הצגת המקור של הדף "פעילות גופנית ומניעת מחלות - Physical activity and disease prevention"

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי= פעילות גופנית ומניעת מחלות
|שם לועזי= Physical activity and disease prevention
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך= ד"ר דליה נבות-מינצר, [[משתמש:נעמה קונסטנטיני|פרופסור נעמה קונסטנטיני]]{{ש}}[[קובץ:TopLogoR.jpg|80px]]
|אחראי הערך=
}}
{{הרחבה|פעילות גופנית לאורח חיים בריא}}
פעילות גופנית, [[תזונה]] נכונה והימנעות מעישון או [[הפסקת עישון]] הן הדרכים המשמעותיות ביותר למניעת מחלות. 

בשנים האחרונות הצטברו עדויות רבות על יעילותה של הפעילות הגופנית ככלי למניעת קשת רחבה של מחלות וטיפול בבעיות רפואיות קיימות. חוסר עיסוק בפעילות גופנית סדירה וכושר גופני ירוד מהווים גורם סיכון למחלות בכלל ול[[מחלות לב]] ו[[מחלות כלי דם|כלי דם]], בפרט. 

למרות היות הפעילות הגופנית כלי רב עוצמה ונטול תופעות לוואי לשיפור המצב הבריאותי, אחוז העוסקים בפעילות סדירה בכלל האוכלוסייה הוא נמוך. כל פעילות גופנית טובה מאי פעילות. ככל שמשך, תדירות או עוצמת הפעילות גדלים, כך גדלה גם השפעתה החיובית. 

פעילות גופנית חשובה לבני/ בנות כל הגילאים, לאנשים בריאים, חולים, כאלה הסובלים ממוגבלות, לקשישים ולנשים בהיריון. יתרונות הפעילות עולים בהרבה על הסיכון לפגיעות. יש לשכנע את ציבור הרופאים לקדם ולעודד את מטופליו לבצע פעילות גופנית, ולתת בידו כלים להדרכה.

==פעילות גופנית ותמותה מוקדמת==
קיימות עדויות חזקות לכך שפעילות גופנית סדירה מפחיתה את הסיכון למוות מוקדם<ref name="PhysicalActivity">Physical Activity Guidelines for Americans, by the Office of Disease Prevention & Health Promotion 2008, US Department of Health and Human Services. http://www.health.gov/PAGuidelines/default.aspx http://www.health.gov/PAGuidelines/guidelines/chapter2.aspx</ref>,<ref name="Meriwther"> Meriwther A, Lee A. Physical Activity Counseling. AAFP 2008</ref>. קיים קשר הפוך בין עיסוק קבוע בפעילות גופנית לבין תמותה מכל סיבה<ref name="Marcus">Marcus BH, Williams DM, Dubbert PM, et al. Physical Activity Intervention Studies: What We Know and What We Need to Know: A Scientific Statement From the American Heart Association Council on Nutrition, Physical Activity, and Metabolism (Subcommittee on Physical Activity); Council on Cardiovascular Disease in the Young; and the Interdisciplinary Working Group on Quality of Care and Outcomes Research. Circulation 2006;114;2739-2752</ref>. מצד שני, אורח חיים יושבני זוהה כאחת הסיבות העיקריות למניעת תמותה<ref name="Marcus" />. נמצא כי הסיכון למוות מוקדם בקרב אנשים העוסקים בפעילות לפחות 7 שעות בשבוע נמוך ב-40% מהסיכון אצל מי שעוסקים בפעילות פחות מ-30 דקות בשבוע<ref name=" PhysicalActivity " />. השפעה נמצאה כבר אצל מי שעסקו בפעילות בעצימות בינונית במשך 150 דקות בשבוע, וההבדל הגדול ביותר נמצא בין מי שלא עסקו בפעילות לבין מי שעסקו בפעילות בהיקף לא גבוה (90 דקות בשבוע)<ref name=" PhysicalActivity " />. נוסף על כך, פעילות מפחיתה את הסיכון למוות מוקדם בכל קבוצות הגיל וגם אצל אנשים עם [[עודף משקל]] או [[השמנה]]<ref name=" PhysicalActivity " />. מדי שנה מיוחסים לפחות 250,000 מקרי מוות בארצות הברית לחוסר עיסוק בפעילות גופנית<ref name="Meriwther" />.

==מחלות כלי דם, לב ואירועים מוחיים==
ההשפעה המיטיבה של פעילות גופנית על מערכות הלב וכלי הדם נבדקה היטב. כושר גופני ירוד הוא גורם סיכון למחלת לב. אנשים העוסקים בפעילות בעצימות בינונית-גבוהה מצויים בסיכון נמוך יותר למחלות לב וכלי דם בהשוואה לאנשים שאינם פעילים<ref name=" PhysicalActivity " />,<ref name="Marcus" />, ושכיחות [[אירוע מוחי|אירועים מוחיים]] ו[[אוטם שריר הלב|לבביים]] נמוכה יותר בקרב אנשים פעילים<ref name=" PhysicalActivity " />. קיים קשר הפוך בין פעילות גופנית בעצימות בינונית לבין [[טרשת|מחלה טרשתית]] של העורקים הכליליים<ref name="Bertoni">Bertoni RS, Marwick TH, Hordern MD, et al. Exercise Training for Type 2 Diabetes Mellitus: Impact on Cardiovascular Risk: A Scientific Statement From the American Heart Association. Circulation 2009;119;3244-3262</ref>. נמצא כי לנבדקים הפעילים ביותר סיכון נמוך ב-50% ללקות ב[[מחלת לב איסכמית]] בהשוואה לנבדקים הנייחים ביותר<ref name="taben"> [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת]], בעריכת [[משתמש:חוה טבנקין|פרופ' חוה  טבנקין]], איגוד רופאי המשפחה, ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, מהדורת 2008  </ref>{{כ}}<ref name="Thompson"> Thompson PD, Buchner D, Piña IL, et al. Exercise and Physical Activity in the Prevention and Treatment of Atherosclerotic Cardiovascular Disease: A Statement From the Council on Clinical Cardiology (Subcommittee on Exercise, Rehabilitation, and Prevention) and the Council on Nutrition, Physical Activity, and Metabolism (Subcommittee on Physical Activity). Circulation 2003;107;3109-3116</ref>, וככל שעולה מידת העיסוק בפעילות גופנית, פוחת הסיכון ל[[מחלת לב כלילית|מחלה כלילית]]<ref name=" taben " />. עם זאת, לא הוכח כי פעילות בגיל צעיר מונעת מחלת עורקים כליליים בגיל מבוגר יותר, כאשר העיסוק בפעילות לא נמשך<ref name=" taben " />.

פעילות גופנית סדירה מונעת הופעה של מחלת כלי דם כליליים, ומשפרת תסמינים אצל מי שכבר סובלים ממחלה זו. כאשר ב[[שיקום לב|תוכנית השיקום לאחר אירוע לבבי]] משלבים פעילות גופנית, מופחתים אחוזי התמותה מכל סיבה (ב-27%) והתמותה מסיבה לבבית (31%)<ref name=" taben " />.

מחקר שפורסם לאחרונה<ref>Willey JZ, Moon YP, Paik MC, et al. Physical activity and risk of ischemic stroke in the Northern Manhattan Study. Neurology 2009;73:1774-1779</ref> הראה כי פעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה מגנה בפני אירוע מוחי איסכמי ראשון אצל גברים, וזאת גם ללא קשר להשפעה של הפעילות על גורמי הסיכון האחרים. פעילות במשך 150 דקות בשבוע בעצימות בינונית מביאה להבדל משמעותי בסיכון למחלות לב וכלי דם, ופעילות עצימה יותר או במשך זמן רב יותר משפרת עוד יותר את אותם מדדים (השפעה תלוית מינון)<ref name=" PhysicalActivity " />.

לגבי החשש מהסיכון בעת ביצוע פעילות, העובדות מצביעות על כך שאנשים פעילים נמצאים בסיכון הנמוך ביותר לאירוע לבבי במנוחה או בזמן פעילות <ref name=" PhysicalActivity " />. הסיכון ל[[אוטם שריר הלב|אירוע לבבי]] בעת פעילות הוא נמוך גם אצל אנשים עם [[אי ספיקת לב]] המוגדרים כמצויים בסיכון גבוה, אך הסיכון עולה בעת ביצוע פעילות חריגה, ובעיקר אצל מי שלא רגיל בפעילות<ref name="Bertoni" />,<ref name=" PhysicalActivity " />.

==פעילות גופנית וסוכרת==

פעילות גופנית סדירה מפחיתה את הסיכון ל[[סוכרת]] ול[[תסמונת מטבולית]]<ref name="PhysicalActivity" />,<ref name="Meriwther" />,<ref name="Marcus" />,<ref name=" taben " />. אנשים העוסקים בפעילות אירובית בעצימות בינונית לפחות מצויים בסיכון נמוך באופן מובהק ללקות ב[[סוכרת מסוג 2]] בהשוואה לאנשים לא פעילים<ref name="PhysicalActivity" />. במחקר ה-DPP{{כ}} (Diabetes prevention program) נמצא כי שינוי באורח החיים שכלל 150 דקות פעילות בעצימות בינונית בשבוע והפחתה במשקל במשך 2.8 שנים בממוצע, הביא לירידה של 58% בסיכון לפתח סוכרת בקרב אנשים המצויים בסיכון לפתח את המחלה, הסובלים מאי סבילות לגלוקוז. במחקר DPPOS {{כ}}(Diabetes prevention programe outcomes study) שפורסם לאחרונה ב-Lancet, נמצא כי השפעת השינוי באורח החיים נשמרה במהלך עשר שנים לפחות. כמו כן,  פעילות גופנית דחתה הופעת סוכרת בארבע שנים בעוד [[Glucophage]] {{כ}}(Metformin) דחתה את הופעתה בשנתיים בלבד<ref name="yearfollow">10-year follow-up of diabetes incidence and weight loss in the Diabetes Prevention Program Outcomes Study. Diabetes Prevention Program Research Group. The Lancet 2009;374:1677-1686</ref>. 

במחקרים התערבותיים נוספים, נמצא כי הסיכון לפתח סוכרת פחת ב-40-60% בקרב אנשים הסובלים מהפרעה ברמת הגלוקוז בצום (Impaired fasting glucose) שביצעו שינוי באורח חיים שכלל פעילות גופנית בעצימות בינונית במשך 150-80 דקות בשבוע<ref name="Thompson" />. 
פעילות גופנית עוזרת בשמירה על רמות הגלוקוז בדם ובמניעה של סיבוכים קרדיו-וסקולריים גם אצל חולי סוכרת<ref name=" PhysicalActivity" /> , <ref name="Bertoni" />, וחוסר פעילות קשור לעלייה בתמותה מכל סיבה בקרב חולי סוכרת מסוג 2{{כ}}<ref name="Bertoni" />. 

פעילות גופנית עצימה, 3 ימים בשבוע, משפרת מדדים מטבוליים גם בצעירים בריאים<ref name=" PhysicalActivity" />.

==פעילות גופנית ומערכת שריר-שלד==

===השפעת הפעילות הגופנית על העצם===

פעילות גופנית סדירה מפחיתה את הסיכון ללקות ב[[דלדול עצם]] (אוסטיאופורוזיס)<ref name="Marcus" />,<ref name="Thompson" />. פעילות סדירה מאיטה את אובדן העצם התלוי בגיל. האטה זו מושגת אצל אנשים העוסקים בפעילות אירובית, פעילות לחיזוק שרירים או פעילות לשימור עצם בעצימות בינונית-גבוהה. משך הפעילות המשמעותי שונה בקרב אנשים שונים, וכמותו מ-90 דקות עד 300 דקות בשבוע<ref name=" PhysicalActivity" />. פעילות גופנית, ובעיקר בקרב נשים, מפחיתה את הסיכון ל[[שברי ירך]]. הפעילות הנחוצה למטרה זו היא בעצימות בינונית לפחות ובמשך 300-120 דקות בשבוע. לא ברור אם פעילות גופנית מונעת גם [[שברים בחוליות עמוד השדרה]] ובאזורי גוף אחרים<ref name=" PhysicalActivity" />. ילדים ונערים העוסקים בפעילות 3 פעמים בשבוע לפחות, יכולים להשיג שיפור בצפיפות העצם וזאת כתלות בתזונה נכונה הכוללת סידן ו[[ויטמין D]]{{כ}}<ref name=" PhysicalActivity" />.
 
===השפעת הפעילות הגופנית על מפרקים===

פעילות סדירה בעצימות בינונית במשך 150-130 דקות בשבוע, בעומס נמוך, משפרת תפקוד, שליטה בכאבים ואיכות חיים אצל אנשים הסובלים מ[[דלקת מפרקים ניוונית]] (אוסטיאוארתריטיס) או מ[[דלקת מפרקים שגרונית|מחלות מפרקים שגרוניות]]<ref name=" PhysicalActivity" />. עיסוק קבוע בפעילות ובספורט מקצועני לא מעלה, ככל הנראה, שכיחות של דלקת מפרקים ניוונית<ref>זלר ל, סוקניק ש. הקשר שבין עיסוק בספורט לבין התפתחות אוסטאוארתריטיס של הברכיים. הרפואה, כרך 147, חוברת ד, אפריל 2008, עמ' 315-319</ref>. לא ברור אם פעילות סדירה מפחיתה את הסיכון לדלקת מפרקים ניוונית<ref name=" PhysicalActivity" />. ייתכן כי עיסוק בספורט ברמות גבוהות מאוד מעלה את הסיכון, וזאת בגלל סיכון היתר לפציעות ופגיעה במפרקים בסוגי ספורט מסוימים<ref name=" PhysicalActivity" />. 

===השפעת הפעילות הגופנית על השרירים===

פעילות לחיזוק שרירים, המבוצעת מול התנגדות, משפרת כוח ותפקוד שרירים, וזאת בכל קבוצות הגיל וגם בקרב חולים לאחר אירוע מוחי או כאלה הסובלים מ[[טרשת נפוצה]], למשל. פעילות אירובית מאיטה גם היא את ניוון השרירים תלוי הגיל, אך במידה פחותה<ref name=" PhysicalActivity" />. פעילות מול התנגדות וגם פעילות אירובית משפרות את הרכב הגוף<ref name="Bertoni" />.

==פעילות גופנית ומחלות ממאירות==

אנשים פעילים גופנית מצויים בסיכון נמוך יותר ללקות ב[[סרטן המעי הגס]] בהשוואה ללא פעילים. לנשים פעילות סיכון נמוך יותר ללקות ב[[סרטן שד]] בהשוואה ללא פעילות<ref name=" PhysicalActivity" />,<ref name="Marcus" />,<ref name="Thompson" />. פעילות בהיקף של 210-420 דקות בשבוע הביאה להפחתה מובהקת בסיכון לסרטן שד ומעי גס. נראה כי עיסוק בפעילות במשך 150 דקות בשבוע לא מהווה יתרון מובהק מהיבט זה<ref name=" PhysicalActivity" />, אך ייתכן שגם הוא מועיל. 

במספר מחקרים נמצא כי פעילות סדירה מפחיתה את הסיכון ל[[סרטן ריאה]] ול[[סרטן רירית הרחם]]<ref name=" PhysicalActivity" />. נוסף על כך, נמצא כי עיסוק בפעילות סדירה מפחית את הסיכון להישנות סרטן שד וסרטן של המעי הגס ב-30-50%{{כ}}<ref name=" taben " />. כמו כן, אנשים ששרדו אחרי מחלת סרטן, משיגים איכות חיים טובה יותר בעזרת פעילות סדירה<ref name=" PhysicalActivity" />.

==פעילות גופנית והשמנת יתר==
פעילות גופנית סדירה יכולה למנוע השמנה<ref name="Thompson" />. פעילות גופנית מומלצת כחלק מהפעולות לשימור משקל, להורדת משקל ולמניעת עלייה חוזרת במשקל<ref name="Blair"> Blair SN, Jakicic JM, Manore MM, et al. Appropriate Physical Activity Intervention Strategies for Weight Loss and Prevention of Weight Regain for Adults. Position Stand by the American College of Sports Medicine. Medicine & Science in Sports & Exercise, special communication 2009</ref>. 

כדי לשלוט במשקל, יש לקחת בחשבון את הצריכה ואת ההוצאה הקלורית, כלומר להתייחס לתזונה ולפעילות הגופנית<ref name=" PhysicalActivity" />. יש עדויות לקיומו של קשר הפוך בין רמת פעילות גופנית ל[[מדד מסת הגוף]] (BMI - Body mass index). נמצא גם קשר "תלוי מינון" בין כמות הפעילות המבוצעת למדד מסת גוף נמוך<ref name="Blair" />. קיים הבדל גדול בין אנשים שונים לגבי מידת הפעילות שבעזרתה יוכלו לשמור על משקלם או להפחית ממנו. קיימות עדויות מוצקות לגבי חשיבותה של פעילות גופנית בשמירה על משקל הגוף, אך כמות הפעילות הנחוצה לא הוגדרה במדויק<ref name=" PhysicalActivity" />. בבדיקה לתקופות קצרות, כשנה, נמצא ששמירה על המשקל מושגת לרוב עם פעילות אירובית בעצימות בינונית (הליכה בקצב של כ-6 קילומטרים לשעה, למשל) במשך 150-300 דקות בשבוע<ref name=" PhysicalActivity" />. פעילות לחיזוק שרירים מסייעת גם היא בשמירה על המשקל, אך במידה פחותה מפעילות אירובית<ref name=" PhysicalActivity" />. פעילות זו מפחיתה את מסת השומן וקשורה בהפחתה בסיכון הבריאותי<ref name="Blair" />.

אנשים המעוניינים להפחית יותר מ-5% ממשקלם, או לשמור על משקל נמוך לאחר הפחתת משקל כזו, צריכים לבצע פעילות גופנית מרובה, יותר מ-300 דקות בשבוע, אם אינם רוצים להפחית בצריכה הקלורית<ref name=" PhysicalActivity" />. 

פעילות של 150-250 דקות עם השקעת אנרגיה של 1,200-1,500 קק"ל בשבוע תמנע עלייה של יותר מ-3% במשקל במרבית המבוגרים <ref name="Blair" />. אצל ילדים ונערים פעילות גופנית מביאה להפחתה באחוזי השומן<ref name=" PhysicalActivity" />. קיימות עדויות לכך שפעילות סדירה וכושר גופני טוב מפחיתים את הסיכון לתחלואה ול[[סיבוכי השמנה]] אצל אנשים הסובלים מבעיה זו<ref name=" taben " />. בסקירה של מחקרים שבדקו השפעת פעילות גופנית בקרב חולי סוכרת מסוג 2 נמצא כי פעילות סדירה מביאה לירידה של 5.1% במסת הגוף ושל 15% בשומן<ref name="Bertoni" />. פעילות גופנית כחלק משינוי באורח החיים במהלך 2.8 שנים הביאה למניעת השמנה בחולי סוכרת במשך 10 שנים לפחות<ref name=" yearfollow" />.

[[קובץ: Workout6.jpg|500px|center|]]

==פעילות גופנית למניעת ירידה קוגניטיבית==

עיסוק בפעילות באופן סדיר קשור גם להאטה ב[[הפרעה קוגניטיבית קלה|ירידה הקוגניטיבית תלוית הגיל]]<ref name=" PhysicalActivity" />. מספר מחקרים תצפיתיים הראו כי אנשים פעילים סובלים פחות מירידה קוגניטיבית וממחלת ה[[אלצהיימר]] בהשוואה לאנשים שאינם פעילים. העדויות תומכות בכך שגם פעילות בגיל מבוגר בלבד קשורה לתפקוד קוגניטיבי<ref name="Lautenschlagee" >Lautenschlager NT, Cox KL, Flicker L, et al. Effect of Physical Activity on Cognitive Function in Older Adults at Risk for Alzheimer Disease: A Randomized Trial. JAMA 2008;300(9):1027-1037</ref>. במחקר אקראי מבוקר שכלל 170 נבדקים מעל גיל חמישים שנה שהתלוננו על ירידה בזיכרון, אך לא סבלו מ[[שיטיון]] (דמנציה), נמצא כי נבדקים שביצעו פעילות גופנית סדירה (70,000 צעדים בשבוע) במהלך 24 שבועות, השיגו שיפור קל בתפקוד הקוגניטיבי בעוד אצל נבדקים בקבוצת הביקורת הייתה ירידה בתפקוד הקוגניטיבי, וזאת במהלך 18 חודשי מעקב<ref name="Lautenschlagee" />.

==פעילות גופנית ושליטה בגורמי סיכון==

===[[יתר שומנים בדם]]===

רמות שומני הדם נמוכות יותר אצל אנשים פעילים, המצויים בכושר גופני טוב יותר<ref name=" PhysicalActivity" />. פעילות סדירה משפרת את פרופיל שומני הדם, גם אצל הסובלים מסוכרת ומהשמנה, והשפעתה נוספת גם אצל מי שמקפיד על תזונה נכונה<ref name="Bertoni" />. בסקירה של מחקרים שונים נמצאה הפחתה ממוצעת של 26.6 מ"ג לדציליטר ב[[טריגליצרידים]] ועלייה של 5 מ"ג לדציליטר ב-[[HDL]]{{כ}} (High density lipoprotein) {{כ}}<ref name="Bertoni" />. פעילות גופנית סדירה הביאה לשינוי חיובי בסוג ה-[[LDL]]{{כ}} (Low density lipoprotein) כתלות במשך הפעילות המצטבר בשבוע, עם הפחתה יחסית בחלקיקי LDL קטנים ובינוניים ועלייה יחסית ברמת חלקיקי LDL גדולים, אך ללא שינוי מובהק ברמות LDL בדם<ref> Kraus WE, Houmard JA, et al. Effect of the amount and intensity of exercise on plasma lipoproteins. NEJM 2002;347(19):1483-1492 </ref>.

===[[יתר לחץ דם]]===

לחץ הדם נמוך יותר אצל אנשים פעילים, המצויים בכושר גופני טוב יותר<ref name=" PhysicalActivity" />. פעילות גופנית סדירה מפחיתה לחץ דם: עיסוק בפעילות במשך 30-60 דקות במרבית ימות השבוע מביא לשיפור בערכי לחץ דם, סיסטולי ודיאסטולי<ref name="Thompson" />. בסיכום של מחקרים שבדקו השפעה של פעילות סדירה בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נמצאה הפחתה ממוצעת של 5.6 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי ושל 5 מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי<ref name="Bertoni" />.

===מניעת נפילות===

באנשים מבוגרים המצויים בסיכון ל[[נפילות בקרב קשישים|נפילות]], עיסוק בפעילות גופנית סדירה בטוח ואין להימנע ממנו. פעילות הכוללת חיזוק שרירים ותרגילי שיווי משקל בהיקף של 90 דקות בשבוע מפחיתה את הסיכון לנפילות<ref name=" PhysicalActivity" />. גם תרגילי טאי צ'י (Tai chi) יכולים להפחית את הסיכון לנפילה<ref name=" PhysicalActivity" />.

==פעילות גופנית והשפעתה על בריאות נפשית ודיכאון==

לאנשים פעילים סיכון נמוך יותר ללקות ב[[דיכאון]]<ref name=" PhysicalActivity" /> , <ref name="Marcus" />,<ref name=" taben " />. יתרון נמצא בעיסוק בפעילות אירובית ומחזקת שרירים במשך 30-60 דקות 3-5 ימים בשבוע, ובחלק מהמחקרים גם עם עיסוק אינטנסיבי וממושך פחות<ref name=" PhysicalActivity" />. פעילות סדירה מפחיתה תסמינים של דיכאון ו[[חרדה]] בקרב ילדים ונערים, וייתכן שגם משפרת את הדימוי העצמי באוכלוסיות אלה<ref name=" PhysicalActivity" />.

==פעילות גופנית: סיכון מול תועלת==

רבים חוששים מעיסוק בפעילות גופנית עקב הסיכון להיפצע, ללקות בהתקף לב בזמן פעילות וכדומה. מחקרים רבים ומקיפים הראו כי עיסוק בפעילות בעצימות בינונית, דוגמת הליכה מהירה, כרוך בסיכון נמוך לתופעות לוואי מסוג זה<ref name=" PhysicalActivity" />,<ref name="Bertoni" />. עיסוק בפעילות הכוללת מגע, דוגמת כדורגל או כדורסל, מסוכן יותר מעיסוק בפעילות שאינה כזו, דוגמת הליכה או שחייה, אך בכל מקרה אדם המצוי בכושר ומבצע פעילות באופן סדיר מצוי בסיכון נמוך יותר לפציעה ממי שאינו בכושר<ref name=" PhysicalActivity" />. היתרון שבעיסוק קבוע בפעילות גדול מאוד, ופרט למצבים שצוינו ופורטו, פעילות סדירה טובה ומועילה במספר רב של מצבים נוספים. כנאמר בסיסמתו של הקולג' האמריקאי לרפואת ספורט (American College of Sports Medicine){{כ}}, '''Exercise is Medicine'''. למעשה, אין "תרופה" שמשתווה לפעילות גופנית מבחינת היעילות או פרופיל תופעות הלוואי.

==ביבליוגרפיה==

<blockquote> 
<div style="text-align: left; direction: ltr">

{{הערות שוליים}}

</div>
</blockquote>

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=3061&sheetid=200  פעילות גופנית למניעת מחלות ולשיפור הבריאות], מדיקל מדיה


{{ייחוס|ד"ר דליה נבות-מינצר, [[משתמש:נעמה קונסטנטיני|ד"ר נעמה קונסטנטיני]]}}
<center>'''פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, דצמבר 2010, גיליון מס' 153, מדיקל מדיה'''</center>



[[קטגוריה: משפחה]]
[[קטגוריה:פעילות גופנית ובריאות]]
[[קטגוריה:מדיקל מדיה]]
[[קטגוריה:ערכים מומלצים]]