כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "קדחת כתמים ים תיכונית - Mediterranean spotted fever - חוזר משרד הבריאות"
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|סימוכין=[https://www.health.gov.il/hozer/mr72_1997.pdf חוזר משנת 1997], [https://www.health.gov.il/hozer/mr47_1999.pdf חוזרנו מס' 28/99 מיום 9/9/99] | |סימוכין=[https://www.health.gov.il/hozer/mr72_1997.pdf חוזר משנת 1997], [https://www.health.gov.il/hozer/mr47_1999.pdf חוזרנו מס' 28/99 מיום 9/9/99] | ||
|קישור= | |קישור= | ||
| − | |תאריך פרסום=20 ביוני 2017 | + | |תאריך פרסום=20 ביוני 2017 |
}} | }} | ||
| − | '''קדחת הכתמים הים תיכונית''' שייכת לקבוצת [[מחלות זואונוטיות]] הנגרמות מהדבקה | + | '''קדחת הכתמים הים תיכונית''' שייכת לקבוצת [[מחלות זואונוטיות]] הנגרמות מהדבקה על ידי מספר מינים של חיידקי ריקציה Rickettsia spp מקבוצת קדחת הכתמים (Spotted Fever Group - SFG). הדבקה של בני אדם מתרחשת על ידי העברת חיידקי SFG בנשיכה של טפילים חיצוניים (ectoparasites) כגון: קרציות, פרעושים וכיני גוף נגועות או במגע עם נוזלים וצואה נגועה שלהם. המאגר הטבעי נמצא בקרציות וכן בחיות בר, כלבים, מכרסמים, זוחלים וציפורים. בני אדם נדבקים באקראי. |
| − | מחלות מקבוצת קדחת כתמים נפוצות באזורים רבים בעולם: אסיה, אפריקה, אוסטרליה, אמריקה הצפונית והדרומית ואגן הים התיכון. המחלה הנחשבת לאלימה ביותר היא Rocky mountain spotted fever הנגרמת | + | מחלות מקבוצת קדחת כתמים נפוצות באזורים רבים בעולם: אסיה, אפריקה, אוסטרליה, אמריקה הצפונית והדרומית ואגן הים התיכון. המחלה הנחשבת לאלימה ביותר היא Rocky mountain spotted fever הנגרמת על ידי Rickettsia rickettsii ונפוצה ביבשות אמריקה. |
| − | קדחת הכתמים הים-תיכונית (Mediterranean spotted fever - MSF) נגרמת | + | קדחת הכתמים הים-תיכונית (Mediterranean spotted fever - MSF) נגרמת על ידי הריקציה Rickettsia conorii מועברת לבני אדם על ידי עקיצת קרצית הכלב החומה. בישראל נפוץ הוריאנט של המחלה הנקרא Israeli spotted fever הנגרם על ידי Rickettsia conorii subsp. israelensis. חיית המאגר היא הכלב. קדחת כתמים היא מחלה מחייבת הודעה אינדיבידואלית על פי [[פקודת בריאות העם]]. |
==המחולל== | ==המחולל== | ||
| − | בישראל - Rickettsia conorii, בעיקר | + | בישראל - Rickettsia conorii, בעיקר על ידי Rickettsia conorii israelensis. התגלו ריקציות נוספות בישראל הידועות כגורמות למחלה באדם. |
==המעביר== | ==המעביר== | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==אפידמיולוגיה של קדחת כתמים ים-תיכונית בישראל== | ==אפידמיולוגיה של קדחת כתמים ים-תיכונית בישראל== | ||
| − | קדחת כתמים ים תיכונית תוארה לראשונה בישראל | + | קדחת כתמים ים תיכונית תוארה לראשונה בישראל ב־1943. במהלך השנים 80–1971, שיעורי היארעות המחלה בישראל עלו מ־0.7 ל־10.3 מקרים ל־100,000 נפש. במאה ה-21, ההיארעות היא בממוצע 0.4 לכל 100,000 אוכלוסייה (גרף 1). |
