG ולבדיקת IgM) || | ||
| − | משרד קבלת דגימות- 03-530-2388{{ש}}גב׳ נאוה צורי | + | משרד קבלת דגימות - טלפון 03-530-2388{{ש}}גב׳ נאוה צורי טלפון - 03-5307803{{ש}}ד"ר יניב לוסטיג טלפון - 03-5305268{{ש}} |
| − | + | ד"ר דנית סופר טלפון - 03-5307073 | |
| כן | | כן | ||
|- | |- | ||
| − | | המעבדה הוירולוגית הדסה עין כרם || 87250 || 87449 (קוד אחד משותף לבדיקת IgG ולבדיקת IgM) || משרד המעבדה | + | | המעבדה הוירולוגית הדסה עין כרם || 87250 || 87449 (קוד אחד משותף לבדיקת IgG ולבדיקת IgM) || משרד המעבדה טלפון - 026778570{{ש}}הגב׳ מרינה דורוז׳קו טלפון - 026778675{{ש}}ד"ר נורית מדור טלפון - 026777820 |
| לא | | לא | ||
|} | |} | ||
==נספח 1ב' - אלגוריתם בדיקות מעבדה לאבחון נגיף הזיקה== | ==נספח 1ב' - אלגוריתם בדיקות מעבדה לאבחון נגיף הזיקה== | ||
| − | |||
[[קובץ:זיקה-1.png|מרכז|600 פיקסלים]] | [[קובץ:זיקה-1.png|מרכז|600 פיקסלים]] | ||
==נספח 1ג' - טופס משלוח דגימת מעבדה== | ==נספח 1ג' - טופס משלוח דגימת מעבדה== | ||
| − | |||
[[קובץ:זיקה-2.png|מרכז|600 פיקסלים]] | [[קובץ:זיקה-2.png|מרכז|600 פיקסלים]] | ||
==נספח 2 - טופס חקירה אפידמיולוגית== | ==נספח 2 - טופס חקירה אפידמיולוגית== | ||
| − | |||
[[קובץ:זיקה-3.png|מרכז|600 פיקסלים]] | [[קובץ:זיקה-3.png|מרכז|600 פיקסלים]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:38, 31 באוקטובר 2022
 | ||
|---|---|---|
| התפרצות מחלת נגיף הזיקה | ||
| ||
| תחום | בריאות הציבור | |
| מספר החוזר | 10/2016 | |
| סימוכין | חוזר ראש השירות מספר 6/2106 מיום 17 במאי 2016 | |
| תאריך פרסום | 19 באוקטובר 2016 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – זיקה
עקב מספר התפתחויות, נוצר צורך לעדכן את חוזר הזיקה מ-17.5.2016. החוזר הנוכחי מחליף ומבטל את החוזר הקודם.
- מחלת נגיף הזיקה ממשיכה להתפשט בעולם, אם כי בקצב מואט לעומת חודשי האביב 2016. לטבלת מדינות עם העברה פעילה של נגיף הזיקה נוספה טבלה של מדינות בהן פסקה העברה פעילה ב-2016. שתי טבלאות אלו נמצאות באתר משרד הבריאות ומעודכנות מעת לעת על ידי האגף לאפידמיולוגיה
- תועדה בעולם הדבקה של זיקה מנשים עם סימפטומים (תסמינים) לגברים ללא חשיפה אחרת. לפיכך, צורפה לחוזר אפשרות של הדבקה מינית מאשה לגבר
- תקופת הסיכון להדבקה מינית מגבר עודכנה ל-6 חודשים, בין אם סבל מסימפטומים ובין אם לאו
- תקופת הסיכון להדבקה מינית מאישה היא 8 שבועות, בין אם סבלה מסימפטומים ובין אם לאו. מומלץ מאשה להימנע מהיריון בתקופה זו
- לנשים הרות עם בן זוג הנחשף לזיקה, מומלץ להנהיג מין מוגן בכל מהלך ההיריון
- נוספה המלצה לאדם שנחשף לזיקה להתגונן מפני יתושים במשך 3 שבועות מסיום החשיפה על מנת למנוע הפצת הנגיף בארץ
- נוספה המלצה להפנות לאבחון מעבדתי חולי זיקה אשר פיתחו סימפטומים
- רשימת המעבדות המורשות לבצע בדיקות לנגיף הזיקה נמצאת בנספח 1א'
