כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "מפרצת אבי העורקים הבטני - בדיקת סקר לגילוי מוקדם - Abdominal aortic aneurysm - screening for early detection"
מתוך ויקירפואה
| (15 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
| − | |תמונה= | + | |תמונה=AneurysmAortaWithArrows.jpg |
|כיתוב תמונה= | |כיתוב תמונה= | ||
| − | |שם עברי=מפרצת אבי העורקים | + | |שם עברי=מפרצת אבי העורקים הביטני |
| − | |שם לועזי=Abdominal aortic aneurysm | + | |שם לועזי=Abdominal aortic aneurysm |
| − | |שמות נוספים= | + | |שמות נוספים=מפרצת בטנית באבי העורקים |
|ICD-10={{ICD10|I|71|3|i|70}}, {{ICD10|I|71|4|i|70}} | |ICD-10={{ICD10|I|71|3|i|70}}, {{ICD10|I|71|4|i|70}} | ||
| − | |ICD-9={{ICD9|441.3}}, {{ICD9|441.4}} | + | |ICD-9={{ICD9|441.3}}, {{ICD9|441.4}} |
| − | |MeSH= | + | |MeSH=D017544 |
| − | |יוצר הערך= האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם | + | |יוצר הערך=האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם, עודכן (2024) על ידי ד"ר ניר גבריאל |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|מפרצת אבי העורקים}} | {{הרחבה|מפרצת אבי העורקים}} | ||
| − | + | מפרצת עורקית מוגדרת כהרחבה של מעל 50 אחוזים מקוטר העורק הצפוי. במקרה של אבי העורקים הביטני, מדובר בקוטר מעל 3 סנטימטרים. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | מפרצת אבי העורקים (ותין או Aorta) הביטני מתפתחת לאורך שנים וברוב החולים היא א-תסמינית, אך במקרים מסוימים עלולים להתפתח סיבוכים מסכני חיים. | |
| − | מפרצת אבי העורקים | + | ==אפידמיולוגיה== |
| + | *מפרצת יכולה להתפתח בכל אזור באבי העורקים, אך האזור השכיח הוא אבי העורקים הביטני | ||
| + | *שכיחות מפרצת אבי העורקים הביטני היא כ-9-4 אחוזים באוכלוסייה מעל גיל 65 | ||
| + | *מפרצת אבי העורקים הביטני שכיחה פי 5–8 בגברים | ||
| + | *[[עישון]] הוא גורם הסיכון בר-המניעה הקשור ביותר להתפתחות וגדילה של המפרצת, וקיים יחס ישר לכמות ומשך העישון | ||
| + | *קרבת משפחה דרגה ראשונה לאדם עם מפרצת, מעלה את הסיכון להתפתחותה בעד 20 אחוזים | ||
| + | *גורמי סיכון נוספים – [[יתר לחץ דם]], [[טרשת העורקים]], [[מחלת לב איסכמית]] | ||
| + | *מפרצות נוספות – עורקי הכסל (Iliac) 20 אחוזים, [[מפרצת אבי העורקים החזי]] 12 אחוזים, עורקי הברך (Popliteal){{כ}} 14 אחוזים | ||
| + | *הסיבוך מסכן החיים העיקרי הוא קרע של המפרצת ([[aneurysm dissection]]), עם תמותה המגיעה ל-80 אחוזים | ||
| + | *הסיכון לקרע עולה עם קוטר המפרצת, קצב הגדילה וקשור בעישון ולחץ דם גבוה | ||
| − | + | ==אתיולוגיה ופתופיזיולוגיה== | |
| + | *הגורמים להיווצרות מפרצת הם מולטיפקטוריאלים (multifactorial) | ||
| + | *חולשת דופן העורק כתוצאה מהפרעה באספקת החמצן | ||
| + | *פירוק מרכיבי החלק האמצעי של דופן העורק (Media) – [[Elastin]]{{כ}}, [[Collagen]] וסיבי השריר כתוצאה מתהליך דלקתי | ||
