הצגת המקור של הדף "פיזיולוגיה של הלבלב - Physiology of the pancreas"

[[קובץ: כותרתלבלב.jpg|מרכז]]
{{ספר|
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]]
|תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg|250px]]
|שם המחבר= [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]]
|שם הפרק= [[כירורגיה של הלבלב]]
|מוציא לאור=
|מועד הוצאה=
|מספר עמודים=
|אחראי הערך=
}}

==הפרשה הורמונלית חיצונית (אקסוקרינית)==

הפרשה זו כוללת שני מרכיבים:
# מים ואלקטרוליטים;
# אנזימים.

ההפרשה של מים ואלקטרוליטים מקורה בתאים הצנטרואצינריים ובצינורות הבין-אונתיים, המסוגלים להפריש כ-4.5 סמ"ק נוזל בדקה. נוזל הלבלב הוא איזואוסמוטי לפלסמה, ה-pH שלו הוא 8-7, והמשקל הסגולי שלו נע מ-1.007 ל-1.042, תלוי בכמות האנזימים שהוא מכיל. האניון החשוב ביותר הוא ה[[ביקרבונט]], שריכוזו נע מ-25 ל-170 מיליאקוויוולנט לליטר. הסכום של ריכוז יוני ה[[כלור|כלוריד]] והביקרבונט הוא ביחס קבוע - 175-154 מיליאקוויוולנט לליטר, כלומר ככל שרמת הביקרבונט גבוהה יותר, כך יורדת רמת הכלור. רמת ה[[אשלגן]] וה[[נתרן]] קבועה. היא דומה לזו של הפלסמה, ואינה משתנה עם קצב זרימת הנוזל הלבלבי. ה[[סקרטין]] מעודד את הזרימה הפנקריאטית, במיוחד של הנוזלים והביקרבונט. הסקרטין מופרש מרירית התריסריון עקב גירוי של חומצה, שומנים, חלבונים או חומצות אמינו, ובייחוד חומצה גלוטמית. הפרשה זו מדוכאת על-ידי [[Vasopressin]]{{כ}} (ADH) ו[[גלוקגון]]. באציני ריכוז הביקרבונט נמוך יחסית, ואולם שחלופו עם כלור בצינורות הלבלב גורם לעלייה בריכוזו.

מבחן גירוי הלבלב על-ידי סקרטין תוך שאיבת הנוזל הפנקריאטי מהתריסריון חשוב בלימוד תפקוד הלבלב. כמות הנוזל המופרשת בתגובה למבחן זה גדולה מ-100 סמ"ק של נוזל המכיל 20 מיליאקוויוולנט של ביקרבונט ו-700 יחידות של [[עמילאז]].

האנזימים מופרשים על-ידי תאי האציני כתמיסה מרוכזת, והם: טריפסין, כימוטריפסין B- A, אמינופפטידז, קרבוקסיפפטידז B- A, ריבונוקלאז דאוקסיריבונוקלאז, עמילאז וליפאז. הפרשה זו מווסתת על ידי המכלול של פנקריאוזימין כולציסטוכינין (CCK-PZ). הורמונים אלה משתחררים מרירית התריסריון והמעי הריק (Jejunum) על-ידי גירוי כימי של המזון הנכנס לתריסריון. האנזימים המופרשים לתריסריון הם בלתי פעילים, אולם הופכים לפעילים במגעם עם האנטרוקינז של המעי הדק, או על-ידי המרה הנכנסת לתריסריון. גירוי העצב התועה (Vagus) גורם לתגובה הדומה לתגובת ההורמונים הללו. הווגוס מגרה להפרשה אנדו-ואקסוקרינית, וכן מעצבב את סיבי השריר החלק של צינורות הלבלב. גירוי הווגוס גורם להפרשה של נוזל לבלבי, עשיר מאוד באנזימים, ואולם העלייה בנפח היא קלה בלבד. יש הוכחות שגם ל[[גסטרין]] השפעה על הפרשת הלבלב, ויש הטוענים שהפרשה זו נפגעת בחולים שבוצעה בהם כריתת קיבה.

==הפרשה פנימית (אנדוקרינית)==

ההורמונים המופרשים על-ידי הלבלב הם: [[אינסולין]] - תאי β מייצרים את האינסולין. האינסולין הוא פוליפפטיד המורכב מ-15 חומצות אמינו. הוא משתחרר בתגובה ל:
#עליית ה[[גלוקוז|סוכר]] בדם;
#חומצות אמינו, בעיקר לויצין;
#[[סולפוניל אוריאה]];
#סקרטין.

האינסולין מאיץ את חדירת הסוכר לתאים ואת השימוש בסוכר, הוא מאיץ פעילות מטבולית אירובית הקשורה בסוכרים, בשומנים, בחלבונים ובחומצות גרעין, מאט את קצב פירוק השומנים, מעכב את יצירת הגלוקוז מחדש (גלוקונאוגנזה) בכבד, את פירוק הגליקוגן (גליקוגנוליזיס) ואת יצירת האוראה (אורוגנזיס) והוא אנטיקטוגני.

[[גלוקגון]] - הורמון המורכב מ-29 חומצות אמינו, ומופרש על-ידי תאי α. הגלוקגון:
*גורם ל[[היפרגליקמיה]] על-ידי גירוי הכבד לפרק גליקוגן.
*גורם לפירוק של חלבונים ושומנים.
*גורם לירידה בהפרשת הלבלב.
*גורם לעיכוב בהפרשת הקיבה ובתנועתיותה ובזרימת המרה.
*מעודד את ההפרשה של הבלוטות על-שם ברונר וכן הפרשות של בלוטות המעי.

הגורמים המגרים להפרשת גלוקגון הם:
*[[היפוגליקמיה]].
*חומצות אמינו.
*[[קטכולאמינים]].
*[[כולציסטוקינין]].
*גירוי סימפתטי.

תפקיד תאי δ אינו ברור מבחינה אנדוקרינית.

==ראו גם==
* לנושא הקודם: [[אנטומיה של הלבלב - Anatomy of the pancreas]]
* לנושא הבא: [[לבלב טבעתי - Anular pancreas]]

* [[כירורגיה של הלבלב |לתוכן העניינים של הפרק]]
* [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]]
* לפרק הקודם: [[כירורגיה של כיס המרה ודרכי המרה]]
* לפרק הבא: [[כירורגיה של הכבד]]



{{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}}

[[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]]
[[קטגוריה:כירורגיה]]