כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "קידום בריאות ורפואה מונעת - מבוא - Health promotion and preventive medicine - introduction"
מתוך ויקירפואה
| (12 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{ערך בבדיקה}} | ||
{{פרק | {{פרק | ||
|ספר=המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת | |ספר=המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת | ||
| שורה 7: | שורה 8: | ||
|שם הפרק='''מבוא''' | |שם הפרק='''מבוא''' | ||
}} | }} | ||
| + | ==איגורים תומכים== | ||
| + | *החברה לחקר, מניעה וטיפול בטרשת העורקים | ||
| + | *האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם | ||
| + | *האיגוד לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים | ||
| + | *האיגוד הישראלי לרפואת ריאות | ||
| + | *החברה לרפואת הנקה בישראל | ||
| + | *האיגוד הישראלי לרפואת ילדים | ||
| + | |||
==פתח דבר== | ==פתח דבר== | ||
| − | + | הרפואה המודרנית מצאה פתרונות לבעיות רפואיות רבות, אך לא מצאה ריפוי למרבית המצבים הכרוניים, ולכן קידום בריאות ורפואה מונעת היו לאבני דרך חשובות ברפואה במאה ה-21. | |
| − | + | מצאנו לנכון לרכז את כל המידע הקיים ולהשתמש בו כחומר לימוד בבתי ספר לרפואה, בהתמחויות שונות, בקרב צוותי רפואה בקהילה ובבתי החולים ובקרב כלל העוסקים ברפואה מונעת ורפואה המכוונת לקידום בריאות בכל קבוצות הגיל באוכלוסייה. | |
| − | ההמלצות | + | ההמלצות בחוברת זו מבוססות על מהדורת 2013 וכן על עדכונים של המלצות כוחות המשימה האמריקאיים והאירופיים, המועצות הלאומיות של משרד הבריאות והמלצות משרד הבריאות, בתוך התחשבות בנתונים אפידמיולוגיים מישראל ובמבנה הייחודי של מערכת הבריאות בה. מרבית ההמלצות עונות על אמות המידה להמלצות מסוג B-1 A של כוח המשימה האמריקאי (USPSTF). |
| − | + | כמה המלצות נכללו אף שהן נשענות על חוות דעת מומחים בלבד, ואין להן בשלב זה ראיות מחקריות עוצמתיות יותר. | |
| − | + | אנו סבורים כי קידום בריאות, פעולות למניעה ראשונית ופעולות לאיתור מוקדם הם גם באחריות הציבור עצמו - עליו להיות פעיל בשמירה על בריאותו. כל הכתוב הוא בגדר המלצה בלבד, ולא הנחיה לחובת ביצוע המוטלת על הרופאים. בכל מקרה יש להפעיל שיקול דעת רפואי. | |
| − | + | חלק הראשון מחולק לפי קבוצות גיל. בנוגע לכל קבוצת גיל מופיע תיאור מפורט של הפעולות שיש לנקוט, וכן טבלה תמציתית שנועדה להקל על הקוראים. בחוברת תמצאו פרקים המפרטים את מהות הפעולות בתחומים העיקריים, כגון עדכון תוכנית החיסונים בילדים ובמבוגרים והמלצות לאורח חיים בריא בתחום מניעת עישון, פעילות גופנית, תזונה נכונה ועוד. הפרק האחרון הוא אולי המעניין ביותר, ובו “נושאים במחלוקת". לנוחיותכם, לחוברת מתלווה רשימת מקורות מפורטת ומעודכנת, ובה מאות מובאות, זאת כדי לתת תוקף מדעי ועדכני לכתוב. בנוגע לכל קבוצת גיל או נספח רשומים מספרי המקורות הרלוונטיים ביותר. | |
| − | + | את העדכון והכתיבה הובילו פרופ' אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין וד"ר תם אקסלרוד, בעזרת ד"ר אלי רוזנברג וד"ר ענבל קדמן, ואיתם עוד רבים וטובים שהיו חברים בוועדות השונות או שהשתתפו כעורכים, מעירים או סוקרים, מומחים בתחומים רפואת המשפחה, רפואה מונעת ובריאות הציבור, גריאטריה, מחלות זיהומיות ורפואת ילדים. | |
| − | + | ד"ר יצחק ברלוביץ' יזם פיתוח אתר אינטרנט "שווה בדיקה" דרכו יכול הציבור לקבל פירוט המלצות אישיות לפי הכתוב בחוברת זו. | |
| − | + | החומר הועבר לעיון מומחים מתחומים נוספים ולהערותיהם. | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | החוברת עודכנה בשנת 2022, ולכן עם חלוף הזמן יש להיעזר בספרות עדכנית. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==מבוא== | ==מבוא== | ||
| − | + | קידום בריאות ורפואה מונעת הם שניים מהיעדים החשובים ביותר של שירותי הבריאות כיוון שהם מאפשרים להאריך את תוחלת חיים, לשפר את איכות החיים ולהאריך את השנים הפנויות ממחלות וממוגבלויות ("שנים בריאות"). לפיכך, ארגון הבריאות העולמי כלל נושאים אלה ביעדי "בריאות לכל בשנת האלפיים", ובפרסומיו ניתן דגש מיוחד לחשיבות הרפואה המונעת. גם משרד הבריאות וקופות החולים שמים דגש מוגבר על תחומים אלה במסגרת מדדי הבריאות ויוזמת "לעתיד בריא 2020", אך בינתיים לא הוקצה זמן רב יותר כדי לאפשר יישום שלהם. | |
| − | + | פעולות אלו עשויות להתבצע במסגרות שונות: במסגרת הפרט, המשפחה והקהילה, ובשלוש רמות מניעה: | |
| + | *'''מניעה ראשונית (Primary Prevention) -''' מטרתה הפחתת החשיפה לגורמי סיכון או יצירת חסינות כלפיהם כדי מנוע הופעה של מחלה או נזק. המניעה הראשונית כוללת, מלבד שינוי באורח החיים, חיסונים וטיפול תרופתי מונע, כולל מתן תוספי מזון וויטמינים, וכן שינויים בהרגלים ובאורחות חיים של האוכלוסייה, למשל הימנעות מעישון ומחשיפה יתרה לשמש, תזונה נכונה, נהיגה נכונה, וביצוע פעילות גופנית סדירה. באמצעות מניעה ראשונית אפשר להפחית את שיעורי התמותה עד 50 אחוזים | ||
| + | *'''מניעה שניונית (Secondary Prevention) -''' מטרתה גילוי מוקדם של המחלה או גורם הסיכון וטיפול בהם בשלב מוקדם ככל האפשר כדי לשנות את מהלך המחלה. רמה זו מתבצעת באמצעות זימון יזום של האוכלוסייה למגוון בדיקות (בדיקות דם, לח"ד, הדמיה וכו'), Case Finding {{כ}}(Opportunistic screening) ובדיקות סקר כלליות (Systematic Screening). לרמה זו משקל פחות מאשר למניעה ראשונית | ||
| + | *'''מניעה שלישונית (Tertiary Prevention) -''' מטרתה הפחתת הסיבוכים וצמצום השלכותיה של מחלה מפושטת לאחר שכבר הופיעו המחלה או הנזק. היא מתבצעת באמצעות התערבות | ||
| − | + | בעולם הרפואה, התבחינים לבדיקות סקר מבוססים על העקרונות של וילסון{{הערה|שם=הערה1|Wilson J, Junger G. The principles and practice of screening for disease. 1968.}}, ומובאים בבחירתם שלושה מרכיבים: | |
| − | + | *'''מרכיב המחלה''': | |
| − | + | *#שיעורי היארעות והימצאות משמעותיים | |
| − | + | *#חומרת המחלה | |
| − | + | *#קיום אמצעים לשינוי מהלך המחלה | |
| − | + | *#מציאות תרופה אסימפטומטית משמעותית, כזאת המאפשרת התערבות | |
| − | + | *#יחס סיכון/תועלת נמוך בנוגע לטיפול המקובל | |
| − | + | *'''מרכיב האמצעים לגילוי/הכלי האבחנתי/הבדיקה''': | |
| − | + | *#קיום אמצעים מתאימים (זולים, פשוטים, בטוחים) לגילוי המחלה בתקופה האסימפטומטית, כאלה המתאימים לבדיקה המונית של אוכלוסייה בריאה | |
| − | + | *#רמות רגישות וסגוליות גבוהות יחסית של בדיקת הסינון | |
| − | + | *#שיעור סיבוכים נמוך לביצוע הבדיקה | |
| − | + | *#יחס סיכון/תועלת נמוך | |
| − | + | *#עלות סבירה: יחס עלות/תועלת נמוך | |
| − | + | *'''מרכיב האוכלוסייה והמערכת הרפואית''': | |
| − | + | *#.ערך מנבא (Predictive Value) גבוה לבדיקה בקרב האוכלוסייה | |
| − | # | + | *#.קדימות גבוהה בקרב מקבלי ההחלטות |
| − | + | *#מודעות של האוכלוסייה ונכונות שלה לשתף פעולה (בדיקה שהאוכלוסייה מחשיבה קבילה) | |
| − | + | *#הימצאות תשתית טיפולית מתאימה ונאותה או אפשרות להקים תשתית כזאת | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | # | ||
| − | # | ||
| − | # | ||
| − | # | ||
המדד האמין ביותר להערכת תוכנית סקירה הוא ירידה בשיעור תמותה. להלן יתרונות וחסרונות בדיקות סקירה: | המדד האמין ביותר להערכת תוכנית סקירה הוא ירידה בשיעור תמותה. להלן יתרונות וחסרונות בדיקות סקירה: | ||
{|cellpadding="4" border="1" | {|cellpadding="4" border="1" | ||
| + | |+'''טבלה א: יתרונות וחסרונות של בדיקות סקר''' | ||
| + | |- | ||
|'''יתרונות''' | |'''יתרונות''' | ||
|'''חסרונות''' | |'''חסרונות''' | ||
|- | |- | ||
|הפחתת תחלואה ותמותה אמיתיים. | |הפחתת תחלואה ותמותה אמיתיים. | ||
| − | | | + | |תוצאה שלילית כוזבת (False negative) היא אישור מטעה לבריאות, והיא מעכבת אבחנה וטיפול. |
|- | |- | ||
| − | |שיפור פרוגנוזה לחולים שאותרו בסקירה. | + | |שיפור פרוגנוזה לחולים שאותרו בסקירה. |
| − | | | + | |תוצאה חיובית כוזבת (False positive), כלומר תוצאה חיובית לאדם ללא מחלה, גורמת מצוקה נפשית ועלולה להוביל לבדיקות נוספות ולטיפולים מיותרים (עד שמתבררת הטעות). |
|- | |- | ||
|טיפול פחות רדיקלי לריפוי חולים המאובחנים מוקדם. | |טיפול פחות רדיקלי לריפוי חולים המאובחנים מוקדם. | ||
| − | | | + | |תוצאת בדיקה תקינה עלולה לעורר תחושת ביטחון מדומה ולדחות את האבחנה ("נבדקתי והכול בסדר"). |
|- | |- | ||
|מעניק חיזוק שהאדם בריא (Reassurance). | |מעניק חיזוק שהאדם בריא (Reassurance). | ||
| − | |אבחון-יתר לחולים | + | |אבחון-יתר וטיפול-יתר לחולים גבוליים שבלא איתור מוקדם כלל לא היו מטופלים והמחלה מעולם לא הייתה מתבטאת אצלם (או להפך - מחלה עמידה שבדיעבד מתברר שאינה מגיבה לטיפולים). |
|- | |- | ||
|חיסכון במשאבים לטיפול. | |חיסכון במשאבים לטיפול. | ||
| שורה 89: | שורה 88: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |ביזבוז משאבים | + | |ביזבוז משאבים בבדיקת אנשים בריאים. |
|} | |} | ||
| − | + | ההמלצות בחוברת זו מבוססות על המלצות ברמת A ו- B של כוחות המשימה לרפואה מונעת של ארצות הברית וקנדה, המלצות ברמה 1 ו-2 של ICSI, מחקרים מבוקרים, מטה-אנליזות, סקירות ספרות נבחרות ודעת מומחים, הנחיות מוכרות של משרד הבריאות, המלצות המועצות הלאומיות לפדיאטריה, לאונקולוגיה ולקרדיולוגיה בהתאמה לאפידמיולוגיה האופיינית למדינת ישראל וחוות דעת מומחים בישראל. בכמה מפרקי החוברת נעשה מאמץ לאפיין את ההמלצות השונות בדירוג חוזק ההמלצה ועוצמת הראיות בהתאם לשיטת הדירוג של USPSTF{{כ}}{{הערה|שם=הערה2|US Preventive Services Task Force. Grade Definitions After July 2012.}} (למעט בהמלצות הקרדיולוגיות בהן נעשה שימוש בשיטה המקבילה של ה-ACC/AHA{{כ}}{{הערה|שם=הערה3|Halperin JL, Levine GN, Al-Khatib SM, Birtcher KK, Bozkurt B, Brindis RG, et al. Further Evolution of the ACC/AHA Clinical Practice Guideline Recommendation Classification System. Circulation. 2016;133)14(.}}). | |
| − | ההמלצות בחוברת זו מבוססות על המלצות ברמת A | ||
הוועדה גיבשה הנחיות בשלושה תחומים ברפואה מונעת: | הוועדה גיבשה הנחיות בשלושה תחומים ברפואה מונעת: | ||
| − | #פעולות | + | #פעולות ייעוץ וקידום בריאות למניעת מחלות ותאונות. |
| − | #חיסונים בכל הגילים ותרופות | + | #חיסונים בכל הגילים ותרופות או תכשירים אחרים למניעת מחלות (Chemoprevention). |
#איתור מוקדם של מחלות. | #איתור מוקדם של מחלות. | ||
| − | '''המלצותינו מתייחסות לפעולות העיקריות המומלצות | + | '''המלצותינו מתייחסות לפעולות העיקריות המומלצות לכל קבוצת גיל, ואינן כוללות תיעדוף על פי עומס תחלואה או עלות-תועלת ומועילות ההתערבות. אף על פי כן, אנו מדגישים כי עמידה בתוכנית החיסונים, הימנעות מעישון, פעילות גופנית סדירה, מניעת השמנה, תזונה נכונה, הימנעות מחשיפה יתרה לשמש ונהיגה זהירה הן הפעולות החשובות ביותר למניעת מחלות ולקידום בריאות. בפרט, הפסקת עישון, פעילות גופנית ותזונה נכונה הן הפעולות החשובות ביותר לשמירת בריאות ולמניעת מחלות לב וסרטן.''' |
| − | + | ההמלצות מיועדות למגוון אוכלוסיות מקצועיות בתחום הבריאות: לכל ציבור הרופאות והרופאים, לצוות הסיעודי, לצוותי בריאות בקהילה, לסטודנטים ולסטודנטיות לרפואה ולסיעוד ולקובעי מדיניות, כגון משרד הבריאות וקופות החולים. גם הקהל הרחב יוכל להיעזר בהמלצות אלה. | |