| − | |||
| − | |||
| + | [[קובץ:קדחת כתמים-1.jpg|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|גרף 1: היארעות קדחת כתמים בישראל 2000–2016]] | ||
==עונתיות== | ==עונתיות== | ||
| − | קדחת הכתמים הים תיכונית מופיעה בעיקר בחודשי הקיץ, כאשר גם | + | קדחת הכתמים הים תיכונית מופיעה בעיקר בחודשי הקיץ, כאשר גם הווקטורים וגם בני האדם פעילים בטבע. במהלך השנים 2005–2016, 69% מהתחלואה התרכזה בחודשים יוני-אוקטובר, כאשר שיא התחלואה מדווחת בחודשים: אוגוסט (18%), יוני (15.3%) ו- יולי (14.0%) . |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | הטריאדה האופיינית למחלה היא חום, כאבי ראש ופריחה. החום נמשך ממספר ימים עד שבועיים. פריחה מקולופפולרית מפושטת, לרבות בכפות ידיים ורגליים, מופיעה ברוב המקרים ביום רביעי-חמישי מתחילת המחלה למשך 6–7 ימים. מעורבות כפות הידיים עשויה להופיע מאוחר יותר. ברבע עד שליש מהמקרים הפריחה היא פטכיאלית. תסמינים נוספים הם נפיחות של בלוטות הלימפה המנקזות את אזור הנשיכה, כאבי שרירים, סימנים גסטרואינטסטינליים (הקאה, שלשול) וחולשה. רק כשליש מהחולים זוכרים נשיכת קרצייה. כיב או קרום יבש במקום הנשיכה (eshcar) מופיע לעיתים רחוקות . | |
| + | בדיקות מעבדה אופייניות הן [[לויקופניה]], [[טרומבוציטופניה]], [[היפונתרמיה]], [[הפרעה באנזימי כבד|הפרעה קלה באנזימי כבד]]. | ||
| − | + | ללא טיפול המחלה עלולה להיות קטלנית. שיעור הקטלניות בישראל הוא פחות מ־3%. | |
| + | [[קובץ:קדחת כתמים-2.jpg|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|גרף 2: התפלגות מקרי קדחת כתמים בישראל, לפי חודש בתקופה 2005–2016 (נתונים מצטברים)]] | ||
[[קובץ:קדחת כתמים.jpg|מרכז|600 פיקסלים]] | [[קובץ:קדחת כתמים.jpg|מרכז|600 פיקסלים]] | ||
| − | |||
==תקופת דגירה== | ==תקופת דגירה== | ||
| − | 5-7 ימים. | + | 5-7 ימים. |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | ;אבחון מעבדתי למחלת הכתמים הים-תיכונית (Mediterranean spotted fever) במרכז הארצי לריקציאזיס במכון הביולוגי בנס ציונה{{הערה| בכל חשד לקדחת הכתמים, יש להתייעץ בזיהומולוג או במרכז הארצי לצורך בחינת הדגימה האופטימלית.}} | ||
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
| שורה 57: | שורה 51: | ||
| בידוד החיידק || דם מלא, נסיוב, רקמות. יש להקפיד על לקיחת הדגימות בצורה סטרילית. רצוי להימנע ממתן טיפול אנטיביוטי עד לאחר לקיחת הדגימה. || עד שלושה שבועות. תוצאה שלילית לא בהכרח שוללת הדבקה בחיידק. תוצאה חיובית נדירה ביותר. | | בידוד החיידק || דם מלא, נסיוב, רקמות. יש להקפיד על לקיחת הדגימות בצורה סטרילית. רצוי להימנע ממתן טיפול אנטיביוטי עד לאחר לקיחת הדגימה. || עד שלושה שבועות. תוצאה שלילית לא בהכרח שוללת הדבקה בחיידק. תוצאה חיובית נדירה ביותר. | ||
|- | |- | ||
| − | | מבחן PCR Nested | + | | מבחן PCR Nested |
| | | | ||
*דם מלא (במבחנה עם חומר נגד קרישה). | *דם מלא (במבחנה עם חומר נגד קרישה). | ||
| − | *CSF | + | *CSF |
*רקמות גם כאלו המקובעות בפארפין. | *רקמות גם כאלו המקובעות בפארפין. | ||
*ביופסיה סטרילית מאזור הפריחה בעור. | *ביופסיה סטרילית מאזור הפריחה בעור. | ||
| שורה 69: | שורה 63: | ||
ברקמה - עד יומיים. תוצאה שלילית לא בהכרח שוללת הדבקה בחיידק. | ברקמה - עד יומיים. תוצאה שלילית לא בהכרח שוללת הדבקה בחיידק. | ||
|- | |- | ||
| − | |אבחנה היסטולוגית | + | |אבחנה היסטולוגית על ידי צביעה אימונוהיסטוכימית || רקמות ||כשלושה ימים. |
|- | |- | ||
| − | |מבחן IFA סרולוגי (מבחן אימונופלורסצנטי) בלתי-ישיר||נסיוב - תוך שבועיים מרגע הופעת סימפטומים. לאימות נדרש נסיוב נוסף בפער של לפחות 10 ימים מהנסיוב הראשון ( | + | |מבחן IFA סרולוגי (מבחן אימונופלורסצנטי) בלתי-ישיר||נסיוב - תוך שבועיים מרגע הופעת סימפטומים. לאימות נדרש נסיוב נוסף בפער של לפחות 10 ימים מהנסיוב הראשון (3–6 שבועות מהופעת הסימפטומים).{{ש}}יש לשמור את הדגימות בקירור.||כשלושה ימים, מקרים דחופים יטופלו עוד באותו היום.{{ש}}התוצאה עלולה להיות שלילית בשבוע הראשון למחלה ולהפוך חיובית רק בשבוע השני. תיתכן תגובה צולבת ( cross reaction) בין ריקציות מקבוצת SFG לבין ריקציות מקבוצת- Typhus group |
|} | |} | ||
| − | + | (*) מידע מורחב על שיטות המעבדה ניתן למצוא בקובץ: "[[שרות המרכז הארצי לריקציוזיס - חוזר משרד הבריאות|שירות המרכז הארצי לריקציוזיס]]", סימוכין 01602217. | |
| − | (*) מידע מורחב על שיטות המעבדה ניתן למצוא בקובץ: "[[שרות המרכז הארצי לריקציוזיס - חוזר משרד הבריאות|שירות המרכז הארצי לריקציוזיס]]" , סימוכין 01602217. | ||
==אופן משלוח הדגימות למרכז הארצי במכון הביולוגי בנס ציונה== | ==אופן משלוח הדגימות למרכז הארצי במכון הביולוגי בנס ציונה== | ||
| − | את הדגימות יש לשלוח בהתאם לחוזר מנהל הרפואה מס. 21/2014 של משרד הבריאות מיום 1.6.2014, בנושא: "נוהל בטיחות לשינוע חומרים ביולוגיים זיהומיים ודגימות לאבחנה רפואית מעבדתית" (מספר סידורי 51-001/6-SF של המחלקה למעבדות). | + | את הדגימות יש לשלוח בהתאם לחוזר מנהל הרפואה מס. 21/2014 של משרד הבריאות מיום 1.6.2014, בנושא: "[[נוהל בטיחות לשינוע חומרים ביולוגיים זיהומיים ודגימות לאבחנה רפואית מעבדתית]]" (מספר סידורי 51-001/6-SF של המחלקה למעבדות). |
| − | את משלוחי הדגימות יש לתאם מראש ע" | + | את משלוחי הדגימות יש לתאם מראש ע"י יצירת קשר עם המוקד: |
| − | 08-9381601/602. הדגימות מופקדות במקרר המצוי בשער המכון ונאספות ע | + | 08-9381601/602. הדגימות מופקדות במקרר המצוי בשער המכון ונאספות ע"י צוות הרפרנס בכל יום עבודה בשעה 8:00. |
