|
|
| (7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{מחלה
| + | #הפניה [[חוסר בוויטמין D - טיפול - Vitamin D deficiency - treatment]] |
| − | |תמונה=
| |
| − | |כיתוב תמונה=
| |
| − | |שם עברי=חסר בוויטמין D - אבחון והמלצות טיפוליות
| |
| − | |שם לועזי= Vitamin D deficiency - diagnosis and management
| |
| − | |שמות נוספים=ויטמין D: עדכון קליני 11/2008, Hypovitaminosis D
| |
| − | |ICD-10={{ICD10|E|55||e|50}}
| |
| − | |ICD-9={{ICD9|268}}
| |
| − | |MeSH=D014808
| |
| − | |יוצר הערך=[[משתמש:מירי שטייר|ד"ר מירי שטייר]]{{ש}}[[קובץ:TopLogoR.jpg|80px]]
| |
| − | |אחראי הערך=
| |
| − | }}
| |
| − | {{הרחבה|ויטמין D}}
| |
| − | עליית גיל האוכלוסייה וגיל המטופלים ברפואת המשפחה, ועמה העלייה בשכיחות אבחון מחלת [[דלדול העצם]] (Osteoperosis), מלווה בשכיחות גבוהה של אבחון חסר ב[[וויטמין D]]. לא פעם עולה השאלה האם מדובר בחסר אמיתי בוויטמין או בחסר על פי אבחנה מעבדתית בלבד.
| |
| − | | |
| − | השלכות החסר בוויטמין D בעצמות הן [[רככת]] (Rickets) בילדים ו[[אוסטיאומלציה]] (Osteomalacia) במבוגרים, האצת דלדול עצם והגברת סיכון ל[[נפילות]] ו[[שברים]]. מחקרים אפידמיולוגיים מראים על קשר בין ויטמין D למחלות חיסון עצמי (Autoimmune diseases), מחלות לב, מחלות כלי דם וגידולים שונים.
| |
| − | | |
| − | הערכת רמת ויטמין D נעשית על ידי מדידה של רמת הנגזרת 25-הידרוקסי-ויטמין D {{כ}}(D{{כ}}-Hydroxy-vitamin{{כ}}-25) בדם. בעקבות השכיחות הרבה של החסר בוויטמין, ישנה חשיבות רבה להכרת ההמלצות בנושאי צריכת ויטמין D ו[[סידן]] ומצבים בהם יש צורך במתן תוספי תזונה וניטור הרמות בדם.
| |
| − | | |
| − | ==אפידמיולוגיה ואטיולוגיה==
| |
| − | | |
| − | מחקר תצפיתי רב-לאומי אשר הקיף אוכלוסיות מרובות נערך בקרב 2,589 נשים לאחר [[גיל המעבר]] (Postmenopausal women) הסובלות מדלדול עצם, מצא שכיחות בחסר בוויטמין D בשיעור של קרוב ל- 50% בנשים לאחר גיל המעבר, גם באזורים שטופי שמש {{הערה|שם=הערה1|Heany RP. Osteoporosis Int 2000;11:553-555}}. על פי מחקרו של הוליק (Holick), ביותר מ- 50% מהנשים לאחר גיל המעבר קיימת רמה לא מספקת של ויטמין D. לשני שלישים מהנשים עם דלדול עצם יש חסר בויטמין D {{כ}}{{הערה|שם=הערה2|Holick MF, Siris ES, et al. Prevalence of Vitamin D Inadequacy among Postmenopausal North American Women Receiving Osteoporosis Therapy. J Clin Endocrinology Metab 2005;90:3215-3224}}.
| |
| − | | |
| − | הסיבות לרמה לא מספקת של ויטמין D באוכלוסייה המבוגרת נובעות מהפחתת ייצור אנדוגני בעור וירידת תכולת ויטמין D בתזונה.
| |
| − | | |
| − | ==סיווג רמות ויטמין D==
| |
| − | | |
| − | רמות ויטמין D בדם מסווגות לשלוש דרגות:
| |
| − | #'''רמה תקינה:''' 30 ננו-גרמים למילי-ליטר ומעלה, או 75 ננו-מולים לליטר ומעלה.
| |
| − | #'''חסר יחסי (Insufficiency):'''{{כ}} 29-{{כ}}10 ננו-גרמים למילי-ליטר, או 74-{{כ}}25 ננו-מולים לליטר.
| |
| − | #'''חסר (Deficiency):''' פחות מ- 10 ננו-גרמים למילי-ליטר, או 25 ננו-מולים לליטר.
| |
| − | שני מצבי החסר נקראים גם "רמה לקויה" (Inadequacy).
| |
| − | | |
| − | ערכי הייחוס, שמתחת להם נקבע חסר בוויטמין D, נגזרו מהתפלגות רמות ויטמין D באוכלוסייה. ערך סף תחתון רצוי של 30 ננו-גרמים למילי-ליטר נקבע על פי השפעת ויטמין D על משק המינרלים והסיכון לנפילות. אין מידע מספק כדי לקבוע רמות מיטביות לפעילות ויטמין D במערכות אחרות.
| |
| − | | |
| − | ==המלצות אודות צריכה, ניטור ומתן תוספי [[ויטמין D]] ו[[סידן]]==
| |
| − | | |
| − | הארגון הלאומי לדלדול עצם (NOF {{כ}},National Osteoporosis Foundation) פרסם את המלצותיו בקשר לצריכה ולמתן תוספים של ויטמין D וסידן ולניטור הרמות בדם. ההמלצות מכוונות לנשים לאחר הגיל המעבר ולגברים מעל גיל 50. כמו כן, פורום שכלל 29 חוקרים וקלינאים מומחים בתחום דלדול העצם שנערך ב- 2008 בפריז, סקר את הספרות בנושא ויטמין D ופרסם גם הוא את המלצותיו {{כ}}{{הערה|שם=הערה4| Roux C, Bischoff-Ferrari HA, Papapoulos SE, et al. New insights into the role of vitamin D and calcium in osteoporosis management: an expert roundtable discussion. Curr Med Res Opin 2008 May;24(5):1363-1370 Epub 2008 Apr 2. Review PMID: 18387220, PubMed - indexed for MEDLINE}}.
| |
| − | | |
| − | ===המלצות NOF אודות [[ויטמין D]]===
| |
| − | *צריכת 1,000-{{כ}}800 יחידות ויטמין D{{כ}} {{הערה|שם=הערה3| www.nof.org/prevention/calcium-and-vitamin d.htm Accesseg 5 april 2007}} למבוגרים מגיל 50.
| |
| − | * צריכה זו תביא את הרמה הממוצעת של ויטמין D בדם לתחום הרצוי של 30 ננו-גרמים למילי-ליטר לפחות.
| |
| − | * מדידת רמת ויטמין D מותווית במקרים החשודים לחסר בו, כמו אוכלוסיית הקשישים הנמצאת בסיכון לחסר בוויטמין D עקב הפרעות ספיגה, [[אי ספיקת כליות]] ( Renal insufficiency), ריתוק לבית, מחלות כרוניות, חוסר חשיפה לשמש ותרופות. יש לטפל במינון הולם כדי להעלות את רמת ויטמין D ל- 30 ננו-גרמים למילי-ליטר או יותר. מטופלים רבים יזדקקו למינונים מוגברים.
| |
| − | * יש לשקול בדיקות ביוכימיות, כגון בדיקות דם לסידן ו[[קריאטינין]] (Creatinine) לפני התחלת הטיפול.
| |
| − | * הסף לצריכה יומית בטוחה של ויטמין D לאוכלוסייה הכללית נקבע ב- 1997 לכ- 2,000 יחידות. מאז הוכחה הבטיחות של צריכה גבוהה יותר. יש קשישים שיזדקקו לפחות למינון זה כדי לקיים רמת מיטבית של ויטמין D.
| |
| − | | |
| − | ===המלצות NOF אודות [[סידן]]===
| |
| − | * מחקרים קליניים מבוקרים מדגימים הפחתת סיכון לשברים על ידי שילוב תוספי סידן וויטמין D.
| |
| − | * תוספים יומיים של סידן וויטמין D הם אמצעי בטוח וזול לעזרה בהפחתת הסיכון לשברים.
| |
| − | * NOF תומך בהמלצות האקדמיה הלאומית למדע (NAS {{כ}},National Academy of Science) לסך צריכת סידן יומית של 1,200 מילי-גרמים ליום בנשים מגיל 50.
| |
| − | * התועלת מצריכה גבוהה מ- 1,500-{{כ}}1,200 מילי-גרמים מוגבלת, וקיים חשש לסיכון מוגבר ל[[אבני כליה]] או למחלת לב וכלי דם.
| |
| − | * צריכת הסידן הממוצעת בארצות הברית בגברים ובנשים מגיל 50 היא 700-{{כ}}600 מילי-גרמים. יש לשאוף להגביר צריכת הסידן ממקורות תזונה.
| |
| − | * ניתן להשתמש בתוספים, אם לא ניתן להגיע למינון הרצוי בתזונה.
| |
| − | | |
| − | ===המלצות פורום החוקרים והקלינאים אודות [[ויטמין D]]===
| |
| − | *רמת ויטמין D בדם המיטבית לשמירת בריאות העצם ולהפחתת סיכון לנפילות ולשברים היא 50 ננו-מולים לליטר או 25 ננו-גרמים למילי-ליטר.
| |
| − | *מתן יומי של 800 יחידות ויטמין 3{{כ}}D משיג רמה זו.
| |
| − | *מומלץ מתן תוסף יומי של 800 יחידות ליום של ויטמין 3{{כ}}D לכל הנשים לאחר גיל המעבר ולגברים מגיל 65 שנים ומעלה,ללא קשר לרמת חשיפה לשמש או לתוספים מהמזון, וללא צורך בניטור קודם של רמת 25-הידרוקסי-ויטמין D בדם.
| |
| − | *במטופלים החשודים לחסר משמעותי (חולים כרוניים, קשישים או בדלדול עצם קשה) יש לשקול ניטור רמת ויטמין D בדם ולתקן אותה בהתאם. חשיבות הניטור במקרים אלו נובעת מכך שכאשר החסר בוויטמין הוא משמעותי, תיקון הרמות מצריך לעתים קרובות מינונים גבוהים מהמינון הבסיסי.
| |
| − | *יש צורך במחקרים נוספים לבחינת מקום ויטמין D במניעת מחלות מחוץ לרקמת העצם.
| |
| − | | |
| − | ==ביבליוגרפיה==
| |
| − | | |
| − | <blockquote>
| |
| − | <div style="text-align: left; direction: ltr">
| |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| − | </div>
| |
| − | </blockquote>
| |
| − | | |
| − | ==קישורים חיצוניים==
| |
| − | | |
| − | * [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=1830&sheetid=116 ויטמין D: עדכון קליני 11/2008 ], מדיקל מדיה
| |
| − | | |
| − | {{ייחוס|[[משתמש:מירי שטייר|ד"ר מירי שטייר]], מומחית ברפואת המשפחה, יועצת במרפאת אוסטאופורוזיס, מרפאה מקצועית לין, חיפה}}
| |
| − | | |
| − | <center>'''פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, דצמבר 2008, גיליון מס' 144, מדיקל מדיה'''</center>
| |
| − | | |
| − | [[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]
| |
| − | [[קטגוריה:משפחה]]
| |
| − | [[קטגוריה:מדיקל מדיה]]
| |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק