האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגיל לידה ועד שנתיים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from birth to two years"

מתוך ויקירפואה

 
(19 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 +
{{ערך בבדיקה}}
 +
{{Sub Chapter
 +
|Book=המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
 +
|Chapter number=2
 +
|Sub Chapter number=1
 +
}}
 +
{{ערך בבדיקה}}
 
{{קידום בריאות ורפואה מונעת
 
{{קידום בריאות ורפואה מונעת
|שם המחבר=עודכן על-ידי פרופי יונה אמיתי
 
 
|שם הפרק='''קידום בריאות ורפואה מונעת מלידה ועד גיל שנתיים'''
 
|שם הפרק='''קידום בריאות ורפואה מונעת מלידה ועד גיל שנתיים'''
 
}}
 
}}
== סקירה ואיתור מוקדם==
+
==ייעוץ==
 +
===תזונה===
 +
יש חשיבות רבה ל[[הנקה]] בחודשי החיים הראשונים. לפי המלצות משרד הבריאות משנת 2017, מומלצת הנקה בלעדית עד סביבות גיל 6 חודשים והמשך הנקה בשילוב עם אוכל משלים לפחות עד גיל שנה, וכל עוד האם והתינוק מעוניינים בכך{{הערה|שם=הערה28|[[קידום, הגנה ותמיכה בהנקה בטיפות חלב - חוזר משרד הבריאות - Promoting breastfeeding in family health centers]]}}. זהו שינוי מההמלצות הקודמות, שפורסמו ב-2012, ובהן הומלץ להזין בהנקה בלעדית עד גיל 4 חודשים ולהתחיל בחשיפה מוקדמת למזונות ("טעימות") מגיל זה. אף על פי כן, במחקר קליני שבוצע באנגליה ופורסם ב-NEJM ב-2016{{כ}} (The EAT study){{כ}}{{הערה|שם=הערה29|Perkin MR, Logan K, Tseng A, Raji B, Ayis S, Peacock J, et al. Randomized Trial of Introduction of Allergenic Foods in Breast-Fed Infants. New England Journal of Medicine. 2016 May 5;374)18).}} הודגם כי תינוקות שהתחילו חשיפה מוקדמת למזונות אלרגניים בגיל 3 חודשים גילו פחות תגובות [[אלרגיות]] למזון מאשר תינוקות שנחשפו בגיל 6 חודשים. ארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ גם הוא על הנקה בלעדית בששת החודשים הראשונים לחיים, והמשך הנקה בשילוב עם אוכל משלים לפחות עד גיל שנתיים. המלצה זו עקבית במגוון איגודים שונים כגון איגוד רופאי המשפחה האמריקאי (AAFP), איגוד רופאי הילדים האמריקאי (AAP) והקנדי (CPS) וכן האיגוד האמריקאי למיילדות וגינקולוגיה (ACOG){{כ}}{{הערה|שם=הערה30|Meek JY, Noble L. Policy Statement: Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics. 2022 Jul 1;150)1).}} - וזו גם המלצתנו. ייתכן שבעתיד הקרוב תורחב המלצת משרד הבריאות בישראל מהנקה לפחות עד גיל שנה, להנקה לפחות עד גיל שנתיים.
  
מאז שנת 2009 מתבצע סקר מטבולי-גנטי נרחב לכל הילודים בישראל במחלקת תינוקות לפני שחרורם. הסקר כולל את המחלות הבאות: [[תת-תריסיות מולדת|תת-תריסיות]], [[PKU]] שנכללו בעבר ועוד 8 מחלות מטבוליות (פרטים ב[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/מעקב טרום לידתי באישה ללא גורמי סיכון|נספח מס' 11 - מעקב טרום לידתי באישה ללא גורמי סיכון]]). מאז 2010 מתבצעת לכל היילודים בדיקת סינון שמיעה לאיתור מוקדם של [[חרשות]] מולדת, בשיטה של פלטים קוכלארים (Otoacustic Emissions). במרבית בתי החולים מתבצעת ליילודים בדיקת "החזר אדום" לשלילת [[ירוד]] ו[[רטינובלסטומה]]. אם לא נכתב במכתב השחרור של הילוד, שהבדיקה בוצעה - יש לבצעה בבדיקה הראשונה במרפאה.
+
במקביל להנקה (או לתחליפי הנקה - תרכובות מזון לתינוקות = תמ"ל), מומלץ לנהוג לפי הנחיות משרד הבריאות{{הערה|שם=הערה31|[[ההמלצות התזונתיות החדשות - משרד הבריאות]]}}{{הערה|שם=הערה32|[[מדריך לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט - חוזר משרד הבריאות - Infant and toddler feeding guide for healthcare professionals]]}}. יש להניק לפי סימני רעב ושובע ("לפי דרישה"). לקראת גיל 6 חודשים וכאשר התינוק מראה סימני מוכנות, יש להוסיף לתזונה מגוון מזונות בריאים מהתפריט המשפחתי שהוכנו בבישול ביתי ומבוססים על קטניות, דגנים, פירות וירקות העונה, בשר (עוף, הודו, בקר), דגים, שמן זית וביצים. כדי למנוע חסר ב[[ברזל]], מומלץ לשלב מזונות העשירים בברזל. מומלץ לדחות הוספת חלב כשתייה ("חלב ניגר") עד גיל שנה כיוון שהוא דל בברזל. מוצרי חלב אפשר לשלב כבר בגיל 6 חודשים, אך יש להקפיד שלא יהיו מרכיב מרכזי בתזונה ושלא יהיו ממותקים. עד גיל שנה אסור להאכיל בדבש כיוון שהוא עלול להכיל את החיידק בוטולינום. עוד יש להימנע ממאכלים אולטרה-מעובדים (למשל ממתקים, חטיפים, משקאות ממותקים), ממאכלים שאינם מפוסטרים (כולל חלב ומוצריו, ביצים לא מבושלות, בשר או דגים נאים או מבושלים חלקית) ומאכלים מסוכנים העלולים לגרום לחנק.
  
עד גיל שנה מומלץ לבצע 3-2 בדיקות רופא ואחת ל- 2-1 חודשים בדיקת אחות. בחודש הראשון ביקור אצל אחות פעם בשבועיים. הבדיקה הראשונה על-ידי הרופא תיערך במשך החודש הראשון לאחר הלידה, הבדיקה השנייה בגיל 2 חודשים והשלישית בגיל 9 חודשים. מגיל שנה עד שנתיים מומלצת בדיקת רופא אחת ו-3 בדיקות על-ידי אחות (פירוט ריכוז פעולות ב[[קידום בריאות ורפואה מונעת - נוהל רפואה מונעת לילדים בקהילה - Health promotion and preventive medicine - preventive medicine for children in primary care|נספח מס' 2]]).
+
===בטיחות===
 +
יש לעודד שימוש בחגורות בטיחות ובכיסא בטיחות בנסיעה (כמחויב בחוק), זהירות ממים חמים, מניעת נפילות ותאונות. יש לשוחח עם ההורים על האופן שיש לאחסן תרופות, חומרי ניקיון ורעל כדי להרחיקם מהישג ידם של הילדים. כן יש לייעץ להם בנושא שחייה ומניעת טביעה ולהדגיש שאין להשאיר ברכב תינוקות וילדים{{הערה|ראו הנחיות "בטרם", במסמך זה, בפרק 5, "בטיחות ילדים"}}.
  
בשנת החיים הראשונה בכל ביקור אצל האחות, רצויה שקילה, מדידת אורך, היקף ראש, ייעוץ בנושא [[תזונה]] נכונה, הורות ומניעת תאונות. הערכת התפתחות תעשה אחת ל-3 חודשים.
+
===כללי===
 +
יש לדון בנושא הרגלי [[שינה]] ושינה בטוחה, ובפרט כיצד יש להשכיב את התינוק בעת שינה (אך ורק על הגב) וכשהוא ער, רחצה נכונה, שמירה על חום גוף תקין, נזקיו של [[עישון]] פסיבי{{הערה|שם=הערה33|[https://www.gov.il/he/departments/general/safe-sleep-for-babies-pamphlet שינה בטוחה לתינוקות], משרד הבריאות}}. יש לשים לב אם יש סימנים לקשיים של הורים באתגרי ההורות, הזנחה או [[התעללות בילדים]]. יש להנחות בנושא חשיפה מבוקרת לשמש ושימוש במיסוכי הגנה וכן בנושא בטיחות התינוקות והפעוטים, כולל כיסא בטיחות, הרחקת חומרי ניקוי ותרופות{{הערה|ראו פירוט הנושא בחלק שני, פרק 5 - "בטיחות ילדים"}}.
  
כל בדיקת רופא בשנת החיים הראשונה '''תכלול בדיקה פיזיקלית כללית''', הערכת גדילה בהתאם לעקומות הגדילה והערכת התפתחות (ראו פירוט ב[[אבני דרך התפתחותיות בילדים - הערכה - Developmental milestones in children - assessment|נספח מס' 3]]), עם דגשים מיוחדים לכל תקופה. (ההסתדרות הרפואית הקנדית אינה ממליצה על מבחן דנבר כבדיקת סריקה לכל הילדים).
+
בעת הביקור אצל הרופא או האחות מומלץ להקדיש זמן "פתוח", שההורים יכולים לבטא בו את דאגותיהם ולחזק אותם בתפקידם החדש כהורים. הצטרפות של תינוק למשפחה היא שלב חשוב במעגל החיים ומשבר נורמטיבי משמעותי. הורים רבים מתמודדים עם בכי ממושך של תינוק ועם הפרעות שינה של התינוק ושלהם עצמם.
  
בבדיקת הרופא בגיל חודשיים יושם דגש על בדיקת פישוק האגן, קולות לב ואוושות, ודופק פמורלי. יבדקו התפתחות קשר עין, מבט עוקב והתרשמות ההורים מבעיית שמיעה. יש להנחות את ההורים להשכיב את התינוק על הגב בעת שינה ולהשכיבו על הבטן בעת עירנות, בהשגחת ההורים, להקטנת הסיכון להתפתחות [[פלאגיוצפליה]]. תינוקות עם סיפור משפחתי של [[נקע מולד בפרק הירך]] (DDH) או עם גורמי סיכון ל-DDH ([[מצג עכוז]], [[קטן לגיל הריון|משקל לידה פחות מ-2.5 ק"ג]] או [[גדול לגיל הריון|מעל 4 ק"ג]], [[הריון תאומים]] או ממצא מחשיד בבדיקת פרקי האגן) יופנו ל[[בדיקה על קולית]] (US) של פרקי הירכיים. הגיל המומלץ לבדיקה זו הוא 8-6 שבועות.
+
===חיסונים===
 
+
{{הפניה לערך מורחב|שגרת החיסונים לילדים בישראל - Vaccinations program in Israel}}
בעקבות ביצוע סינון שמיעה בילודים לחרשות מולדת, בוטלה בדיקת הסינון לליקויי שמיעה בטיפות החלב בגיל 7-9 חודשים. עם זאת מתבצעת בדיקת שמיעה ע״י האחות בגיל 7 חודשים באמצעות פעמון והפקת רעשים ליד האוזן.
 
 
'''בבדיקת הרופא בגיל 9 חודשים''' יושם דגש (פרט לבדיקה הכללית והערכת גדילה והתפתחות) על ראיה, [[פזילה]] ושמיעה.
 
 
 
בכל ביקור יבדקו הפרעות התנהגות ותיפקודי הורה-משפחה-תינוק והתרשמות מרמת התקשורת עם התינוק.
 
 
 
בעת ביקורי המעקב יש לשים לב לרמת התפקוד ובעיות אצל ההורה המלווה ולהתרשם מאפשרות [[דיכאון]] אצל האם.
 
בסוף שנת החיים הראשונה, תיבדק רמת ה[[ספירת דם|המוגלובין]] בהתאם להמלצות משרד הבריאות. בדיקת דם להמוגלובין בגיל שנה הינו מדד איכות לאומי של משרד הבריאות. החל משנת 2012 הנחיות משרד הבריאות למתן [[ברזל]] עד גיל 18 חודשים ובדיקת דם נוספת לרמת המוגלובין בגיל 18 חודשים.
 
 
 
==יעוץ==
 
{{ראו גם|עידוד ההנקה והסדרת היחסים בין האיגודים המדעיים של רופאי הילדים לחברות המייצרות תרכובות מזון לתינוקות}}  
 
 
 
'''[[תזונה]]''': יש חשיבות רבה ל[[הנקה]] בחודשי החיים הראשונים (עד חצי שנה לפחות אם אפשר). במקביל להנקה (או לתחליפי הנקה - תרכובות מזון לתינוקות = תמ"ל) מומלץ להתחיל בכמויות קטנות (2-1 כפיות עד פעמיים ביממה) של "טעימות של מזון כולל תמ"ל, דייסות ודגנים המכילים גלוטן, בין גיל 4 ל-6 חודשים. מתום החודש הששי יוצגו מזונות משלימים בכמויות הולכות וגדלות כדי לספק את הצרכים התזונתיים וההתפתחותיים של התינוק הגדל. מגיל 6 חודשים יש לעבור להזנה משלימה ובהדרגה להוסיף ארוחות והזנה בחלב או תמ"ל, עם דגש על מזונות עשירים בברזל ודייסות לתינוקות מעושרות בברזל. בהמשך יש לבדוק תזונה נכונה ומצב התפתחות השיניים. יש להנחות בנושא הצורך במתן [[ויטמין D|ויטמין D3]] וברזל בשנת החיים הראשונה. צריכת ה[[סידן]] המומלצת: בגיל 6-0 חודשים 210 מ״ג ליום. מגיל 12-6 חי 270 מ״ג ליום ומגיל 3-1 שנים 500 מ״ג ליום.
 
 
 
בגיל 9-7 חודשים מומלץ לתת לתינוק בנוסף ליניקה או תמ"ל, גם: בקר, הודו, עוף, דגים, ביצים, טחינה, קטניות, דייסות לתיניקות מעושרות בברזל, ירקות, פירות. מוצרי חלב ניגר וגבינות - מומלץ לדחות לגיל 9 חודשים, ושתיית חלב פרה מומלץ לדחות לגיל שנה בגלל היותם מקור דל לברזל. '''חשיפה מוקדמת אינה מגבירה את הסיכון ל[[אלרגיה]]'''.
 
 
 
'''כללי''': יש לדון בנושא הרגלי השינה, השכבת התינוק בעת שינה וערנות, רחצה נכונה, שמירה על חום גוף תקין, נזקי ה[[עישון]] הפסיבי. יש לשים לב לתפקוד משפחתי לקוי, [[התעללות בילדים|הזנחה]] (Child abuse). יש להנחות בנושא חשיפה מבוקרת לשמש ושימוש במיסוכי הגנה.
 