| − | טלפונים של המרכז הארצי לריקציוזיס וללפטוספירוזיס: 08-9381444 , 08-9381573 , 08-9381517 פקסים: 08-9381574, 08-9381452 | + | טלפונים של המרכז הארצי לריקציוזיס וללפטוספירוזיס: 08-9381444, 08-9381573, 08-9381517 פקסים: 08-9381574, 08-9381452 |
==בדיקות נוספות== | ==בדיקות נוספות== | ||
| שורה 91: | שורה 84: | ||
מכיוון שהמחלה עלולה להיות קטלנית ללא טיפול ומכיוון שלעיתים קרובות יש איחור באבחנה הסרולוגית יש להתחיל טיפול על סמך שיקולים קליניים ואפידמיולוגיים '''ולא להמתין לאישור מעבדתי'''. | מכיוון שהמחלה עלולה להיות קטלנית ללא טיפול ומכיוון שלעיתים קרובות יש איחור באבחנה הסרולוגית יש להתחיל טיפול על סמך שיקולים קליניים ואפידמיולוגיים '''ולא להמתין לאישור מעבדתי'''. | ||
| − | טיפול הבחירה הוא בתרופה [[דוקסיצילין]] (doxycycline) למשך 5 ימים. טיפול ב- [[chloramphenicol]] נחשב פחות יעיל. | + | טיפול הבחירה הוא בתרופה [[דוקסיצילין]] (doxycycline) למשך 5 ימים. טיפול ב- [[chloramphenicol]] נחשב פחות יעיל. |
מקרים קלים בילדים ובנשים הרות ניתן לטפל בתרופות מקבוצת המאקרולידים - ,clarithromycin azithromycin. במקרים קשים יש לטפל תמיד בדוקסיצילין. | מקרים קלים בילדים ובנשים הרות ניתן לטפל בתרופות מקבוצת המאקרולידים - ,clarithromycin azithromycin. במקרים קשים יש לטפל תמיד בדוקסיצילין. | ||
==מניעה ודיווח== | ==מניעה ודיווח== | ||
| − | *יש לדווח על מקרים מאובחנים ללשכת הבריאות | + | *יש לדווח על מקרים מאובחנים ללשכת הבריאות הרלוונטית. |
*יש לטפל בחיות בית ומשק למניעת קרציות על פי הנחיות השירותים הוטרינריים: | *יש לטפל בחיות בית ומשק למניעת קרציות על פי הנחיות השירותים הוטרינריים: | ||
http://www.moag.gov.il/vet/Yechidot/TachshirimTrufot/Pirsumim/2016/Documents/tachshirim_rishuy6122016.pdf | http://www.moag.gov.il/vet/Yechidot/TachshirimTrufot/Pirsumim/2016/Documents/tachshirim_rishuy6122016.pdf | ||
| − | בברכה | + | בברכה, |
| − | ד"ר אמיליה אניס | + | ד"ר אמיליה אניס, |
| − | מנהלת האגף לאפידמיולוגיה | + | מנהלת האגף לאפידמיולוגיה. |
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | |||
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]] | [[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:03, 14 במרץ 2020
 | ||
|---|---|---|
| קדחת כתמים ים תיכונית - MEDITERRANEAN SPOTTED FEVER - ריענון הנחיות | ||
| סימוכין | חוזר משנת 1997, חוזרנו מס' 28/99 מיום 9/9/99 | |
| תאריך פרסום | 20 ביוני 2017 | |
קדחת הכתמים הים תיכונית שייכת לקבוצת מחלות זואונוטיות הנגרמות מהדבקה על ידי מספר מינים של חיידקי ריקציה Rickettsia spp מקבוצת קדחת הכתמים (Spotted Fever Group - SFG). הדבקה של בני אדם מתרחשת על ידי העברת חיידקי SFG בנשיכה של טפילים חיצוניים (ectoparasites) כגון: קרציות, פרעושים וכיני גוף נגועות או במגע עם נוזלים וצואה נגועה שלהם. המאגר הטבעי נמצא בקרציות וכן בחיות בר, כלבים, מכרסמים, זוחלים וציפורים. בני אדם נדבקים באקראי.
