הצגת המקור של הדף "פילונידל סינוס - Pilonidal sinus"

[[קובץ:כותרתאנלית.jpg|מרכז]]

{{ספר|
|שם הספר=[[עקרונות בכירורגיה]]
|תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg|250px]]
|שם המחבר= [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]]
|שם הפרק= [[כירורגיה של התעלה האנלית]]
|מוציא לאור=
|מועד הוצאה=
|מספר עמודים=
|אחראי הערך=
}}

מחלה זו מתבטאת בהופעת סינוס, או מורסה באזור הסקרוקוקסיגאלי (Sacrococcygeal area). הסינוס מקורו בציסטה עורית, המכילה רקמת גרעון, פיברוזיס ושיערות.

==אטיולוגיה==

בספרות עדיין ניטש ויכוח, אם מחלה זו היא מולדת או נרכשת. יש הטוענים שמחלה זו מקורה בשריד של התעלה המדולרית, או בליקוי בסגירת Sacrococcygeal raphes, הגורם להיווצרות כיס עור באותו אזור. אחרים טוענים, שהמחלה נרכשת, וקשורה בנוכחות שיערות מרובות באזור, החודרות לעור, וגורמות לדלקת ולהתפתחות כיס מוגלתי מלא בשיערות, המתנקז ויוצר סינוס ובתוכו שיערות. המחלה שכיחה יותר בגברים צעירים.

==תסמינים קליניים==

הליקוי הוא לרוב אי-תסמיני. הזדהמות הסינוס גורמת כאבים עזים ו[[חום]]. המורסה הנוצרת עשויה להתנקז עצמונית, ואז הכאבים מוקלים והחום יורד. ואולם אותו מנגנון, שגרם למורסה ראשונית זו, יגרום גם לחזרת המורסות, וזו הסיבה שיש לטפל במחלה זו באופן כירורגי.

בבדיקה ייראו בקו האמצע, מעל האזור הסקרוקוקסיגאלי, לפחות פתח אחד של הסינוס, ולפעמים גם פתחים נוספים משמאל לקו האמצע, או מימינו. מורסה במקום גורמת נפיחות מקומית רגישה, אודם של העור ופלוקטואציה.

==טיפול==

יש לנקז את המורסה באופן כירורגי. החתך חייב להיות אורכי, בקו האמצע הסקרוקוקסיגאלי. לאחר ריפוי ראשוני של המורסה נשאר סינוס, ובו יש לטפל כדי למנוע חזרה של המחלה.

לורד הציע טיפול כירורגי שמרני יותר בסינוס, הכולל הרדמה מקומית של פתחי הסינוס, וכריתה מוגבלת של הפתח, דרכו מחדירים מברשות, ובעזרתן מוציאים את השיערות והורסים את הכיסוי האפיתליאלי של הכיס. כך מאפשרים את סגירתו. התוצאות שדיווח עליהן לורד טובות - כ- 80% הצלחה בטיפול שמרני זה.

טיפול שמרני אחר מתבצע על-ידי הזרקת חומרים סקלרוזנטיים דרך הסינוס, ואולם טיפולים אלה אינם מניבים תוצאות מוצלחות.

טיפול נרחב יותר הוא הכריתות הכירורגיות של הסינוס. אלה לרוב נרחבות וכוללות את כל אזור הסינוסים ועד הסקרום לעומק. אם הפצע אינו מזוהם, ניתן לסוגרו באופן ראשוני. עקב שיעור הזיהומים הגבוה בסגירה ראשונית, הוצע לבצע סגירה חלקית על-ידי תפירת שולי החתך אל הפריאוסט של הסקרום. טכניקה זו מאפשרת ריפוי מהיר יותר מאשר בשיטה הפתוחה, שבה לאחר הוצאת הסינוס משאירים את הפצע פתוח, ומאפשרים ריפוי על-ידי רקמת גרעון העולה מתחתית הפצע לעבר שטח הפנים שלו.

שיטת טיפול אחרת המוזכרת בספרות היא כיסוי שטח הכריתה על-ידי מתלה עור מסובב שמקורו באזור הגלוטאלי. שיטה זו לא נקלטה כטיפול שגרתי בפילונידל סינוס.

יש הממליצים כיום לטפל בחולים אלה בטיפול רדיקלי כבר בשלב המורסה. אפשר לבצע זאת על-ידי פתיחת המורסה ותעלות הסינוס בעזרת מחט טבעתית של הדיאתרמיה, כך שייווצר ניקוז יעיל של המורסה והסינוסים הצדדיים, בלא כריתה נרחבת של האזור.

לאחר הטיפול הכירורגי יש להמליץ על גילוח קבוע של האזור הסקרוקוקסיגאלי כדי להקטין את שיעור החזרות.

==ראו גם==

* לנושא הקודם [[היצרות פי הטבעת - Anal stenosis]]
* לנושא הבא: [[שאתות ממאירות של התעלה האנלית]]

* [[כירורגיה של התעלה האנלית|לתוכן העניינים של הפרק]]
* [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]]
* לפרק הקודם: [[כירורגיה של הכרכשת]]
* לפרק הבא: [[כירורגיה של כיס המרה ודרכי המרה]]


{{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}}

[[קטגוריה:כירורגיה]]