|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{חיסונים
| + | #הפניה [[תרכיב נגד חצבת-חזרת-אדמת - Measles-Mumps-Rubella vaccine#מניעת תחלואה בחצבת/ חזרת/ אדמת]] |
| − | |שם הפרק={{שם הדף}}
| |
| − | }}
| |
| − | {{הרחבה|ערכים=[[אדמת]] , [[חזרת]] , [[חצבת]] , [[חיסונים]]}}
| |
| − | למניעת תחלואה בחצבת/ חזרת/ אדמת נדרשים אמצעי פיקוח כדלקמן:
| |
| − | ==ניטור התחלואה==
| |
| − | | |
| − | *הודעה ללשכת הבריאות הנפתית/ המחוזית '''על כל מקרה''' מחלה חשוד להצבת, חזרת, אדמת על מנת לנקוט בהקדם בפעולות למניעת התפשטות המחלה.
| |
| − | *'''אימות האבחנה''' ע"י בדיקות מעבדה בכל המקרים הספורדיים ובחלק מהמקרים הקליניים בעת התפרצות המחלה (בלי לעכב את יתר הפעולות).
| |
| − | | |
| − | אימות האבחנה מבוסס על בדיקות סרולוגיות, וירולוגיות ומולקולריות.
| |
| − | | |
| − | ==הקפדה על מתן החיסון ושיחור (outreach) של המועמדים על מנת להגיע לכיסוי מירבי==
| |
| − | | |
| − | *הקפדה על מתן החיסון ללא דיחוי במסגרת התוכנית השיגרתית (מנה ראשונה בגיל 12 חודשים ומנה שנייה בכיתה א'/ גיל 6-7 שנים).
| |
| − | *פעולות השלמת חיסונים לפי השיטה של "2 מנות" (ראה סעיף 6.2, "4 MMR").
| |
| − | | |
| − | '''הערה''' - חשוב במיוחד להשלים חיסונים לעולים חדשים, בפנימיות ילדים ונוער, במוסדות למפגרים וכדו'. כמו כן, יש לאתר כיסים עם כיסוי חיסון נמוך באזורים ומגזרים שונים ולהשלים את החיסון החסר.
| |
| − | | |
| − | ==נקיטת אמצעים מניעתיים מתאימים בעת הופעת מקרה חצבת/ חזרת/ אדמת==
| |
| − | | |
| − | *במקום בו מופיע מקרה חצבת, חזרת או אדמת יינתן בהקדם חיסון לכל המגעים העלילים (susceptible) בהתאם להגדרה " מחוסן נגד חצבת/ חזרת/ אדמת".
| |
| − | :לצורך זה נחשב " מחוסן נגד חצבת/ חזרת/ אדמת":
| |
| − | :*בני 12 חודשים עד 5 שנים, אשר קיבלו מנה אחת של החיסון החל מגיל 12 חודשים{{הערה|שם=הערה1|ניתן לשקול ולהקדים מתן מנה שנייה של החיסון למגעים ומלבד שעברו 4 שבועות לפחות לאחר מתן המנה הראשונה.}}.
| |
| − | :*בני 6-17 שנים, אשר קיבלו שתי מנות של החיסון, החל מגיל 12 חודשים, בהפרש של 4 שבועות לפחות בין המנות.
| |
| − | :* בני 18 שנים ואילך:
| |
| − | :: - מי שנולד לפני שנת 1957.
| |
| − | :: - מי שנולד בשנת 1957 ואילך וקיבל שתי מנות חיסון נגד חצבת/ חזרת/ אדמת מגיל 12 חודשים ומעלה, בהפרש של לפחות 4 שבועות בין המנות.
| |
| − | :כמו כן, נחשב מחוסן נגד חצבת/ חזרת/ אדמת (בכל גיל):
| |
| − | :*מי שיש בידו תיעוד מעבדתי על חסינות נגד חצבת/ חזרת/ אדמת.
| |
| − | :*מי שיש בידו תיעוד רפואי על מחלה בעבר, אשר אובחנה אבחון קליני ומעבדתי.
| |
| − | | |
| − | :הערות:
| |
| − | :*החיסון יינתן בעדיפות ראשונה לגילאים הנמוכים.
