כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "תדריך חיסונים - קבוצות סיכון שיש לחסנן"
מתוך ויקירפואה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{חיסונים | + | {{פרק |
| − | | | + | |ספר=תדריך חיסונים |
| + | |מספר הפרק=27 | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|חיסונים}} | {{הרחבה|חיסונים}} | ||
| − | ==[[דלקת כבד | + | ==דלקת כבד B== |
| + | * עובדי מערכת הבריאות אשר עלולים להיות במגע פיזי עם חולים או הפרשותיהם | ||
| + | * עובדים שעקב עבודתם נמצאים בסיכון מוגבר לבוא במגע פיזי עם חומר ביולוגי מזוהם ב-HB<sub>s</sub>Ag כגון: עובדי חברות קדישא המטפלים בנפטרים, סוהרים, שוטרים במחלקות מסוימות כמו, מחלקת סמים | ||
| + | * צוות ומטופלים במוסדות למפגרים ובמוסדות לחולי נפש, כולל בתי ספר לחינוך מיוחד וכדומה | ||
| + | * חולים המקבלים טיפול ע"י [[דיאליזה]] | ||
| + | * חולים המקבלים לעתים קרובות עירויי דם ומוצרי דם כגון, חולי [[המופיליה]] או [[תלאסמיה]] | ||
| + | * אנשים ש[[שימוש בסמים|משתמשים בסמים]] בהזרקה | ||
| + | * גברים המקיימים יחסי מין עם גברים | ||
| + | * אנשים שאובחנו כסובלים מ[[מחלת מין]], לרבות HIV חיוביים, חולי [[AIDS]]; אנשים שהיו להם יותר משותף אחד ליחסי מין במשך 6 החודשים האחרונים | ||
| + | * כל הפונים למסגרות רפואיות המטפלות באנשים בסיכון גבוה להיות חיובי ל-HB<sub>s</sub>Ag כגון, מרכזי AIDS, מרפאות מין, מרכזי גמילה, מרכזי [[Methadone]] | ||
| + | * מגעים מיניים ומשפחתיים, המצויים במשק בית משותף עם בני אדם חיוביים ל-HB<sub>s</sub>Ag | ||
| + | * נפגעי פיגוע המוני | ||
| + | * עצירים ואסירים | ||
| + | * נפגעי תקיפה מינית | ||
| + | * חולים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף [[דלקת כבד C]] | ||
| + | * נוסעים לארצות בהן שיעור ההימצאות של נשאי HB<sub>s</sub>Ag גבוה ולאלו שמטרת נסיעתם כרוכה בסיכון כגון: קבלת טיפול רפואי (כולל טיפול שיניים), חשיפה לדם, יחסי מין מזדמנים וליוצאים למכה | ||
| − | * | + | ==דלקת כבד A== |
| − | * | + | * אנשים שנוסעים לארצות היפראנדמיות לדלקת כבד נגיפית A |
| − | * | + | * אנשים בסיכון עקב הרגליהם: משתמשים בסמים וגברים המקיימים יחסי מין עם גברים |
| − | + | * אנשים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף [[דלקת כבד C]] | |
| − | * | + | * אנשים שנוטלים [[תרופות הפטוטוקסיות]] |
| − | * אנשים | + | * אנשים לפני [[השתלת כבד]] (עדיף) או אחריה |
| − | * | + | * אנשים המטופלים ע"י גורמי קרישה (Clotting factors), הניתנים בהזרקה |
| − | * אנשים | + | * אנשים עם [[חסר G6PD]]{{כ}} (Glucose-6-Phosphate Dehydrogenase Deficiency) |
| − | + | * עובדי מעבדה הבודקים נגיף דלקת כבד A | |
| − | * | + | * עובדים, לרבות עובדי מעבדה, המטפלים בקופים (Non-human primates) |
| − | * | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | == | + | ==מחלה מנינגוקוקית== |
| − | + | * אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): [[העדר טחול]] כגון, [[Congenital asplenia]] או אחרי [[כריתת טחול]] (Splenectomy); {{כ}}Functional asplenia, כגון [[Sickle cell diseases]].{{ש}}מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | * אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): [[העדר טחול]] כגון, [[Congenital asplenia]] או אחרי [[כריתת טחול]] (Splenectomy); {{כ}}Functional asplenia, כגון [[Sickle cell diseases]].{{ש}}מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול | ||
* אנשים עם ליקויים אימונולוגיים כגון: | * אנשים עם ליקויים אימונולוגיים כגון: | ||
**חסר במרכיבי המשלים 5-9 C או 3 (terminal complement deficiency) ב-[[חסר Properdin|Properdin]]{{כ}}, [[חסר פקטור D|{{כ}}D]]{{כ}}, [[חסר Factor H|Factor H]] | **חסר במרכיבי המשלים 5-9 C או 3 (terminal complement deficiency) ב-[[חסר Properdin|Properdin]]{{כ}}, [[חסר פקטור D|{{כ}}D]]{{כ}}, [[חסר Factor H|Factor H]] | ||
**חסר ראשוני של נוגדנים | **חסר ראשוני של נוגדנים | ||
**HIV חיובי | **HIV חיובי | ||
| − | * נוסעים לאזורים אנדמיים או לאזורים עם התפרצות המחלה או עם סבירות גבוהה להתפרצות | + | * נוסעים לאזורים אנדמיים או לאזורים עם התפרצות המחלה או עם סבירות גבוהה להתפרצות |
| − | * עולים חדשים ומהגרים אחרים בהתאם למצב האפידמיולוגי בארץ המוצא | + | * עולים חדשים ומהגרים אחרים בהתאם למצב האפידמיולוגי בארץ המוצא |
| − | * עובדי מעבדה שבמהלך עבודתם נחשפים לחיידקים חיים (כגון מרכז ארצי למנינגוקוקים) | + | * עובדי מעבדה שבמהלך עבודתם נחשפים לחיידקים חיים (כגון מרכז ארצי למנינגוקוקים) |
| − | ==זיהומים | + | ==זיהומים פנוימוקוקיים== |
;ראו נספח בהמשך | ;ראו נספח בהמשך | ||
# קבוצת סיכון גבוה (מומלץ על מתן מנה אחת של החיסון) | # קבוצת סיכון גבוה (מומלץ על מתן מנה אחת של החיסון) | ||
| שורה 67: | שורה 65: | ||
==אבעבועות רוח== | ==אבעבועות רוח== | ||
| − | |||
*נשים בגיל הפוריות שאינן בהריון | *נשים בגיל הפוריות שאינן בהריון | ||
*בני משפחה המתגוררים עם אנשים הסובלים מליקוי במערכת החיסון | *בני משפחה המתגוררים עם אנשים הסובלים מליקוי במערכת החיסון | ||
גרסה מ־14:01, 17 בנובמבר 2020
תדריך חיסונים
מאת משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – חיסונים
דלקת כבד B
- עובדי מערכת הבריאות אשר עלולים להיות במגע פיזי עם חולים או הפרשותיהם
- עובדים שעקב עבודתם נמצאים בסיכון מוגבר לבוא במגע פיזי עם חומר ביולוגי מזוהם ב-HBsAg כגון: עובדי חברות קדישא המטפלים בנפטרים, סוהרים, שוטרים במחלקות מסוימות כמו, מחלקת סמים
- צוות ומטופלים במוסדות למפגרים ובמוסדות לחולי נפש, כולל בתי ספר לחינוך מיוחד וכדומה
- חולים המקבלים טיפול ע"י דיאליזה
- חולים המקבלים לעתים קרובות עירויי דם ומוצרי דם כגון, חולי המופיליה או תלאסמיה
- אנשים שמשתמשים בסמים בהזרקה
- גברים המקיימים יחסי מין עם גברים
- אנשים שאובחנו כסובלים ממחלת מין, לרבות HIV חיוביים, חולי AIDS; אנשים שהיו להם יותר משותף אחד ליחסי מין במשך 6 החודשים האחרונים
- כל הפונים למסגרות רפואיות המטפלות באנשים בסיכון גבוה להיות חיובי ל-HBsAg כגון, מרכזי AIDS, מרפאות מין, מרכזי גמילה, מרכזי Methadone
- מגעים מיניים ומשפחתיים, המצויים במשק בית משותף עם בני אדם חיוביים ל-HBsAg
- נפגעי פיגוע המוני
- עצירים ואסירים
- נפגעי תקיפה מינית
- חולים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף דלקת כבד C
- נוסעים לארצות בהן שיעור ההימצאות של נשאי HBsAg גבוה ולאלו שמטרת נסיעתם כרוכה בסיכון כגון: קבלת טיפול רפואי (כולל טיפול שיניים), חשיפה לדם, יחסי מין מזדמנים וליוצאים למכה
דלקת כבד A
- אנשים שנוסעים לארצות היפראנדמיות לדלקת כבד נגיפית A
- אנשים בסיכון עקב הרגליהם: משתמשים בסמים וגברים המקיימים יחסי מין עם גברים
- אנשים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף דלקת כבד C
- אנשים שנוטלים תרופות הפטוטוקסיות
- אנשים לפני השתלת כבד (עדיף) או אחריה
- אנשים המטופלים ע"י גורמי קרישה (Clotting factors), הניתנים בהזרקה
- אנשים עם חסר G6PD (Glucose-6-Phosphate Dehydrogenase Deficiency)
- עובדי מעבדה הבודקים נגיף דלקת כבד A
- עובדים, לרבות עובדי מעבדה, המטפלים בקופים (Non-human primates)
מחלה מנינגוקוקית
- אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): העדר טחול כגון, Congenital asplenia או אחרי כריתת טחול (Splenectomy); Functional asplenia, כגון Sickle cell diseases.
מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול - אנשים עם ליקויים אימונולוגיים כגון:
- נוסעים לאזורים אנדמיים או לאזורים עם התפרצות המחלה או עם סבירות גבוהה להתפרצות
- עולים חדשים ומהגרים אחרים בהתאם למצב האפידמיולוגי בארץ המוצא
- עובדי מעבדה שבמהלך עבודתם נחשפים לחיידקים חיים (כגון מרכז ארצי למנינגוקוקים)
זיהומים פנוימוקוקיים
- ראו נספח בהמשך
- קבוצת סיכון גבוה (מומלץ על מתן מנה אחת של החיסון)
- אנשים עם מחלות ממושכות (Chronic disease) כגון:
* סוכרת ומחלות מטבוליות ממושכות אחרות.
* מחלות ממושכות של לב וכלי דם.
* מחלות ממושכות של ריאות ודרכי הנשימה כגון: ברונכיטיס ממושך, שחפת, Cystic fibrosis, Emphysema, Chronic obstructive pulmonary disease.
* שחמת (Cirrhosis), אלכוהוליזם.
* דליפת נוזל חוט השידרה (CSF leaks) עם סיכון לדלקת עוצבה חוזרת. - בני 65 שנים ומעלה, במיוחד אלה הנמצאים במוסדות.
- אנשים עם מחלות ממושכות (Chronic disease) כגון:
- קבוצת סיכון גבוה במיוחד (מומלץ על מתן שתי מנות של החיסון ברווח זמן של 5 שנים)
- אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): העדר טחול כגון, Congenital asplenia או אחרי כריתת טחול (functional asplenia ;(splenectomy כגון sickle cell diseases.
מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול . - אנשים עם ליקויים במערכת החיסון עקב:
- מחלה ממאירה כגון: לויקמיה, לימפומה, מחלת Multiple myeloma, Hodgkin וכל תהליך ממאיר במח העצם או במערכת הלימפטית .
- טיפול מדכא חסינות (כגון, טיפול בהקרנות, בחומרים ציטוטוקסיים). מומלץ על מתן החיסון שבועיים לפחות לפני התחלת הטיפול .
- זיהום HIV, עם או בלי סימנים קליניים .
- השתלת אברים ומח עצם ואיברים[1]
- חולים עם תסמונת נפרוטית או אי-ספיקת כליות ממושכת וחולים שמטופלים ע"י דיאליזה.
- אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): העדר טחול כגון, Congenital asplenia או אחרי כריתת טחול (functional asplenia ;(splenectomy כגון sickle cell diseases.
מחלה הנגרמת על ידי Hib
- אנשים בכל גיל עקב מצבים הבאים
- הפרעה בפעילות הטחול (אנטומית או תיפקודית): העדר טחול כגון Congenital asplenia או לאחר כריתת טחול; Functional asplenia כגון ב-Sickle cell disease.
מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול. - מחלת Hodgkin וממאירויות אחרות: רצוי לחסן 10-14 ימים לפני התחלת כימותרפיה או 3 חודשים ויותר לאחר סיומה.
- זיהום HIV עם או בלי סימנים קליניים.
- לאחר השתלת מח עצם.
אבעבועות רוח
- נשים בגיל הפוריות שאינן בהריון
- בני משפחה המתגוררים עם אנשים הסובלים מליקוי במערכת החיסון
- עובדי בריאות
- תלמידי מקצועות הבריאות
שיתוק ילדים
- נוסעים לארצות בהן קיים סיכון להעברת המחלה.
- קבוצות בסיכון לחשיפה תעסוקתית לנגיף הפוליו:
- עובדי מעבדה, אשר עוסקים ישירות בדגימות ביולוגיות בהן עלולים להימצא נגיפי פוליו.
- עובדי בריאות.
- עובדי ביוב
שפעת
החיסון מומלץ לכל מבוגר, אך במיוחד לאנשים שמשתיכים לקבוצות הסיכון:
- אנשים בכל גיל עם מחלות ממושכות.
- מחלת לב וכלי דם נרכשת או מולדת, כולל:
- מחלת לב שיגרונית,
- טרשת עורקים,
- יתר לחץ דם,
- אי-ספיקת הלב,
- קצרת הסימפונות (אסתמה),
- ברונכיטיס ממושך,
- פיברוזיס ציסטי,
- ברונכיאקטאזיס, אמפיזמה,
- שחפת,
- סוכרת
- מחלות מטבוליות ממושכות אחרות עם נטייה מוגברת לפתח זיהומים
- מחלות ממושכות של הכליות ודרכי השתן
- מחלות מלוות דיכוי המצב האימונולוגי לרבות AIDS ומחלות ממאירות
- חולים אשר מקבלים טיפול מדכא חסינות
- חוסר דם ממושך
- בני בית של כל המפורטים לעיל
- מחלת לב וכלי דם נרכשת או מולדת, כולל:
- אנשים בכל גיל הנמצאים במוסד סגור או סגור למחצה, בו תנאי החיים מעודדים הפצה מהירה של הנגיף לאחר חדירתו, לדוגמה: בתי אבות, בתי חולים פסיכיאטרים.
- נשים הרות או נשים בתקופת משכב הלידה.
- עובדי הבריאות
נספח - מתן חיסון נגד זיהומים פנוימוקוקיים לבני 19 שנים ואילך בתרכיבים PCV13 ו-PPV23
תרכיב PCV13 ניתן לאנשים המשתייכים לקבוצת סיכון גבוהה במיוחד וכן, לחולים עם דליפת נוזל חוט השדרה (CSF leaks) ולמושתלים שתל שבלולי
| מספר מנות חיסון בעבר | לוח מתן חיסון | |||
|---|---|---|---|---|
| PCV PCV13 או PCV7 |
PPV23 | PCV13 | PPV23 | |
| מנה ראשונה | מנה שנייה[2] | |||
| 0 | 0 | מנה אחת | 8 שבועות לפחות לאחר מנה של PCV13 | 5 שנים לפחות לאחר המנה הקודמת של PPV23 |
| 0 | 1 | מנה אחת, שנה אחת לפחות לאחר מנה של PPV23 | 8 שבועות לפחות לאחר PCV13 ו-5 שנים לפחות לאחר המנה הקודמת של PPV23 | |
| 0 | 2 או יותר | מנה אחת, שנה אחת לפחות לאחר המנה האחרונה של PPV23 | אין צורך במנות נוספות | |
| 1 או יותר | 0 | אין צורך במנות נוספות | 8 שבועות לפחות לאחר מנה אחרונה של PCV13 | 5 שנים לפחות לאחר המנה הקודמת של PPV23 |
| 1 או יותר | 1 | אין צורך במנות נוספות | 8 שבועות לפחות לאחר PCV13, ו-5 שנים לפחות לאחר המנה הקודמת של PPV23 | |
| 1 או יותר | 2 או יותר | אין צורך במנות נוספות | ||
הערות שוליים
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: תרכיבים רשומים בישראל
- לפרק הבא: תולדות מתן חיסונים בישראל