| − | אנו סבורים כי קידום בריאות, פעולות מניעה | + | אנו סבורים כי קידום בריאות, פעולות מניעה ראשוניות ופעולות איתור מוקדם הן באחריות הציבור עצמו וכי עליו להיות פעיל בשמירת בריאותו ולהקפיד לבצע את פעולות אלה עבור עצמו. לצד זה, אנו מברכים על כך שהצוותים הרפואיים עוסקים היום בפעולות רפואה מונעת וקידום בריאות על אף הקשיים ליישום רפואה כזאת במסגרת הרפואה הראשונית: יש סתירות בין ההמלצות שמפרסמים גופים מקצועיים שונים, קשה לשכנע את המטופל ואת המטפל בנחיצות הבדיקות, יש פערי ידע והמשאבים מוגבלים (בעיקר מרפאות עמוסות, חוסר זמן וכוח אדם). כל אלו משפיעים על הרפואה הראשונית לתעדף את העיסוק במחלות החריפות על פני רפואה מונעת. |
| − | + | כדי לסייע להתגבר על כמה מהגורמים המעכבים צורפו המלצות ליישום ההמלצות. נוסף על כך, כמה מפעולות המניעה והאיתור המוקדם הוכנסו למדדי האיכות של הקופות. כדי שפעולות אלה יתבצעו בעקביות וכחלק מפעילות סדירה, יש להקצות לכך זמן ולחלק את הפעילויות בין הצוות הרפואי בקהילה (רופאות ורופאים, אחיות ואחים, מזכירות רפואית, מקדמי בריאות וכדומה). | |
| − | |||
| − | כדי לסייע להתגבר על | ||
==השתתפו בעדכון ועריכת מהדורת 2008, לפי סדר א׳-ב׳== | ==השתתפו בעדכון ועריכת מהדורת 2008, לפי סדר א׳-ב׳== | ||
| − | |||
*פרופ׳ אמיתי יונה | *פרופ׳ אמיתי יונה | ||
| − | * | + | *ד"ר אפק שני |
*פרופ׳ בורשטיין יעקב | *פרופ׳ בורשטיין יעקב | ||
*ד"ר גבאי אפרת | *ד"ר גבאי אפרת | ||
*ד"ר גרפשטיין ישראל | *ד"ר גרפשטיין ישראל | ||
*פרופ׳ דגן ירון | *פרופ׳ דגן ירון | ||
| − | * | + | *ד"ר דובנוב-רז גל |
*הגב׳ הירש נירה | *הגב׳ הירש נירה | ||
* ד"ר הנקין יעקב | * ד"ר הנקין יעקב | ||
* ד"ר חזן ביביאנה | * ד"ר חזן ביביאנה | ||
| − | * [[משתמש:חוה טבנקין|פרופ' חוה טבנקין]] | + | * [[משתמש:חוה טבנקין|פרופ' חוה טבנקין]] יו"ר הוועדה |
| − | * | + | * ד"ר להד אמנון |
* פרופ׳ לוי-להד אפרת | * פרופ׳ לוי-להד אפרת | ||
*מר נייס שחר | *מר נייס שחר | ||
| − | * | + | *ד"ר נקר ששון |
| − | * | + | *ד"ר עמית רותם |
| − | *[[משתמש:נעמה קונסטנטיני| | + | *[[משתמש:נעמה קונסטנטיני|פרופ' קונסטנטיני נעמה]] |
*[[משתמש:אליעזר קיטאי|פרופ׳ קיטאי אלי]] | *[[משתמש:אליעזר קיטאי|פרופ׳ קיטאי אלי]] | ||
| − | * | + | *ד"ר קן יחזקאלי |
| − | * | + | *ד"ר רוזנברג אלי |
*פרופ׳ רנרט גדי | *פרופ׳ רנרט גדי | ||
| − | * | + | *ד"ר רסולי איריס |
*פרופ׳ רשפון שמואל | *פרופ׳ רשפון שמואל | ||
*[[משתמש:פסח שורצמן|פרופ׳ שוורצמן פסח]] | *[[משתמש:פסח שורצמן|פרופ׳ שוורצמן פסח]] | ||
| שורה 139: | שורה 134: | ||
==השתתפו בעדכון ועריכת מהדורת 2013, לפי סדר א׳-ב׳== | ==השתתפו בעדכון ועריכת מהדורת 2013, לפי סדר א׳-ב׳== | ||
| − | |||
*פרופ׳ אמיתי יונה | *פרופ׳ אמיתי יונה | ||
*הגב׳ אדלר דורית | *הגב׳ אדלר דורית | ||
*מר אופנהיים משה | *מר אופנהיים משה | ||
| − | * | + | *ד"ר אפק שני |
*פרופ׳ בורשטיין יעקב | *פרופ׳ בורשטיין יעקב | ||
| − | * | + | *ד"ר גבאי אפרת |
*פרופ׳ דגן ירון | *פרופ׳ דגן ירון | ||
| − | * | + | *ד"ר דובנוב-רז גלית |
| − | * | + | *ד"ר דקסל חגית |
| − | * | + | *ד"ר הס יעל |
| − | * | + | *ד"ר זוסמן שלמה |
*דייר חזן ביביאנה | *דייר חזן ביביאנה | ||
| − | *[[משתמש:חוה טבנקין|פרופ' חוה טבנקין]] - ''' | + | *[[משתמש:חוה טבנקין|פרופ' חוה טבנקין]] - '''יו"ר הוועדה''' |
| − | * | + | *ד"ר יוסף עדינה |
| − | * | + | *ד"ר לב ישי |
| − | * | + | *ד"ר להד אמנון - עורך משנה |
*פרופ׳ לוי-להד אפרת | *פרופ׳ לוי-להד אפרת | ||
*ליברמן שרי | *ליברמן שרי | ||
| − | * | + | *ד"ר מייקלסון-כהן רחל |
*ד"ר מסקין יאן | *ד"ר מסקין יאן | ||
*נאה מיכל | *נאה מיכל | ||
| שורה 174: | שורה 168: | ||
*[[משתמש:מירי שטייר|ד"ר שטייר מירי]] | *[[משתמש:מירי שטייר|ד"ר שטייר מירי]] | ||
| − | == | + | ==השתתפו בעדכון ועריכת מהדורת 2022 (לפי סדר א'-ב')== |
| − | + | *ד"ר אקסלרוד תם - עורך ראשי | |