| + | *מרכיב גנטי בעד 70 אחוזים מהמקרים | ||
| + | *חלק מתסמונות גנטיות נדירות: | ||
| + | **[[Marfan Syndrome]] | ||
| + | **[[Loeys-Dietz Syndrome]] | ||
| + | **[[Ehlers-Danlos Syndrome]] | ||
| + | **[[Familial Abdominal aortic aneurysm]] | ||
| + | *זיהום חיידקי – [[Mycotic Aneurysm]] | ||
| − | + | ==קליניקה== | |
| − | + | *רוב המטופלים א-תסמיניים, והמפרצת מתגלה במקרה בשל ריבוי בדיקות דימות [<nowiki/>[[אולטראסאונד]] (סונר, Ultrasound){{כ}}, [[CT]]{{כ}} (Computed Tomography), {{כ}}[[MRI]]{{כ}} (Magnetic Resonance Imaging)] הנעשות מסיבות אחרות, או בבדיקות סקר למפרצת (ראו בהמשך) | |
| + | *[[כאבי גב]] – בדרך כלל מתוארים ככאב גב שונה מכאבי הגב הכרוניים השכיחים | ||
| + | *[[כאבי בטן]] – קשור בגדילה מהירה יחסית, או במקרה של קרע | ||
| + | *מישוש מסה פועמת בבטן | ||
| + | *[[תסחיפים עורקיים|תסחיפים]] לגפיים תחתונות – חלקיקים המתפוררים מהדופן הפנימית של העורק, ונסחפים לכלי דם קטנים בכפות הרגליים, ומתייצגים ככתמים כואבים בבהונות | ||
| + | *קרע של מפרצת אבי העורקים הביטני (Ruptured abdominal aortic aneurysm) | ||
| + | **כאב בטן או כאב גב קשה ופתאומי | ||
| + | **[[חולשה]] פתאומית | ||
| + | **[[התעלפות]] / [[אובדן הכרה]] | ||
| − | + | ==אבחון== | |
| + | *גילוי במקרה בבדיקות דימות הנעשות מסיבות אחרות | ||
| + | *בדיקת אולטראסאונד סקר – גברים מעשנים בהווה או בעבר, מעל גיל 65 | ||
| + | *אולטראסאונד: | ||
| + | **לא פולשני, ללא קרינה | ||
| + | **זיהוי ומדידה של מפרצת אבי העורקים הביטני | ||
| + | ** בדיקה תלויה בטכנאי הבודק ומוגבלת למקטע מסוים של אבי העורקים הבטני, ותנאי המטופל – [[השמנת יתר]], [[גזים]] במעי | ||
| + | * סיטי אנגיוגרפיה (CT Angiography, [[CTA]]): | ||
| + | **סריקת קרני [[רנטגן]], אחרי הזרקת [[חומר ניגוד]] (יוד) | ||
| + | **יכולה לכלול את החזה הבטן והאגן | ||
| + | **מדידה מדויקת יותר של ממדי המפרצת | ||
| + | **זיהוי סימני קרע של מפרצת | ||
| + | *MR אנגיוגרפיה (MR Angiography, [[MRA]]): | ||
| + | **דומה ל-CTA | ||
| + | **ללא קרינה | ||
| + | **פחות זמין, בדיקה ארוכה, מוגבלת במקרה של שתלים/מתכות בגוף | ||
| − | ==סקירת אוכלוסיות סיכון - | + | ==סקירת אוכלוסיות סיכון - ארצות הברית ובריטניה== |
| + | מפרצת אבי העורקים הבטני נחשבת למחלה מסוכנת במיוחד. במרבית המקרים היא מופיעה ללא סימנים מקדימים, ולעיתים קרובות מסתמנת לראשונה כקרע של אבי העורקים בבטן, דמם ומוות. לא בִּכְדִי אישרו רשויות הבריאות האמריקאיות בינואר 2007 את כניסתו לתוקף של חוק חדש - SAAAVE Act{{כ}} (Screening Abdominal Aortic Aneurysms Very Efficiently) – {{כ}} <ref>Based on US preventive services task force recommendations. Ann Int Med 2005;142:198-202 & Society for Vascular Surgery (SVS)</ref> המחייב סקירה של