- על מעבדה המאבחנת זיקה להודיע למשרד הבריאות אשר יעדכן את המשרד להגנת הסביבה, על פי פרוטוקול שיוסכם. לשכת הבריאות תוודא כי המשרד להגנת הסביבה והרשות המקומית מבצעים פעולות הדברה בתחומה
- נוספה התייחסות להשתלות איברים (סעיף 10)
מחלת הזיקה היא מחלה נגיפית, המועברת בעיקר על ידי עקיצות יתושים, ובאופן נדיר באמצעות מגע מיני. קיימת אפשרות תיאורטית של העברת המחלה על ידי תרומות דם והשתלת איברים. המחלה א-סימפטומטית בכ-80 אחוזים מהנדבקים, ובשאר מתבטאת בין היתר בחום, פריחה, כאבי פרקים ודלקת בלחמית העין. במקרים נדירים תיתכן הופעה של סיבוכים נוירולוגיים כגון Guillain-Barre syndrome. סיבת הדאגה העיקרית ממחלה זו היא השפעתה על מהלך ההיריון. הוכח הקשר בין הדבקה בנשים הרות בכל שלב של היריון לבין הפלות ומומים נוירולוגיים ביילוד, בפרט מיקרוצפליה (היקף ראש קטן). בנוסף, משוער קשר בין הדבקה בנגיף הזיקה במהלך ההיריון לבין תופעות נוירולוגיות נוספות, כגון: אפילפסיה, הפרעות שמיעה וראייה והפרעות פסיכומוטוריות. על פי התמונה המתבררת, פגיעות אלו כנראה משניות לפגיעה בתאי העצב המתפתחים של העובר. בנוסף, מתוארות הפרעות במערכת העצמות ופרקים.
העברה פעילה של מחלת הזיקה באמצעות יתושים מתועדת ברשימה מתארכת של מדינות. באתר משרד הבריאות ניתן לצפות ברשימה מתעדכנת של מדינות עם העברה פעילה של מחלת נגיף הזיקה באמצעות יתושים, כולל חודש תחילת העברה. באותו קישור נכללת גם רשימה של המדינות בהן תועדה העברה פעילה של מחלת נגיף הזיקה במהלך 2015, אך ללא עדות לתחלואה ב-2016. מאחר וכ-80 אחוזים מהנדבקים בנגיף הזיקה לא מפתחים סימנים קליניים, כל אדם ששהה מתחת ל-2000 מטר מעל גובה פני הים במדינה/אזור בו מתרחשת העברה פעילה של נגיף הזיקה, מאז החלה ההעברה באותה המדינה/אזור, ייחשב כנחשף לזיקה.
העברה של נגיף הזיקה במגע מיני היא נדירה, ותועדה בעיקר מגברים. בחודש יולי 2016, תועדה לראשונה העברה של נגיף הזיקה מאישה לגבר באמצעות מגע מיני. הדבקה מינית יכולה להתרחש גם מאדם שנחשף אך לא הופיעו אצלו סימפטומים. על בסיס המידע הקיים בעולם, משרד הבריאות הגדיר תקופות סיכון להדבקה באמצעות מגע מיני. "מין מוגן" עשוי למנוע העברה מינית בתקופת הסיכון.
גבר שנחשף לזיקה עלולה להדביק באמצעות מגע מיני במשך 6 חודשים מחשיפתו האחרונה או מהופעת סימפטומים, המאוחר מבניהם. אשה שנחשפה לזיקה עלולה להדביק באמצעות מגע מיני במשך 8 שבועות מחשיפתה האחרונה או מהופעת סימפטומים, המאוחר מבניהם. אשה הנכנסת להיריון ב-8 שבועות אלה עלולה להעביר את נגיף הזיקה לעוברה.
הערכות אלו מבוססות על מיטב המידע הקיים כיום, ויתכן כי יעודכנו בעתיד.
יכולת האבחון המעבדתי של נגיף הזיקה מוגבלת. במציאות הזאת, בדיקת מעבדה לא יכולה לשלול הדבקה בנגיף הזיקה, בפרט במקרי הדבקה א-תסמיניים. לכן, מדיניות משרד הבריאות היא לבדוק רק אנשים סימפטומטיים ואוכלוסיות מיוחדות. מעקב אחר אישה הרה שנחשפה יתבסס על הדמייה תוך רחמית.