  
מומלץ להקדיש זמן ״פתוח״ בעת הביקור אצל הרופא או האחות על מנת לאפשר להורים להעלות את דאגותיהם, ולחזק אותם בתפקיד החדש של ההורות. משפחה עם תינוק מהווה שלב מרכזי במעגל החיים ומשבר נורמטיבי משמעותי. בכי ממושך של תינוק, הפרעות שינה של התינוק וההורים הינם נושאים חשובים ושכיחים. יש חשיבות רבה לבטיחות התינוקות והפעוטים כולל כיסא בטיחות, הרחקת חומרי ניקוי, תרופות ועוד. פירוט הנושא בנספח מסי 5 [[קידום בריאות ורפואה מונעת – בטיחות ילדים - Health promotion and preventive medicine – children safety|בטיחות ילדים]].
+
יש לדון עם ההורים בחשיבות הרבה שבמתן [[חיסונים]] בגיל זה ובהקפדה על עמידה במועדים המומלצים לפי תוכנית החיסונים המלאה. החיסונים שמשרד הבריאות נותן בלא תשלום בתחנות טיפת חלב ב-24 החודשים הראשונים לחייו של התינוק: [[חיסון נגד דלקת כבד B]], "החיסון המחומש" נגד דיפתריה-טטנוס-ושעלת (אסלולרי), [[חיסון נגד המופילוס אינפלואנזה מסוג בי|המופילוס אינפלואנזה B]] ו[[חיסון לפוליו|פוליו]] (תרכיב מומת), חיסון חי-מוחלש נגד פוליו bOPV, [[חיסון נגד חיידק הפנוימוקוקוס|החיסון המצומד נגד 13 זנים של פנאומוקוקים]] (פרבנר), [[חיסון נגד נגיף רוטה]], "החיסון המרובע" נגד [[MMRV|חצבת-חזרת-אדמת ואבעבועות רוח]] (MMRV) ו[[חיסון נגד דלקת כבד A|החיסון נגד דלקת כבד A]]. גם החיסון נגד מנינגוקוק זן B מומלץ, אך הוא אינו כלול בסל הבריאות ואפשר לקנותו באופן פרטי{{הערה|ראו בפרק 6, "חיסונים", ובלוח חיסוני השגרה של גיל הילדות}}.
  
==[[חיסונים]]==
+
[[חיסון נגד שפעת]] מומלץ לתת לכל הילדים מגיל 6 חודשים לקראת עונת החורף (אוקטובר-דצמבר) ובמהלכה. החיסון המומת ניתן בהזרקה לשריר. בפעם הראשונה שניתן החיסון (ועד גיל 9 שנים) יש לחסן את הילד בשתי מנות בהפרש של חודש זו מזו, ולאחר מכן לחסן מדי שנה, לפני בוא החורף, במנה אחת. יש גם חיסון חי-מוחלש, הניתן באמצעות תרסיס לשני נחירי האף עד גיל 5 שנים. אין לחסן בחיסון זה ילדים חולי [[אסתמה]]. הרכבם של שני סוגי החיסונים זהה.
{{הפניה לערך מורחב|שגרת החיסונים לילדים בישראל - Vaccinations program in Israel}}
 
  
יש לדון עם ההורים לגבי חשיבותם הרבה של החיסונים בגיל זה והקפדה על מתן במועד המומלץ של תוכנית החיסונים מלאה.
+
===תוספי תזונה===
 +
*'''ויטמין D3:''' משרד הבריאות ממליץ לתת [[ויטמין D3|ויטמין D<sub>3</sub>]] במינון 400IU (יחידות בין-לאומיות), כלומר שתי טיפות מדי יום, מהלידה עד גיל שנה, בלא קשר לסוג התזונה (הנקה או תמ"ל). עיקר האספקה של ויטמין D לגוף מגיע מסינתזה של ויטמין D בעור בהשפעת קרינת השמש. יש חשיבות רבה לחשיפה מבוקרת וזהירה לשמש (בתוך נקיטה של אמצעי זהירות מפני עודף קרינה וכוויות שמש). לא מומלץ לתת תוסף של [[ויטמין A]] כשגרה
 +
*'''ברזל''': [[אנמיה]] מ[[חוסר ברזל]] היא החסר התזונתי השכיח ביותר בגיל הינקות, וחשוב מאוד למנוע חסר כזה ולאתר אותו איתור מוקדם. לכן משרד הבריאות ממליץ לתת לכל הילדים ברזל בגיל 18-4 חודשים - עד גיל חצי שנה מומלץ לתת 7 מיליגרם מדי יום, ובגיל 18-6 חודשים מומלץ לתת 15 מיליגרם מדי יום. בסביבות גיל שנה (חודשים 9–12) יש לבצע בדיקות דם לבירור רמת ההמוגלובין בדם. ארגון הבריאות העולמי ממליץ להעשיר את תזונת התינוקות בברזל ובמרכיבי מזון חיוניים אחרים ולאו דווקא לתת תכשירי ברזל (למעט לפגים, לילדים המתאפיינים בהפרעות גדילה וכדומה). בישראל שיעור האנמיה בתינוקות גבוה, ולכן חשוב לתת תוספת של תכשירי ברזל ללא תלות בתזונת התינוק.
  
החיסונים הניתנים ללא תשלום בתחנות טיפת חלב על-ידי משרד הבריאות ב-24 חודשי חייו הראשונים של התינוק, כוללים את התרכיבים הבאים: ה[[חיסון נגד דלקת כבד B]], "החיסון המחומש" נגד [[חיסון לטטנוס ודיפתריה|דיפתריה-טטנוס]] ו[[שעלת]] (אסלולרי), [[חיסון נגד המופילוס אינפלואנזה מסוג בי|המופילוס אינפלואנזה B]] ו[[חיסון לפוליו|פוליו]] (תרכיב מומת), החיסון המצומד נגד 13 זנים של [[חיסון נגד חיידק הפנוימוקוקוס|פנאומוקוקים]], ה[[חיסון נגד נגיף רוטה]], "החיסון המרובע" נגד [[MMRV|חצבת-חזרת-אדמת ואבעבועות רוח]] (MMRV) וה[[חיסון נגד דלקת כבד A]] (ראו [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/לוח חיסוני השגרה בגיל הילדות ובבתי-ספר 2013|נספח מס' 6א - לוח חיסוני השגרה בגיל הילדות ובבתי-ספר 2013]]).
+
===פעילות גופנית בגיל לידה עד שנתיים===
 +
בחודשי החיים הראשונים יש להקפיד להשכיב את התינוק על הבטן כשהוא ער. בהמשך יש לעודד אותו לנוע באופן עצמאי במרחב, בהתאם לגילו. כאשר התינוק מתחיל לנוע ולזחול, לעמוד וללכת, יש לעודדו לעשות כן. תינוקות שגילם פחות משנה מומלץ לעודד לבצע פעילות, בעיקר בעזרת משחק אינטראקטיבי על הרצפה, כגון חפצים מעודדי זחילה ותנועה, במשך 30 דקות לפחות מדי יום. מומלץ לעודד פעוטות להיות פעילים במשך 180 דקות מדי יום, לפחות, בעצימות כלשהי, בתוך שהם עוסקים במגוון פעילויות וסביבות, ולכלול בכך פעילות המסייעת לפתח תבניות תנועה. מומלץ לא לחשוף ילדים צעירים, מתחת לגיל שנתיים, למסכים, כגון טלוויזיה ומשחקים או סרטים במחשב או בטלפון החכם (סמרטפון).
  