| |
| − | :*במצב של התפרצות המחלה מתן החיסון לבני אדם עלילים באופן נרחב עשוי לעזור בבלימת ההתפרצות.
| |
| − | | |
| − | *מניעת חצבת לאחר מגע
| |
| − | :*מתן חיסון נגד חצבת{{הערה|שם=הערה2|בתרכיבים MMR (בכל גיל) או Priorix-Tetra (עד גיל 12 שנים).}} עד 72 שעות לאחר המגע יכול למנוע התפתחות מחלת החצבת וכן להקנות חסינות ארוכת טווח.
| |
| − | | |
| − | :*מתן אימונוגלובולין סטנדרטי IG{{כ}}{{הערה|שם=הערה3|יש להתעדכן על התרכיב הזמין באותה עת במחלקה לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות או בחברת שראל.}}
| |
| − | ::השימוש ב-IG לא מומלץ במטרה לבלום מגיפת חצבת, ואין להשתמש בו כאמצעי פיקוח על התחלואה בעת התפרצות. במצבים מסוימים ניתן להשתמש ב-IG לא יאוחר מ-6 ימים אחרי החשיפה.
| |
| − | ::יש לשקול מתן IG למגעים עלילים{{הערה|שם=הערה4|* לא מומלץ לתת IG למגעים שחוסנו במנה אחת, פרט למדוכא׳ החיסון.}} בהתאם להגדרה: "מחוסן נגד חצבת" (סעיף 3.1, "9 MMR") ובמיוחד למגעים הבאים:
| |
| − | :: - מגעים עם הורית-נגד לחיסון נגד חצבת, MMR (כגון, מצב של ליקוי במערכת החיסון, נשים הרות).
| |
| − | :: - מגעים המתגוררים עם חולה הסובל מדיכוי אימונולוגי (כגון, עם חולה AIDS).
| |
| − | :: - מגעים מתחת לגיל 12 חודשים, גיל החיסון השיגרתי.
| |
| − | :: - מגעים משפחתיים מתחת לגיל שנתיים במצב כללי ירוד (מצב תזונתי ירוד, תולדות של זיהומים חוזרים).
| |
| − | :: - ילודים לאמהות שחלו בחצבת כשבוע לפני הלידה, בלידה או אחריה.
| |
| − | | |
| − | ::מינון ה-IG הוא 0.25 מ"ל/ ק"ג, לשריר (המנה המרבית לא תעלה על 15 מ"ל):
| |
| − | :: - ב-3 הימים הראשונים אחרי המגע, IG מונע בד"כ את התפתחות המחלה הקלינית.
| |
| − | ::-בין 4-6 ימים אחרי המגע, IG משפיע בד"כ על כך שהמחלה תהיה קלה יותר.
| |
| − | | |
| − | ::במקרים של ליקויים אימנונולוגיים (עקב מחלה או בעקבות טיפול מדכא חסינות) יינתן IG בהקדם לאחר חשיפה במינון של 0.5 מ"ל/ ק"ג (המנה המרבית לא תעלה על 15 מ"ל) לתוך השריר (מלבד המקרים שמקבלים אימונוגלובולין באופן שוטף, אשר נחשבים מוגנים מפני המחלה 3 שבועות לאחר קבלת IGIV).
| |
| − | | |
| − | ::הערה - אם אין הורית-נגד ולא חלפו יותר מ-72 שעות לאחר המגע, עדיף מתן חיסון פעיל נגד חצבת{{הערה|שם=הערה5|בתרכיבים MMR (בכל גיל) או Priorix-Tetra (עד גיל 12 שנים).}}, מפני שכך ניתן למנוע את התפתחות המחלה וגם להקנות חסינות לטווח ארוך.
| |
| − | :*מתן תרכיב MMR לאחר מתן IG:
| |
| − | :: - אם המינון של IG הוא 0.25 מ"ל/ ק"ג, יש לתת את התרכיב 5 חודשים לאחר מתן IG .
| |
| − | :: - אם המינון של IG הוא 0.5 מ"ל/ ק"ג, יש לתת את התרכיב 6 חודשים לאחר מתן IG.