| − | * | + | *ד"ר אלבז-בראון עמית |
| − | + | *פרופ' אנדוולט רונית | |
| − | * | + | *ד"ר אפק שני |
| − | + | *ד"ר ארד אור | |
| + | *ד"ר בר זאב יעל | ||
| + | *ד"ר בראון יהונתן | ||
| + | *ד"ר גבאי אביעזר | ||
| + | *גב' גולן אסתי | ||
| + | *ד"ר גופן רותי | ||
| + | *ד"ר גינסבורג אבידור | ||
| + | *פרופ' דגן ירון | ||
| + | *פרופ' דובנוב-רז גל | ||
| + | *ד"ר דסקל-ויהנדלר חגית | ||
| + | *ד"ר וגנר-קולסקו גל | ||
| + | *ד"ר זעיתר אמאני | ||
| + | *ד"ר זעיתר מוחמד | ||
| + | *ד"ר חזן ביביאנה | ||
| + | *פרופ' טבנקין חוה - עורכת ראשית | ||
| + | *ד"ר טוביאס גיא | ||
| + | *ד"ר לבני אלון | ||
| + | *פרופ' להד אמנון - עורך ראשי | ||
| + | *פרופ' לוי-להד אפרת | ||
| + | *גב' לוי שרון | ||
| + | *ד"ר ליברמן שרי | ||
| + | *ד"ר מייקלסון-כהן רחל | ||
| + | *ד"ר מיסקין יאן | ||
| + | *ד"ר נבות-מינצר דליה | ||
| + | *ד"ר נדיר אייל | ||
| + | *מר נייס שחר | ||
| + | *ד"ר ספרא כרמית | ||
| + | *ד"ר צימרמן דינה | ||
| + | *ד"ר קדמן ענבל - עורכת משנה | ||
| + | *פרופ' קונסטנטיני נעמה | ||
| + | *פרופ' קיטאי אליעזר | ||
| + | *ד"ר רוזנברג אלי - עורך משנה | ||
| + | *ד"ר רוזנברג רנה | ||
| + | *פרופ' רנרט גד | ||
| + | *ד"ר רסולי איריס | ||
| + | ==ביבליוגרפיה== | ||
| + | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | ||
| − | [[קטגוריה: בריאות הציבור]] | + | [[קטגוריה:בריאות הציבור]] |
| − | [[קטגוריה: הנחיות קליניות]] | + | [[קטגוריה:הנחיות קליניות]] |
| − | [[קטגוריה: משפחה]] | + | [[קטגוריה:משפחה]] |
גרסה אחרונה מ־09:06, 18 בדצמבר 2022
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
.png)
המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת איגוד רופאי המשפחה בישראל, האגף למדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל
| המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת | |
|---|---|
 | |
| |
| שם הפרק | מבוא |
| עורך מדעי | פרופסור אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין, ד"ר תם אקסלרוד |
| מוציא לאור | ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל |
| מועד הוצאה | אוקטובר 2022 |
| מספר עמודים | 284 |
| קישור | באתר ההסתדרות הרפואית |
| |
איגורים תומכים
- החברה לחקר, מניעה וטיפול בטרשת העורקים
- האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם
- האיגוד לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים
- האיגוד הישראלי לרפואת ריאות
- החברה לרפואת הנקה בישראל
- האיגוד הישראלי לרפואת ילדים
פתח דבר
הרפואה המודרנית מצאה פתרונות לבעיות רפואיות רבות, אך לא מצאה ריפוי למרבית המצבים הכרוניים, ולכן קידום בריאות ורפואה מונעת היו לאבני דרך חשובות ברפואה במאה ה-21.
מצאנו לנכון לרכז את כל המידע הקיים ולהשתמש בו כחומר לימוד בבתי ספר לרפואה, בהתמחויות שונות, בקרב צוותי רפואה בקהילה ובבתי החולים ובקרב כלל העוסקים ברפואה מונעת ורפואה המכוונת לקידום בריאות בכל קבוצות הגיל באוכלוסייה.
ההמלצות בחוברת זו מבוססות על מהדורת 2013 וכן על עדכונים של המלצות כוחות המשימה האמריקאיים והאירופיים, המועצות הלאומיות של משרד הבריאות והמלצות משרד הבריאות, בתוך התחשבות בנתונים אפידמיולוגיים מישראל ובמבנה הייחודי של מערכת הבריאות בה. מרבית ההמלצות עונות על אמות המידה להמלצות מסוג B-1 A של כוח המשימה האמריקאי (USPSTF).
כמה המלצות נכללו אף שהן נשענות על חוות דעת מומחים בלבד, ואין להן בשלב זה ראיות מחקריות עוצמתיות יותר.
אנו סבורים כי קידום בריאות, פעולות למניעה ראשונית ופעולות לאיתור מוקדם הם גם באחריות הציבור עצמו - עליו להיות פעיל בשמירה על בריאותו. כל הכתוב הוא בגדר המלצה בלבד, ולא הנחיה לחובת ביצוע המוטלת על הרופאים. בכל מקרה יש להפעיל שיקול דעת רפואי.
חלק הראשון מחולק לפי קבוצות גיל. בנוגע לכל קבוצת גיל מופיע תיאור מפורט של הפעולות שיש לנקוט, וכן טבלה תמציתית שנועדה להקל על הקוראים. בחוברת תמצאו פרקים המפרטים את מהות הפעולות בתחומים העיקריים, כגון עדכון תוכנית החיסונים בילדים ובמבוגרים והמלצות לאורח חיים בריא בתחום מניעת עישון, פעילות גופנית, תזונה נכונה ועוד. הפרק האחרון הוא אולי המעניין ביותר, ובו “נושאים במחלוקת". לנוחיותכם, לחוברת מתלווה רשימת מקורות מפורטת ומעודכנת, ובה מאות מובאות, זאת כדי לתת תוקף מדעי ועדכני לכתוב. בנוגע לכל קבוצת גיל או נספח רשומים מספרי המקורות הרלוונטיים ביותר.
את העדכון והכתיבה הובילו פרופ' אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין וד"ר תם אקסלרוד, בעזרת ד"ר אלי רוזנברג וד"ר ענבל קדמן, ואיתם עוד רבים וטובים שהיו חברים בוועדות השונות או שהשתתפו כעורכים, מעירים או סוקרים, מומחים בתחומים רפואת המשפחה, רפואה מונעת ובריאות הציבור, גריאטריה, מחלות זיהומיות ורפואת ילדים.
ד"ר יצחק ברלוביץ' יזם פיתוח אתר אינטרנט "שווה בדיקה" דרכו יכול הציבור לקבל פירוט המלצות אישיות לפי הכתוב בחוברת זו.
החומר הועבר לעיון מומחים מתחומים נוספים ולהערותיהם.
החוברת עודכנה בשנת 2022, ולכן עם חלוף הזמן יש להיעזר בספרות עדכנית.
מבוא
קידום בריאות ורפואה מונעת הם שניים מהיעדים החשובים ביותר של שירותי הבריאות כיוון שהם מאפשרים להאריך את תוחלת חיים, לשפר את איכות החיים ולהאריך את השנים הפנויות ממחלות וממוגבלויות ("שנים בריאות"). לפיכך, ארגון הבריאות העולמי כלל נושאים אלה ביעדי "בריאות לכל בשנת האלפיים", ובפרסומיו ניתן דגש מיוחד לחשיבות הרפואה המונעת. גם משרד הבריאות וקופות החולים שמים דגש מוגבר על תחומים אלה במסגרת מדדי הבריאות ויוזמת "לעתיד בריא 2020", אך בינתיים לא הוקצה זמן רב יותר כדי לאפשר יישום שלהם.
פעולות אלו עשויות להתבצע במסגרות שונות: במסגרת הפרט, המשפחה והקהילה, ובשלוש רמות מניעה:
- מניעה ראשונית (Primary Prevention) - מטרתה הפחתת החשיפה לגורמי סיכון או יצירת חסינות כלפיהם כדי מנוע הופעה של מחלה או נזק. המניעה הראשונית כוללת, מלבד שינוי באורח החיים, חיסונים וטיפול תרופתי מונע, כולל מתן תוספי מזון וויטמינים, וכן שינויים בהרגלים ובאורחות חיים של האוכלוסייה, למשל הימנעות מעישון ומחשיפה יתרה לשמש, תזונה נכונה, נהיגה נכונה, וביצוע פעילות גופנית סדירה. באמצעות מניעה ראשונית אפשר להפחית את שיעורי התמותה עד 50 אחוזים
- מניעה שניונית (Secondary Prevention) - מטרתה גילוי מוקדם של המחלה או גורם הסיכון וטיפול בהם בשלב מוקדם ככל האפשר כדי לשנות את מהלך המחלה. רמה זו מתבצעת באמצעות זימון יזום של האוכלוסייה למגוון בדיקות (בדיקות דם, לח"ד, הדמיה וכו'), Case Finding (Opportunistic screening) ובדיקות סקר כלליות (Systematic Screening). לרמה זו משקל פחות מאשר למניעה ראשונית
- מניעה שלישונית (Tertiary Prevention) - מטרתה הפחתת הסיבוכים וצמצום השלכותיה של מחלה מפושטת לאחר שכבר הופיעו המחלה או הנזק. היא מתבצעת באמצעות התערבות
בעולם הרפואה, התבחינים לבדיקות סקר מבוססים על העקרונות של וילסון[1], ומובאים בבחירתם שלושה מרכיבים:
- מרכיב המחלה:
- שיעורי היארעות והימצאות משמעותיים
- חומרת המחלה
- קיום אמצעים לשינוי מהלך המחלה
- מציאות תרופה אסימפטומטית משמעותית, כזאת המאפשרת התערבות
- יחס סיכון/תועלת נמוך בנוגע לטיפול המקובל
- מרכיב האמצעים לגילוי/הכלי האבחנתי/הבדיקה:
- קיום אמצעים מתאימים (זולים, פשוטים, בטוחים) לגילוי המחלה בתקופה האסימפטומטית, כאלה המתאימים לבדיקה המונית של אוכלוסייה בריאה
- רמות רגישות וסגוליות גבוהות יחסית של בדיקת הסינון
- שיעור סיבוכים נמוך לביצוע הבדיקה
- יחס סיכון/תועלת נמוך
- עלות סבירה: יחס עלות/תועלת נמוך
- מרכיב האוכלוסייה והמערכת הרפואית:
- .ערך מנבא (Predictive Value) גבוה לבדיקה בקרב האוכלוסייה
- .קדימות גבוהה בקרב מקבלי ההחלטות
- מודעות של האוכלוסייה ונכונות שלה לשתף פעולה (בדיקה שהאוכלוסייה מחשיבה קבילה)
- הימצאות תשתית טיפולית מתאימה ונאותה או אפשרות להקים תשתית כזאת
המדד האמין ביותר להערכת תוכנית סקירה הוא ירידה בשיעור תמותה. להלן יתרונות וחסרונות בדיקות סקירה:
| יתרונות | חסרונות |
| הפחתת תחלואה ותמותה אמיתיים. | תוצאה שלילית כוזבת (False negative) היא אישור מטעה לבריאות, והיא מעכבת אבחנה וטיפול. |
| שיפור פרוגנוזה לחולים שאותרו בסקירה. | תוצאה חיובית כוזבת (False positive), כלומר תוצאה חיובית לאדם ללא מחלה, גורמת מצוקה נפשית ועלולה להוביל לבדיקות נוספות ולטיפולים מיותרים (עד שמתבררת הטעות). |
| טיפול פחות רדיקלי לריפוי חולים המאובחנים מוקדם. | תוצאת בדיקה תקינה עלולה לעורר תחושת ביטחון מדומה ולדחות את האבחנה ("נבדקתי והכול בסדר"). |
| מעניק חיזוק שהאדם בריא (Reassurance). | אבחון-יתר וטיפול-יתר לחולים גבוליים שבלא איתור מוקדם כלל לא היו מטופלים והמחלה מעולם לא הייתה מתבטאת אצלם (או להפך - מחלה עמידה שבדיעבד מתברר שאינה מגיבה לטיפולים). |
| חיסכון במשאבים לטיפול. | הבדיקות עצמן עלולות לגרום נזק. |
| ביזבוז משאבים בבדיקת אנשים בריאים. |
ההמלצות בחוברת זו מבוססות על המלצות ברמת A ו- B של כוחות המשימה לרפואה מונעת של ארצות הברית וקנדה, המלצות ברמה 1 ו-2 של ICSI, מחקרים מבוקרים, מטה-אנליזות, סקירות ספרות נבחרות ודעת מומחים, הנחיות מוכרות של משרד הבריאות, המלצות המועצות הלאומיות לפדיאטריה, לאונקולוגיה ולקרדיולוגיה בהתאמה לאפידמיולוגיה האופיינית למדינת ישראל וחוות דעת מומחים בישראל. בכמה מפרקי החוברת נעשה מאמץ לאפיין את ההמלצות השונות בדירוג חוזק ההמלצה ועוצמת הראיות בהתאם לשיטת הדירוג של USPSTF[2] (למעט בהמלצות הקרדיולוגיות בהן נעשה שימוש בשיטה המקבילה של ה-ACC/AHA[3]).
הוועדה גיבשה הנחיות בשלושה תחומים ברפואה מונעת:
- פעולות ייעוץ וקידום בריאות למניעת מחלות ותאונות.
- חיסונים בכל הגילים ותרופות או תכשירים אחרים למניעת מחלות (Chemoprevention).
- איתור מוקדם של מחלות.
המלצותינו מתייחסות לפעולות העיקריות המומלצות לכל קבוצת גיל, ואינן כוללות תיעדוף על פי עומס תחלואה או עלות-תועלת ומועילות ההתערבות. אף על פי כן, אנו מדגישים כי עמידה בתוכנית החיסונים, הימנעות מעישון, פעילות גופנית סדירה, מניעת השמנה, תזונה נכונה, הימנעות מחשיפה יתרה לשמש ונהיגה זהירה הן הפעולות החשובות ביותר למניעת מחלות ולקידום בריאות. בפרט, הפסקת עישון, פעילות גופנית ותזונה נכונה הן הפעולות החשובות ביותר לשמירת בריאות ולמניעת מחלות לב וסרטן.
ההמלצות מיועדות למגוון אוכלוסיות מקצועיות בתחום הבריאות: לכל ציבור הרופאות והרופאים, לצוות הסיעודי, לצוותי בריאות בקהילה, לסטודנטים ולסטודנטיות לרפואה ולסיעוד ולקובעי מדיניות, כגון משרד הבריאות וקופות החולים. גם הקהל הרחב יוכל להיעזר בהמלצות אלה.
אנו סבורים כי קידום בריאות, פעולות מניעה ראשוניות ופעולות איתור מוקדם הן באחריות הציבור עצמו וכי עליו להיות פעיל בשמירת בריאותו ולהקפיד לבצע את פעולות אלה עבור עצמו. לצד זה, אנו מברכים על כך שהצוותים הרפואיים עוסקים היום בפעולות רפואה מונעת וקידום בריאות על אף הקשיים ליישום רפואה כזאת במסגרת הרפואה הראשונית: יש סתירות בין ההמלצות שמפרסמים גופים מקצועיים שונים, קשה לשכנע את המטופל ואת המטפל בנחיצות הבדיקות, יש פערי ידע והמשאבים מוגבלים (בעיקר מרפאות עמוסות, חוסר זמן וכוח אדם). כל אלו משפיעים על הרפואה הראשונית לתעדף את העיסוק במחלות החריפות על פני רפואה מונעת.