'''[[חיסון נגד שפעת]]''' מומלץ לכל הילדים מגיל 6 חודשים ומעלה לקראת עונת החורף (אוקטובר-דצמבר) ובמהלכה. החיסון המומת ניתן בהזרקה לשריר. בפעם הראשונה של מתן החיסון (ועד גיל 9 שנים), יש לתת 2 מנות בהפרש של חודש ולאחר מכן, לחסן מדי שנה לפני בא החורף במנה אחת. קיים גם חיסון חי-מוחלש הניתן באמצעות תרסיס לשני נחירי האף, עד גיל 5 שנים. אין לתת חיסון זה לילדים חולי [[אסתמה]]. הרכב שני סוגי החיסונים זהה.
+
===שיניים===
 +
לשמירה על השיניים מומלץ לצחצח את שיני הילד מדי יום עוד מבקיעת השן הראשונה ולשמור על היגיינת הפה{{הערה|שם=הערה34|משרד הבריאות. הנחיות לשימוש בתכשירי פלואוריד. הנחיות בריאות השן מס' 3.2{{כ}}, 2021}}.
  
==תוספי תזונה==
+
===קרינה מייננת בגיל לידה עד שנתיים===
 +
יש למעט ככל האפשר לחשוף את התינוקות לקרינת [[רנטגן]], ובעיקר לצמצם את החשיפה לשיקופים, צילומי [[CT]], [[אנגיוגרפיה]] וצנטורים הכרוכים בקרינה ניכרת, ולהשתמש בבדיקות אלה רק להתוויות רפואיות ברורות. מומלץ להשתמש במונה קרינה להערכת מידת הקרינה.
  
===ויטמין D3===
+
==סקירה ואיתור מוקדם==
 +
מאז שנת 2009 מתבצע סקר מטבולי-גנטי נרחב לכל היילודים בישראל במחלקת תינוקות לפני שחרורם מבית החולים. הסקר בוחן את המחלות [[תת-תריסיות מולדת|תת-תריסיות]] ראשונית מולדת 1-PKU, שנבדקו בעבר, ועוד כמה מחלות מטבוליות המתעדכנות מפעם לפעם באתר משרד הבריאות (פרטים בפרק 10, "מעקב טרום לידתי" ובאתר משרד הבריאות){{הערה|שם=הערה35|[https://www.health.gov.il/Subjects/Genetics/newborn_neonatal_screening/Pages/disease_testing.aspx  המחלות הנבדקות בבדיקות סקר ביילודים] משרד הבריאות.}}{{הערה|[https://www.gov.il/he/service/newborn-national-genetic-testing-results את תוצאות בדיקות סקר ילדות ניתן לקבל באתר משרד הבריאות בכתובת זו]}}. מאז שנת 2010 מתבצעת לכל היילודים בדיקת סינון שמיעה לאיתור מוקדם של חירשות מולדת בבדיקה דו-שלבית: בשלב הראשון מבוצעת לכל יילוד בדיקת פלט אקוסטי (OAE - Otoacustic Emissions). אם התוצאה חיובית (או שהיילוד בקבוצת סיכון), מתבצעת בדיקת רישום אלקטרו-פיזיולוגי (ABR - Auditory Brain stem Response){{כ}}{{הערה|שם=הערה36|[[בדיקת סקירה ביילודים לשם איתור יילודים עם לקות בשמיעה - חוזר משרד הבריאות|סיקור שמיעה ליילודים
 +
משרד הבריאות  05/2018]]}}. בכל בתי החולים מתבצעת ליילודים גם בדיקת "החזר אדום" (Red reflex) לשלילת [[ירוד]] ו[[רטינובלסטומה]]. אם לא נכתב במכתב השחרור של הילוד שהבדיקה בוצעה, יש לבצעה בבדיקה הראשונה במרפאה. בהמשך, בגיל הרך, חוזר ראש שירותי בריאות הציבור 1/2020 מחייב לבצע רצף בדיקות, בהן בדיקות חוזרות ל[[החזר אדום]] ובדיקת הירשברג (Corneal reflex) לפזילה. בדיקה זו יש לבצע בכל בדיקת רופא בטיפת חלב עד גיל שנה וחצי. עוד יש לבצע בדיקות התפתחותיות ובדיקות חדות ראייה לאיתור מוקדם של מצבים פתולוגיים העלולים לגרום לקות ראייה ועיוורון ובדיקות לאבחון עין עצלה. את בדיקות אלה מבצע צוות רפואי וסיעודי בתחנות טיפת חלב.
  
מומלץ על-ידי משרד הבריאות מתן [[ויטמין D|ויטמין D3]]{{כ}} 400 - יח' בינלאומיות (2 טיפות ליום) מהלידה ועד גיל שנה, ללא קשר לסוג התזונה (תמ"ל או הנקה). נשקלת האפשרות להרחיב את ההמלצה לפעוטות מעבר לגיל שנה ובעיקר בעונת החורף. עיקר אספקת וויטמין D לגוף היא מסינטזה של וויטמין D בעור בהשפעת קרינת השמש. יש חשיבות רבה לחשיפה מבוקרת וזהירה לשמש (עם נקיטת אמצעי זהירות מפני עודף קרינה וכוויות שמש). כיום לא מומלץ לתת תוסף של [[ויטמין A]] באופן שיגרתי.
+
בשנות החיים הראשונות מומלץ לבצע ביקורים סדורים אצל אחיות.ים ורופאות.ים בטיפת חלב (או אצל צוותים הנותנים שירות דומה). ביקורים אלה יכללו הערכת גדילה (שקילה, מדידת אורך והיקף ראש), הערכת התפתחות לפי מדרגות התפתחות{{הערה|שם=הערה4|[[תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות - Development evaluation for infants and toddlers up to 6 years old]]}} תשאול, ייעוץ והדרכת הורים (בטיחות, מניעת SIDS, הנקה ותזונה, התמודדות משפחתית, בריאות השן, מניעת אלימות), בדיקות סקר (מבחן אדינבורו EPDS להערכת [[דיכאון לאחר לידה]], בדיקת ראייה red/corneal reflex, בדיקת פישוק האגן לאיתור DDH), בדיקה גופנית, מתן [[חיסונים]], [[ברזל]] ו[[ויטמין D]] ועוד - כמפורט בהנחיות הקליניות של הר"י לטיפול בילד הבריא.
  
===[[ברזל]]===
+
'''בחודש הראשון''' מומלץ לבצע 2 ביקורים אצל אח.ות: ביקור ראשון בתוך 72 שעות מהשחרור מבית החולים (בדגש על הערכת התפתחות צהבת) וביקור שני בגיל חודש. עד סוף שנת החיים הראשונה מומלץ לבקר עוד 5 פעמים אצל אח: בגילים 2, 4, 6, 9 ו-12 חודשים, וכן פעמיים אצל רופא.ה (בגילים 2 ו-9 חודשים).
  
[[אנמיה מחוסר ברזל בתינוקות|אנמיה מחוסר ברזל]] היא החסר התזונתי השכיח ביותר בגיל הינקות ויש חשיבות רבה במניעת חסר ברזל ובאיתור מוקדם שלו.
+
בגיל שנה עד שנתיים, בסביבות גיל שנה וחצי, מומלץ לבצע בדיקה נוספת אצל אח ורופא.
  