אוכלוסיות הסיכון לגילוי מוקדם של המחלה על ידי בדיקת על-קול (אולטראסאונד) בטנית, חד-פעמית. מדובר בתוכנית לאומית המאפשרת לכל הנמצאים בקבוצות הסיכון (מאות אלפים) לעבור את תהליך האבחון הלא-פולשני, ולהציל את חייהם. קבוצת הזכאים לבדיקה זו כוללת את כל הגברים מגיל 65 ומעלה עם היסטוריה של עישון ונשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת באבי העורקים. היוזמה הזו צפויה להציל את חייהם של עשרות אלפי אזרחים אמריקאים מדי שנה. | ||
| − | + | תוכנית דומה הונהגה גם בבריטניה ונכנסה לתוקף בינואר 2008, אז הכריז ראש ממשלת בריטניה, Gordon Brown, על תוכנית לאומית לסקירת אוכלוסיית הגברים בני 65 ומעלה במטרה ברורה להקטין משמעותית את מקרי המוות בשל מפרצות בטניות. | |
| − | |||
| − | תוכנית דומה הונהגה גם בבריטניה ונכנסה לתוקף בינואר 2008, אז הכריז ראש ממשלת בריטניה, | ||
==אוכלוסיות בסיכון== | ==אוכלוסיות בסיכון== | ||
| − | + | *גברים בגילאי 65 ומעלה, מעשנים או שעישנו בעבר ולו מעט | |
| − | *גברים בגילאי 65 | ||
*נשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת אאורטה | *נשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת אאורטה | ||
*חולי לב | *חולי לב | ||
| − | *חולי | + | *חולי טרשת העורקים |
| − | *חולים עם | + | *חולים עם יתר לחץ דם |
==בדיקת על-קול בטנית (Quick scan)== | ==בדיקת על-קול בטנית (Quick scan)== | ||
| − | + | בדיקת על-קול בטנית מהירה, ממוקדת וחד פעמית, יעילה ביותר באבחון של מפרצת אאורטה בטנית (רגישות 100-95 אחוזים, ספציפיות 100-98 אחוזים ונטולת תופעות לוואי). | |
| − | בדיקת על-קול בטנית מהירה, ממוקדת וחד פעמית, יעילה ביותר באבחון של מפרצת אאורטה בטנית (רגישות 95 | ||
בדיקת על-קול אחת שוללת במרבית המקרים את האפשרות להתפתחות מפרצת גם בהמשך, ולפיכך מדובר בבדיקה בודדת שאליה יופנו גברים מגיל 65 ונשים בגיל זה עם היסטוריה משפחתית של המחלה. | בדיקת על-קול אחת שוללת במרבית המקרים את האפשרות להתפתחות מפרצת גם בהמשך, ולפיכך מדובר בבדיקה בודדת שאליה יופנו גברים מגיל 65 ונשים בגיל זה עם היסטוריה משפחתית של המחלה. | ||
| שורה 53: | שורה 86: | ||
יוזמה פשוטה ובת יישום זו צפויה להציל מאות רבות של חולים ממוות מדי שנה. | יוזמה פשוטה ובת יישום זו צפויה להציל מאות רבות של חולים ממוות מדי שנה. | ||
| − | ==הכללה בסל הבריאות ב-2015== | + | ==הכללה בסל הבריאות בישראל ב-2015== |
| − | + | לאחר הכללת בדיקות הסקר במדינות מפותחות בעולם המערבי כגון ארצות הברית ובריטניה ופעילות נרחבת של איגוד כירורגיית כלי הדם הישראלי בתמיכת איגוד רופאי המשפחה, אישרה ועדת סל הבריאות בדצמבר 2014 את הכללת בדיקות הסקר לגילוי מוקדם של המפרצת הבטנית בסל הבריאות. | |
| − | לאחר הכללת בדיקות הסקר במדינות מפותחות בעולם המערבי כגון | ||
| − | החל מינואר 2015 נכללות בדיקות הסקר למפרצת הבטנית בסל הבריאות. | + | החל מינואר 2015 נכללות בדיקות הסקר למפרצת הבטנית בסל הבריאות. |