כדי לסייע להתגבר על כמה מהגורמים המעכבים צורפו המלצות ליישום ההמלצות. נוסף על כך, כמה מפעולות המניעה והאיתור המוקדם הוכנסו למדדי האיכות של הקופות. כדי שפעולות אלה יתבצעו בעקביות וכחלק מפעילות סדירה, יש להקצות לכך זמן ולחלק את הפעילויות בין הצוות הרפואי בקהילה (רופאות ורופאים, אחיות ואחים, מזכירות רפואית, מקדמי בריאות וכדומה).
השתתפו בעדכון ועריכת מהדורת 2008, לפי סדר א׳-ב׳
- פרופ׳ אמיתי יונה
- ד"ר אפק שני
- פרופ׳ בורשטיין יעקב
- ד"ר גבאי אפרת
- ד"ר גרפשטיין ישראל
- פרופ׳ דגן ירון
- ד"ר דובנוב-רז גל
- הגב׳ הירש נירה
- ד"ר הנקין יעקב
- ד"ר חזן ביביאנה
- פרופ' חוה טבנקין יו"ר הוועדה
- ד"ר להד אמנון
- פרופ׳ לוי-להד אפרת
- מר נייס שחר
- ד"ר נקר ששון
- ד"ר עמית רותם
- פרופ' קונסטנטיני נעמה
- פרופ׳ קיטאי אלי
- ד"ר קן יחזקאלי
- ד"ר רוזנברג אלי
- פרופ׳ רנרט גדי
- ד"ר רסולי איריס
- פרופ׳ רשפון שמואל
- פרופ׳ שוורצמן פסח
- ד"ר שטייר מירי
השתתפו בעדכון ועריכת מהדורת 2013, לפי סדר א׳-ב׳
- פרופ׳ אמיתי יונה
- הגב׳ אדלר דורית
- מר אופנהיים משה
- ד"ר אפק שני
- פרופ׳ בורשטיין יעקב
- ד"ר גבאי אפרת
- פרופ׳ דגן ירון
- ד"ר דובנוב-רז גלית
- ד"ר דקסל חגית
- ד"ר הס יעל
- ד"ר זוסמן שלמה
- דייר חזן ביביאנה
- פרופ' חוה טבנקין - יו"ר הוועדה
- ד"ר יוסף עדינה
- ד"ר לב ישי
- ד"ר להד אמנון - עורך משנה
- פרופ׳ לוי-להד אפרת
- ליברמן שרי
- ד"ר מייקלסון-כהן רחל
- ד"ר מסקין יאן
- נאה מיכל
- ד"ר נבות-מינצר דליה
- מר נייס שחר
- ד"ר נקר ששון
- פרופ׳ קונסטנטיני נעמה
- פרופ׳ קיטאי אלי
- קליין מיכל
- די"ר קן יחזקאל
- ד"ר רוזנברג אלי
- ד"ר רותם עמית
- ד"ר רסולי איריס
- פרופ׳ רשפון שמואל
- ד"ר שטייר מירי
השתתפו בעדכון ועריכת מהדורת 2022 (לפי סדר א'-ב')
- ד"ר אקסלרוד תם - עורך ראשי
- ד"ר אלבז-בראון עמית
- פרופ' אנדוולט רונית
- ד"ר אפק שני
- ד"ר ארד אור
- ד"ר בר זאב יעל
- ד"ר בראון יהונתן
- ד"ר גבאי אביעזר
- גב' גולן אסתי
- ד"ר גופן רותי
- ד"ר גינסבורג אבידור
- פרופ' דגן ירון
- פרופ' דובנוב-רז גל
- ד"ר דסקל-ויהנדלר חגית
- ד"ר וגנר-קולסקו גל
- ד"ר זעיתר אמאני
- ד"ר זעיתר מוחמד
- ד"ר חזן ביביאנה
- פרופ' טבנקין חוה - עורכת ראשית
- ד"ר טוביאס גיא
- ד"ר לבני אלון
- פרופ' להד אמנון - עורך ראשי
- פרופ' לוי-להד אפרת
- גב' לוי שרון
- ד"ר ליברמן שרי
- ד"ר מייקלסון-כהן רחל
- ד"ר מיסקין יאן
- ד"ר נבות-מינצר דליה
- ד"ר נדיר אייל
- מר נייס שחר
- ד"ר ספרא כרמית
- ד"ר צימרמן דינה
- ד"ר קדמן ענבל - עורכת משנה
- פרופ' קונסטנטיני נעמה
- פרופ' קיטאי אליעזר
- ד"ר רוזנברג אלי - עורך משנה
- ד"ר רוזנברג רנה
- פרופ' רנרט גד
- ד"ר רסולי איריס
ביבליוגרפיה
- ↑ Wilson J, Junger G. The principles and practice of screening for disease. 1968.
- ↑ US Preventive Services Task Force. Grade Definitions After July 2012.
- ↑ Halperin JL, Levine GN, Al-Khatib SM, Birtcher KK, Bozkurt B, Brindis RG, et al. Further Evolution of the ACC/AHA Clinical Practice Guideline Recommendation Classification System. Circulation. 2016;133)14(.