- המטרות העיקריות להנחיות משרד הבריאות הן
- למנוע תחלואה במחלת נגיף הזיקה
- למנוע העברה פעילה של נגיף הזיקה בישראל
- למנוע ולאתר בשלב מוקדם מומים מולדים בעוברים של נשים שנחשפו לזיקה
חוזר זה בא לעדכן את ההנחיות למניעה, אבחון, טיפול ומעקב של אנשים שעלולים להיחשף לנגיף הזיקה.
הגדרות
מושגים
- מדינות/אזורים עם העברה פעילה של נגיף הזיקה - על פי רשימה מתעדכנת באתר משרד הבריאות (ראו קישור בפרק "רקע")
- החודש הקובע - החודש בו התחילה העברה פעילה של נגיף הזיקה באותה המדינה/אזור (לפי הרשימה אשר בקישור לעיל)
- מגע מיני - כל סוג של מגע מיני: אוראלי, אנאלי או וגינאלי
- אמצעי חוצץ למניעת היריון - אמצעי המונע העברת נוזלי גוף בין בני זוג בעת קיום יחסי מין, לרבות קונדום
- מין מוגן - הימנעות מקיום יחסי מין, או קיום יחסי מין באמצעות שימוש תקין אמצעי מניעה חוצץ בכל מגע מיני בתקופה המדבקת
- תקופת הדגירה - 14-3 יום מזמן החשיפה
- תכנון היריון - כוונה להיכנס להיריון בחצי השנה הקרובה
- תקופת הסיכון - התקופה בה אדם שנחשף לזיקה עלול להדביק אדם אחר באמצעות מגע מיני
- גבר שנחשף יכול באופן פוטנציאלי להדביק במשך 6 חודשים. אשה שנחשפה יכולה באופן פוטנציאלי להדביק במשך 8 שבועות
- חשיפה גיאוגרפית - חשיפה משוערת לנגיף הזיקה בשל שהייה במדינה או באזור עם העברה פעילה של נגיף הזיקה החל מהחודש הקובע
- חשיפה מינית - חשיפה משוערת לנגיף הזיקה בשל קיום מגע מיני בתוך תקופת הסיכון עם אדם עם חשיפה קודמת לנגיף זיקה
הסתמנות קלינית
כ-80 אחוזים ממקרי הזיקה הם אסימפטומטיים.
- במקרים סימפטומטיים, התסמינים הנפוצים הם
- חום
- פריחה
- כאבי פרקים
- דלקת לא מוגלתית של לחמית העין
- סימפטומים פחות שכיחים הם
- כאבי שרירים
- כאבי ראש
- כאבים בארובת העין
- הקאות
הגדרות מקרה
- נחשף:
- גבר או אישה שביקרו במדינה בה התרחשה העברה פעילה של נגיף הזיקה[1], החל מהחודש הקובע לגבי אותה המדינה (חשיפה גיאוגרפית).
