הצגת המקור של הדף "טרום סוכרת - טיפול תזונתי - Pre-diabetes - nutritional therapy"

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי= טרום סוכרת – טיפול תזונתי
|שם לועזי= Pre-diabetes - Nutritional Therapy 
|שמות נוספים=
|ICD-10=  {{ICD10|R|73|0|r|70}}
|ICD-9=  {{ICD9|790.29}}
|MeSH= D011236
|יוצר הערך= ד"ר מיכל גילאון קרן, גילה פיימן {{ש}}[[קובץ:TopLogoR.jpg|80px]]
|אחראי הערך=
}}
{{הרחבה|ערכים=[[טרום סוכרת]], [[תזונה בסוכרת]]}}
משנות השמונים של המאה הקודמת, הוכפל, ואף יותר מזה, מספר האנשים החולים ב[[סוכרת]] ברחבי העולם, מה שהופך את המחלה לאחד האתגרים המשמעותיים ביותר בבריאות הציבור. שיעור ההימצאות של סוכרת עולה כתוצאה מעלייה בתוחלת החיים, אורבניזציה (Urbanization) והשינויים באורח החיים הקשורים בה. שכיחות סוכרת ו[[טרום סוכרת - Prediabetes|טרום סוכרת]] עולה בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים צעירים.

ההערכה היא כי בשנת 2010 לכ-285 מיליוני אנשים בעולם הייתה סוכרת וכי המספר יגדל ל-439 מיליוני בשנת 2030.{{כ}}{{הערה|שם=הערה1|Chen L, Magliano DJ, Zimmet PZ. The worldwide epidemiology of type 2 diabetes mellitus - present and future perspectives. Nat Rev Endocrinol. 2011;8:228-36.}}

התפתחות סוכרת ממצב של רמות סוכר תקינות היא תהליך מתמשך ורצוף ולא מצב דיכוטומי (Dichotomy) של בריאות או מחלה. קיימים שלבים מקדימים להופעת הסוכרת, שבאים לידי ביטוי בהפרשה גבוהה של [[אינסולין]] (Insulin) ובהתפתחות [[עמידות לאינסולין]].

טרום סוכרת מוגדרת כרמות סוכר גבוהות, שלא מגיעות לרמות המוגדרות כסוכרת, אך גם אינן נחשבות כרמות תקינות. זהו מצב ביניים, שבו הסיכון לפתח סוכרת עולה, וכך גם הסיכון לסיבוכים מיקרו-וסקולריים (Microvascular) ומקרו-וסקולריים (Macrovascular). מצב של טרום סוכרת קשור למאפייני ה[[תסמונת מטבולית|תסמונת המטבולית]], הכוללים [[השמנה]], בעיקר השמנה בטנית, [[דיסליפידמיה]] [(Dyslipidemia) בעיקר רמות גבוהות של [[רמות טריגליצרידים - Triglycerides level|טריגליצרידים]] (Triglycerides) ו/או רמות נמוכות של [[ליפופרוטאין בעל צפיפות גבוהה - High density lipoprotein - HDL{{כ}}|HDL-כולסטרול]] (High Density Lipoproteins - Cholesterol)] ו[[יתר לחץ דם]].{{הערה|שם=הערה2|Tabak AG, Herder C, Rathmann W, et al. Prediabetes: a high-risk state for diabetes development. Lancet. 2012;379:2279-90.}}, {{הערה|שם=הערה3|American Diabetes Association. Standards of medical care in diabetes-2014. Diabetes Care. 2014;37 Suppl 1 :S14-80.}}

ההגדרות של טרום סוכרת השתנו במשך השנים, וגם כיום יש הבדלים בהגדרות ה-ADA {{כ}}(American Diabetes Association){{כ}}{{הערה|שם=הערה3}} ושל ארגון הבריאות העולמי, WHO{{כ}} (World Health Organization){{כ}}{{הערה|שם=הערה4|WHO, International Diabetes Foundation. Definition and diagnosis of diabetes mellitus and intermediate hypergiycaemia: report of a WHO/IDF consultation. Geneva: World Health Organization, 2006.}}(פירוט בטבלה 1)


