כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק טיפול בדלקת עור אטופית - הנחיה קלינית - Atopic dermatitis treatment
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | ||
|---|---|---|
| הנחיות לטיפול בדלקת עור אטופית | ||
| ||
| הוועדה המקצועית | האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין | |
| עריכה | פרופ' אמיליה חודק, ד"ר אמילי אביטן-הרש, פרופ' דני בן אמתי, ד"ר שושי גרינברגר, ד"ר רוני דודיוק-גד, ד"ר יוליה ולדמן-גרינשפון, ד"ר אמיר חורב, ד"ר יעל לשם, ד"ר ורד מולכו-פסח, ד"ר יעקב משיח, ד"ר ליאת סמואלוב ,ד"ר פליקס פבלוצקי, ד"ר רבקה פרידלנד, ד"ר יצחק קונפינו, ד"ר אילת שני אדיר | |
| תחום | עור ומין | |
| קישור | באתר הר"י | |
| תאריך פרסום | ספטמבר 2020 | |
| הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון | ||
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – דלקת עור אטופית
תוכן העניינים:
דלקת עור אטופית
הגדרה
דלקת עור אטופית היא מחלת עור דלקתית שכיחה, בעלת מהלך כרוני והתקפי. המחלה מתאפיינת בגרד ונפוצה בילדים, אך קיימת גם במבוגרים.
דלקת עור אטופית קשורה ברמות מוגברות בסרום של IgE ב-80% מהמטופלים ובסיפור אישי או משפחתי של אלרגיות מסוג I, רגישות למזון, נזלת אלרגית, דלקת לחמית אלרגית ואסטמה. אקזמה אטופית היא שם נוסף לדלקת עור אטופית[1][2].
למחלה פתוגנזה מורכבת הכוללת פקטורים גנטיים, אימונולוגים וסביבתיים הגורמים לפגיעה בשלמות המחסום האפידרמלי ולדיסרגולציה אימונית[1].
תמונה קלינית
עד כ-20 אחוזים מהילדים וכ-2 אחוזים עד 8 אחוזים מהמבוגרים במדינות רבות בעולם, סובלים מדלקת עור אטופית. 60 אחוזים מהחולים מפתחים את המחלה בשנה הראשונה לחיים וכ-90 אחוזים ב-5 שנות החיים הראשונות. יובש וחספוס עוריים הם הסימנים הראשונים למחלה, אך נגעים אקזמטוטים לרוב לא מופיעים לפני החודש השני לחיים. ברוב החולים, המחלה תחלוף עד גילאי ילדות מאוחרת, אך בכ-10 אחוזים עד 30 אחוזים המחלה ממשיכה להיות פעילה גם בבגרות. מיעוט החולים יפתחו אותה לראשונה בגיל המבוגר[1][3]. גיל התחלה מוקדם, פרזנטציה קשה, סיפור משפחתי של דלקת עור אטופית וסנסיטיזציה מוקדמת לאלרגנים הם גורמי סיכון למהלך ארוך[3]. ברוב החולים, המחלה קלה, אך בכ-10 אחוזים המחלה בדרגת חומרה קשה.
הממצאים הקליניים האופייניים כוללים אריטמה, בצקת, יובש, אירוזיות/סימני גרד, הפרשות, גלדים וליכניפיקציה, אך אלה משתנים בהתאם לגיל החולה ולכרוניות הנגעים. גרד הוא סימן ההיכר של המחלה. בגיל הינקות, המחלה אקוטית עם נגעים בעיקר בפנים ובאזורים האקסטנסוריים של הגפיים, הגו עשוי להיות מעורב, אך איזור החיתול לרוב אינו נגוע. מגיל שנה-שנתיים והלאה התפרחת נוטה לערב אזורים פלקסוריים. במתבגרים ובמבוגרים אופייניים רבדים עם ליכניפיקציה וסימני גרד בקפלי הגפיים, צוואר ועפעפיים. מבוגרים נוטים לסבול גם מאקזמה כרונית בידיים[3].
ואריאנטים מורפולוגיים של דלקת עור אטופית כוללים סוג פוליקולרי עם צברי פפולות פוליקולריות, בעיקר, בחולים כהי עור, סוג פרוריגונלי עם פפולות ונודולות עם ארוזיה או גלד במרכזן, בעיקר, בחולים מבוגרים[3] וכן סוג נומולרי, המתאפיין ברבדים אקזמטוטיים בצורת מטבע.
העור של חולי דלקת עור אטופית מועד לזיהומים משניים, חיידקיים ווירליים, הנוטים להתפשט בחולים עם מעורבות ראש צוואר נמצא כי יש קולוניזציה מוגברת וסנסיטיזציה לפטרייה Malassezia sympodialis[3].
גרד, הפרעות שינה ומבוכה חברתית בשל מראה התפרחת, הם בעלי השפעה פסיכוסוציאלית על חיי החולים ובני משפחתם. ישנה שכיחות מוגברת של דיכאון וחרדה בילדים ובמבוגרים עם דלקת עור אטופית[3].