- או
- קיימו יחסי מין אוראליים, אנאליים או וגינאליים לא מוגנים, עם אדם (גבר או אישה) שנחשף לזיקה בתקופת הסיכון (חשיפה מינית)
- מקרה חשוד:
- עונה על הגדרת "נחשף"
- ובנוסף, הופיע אצלו/ה לפחות סימן אחד קליני מתוך הסימנים הבאים: חום, פריחה, כאבי פרקים, דלקת עיניים, בתוך תקופת הדגירה
- מקרה מאומת:
- אדם עם בדיקת מעבדה חיובית לנגיף הזיקה
המלצות למניעה הדבקה ולהתמודדות עם חשיפה
צמצום הסיכון להדבקה בחשיפה גיאוגרפית
- לנשים הרות או שמתכננות היריון בתקופה הקרובה, מומלץ לדחות נסיעה לאזור בו מתרחשת העברה פעילה של נגיף הזיקה. המלצה זו לא חלה על שהייה המתוכננת להיות רק במקומות שגובהם 2000 מטר לפחות מעל פני הים
- לנוסעים למדינות עם העברה פעילה של נגיף הזיקה, מומלץ להשתמש באמצעים לצמצום הסיכון לעקיצת יתושים, הן בשעות היום והן בשעות הלילה[2]:
- מריחה של חומר דוחה יתושים
- לבוש ארוך: חולצה עם שרוולים ארוכים, מכנסיים ארוכים, גרביים וכובע
- לינה בחדרים מוגנים מפני יתושים: רשתות תקינות וסגורות בחלונות ובדלתות, או חדר סגור ממוזג או תחת כילה מרוססת בקוטל יתושים
- יש להדגיש כי אמצעים אלה אינם מושלמים, ואינם יכולים להבטיח הגנה מלאה כנגד עקיצות יתושים
מניעת חשיפה מינית
- לאישה לא הרה שנחשפה לזיקה (על פי סעיף 2.3.1), בין אם סבלה מסימפטומים ובין אם לאו, מומלץ להנהיג מין מוגן, תוך הימנעות מכניסה להיריון, במשך 8 שבועות לאחר סיום החשיפה או הופעת הסימפטומים, המאוחר מבניהם, על מנת לא להדביק את בן זוגה או את עוברה העתידי
- לגבר שנחשף לזיקה בין אם סבל מסימפטומים ובין אם לאו, מומלץ להנהיג מין מוגן במשך 6 חודשים לאחר סיום החשיפה או הופעת הסימפטומים, המאוחר מבניהם, על מנת לא להדביק את בת זוגו
- המלצות אלו חלות גם על זוגות חד-מיניים
- לנשים הרות עם בן זוג שנחשף לזיקה, מומלץ להנהיג מין מוגן בכל מהלך ההיריון, על מנת למנוע הדבקת העובר. אם אישה הרה נחשפה לזיקה, ראה סעיף 4.1 בהמשך
מניעת הפצת נגיף הזיקה על ידי יתושים בישראל
- על מנת למנוע הפצת נגיף הזיקה בישראל, על אדם שנחשף לזיקה, בין בחשיפה גיאוגרפית ובין בחשיפה מינית, לנקוט אמצעי הגנה מיתושים (כפי שמתואר בסעיף 3.1.2) במשך שלושה שבועות מעת סיום החשיפה, או מעת הופעת סימפטומים אם הופיעו, המאוחר מבינים
אוכלוסיות מיוחדות
מחלת נגיף הזיקה היא לרוב קלה, למעט סיבוכים נוירולוגים נדירים. רוב החשש ממחלה זו נובעת מהשפעתה על נשים הרות ועובריהן. לכן, תהיה התייחסות מיוחדת לזיקה הקשורה לאישה ההרה ולילוד.
נשים הרות
אישה הרה שנחשפה לנגיף הזיקה (על פי ההגדרות בסעיף 2.3.1) תועבר למעקב היריון במרפאה להיריון בסיכון גבוה. יש להציע לכל אישה הרה העונה על הגדרת מקרה של נחשף, חשוד או מאומת, לבצע, בנוסף לבדיקות מעקב היריון המקובלות כשגרה בארץ, גם סקירה מכוונת למוח העובר משבוע 16 ואילך. על בדיקה זו לכלול מדידת היקף הגולגולת וסקירה מכוונת לאברי המוח. במידה ואין ממצאים חריגים יש לחזור על הבדיקה פעמיים נוספות במרווחים של 6-4 שבועות, בהתאם לגיל ההיריון. לפי הצורך, ניתן להיעזר באמצעי דימות נוספים דוגמת MRI (Magnetic Resonance Imaging). לאישה הרה שנחשפה וגם פיתחה סימפטומים של זיקה (סעיף 2.3.2), מומלץ להציע בירור מעבדתי. אם יימצא ממצא מחשיד בסקירה האנטומית, או תוצאה חיובית בבדיקת מעבדה, מומלץ להפנות את האישה ליחידת "אם־עובר" בבית חולים ציבורי.
ככלל, אין לבצע אבחון תוך רחמי לזיקה בנשים הרות. אם על דעת רופא יחידת אם-עובר קיים צורך אמיתי בבדיקה, עליו ליצור קשר עם המעבדה המרכזית לנגיפים לפני ביצוע הבדיקה לצורך קבלת הסברים על מגבלות הבדיקות ולתיאום קבלת הדגימות.
אישה הרה שאינה עונה על הגדרת מקרה של נחשף, חשוד או מאומת, אינה נדרשת לביצוע פעולות מעבר למעקב היריון שגרתי.
יילודים
בתינוקות שנולדו לאם שנדבקה בנגיף הזיקה במהלך הריונה קיים סיכון למומים מולדים כגון מיקרוצפליה, הסתיידויות תוך גולגולתיות וליקויים בהתפתחות המוח. בנוסף, דווח על ליקויים בראייה ובשמיעה. הסיכון הגבוה ביותר לפגיעה בילוד הוא כאשר האם נדבקת במהלך הטרימסטר הראשון להיריון, אך תיתכן פגיעה גם כאשר ההדבקה היא בשלב מאוחר יותר של ההיריון.
לכל תינוק הנולד לאישה חשופה, חשודה או עם הדבקה מאומתת בזיקה (על פי הגדרות אשר בסעיף 2) מומלץ לבצע בדיקות מעבדה להמצאות נגיף הזיקה, מוקדם ככל האפשר אחרי הלידה, ובמיוחד אם אובחנה אצלם מיקרוצפליה או הסתיידויות תוך גולגולתיות בבדיקות אולטראסאונד בהיריון.
כאשר קיימת עדות להדבקה בהיריון בנגיף הזיקה, מומלץ לבצע לילוד בירור הכולל אולטרסאונד מח, בדיקת קרקעית העיניים ובדיקות שמיעה ומעקב התפתחותי במהלך השנה הראשונה לפחות.
אנשים עם סיפור של חשיפה ותלונות נוירולוגיות
המחלה הנוירולוגית העיקרית שתוארה בקשר לזיקה היא תסמונת גיאן-ברה (Guillian Barre syndrome ,GBS), אולם תוארו גם סיבוכים אחרים כגון אנצפליטיס (Encephalitis) ומייליטיס (Myelitis).
במקרה של GBS או מחלה נוירולוגית אחרת ללא גורם אטיולוגי ברור בחולה שנחשף לזיקה (סעיף 2.3 לעיל), מומלץ לבצע בירור מעבדתי לזיקה. ניתן לשקול בדיקת PCR (Polymerase Chain Reaction) מנוזל השדרה (CSF, Cerebro-Spinal Fluid), בהתייעצות עם מעבדה המבצעת בדיקות לזיקה.
ברור מעבדתי
בירור מעבדתי לזיקה מומלץ לשלוש האוכלוסיות הבאות:
- מקרה חשוד (חשיפה + סימפטומים, ראה סעיף 2.3.2)
- תינוק הנולד לאישה חשופה, חשודה או עם זיקה מאומתת
- אדם עם סיפור חשיפה לזיקה ותלונות נוירולוגיות ללא גורם אטיולוגי ברור
האבחון המעבדתי של הדבקה בנגיף הזיקה נעשה בעזרת בדיקות סרולוגיות ומולקולריות. לנגיף הזיקה תגובה צולבת משמעותית עם נגיפי פלבי אחרים כמו.דנגי (Dengue virus) וקדחת צהובה (Yellow fever) הפעילים באותם אזורים כמו נגיף הזיקה. הרגישות והספציפיות, כמו גם הערך המנבא החיובי והשלילי של בדיקות המעבדה עדיין אינם ברורים, בפרט במקרי הדבקה א-תסמינית. נובע מכך כי תוצאות שליליות בבדיקות המעבדה אינן שוללות לחלוטין את ההדבקה בנגיף.
המעבדות המבצעות בדיקות לנגיף הזיקה, כולל פרטי התקשרות, מופיעות בנספח 1א'. אלגוריתם בדיקות מעבדה לזיהוי נגיף הזיקה מופיע בנספח 1ב׳.
דגימות שיאובחנו כחיוביות לזיקה במעבדה שאינה מעבדת אימות יישלחו לאימות במעבדת אימות.