| |
| − | :*לאחר מתן תרכיב MMR, יש לדחות את מתן האימונוגלובולין/ עירוי דם ומוצריו בשבועיים לפחות.
| |
| − | ::אם יש הכרח במתן אימונוגלובולין/ עירוי דם ומוצריו בפרק זמן זה, יש לחזור על מתן התרכיב 3 עד 11 חודשים אחרי קבלת האימונוגלובולין/ עירוי דם ומוצריו (לוח "3 MMR", "עיתוי 5", "סביל 3"), אלא אם הודגמה חסינות בבדיקה םרולוגית.
| |
| − | | |
| − | ===נספח - דוגמא לפעולות שיש לנקוט במוקד בו מופיע מקרה חצבת ===
| |
| − | | |
| − | *גילאי 6-17 שנים
| |
| − | :השלמת החיסון לפי השיטה של "2 מנות", כולל מתן חיסון לילדים שחוסנו נגד חצבת לפני גיל 12 חודשים.
| |
| − | *מגיל 12 חודשים-5 שנים {{הערה|שם=הערה6|ניתן לשקול ולהקדים מתן מנה שנייה של החיסון למגעי חולה חצבת ובלבד שעברו 4 שבועות לפחות לאחר מתן המנה הראשונה.}}
| |
| − | :מתן חיסון לאלה שלא חוסנו עדיין או שחוסנו לפני גיל 12 חודשים.
| |
| − | *גילאי 6-11 חודשים
| |
| − | :קיימות שתי אפשרויות:
| |
| − | :#מתן IG , במינון 0.25 מ"ל/ק"ג עד 6 ימים ממועד המגע.{{ש}}החל מגיל 12 חודשים יינתן חיסון פעיל נגד חצבת {{הערה|שם=הערה5}}.
| |
| − | :#הורדת גיל מתן חיסון פעיל מתחת לגיל 12 חודשים.{{ש}}בנסיבות מיוחדות כגון, מחסור ב-IG , ניתן לתת חיסון פעיל נגד חצבת החל מגיל 6 חודשים, עד 72 שעות ממועד המגע. החל מגיל 12 חודשים תנתן מנה נוספת של חיסון פעיל נגד חצבת {{הערה|שם=הערה5}}. המנה שנתנה לפני גיל שנה אינה נספרת כמנה תקפה.
| |
| − | *מתחת לגיל 6 חודשים:
| |
| − | :יש לשקול מתן IG במינון 0.25 מ"ל/ק"ג, במיוחד לילדים לאמהות שלא חלו או לא חוסנו נגד חצבת.
| |
| − | :הערה - הורדת גיל החיסון מתחת לגיל שנה ל-9 או ל-6 חודשים בזמן התפרצות המחלה תשקל לגופו של כל ארוע בהתאם להיקף התחלואה באותו אזור והתפלגות הגילאים של החולים. לילדים שחוסנו נגד המחלה לפני גיל 12 חודשים יינתן חיסון שיגרתי נגד חצבת{{הערה|שם=הערה5}} מגיל 12 חודשים. המנה שניתנה לפני גיל 12 חודשים אינה נספרת כמנה תקפה.
| |
| − | | |
| − | == מניעת חצבת/ חזרת/ אדמת במערכת הבריאות==
| |
| − | מומלץ שעובדים במערכת הבריאות יהיו מחוסנים נגד מחלות אלו.
| |
| − | *עובד בריאות נחשב " מחוסן נגד חצבת/ חזרת/ אדמת":
| |
| − | : - מי שנולד לפני 1957 וקיבל מנה אחת של חיסון נגד חצבת/ חזרת/ אדמת החל מגיל 12 חודשים.
| |
| − | : - מי שנולד ב-1957 ואילך וקיבל שתי מנות חיסון נגד חצבת/ חזרת/ אדמת מגיל 12 חודשים ומעלה, בהפרש של 4 שבועות לפחות בין המנות.
| |
| − | : - מי שיש בידו תיעוד מעבדתי על חסינות נגד חצבת/ חזרת/ אדמת.
| |
| − | : - מי שיש בידו תיעוד רפואי על מחלה בעבר, אשר אובחנה אבחון קליני ומעבדתי.
