כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "לאכול ולגדול - רקע ומבוא"
מ (Motyk העביר את הדף לאכול ולגדול - מבוא לשם לאכול ולגדול - רקע ומבוא) |
|||
| (39 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
|תמונה=[[קובץ:Cover babies.jpg|220px|center]] | |תמונה=[[קובץ:Cover babies.jpg|220px|center]] | ||
|שם המחבר= | |שם המחבר= | ||
| − | |שם הפרק= | + | |שם הפרק=רקע ומבוא |
| − | |עורך מדעי=גב' חוה אלטמן, MPH,RD, אחראית ארצית בבריאות הציבור, | + | |עורך מדעי=גב' חוה אלטמן, MPH,RD, אחראית ארצית בבריאות הציבור, |
| − | {{ש}}גב' אורית זילברברג, BSc ,RD, המחלקה לתזונה משרד הבריאות, | + | {{ש}}גב' אורית זילברברג, BSc ,RD, המחלקה לתזונה משרד הבריאות, |
| − | {{ש}}טל פרילינג, BSc ,RD, לשכת בריאות תל אביב, | + | {{ש}}טל פרילינג, BSc ,RD, לשכת בריאות תל אביב, |
{{ש}}גב' קרן מור-רוזנברג, MS, מנהלת תוכניות קידום בריאות, עמותת אשלים | {{ש}}גב' קרן מור-רוזנברג, MS, מנהלת תוכניות קידום בריאות, עמותת אשלים | ||
| − | |מאת= | + | |מאת=שירותי המזון והתזונה המחלקה לתזונה, |
{{ש}}דיאטניות לשכות הבריאות שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות | {{ש}}דיאטניות לשכות הבריאות שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות | ||
| − | |מוציא לאור=משרד הבריאות | + | |מוציא לאור=משרד הבריאות, חטיבת בריאות הציבור, אגף התזונה |
| − | |מועד הוצאה= | + | |מועד הוצאה=מהדורת 9 בינואר 2023, מחליף מהדורות קודמות |
| − | |מספר עמודים= | + | |מספר עמודים=31 |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
| − | }} | + | }} |
| − | {{הרחבה|תזונה}} | + | {{הרחבה|ערכים=[[המלצות תזונתיות]], [[תזונה בילדים]]}} |
| − | == | + | ==רקע== |
| + | המלצות אלה ניתנות בהתאם לסעיף 20 (ב) לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לתינוקות), תשפ"א-2021, הקובעות כי התזונה במעון היום לפעוטות תהיה נאותה, בריאה ומותאמת לפעוטות וכי משרד הבריאות יפרסם המלצות לתזונת פעוטות במעון יום לפעוטות באתר האינטרנט של המשרד. | ||
| − | + | המלצות אלה מיועדות למסגרות החינוכיות המספקות מזון במהלך שהות הילדים בהן. טווח הגילאים עבורו נכתבו ההמלצות הוא שלושה חודשים עד חמש שנים. הן מתייחסות לחשיבות התזונה וההזנה, לגיוון התפריט, לסביבת האכילה, לארוחות מסודרות המעוגנות בסדר היום הכללי. ההמלצות מדגישות את חשיבות השתייה בכלל ושתיית מים בפרט, ושמות דגש על אכילת ירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים. הורים לילדים בגיל הרך יכולים להפיק תועלת מחוזר זה גם במרחב המשפחתי. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | == | + | ==מבוא== |
| − | + | תזונת האם במהלך ההיריון ותזונת התינוק והפעוט בשנתיים הראשונות לחייו מהווים גורם מכריע בהתפתחות המוחית של התינוק ובבריאות הפיזית והנפשית של הילד ושל המבוגר לאורך כל שלבי החיים. תקופה זו נמשכת לאורך כמעט שלוש שנים ומכונה "תקופת אלף הימים הראשונים". מצבו התזונתי של העובר, התינוק והפעוט בפרק זמן זה יכול להשפיע באמצעות תכנות (programming) על היווצרות או אי היווצרות של סיכונים בריאותיים בהמשך החיים, למשל: [[השמנת יתר]], [[יתר לחץ דם]] ו[[סוכרת]]. אספקת אנרגיה חיונית מאוד לגדילתו של העובר והתינוק, אך אינה מספיקה כשלעצמה להתפתחות המוחית התקינה. על כן בתקופה קריטית זו קיימת חשיבות גבוהה לספק את כל המזונות המכילים רכיבי תזונה חיוניים, בהם רכיבים התומכים בהתפתחות העצבית של התינוק, למשל: חומצות אמינו חיוניות, חומצות שומן רב בלתי רוויות ארוכות שרשרת, [[אבץ]], [[ברזל]], [[חומצה פולית]], [[יוד]], ויטמינים מקבוצה B, [[ויטמין A|ויטמינים A]], [[ויטמין D|D]]{{כ}}{{הערה|שם=הערה1|[https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Documents/Tzameret-feb08.pptx תוכנת צ.מ.ר.ת]}}. אספקת רכיבים אלה תעשה באמצעות הגשת מזונות טבעיים, שלמים ומגוונים ברוח הנחיות התזונה הלאומיות{{הערה|שם=הערה1}} ובתינוקות, בהתאם ל[[מדריך להזנת התינוק]] ולמדריך למזונות משלימים. הנגשת המזונות תעשה באמצעות בחירה חופשית לפי צורכי הילד והתפתחותו תוך מתן דוגמה אישית ובאווירה חיובית, תומכת ומאפשרת. מחסור במזונות חיוניים על רכיביהם במהלך תקופה קריטית זו של ההתפתחות כמו גם דפוסי אכילה לא הולמים, עלולים להיות בעלי השלכה בהמשך. הנקה חשובה ביותר להתפתחות המוח של התינוק במיוחד בגילאים לידה (0) עד 6 חודשים. [[הנקה]] בלעדית בתקופה זו מפחיתה את הסיכוי שהילד יחלה במחלות מידבקות - בעל חשיבות בתקופה בה נחשף לקבוצת ילדים במסגרת החינוכית. גיוון הטעמים בחלב אם מרגיל את התינוק לשלב הוספת המזון המשלים. ניתן לשאוב ולשמור חלב אם ([https://www.health.gov.il/Subjects/infants/feeding/Pages/Storage.aspx למידע באתר המשרד]) על מנת להשתמש בו בזמן היות הילד במסגרת החינוכית. | |
| − | |||
| − | = | ||
| − | |||
| − | + | מומלץ להמשיך בהנקה בלעדית עד סביבות גיל 6 חודשים ולהמשיך להניק/להאכיל בחלב אם שאוב יחד עם אוכל עד גיל שנה לפחות וכל עוד האמא ותינוק מעוניינים בכך. | |
| − | + | התקופה המתחילה בגיל שישה חודשים היא חלון הזדמנויות, בו הילד לומד לאכול מזונות שונים ומגוונים ומסתגל באופן הדרגתי לאכול מתפריט מגוון. תפריט זה מבוסס על מזונות מקומיים ושלמים בעלי ערך תזונתי גבוה, בהתאם לתרבות ולקולינריה המקומיים ולהמלצות התזונה הלאומיות. קיימת חשיבות להימנע ממתן מזון אולטרה-מעובד "המוכן באופן תעשייתי" כגון חטיפים, שתייה מתוקה ומיני מאכלים שמונגשים בצורת שתייה. יש להימנע מחשיפת תינוקות ופעוטות לתוספות של סוכר ומלח, כולל אלה הנמצאים בגרסאות המכונות "חטיף לתינוקות ולפעוטות" כגון: משקאות ומחיות על בסיס פרי, גבינה בטעמים, מוצרים 'ייעודיים' לתינוקות. יש לדעת כי הרגלי אכילה והעדפות טעמים נקבעים בגיל צעיר. חשיפת תינוקות למזון אולטרה-מעובד, המודגש במקרים רבים באמצעות טעמים דומיננטיים שמקורם בתוספי מזון למיניהם, שומן, סוכר ומלח, תגרום להעדפת מוצרים אלו גם בהיותם בוגרים. חשיפה זו בגיל הצעיר עלולה להעלות את הסיכון לתחלואה כרונית. (הרחבה בנושא הזנה משלימה בפרק 12.2.4). | |
| − | + | [[ההמלצות התזונתיות החדשות - משרד הבריאות|הנחיות התזונה הלאומיות של ישראל]], מבוססות על עקרונות התזונה הים תיכונית, הכוללת בעיקר מזונות גולמיים עם דגש על מזון מן הצומח ולה 4 ממדים: בריאותי, סביבתי, חברתי- תרבותי וכלכלי. | |
| − | ''' | + | '''הממד הבריאותי''' - ממחקרים רבים עולה שדפוס תזונה ים תיכוני מגיל צעיר עשוי למנוע [[מחלות לב וכלי דם]], [[יתר לחץ דם]], [[סוכרת]], [[השמנה]], מחלות [[סרטן]] שונות, [[שבץ מוחי]] ועוד. תזונה ים תיכונית מורכבת בעיקר ממזון מהצומח: דגנים מלאים, קטניות, פירות, ירקות, אגוזים וזרעים )טחונים (למיניהם ומעט מזון מהחי כמו עוף, ביצים, חלב ותחליפיו. תזונה בריאה בראשית החיים מעצבת את דפוסי האכילה בבגרות לדפוסים בריאים יותר. לכן, מומלץ בגילאים אלו לחשוף למגוון תבשילים ומתכונים המשלבים קטניות, ירקות ודגנים מלאים. |
| − | + | '''הממד הסביבתי - קיימות''' - ההמלצות מדגישות את חשיבות התפריט המקיים המאופיין בצריכת מזון מקומי, עונתי וטרי בעיקר מהצומח, ומזהירות מפני צריכת מזון אולטרה-מעובד, הפוגע הן בבריאות והן בקיימות (למידע נוסף ראו [[צריכת מזון אולטרה מעובד והשפעתה על הבריאות - נייר עמדה]]). כמו כן, ההמלצות התזונתיות מביאות בחשבון מאפיינים כגון אופן גידול המזון, יצורו והפצתו והיבטים של בזבוז מזון ולכן אימוץ המלצות אלה מסייע בהגנה על הסביבה מפני התחממות כדור הארץ ונזקים אקולוגים אחרים. | |
| − | + | הימנעות ככל האפשר משימוש בבקבוקים וכלים חד פעמים ועוד. כמו כן חשוב לעודד שימוש בחלב אם ולהימנע ככל האפשר מתרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל). | |
| − | + | '''הממד החברתי - תרבותי''' - התזונה הים תיכונית המסורתית מאופיינת בבישול ביתי ובשימוש במרכיבים גולמיים: הולכות ומתבססות הראיות המחקריות המעידות על הקשר שבין בישול ביתי לאיכות תפריט גבוהה יותר. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | הבישול הביתי והכנתו יחד בשיתוף הילדים תורמים ליצירת קשרים חברתיים ולחיזוקם ולתקשורת טובה יותר בין הסועדים. הכנת ארוחות משותפות וסעודה מסביב לשולחן מייצרות תמיכה חברתית ומשפחתית. להנאה הנלווית לארוחות אלה יכולה להיות השפעה חיובית על התנהגות הקשורה בבחירות מזון. ההשפעה החיובית ניכרת גם על אלמנטים התנהגותיים, תרבותיים, מסורתיים וחברתיים נוספים הקשורים בתחושת השייכות הנרכשת, חיקוי, יצירת המסגרת החברתית במעון, הפחתת תחושת הבדידות, חיזוק מיומנויות תקשורת ושיפור יחסים בינאישיים. | |
| − | + | '''הממד הכלכלי''' - דפוסי האכילה הים תיכוניים מתבססים על הכנה עצמית של מזון מחומרי גלם בסיסיים, עונתיים ובעיקר מתוצרת מקומית ובכמות התואמת לצריכה על מנת למנוע בזבוז מזון. חומרי גלם אלה, מבוססים בעיקר על הצומח בשילוב כמויות קטנות יותר של מזון מהחי. מזונות אלו זולים יותר מרכישת ארוחות מוכנות ובעלי ערך תזונתי גבוה בהרבה מהן. כמו כן, רכישת חומרי גלם ממגדלים מקומיים - למשל ירקות ופירות - מסייעת בתמיכה בחקלאות המקומית ובכלכלה. בנוסף קיימות תועלות סביבתיות וכלכליות הנובעות מכך שאין צורך לשנע את המזון לאורך מרחקים גדולים. | |
| − | + | במסגרות לתינוקות ולפעוטות חשוב לפעול על פי מסמכי אגף התזונה במשרד הבריאות: [[הנחיות התזונה הלאומיות של ישראל]] ו-[[מזונות משלימים - המדריך המלא - נייר עמדה - Complementary feeding - The complete guide]]. מסמכים אלה מהווים את הבסיס לחוזר זה. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | מעונות ומסגרות חינוכיות נוספות לגיל הרך אחראים על הזנת תינוקות, פעוטות וילדים, השוהים בהם שעות רבות. מספר הארוחות המוגש בהם נע בדרך כלל בין שלוש לארבע. | |
| − | + | במהלך השנים חל גידול במספר הילדים הנמצאים במסגרות חינוכיות שונות. במקביל חל שינוי בתפיסת בריאות הילד והשפעת התזונה, תוך העברת הדגש בתוכניות ממניעת מצבי חסר תזונתיים (מחסור בחלבון לדוגמה) לקידום התנהגות תזונתית בריאה ורכישת דפוסי אכילה בריאים בגיל צעיר. התנהגות תזונתית בריאה קשורה למניעת מחלות כרוניות, למשל: [[עששת שיניים]], עודף משקל, השמנה וסוכרת. לפיכך יש הכרח לאמץ מדיניות שתבטיח תזונה בריאה בכל המסגרות לגיל הרך. | |
| − | + | מדיניות זו הולמת ומבטיחה ביטחון תזונתי עולמי עבור הגיל הרך ובמיוחד בקרב אוכלוסיות ממעמד סוציואקונומי נמוך. מדיניות זו תואמת את רוח הדברים כפי שהופיעו בדו״ח ה־Eat Lancet משנת 2019{{הערה|[https://eatforum.org/eat-lancet-commission/eat-lancet-commission-summary-report/ EAT-Lancet Commission Summary Report]}}. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | הדו"ח מדגיש את המעבר ממזון מעובד למזון בריא ומזין ומניעת בזבוז מזון וזהום הסביבה הן אצל היצרן והן אצל הצרכן ושמירה על הקיימות. | |
| − | + | ==ארוחה כערך חינוכי== | |
| − | + | *אכילה, כמו כל תהליך התפתחותי אחר, מצריכה למידה, התנסות ותרגול. המסגרת החינוכית לתינוקות ולפעוטות צריכה לאפשר להם להתנסות באכילה של מגוון מזונות באווירה בטוחה ומכילה תוך רכישת מיומנות אכילה וביסוס דפוסי אכילה בריאים. | |
| − | + | :פעמים רבות הצוות וההורים רואים לנגד עיניהם מטרה אחת - שובע ומניעת רעב. עם זאת חשוב להתייחס גם למגוון ההיבטים הנוספים: | |
| + | :*'''התחום החברתי''' - ישיבה משותפת של כל הילדים מסביב לשולחן האוכל, יחד עם אנשי הצוות, חשובה לפיתוח סבלנות ואיפוק, לימוד נימוסי שולחן, רכישת הרגלי אכילה והתנסות עם מזונות חדשים | ||
| + | :*'''התחום הרגשי''' - ארוחה צריכה להיות חוויה רגועה, נעימה וחיובית | ||
| + | :*'''התחום השפתי-קוגניטיבי''' - בזמן הארוחה ניתן לשוחח על מאכלים, מושגים הקשורים לבריאות ומזון, טעם, ריח, העדפות אישיות וכדומה | ||
| + | :*'''פיתוח חושים''' - הארוחה יכולה לעודד פתיחות למגוון טעמים, ריחות, מרקמים וצבעים | ||
| + | *איך מתווכים מזון חדש לילדים? | ||
| + | :ילדים זקוקים לזמן על מנת להתרגל למזון חדש- נדרשות 10 - 20 חשיפות, לכן יש להצטייד בסבלנות ובדבקות במטרה. | ||
| + | :יש לעודד את הילדים אך אין להפעיל עליהם לחץ. | ||