- להלן פירוט הבדיקות המבוצעות במעבדות המורשות בישראל
- בדיקה מולקולרית Real Time PCR) RT-PCR) מדגימת דם מלא ושתן מזהה הדבקה לאחרונה אם כי ייתכן זיהוי סגם 5-6 שבועות לאחר הידבקות בנגיף הזיקה. בדיקה זו ספציפית אולם בעלת רגישות מוגבלת היורדת עם חלוף הזמן מהופעת סימני מחלה ועד ללקיחת הדגימה
- בדיקות סרולוגיות לזיהוי נוגדני IgM ו-IgG בשיטת ELISA (Enzyme-Linked Immuno-Sorbent Assay) מבוצע על סרום, ומזהות הדבקה בעבר והדבקה לאחרונה. כדי להימנע מתגובה צולבת עם נגיפי פלבי אחרים, כגון דנגי, קדחת צהובה (כולל חולים שחוסנו בעבר בתרכיב כנגד קדחת צהובה) וקדחת מערב הנילוס (West Nile Fever), נעשה שימוש בבדיקה ספציפית המכוונת כנגד חלבון NS1 ולא כנגד חלבון המעטפת. רגישות הבדיקות הסרולוגיות היא מוגבלת
הבדיקות המולקולריות והסרולוגיות לזיקה משלימות אלה את אלה ולכן יש צורך לבצע את שני סוגי הבדיקות בכל דגימה על מנת לקבל מהימנות מרבית ככל הניתן. ככלל, רצוי לשלוח בדיקות מוקדם ככל האפשר מחשיפה או מהופעת סימני מחלה. ככל שזמן נטילת הדגימה יהיה קרוב לתחילת הופעת התסמינים, כך הסיכוי טוב יותר לזיהוי הנגיף במידה וקיים. במקרה של חשד קליני גבוה לזיקה ותשובות ראשוניות שליליות, ניתן לשלוח בדיקה חוזרת בהקדם האפשרי. מומלץ להתייעץ עם המעבדה הבודקת לגבי תזמון הבדיקות החוזרות.
- פירוש תוצאות
תוצאה חיובית באחת משלוש הבדיקות מצביעה על חשיפה לנגיף במהלך החודשים שקדמו לבדיקה. אם יש תוצאה חיובית לנוגדני IgM או ב-RT-PCR יש סבירות גבוהה להדבקה במהלך השבועות/החודשים שקדמו לבדיקה. תוצאה שלילית בכל הבדיקות אינה שוללת הדבקה.
- לא ניתן לשלול באופן מוחלט הדבקה בנגיף הזיקה, גם בקבלת תוצאות שליליות בכל הבדיקות אשר נשלחו.
- הנחיות ללקיחת דגימות
- יש לשלוח עבור כל נבדק שלוש דגימות: דם מלא, סרום ושתן.
- נטילה, שמירה ושליחה של דגימות נגיף הזיקה
| אתר דגימה | עיתוי | מבחנה | נפח הדגימה | הנחיות שמירה ושינוע |
|---|---|---|---|---|
| דם מלא | מוקדם ככל האפשר מחשיפה או הופעת סימני מחלה | מבחנה לספירות דם (עם הפרין או EDTA, מכסה סגול או ירוק) | 4 מיליליטר | יש לשמור את הדגימות בקירור (8o-4o C) ולהעבירן למעבדה בקירור (קרחום) בתוך כלי סגור באריזה משולשת עם סימון ביוהזרד (Biohazard) בתוך 24 שעות מלקיחת הדגימה |
| נסיוב | מבחנה לבדיקה סרולוגית (מכסה צהוב) | 4 מיליליטר | ||
| שתן | כוסית או מבחנה סטרילית | 5 מיליליטר |
בדיקת PCR מנוזלי גוף אחרים (CSF, מי שפיר, וכולי) אינה סטנדרטית ולא עברה ולידציה. לכן, יש לפנות למעבדה הבודקת להתייעצות המידה ומתעורר הצורך.
יש לצרף טופס הפניה ייעודי לזיקה (נספח 1ג'), וכן העתק של טופס החקירה האפידמיולוגית של החולה הנבדק אם קיים.
יש לצרף התחייבות כספית (טופס 17) לביצוע הבדיקות.
- דיווח תוצאות מעבדה
מעבדה המאבחנת זיקה תעביר הודעה ללשכת הבריאות באזור מגורי החולה, לאגף לאפידמיולוגיה, והודעה למשרד להגנת הסביבה, על פי פרוטוקול שיוסכם.
טיפול
לא קיים טיפול ספציפי נגד מחלת נגיף הזיקה, והטיפול הוא תומך בלבד. בגלל התפוצה הגאוגרפית הדומה של מחלת הדנגי, יש להימנע ממתן אספירין ותרופות אחרות מקבוצת NSAIDs עד לשלילת מחלת הדנגי. ניתן לתת Paracetamol להורדת חום ומניעת כאבים אלא אם כן נשללה מחלת הדנגי.