מחלות מקבוצת קדחת כתמים נפוצות באזורים רבים בעולם: אסיה, אפריקה, אוסטרליה, אמריקה הצפונית והדרומית ואגן הים התיכון. המחלה הנחשבת לאלימה ביותר היא Rocky mountain spotted fever הנגרמת על ידי Rickettsia rickettsii ונפוצה ביבשות אמריקה.
קדחת הכתמים הים-תיכונית (Mediterranean spotted fever - MSF) נגרמת על ידי הריקציה Rickettsia conorii מועברת לבני אדם על ידי עקיצת קרצית הכלב החומה. בישראל נפוץ הוריאנט של המחלה הנקרא Israeli spotted fever הנגרם על ידי Rickettsia conorii subsp. israelensis. חיית המאגר היא הכלב. קדחת כתמים היא מחלה מחייבת הודעה אינדיבידואלית על פי פקודת בריאות העם.
המחולל
בישראל - Rickettsia conorii, בעיקר על ידי Rickettsia conorii israelensis. התגלו ריקציות נוספות בישראל הידועות כגורמות למחלה באדם.
המעביר
הווקטור העיקרי להעברת הריקציות הוא קרציית הכלב החומה Rhipicephalus sanguineus.
חיות המאגר
כלבים, חזירי בר, שועלים ועוד.
אפידמיולוגיה של קדחת כתמים ים-תיכונית בישראל
קדחת כתמים ים תיכונית תוארה לראשונה בישראל ב־1943. במהלך השנים 80–1971, שיעורי היארעות המחלה בישראל עלו מ־0.7 ל־10.3 מקרים ל־100,000 נפש. במאה ה-21, ההיארעות היא בממוצע 0.4 לכל 100,000 אוכלוסייה (גרף 1).
עונתיות
קדחת הכתמים הים תיכונית מופיעה בעיקר בחודשי הקיץ, כאשר גם הווקטורים וגם בני האדם פעילים בטבע. במהלך השנים 2005–2016, 69% מהתחלואה התרכזה בחודשים יוני-אוקטובר, כאשר שיא התחלואה מדווחת בחודשים: אוגוסט (18%), יוני (15.3%) ו- יולי (14.0%) .
הטריאדה האופיינית למחלה היא חום, כאבי ראש ופריחה. החום נמשך ממספר ימים עד שבועיים. פריחה מקולופפולרית מפושטת, לרבות בכפות ידיים ורגליים, מופיעה ברוב המקרים ביום רביעי-חמישי מתחילת המחלה למשך 6–7 ימים. מעורבות כפות הידיים עשויה להופיע מאוחר יותר. ברבע עד שליש מהמקרים הפריחה היא פטכיאלית. תסמינים נוספים הם נפיחות של בלוטות הלימפה המנקזות את אזור הנשיכה, כאבי שרירים, סימנים גסטרואינטסטינליים (הקאה, שלשול) וחולשה. רק כשליש מהחולים זוכרים נשיכת קרצייה. כיב או קרום יבש במקום הנשיכה (eshcar) מופיע לעיתים רחוקות .
בדיקות מעבדה אופייניות הן לויקופניה, טרומבוציטופניה, היפונתרמיה, הפרעה קלה באנזימי כבד.
ללא טיפול המחלה עלולה להיות קטלנית. שיעור הקטלניות בישראל הוא פחות מ־3%.
תקופת דגירה
5-7 ימים.