לכן ממליץ משרד הבריאות על מתן ברזל מגיל 4 חודשים עד 18 חודש לכל הילדים. מינון הברזל הינו 7 מ״ג ליום עד גיל חצי שנה ו-15 מ״ג ליום עד גיל 18 חודשים. בגיל שנה ובגיל 18 חודשים יש לבצע בדיקת דם להמוגלובין.
+
בבדיקת הרופא בגיל חודשיים יושם דגש על בדיקת פישוק האגן, קולות לב ואוושות ועל דופק פמורלי. ייבדקו התפתחות קשר עין, מבט עוקב והתרשמות של ההורים בנושא בעיית שמיעה. יש להנחות את ההורים להשכיב את התינוק על הגב בעת שינה ולהשכיבו על הבטן בעת ערנות, בהשגחתם, לצמצום הסיכון להתפתחות [[פלאגיוצפליה]]. תינוקות שאותרה אצלם אי-יציבות של מפרק הירך בבדיקה גופנית (Ortolani/Barlow) או המתאפיינים בגורמי סיכון ל[[נקע מולד במפרק הירך]] (DDH; סיפור משפחתי של DDH, [[לידה במצג עכוז - נייר עמדה|לידה במצג עכוז]], מצבי [[מיעוט מי שפיר]], [[היריון מרובה עוברים]], עיוותים בכפות הרגליים כביטוי ללחץ תוך-רחמי, עיוותים מולדים בברכיים או בחלקי גוף אחרים כגון [[טורטיקוליס]]) - יופנו ל[[בדיקה על-קולית]] (US) של פרקי הירכיים בגיל 6–8 שבועות ולבדיקת אורתופד{{הערה|שם=הערה37|[[איתור אי יציבות מפרק הירך ביילודים ובתינוקות - חוזר משרד הבריאות - Screening for hip instability in neonates and infants]]}}.
ארגון הבריאות העולמי ממליץ על שיפור והעשרת תזונת התינוקות בברזל ובשאר מרכיבי המזון החיוניים ולאו דווקא מתן תכשירי ברזל (למעט פגים, ילדים עם הפרעות גדילה וכדי). בישראל שיעור האנמיה בתינוקות גבוה ועל כן יש חשיבות לתוספת תכשירי ברזל.
 
  
תינוקות הניזונים מכמות מומלצת של אבקת חלב לתינוקות מהסוגים המצויים היום בשוק והמועשרים בברזל אינם זקוקים לתוספת תכשירי ברזל. תינוקות המקבלים בהזנתם 10 מ״ג ברזל ליום, לא יזדקקו לתוספת. במקרה של ספק בקשר לכמות ומהימנות מתן כלכלה כנ״ל, יש להעדיף את מתן תכשיר הברזל כטיפול מונע.
+
מאז החל סינון שמיעה ביילודים לחירשות מולדת, בוטלה בדיקת הסינון לליקויי שמיעה בטיפות החלב בגיל 7–9 חודשים. מומלץ כי הרופא יבדוק את תוצאות בדיקת השמיעה של היילוד בגיל חודשיים כדי שבדיקות האבחון יסתיימו עד גיל 3 חודשים ויוחל שיקום, במידת הצורך, עד גיל 6 חודשים.
  
פירוט תזונה נכונה ב[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תזונה נבונה למניעת מחלות| נספח מס' 8 - תזונה נבונה למניעת מחלות]].
+
'''בבדיקת הרופא בגיל 9 חודשים''' יושם דגש (פרט לבדיקה הכללית והערכת גדילה והתפתחות) על ראייה, [[פזילה]] ושמיעה, זאת בהתאם לחוזרי ראש שירותי בריאות הציבור ולהנחיות הקליניות.
  
==[[פעילות גופנית]]==
+
בכל ביקור ייבדקו ההתאמה בין דפוסי ההתנהגות לגיל ואופני ההתמודדות של המשפחה איתם. חומרי הדרכה אפשר למצוא באתר "איך גדלת" של עמותת "גושן"{{הערה|שם=הערה38|עמותת גושן. פורטל בריאות ורווחת הילד בקהילה}}.
בחודשי החיים הראשונים ועד גיל שנה, יש להקפיד להשכיב על הבטן בשעות הערנות ולאפשר משחקי רצפה מספר פעמים ביום וזחילה ברחבי הבית כאשר התינוק מתחיל לנוע, ולזחול, לעמוד וללכת - יש לעודדו לכך. בגיל שנה-שנתיים מומלץ לצבור 180 דקות פעילות במהלך היום בעזרת תנועה עצמאית בבית ובחצר, טיפוס במדרגות, ריקוד וכל משחק שחביב על הילד. מומלץ לא לחשוף ילדים צעירים מגיל שנתיים לטלוויזיה ומשחקים/סרטים במחשב.
 
==קרינה מייננת==
 
יש למעט בחשיפה לקרינת [[רנטגן]] ככל האפשר בעיקר צמצום שיקופים, צילומי [[CT]], [[אנגיוגרפיה]] וצינטורים הכרוכים בקרינה ניכרת. מומלץ להשתמש במונה קרינה להערכת מידת הקרינה.
 
  
==רפואה מונעת מלידה עד גיל שנתיים==
+
בביקורי המעקב יש לשים לב לרמת התפקוד ולבעיות אצל ההורה המלווה ולהתרשם אם ייתכן שהאם סובלת מ[[דיכאון]] (שאלון אדינבורו EPDS){{כ}}{{הערה|שם=הערה39|[[נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה - חוזר משרד הבריאות]]}}.
  
{|cellpadding="4" border="1"
+
'''בסוף שנת החיים הראשונה''' תיבדק רמת ה[[המוגלובין]], זאת בהתאם להמלצות משרד הבריאות. בדיקת דם להמוגלובין בגיל 12-9 חודשים היא מדד איכות לאומי של משרד הבריאות. מאז שנת 2012 משרד הבריאות הנחה לתת לתינוקות ברזל בגילים 4–18 חודשים.
|יעוץ
 
|סקירה ואיתור
 
|[[חיסונים]] ותוספות{{הערה|שם=הערה3|ראה נספח 6א - [[לוח חיסוני השגרה בגיל הילדות ובבתי ספר - Vaccination schedule for children and school aged patients - 2013]]}}
 
|-
 
|
 
*[[הנקה]] והרגלי אכילה נכונים,
 
*טיפול בתינוק,
 
*צורת השכבה, רחצה, החתלה,
 
*הרגלי שינה,
 
*שמירת חום גוף תקין,
 
*האכלה נכונה,
 
*שמירה על בריאות השיניים.{{הערה|שם=הערה2|ראה נספח 4 - [[קידום בריאות ורפואה מונעת - בריאות השן - Health promotion and preventive medicine - dental health]]}}
 
|valign="top"|משקל, אורך, היקף ראש בדיקת התפתחות וגדילה ובדיקה גופנית יסודית{{הערה|שם=הערה1|ראה נספחים 2 [[קידום בריאות ורפואה מונעת - נוהל רפואה מונעת לילדים בקהילה - Health promotion and preventive medicine - preventive medicine for children in primary care]] ונספח 3 [[אבני דרך התפתחותיות בילדים - הערכה - Developmental milestones in children - assessment]]- תכיפות הבדיקות ומהותן. בסדר עדיפות ראשון - 2 בדיקות רופא הכרחיות בשנת החיים הראשונה.}}
 
|
 
*ה[[חיסון נגד דלקת כבד A]]{{כ}}+[[חיסון נגד דלקת כבד B|B]].
 
*[[חיסון נגד נגיף רוטה]].
 
*ה[[חיסון נגד חיידק הפנוימוקוקוס|חיסון המצומד נגד פנאומוקוקים]].
 
*"החיסון המחומש"
 
*[[חיסון לפוליו|IPV]]{{כ}}-[[חיסון נגד המופילוס אינפלואנזה מסוג בי|HiB]]{{כ}}-[[חיסון לטטנוס ודיפתריה|DTaP]]
 
*"החיסון המרובע" נגד [[MMRV|חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח]] (MMRV)
 
*ה[[חיסון נגד שפעת]].
 
|-
 
|
 
*מניעת תאונות בית.
 