[[קובץ:Pre-diabetes1.jpg|מרכז|500 פיקסלים]]
(מ"ג=מיליגרם, ד"ל=דציליטר)


העלייה בשכיחות הסוכרת, הסיבוכים הנלווים לה והמעמסה הכלכלית הכבדה של הטיפול בחולי סוכרת, יחד עם העובדה שלא קיים ריפוי ארוך טווח למחלה, מדגישים את החשיבות הרבה שיש למניעה הראשונית של המחלה. על כן, ההמלצות הן לטפל במצבים של טרום סוכרת. הטיפול יכול להיות תרופתי (בעיקר [[t:Metformin|Metformin]]), או באמצעות [[ניתוח בריאטרי|ניתוחים בריאטריים]] לאנשים עם השמנת יתר חולנית.

'''ממחקרי התערבות עולה, כי [[שינוי אורחות חיים|שינויים באורח החיים]], הכוללים [[ירידה במשקל]] והקפדה על תזונה נכונה [[פעילות גופנית]], יעילים ביותר במניעת סוכרת, ואף יעילים יותר בהשוואה לטיפול תרופתי'''{{הערה|שם=הערה2}}, {{הערה|שם=הערה3}}

ההמלצות לתוכנית מובנית לשינוי אורח החיים ושמירה עליו לאורך זמן, אינן פשוטות ודורשות תוכנית התערבות ותמיכה ממושכת על ידי אנשי מקצוע מיומנים.

==קשר בין גורמים תזונתיים לבין סוכרת==

במחקרים אפידמיולוגיים (Epidemiological studies) רבים נמצא קשר בין גורמים תזונתיים שונים לבין הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2. בהתבסס על הידע הקיים ממחקרים אלה, התזונה האופטימלית למניעת סוכרת צריכה לכלול דגנים מלאים, ירקות, פירות, אגוזים ושומן בלתי רווי, ולהיות דלה במשקאות ממותקים, בשר מעובד ומזונות מעובדים המכילים שומנים מוקשים.{{הערה|שם=הערה5|Salas-Salvado J, Martinez-Gonzalez MA, Build M, et al. The role of diet in the prevention of type 2 diabetes. Nutr Metab Cardiovasc Dis. 2011 ;21 :B32-48.}}, {{הערה|שם=הערה6|Buyken AE, Mitchell P, Ceriello A, et al. Optimal dietary approaches for prevention of type 2 diabetes: a life-course perspective. Diabetologia. 2010;53:406-18.}} המזונות, רכיבי התזונה ודפוסי האכילה הקשורים בסיכון לסוכרת מסוג 2 מפורטים בטבלה 2.{{כ}}{{הערה|שם=הערה5}}


[[קובץ:Pre-diabetes2.jpg|מרכז|500 פיקסלים]]


ממחקרים אלה אין אפשרות להסיק על קשר סיבתי בין התזונה למחלה, כלומר שרכיב תזונתי כלשהו הוא הגורם לסוכרת או מגן מפניה.

כך למשל, קיימים מחקרים שנמצא בהם קשר הפוך בין צריכת מינרלים (Minerals) ואנטי-אוקסידנטים (Antioxidants) לבין סוכרת, אולם במחקרים קליניים לא נמצאה יעילות בנטילת תוספי תזונה כמו [[ויטמין D]], [[סלניום]] (Selenium), [[ויטמין E]], ו[[בתא קרוטן - Beta caroten|בטא-קרוטן]] (Beta carotene) למניעת סוכרת.{{הערה|שם=הערה7|Meriotti C, Morabito A, Pontiroli AE. Prevention of type 2 diabetes; a systematic review and meta-analysis of different intervention strategies. Diabetes Obes Metab. 2014. doi: 10.1111/dom.12270.}}

כמו כן, כיום מקובל להתייחס לדפוסי התזונה, כלומר לתזונה כמכלול עם צירופים שונים של מזונות או קבוצות מזון, ולא לרכיבי תזונה בודדים (פירוט על הרכב התזונה המומלצת בהמשך).
  
==סיבים תזונתיים, דגנים מלאים, אינדקס גליקמי ועומס גליקמי==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[טיפול תזונתי בסוכרת - Nutritional treatment for diabetes#טיפול תזונתי למניעת סוכרת|טיפול תזונתי למניעת סוכרת]], [[אינדקס ועומס גליקמי - Glycemic index and load|אינדקס ועומס גליקמי]] (Glycemic index and load)}}
האינדקס הגליקמי (Glycemic index) של המזונות השונים משקף את מידת העלייה ברמות ה[[גלוקוז]] (Glucose) בדם במשך שעתיים לאחר אכילת 50 גרם פחמימות מהמזון הנבדק, ביחס לעלייה ברמות הגלוקוז לאחר אכילת מזון הביקורת, שהוא לחם לבן או גלוקוז. העומס הגליקמי מחושב על ידי הכפלת האינדקס הגליקמי בכמות הפחמימות במזון. בניגוד לדעה הרווחת, האינדקס הגליקמי אינו בודק את המהירות שבה רמות הסוכר עולות בדם לאחר הארוחה וגם לא את משך הזמן שבו רמות הסוכר בדם מגיעות לשיא לאחר האכילה. העומס הגליקמי מתייחס גם לאיכות (האינדקס הגליקמי) וגם לכמות הפחמימות, והערך שלו קרוב יותר לכמות הפחמימות במזון.{{הערה|שם=הערה8|Franz MJ, Boucher JL, Evert AB. Evidence-based diabetes nutrition therapy recommendations are effective: the key is individualization. Diabetes Metab Syndr Obes. 2014;7:65-72.}}

במחקרים אחדים נמצא קשר בין צריכת מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך או תזונה בעלת עומס גליקמי נמוך וסיכון מופחת לפתח סוכרת מסוג 2, אך במחקרים אחרים לא נמצא קשר.{{הערה|שם=הערה9|Barclay AW, Petocz P, McMillan-Price J, et al. Glycemic index, glycemic load, and chronic disease risk- a meta-analysis of observational studies. Am J Clin Nutr. 2008;87:627-37.}} על כן אין די נתונים על מנת לקבוע שתזונה המבוססת על מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך אכן מפחיתה את הסיכון לסוכרת. עם זאת, מזונות עשירים בפחמימות, שהם בעלי אינדקס גליקמי נמוך, הם גם עשירים בסיבים תזונתיים, בוויטמינים ובמינרלים, ויכולים לתרום למניעת סוכרת. במחקרים אחדים נמצא קשר הפוך בין צריכה גבוהה של דגנים מלאים וסיבים תזונתיים לבין הסיכון לחלות בסוכרת. צריכת מזונות עשירים בסיבים תזונתיים קשורה לשיפור ברגישות לאינסולין, גם ללא קשר למידת הירידה במשקל. על כן יש לעודד צריכה של סיבים תזונתיים על פי המלצות ה-DRI{{כ}} (Diabetes Research Institute), שהן 14 גרם ל-1,000 קלוריות, או כ-25 גרם סיבים ביום לנשים וכ-30 גרם ביום לגברים.{{הערה|שם=הערה3|}}, {{הערה|שם=הערה8}}

==הדיאטה המומלצת למניעת סוכרת על פי מחקרים קליניים==

{{הפניה לערך מורחב|תזונה מומלצת לחולי סוכרת – Recommended diet for diabetic patients}}
אורח החיים בעולם המערבי מאופיין בעלייה בצריכת הקלוריות במקביל לירידה בפעילות הגופנית, שני גורמים המעודדים עלייה במשקל, השמנה וסוכרת. להשמנה, ובעיקר להשמנה בטנית, יש השפעה רבה על התנגודת לאינסולין, ועל כן ירידה במשקל ושמירה עליה לטווח ארוך חשובות ביותר במניעת סוכרת. באנשים עם טרום סוכרת, ירידה מתונה במשקל ופעילות גופנית סדירה נמצאו יעילות מאוד במניעה או בעיכוב הופעתה של סוכרת מסוג 2, ואף יעילות יותר בהשוואה לטיפול תרופתי. באנשים ששמרו על השינוי באורח החיים, היעילות במניעת סוכרת נשארה גם עשר שנים ויותר.{{הערה|שם=הערה2}}

השמנה וחוסר פעילות גופנית הם שני הגורמים החשובים ביותר לשינוי שאפשר לשנות במטרה למנוע סוכרת, ועל כן המחקרים הקליניים התמקדו בהם.

לפעילות גופנית בלבד [ללא [[דיאטה]] (Diet)] יש אמנם השפעה מתונה על הירידה במשקל, אולם היא מסייעת לשמור על הישגי הירידה במשקל לאורך זמן. יתרה מזו, פעילות גופנית, ולו המתונה ביותר, עשויה לשפר את הרגישות לאינסולין ללא קשר למידת הירידה במשקל, ובכך מורידה את הסיכון לפתח סוכרת.{{הערה|שם=הערה7}}

דיאטה דלת שומן היא הדיאטה המסורתית לירידה במשקל, כשהמוקד בה הוא לא רק הפחתת צריכת השומן הכללית בתפריט, אלא בעיקר הפחתת צריכת השומן הרווי, התורמת לשיפור התנגודת לאינסולין. הפחתת כמות השומן בתפריט תורמת גם לירידה במשקל בזכות הירידה בצריכה הקלורית.{{הערה|שם=הערה10|Palermo A, Maggi D, Maurizi AR, et al. Prevention of type 2 diabetes mellitus: is it feasible? Diabetes Metab Res Rev. 2014;30:4-12.}} ממחקרים שנערכו בשנים האחרונות עולה, כי דפוסי תזונה נוספים יעילים גם כן, ואפילו יותר בהשוואה לדיאטה דלת שומן, בכל הקשור לירידה במשקל, שיפור פרופיל שומני הדם והפחתת הסיכון לסוכרת. על כן ההמלצות המקובלות היום הן לבחור בסוג הדיאטה בהתאם לרצונו וליכולתו של המטופל לשמור עליה לאורך זמן. תזונה ים-תיכונית, דיאטה דלת פחמימות, תזונה צמחונית או טבעונית ודיאטת DASH{{כ}} (Dietary Approaches to Stop Hypertension), הדיאטה המומלצת למניעה וטיפול ביתר לחץ דם - כולן מתאימות לירידה במשקל ולטיפול בסוכרת.{{הערה|שם=הערה3}}, {{הערה|שם=הערה8}}

מחקרים קליניים התערבותיים הוכיחו באופן ברור כי תוכניות התערבות מובנות לשינוי אורח החיים, הכוללות ייעוץ תזונתי, פעילות גופנית סדירה וקשר רצוף עם הצוות המטפל יעילות במניעת סוכרת מסוג 2 בקרב אנשים בטרום סוכרת. בניתוח-על, שכלל 11 מחקרים, נמצא כי התערבות תזונתית יחד עם פעילות גופנית הפחיתו את הסיכון לפתח סוכרת ב-57 אחוזים במשך 4.2 שנות מעקב ממוצע.{{הערה|שם=הערה7}}

תוצאות המחקרים ההתערבותיים העיקריים מסוכמות בטבלה 3.


[[קובץ:Pre-diabetes3.jpg|מרכז|500 פיקסלים]]
(IGT=Impaired Glucose Tolerance)


מעקב ארוך טווח של שלושת המחקרים הגדולים, שכללו התערבות לשינוי באורח החיים, הראה כי הירידה בשיעור ההיארעות של סוכרת מסוג 2 נמשכת: 43 אחוזים ירידה במחקר הסיני Da Qing במשך 20 שנים,{{הערה|שם=הערה16|Li G, Zhang P, Wang J, et al. The long-term effect of lifestyle interventions to prevent diabetes in the China Da Qing Diabetes Prevention Study: a 20-year follow-up study. Lancet. 2008;371:1783-9.}}{{כ}} 43 אחוזים ירידה במחקר הפיני DPS{{כ}} (Diabetes Prevention Study) במשך 7 שנים,{{הערה|שם=הערה17|Lindstrom J, llanne-Parikka P, Peltonen M, et al. Sustained reduction in the incidence of type 2 diabetes by lifestyle intervention: follow-up of the Finnish Diabetes Prevention Study. Lancet. 2006;368:1673-9.}} וירידה של 34 אחוזים במחקר האמריקאי DPPOS{{כ}} (Diabetes Prevention Program Outcomes Study) במשך 10 שנים.{{הערה|שם=הערה18|Knowler WC, Fowler SE, Hamman RF, et al. 10-year follow-up of diabetes incidence and weight loss in the Diabetes Prevention Program Outcomes Study. Lancet. 2009;347:1677-86.}}

ההתערבות לשינוי באורח החיים, כפי שנעשתה במחקר DPP, נמצאה יעילה גם בבדיקה של יחס עלות-תועלת.{{הערה|שם=הערה3}}

==דיאטה דלת שומן==

במחקר הפיני, DPS, קיבלו המשתתפים ייעוץ אישי במטרה להשיג ירידה מתונה במשקל, של לפחות 5 אחוזים ממשקלם ההתחלתי. ההמלצות לשינוי אורח החיים כללו הפחתת צריכת הקלוריות, סך השומן (עד 30 אחוזים מסך האנרגיה) והשומן הרווי (עד 10 אחוזים מסך האנרגיה), במקביל להגברת הצריכה של סיבים תזונתיים ל-15 גרם ל-1,000 קלוריות לפחות. מטרה נוספת של המחקר הייתה לעשות פעילות גופנית במשך 4 שעות בשבוע לפחות.
המשתתפים בקבוצת ההתערבות השיגו ירידה גדולה יותר במשקל והסיכון שלהם לפתח סוכרת במהלך 4 שנות המעקב היה נמוך ב-58 אחוזים בהשוואה לקבוצת הביקורת.{{הערה|שם=הערה13|Lindstrom J, Louheranta A, Mannelin M, et al. The Finnish Diabetes Prevention Study (DPS): Lifestyle intervention and 3-year results on diet and physical activity. Diabetes Care. 2003;26:3230-6.}}

מטרות מחקר ה-DPP היו: ירידה של 7 אחוזים מהמשקל ההתחלתי במשך 24 שבועות ושמירה עליה לאורך המחקר, על ידי התאמה אישית של צריכת הקלוריות [בין 1,200 ל-2,000 קק"ל (קילוקלוריות) ביום]; הגבלת צריכת השומן לעד 25 אחוזים מהקלוריות; ביצוע פעילות גופנית מתונה במשך 150 דקות בשבוע ושמירה עליה.

המשתתפים בקבוצת שינוי הרגלי החיים הצליחו לרדת יותר במשקל ולעשות יותר פעילות גופנית בהשוואה לקבוצות הביקורת. הם דיווחו על ירידה ממוצעת בכמות השומן בתפריט שלהם מ-34 אחוזים מסך הקלוריות בתחילת המחקר ל-28 אחוזים לאחר שנה. הסיכון שלהם לפתח סוכרת במהלך כ-3 שנות המעקב היה נמוך ב-58 אחוזים בהשוואה לקבוצת הפלצבו (Placebo). הגורם החשוב ביותר של ירידה בסיכון לסוכרת היה הירידה במשקל (כל ירידה של 1 קילוגרם הורידה את הסיכון ב-16 אחוזים). נוסף למניעת סוכרת, השינוי באורח החיים גרם לשיפור בגורמי סיכון קרדיו-וסקולריים נוספים כמו דיסליפידמיה, יתר לחץ דם ו[[סמני דלקת]].{{הערה|שם=הערה14|Knowler WC, Barrett-Connor E, Fowler SE, et al.; Diabetes Prevention Program Research Group. Reduction in the incidence of type 2 diabetes with lifestyle intervention or metformin. N Engl J Med 2002;346:393-403.}}

==תזונה ים-תיכונית==
{{הרחבה|תזונה ים תיכונית}}
[[התזונה הים-תיכונית]] מהווה מודל לתזונה בריאה, מאחר שיש לה השפעה מיטיבה על איכות החיים ואריכותם (שיעורים נמוכים יותר של תמותה כללית מסרטן וממחלות לב וכלי דם), והיא יעילה במניעה ראשונית ושניונית של המחלות הכרוניות העיקריות, כולל סוכרת.

התזונה הים-תיכונית מבוססת על מזון מהצומח, עונתי, מקומי, טרי וכמעט לא מעובד.

היא מאופיינת בצריכה גבוהה של פירות, ירקות, לחם ודגנים מלאים, קטניות, אגוזים, גרעינים ושמן זית. מוצרי חלב נצרכים בכמות מתונה, בעיקר פטה ויוגורט (חלב צאן). וכך גם ביצים, דגים ועוף. יין (בעיקר אדום) נצרך בכמות קטנה עד מתונה בזמן הארוחות.{{הערה|שם=הערה19|Trichopoulou A, Lagiou P. Healthy traditional Mediterranean diet: an expression of culture, history, and lifestyle. Nutr Rev. 1997;55:383-9.}}, {{הערה|שם=הערה20|Bach-Faig A, Berry EM, Lairon D, et al. Mediterranean Diet Foundation Expert Group. Mediterranean diet pyramid today. Science and cultural updates. Public Health Nutr. 2011;14:2274-84.}}

כמות השומן בתזונה הים-תיכונית גבוהה יחסית, 40-30 אחוזים מסך האנרגיה, אולם הרכב השומן שלה ייחודי, וכולל כמות נמוכה של שומן רווי (פחות מ-8 אחוזים מהאנרגיה) וכמות גבוהה של שומן חד בלתי רווי (יותר מ-50 אחוזים מסך השומן, המהווה 25-15 אחוזים מהאנרגיה). הדיאטה הזאת כוללת גם צריכה גבוהה של חומצות שומן [[Omega-3]] מדגים וממקורות צמחיים.

כמכלול, התזונה הים-תיכונית מספקת כמות גדולה של סיבים תזונתיים, אנטי-אוקסידנטים, ויטמינים, מינרלים, פוליפנולים (Polyphenols), [[אלכוהול]], פיטוסטרולים (Phytosterols) וחומצת שומן אולאית (Oleic acid) בהשוואה לתזונה המערבית. כך שמתקיימת השפעה סינרגטית (Synergistic) של התזונה ככלל, מעבר לתרומה של רכיבים בודדים.{{הערה|שם=הערה19}}, {{הערה|שם=הערה20}}

למרות תכולת השומן הגבוהה שלה, התזונה הים-תיכונית אינה גורמת לעלייה במשקל, אלא להפך, היא יכולה לעודד ירידה במשקל או למנוע עלייה במשקל במספר מנגנונים: קטניות, פירות, ירקות ודגנים מלאים הם מזונות עתירי סיבים ובעלי צפיפות קלורית נמוכה, כלומר, הם מכילים מעט קלוריות ליחידת משקל. באופן זה, הם מגבירים את תחושת השובע וגורמים להפחתה בצריכת הקלוריות הכללית; השומן הבלתי רווי, שמקורו משמן זית ודגים, מגביר את חמצון השומן, מה שגם כן יכול לעזור בשמירה על המשקל; צריכת אגוזים נמצאה קשורה בעלייה בתחושת השובע ובתרמוגנזה (Thermogenesis) והפחתה בספיגת השומן.{{הערה|שם=הערה21|Buckland G, Bach A, Serra-Majem L. Obesity and the Mediterranean diet: a systematic review of observational and intervention studies. Obes Rev. 2008;9:582-93.}}, {{הערה|שם=הערה22|Schroder H. Protective mechanisms of the Mediterranean diet in obesity and type 2 diabetes. J Nutr Biochem. 2007;18:149-60.}}

במחקר הקליני PREDIMED{{כ}} (Prevención con Dieta Mediterránea) השתתפו 3,541 גברים ונשים בגילאי 80-55 שנים, שהיו בסיכון גבוה למחלת לב וכלי דם וללא סוכרת. הם חולקו באופן אקראי ל-3 קבוצות דיאטה: דלת שומן; ים-תיכונית עם שמן זית (1 ליטר בשבוע); ים-תיכונית עם אגוזים (30 גרם ביום). ההתערבות התזונתית לא כללה הגבלה קלורית ולא המלצה לירידה במשקל או לביצוע פעילות גופנית.

במהלך כ-4 שנות מעקב, נמצאה ירידה של 40 אחוזים בסיכון לפתח סוכרת בקרב המשתתפים בקבוצת הדיאטה הים-תיכונית עם שמן הזית (15%-57%={{כ}}95%{{כ}}CI) וירידה של 18 אחוזים בקרב המשתתפים בקבוצת הדיאטה הים-תיכונית עם האגוזים (לא מובהק סטטיסטית).{{הערה|שם=הערה23|Salas-Salvado J, Build M, Estruch R, et al. Prevention of diabetes with Mediterranean diets: a subgroup analysis of a randomized trial. Ann Intern Med. 2014;160:1-10.}}

התזונה הים-תיכונית יכולה להשפיע על מניעת סוכרת בכמה דרכים. המנגנון העיקרי הוא ככל הנראה שיפור הרגישות לאינסולין בזכות צריכה גבוהה של שומן חד בלתי רווי על חשבון שומן רווי. כמו כן, המזונות המאפיינים את התזונה הים-תיכונית, כמו קטניות, דגנים מלאים, אגוזים ויין אדום, מספקים סיבים תזונתיים, אנטי-אוקסידנטים, מגנזיום ואלכוהול - הפועלים בדרכים שונות למניעת עמידות לאינסולין ולמניעת פגיעה בפעילות תאי בטא (Beta) בלבלב. הפעילות המשולבת של כל הגורמים תורמת למניעת סוכרת מסוג 2.{{כ}}{{הערה|שם=הערה24|Esposito K, Giugliano D. Mediterranean diet and type 2 diabetes. Diabetes Metab Res Rev. 2014;30:34-40.}}, {{הערה|שם=הערה25|Babio N, Build M, Salas-Salvado J. Mediterranean diet and metabolic syndrome: the evidence. Public Health Nutr. 2009;12:1607-17.}}

לתזונה הים-תיכונית יש השפעה מיטיבה על מרכיבים נוספים של התסמונת המטבולית: היא יעילה בשיפור פרופיל השומנים בדם, מורידה את לחץ הדם ומדדי דלקת וחמצון, ביניהם: [[CRP]]{{כ}} (C Reactive Protein){{כ}}, [[IL-6]] {{כ}} (Interleukin 6) ו[[פיברינוגן]] (Fibrinogen){{כ}}.{{הערה|שם=הערה25}}

==דגלים אדומים==

==ביבליוגרפיה==

<blockquote> 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
*Eriksson KF, Lindgarde F. Prevention of type 2 (non-insulin-dependent) diabetes mellitus by diet and physical exercise. The 6-year Malmd feasibility study. Diabetologia. 1991;34:891-8.
*Pan XR, Li GW, Hu YH, et al. Effects of diet and exercise in preventing NIDDM in people with impaired glucose tolerance. The Da Qing IGT and Diabetes Study. Diabetes Care 1997;20:537-544.
*Ramachandran A, Snehalatha C, Mary S, et al. Indian Diabetes Prevention Programme (IDPP). The Indian Diabetes Prevention Programme shows that lifestyle modification and metformin prevent type 2 diabetes in Asian Indian subjects with impaired glucose tolerance (IDPP-1). Diabetologia 2006;49:289-297.
{{הערות שוליים}}

</div>
</blockquote>

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=7035&sheetid=536 הטיפול התזונתי בטרום סוכרת], מדיקל מדיה


{{ייחוס|ד"ר מיכל גילאון קרן, גילה פיימן}}


<center>'''פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, יוני 2014, גיליון מספר 181, מדיקל מדיה'''</center>



[[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]
[[קטגוריה:מדיקל מדיה]]
[[קטגוריה:משפחה]]
[[קטגוריה:פנימית]]
[[קטגוריה:תזונה]]