| + | :אין צורך להבטיח לילדים שהמזון "מאד טעים". במקום זאת מומלץ לשאול על הטעם החדש, לבקש מהילדים לדרג אותם, לשאול אם המזון מזכיר להם טעם של מאכל מוכר אחר. | ||
| + | :חשוב לתת דוגמה אישית - אין כמראה עיניים של צוות חינוכי היושב יחד עם הילדים וסועד עימם. | ||
| + | :יש לאפשר זמינות ובחירה של המזון לילדים - למשל: ירקות ופירות חתוכים על השולחן, מזון בקערה מרכזית ממנה הילדים יכולים לבחור אם לקחת. | ||
| + | *איך להגיש את הארוחות? | ||
| + | **לאפשר לילדים לקבוע את קצב האכילה | ||
| + | **לכבד את העדפותיו של כל ילד למזונות שונים | ||
| + | **לדבר באופן רגוע ומעודד | ||
| + | **למנוע הסחות ממסכים, מוזיקה רועשת, ודיבורים בקול רם | ||
| + | **לחזק התנהגות חיובית ולא לשים דגש על כמות נאכלת | ||
| + | **לאפשר אוירה חופשית ללא הקפדה על מזון שנשפך מסביב בגיל הרך | ||
| + | **לעודד שתיית מים בארוחות ובין הארוחות | ||
| + | **להפריד משמעת מאוכל: אין מקום לעונשים, התניות (למשל אם תסיים את כל המנה תקבל ממתק/מתנה), "ילד טוב/רע". | ||
| + | **לאפשר לילד לאכול לפי העדפותיו מה וכמה לאכול | ||
| + | **להגיש לשולחן מזון מגוון וכמות המתאימה לגיל הילדים (בעזרת הטבלאות בהמשך) | ||
| − | + | ==ביבליוגרפיה== | |
| + | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | ||
| − | + | [[קטגוריה:ילדים]] | |
| − | + | [[קטגוריה:תזונה]] | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | [[קטגוריה: ילדים]] | ||
| − | [[קטגוריה: תזונה]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:30, 23 בדצמבר 2023
לאכול ולגדול - תדריך להזנת תינוקות, פעוטות וילדים במסגרת חינוכית
מאת שירותי המזון והתזונה המחלקה לתזונה, דיאטניות לשכות הבריאות שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות
| לאכול ולגדול | ||
|---|---|---|
 | ||
| שם הפרק | רקע ומבוא | |
| עורך מדעי | גב' חוה אלטמן, MPH,RD, אחראית ארצית בבריאות הציבור,
|
|
| מאת | שירותי המזון והתזונה המחלקה לתזונה,
|
|
| מוציא לאור | משרד הבריאות, חטיבת בריאות הציבור, אגף התזונה | |
| מועד הוצאה | מהדורת 9 בינואר 2023, מחליף מהדורות קודמות | |
| מספר עמודים | 31 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – המלצות תזונתיות, תזונה בילדים
רקע
המלצות אלה ניתנות בהתאם לסעיף 20 (ב) לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לתינוקות), תשפ"א-2021, הקובעות כי התזונה במעון היום לפעוטות תהיה נאותה, בריאה ומותאמת לפעוטות וכי משרד הבריאות יפרסם המלצות לתזונת פעוטות במעון יום לפעוטות באתר האינטרנט של המשרד.
המלצות אלה מיועדות למסגרות החינוכיות המספקות מזון במהלך שהות הילדים בהן. טווח הגילאים עבורו נכתבו ההמלצות הוא שלושה חודשים עד חמש שנים. הן מתייחסות לחשיבות התזונה וההזנה, לגיוון התפריט, לסביבת האכילה, לארוחות מסודרות המעוגנות בסדר היום הכללי. ההמלצות מדגישות את חשיבות השתייה בכלל ושתיית מים בפרט, ושמות דגש על אכילת ירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים. הורים לילדים בגיל הרך יכולים להפיק תועלת מחוזר זה גם במרחב המשפחתי.
מבוא
תזונת האם במהלך ההיריון ותזונת התינוק והפעוט בשנתיים הראשונות לחייו מהווים גורם מכריע בהתפתחות המוחית של התינוק ובבריאות הפיזית והנפשית של הילד ושל המבוגר לאורך כל שלבי החיים. תקופה זו נמשכת לאורך כמעט שלוש שנים ומכונה "תקופת אלף הימים הראשונים". מצבו התזונתי של העובר, התינוק והפעוט בפרק זמן זה יכול להשפיע באמצעות תכנות (programming) על היווצרות או אי היווצרות של סיכונים בריאותיים בהמשך החיים, למשל: השמנת יתר, יתר לחץ דם וסוכרת. אספקת אנרגיה חיונית מאוד לגדילתו של העובר והתינוק, אך אינה מספיקה כשלעצמה להתפתחות המוחית התקינה. על כן בתקופה קריטית זו קיימת חשיבות גבוהה לספק את כל המזונות המכילים רכיבי תזונה חיוניים, בהם רכיבים התומכים בהתפתחות העצבית של התינוק, למשל: חומצות אמינו חיוניות, חומצות שומן רב בלתי רוויות ארוכות שרשרת, אבץ, ברזל, חומצה פולית, יוד, ויטמינים מקבוצה B, ויטמינים A, D[1]. אספקת רכיבים אלה תעשה באמצעות הגשת מזונות טבעיים, שלמים ומגוונים ברוח הנחיות התזונה הלאומיות[1] ובתינוקות, בהתאם למדריך להזנת התינוק ולמדריך למזונות משלימים. הנגשת המזונות תעשה באמצעות בחירה חופשית לפי צורכי הילד והתפתחותו תוך מתן דוגמה אישית ובאווירה חיובית, תומכת ומאפשרת. מחסור במזונות חיוניים על רכיביהם במהלך תקופה קריטית זו של ההתפתחות כמו גם דפוסי אכילה לא הולמים, עלולים להיות בעלי השלכה בהמשך. הנקה חשובה ביותר להתפתחות המוח של התינוק במיוחד בגילאים לידה (0) עד 6 חודשים. הנקה בלעדית בתקופה זו מפחיתה את הסיכוי שהילד יחלה במחלות מידבקות - בעל חשיבות בתקופה בה נחשף לקבוצת ילדים במסגרת החינוכית. גיוון הטעמים בחלב אם מרגיל את התינוק לשלב הוספת המזון המשלים. ניתן לשאוב ולשמור חלב אם (למידע באתר המשרד) על מנת להשתמש בו בזמן היות הילד במסגרת החינוכית.
מומלץ להמשיך בהנקה בלעדית עד סביבות גיל 6 חודשים ולהמשיך להניק/להאכיל בחלב אם שאוב יחד עם אוכל עד גיל שנה לפחות וכל עוד האמא ותינוק מעוניינים בכך.
התקופה המתחילה בגיל שישה חודשים היא חלון הזדמנויות, בו הילד לומד לאכול מזונות שונים ומגוונים ומסתגל באופן הדרגתי לאכול מתפריט מגוון. תפריט זה מבוסס על מזונות מקומיים ושלמים בעלי ערך תזונתי גבוה, בהתאם לתרבות ולקולינריה המקומיים ולהמלצות התזונה הלאומיות. קיימת חשיבות להימנע ממתן מזון אולטרה-מעובד "המוכן באופן תעשייתי" כגון חטיפים, שתייה מתוקה ומיני מאכלים שמונגשים בצורת שתייה. יש להימנע מחשיפת תינוקות ופעוטות לתוספות של סוכר ומלח, כולל אלה הנמצאים בגרסאות המכונות "חטיף לתינוקות ולפעוטות" כגון: משקאות ומחיות על בסיס פרי, גבינה בטעמים, מוצרים 'ייעודיים' לתינוקות. יש לדעת כי הרגלי אכילה והעדפות טעמים נקבעים בגיל צעיר. חשיפת תינוקות למזון אולטרה-מעובד, המודגש במקרים רבים באמצעות טעמים דומיננטיים שמקורם בתוספי מזון למיניהם, שומן, סוכר ומלח, תגרום להעדפת מוצרים אלו גם בהיותם בוגרים. חשיפה זו בגיל הצעיר עלולה להעלות את הסיכון לתחלואה כרונית. (הרחבה בנושא הזנה משלימה בפרק 12.2.4).
הנחיות התזונה הלאומיות של ישראל, מבוססות על עקרונות התזונה הים תיכונית, הכוללת בעיקר מזונות גולמיים עם דגש על מזון מן הצומח ולה 4 ממדים: בריאותי, סביבתי, חברתי- תרבותי וכלכלי.
הממד הבריאותי - ממחקרים רבים עולה שדפוס תזונה ים תיכוני מגיל צעיר עשוי למנוע מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, סוכרת, השמנה, מחלות סרטן שונות, שבץ מוחי ועוד. תזונה ים תיכונית מורכבת בעיקר ממזון מהצומח: דגנים מלאים, קטניות, פירות, ירקות, אגוזים וזרעים )טחונים (למיניהם ומעט מזון מהחי כמו עוף, ביצים, חלב ותחליפיו. תזונה בריאה בראשית החיים מעצבת את דפוסי האכילה בבגרות לדפוסים בריאים יותר. לכן, מומלץ בגילאים אלו לחשוף למגוון תבשילים ומתכונים המשלבים קטניות, ירקות ודגנים מלאים.
הממד הסביבתי - קיימות - ההמלצות מדגישות את חשיבות התפריט המקיים המאופיין בצריכת מזון מקומי, עונתי וטרי בעיקר מהצומח, ומזהירות מפני צריכת מזון אולטרה-מעובד, הפוגע הן בבריאות והן בקיימות (למידע נוסף ראו צריכת מזון אולטרה מעובד והשפעתה על הבריאות - נייר עמדה). כמו כן, ההמלצות התזונתיות מביאות בחשבון מאפיינים כגון אופן גידול המזון, יצורו והפצתו והיבטים של בזבוז מזון ולכן אימוץ המלצות אלה מסייע בהגנה על הסביבה מפני התחממות כדור הארץ ונזקים אקולוגים אחרים.
הימנעות ככל האפשר משימוש בבקבוקים וכלים חד פעמים ועוד. כמו כן חשוב לעודד שימוש בחלב אם ולהימנע ככל האפשר מתרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל).
הממד החברתי - תרבותי - התזונה הים תיכונית המסורתית מאופיינת בבישול ביתי ובשימוש במרכיבים גולמיים: הולכות ומתבססות הראיות המחקריות המעידות על הקשר שבין בישול ביתי לאיכות תפריט גבוהה יותר.
הבישול הביתי והכנתו יחד בשיתוף הילדים תורמים ליצירת קשרים חברתיים ולחיזוקם ולתקשורת טובה יותר בין הסועדים. הכנת ארוחות משותפות וסעודה מסביב לשולחן מייצרות תמיכה חברתית ומשפחתית. להנאה הנלווית לארוחות אלה יכולה להיות השפעה חיובית על התנהגות הקשורה בבחירות מזון. ההשפעה החיובית ניכרת גם על אלמנטים התנהגותיים, תרבותיים, מסורתיים וחברתיים נוספים הקשורים בתחושת השייכות הנרכשת, חיקוי, יצירת המסגרת החברתית במעון, הפחתת תחושת הבדידות, חיזוק מיומנויות תקשורת ושיפור יחסים בינאישיים.
הממד הכלכלי - דפוסי האכילה הים תיכוניים מתבססים על הכנה עצמית של מזון מחומרי גלם בסיסיים, עונתיים ובעיקר מתוצרת מקומית ובכמות התואמת לצריכה על מנת למנוע בזבוז מזון. חומרי גלם אלה, מבוססים בעיקר על הצומח בשילוב כמויות קטנות יותר של מזון מהחי. מזונות אלו זולים יותר מרכישת ארוחות מוכנות ובעלי ערך תזונתי גבוה בהרבה מהן. כמו כן, רכישת חומרי גלם ממגדלים מקומיים - למשל ירקות ופירות - מסייעת בתמיכה בחקלאות המקומית ובכלכלה. בנוסף קיימות תועלות סביבתיות וכלכליות הנובעות מכך שאין צורך לשנע את המזון לאורך מרחקים גדולים.
במסגרות לתינוקות ולפעוטות חשוב לפעול על פי מסמכי אגף התזונה במשרד הבריאות: הנחיות התזונה הלאומיות של ישראל ו-מזונות משלימים - המדריך המלא - נייר עמדה - Complementary feeding - The complete guide. מסמכים אלה מהווים את הבסיס לחוזר זה.
מעונות ומסגרות חינוכיות נוספות לגיל הרך אחראים על הזנת תינוקות, פעוטות וילדים, השוהים בהם שעות רבות. מספר הארוחות המוגש בהם נע בדרך כלל בין שלוש לארבע.
במהלך השנים חל גידול במספר הילדים הנמצאים במסגרות חינוכיות שונות. במקביל חל שינוי בתפיסת בריאות הילד והשפעת התזונה, תוך העברת הדגש בתוכניות ממניעת מצבי חסר תזונתיים (מחסור בחלבון לדוגמה) לקידום התנהגות תזונתית בריאה ורכישת דפוסי אכילה בריאים בגיל צעיר. התנהגות תזונתית בריאה קשורה למניעת מחלות כרוניות, למשל: עששת שיניים, עודף משקל, השמנה וסוכרת. לפיכך יש הכרח לאמץ מדיניות שתבטיח תזונה בריאה בכל המסגרות לגיל הרך.
מדיניות זו הולמת ומבטיחה ביטחון תזונתי עולמי עבור הגיל הרך ובמיוחד בקרב אוכלוסיות ממעמד סוציואקונומי נמוך. מדיניות זו תואמת את רוח הדברים כפי שהופיעו בדו״ח ה־Eat Lancet משנת 2019[2].
הדו"ח מדגיש את המעבר ממזון מעובד למזון בריא ומזין ומניעת בזבוז מזון וזהום הסביבה הן אצל היצרן והן אצל הצרכן ושמירה על הקיימות.
ארוחה כערך חינוכי
- אכילה, כמו כל תהליך התפתחותי אחר, מצריכה למידה, התנסות ותרגול. המסגרת החינוכית לתינוקות ולפעוטות צריכה לאפשר להם להתנסות באכילה של מגוון מזונות באווירה בטוחה ומכילה תוך רכישת מיומנות אכילה וביסוס דפוסי אכילה בריאים.
- פעמים רבות הצוות וההורים רואים לנגד עיניהם מטרה אחת - שובע ומניעת רעב. עם זאת חשוב להתייחס גם למגוון ההיבטים הנוספים:
- התחום החברתי - ישיבה משותפת של כל הילדים מסביב לשולחן האוכל, יחד עם אנשי הצוות, חשובה לפיתוח סבלנות ואיפוק, לימוד נימוסי שולחן, רכישת הרגלי אכילה והתנסות עם מזונות חדשים
- התחום הרגשי - ארוחה צריכה להיות חוויה רגועה, נעימה וחיובית
- התחום השפתי-קוגניטיבי - בזמן הארוחה ניתן לשוחח על מאכלים, מושגים הקשורים לבריאות ומזון, טעם, ריח, העדפות אישיות וכדומה
- פיתוח חושים - הארוחה יכולה לעודד פתיחות למגוון טעמים, ריחות, מרקמים וצבעים
- איך מתווכים מזון חדש לילדים?
- ילדים זקוקים לזמן על מנת להתרגל למזון חדש- נדרשות 10 - 20 חשיפות, לכן יש להצטייד בסבלנות ובדבקות במטרה.
- יש לעודד את הילדים אך אין להפעיל עליהם לחץ.
- אין צורך להבטיח לילדים שהמזון "מאד טעים". במקום זאת מומלץ לשאול על הטעם החדש, לבקש מהילדים לדרג אותם, לשאול אם המזון מזכיר להם טעם של מאכל מוכר אחר.
- חשוב לתת דוגמה אישית - אין כמראה עיניים של צוות חינוכי היושב יחד עם הילדים וסועד עימם.
- יש לאפשר זמינות ובחירה של המזון לילדים - למשל: ירקות ופירות חתוכים על השולחן, מזון בקערה מרכזית ממנה הילדים יכולים לבחור אם לקחת.
- איך להגיש את הארוחות?
- לאפשר לילדים לקבוע את קצב האכילה
- לכבד את העדפותיו של כל ילד למזונות שונים
- לדבר באופן רגוע ומעודד
- למנוע הסחות ממסכים, מוזיקה רועשת, ודיבורים בקול רם
- לחזק התנהגות חיובית ולא לשים דגש על כמות נאכלת
- לאפשר אוירה חופשית ללא הקפדה על מזון שנשפך מסביב בגיל הרך
- לעודד שתיית מים בארוחות ובין הארוחות
- להפריד משמעת מאוכל: אין מקום לעונשים, התניות (למשל אם תסיים את כל המנה תקבל ממתק/מתנה), "ילד טוב/רע".
- לאפשר לילד לאכול לפי העדפותיו מה וכמה לאכול
- להגיש לשולחן מזון מגוון וכמות המתאימה לגיל הילדים (בעזרת הטבלאות בהמשך)