| − | קבוצת הזכאים להפניה לבדיקה זו בסל הבריאות החל | + | קבוצת הזכאים להפניה לבדיקה זו בסל הבריאות החל מ-2015 כוללת את הגברים בגילאי 65–74 בעלי היסטוריה של עישון. כלומר, מעשנים כיום או שעישנו בעבר, גם אם עישנו עשרות סיגריות בלבד. |
זכאים לבדיקת הסקר למפרצת הבטנית במסגרת סל הבריאות יפנו לקופת החולים בה הם מבוטחים לקבלת הפנייה לבדיקת על קול מהירה, ממוקדת וחד פעמית. | זכאים לבדיקת הסקר למפרצת הבטנית במסגרת סל הבריאות יפנו לקופת החולים בה הם מבוטחים לקבלת הפנייה לבדיקת על קול מהירה, ממוקדת וחד פעמית. | ||
| + | [[קובץ:מפרצת1.png|מרכז|500px]] | ||
| − | [[קובץ: | + | [[קובץ:מפרצת2.png|מרכז|500px]] |
| + | ==טיפול== | ||
| + | ===טיפול תרופתי=== | ||
| + | *לא הודגם טיפול תרופתי יעיל | ||
| + | *הפסקת עישון | ||
| + | *איזון יתר לחץ דם | ||
| + | *[[פעילות גופנית]] מתונה מומלצת, ואינה מעלה סיכון לגדילה וקרע של המפרצת | ||
| − | [[ | + | ===טיפול פולשני=== |
| + | *התוויות: | ||
| + | **מפרצת סימפטומטית (symptomatic) | ||
| + | **קוטר מפרצת של 5.5 סנטימטרים בגברים, 5.0 סנטימטרים בנשים | ||
| + | **קצב גדילה של מעל 0.5 סנטימטר ב-6 חודשים | ||
| + | *טיפול בניתוח פתוח: | ||
| + | **עד לפני כ-30 שנה (שנות ה-90 של המאה ה-20), הטיפול היחיד | ||
| + | **ניתוח גדול, בו מוחלף הקטע המפרצתי של אבי העורקים בשתל סינתטי (Dacron) | ||
| + | **אחוז סיבוכים גבוה יחסית, כולל תמותה | ||
| + | **מבוצע במטופלים צעירים יחסית, ללא מחלות רקע משמעותיות וסיכון ניתוחי נמוך | ||
| + | *טיפול בצינטור – אנדו-וסקולרי (EndoVascular Aneurysm Repair ,[[EVAR]]): | ||
| + | **הטיפול העיקרי המקובל | ||
| + | **הכנסת תומכן (stent) מכוסה בד דרך חתכים/דיקור שתי המפשעות | ||
| + | **מבוצע גם במטופלים מבוגרים, עם מחלות רקע משמעותיות | ||
| + | **בחלק מהמקרים ניתן לביצוע אף בהרדמה מקומית | ||
| + | **בחלק מהמקרים ניתן לטפל אף בקרע של מפרצת | ||
| + | **אשפוז קצר, החלמה וחזרה מהירה לפעילות רגילה | ||
| − | == | + | ==פרוגנוזה== |
| + | *סיכון לקרע עולה עם קוטר המפרצת וקצב הגדילה | ||
| + | *התוצאות של תיקון אלקטיבי בניתוח או בצינטור מצוינות לטווח הארוך | ||
| + | *התוצאות של תיקון במקרה של קרע עגומות – כ-50 אחוזי תמותה | ||
| − | + | ==דגלים אדומים== | |
| − | + | *כאבי גב/בטן חדשים חולשה או התעלפות במטופל עם מפרצת ידועה של אבי העורקים | |
| − | + | *סיכון מוגבר לקרובים דרגה ראשונה של מטופלים עם מפרצת | |
| − | |||
| − | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *[https://www.clalit.co.il/he/info/ServiceBag/Pages/Service.aspx?pk=062047 בדיקה לגילוי מוקדם של מפרצת בטנית] באתר כללית | ||
| + | *[https://www.maccabi4u.co.il/new/eligibilites/2132/ בדיקת אאורטה בטנית לאבחון מפרצת באבי העורקים] באתר מכבי | ||
| + | *[https://mor.org.il/service/heart-vascular-lungs/aaa-ultrasound/ אולטרסאונד בטן לאבחון מוקדם של מפרצת בטנית] באתר מור | ||
| + | *[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4680199,00.html מפרצת אבי העורקים – האבחון שיציל אותך] ynet | ||
| + | *[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4462561,00.html ניתן היה למנוע את מותו של אריק איינשטיין?] – ynet | ||
| − | * | + | ==ביבליוגרפיה== |
| − | * | + | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} |
| − | + | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | |
| − | {{ייחוס| | + | *The UK Small Aneurysm Trial Participants: Mortality results for randomised controlled trial of early elective surgery or ultrasonographic surveillance for small abdominal aortic aneurysms. Lancet 1998; 352: pp. 1649-1655 |
| + | *Erbel R., et. al.: 2014 ESC Guidelines on the diagnosis and treatment of aortic diseases: Document covering acute and chronic aortic diseases of the thoracic and abdominal aorta of the adult. The Task Force for the Diagnosis and Treatment of Aortic Diseases of the European Society of Cardiology (ESC). Eur Heart J 2014; 35: pp. 2873-2926. | ||
| + | *Ailawadi G., Eliason J.L., Upchurch G.R.: Current concepts in the pathogenesis of abdominal aortic aneurysm. J Vasc Surg 2003; 38: pp. 584-588 | ||
| + | *Comprehensive up-to-date recommendations on diagnosis, treatment, and follow-up of AAA from the Society for Vascular Surgery. | ||
| + | *Wanhainen A., Verzini F., Van Herzeele I., et. al.: European Society for Vascular Surgery (ESVS) 2019 Clinical Practice Guidelines on the Management of Abdominal Aorto-iliac Artery Aneurysms (vol 57, pg 8, 2019). Eur J Vasc Endovasc Surg 2020; 59: pp. 494. | ||
| + | *Rutherford's Vascular Surgery and Endovascular Therapy 10th edition | ||
| + | </div> | ||
| + | {{שש}} | ||
| + | {{ייחוס|עודכן (2024) על ידי ד"ר ניר גבריאל בשיתוף מדטרוניק}} | ||
| − | [[קטגוריה: כירורגיית כלי דם]] | + | [[קטגוריה:כירורגיית כלי דם]] |
| − | [[קטגוריה: משפחה]] | + | [[קטגוריה:משפחה]] |
| − | [[קטגוריה: קרדיולוגיה]] | + | [[קטגוריה:קרדיולוגיה]] |
גרסה אחרונה מ־13:44, 18 במאי 2024
| מפרצת אבי העורקים הביטני | ||
|---|---|---|
| Abdominal aortic aneurysm | ||
| ||
| שמות נוספים | מפרצת בטנית באבי העורקים | |
| ICD-10 | Chapter I 71.3, Chapter I 71.4 | |
| ICD-9 | 441.3
, 441.4 |
|
| MeSH | D017544 | |
| יוצר הערך | האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם, עודכן (2024) על ידי ד"ר ניר גבריאל | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מפרצת אבי העורקים
מפרצת עורקית מוגדרת כהרחבה של מעל 50 אחוזים מקוטר העורק הצפוי. במקרה של אבי העורקים הביטני, מדובר בקוטר מעל 3 סנטימטרים.
מפרצת אבי העורקים (ותין או Aorta) הביטני מתפתחת לאורך שנים וברוב החולים היא א-תסמינית, אך במקרים מסוימים עלולים להתפתח סיבוכים מסכני חיים.
אפידמיולוגיה
- מפרצת יכולה להתפתח בכל אזור באבי העורקים, אך האזור השכיח הוא אבי העורקים הביטני
- שכיחות מפרצת אבי העורקים הביטני היא כ-9-4 אחוזים באוכלוסייה מעל גיל 65
- מפרצת אבי העורקים הביטני שכיחה פי 5–8 בגברים
- עישון הוא גורם הסיכון בר-המניעה הקשור ביותר להתפתחות וגדילה של המפרצת, וקיים יחס ישר לכמות ומשך העישון
- קרבת משפחה דרגה ראשונה לאדם עם מפרצת, מעלה את הסיכון להתפתחותה בעד 20 אחוזים
- גורמי סיכון נוספים – יתר לחץ דם, טרשת העורקים, מחלת לב איסכמית
- מפרצות נוספות – עורקי הכסל (Iliac) 20 אחוזים, מפרצת אבי העורקים החזי 12 אחוזים, עורקי הברך (Popliteal) 14 אחוזים
- הסיבוך מסכן החיים העיקרי הוא קרע של המפרצת (aneurysm dissection), עם תמותה המגיעה ל-80 אחוזים
- הסיכון לקרע עולה עם קוטר המפרצת, קצב הגדילה וקשור בעישון ולחץ דם גבוה
אתיולוגיה ופתופיזיולוגיה
- הגורמים להיווצרות מפרצת הם מולטיפקטוריאלים (multifactorial)
- חולשת דופן העורק כתוצאה מהפרעה באספקת החמצן
- פירוק מרכיבי החלק האמצעי של דופן העורק (Media) – Elastin, Collagen וסיבי השריר כתוצאה מתהליך דלקתי
- מרכיב גנטי בעד 70 אחוזים מהמקרים
- חלק מתסמונות גנטיות נדירות:
- זיהום חיידקי – Mycotic Aneurysm
קליניקה
- רוב המטופלים א-תסמיניים, והמפרצת מתגלה במקרה בשל ריבוי בדיקות דימות [אולטראסאונד (סונר, Ultrasound), CT (Computed Tomography), MRI (Magnetic Resonance Imaging)] הנעשות מסיבות אחרות, או בבדיקות סקר למפרצת (ראו בהמשך)
- כאבי גב – בדרך כלל מתוארים ככאב גב שונה מכאבי הגב הכרוניים השכיחים
- כאבי בטן – קשור בגדילה מהירה יחסית, או במקרה של קרע
- מישוש מסה פועמת בבטן
- תסחיפים לגפיים תחתונות – חלקיקים המתפוררים מהדופן הפנימית של העורק, ונסחפים לכלי דם קטנים בכפות הרגליים, ומתייצגים ככתמים כואבים בבהונות
- קרע של מפרצת אבי העורקים הביטני (Ruptured abdominal aortic aneurysm)
- כאב בטן או כאב גב קשה ופתאומי
- חולשה פתאומית
- התעלפות / אובדן הכרה
אבחון
- גילוי במקרה בבדיקות דימות הנעשות מסיבות אחרות
- בדיקת אולטראסאונד סקר – גברים מעשנים בהווה או בעבר, מעל גיל 65
- אולטראסאונד:
- סיטי אנגיוגרפיה (CT Angiography, CTA):
- סריקת קרני רנטגן, אחרי הזרקת חומר ניגוד (יוד)
- יכולה לכלול את החזה הבטן והאגן
- מדידה מדויקת יותר של ממדי המפרצת
- זיהוי סימני קרע של מפרצת
- MR אנגיוגרפיה (MR Angiography, MRA):
- דומה ל-CTA
- ללא קרינה
- פחות זמין, בדיקה ארוכה, מוגבלת במקרה של שתלים/מתכות בגוף
סקירת אוכלוסיות סיכון - ארצות הברית ובריטניה
מפרצת אבי העורקים הבטני נחשבת למחלה מסוכנת במיוחד. במרבית המקרים היא מופיעה ללא סימנים מקדימים, ולעיתים קרובות מסתמנת לראשונה כקרע של אבי העורקים בבטן, דמם ומוות. לא בִּכְדִי אישרו רשויות הבריאות האמריקאיות בינואר 2007 את כניסתו לתוקף של חוק חדש - SAAAVE Act (Screening Abdominal Aortic Aneurysms Very Efficiently) – [1] המחייב סקירה של אוכלוסיות הסיכון לגילוי מוקדם של המחלה על ידי בדיקת על-קול (אולטראסאונד) בטנית, חד-פעמית. מדובר בתוכנית לאומית המאפשרת לכל הנמצאים בקבוצות הסיכון (מאות אלפים) לעבור את תהליך האבחון הלא-פולשני, ולהציל את חייהם. קבוצת הזכאים לבדיקה זו כוללת את כל הגברים מגיל 65 ומעלה עם היסטוריה של עישון ונשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת באבי העורקים. היוזמה הזו צפויה להציל את חייהם של עשרות אלפי אזרחים אמריקאים מדי שנה.
תוכנית דומה הונהגה גם בבריטניה ונכנסה לתוקף בינואר 2008, אז הכריז ראש ממשלת בריטניה, Gordon Brown, על תוכנית לאומית לסקירת אוכלוסיית הגברים בני 65 ומעלה במטרה ברורה להקטין משמעותית את מקרי המוות בשל מפרצות בטניות.
אוכלוסיות בסיכון
- גברים בגילאי 65 ומעלה, מעשנים או שעישנו בעבר ולו מעט
- נשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת אאורטה
- חולי לב
- חולי טרשת העורקים
- חולים עם יתר לחץ דם
בדיקת על-קול בטנית (Quick scan)
בדיקת על-קול בטנית מהירה, ממוקדת וחד פעמית, יעילה ביותר באבחון של מפרצת אאורטה בטנית (רגישות 100-95 אחוזים, ספציפיות 100-98 אחוזים ונטולת תופעות לוואי).
בדיקת על-קול אחת שוללת במרבית המקרים את האפשרות להתפתחות מפרצת גם בהמשך, ולפיכך מדובר בבדיקה בודדת שאליה יופנו גברים מגיל 65 ונשים בגיל זה עם היסטוריה משפחתית של המחלה.
יוזמה פשוטה ובת יישום זו צפויה להציל מאות רבות של חולים ממוות מדי שנה.
הכללה בסל הבריאות בישראל ב-2015
לאחר הכללת בדיקות הסקר במדינות מפותחות בעולם המערבי כגון ארצות הברית ובריטניה ופעילות נרחבת של איגוד כירורגיית כלי הדם הישראלי בתמיכת איגוד רופאי המשפחה, אישרה ועדת סל הבריאות בדצמבר 2014 את הכללת בדיקות הסקר לגילוי מוקדם של המפרצת הבטנית בסל הבריאות.
החל מינואר 2015 נכללות בדיקות הסקר למפרצת הבטנית בסל הבריאות.
קבוצת הזכאים להפניה לבדיקה זו בסל הבריאות החל מ-2015 כוללת את הגברים בגילאי 65–74 בעלי היסטוריה של עישון. כלומר, מעשנים כיום או שעישנו בעבר, גם אם עישנו עשרות סיגריות בלבד.
זכאים לבדיקת הסקר למפרצת הבטנית במסגרת סל הבריאות יפנו לקופת החולים בה הם מבוטחים לקבלת הפנייה לבדיקת על קול מהירה, ממוקדת וחד פעמית.