| |
| − | | |
| − | :קבוצות היעד לחיסון נגד חצבת/ חזרת/ אדמת:
| |
| − | : - עובדים בבתי-חולים.
| |
| − | : - עובדים במרפאות הקהילה ומוסדות בריאות אחרים אשר עלולים לבוא במגע עם חולי חצבת/ חזרת/ אדמת.
| |
| − | : - תלמידי מקצועות הבריאות.
| |
| − | *מניעת חצבת /חזרת/ אדמת בבתי חולים
| |
| − | :המטרה היא למנוע התפשטות מחלות אלה בבית החולים בקרב המאושפזים ובין עובדי בית החולים.
| |
| − | :*מניעת חצבת /חזרת/ אדמת בצוות בית החולים
| |
| − | ::קבוצות היעד: עובדי סיעוד, רופאים, כוח-עזר וכדו', אשר עובדים במחלקות אליהן עלולים להגיע חולי חצבת, חזרת או אדמת: חדרי מיון, מחלקות ילדים, מרפאות ילדים, מחלקות פנימיות, טיפול נמרץ ואחרים.
| |
| − | | |
| − | :*מניעת חצבת במאושפזים
| |
| − | | |
| − | :: - חולה חצבת הנזקק לאישפוז יאושפז בתנאי בידוד המוגדרים כ"בידוד נשימתי" במשך 4 ימים ממועד הופעת התפרחת.
| |
| − | :: - יש להגן על מגעים עלילים (susceptible), אשר נולדו בשנת 1957 ואילך:
| |
| − | ::*ללא תיעוד רפואי על מחלת חצבת בעבר, אשר אובחנה אבחון קליני ומעבדתי.
| |
| − | ::*ללא אישור מעבדתי על חסינות נגד חצבת.
| |
| − | ::*ללא תיעוד על קבלת 2 מנות חיסון נגד חצבת בעבר, החל מגיל 12 חודשים, בהפרש של 4 שבועות לפחות בין המנות.
| |
| − | :: - במהלך 72 שעות הראשונות לאחר המגע - מתן החיסון נגד חצבת {{הערה|שם=הערה5|}}, אם אין הורית נגד למתן תרכיב זה.
| |
| − | :: - עד היום השישי לאחר המגע - מתן אימונוגלובולין סטנדרטי IG, במינון 0.25 מ"ל/ ק"ג (המנה המרבית לא תעלה על 15 מ"ל).
| |
| − | ::לא מומלץ לתת את ה- IG למגעים שחוסנו נגד חצבת לפחות במנה אחת, פרט למדוכא, חיסון. למקרים עם ליקויים אימונולוגיים עקב המחלה או בעקבות טיפול מדכא מערכת החיסון יינתן ה- IG במינון של 0.5 מ"ל/ ק"ג (עד 15 מ"ל - המנה המרבית), לתוך השריר (מלבד המקרים עם דיכוי במערכת החיסון שמקבלים אימונוגלובולין דרך הוריד באופן שוטף, אשר נחשבים מוגנים בפני המחלה 3 שבועות לאחר קבלת IGIV).
| |
| − | | |
| − | ::הערה - מתן האימונוגלובולין מומלץ במיוחד למגעים מתחת לגיל החיסון השיגרתי (12 חודשים), למגעים מתחת לגיל שנתיים עם מצב תזונתי ירוד, מחלות זיהומיות חוזרות או מחלות כרוניות, ולמגעים עם הוראות נגד לחיסון נגד חצבת.
| |
| − | :*מניעת חזרת במאושפזים
| |
| − | :: - חולה חזרת הנזקק לאישפוז יאושפז בתנאי בידוד המוגדרים כ"בידוד נשימתי" במשך 5 ימים ממועד הופעת הפרוטיטים (parotitis).
| |
| − | :: - יש להגן על מגעים עלילים (susceptible), אשר נולדו בשנת 1957 ואילך:
| |
| − | ::*ללא תיעוד רפואי על מחלת חזרת בעבר, אשר אובחנה אבחון קליני ומעבדתי.
| |
| − | ::*ללא אשור מעבדתי על חסינות נגד חזרת.
| |
| − | ::*ללא תיעוד על קבלת 2 מנות חיסון נגד חזרת בעבר, החל מגיל 12 חודשים, בהפרש של 4 שבועות לפחות בין המנות.
| |
| − | :: - מתן חיסון לאחר חשיפה לא תמיד ימנע את המחלה, אם כי יכול ליצור הגנה בפני הדבקה במקרה של חשיפה בעתיד.
| |
| − | :*מניעת אדמת במאושפזים
| |
| − | :: - חולה אדמת הנזקק לאישפוז יאושפז בתנאי בידוד המוגדרים כ"בידוד נשימתי", במשך 7 ימים ממועד הופעת הפריחה.
| |
| − | :: - יש להגן על מגעים עלילים, אשר נולדו בשנת 1957 ואילך:
| |
| − | ::*ללא תיעוד רפואי על מחלת אדמת בעבר, אשר אובחנה אבחון קליני ומעבדתי. *
| |
| − | ::*ללא אשור מעבדתי על חסינות נגד אדמת.
| |
| − | ::*ללא תיעוד על קבלת 2 מנות חיסון נגד אדמת בעבר, החל מגיל 12 חודשים, בהפרש של 4 שבועות לפחות בין המנות.
| |
| − | :: - תיאורטית, החיסון נגד אדמת הניתן תוך 72 שעות לאחר חשיפה יכול למנוע את המחלה, אם כי אין הוכחה מדעית לכך. כמו כן, החיסון יכול ליצור הגנה בפני הדבקה במקרה של חשיפה בעתיד.
| |
| − | | |
| − | == מניעת אדמת בנשים בגיל הפוריות==
| |
| − | | |
| − | מ-1.6.1995 חיסון נשים בגיל הפוריות (גילאי 18-45 שנים) מבוצע ללא בדיקת נוגדני אדמת. החיסון מומלץ לנשים בגיל הפוריות שאין בידיהן תיעוד על קבלת שתי מנות תרכיב נגד אדמת (מגיל 12 חודשים ומעלה, בהפרש של 4 שבועות לפחות בין המנות) או שאין בידיהן תיעוד על "כייל חיובי" לאדמת.
| |
| − | | |
| − | לכייל נוגדני אדמת (שנבדק במבחן IgG-ELISA) נקבעו 3 קטגוריות:
| |
| − | | |
| − | #קטן מ-11! 15 (כייל שלילי): האשה אינה מחוסנת ויש לתת לה שתי מנות של חיסון נגד אדמת (MMR), בהפרש של 4 שבועות לפחות בין המנות.
| |
| − | #15-30 IU ( כייל חיובי נמוך): האשה מחוסנת בכייל נמוך;{{ש}}מומלץ על מתן מנה אחת של חיסון נגד אדמת (MMR), כדי להבטיח רמת נוגדנים מגינה לאורך השנים.
| |
| − | #31 IU ומעלה (כייל חיובי): האשה מחוסנת, ואין צורך במתן חיסון.
| |
| − | | |
| − | החיסון יינתן במועד הראשון האפשרי. יש לשאול את המועמדת לחיסון האם היא בהיריון, ואם היא אומרת, כי אינה בהיריון, יש לחסנה.
| |
| − | | |
| − | אין צורך באזהרת האשה להימנע מהיריון לאחר קבלת החיסון.
| |
| − | | |
| − | אם מתברר שהאישה בהיריון, מומלץ לתת את החיסון לאחר הלידה.
| |
| − | | |
| − | הערה - יש להקפיד על מתן חיסון נגד אדמת (MMR) לנשים בגיל הפוריות, שעובדות במערכת החינוך.
| |
| − | | |
| − | ==הערות שוליים==
| |
| − | | |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| − | | |
| − | | |
| − | *[[תדריך חיסונים|לתוכן העניינים של הספר]]
| |
| − | | |
| − | | |
| − | * לדף הקודם [[תרכיב נגד חצבת-חזרת-אדמת - Measles-Mumps-Rubella vaccine]]
| |
| − | * לדף הבא [[חיסון נגד דלקת כבד נגיפית Hepatitis A vaccine - A]]
| |
| − | | |
| − | [[קטגוריה:חיסונים]]
| |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק