האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "פרוטוקול שימוש במשאבת שיכוך כאבים בשליטת המטופלים ביחידה הפליאטיבית - Protocol for using a patient controlled analgesia pump in the palliative unit"

מתוך ויקירפואה

 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ערך בבדיקה}}
 
 
 
{{מחלה
 
{{מחלה
|תמונה=
+
|תמונה=PCA-01.JPG
 
|כיתוב תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
 
|שם עברי=פרוטוקול שימוש במשאבת שיכוך כאבים בשליטת המטופלים ביחידה הפליאטיבית
 
|שם עברי=פרוטוקול שימוש במשאבת שיכוך כאבים בשליטת המטופלים ביחידה הפליאטיבית
שורה 13: שורה 11:
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
 
+
היחידה ה[[טיפול פליאטיבי|פליאטיבית]] (Palliative unit) הוקמה לשם טיפול בחולים סופניים בביתם, בחיק משפחתם, תוך דגש על איכות חייהם, איזון תסמינים ותמיכה בחולים ובבני משפחתם. דרך הבחירה למתן [[תרופות]] לצורך איזון תסמינים היא דרך הפה או העור, אך לעיתים יש צורך במתן טיפול פרנטרלי (Parenteral) בשל התסמינים או בשל מצב המטופל. משאבת שיכוך כאבים בשליטת המטופל (PCA{{כ}}, Patient Controlled Analgesia pump) היא הדרך הבטוחה ביותר למתן טיפול פרנטרלי.
מטרת '''פרוטוקול שימוש במשאבת שיכוך [[כאב|כאבים]] בשליטת המטופל ביחידה הפליאטיבית''' הינה להגדיר מצבים שבהם יעשה שימוש במשאבה הנמצאת ברשות היחידה הפליאטיבית ומתן הנחיות לכך.
 
 
 
היחידה ה[[טיפול פליאטיבי|פליאטיבית]] (Palliative unit) הוקמה לשם טיפול בחולים סופניים בביתם, בחיק משפחתם, תוך דגש על איכות חייהם, איזון תסמינים ותמיכה בחולים ובבני משפחתם. דרך הבחירה למתן [[תרופות]] לצורך איזון תסמינים היא דרך הפה או העור, אך לעתים יש צורך במתן טיפול פרנטרלי (Parenteral) בשל התסמינים או בשל מצב המטופל. משאבת שיכוך כאבים בשליטת המטופל (PCA{{כ}}, Patient Controlled Analgesia pump) היא הדרך הבטוחה ביותר למתן טיפול פרנטרלי.
 
 
המשאבה מאפשרת לחולה להיות שותף פעיל בטיפול בכאב על ידי שימוש במנות תרופה נוספות לפי הצורך (מנות הצלה). המשאבה קטנה, קלה ומאפשרת ניידות לחולה. מבחינת ניהול סיכונים, המכשיר ניתן לנעילה וכך בני המשפחה אינם יכולים לבצע שינויים בתוכנית הקבועה. המשאבה ניתנת לתכנות בצורה קלה ופשוטה על ידי הצוות המטפל ומאפשרת שינויים מיידיים בתוכנית הטיפול בהתאם לשינויים במצבו של החולה. למכשיר זיכרון פנימי המאפשר לצוות המטפל לקבל מידע על מספר הפעמים שהחולה השתמש במנות הצלה, מידע שנותן אומדן של רמות הכאב והאיזון התרופתי, ומאפשר התאמת תוכנית טיפולית.
 
המשאבה מאפשרת לחולה להיות שותף פעיל בטיפול בכאב על ידי שימוש במנות תרופה נוספות לפי הצורך (מנות הצלה). המשאבה קטנה, קלה ומאפשרת ניידות לחולה. מבחינת ניהול סיכונים, המכשיר ניתן לנעילה וכך בני המשפחה אינם יכולים לבצע שינויים בתוכנית הקבועה. המשאבה ניתנת לתכנות בצורה קלה ופשוטה על ידי הצוות המטפל ומאפשרת שינויים מיידיים בתוכנית הטיפול בהתאם לשינויים במצבו של החולה. למכשיר זיכרון פנימי המאפשר לצוות המטפל לקבל מידע על מספר הפעמים שהחולה השתמש במנות הצלה, מידע שנותן אומדן של רמות הכאב והאיזון התרופתי, ומאפשר התאמת תוכנית טיפולית.
  
==התוויות לשימוש במשאבה שברשות היחידה הפליאטיבית==
+
<big>מטרת '''פרוטוקול שימוש במשאבת שיכוך [[כאב]]ים בשליטת המטופל ביחידה הפליאטיבית''' היא להגדיר מצבים שבהם יעשה שימוש במשאבה הנמצאת ברשות היחידה הפליאטיבית ומתן הנחיות לכך.</big>
  
 +
==התוויות לשימוש==
 
ניתן להשתמש במשאבה שברשות היחידה הפליאטיבית:
 
ניתן להשתמש במשאבה שברשות היחידה הפליאטיבית:
# כאשר מתן התרופות בדרך פרנטרלית הינו דחוף ואינו מאפשר המתנה לקבלת משאבה ותרופות מהחברה המספקת זאת באופן מוסדר  
+
# כאשר מתן התרופות בדרך פרנטרלית הוא דחוף ואינו מאפשר המתנה לקבלת משאבה ותרופות מהחברה המספקת זאת באופן מוסדר
# כאשר נדרש טיטור (Titration) מהיר של התרופה מבלי שניתן לתכנן תוכנית קבועה ל-24-12 שעות
+
# כאשר נדרש טיטור (Titration) מהיר של התרופה מבלי שניתן לתכנן תוכנית קבועה ל-12–24 שעות
{{רווח קשיח}}
 
  
 
שימוש במשאבה מאפשר מתן של תרופות בבית החולה באופן מבוקר ומיידי עד קבלת משאבה עם תרופות בהכנת רוקח, כפי שיוזמן וייקבע על ידי רופא היחידה.
 
שימוש במשאבה מאפשר מתן של תרופות בבית החולה באופן מבוקר ומיידי עד קבלת משאבה עם תרופות בהכנת רוקח, כפי שיוזמן וייקבע על ידי רופא היחידה.
  
===בחירת המטופלים===
+
;בחירת המטופלים:
 
 
 
אוכלוסיית היעד לשימוש במשאבת שיכוך כאבים בשליטת המטופל:
 
אוכלוסיית היעד לשימוש במשאבת שיכוך כאבים בשליטת המטופל:
# חולים שנזקקים לטיפול תרופתי לאיזון תסמינים [כגון: כאב, [[הקאות]], [[מצב בלבולי חריף]] (Delirium), [[קוצר נשימה]]], אך אינם מסוגלים לבלוע בשל מצב ירוד, הקאות, [[חסימת מעיים|חסימה מכנית במערכת העיכול]], [[הפרעות בבליעה]] או הפרעה במצב ההכרה ([[חוסר הכרה]], אי שקט, בלבול)
+
# חולים שנזקקים לטיפול תרופתי לאיזון תסמינים (כגון: כאב, [[הקאות]], [[מצב בלבולי חריף]] (Delirium), [[קוצר נשימה]]), אך אינם מסוגלים לבלוע בשל מצב ירוד, הקאות, [[חסימת מעיים|חסימה מכנית במערכת העיכול]], [[הפרעות בבליעה]] או הפרעה במצב ההכרה ([[חוסר הכרה]], אי שקט, בלבול)
 
# חולים הסובלים מכאבים או קוצר נשימה, שאינם מאוזנים עם תוכנית הטיפולים שהם מקבלים ונזקקים למנות הצלה של [[Morphine]] פרנטרלי כדי להשיג תגובה מהירה
 
# חולים הסובלים מכאבים או קוצר נשימה, שאינם מאוזנים עם תוכנית הטיפולים שהם מקבלים ונזקקים למנות הצלה של [[Morphine]] פרנטרלי כדי להשיג תגובה מהירה
  
 
==אופן השימוש במשאבה==
 
==אופן השימוש במשאבה==
לצורך השימוש במשאבה יורכב עירוי תת-עורי למטופל והתרופות יוכנסו לשקית העירוי בהתאם למינונים הנדרשים. לעתים נדירות יורכב עירוי תוך-ורידי, בהתאם להחלטת רופא היחידה. הרכבת העירוי והכנת שקית התרופות תיעשה בבית המטופל על ידי אחות או רופא היחידה. הרכבת המשאבה תיעשה על ידי אחות או רופא שעברו הכשרה לשימוש במשאבה. אחרי ייצוב החולה תוזמן משאבה ועירוי עם הכנת רוקח מראש.
+
לצורך השימוש במשאבה יורכב עירוי תת-עורי למטופל והתרופות יוכנסו לשקית העירוי בהתאם למינונים הנדרשים. לעיתים נדירות יורכב עירוי תוך-ורידי, בהתאם להחלטת רופא היחידה. הרכבת העירוי והכנת שקית התרופות תיעשה בבית המטופל על ידי אחות או רופא היחידה. הרכבת המשאבה תיעשה על ידי אחות או רופא שעברו הכשרה לשימוש במשאבה. אחרי ייצוב החולה תוזמן משאבה ועירוי עם הכנת רוקח מראש.
  
 
יש לתכנת במשאבה את קצב העירוי הקבוע, ערך מנות ההצלה, תדירות המתן ואפשרות נעילה.
 
יש לתכנת במשאבה את קצב העירוי הקבוע, ערך מנות ההצלה, תדירות המתן ואפשרות נעילה.
  
בטיפול במשאבה לשיכוך כאבים ניתן לשלב תרופות שונות.
+
בטיפול במשאבה לשיכוך כאבים ניתן לשלב תרופות שונות.
  
{{רווח קשיח}} 
 
 
[[קובץ:פרוטוקולמשאבתשיכוךכאב.jpg|מרכז]]
 
[[קובץ:פרוטוקולמשאבתשיכוךכאב.jpg|מרכז]]
 
 
  
 
ניתן לתת עירוי של Morphine דרך המשאבה בנוסף על הטיפול הקיים או לבצע המרה כך שכל הטיפול ב-Morphine יינתן דרך המשאבה. חישוב מתן ה-Morphine ייעשה בהתאם להוראות הרופא, לפי מינון תרופות [[אופיואידים|אופיואידיות]] (Opioid drugs) שמקבל החולה באופן קבוע, עם שימוש בטבלאות ההמרה המקובלות.
 
ניתן לתת עירוי של Morphine דרך המשאבה בנוסף על הטיפול הקיים או לבצע המרה כך שכל הטיפול ב-Morphine יינתן דרך המשאבה. חישוב מתן ה-Morphine ייעשה בהתאם להוראות הרופא, לפי מינון תרופות [[אופיואידים|אופיואידיות]] (Opioid drugs) שמקבל החולה באופן קבוע, עם שימוש בטבלאות ההמרה המקובלות.
  
[[t:Midazolam|Midazolam]] יינתן בהתאם להוראות הרופא המטפל.
+
[[Midazolam]] יינתן בהתאם להוראות הרופא המטפל.
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
 
* [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=3803&sheetid=249 פרוטוקול שימוש במשאבת PCA ביחידה הפליאטיבית], מדיקל מדיה
 
* [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=3803&sheetid=249 פרוטוקול שימוש במשאבת PCA ביחידה הפליאטיבית], מדיקל מדיה
 
  
 
{{ייחוס|ד"ר שרגית גרינברג [[משתמש:פסח שורצמן|פרופ' פסח שורצמן]]}}
 
{{ייחוס|ד"ר שרגית גרינברג [[משתמש:פסח שורצמן|פרופ' פסח שורצמן]]}}

גרסה אחרונה מ־11:50, 21 באפריל 2023


פרוטוקול שימוש במשאבת שיכוך כאבים בשליטת המטופלים ביחידה הפליאטיבית
Protocol for using a patient controlled analgesia pump in the palliative unit
PCA-01.JPG
יוצר הערך ד"ר שרגית גרינברג פרופ' פסח שורצמן
TopLogoR.jpg
 


היחידה הפליאטיבית (Palliative unit) הוקמה לשם טיפול בחולים סופניים בביתם, בחיק משפחתם, תוך דגש על איכות חייהם, איזון תסמינים ותמיכה בחולים ובבני משפחתם. דרך הבחירה למתן תרופות לצורך איזון תסמינים היא דרך הפה או העור, אך לעיתים יש צורך במתן טיפול פרנטרלי (Parenteral) בשל התסמינים או בשל מצב המטופל. משאבת שיכוך כאבים בשליטת המטופל (PCA‏, Patient Controlled Analgesia pump) היא הדרך הבטוחה ביותר למתן טיפול פרנטרלי. המשאבה מאפשרת לחולה להיות שותף פעיל בטיפול בכאב על ידי שימוש במנות תרופה נוספות לפי הצורך (מנות הצלה). המשאבה קטנה, קלה ומאפשרת ניידות לחולה. מבחינת ניהול סיכונים, המכשיר ניתן לנעילה וכך בני המשפחה אינם יכולים לבצע שינויים בתוכנית הקבועה. המשאבה ניתנת לתכנות בצורה קלה ופשוטה על ידי הצוות המטפל ומאפשרת שינויים מיידיים בתוכנית הטיפול בהתאם לשינויים במצבו של החולה. למכשיר זיכרון פנימי המאפשר לצוות המטפל לקבל מידע על מספר הפעמים שהחולה השתמש במנות הצלה, מידע שנותן אומדן של רמות הכאב והאיזון התרופתי, ומאפשר התאמת תוכנית טיפולית.

מטרת פרוטוקול שימוש במשאבת שיכוך כאבים בשליטת המטופל ביחידה הפליאטיבית היא להגדיר מצבים שבהם יעשה שימוש במשאבה הנמצאת ברשות היחידה הפליאטיבית ומתן הנחיות לכך.

התוויות לשימוש

ניתן להשתמש במשאבה שברשות היחידה הפליאטיבית:

  1. כאשר מתן התרופות בדרך פרנטרלית הוא דחוף ואינו מאפשר המתנה לקבלת משאבה ותרופות מהחברה המספקת זאת באופן מוסדר
  2. כאשר נדרש טיטור (Titration) מהיר של התרופה מבלי שניתן לתכנן תוכנית קבועה ל-12–24 שעות

שימוש במשאבה מאפשר מתן של תרופות בבית החולה באופן מבוקר ומיידי עד קבלת משאבה עם תרופות בהכנת רוקח, כפי שיוזמן וייקבע על ידי רופא היחידה.

בחירת המטופלים

אוכלוסיית היעד לשימוש במשאבת שיכוך כאבים בשליטת המטופל:

  1. חולים שנזקקים לטיפול תרופתי לאיזון תסמינים (כגון: כאב, הקאות, מצב בלבולי חריף (Delirium), קוצר נשימה), אך אינם מסוגלים לבלוע בשל מצב ירוד, הקאות, חסימה מכנית במערכת העיכול, הפרעות בבליעה או הפרעה במצב ההכרה (חוסר הכרה, אי שקט, בלבול)
  2. חולים הסובלים מכאבים או קוצר נשימה, שאינם מאוזנים עם תוכנית הטיפולים שהם מקבלים ונזקקים למנות הצלה של Morphine פרנטרלי כדי להשיג תגובה מהירה

אופן השימוש במשאבה

לצורך השימוש במשאבה יורכב עירוי תת-עורי למטופל והתרופות יוכנסו לשקית העירוי בהתאם למינונים הנדרשים. לעיתים נדירות יורכב עירוי תוך-ורידי, בהתאם להחלטת רופא היחידה. הרכבת העירוי והכנת שקית התרופות תיעשה בבית המטופל על ידי אחות או רופא היחידה. הרכבת המשאבה תיעשה על ידי אחות או רופא שעברו הכשרה לשימוש במשאבה. אחרי ייצוב החולה תוזמן משאבה ועירוי עם הכנת רוקח מראש.

יש לתכנת במשאבה את קצב העירוי הקבוע, ערך מנות ההצלה, תדירות המתן ואפשרות נעילה.

בטיפול במשאבה לשיכוך כאבים ניתן לשלב תרופות שונות.

פרוטוקולמשאבתשיכוךכאב.jpg

ניתן לתת עירוי של Morphine דרך המשאבה בנוסף על הטיפול הקיים או לבצע המרה כך שכל הטיפול ב-Morphine יינתן דרך המשאבה. חישוב מתן ה-Morphine ייעשה בהתאם להוראות הרופא, לפי מינון תרופות אופיואידיות (Opioid drugs) שמקבל החולה באופן קבוע, עם שימוש בטבלאות ההמרה המקובלות.

Midazolam יינתן בהתאם להוראות הרופא המטפל.

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר שרגית גרינברג פרופ' פסח שורצמן


פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, נובמבר 2012, גיליון מס' 21, מדיקל מדיה