דיווח
על פי החלטת שר הבריאות, המחלות:
- זיהום בנגיף זיקה - Zika virus infection
- תסמונת זיהום בנגיף הזיקה ביילוד - Congenital zika virus syndrome
התווספו לחלק ב' של התוספת השנייה לפקודת בריאות העם, 1940[3], בחלק ב', הכוללת את רשימת מחלות המחייבות הודעה אינדיבידואלית מיידית. לפיכך, מחלות אלו מחייבות הודעה מיידית ללשכת הבריאות על ידי הרופא המטפל והמעבדה המאבחנת.
חקירה אפידמיולוגית
יש לבצע חקירה אפידמיולוגית עבור הקבוצות הבאות:
- כל חולה העונה להגדרת מקרה חשוד או מאומת לזיהום בנגיף הזיקה או תסמונת זיהום בנגיף הזיקה ביילוד
- כל אישה הרה עם חשיפה, חשד להדבקה בזיקה או אימות מעבדתי של זיקה
חקירה אפידמיולוגית תתבצע על ידי אחות לשכת הבריאות, על גבי טופס ייעודי (נספח 2).
את טפסי החקירה יש להעביר לאגף לאפידמיולוגיה בפקס 02-5655950 או במייל epidemdiv@moh.gov.il
לשכת הבריאות תוודא ביצוע פעולות הדברה רלוונטיות מול המשרד להגנת הסביבה.
תרומות דם
לעניין תרומות דם, יש לפנות למידע המסופק על ידי מגן דוד אדום, בקישור - https://www.mdais.org/שאלות-ותשובות-שירותי-הדם/מי-יכול-לא-יכול-לתרום-דם
השתלת איברים
אין להשתיל איברים מתורם חי או מת אשר נחשף לזיקה ב-6 החודשים האחרונים.
דוברות
בכל מקרה חשוד או מאומת של תחלואה בנגיף או פגיעה בעובר, יצאו הודעות רק בתאום עם דוברות משרד הבריאות. הנחיות נוספות תועברנה בהתאם לצורך וכתלות בהתפתחויות.
נספח 1א' - מעבדות המורשות לביצוע אבחון לנגיף הזיקה
| שם המעבדה | קוד בדיקה PCR | קוד בדיקה סרולוגית | פרטי התקשרות | מעבדת אימות ? |
|---|---|---|---|---|
| המעבדה המרכזית לנגיפים | 87250 | 86790 (להגיש קוד נפרד לבדיקת IgG ולבדיקת IgM) |
משרד קבלת דגימות - טלפון 03-530-2388 |
כן |
| המעבדה הוירולוגית הדסה עין כרם | 87250 | 87449 (קוד אחד משותף לבדיקת IgG ולבדיקת IgM) | משרד המעבדה טלפון - 026778570 הגב׳ מרינה דורוז׳קו טלפון - 026778675 ד"ר נורית מדור טלפון - 026777820 |
לא |
נספח 1ב' - אלגוריתם בדיקות מעבדה לאבחון נגיף הזיקה
נספח 1ג' - טופס משלוח דגימת מעבדה
נספח 2 - טופס חקירה אפידמיולוגית
הערות שוליים
- ↑ על פי טבלת המדינות אשר בקישור בפרק רקע. אזורים מעל 2000 מטר גובה מעל פני הים לא ייחשבו כמקומות עם העברה פעילה של נגיף הזיקה. לפיכך, אדם שחזר מנסיעה למדינות אלו, ושהה אך ורק במקומות מעל 2000 מ', לא ייחשב נחשף לנגיף הזיקה.
- ↑ פירוט נרחב על המלצות להגנה מעקיצות יתושים ניתן למצוא בקישור: http://www.health.gov.il/Subiects/disease/WNF/Pages/protection.aspx פירוט התכשירים הרשומים בישראל לדחיית יתושים ניתן למצוא בקישור: http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/MTI/Drugs/cosmetics/Documents/mosquito.pdf
- ↑ ק"ת התש"ס, עמ' 49 ועמ' 730; התשע"א, עמ' 268.