הצגת המקור של הדף "תזונה כמנוף לריפוי פצעים"

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=תזונה כמנוף לריפוי פצעים
|שם לועזי=
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=ד"ר אביבה אבן זהב{{ש}}[[קובץ:Themedical.png|80px]]
|אחראי הערך=
}}
{{הרחבה|ערכים=[[פצע]] , [[תזונה]]}}

 

[[תזונה]] מאוזנת היא דרישה קיומית של האדם ומאפשרת איכות חיים פיזית, נפשית וקוגניטיבית. בזמן מחלה, לתזונה תפקיד מרכזי בתהליך ההחלמה והריפוי. לתזונה השפעה על כל מערכות הגוף - מצב של [[תת תזונה]] גורם לפגיעה במערכת החיסונית, בשרירים, באיזון החום, בלב, בכלי הדם וב[[מערכת העיכול]] וגורם לעלייה בסיכון לפיתוח סיבוכים. חסר תזונתי קשור בירידה ביעילות ספיגת [[סידן]], [[ברזל]] ו[[ויטמינים]], במחלות ובמצבים נפשיים. אחד מכל ארבעה קשישים סובל מתת תזונה, דבר הגורם לאשפוזים ארוכים יותר ולסכנה של סיבוכים{{הערה|שם=הערה1|1998 Bruner, 1996 Banks}}. לתזונה תפקיד חשוב ביותר בטיפול בחולים עם פצעים כרוניים כולל [[כיבים סוכרתיים]] ו[[פצעי לחץ]], לא רק עקב יעילות התזונה בהחלמת פצעים אלו, אלא גם במניעת סיבוכים ושיפור איכות החיים של החולים{{הערה|שם=הערה2|2008 ,Baranoski & Ayello}}. 

חסר תזונתי מתבטא בחסר חלבונים, חסר קלוריות או חסר משולב של חלבונים וקלוריות{{הערה|שם=הערה3|2005 ,Shai &Maibch}}. הספרות מדווחת על שיעור של 50 אחוזים של תת-תזונה בקרב קשישים בקהילה וכ-60 אחוזים בקרב מאושפזים בבתי החולים. השיעור עולה ל-85 אחוזים בקרב קשישים המאושפזים במוסדות סיעודיים{{הערה|שם=הערה4|1994 ,.Mion et al}}. לפי גרייב {{הערה|שם=הערה5|2002 ,.Grieve et al}}{{כ}}, 40 אחוזים מהחולים המתאשפזים במחלקות הפנימיות בבתי החולים באנגליה הם בתת תזונה ומצבם ממשיך להידרדר בבית החולים. 

מניעת תת תזונה דורשת זיהוי מוקדם של גורמי סיכון והערכה מוקדמת של הסטטוס התזונתי של הקשיש{{הערה|שם=הערה6|1995 ,Guigoz}}. ההערכה התזונתית היא המפתח לזיהוי ירידה במצב התזונה וחייבת להיות חלק בלתי נפרד מהאנמנזה הסיעודית של הקשיש במוסד ובבית החולים{{הערה|שם=הערה7|ברנר 1998}}. לא ניתן לזהות מצב של תת תזונה על סמך התמונה הקלינית בלבד, מאחר והסימנים המוקדמים הם בלתי ספציפיים, כגון [[חולשה]] וחוסר תיאבון{{הערה|שם=הערה8|קסטל 1993}}. על פי הספרות, ההערכה התזונתית צריכה להיות מהירה, פשוטה וקלה לביצוע והיא כוללת מדדים אנטרופומטרים (Anthropometrics), כימיים והרגלי תזונה. 

קסטל (1993) מציינת את ה[[אלבומין]] (Albumin) כמדד שכיח אך לא מדוייק בגלל גיל מחצית חיים ארוך (20 יום) ומאגר גדול בגוף שגורם לו להיות מדד לא רגיש לשינויים חריפים במצב התזונתי ולשלבים המוקדמים של חסר בחלבון. קשישים רבים יכולים לשמור על רמת אלבומין תקינה עד סמוך ליום מותם. לדעת החוקרים יש להוסיף מדדים נוספים כמו סך לימפוציטים (Lymphocytes) ו[[כולסטרול]] בנוסף לאלבומין. המחקרים מצביעים על יחס הפוך בין רמות נמוכות של כולסטרול (פחות מ-160 מיליגרם) לבין שיעור התמותה. גם [[אנמיה]] נמצאה ב-98 אחוזים מהקשישים עם תת תזונה אך גם מדד זה לבדו אינו מספיק רגיש{{הערה|שם=הערה10|רז 1998}}. 

במסגרת עבודות פותח אומדן ופרוטוקול תזונתי ונערכה השוואה בין ההתערבות המקובלת בבית החולים לבין התערבות באמצעות פרוטוקול מובנה{{הערה|שם=הערה11|2008 ,Even zahav}}.

==אומדן תזונתי==
אומדן תזונתי מהווה חלק בלתי נפרד מהאנמנזה הסיעודית. יש לבצע אומדן לכל חולה תוך 48 שעות מהקבלה ובכל שינוי שחל במצבו. האומדן התזונתי כולל 11 שאלות כאשר סך הניקוד מספק הערכה של המצב התזונתי של החולה. הניקוד המירבי הוא 23 והחלוקה מתבצעת בהתאם לניקוד: 
*מעל 19 נקודות - תקין 
*10-19 נקודות - בסיכון לחסר תזונתי 
*מתחת ל-10 נקודות - תת תזונה 
האומדן כולל מדדים אנטרופומטרים, ביוכימיים וכלליים. בבחירת חלק מהמדדים קיימת בעיתיות מכיוון שמדדים אנטרופומטרים מושפעים מהשינויים שחלים עם הגיל כמו [[ירידה במשקל]] ובגובה מגיל 60, עלייה במסת השומן וירידה ברקמת הגוף הכחוש. כמו כן קיימת בעייתיות בשקילת חולים לא ניידים{{הערה|שם=הערה9|2002 Grieve & Finne}}. יש לסכם את הנתונים שנאספו, לזהות את מצבו התזונתי של החולה ובהתאם לכך לתכנן תוכנית התערבותית. יש לבצע רישום כלכלה ונוזלים לכל חולה חדש ובכל שינוי במצב החולה במשך 72-24 שעות.

===מדדים אנטרופומטרים===

'''[[BMI]]'''{{כ}} (Body Mass Index) הינו היחס בין משקל הגוף לגובה (משקל חלקי גובה בריבוע). הטווח התקין של ה-BMI הינו 25-20. BMI מתחת ל-19 מעיד על חסר תזונתי ו-BMI מעל 30 מעיד על [[השמנה]]. מדד זה אינו לוקח בחשבון הבדלי גיל, מין ומבנה גוף.

'''משקל''' - שינויי משקל מהווים גורם סיכון לתת תזונה ולכן יש לשקול כל חולה אחת לחודש. משקל החולה יושפע מקטיעת איברים ובמקרים אלה יש להוסיף אחוזים שונים למשקל על פי סוג הקטיעה: במקרים של קטיעה מעל הברך יש להוסיף 11 אחוזים למשקל, מתחת לברך - 7 אחוזים, כף רגל - 1.7 אחוזים, זרוע שלמה - 6.2 אחוזים וכף יד - 1.4 אחוזים. 

'''גובה''' - ישנן שתי דרכים רצויות לאמוד את גובהו של אדם:
*מרחק בין הזרועות - הנבדק חייב להיות מסוגל להרים שתי ידיים ישרות. יש צורך בשני אנשים לצורך מדידה זו, המתבצעת כשגב כף היד מופנה לקיר וכף היד והאצבעות מתוחות וישרות. המדידה היא מקצה האצבע האמצעית (אמה) של יד אחת לשנייה כאשר סרט המדידה מתוח בגובה האצבע 
*מדידת שוק הרגל - נמדדת מתחתית העקב עד קצה הברך, כשהברך בזווית 90 מעלות. נוסחת החישוב בעזרת מכשיר מדידה ברך:
**גברים - (אורך הברך X {{כ}} 2.02) - (גיל X {{כ}} 0.04) + 64.19 = גובה
**נשים - (אורך הברך X {{כ}} 1.83) - (גיל X {{כ}} 0.24) + 84.88 = גובה

===מדדים ביוכימיים===

ישנם מדדים ביוכימיים שונים שיכולים לרמז על חסר תזונתי:
*אלבומין - רמות נמוכות מהערכים התקינים (3.5-5 גרם לדציליטר)
*כולסטרול - נמוך מ-160 מיליגרם לדציליטר (מ"ג/ד"ל - מיליגרם/דציליטר)
*[[אוריאה]] (Urea) - רמות נמוכות מהערכים התקינים (20-40 מ"ג/ד"ל)
*[[המוגלובין]] (Hemoglobin) - מתחת ל-13 מ"ג/ד"ל לגברים או מתחת ל-12 מ"ג/ד"ל לנשים 
*לימפוציטים - מתחת ל-1,500 לימפוציטים למיקרוליטר דם 
 
===מדדים כלליים===

מדדים כלליים רבים מהווים גורם סיכון לחסר תזונתי אצל המטופל - נוכחות פצע לחץ וסך [[ניקוד נורטון]] מתחת ל-16, [[תפקוד קוגניטיבי]] (התמצאותי) לקוי, [[תפקוד מוטורי]] (עצמאות באכילה) לקוי וכמו כן, בעיות באכילה או [[הפרעות בבליעה|בבליעה]]. 


טבלה 1. אומדן תזונתי למטופל באשפוז (פותח על ידי ד"ר אבן זהב)

תאריך: ____/__/__{{רווח קשיח|3}}משקל (קילוגרם)____{{רווח קשיח|3}}גובה (סנטימטר) ____{{רווח קשיח|3}}אבחנה	____________________

מחלות רקע: [[יתר לחץ דם]]____ {{רווח קשיח|3}}[[סוכרת]] _____{{רווח קשיח|3}}מחלת כליות____{{רווח קשיח|3}}אחר _________________

{|
|bgcolor="#FF7F50"|אינדקס מסת גוף (BMI) תאריך:
|bgcolor="#FF7F50"|{{רווח קשיח|3}}תאריך{{רווח קשיח|3}}
|bgcolor="#FF7F50"|תאריך-ציון{{רווח קשיח|3}}
|bgcolor="#FF7F50"|תאריך-ציון
|-
|משקל בקילוגרם/גובה בריבוע. ציין/י ערך
|ציין/י ערך
|
|
|-
|19 > BMI {{כ}}=0 נק׳ (נקודות)
| = 0 נק' 
|
|
|-
|21 > BMI{{כ}}>19{{כ}}=1 נק'
| = 1 נק' 
|
|
|-
|23 > BMI{{כ}}>21{{כ}}=2 נק'
| = 2 נק׳ 
|
|
|-
|23 > BMI{{כ}}=3 נק'
| = 3 נק׳ 
|
|
|-bgcolor="#FF7F50"
|רמת אלבומין (ALB) בדם mg/dl.
| ציין/י ערך
|
|
|-
|פחות מ-3.0 = 0 נק׳
|0 נק'
|
|
|-
|3.0-3.5 = 1 נק'
|1 נק'
|
|
|-
| יותר מ-3.5 = 2 נק'
|2 נק׳
|
|
|-bgcolor="#FF7F50"
|רמת כולסטרול (Chol) בדם mg/dl. ציין/י ערך{{רווח קשיח|3}}
|ציין/י ערך	
|
|
|-
|פחות מ-110 = 0 נק'
|0 נק'
|
|
|-
|110-160 = 1 נק'
|1 נק'
|
|
|-
|יותר מ- 160 = 2 נק'
|2 נק'
|
|
|-
|-bgcolor="#FF7F50"
|רמת אוראה (Urea) בדם. ציין/י ערך
|ציין/י ערך
|
|
|-
|יותר מ-60 = 0 נק׳
|0 נק׳
|
|
|-
| 40-60 = 1 נק'
|1 נק'
|
|
|-
|נמוך מ-40 = 2 נק׳
|2 נקי
|
|
|-bgcolor="#FF7F50"
|רמת המוגלובין (HB) בדם. ציין/י ערך
|ציין/י ערך	
|
|
|-
|גבר פחות מ-12, אישה פחות מ-10 = 0 נק׳
|0 נק׳
|
|
|-
|גבר 12-13, אישה 10-12 = 1 נק׳
|1 נק'
|
|
|-
|גבר יותר מ-13, אישה יותר מ-12 = 2 נק'
|2 נק׳
|
|
|-bgcolor="#FF7F50"
|רמת לימפוציטים (Lymphocyt absolute)
|ציין/י ערך
|
|
|-
|פחות מ-1.1 = 0 נק׳
|0 נק'
|
|
|-
|1.1-1.5 = 1 נק׳
|1 נק'
|
|
|-
|יותר מ-1.5 = 2 נק'
|2 נק׳
|
|
|-bgcolor="#FF7F50"
|פצעי לחץ או כיבים
|ציין/י ערך
|
|
|-
|כן = 0 נק'
|כן = 0 נק'
|
|
|-
|לא = 2 נק'
|לא = 2 נק'
|
|
|-bgcolor="#FF7F50"
|אומדן נורטון  ציין/י ערך
|ציין/י ערך
|
|
|-
|נורטון נמוך מ-13 = 0 נק'
|0 נק'
|
|
|-
|נורטון 13-16 = 1 נק׳
|1 נק׳
|
|
|-
|נורטון יותר מ-16 = 2 נק׳
|2 נק'
|
|
|-bgcolor="#FF7F50"
|בעיות ניורופסיכולוגיות
|
|
|
|-
|לא מתמצא בזמן ובמקום = 0 נק'
|0 נק׳
|
|-
|מתמצא חלקית = 1 נק'
|1 נק'
|
|
|-
|מתמצא בזמן ובמקום = 2 נק׳
|2 נק'
|
|
|-bgcolor="#FF7F50"
|האם קיימות בעיות אכילה, הפרעות בבליעה
|
|
|
|-
|לא אוכל בכלל = 0 נק'
|0 נק׳
|
|
|-
|אוכל מעט/בעיות בליעה = 1 נק'
|1 נק'
|
|
|-
|ללא בעיות/כלכלת זונדה מאוזנת = 2 נק'
|2 נק'
|
|
|-bgcolor="#FF7F50"
|מידת העזרה באכילה
|
|
|
|-
|אוכל/ת בעזרת אחרים = 0 נק׳
|0 נק'
|
|
|-
|אוכל/ת לבד עם מעט עזרה - ו נק'
|1 נק'
|
|
|-
| אוכל לבד באופן עצמאי = 2 נק׳
|2 נק'
|
|
|-bgcolor="#FF7F50"
|ציון סטסוס תזונתי
|סה"כ התערבות	
|
|
|-
|>19 = מצב תזונתי טוב
|
|
|
|-
|10-19 = בסיכון לתת-תזונה
|
|
|
|-
|<10 = בתת-תזונה
|
|
|
|}

==התערבות תזונתית==

התערבות תזונתית הכוללת חלבונים, קלוריות, ויטמינים ומינרלים על פי הקצובה המומלצת והחסרים שנמצאו הכרחית למניעת מצבי חסר תזונתי, לשיפור איכות הטיפול ולשיפור איכות החיים של החולים{{הערה|שם=הערה3}}. חולים עם גורמי סיכון כמו חולי סוכרת עם רמות סוכר גבוהות, דורשים התייחסות מיוחדת מכיוון שאיזון הסוכר חשוב ביותר לריפוי פצעים ומניעת סיבוכים {{הערה|שם=הערה2}}. ההתערבות התזונתית הוכחה במחקרים שונים כחשובה הן למניעה והן לטיפול בפצעי לחץ{{הערה|שם=הערה12|2009 ,Epuap & Npuap}}.

הההערבות התזונתית מורכבת מחישוב צריכת קלוריות, חלבונים, נוזלים ותוספי תזונה:

'''צריכה קלורית''' - צריכת הקלוריות לאדם מבוגר בריא היא 30-25 קלוריות לקילוגרם משקל גוף רצוי ליום (קלוריות/קילוגרם/יום). במצבי עקה (Stress) יש להוסיף קלוריות על פי מידת העקה:
*עקה נמוכה עד בינונית - פצעים, זיהומים - 40-30 קלוריות/קילוגרם/יום
*עקה חמורה - מונשמים, [[אלח דם]] (Sepsis), [[כוויות]] קשות - 50-40 קלוריות/קילוגרם/יום


'''צריכת חלבונים''' - צריכת חלבון לאדם מבוגר בריא היא 1-0.8 גרם לקילוגרם משקל גוף רצוי ליום. במצבי עקה יש להוסיף גם צריכת חלבונים על פי מידת העקה: 
*עקה נמוכה עד בינונית - 1.5-1.2 גרם/קילוגרם/יום
*עקה חמורה - 2-1.5 גרם/קילוגרם/יום

'''צריכת נוזלים''' - צריכת נוזלים מחושבת לפי 35-30 מיליליטר לקילוגרם משקל גוף רצוי ליממה
*מצבים בהם דרישת הנוזלים עולה- לדוגמה זיהומים, [[חום]], [[שלשולים]] ו[[הקאות]]
*מצבים בהם הדרישה יורדת- לדוגמה [[אי ספיקת לב]] או [[אי ספיקת כליות|כליות]] ואז הצריכה תהיה בהתאם למצב המטופל, תוך קיום מאזן נוזלים יומי מדויק 


'''ויטמינים ומינרלים''' מומלץ לצרוך רק במצבי חסר.



טבלה 2. התערבות תזונתית

{|border="1" cellpadding="4" 
!רמת החלבון
!התערבות	
!הערות	
|-
|א. תקין מעל 3.5 גרם אחוזים*
|מעקב והדרכת המטופל והמשפחה
|הדרכה לקראת השחרור
|-
|ב. בין 3.0-{{כ}}3.5 גרם אחוזים*{{רווח קשיח|2}}
|כלכלה רבת חלבון (ביצים, טחינה, טונה וכו') ובמידת הצורך תוספת העשרה{{ש}} 1 כף אכילה אבקת חלבון 2X ליום{{ש}} 2 כף אכילה אבקת תלבון 2X ליום {{ש}}או תוספת של פורמולת העשרה בהתאם למצב החולה	
|למטופל שלא אוכל בכלל ניתן לתת פורמולות העשרה בהתאם לקצובה המומלצת	
|-
|ג. מתחת ל-3.0 גרם אחוזים*
|כלכלה רבת תלבון (ביצים, טחינה, טונה וכו'){{ש}}2 כף אכילה אבקת חלבון 2X ליום {{ש}}2 כף אכילה סקנדי שייק 2X ליום {{ש}}ותוספת פורמולת העשרה
*למטופלים בעודף משקל BMI>25 יש לשקול לא לתת סקנדי שייק
|למטופל שלא אוכל בכלל ניתן לתת פורמולות העשרה בהתאם לקצובה המומלצת
|-
|חוסר תיאבון
|מתן מזון עשיר ומרוכז כתוספת לצריכת המזון עד 1800 קלוריות ליום {{ש}}ארוחות קטנות לעיתים קרובות ותוספת פורמולה מתאימה	
|למטופל שלא אוכל בכלל ניתן לתת פורמולות העשרה בהתאם לקצובה המומלצת
|-
|כיבים, [[פטרת]], חוסר בשיניים
|טיפול פה רפואי על פי הוראה {{ש}} כלכלה רכה/נוזלית	
|מתן פורמולת העשרה בהתאם ליכולת האכילה {{ש}}הימנעות ממאכלים חמים וחריפים {{ש}}הקפדה על שתיה
|-
|בעיה מוטורית/קוגניטיבית
|עזרה באכילה בהתאם לצורך	
|הדרכת המשפחה והצוות
|-
|בעיות בליעה
|התערבות על פי מהות הבעיה והנחיית קלינאית תקשורת: הפסקת כלכלה, כלכלה רכה ללא נוזלים, האכלה על ידי איש צוות
|הוספת מסמיך למזון בהתאם לצורך
|-
|[[עצירות]]
|כלכלה מועשרת בסיבים (פירות, ירקות וכד'), נוזלים, טיפול תרופתי	
|מעקב יציאות
|-
|בעיות רפואיות מיוחדות
|בבעיות כליה, [[מחלות כבד|כבד]], מעי ותת תזונה{{ש}} התייעצות עם דיאטנית	
|ביצוע אומדן תזונתי והפניה לדיאטנית
|}

==הפחתת שכיחות פצעי לחץ באמצעות שיפור הטיפול התזונתי==

מחקר שנעשה בשנת 2004 במערך גריאטרי במרכז רפואי גדול במרכז הארץ, בדק האם שיפור איכות הטיפול התזונתי בקרב קשישים מאושפזים, בעזרת זיהוי מוקדם והתערבות מובנית המותאמת לאומדן תת התזונה או הסיכון לתת תזונה, יביא להפחתת שכיחות פצעי לחץ. בנוסף המחקר בחן את השפעת ההתערבות התזונתית על המצב התפקודי של החולים ואת הקשר בין המצב התזונתי לבין הופעת סיבוכים (פצעי לחץ) במהלך האשפוז.

במהלך המחקר בוצע מעקב פרוספקטיבי (כולל חלק התערבותי עם קבוצות ניסוי וביקורת) אחר המצב התזונתי של קשישים המתקבלים לאשפוז בשלוש מחלקות גריאטריות במרכז רפואי. נעשה אומדן תזונתי בקבלה ובדיקת הופעת פצעי לחץ בשחרור מאשפוז. הערכת המצב התזונתי בוצעה בעזרת אומדן תזונתי (שאלון שהותאם לצרכי המחקר ובוצעה בדיקת מהימנות ותקפות הכלי במסגרת מחקר אחר).

במחקר השתתפו כל החולים שהתקבלו לשלוש מחלקות גריאטריה במערך גריאטרי במרכז הארץ במהלך שלושה חודשים (31.3.04-1.1.04) ונבדקו בקבלה לאשפוז ובשחרור. חולים שנפטרו במהלך האשפוז לא נכללו במחקר. בקבוצת הניסוי השתתפו 59 חולים (נפטרו 2 חולים) משתי מחלקות (מחלקה שיקומית ומחלקה סיעודית מורכבת) ובקבוצת הביקורת השתתפו 29 חולים ממחלקה מורכבת (נפטרו 4 חולים).

במהלך שלושת החודשים בוצע לכל חולה בקבוצת הניסוי, תוך 48 שעות מקבלתו, אומדן תזונתי על פי השאלון המותאם ולאחר מכן בוצעה התערבות על פי פרוטוקול מובנה. בקבוצת הביקורת בוצע אומדן תזונתי על פי הנחיות הדיאטניות (התערבות בחולים שרמת האלבומין שלהם מתחת ל-3.0 גרם ליום). 

בסיום המחקר היה ניתן לראות שיפור גדול יותר בקבוצת הניסוי מבחינת המצב התזונתי לאחר ההתערבות. נמצא הבדל מובהק בין בעלי פצעי לחץ לבין חסרי פצעי לחץ ברמת האלבומין וניקוד נורטון. רמות האלבומין והנורטון היו נמוכות בחולים עם פצעי לחץ מאשר בחולים ללא פצעי לחץ. ממצא זה היה נכון הן בקבלה והן בשחרור, אך בלט יותר בשחרור.

טבלה 3. קשר בין פצעים לרמת אלבומין ונורטון

{|cellpadding="4" 
!
!
!פצעים
!מספר חולים
!ממוצע
!סטיית תקן
!מבחן t
!מובהקות
|-
|קבלה
|אלבומין
|יש
|29
|3.07
|0.59
|2.46-
|0.02
|-
|
|
|אין
|56
|3.38
|0.51
|
|
|-
|
|נורטון
|יש
|29
|11.62
|2.97
|2.93-
|0.001 			
|-
|
|
|אין
|56
|13.66
|3.08
|
|				
|-
|
|
|
|
|{{רווח קשיח|2}}
|
|
|
|-
|שחרור
|אלבומין	
|יש
|22
|3.11
|0.54
|3.45-
|0.001
|-
|
|
|אין
|58
|3.53
|0.46
|
|
|-
|
|נורטון	
|יש
|22
|12.45
|2.96
|3.36-
|0.001
|-
|
|
|אין
|58
|14.81
|2.74
|
|
|}

 
טבלה 4 - התפתחות פצעי לחץ בקבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת

{|cellpadding="4" 
!פצע לחץ
!בקבלה	
!בשחרור	
|-
!קבוצת ניסוי
|52 אחוזים
|45 אחוזים
|-
!קבוצת ביקורת
|48 אחוזים
|55 אחוזים
|}



מסקנות המחקר היו שזיהוי מוקדם והתערבות מותאמת מפחיתים את שכיחות פצעי הלחץ. בקבוצת הניסוי חל שיפור לעומת קבוצת הביקורת, בה חלה עלייה בשכיחות הפצעים. בנוסף, קיים קשר בין רמות אלבומין, ניקוד נורטון והתפתחות פצעים. יש חשיבות רבה להכנסת אומדן והתערבות מובנת כחלק משגרת האנמנזה הסיעודית לכלל החולים המאושפזים.

==הנחיות למניעה וטיפול בפצעי לחץ==

איגוד הפצעים האירופאי והאמריקאי הוציא הנחיות למניעה וטיפול בפצעי לחץ. ביניהן:
#יש למיין ולהעריך את המצב התזונתי של כל מטופל אשר נמצא בסיכון להתפתחות פצע לחץ, בכל סביבה רפואית טיפולית, מכיוון שתת תזונה מהווה גורם סיכון הפיך להתפתחות פצעי לחץ. זיהוי מוקדם של תת תזונה ופיקוח מתאים הם בעלי חשיבות רבה. מטופלים אשר נמצאים בסיכון לההפתחות פצעי לחץ עלולים להיות גם בסיכון לתת תזונה ולכן חשוב להעריך את מצבם התזונתי
#יש להציע תמיכה תזונתית לכל מטופל הנמצא בסיכון תזונתי ו/או בסיכון לפתח פצע לחץ מסיבות הקשורות בתזונה. יש להציע תוספים תזונתיים עשירים בחלבונים דרך הפה או על ידי האכלה דרך צינור, בנוסף לדיאטה הרגילה, למטופלים בעלי סיכון תזונתי וסיכון להתפתחות פצעי לחץ כתוצאה ממחלות כרוניות, מחלות חמורות או למטופלים שעברו התערבות כירורגית. תזונה דרך הפה (באמצעות אכילה נורמאלית ו/או בנוסף לתזונה באמצעות נוזלים) הינה הדרך המועדפת לתזונה ויש לעודד אותה כל עוד היא אפשרית. תוספים תזונתיים שנלקחים בבליעה הינם בעלי ערך כיוון שהמטופלים בסיכון להתפתחות פצעי לחץ אינם מסוגלים לרוב לעמוד בדרישות התזונתיות המתאימות למצבם באמצעות תזונה נורמאלית דרך הפה בלבד. יתר על כן, נראה כי קיים קשר בין תוספים תזונתיים כאלה לבין ירידה משמעותית בסיכון להתפתחות פצעי לחץ, בהשוואה לנוהל הטיפול הרגיל{{הערה|שם=הערה12}}

==ביבליוגרפיה==

<blockquote> 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
{{הערות שוליים}}
</div>
</blockquote>

==קישורים חיצוניים==


{{ייחוס|ד"ר אביבה אבן זהב, מנהלת מרכז אלצהיימר רמת נן, יו"ר האיגוד הישראלי לריפוי פצעים}}
<center>'''פורסם בכתב העת D-Medicine, גיליון טיפול בפצעים קשי ריפוי, TheMEDICAL '''</center>

[[קטגוריה: אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]
[[קטגוריה: משפחה]]
[[קטגוריה: עור ומין]]
[[קטגוריה: תזונה]]

[[קטגוריה:Themedical|*]]