- אבחון מעבדתי למחלת הכתמים הים-תיכונית (Mediterranean spotted fever) במרכז הארצי לריקציאזיס במכון הביולוגי בנס ציונה[1]
| סוג הבדיקה | אתר הדגימה | זמן לקבלת תשובה |
|---|---|---|
| בידוד החיידק | דם מלא, נסיוב, רקמות. יש להקפיד על לקיחת הדגימות בצורה סטרילית. רצוי להימנע ממתן טיפול אנטיביוטי עד לאחר לקיחת הדגימה. | עד שלושה שבועות. תוצאה שלילית לא בהכרח שוללת הדבקה בחיידק. תוצאה חיובית נדירה ביותר. |
| מבחן PCR Nested |
רצוי להימנע ממתן טיפול אנטיביוטי עד לאחר לקיחת הדגימה |
לרוב - באותו היום.
ברקמה - עד יומיים. תוצאה שלילית לא בהכרח שוללת הדבקה בחיידק. |
| אבחנה היסטולוגית על ידי צביעה אימונוהיסטוכימית | רקמות | כשלושה ימים. |
| מבחן IFA סרולוגי (מבחן אימונופלורסצנטי) בלתי-ישיר | נסיוב - תוך שבועיים מרגע הופעת סימפטומים. לאימות נדרש נסיוב נוסף בפער של לפחות 10 ימים מהנסיוב הראשון (3–6 שבועות מהופעת הסימפטומים). יש לשמור את הדגימות בקירור. |
כשלושה ימים, מקרים דחופים יטופלו עוד באותו היום. התוצאה עלולה להיות שלילית בשבוע הראשון למחלה ולהפוך חיובית רק בשבוע השני. תיתכן תגובה צולבת ( cross reaction) בין ריקציות מקבוצת SFG לבין ריקציות מקבוצת- Typhus group |
(*) מידע מורחב על שיטות המעבדה ניתן למצוא בקובץ: "שירות המרכז הארצי לריקציוזיס", סימוכין 01602217.
אופן משלוח הדגימות למרכז הארצי במכון הביולוגי בנס ציונה
את הדגימות יש לשלוח בהתאם לחוזר מנהל הרפואה מס. 21/2014 של משרד הבריאות מיום 1.6.2014, בנושא: "נוהל בטיחות לשינוע חומרים ביולוגיים זיהומיים ודגימות לאבחנה רפואית מעבדתית" (מספר סידורי 51-001/6-SF של המחלקה למעבדות).
את משלוחי הדגימות יש לתאם מראש ע"י יצירת קשר עם המוקד:
08-9381601/602. הדגימות מופקדות במקרר המצוי בשער המכון ונאספות ע"י צוות הרפרנס בכל יום עבודה בשעה 8:00. טלפונים של המרכז הארצי לריקציוזיס וללפטוספירוזיס: 08-9381444, 08-9381573, 08-9381517 פקסים: 08-9381574, 08-9381452
בדיקות נוספות
בדיקות סרולוגיות: ברוב מעבדות בתי החולים ניתן לבצע בדיקה סרולוגית - מבחן IFA מסרום כמתואר בטבלה.
טיפול
מכיוון שהמחלה עלולה להיות קטלנית ללא טיפול ומכיוון שלעיתים קרובות יש איחור באבחנה הסרולוגית יש להתחיל טיפול על סמך שיקולים קליניים ואפידמיולוגיים ולא להמתין לאישור מעבדתי.
טיפול הבחירה הוא בתרופה דוקסיצילין (doxycycline) למשך 5 ימים. טיפול ב- chloramphenicol נחשב פחות יעיל.
מקרים קלים בילדים ובנשים הרות ניתן לטפל בתרופות מקבוצת המאקרולידים - ,clarithromycin azithromycin. במקרים קשים יש לטפל תמיד בדוקסיצילין.
מניעה ודיווח
- יש לדווח על מקרים מאובחנים ללשכת הבריאות הרלוונטית.
- יש לטפל בחיות בית ומשק למניעת קרציות על פי הנחיות השירותים הוטרינריים:
בברכה,
ד"ר אמיליה אניס,
מנהלת האגף לאפידמיולוגיה.
הערות שוליים
- ↑ בכל חשד לקדחת הכתמים, יש להתייעץ בזיהומולוג או במרכז הארצי לצורך בחינת הדגימה האופטימלית.