אבחנה
בהיעדר סמן מעבדתי ספציפי לדלקת עור אטופית, האבחון מתבצע באופן קליני ומתבסס על האנמנזה, מורפולוגיה ופיזור הנגעים העוריים וסימנים קליניים נלווים. המימצאים ההיסטופתולוגיים אינם ספציפיים לדלקת עור אטופית ולכן, לא נהוג לקחת ביופסיה לפתולוגיה באופן שיגרתי, אלא אם יש צורך לשלול אבחנות אחרות כגון לימפומה עורית. קריטריונים סטנדרטיים לאבחנה נחוצים למחקרים אפידמיולוגיים ולצורך הכללת חולים במחקרים קליניים [4]. קבוצות שונות ניסחו סדרות של קריטריונים לאבחון דלקת עור אטופית. סדרת הקריטריונים המוכרת ביותר היא זו של Hanifin & Rajka מ-1980 (ראו נספח 1). קריטריונים מרובים אלה, אינם ישימים לשימוש בקליניקה, כמו-כן, חלק מהקריטריונים המינוריים התבררו כלא ספציפיים. קבוצות בינלאומיות שונות הציעו מודיפיקציות לקריטריונים של Hanifin & Rajka.
ה-UK Working Party הציעה מערכת קריטריונים פשוטה יותר (נספח 2), אך יש קושי באבחון תינוקות לפי מערכת זו. הן הקריטריונים של Hanifin & Rajka והן הקריטריונים של ה-UK Working Party עברו תיקוף במחקרים ובאוכלוסיות שונות [1].
ב-2003 ועידת קונצנזוס של AAD) Academy of Dermatology Americans) ביצעה רביזיה של הקריטריונים של Hanifin & Rajka. סדרת קריטריונים זו אמנם לא עברה תיקוף במחקרים אך נחשבת כפרגמטית יותר לאיבחון דלקת עור אטופית בתינוקות, ילדים ומבוגרים וכן, מתאימה לשימוש בקליניקה ועל-כן, מובאת להלן [1][5].
יש להבחין, בין דלקת עור אטופית ומחלות עור אחרות המאופיינות בעור אריטמי עם קשקשת.
לעיתים, קשה להבדיל בין דלקת עור אטופית ודלקת עור סבוראית בינקות ותיתכן חפיפה בין שתי התופעות. דלקת עור אטופית לרוב, לא מערבת את המפשעות ובתי השחי, ואילו דלקת עור סבוראית מערבת אזורים אלה ולא נוטה לגרום לגרד. בחולים עמידים לטיפול יש לשקול מחדש את האבחנה של דלקת עור אטופית ולשקול אבחנות חלופיות.
קריטריונים לאבחון דלקת עור אטופית של ה-American Academy of Dermatology) AAD)
- מאפיינים חיוניים - חייבים להיות נוכחים
- גרד
- אקזמה (אקוטית, סבאקוטית, כרונית):
- מורפולוגיה טיפוסית ותבניות ספציפיות לגיל
- מעורבות פנים, צוואר ואיזורים אקסטנסוריים בתינוקות וילדים
- מעורבות פלקסורית נוכחית או בעבר בכל קבוצת גיל
- היעדר מעורבות מפשעות ובתי שחי
- מהלך כרוני או הולך וחוזר
- מורפולוגיה טיפוסית ותבניות ספציפיות לגיל
- מאפיינים חשובים - נצפים ברוב המקרים ותומכים באבחנה
- גיל התחלה צעיר
- אטופיה:
- סיפור אישי ו/או משפחתי
- רמות IgE מוגברות
- יובש
- מאפיינים נלווים - מסייעים לאבחנה אך אינם ספציפיים מספיק לאיבחון או הגדרת דלקת עור אטופית
- תגובות וסקולריות אטיפיות (חיוורון בפנים, דרמטוגרפיזם לבן, תגובת blanch מעוכבת)
- קרטוזיס פילאריס / פיטיריאזיס אלבה / hyperlinear palms / איכטיוזיס
- שינויים עיניים או פריאורביטלים
- ממצאים איזוריים אחרים (שינויים פריאורלים, פריאוריקולריים)
- הדגשה פריפוליקולרית / ליכניפיקציה / נגעי פרוריגו
- מצבים שיש לשלול
- סקביאס
- דלקת עור סבוראית
- דלקת ממגע אלרגית או איריטנטית
- איכטיוזות
- לימפומה עורית מסוג T
- פסוריאזיס
- דרמטוזות פוטוסנסטיביות
- מחלות חסר חיסוני
- אריטרודרמה מסיבות אחרות
קביעת חומרת המחלה
מערכות דירוג לקביעת חומרת המחלה נמצאות בשימוש בעיקר במחקרים קליניים ופחות בפרקטיקה הקלינית. קביעת חומרת המחלה צריכה להתבסס על מאפיינים אובייקטיביים וסובייקטיביים יחדיו. דירוגים לחומרת המחלה המתבססים רק על סימני המחלה אינם לוקחים בחשבון את השפעת הגרד ואת הפרעות השינה ולכן, יש להשתמש במערכות דירוג המתייחסות לסימנים ולסימפטומים.
יש מערכות דירוג רבות לקביעת חומרת דלקת עור אטופית ואין מערכת אחת הנחשבת כמועדפת.
- Scoring Of Atopic Dermatitis) SCORAD) - מערכת דירוג משולבת שפותחה על-ידי European Task Force Of Atopic Dermatitis) ETFAD (ראו נספח 3). SCORAD מתייחס לחומרת המחלה ולמפושטות לפי הערכת הרופא/החוקר, ולגרד ולהפרעה בשינה לפי הערכת המטופל. ערך מעל 50 נחשב חמור, ערך מתחת ל-25 נחשב קל. patient oriented SCORAD - הוא מדד להערכת חומרת המחלה שאינו תלוי ברופא המטפל ונמצא בקורלציה ל-SCORAD
- Eczema Area & Severity Index) EASI) - מערכת דירוג אחרת, שכיחה גם היא בשימוש, מתייחסת רק לסימני המחלה שמוערכים על-ידי רופא (ראו נספח 4)
- Patient Oriented Eczema Measure) POEM) מדד לחומרת המחלה המדווח על-ידי המטופל (ראו נספח 5)
- Investigator Global Assessment) IGA) - נמצאת בשימוש תכוף, נותנת הערכה גלובלית לחומרת המחלה לפי חמש קטגוריות (נקי, כמעט נקי, קל, בינוני, חמור).
תחלואה נלווית
בירור מעבדתי
טיפול עור בסיסי
טיפולים מקומיים
תכשירים קורטיקוסטרואידליים מקומיים
Topical Calcineurin Inhibitors (TCI)
Topical Phosphodiesterase Inhibitors
טיפול פרואקטיבי
טיפולים בזיהומי עור
ההחלטה על טיפול סיסטמי או פוטותרפיה
פוטותרפיה
תרופות קונבנציונליות
מטוטרקסט Methotrexate
ציקלוספורין Cyclosporine
סלספט Mycophenolate Mofetil
אימורן Azathioprine
תרופות ביולוגיות ואחרות
שילוב בין טיפולים
טיפול לגרד
טיפולים משלימים
מצבים מיוחדים
נספחים
ביבליוגרפיה והערת שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Eichenfield LF, Wynnis IT, Chamlin SI, et al. Guidelines of care for the management of atopic dermatitis. Section 1. Diagnosis and assessment of atopic dermatitis. J Am Acad Dermatol. 2014;70:338-351.
- ↑ Wollenberg A, Barbarot S, Bieber T, et al. Consensus based European guidelines for treatment of atopic eczema (atopic dermatitis) in adults and children: part I. J Eur Acad Dermatol Venereol. 2018;32:850-878.
- ↑ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 Weidinger S, Novak N. Atopic dermatitis. Lancet. 2016;387:1109-1022.
- ↑ Wollenberg A, Oranje M, Deleuran D, et al. ETFAD/EADV eczema task force 2015 position paper on diagnosis and treatment of atopic dermatitis in adult and paediatric patients. J Eur Acad Derm Venereol. 2016;30:729- 747.
- ↑ Eichenfield LF, Hanifin JM, Luger TA, et al. Consensus conference on pediatric atopic dermatitis. J Am Acad Dermatol. 2003;49:1088-1095.
המידע שבדף זה נכתב על ידי
- פרופ' אמיליה חודק - מנהלת מערך העור, המרכז הרפואי ע"ש רבין
- ד"ר אמילי אביטן-הרש - מח' עור, המרכז הרפואי רמב"ם
- פרופ' דני בן-אמתי - יחידת העור ילדים, המרכז הרפואי שניידר
- ד"ר שושי גרינברגר - מח' עור, המרכז הרפואי ע"ש ח. שיבא
- ד"ר רוני דודיוק-גד - מח' עור, המרכז הרפואי העמק
- ד"ר יוליה ולדמן-גרינשפון - יחידת העור, המרכז הרפואי קפלן
- ד"ר אמיר חורב - חטיבת ילדים, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה
- ד"ר יעל לשם - מערך העור, המרכז הרפואי ע"ש רבין
- ד"ר ורד מולכו-פסח - מח' עור, המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה, עין כרם
- ד"ר יעקב משיח - מערך העור, המרכז הרפואי תל אביב, איכילוב
- ד"ר ליאת סמואלוב - מערך העור, המרכז הרפואי תל אביב, איכילוב
- ד"ר פליקס פבלוצקי - מח' עור, המרכז הרפואי ע"ש ח. שיבא
- ד"ר רבקה פרידלנד - יחידת העור ילדים, המרכז הרפואי שניידר
- ד"ר יצחק קונפינו - יחידת העור, המרכז הרפואי וולפסון
- ד"ר אילת שני אדיר - עור ילדים, המרכז הרפואי כרמל