טיפול
טיפול תרופתי
- לא הודגם טיפול תרופתי יעיל
- הפסקת עישון
- איזון יתר לחץ דם
- פעילות גופנית מתונה מומלצת, ואינה מעלה סיכון לגדילה וקרע של המפרצת
טיפול פולשני
- התוויות:
- מפרצת סימפטומטית (symptomatic)
- קוטר מפרצת של 5.5 סנטימטרים בגברים, 5.0 סנטימטרים בנשים
- קצב גדילה של מעל 0.5 סנטימטר ב-6 חודשים
- טיפול בניתוח פתוח:
- עד לפני כ-30 שנה (שנות ה-90 של המאה ה-20), הטיפול היחיד
- ניתוח גדול, בו מוחלף הקטע המפרצתי של אבי העורקים בשתל סינתטי (Dacron)
- אחוז סיבוכים גבוה יחסית, כולל תמותה
- מבוצע במטופלים צעירים יחסית, ללא מחלות רקע משמעותיות וסיכון ניתוחי נמוך
- טיפול בצינטור – אנדו-וסקולרי (EndoVascular Aneurysm Repair ,EVAR):
- הטיפול העיקרי המקובל
- הכנסת תומכן (stent) מכוסה בד דרך חתכים/דיקור שתי המפשעות
- מבוצע גם במטופלים מבוגרים, עם מחלות רקע משמעותיות
- בחלק מהמקרים ניתן לביצוע אף בהרדמה מקומית
- בחלק מהמקרים ניתן לטפל אף בקרע של מפרצת
- אשפוז קצר, החלמה וחזרה מהירה לפעילות רגילה
פרוגנוזה
- סיכון לקרע עולה עם קוטר המפרצת וקצב הגדילה
- התוצאות של תיקון אלקטיבי בניתוח או בצינטור מצוינות לטווח הארוך
- התוצאות של תיקון במקרה של קרע עגומות – כ-50 אחוזי תמותה
דגלים אדומים
- כאבי גב/בטן חדשים חולשה או התעלפות במטופל עם מפרצת ידועה של אבי העורקים
- סיכון מוגבר לקרובים דרגה ראשונה של מטופלים עם מפרצת
קישורים חיצוניים
- בדיקה לגילוי מוקדם של מפרצת בטנית באתר כללית
- בדיקת אאורטה בטנית לאבחון מפרצת באבי העורקים באתר מכבי
- אולטרסאונד בטן לאבחון מוקדם של מפרצת בטנית באתר מור
- מפרצת אבי העורקים – האבחון שיציל אותך ynet
- ניתן היה למנוע את מותו של אריק איינשטיין? – ynet
ביבליוגרפיה
- ↑ Based on US preventive services task force recommendations. Ann Int Med 2005;142:198-202 & Society for Vascular Surgery (SVS)
- The UK Small Aneurysm Trial Participants: Mortality results for randomised controlled trial of early elective surgery or ultrasonographic surveillance for small abdominal aortic aneurysms. Lancet 1998; 352: pp. 1649-1655
- Erbel R., et. al.: 2014 ESC Guidelines on the diagnosis and treatment of aortic diseases: Document covering acute and chronic aortic diseases of the thoracic and abdominal aorta of the adult. The Task Force for the Diagnosis and Treatment of Aortic Diseases of the European Society of Cardiology (ESC). Eur Heart J 2014; 35: pp. 2873-2926.
- Ailawadi G., Eliason J.L., Upchurch G.R.: Current concepts in the pathogenesis of abdominal aortic aneurysm. J Vasc Surg 2003; 38: pp. 584-588
- Comprehensive up-to-date recommendations on diagnosis, treatment, and follow-up of AAA from the Society for Vascular Surgery.
- Wanhainen A., Verzini F., Van Herzeele I., et. al.: European Society for Vascular Surgery (ESVS) 2019 Clinical Practice Guidelines on the Management of Abdominal Aorto-iliac Artery Aneurysms (vol 57, pg 8, 2019). Eur J Vasc Endovasc Surg 2020; 59: pp. 494.
- Rutherford's Vascular Surgery and Endovascular Therapy 10th edition
המידע שבדף זה נכתב על ידי עודכן (2024) על ידי ד"ר ניר גבריאל בשיתוף מדטרוניק