*הימנעות מחומרים רעילים, תרופות וחפצים מסוכנים.{{הערה|שם=הערה5|ראה נספח מסי 5 - [[קידום בריאות ורפואה מונעת – בטיחות ילדים - Health promotion and preventive medicine – children safety]]}}
 
|valign="top"|בגיל חודשים: מרפס, איוושות לב, דופק פמורלי, פיסוק, רפלקס אור ו[[פזילה]], אברי מין
 
|מתן [[ויטמין D|ויטמין D3]] עד גיל שנה לכל התינוקות.
 
|-
 
|מושב בטיחות ברכב.
 
|בגיל 4-3 חודשים: בדיקה כמו בגיל חודשיים ובדיקת קשר עין.
 
|מתן [[ברזל]] מגיל 4 חודשים עד גיל 18 חודשים{{הערה|שם=הערה4|לפי המלצת משרד הבריאות - יש לתת ברזל בגיל 18-4 חודש.}}
 
|-
 
|
 
*חשיפה מבוקרת לשמש.
 
*סכנות ה[[עישון]] הפסיבי.
 
*תיפקוד הורה-משפחה-תינוק.
 
*יש לשים לב ל[[התעללות בילדים|התעללות]] והזנחה.
 
|valign="top"|
 
*בגיל 11-7 חודש: בדיקת התפתחות, פזילה ושמיעה.
 
*בגיל שנה עד שנתיים: הערכת הליכה.
 
|
 
|-
 
|
 
|בדיקת רמת [[ספירת דם|המוגלובין]] בגיל שנה ובגיל 18 ח' לכל הילדים.
 
|
 
|}
 
  
==הערות שוליים==
+
==ביבליוגרפיה והערות שוליים==
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
  
==ביבליוגרפיה==
+
==ביבליוגרפיה לפי שנים==
 
 
 
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה מהדורת 2000|רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000]] פריטים: 132, 8-11 ,5 ,2 ,1
 
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה מהדורת 2000|רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000]] פריטים: 132, 8-11 ,5 ,2 ,1
 
* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008]] פריטים 636-639 ,572-575  
 
* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008]] פריטים 636-639 ,572-575  
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2013|ביבליוגרפיה למהדורת 2013]] פריטים 897-898 ,653-656  
+
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2013|ביבליוגרפיה למהדורת 2013]] פריטים 897-898 ,653-656
 
+
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2022|ביבליוגרפיה למהדורת 2022]] פריטים 4-27
==ראו גם==
 
  
*לנושא הקודם: [[קידום בריאות ורפואה מונעת - מבוא - Health promotion and preventive medicine - introduction]]
 
*לנושא הבא: [[קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שנתיים עד שש שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from two years to six years]]
 
  
*[[קידום בריאות ורפואה מונעת#הנחיות קליניות - Clinical guidelines|לתוכן העניינים של הספר]]
 
  
  
[[קטגוריה: אורתופדיה]]
+
[[קטגוריה:אורתופדיה]]
[[קטגוריה: אף אוזן גרון]]
+
[[קטגוריה:אף אוזן גרון]]
[[קטגוריה: בריאות הציבור]]
+
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
[[קטגוריה: חיסונים]]
+
[[קטגוריה:חיסונים]]
[[קטגוריה: ילדים]]
+
[[קטגוריה:ילדים]]
[[קטגוריה: משפחה]]
+
[[קטגוריה:משפחה]]
[[קטגוריה: תזונה]]
+
[[קטגוריה:תזונה]]

גרסה אחרונה מ־09:06, 18 בדצמבר 2022

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Preventative (1).png

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת איגוד רופאי המשפחה בישראל, האגף למדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא
קידום בריאות ורפואה מונעת
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
המלצות כוח המשימה.png
שם הפרק קידום בריאות ורפואה מונעת מלידה ועד גיל שנתיים
עורך מדעי פרופסור אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין, ד"ר תם אקסלרוד
מוציא לאור ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
מועד הוצאה אוקטובר 2022
מספר עמודים 284
קישור באתר ההסתדרות הרפואית
Logo small.gif

ייעוץ

תזונה

יש חשיבות רבה להנקה בחודשי החיים הראשונים. לפי המלצות משרד הבריאות משנת 2017, מומלצת הנקה בלעדית עד סביבות גיל 6 חודשים והמשך הנקה בשילוב עם אוכל משלים לפחות עד גיל שנה, וכל עוד האם והתינוק מעוניינים בכך[1]. זהו שינוי מההמלצות הקודמות, שפורסמו ב-2012, ובהן הומלץ להזין בהנקה בלעדית עד גיל 4 חודשים ולהתחיל בחשיפה מוקדמת למזונות ("טעימות") מגיל זה. אף על פי כן, במחקר קליני שבוצע באנגליה ופורסם ב-NEJM ב-2016‏ (The EAT study)‏[2] הודגם כי תינוקות שהתחילו חשיפה מוקדמת למזונות אלרגניים בגיל 3 חודשים גילו פחות תגובות אלרגיות למזון מאשר תינוקות שנחשפו בגיל 6 חודשים. ארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ גם הוא על הנקה בלעדית בששת החודשים הראשונים לחיים, והמשך הנקה בשילוב עם אוכל משלים לפחות עד גיל שנתיים. המלצה זו עקבית במגוון איגודים שונים כגון איגוד רופאי המשפחה האמריקאי (AAFP), איגוד רופאי הילדים האמריקאי (AAP) והקנדי (CPS) וכן האיגוד האמריקאי למיילדות וגינקולוגיה (ACOG)‏[3] - וזו גם המלצתנו. ייתכן שבעתיד הקרוב תורחב המלצת משרד הבריאות בישראל מהנקה לפחות עד גיל שנה, להנקה לפחות עד גיל שנתיים.

במקביל להנקה (או לתחליפי הנקה - תרכובות מזון לתינוקות = תמ"ל), מומלץ לנהוג לפי הנחיות משרד הבריאות[4][5]. יש להניק לפי סימני רעב ושובע ("לפי דרישה"). לקראת גיל 6 חודשים וכאשר התינוק מראה סימני מוכנות, יש להוסיף לתזונה מגוון מזונות בריאים מהתפריט המשפחתי שהוכנו בבישול ביתי ומבוססים על קטניות, דגנים, פירות וירקות העונה, בשר (עוף, הודו, בקר), דגים, שמן זית וביצים. כדי למנוע חסר בברזל, מומלץ לשלב מזונות העשירים בברזל. מומלץ לדחות הוספת חלב כשתייה ("חלב ניגר") עד גיל שנה כיוון שהוא דל בברזל. מוצרי חלב אפשר לשלב כבר בגיל 6 חודשים, אך יש להקפיד שלא יהיו מרכיב מרכזי בתזונה ושלא יהיו ממותקים. עד גיל שנה אסור להאכיל בדבש כיוון שהוא עלול להכיל את החיידק בוטולינום. עוד יש להימנע ממאכלים אולטרה-מעובדים (למשל ממתקים, חטיפים, משקאות ממותקים), ממאכלים שאינם מפוסטרים (כולל חלב ומוצריו, ביצים לא מבושלות, בשר או דגים נאים או מבושלים חלקית) ומאכלים מסוכנים העלולים לגרום לחנק.

בטיחות

יש לעודד שימוש בחגורות בטיחות ובכיסא בטיחות בנסיעה (כמחויב בחוק), זהירות ממים חמים, מניעת נפילות ותאונות. יש לשוחח עם ההורים על האופן שיש לאחסן תרופות, חומרי ניקיון ורעל כדי להרחיקם מהישג ידם של הילדים. כן יש לייעץ להם בנושא שחייה ומניעת טביעה ולהדגיש שאין להשאיר ברכב תינוקות וילדים[6].

כללי

יש לדון בנושא הרגלי שינה ושינה בטוחה, ובפרט כיצד יש להשכיב את התינוק בעת שינה (אך ורק על הגב) וכשהוא ער, רחצה נכונה, שמירה על חום גוף תקין, נזקיו של עישון פסיבי[7]. יש לשים לב אם יש סימנים לקשיים של הורים באתגרי ההורות, הזנחה או התעללות בילדים. יש להנחות בנושא חשיפה מבוקרת לשמש ושימוש במיסוכי הגנה וכן בנושא בטיחות התינוקות והפעוטים, כולל כיסא בטיחות, הרחקת חומרי ניקוי ותרופות[8].

בעת הביקור אצל הרופא או האחות מומלץ להקדיש זמן "פתוח", שההורים יכולים לבטא בו את דאגותיהם ולחזק אותם בתפקידם החדש כהורים. הצטרפות של תינוק למשפחה היא שלב חשוב במעגל החיים ומשבר נורמטיבי משמעותי. הורים רבים מתמודדים עם בכי ממושך של תינוק ועם הפרעות שינה של התינוק ושלהם עצמם.

חיסונים

יש לדון עם ההורים בחשיבות הרבה שבמתן חיסונים בגיל זה ובהקפדה על עמידה במועדים המומלצים לפי תוכנית החיסונים המלאה. החיסונים שמשרד הבריאות נותן בלא תשלום בתחנות טיפת חלב ב-24 החודשים הראשונים לחייו של התינוק: חיסון נגד דלקת כבד B, "החיסון המחומש" נגד דיפתריה-טטנוס-ושעלת (אסלולרי), המופילוס אינפלואנזה B ופוליו (תרכיב מומת), חיסון חי-מוחלש נגד פוליו bOPV, החיסון המצומד נגד 13 זנים של פנאומוקוקים (פרבנר), חיסון נגד נגיף רוטה, "החיסון המרובע" נגד חצבת-חזרת-אדמת ואבעבועות רוח (MMRV) והחיסון נגד דלקת כבד A. גם החיסון נגד מנינגוקוק זן B מומלץ, אך הוא אינו כלול בסל הבריאות ואפשר לקנותו באופן פרטי[9].

חיסון נגד שפעת מומלץ לתת לכל הילדים מגיל 6 חודשים לקראת עונת החורף (אוקטובר-דצמבר) ובמהלכה. החיסון המומת ניתן בהזרקה לשריר. בפעם הראשונה שניתן החיסון (ועד גיל 9 שנים) יש לחסן את הילד בשתי מנות בהפרש של חודש זו מזו, ולאחר מכן לחסן מדי שנה, לפני בוא החורף, במנה אחת. יש גם חיסון חי-מוחלש, הניתן באמצעות תרסיס לשני נחירי האף עד גיל 5 שנים. אין לחסן בחיסון זה ילדים חולי אסתמה. הרכבם של שני סוגי החיסונים זהה.

תוספי תזונה

  • ויטמין D3: משרד הבריאות ממליץ לתת ויטמין D3 במינון 400IU (יחידות בין-לאומיות), כלומר שתי טיפות מדי יום, מהלידה עד גיל שנה, בלא קשר לסוג התזונה (הנקה או תמ"ל). עיקר האספקה של ויטמין D לגוף מגיע מסינתזה של ויטמין D בעור בהשפעת קרינת השמש. יש חשיבות רבה לחשיפה מבוקרת וזהירה לשמש (בתוך נקיטה של אמצעי זהירות מפני עודף קרינה וכוויות שמש). לא מומלץ לתת תוסף של ויטמין A כשגרה
  • ברזל: אנמיה מחוסר ברזל היא החסר התזונתי השכיח ביותר בגיל הינקות, וחשוב מאוד למנוע חסר כזה ולאתר אותו איתור מוקדם. לכן משרד הבריאות ממליץ לתת לכל הילדים ברזל בגיל 18-4 חודשים - עד גיל חצי שנה מומלץ לתת 7 מיליגרם מדי יום, ובגיל 18-6 חודשים מומלץ לתת 15 מיליגרם מדי יום. בסביבות גיל שנה (חודשים 9–12) יש לבצע בדיקות דם לבירור רמת ההמוגלובין בדם. ארגון הבריאות העולמי ממליץ להעשיר את תזונת התינוקות בברזל ובמרכיבי מזון חיוניים אחרים ולאו דווקא לתת תכשירי ברזל (למעט לפגים, לילדים המתאפיינים בהפרעות גדילה וכדומה). בישראל שיעור האנמיה בתינוקות גבוה, ולכן חשוב לתת תוספת של תכשירי ברזל ללא תלות בתזונת התינוק.

פעילות גופנית בגיל לידה עד שנתיים

בחודשי החיים הראשונים יש להקפיד להשכיב את התינוק על הבטן כשהוא ער. בהמשך יש לעודד אותו לנוע באופן עצמאי במרחב, בהתאם לגילו. כאשר התינוק מתחיל לנוע ולזחול, לעמוד וללכת, יש לעודדו לעשות כן. תינוקות שגילם פחות משנה מומלץ לעודד לבצע פעילות, בעיקר בעזרת משחק אינטראקטיבי על הרצפה, כגון חפצים מעודדי זחילה ותנועה, במשך 30 דקות לפחות מדי יום. מומלץ לעודד פעוטות להיות פעילים במשך 180 דקות מדי יום, לפחות, בעצימות כלשהי, בתוך שהם עוסקים במגוון פעילויות וסביבות, ולכלול בכך פעילות המסייעת לפתח תבניות תנועה. מומלץ לא לחשוף ילדים צעירים, מתחת לגיל שנתיים, למסכים, כגון טלוויזיה ומשחקים או סרטים במחשב או בטלפון החכם (סמרטפון).

שיניים

לשמירה על השיניים מומלץ לצחצח את שיני הילד מדי יום עוד מבקיעת השן הראשונה ולשמור על היגיינת הפה[10].

קרינה מייננת בגיל לידה עד שנתיים

יש למעט ככל האפשר לחשוף את התינוקות לקרינת רנטגן, ובעיקר לצמצם את החשיפה לשיקופים, צילומי CT, אנגיוגרפיה וצנטורים הכרוכים בקרינה ניכרת, ולהשתמש בבדיקות אלה רק להתוויות רפואיות ברורות. מומלץ להשתמש במונה קרינה להערכת מידת הקרינה.

סקירה ואיתור מוקדם

מאז שנת 2009 מתבצע סקר מטבולי-גנטי נרחב לכל היילודים בישראל במחלקת תינוקות לפני שחרורם מבית החולים. הסקר בוחן את המחלות תת-תריסיות ראשונית מולדת 1-PKU, שנבדקו בעבר, ועוד כמה מחלות מטבוליות המתעדכנות מפעם לפעם באתר משרד הבריאות (פרטים בפרק 10, "מעקב טרום לידתי" ובאתר משרד הבריאות)[11][12]. מאז שנת 2010 מתבצעת לכל היילודים בדיקת סינון שמיעה לאיתור מוקדם של חירשות מולדת בבדיקה דו-שלבית: בשלב הראשון מבוצעת לכל יילוד בדיקת פלט אקוסטי (OAE - Otoacustic Emissions). אם התוצאה חיובית (או שהיילוד בקבוצת סיכון), מתבצעת בדיקת רישום אלקטרו-פיזיולוגי (ABR - Auditory Brain stem Response)‏[13]. בכל בתי החולים מתבצעת ליילודים גם בדיקת "החזר אדום" (Red reflex) לשלילת ירוד ורטינובלסטומה. אם לא נכתב במכתב השחרור של הילוד שהבדיקה בוצעה, יש לבצעה בבדיקה הראשונה במרפאה. בהמשך, בגיל הרך, חוזר ראש שירותי בריאות הציבור 1/2020 מחייב לבצע רצף בדיקות, בהן בדיקות חוזרות להחזר אדום ובדיקת הירשברג (Corneal reflex) לפזילה. בדיקה זו יש לבצע בכל בדיקת רופא בטיפת חלב עד גיל שנה וחצי. עוד יש לבצע בדיקות התפתחותיות ובדיקות חדות ראייה לאיתור מוקדם של מצבים פתולוגיים העלולים לגרום לקות ראייה ועיוורון ובדיקות לאבחון עין עצלה. את בדיקות אלה מבצע צוות רפואי וסיעודי בתחנות טיפת חלב.

בשנות החיים הראשונות מומלץ לבצע ביקורים סדורים אצל אחיות.ים ורופאות.ים בטיפת חלב (או אצל צוותים הנותנים שירות דומה). ביקורים אלה יכללו הערכת גדילה (שקילה, מדידת אורך והיקף ראש), הערכת התפתחות לפי מדרגות התפתחות[14] תשאול, ייעוץ והדרכת הורים (בטיחות, מניעת SIDS, הנקה ותזונה, התמודדות משפחתית, בריאות השן, מניעת אלימות), בדיקות סקר (מבחן אדינבורו EPDS להערכת דיכאון לאחר לידה, בדיקת ראייה red/corneal reflex, בדיקת פישוק האגן לאיתור DDH), בדיקה גופנית, מתן חיסונים, ברזל וויטמין D ועוד - כמפורט בהנחיות הקליניות של הר"י לטיפול בילד הבריא.

בחודש הראשון מומלץ לבצע 2 ביקורים אצל אח.ות: ביקור ראשון בתוך 72 שעות מהשחרור מבית החולים (בדגש על הערכת התפתחות צהבת) וביקור שני בגיל חודש. עד סוף שנת החיים הראשונה מומלץ לבקר עוד 5 פעמים אצל אח: בגילים 2, 4, 6, 9 ו-12 חודשים, וכן פעמיים אצל רופא.ה (בגילים 2 ו-9 חודשים).

בגיל שנה עד שנתיים, בסביבות גיל שנה וחצי, מומלץ לבצע בדיקה נוספת אצל אח ורופא.

בבדיקת הרופא בגיל חודשיים יושם דגש על בדיקת פישוק האגן, קולות לב ואוושות ועל דופק פמורלי. ייבדקו התפתחות קשר עין, מבט עוקב והתרשמות של ההורים בנושא בעיית שמיעה. יש להנחות את ההורים להשכיב את התינוק על הגב בעת שינה ולהשכיבו על הבטן בעת ערנות, בהשגחתם, לצמצום הסיכון להתפתחות פלאגיוצפליה. תינוקות שאותרה אצלם אי-יציבות של מפרק הירך בבדיקה גופנית (Ortolani/Barlow) או המתאפיינים בגורמי סיכון לנקע מולד במפרק הירך (DDH; סיפור משפחתי של DDH, לידה במצג עכוז, מצבי מיעוט מי שפיר, היריון מרובה עוברים, עיוותים בכפות הרגליים כביטוי ללחץ תוך-רחמי, עיוותים מולדים בברכיים או בחלקי גוף אחרים כגון טורטיקוליס) - יופנו לבדיקה על-קולית (US) של פרקי הירכיים בגיל 6–8 שבועות ולבדיקת אורתופד[15].

מאז החל סינון שמיעה ביילודים לחירשות מולדת, בוטלה בדיקת הסינון לליקויי שמיעה בטיפות החלב בגיל 7–9 חודשים. מומלץ כי הרופא יבדוק את תוצאות בדיקת השמיעה של היילוד בגיל חודשיים כדי שבדיקות האבחון יסתיימו עד גיל 3 חודשים ויוחל שיקום, במידת הצורך, עד גיל 6 חודשים.

בבדיקת הרופא בגיל 9 חודשים יושם דגש (פרט לבדיקה הכללית והערכת גדילה והתפתחות) על ראייה, פזילה ושמיעה, זאת בהתאם לחוזרי ראש שירותי בריאות הציבור ולהנחיות הקליניות.

בכל ביקור ייבדקו ההתאמה בין דפוסי ההתנהגות לגיל ואופני ההתמודדות של המשפחה איתם. חומרי הדרכה אפשר למצוא באתר "איך גדלת" של עמותת "גושן"[16].

בביקורי המעקב יש לשים לב לרמת התפקוד ולבעיות אצל ההורה המלווה ולהתרשם אם ייתכן שהאם סובלת מדיכאון (שאלון אדינבורו EPDS)‏[17].

בסוף שנת החיים הראשונה תיבדק רמת ההמוגלובין, זאת בהתאם להמלצות משרד הבריאות. בדיקת דם להמוגלובין בגיל 12-9 חודשים היא מדד איכות לאומי של משרד הבריאות. מאז שנת 2012 משרד הבריאות הנחה לתת לתינוקות ברזל בגילים 4–18 חודשים.

ביבליוגרפיה והערות שוליים

  1. קידום, הגנה ותמיכה בהנקה בטיפות חלב - חוזר משרד הבריאות - Promoting breastfeeding in family health centers
  2. Perkin MR, Logan K, Tseng A, Raji B, Ayis S, Peacock J, et al. Randomized Trial of Introduction of Allergenic Foods in Breast-Fed Infants. New England Journal of Medicine. 2016 May 5;374)18).
  3. Meek JY, Noble L. Policy Statement: Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics. 2022 Jul 1;150)1).
  4. ההמלצות התזונתיות החדשות - משרד הבריאות
  5. מדריך לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט - חוזר משרד הבריאות - Infant and toddler feeding guide for healthcare professionals
  6. ראו הנחיות "בטרם", במסמך זה, בפרק 5, "בטיחות ילדים"
  7. שינה בטוחה לתינוקות, משרד הבריאות
  8. ראו פירוט הנושא בחלק שני, פרק 5 - "בטיחות ילדים"
  9. ראו בפרק 6, "חיסונים", ובלוח חיסוני השגרה של גיל הילדות
  10. משרד הבריאות. הנחיות לשימוש בתכשירי פלואוריד. הנחיות בריאות השן מס' 3.2‏, 2021
  11. המחלות הנבדקות בבדיקות סקר ביילודים משרד הבריאות.
  12. את תוצאות בדיקות סקר ילדות ניתן לקבל באתר משרד הבריאות בכתובת זו
  13. סיקור שמיעה ליילודים משרד הבריאות 05/2018
  14. תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות - Development evaluation for infants and toddlers up to 6 years old
  15. איתור אי יציבות מפרק הירך ביילודים ובתינוקות - חוזר משרד הבריאות - Screening for hip instability in neonates and infants
  16. עמותת גושן. פורטל בריאות ורווחת הילד בקהילה
  17. נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה - חוזר משרד הבריאות

ביבליוגרפיה לפי שנים